פתאום שמתי לב שמהבוקר לא הרגשתי את העוברי
עכשיו אני מרגישה אותו אבל תנועות קטנות
בדר"כ הוא קצת יותר משתולל
ואני מתלבטת אם להלחץ או לחכות לראות מה יהיה בהמשך?
שבוע 26
שבוע 20, בבדיקות דם התגלה ויטמין D ממש נמוך
(9 - שזה פחות מהקו האדום שעומד על 20)
אני לוקחת גם פרנטל שמכיל ויטמין D, וגם תוספת של סידן פלוס D
זה לא הריון ראשון, אבל בקודמים לא הייתה את הבעיה הזו.
מה אפשר לעשות?
חשיפה לשמש... אבל חורף... קר...
וגם לא תמיד מתאפשר לי לשהות בחוץ בשעות רלוונטיות.
האם לשבת ליד חלון סגור שדרכו נכנס מלא אור שמש ישיר זה גם עוזר?
גם אם את בחוץ השמש לא ממז עוזרת כי את עם בגדים. זה מה שאמרה הרופאה.
לא סתם יש רבנים פוסקים במראות
אני נבדקתי כמה פעמים אצל בודקת טהרה חרדית, והרב הפוסק שלי הוא רב חרדי מפורסם.
אני עושה כל פעם רק 4 בדיקות: הפסק, יום 1, יום 4 ויום 7.
אני גם משתמשת בכל בדיקה בג'ל על בסיס מים.
הכול לפי פסק הרב בלבד.
לי בודקת הטהרה אמרה שלא נותנים כזה היתר לכל החיים, כדי שלא יהיה זלזול בבדיקות.
אבל היא אמרה שאייך שהיא רואה אותי, תמיד אצטרך לעשות רק ארבע בדיקות.
אני צריכה כל כמה חודשים ללכת לרב "לחדש" את ההיתר.
ברור שהרב מתיר לי תמיד, כי הוא סומך על הבודקת, רק שהיא נותנת המלצות בלבד ולא פוסקת הלכה.
חשוב לדעת, שבדברים האלה אסור לשחק. חייבים לשמוע לרב.
אם אני אהיה "צדיקה", ואבדוק יותר פעמים, אני עלולה לפצוע את עצמי.
פציעה עלולה בטעות להתפרש כטומאה. אסור לי להיות צדקנית על חשבון בעלי.
אישה שמחמירה על עצמה צריכה לזכור, שבעבר לגברים היו כמה נשים.
היום לכל גבר יש אחת, והם מחכים לנו כמעט שבועיים.
אם ההמתנה קשה להם, אנו עלולות להכשיל אותם באיסורי כרת.
יש לנו אחריות גדולה, להשתדל להיות מותרות, ככל האפשר.
לא נקלט לי הקטע
בלי מוך קיבלתי היתר מרב בתחילת הנישואין... לגבי הלהראות בעלי למד במכון פועה את כל עניין הכתמים(הוא רב) אז אני מראה לו ... ובמקרה של ספק אז הוא מראה לרב אחר...
אני מאז החתונה מראה רק לאשה, וזה הרבה פחות מביך!
היו לי מלא הפרשות חומות והרבה ימים
אחרי הלידה זה השתנה וכבר יש פחות שאלות
ב"ה אני בהריון ראשון, תכף נכנסת לשבוע 5..
בחרתי לי רופאה (בזכות ההמלצות שלכן
), באתי לקבוע תור ואני רואה שיש לה רק עוד הרבה זמן...
יצא שקבעתי לשבוע 8 + 4 ימים.
זה מאוחר מידי? אני מתלבטת אם בכל זאת להחליף רופאה... :/
תודה יקרות! כרגע אני לא מספרת לאף אחד... אז אתן ממש מצילות אותי! 
תזכו למצוות!
הי בנות,
אני שנה ו3 חו' אחרי לידה, מנסה להקלט להריון שני. בנתיים היו לי שלושה מחזורים מהלידה
האחרון היה ממש עכשיו, בזמן הצפוי לו בערך, אבל היה ממש שונה מהקודם- בניגוד למחזור עוצמתי עם תחושות בבטן וכאבים חזקים מאוד, המחזור הזה היה ממש קליל, נמשך 3 /2.5 ימים בערך, ולא כאב בכלל!
(את המחזור הראשון אני לא זוכרת)
הגיוני שיהיו כאלה הבדלים?
יכול להיות שזה דימום השתרשות או שדימום בתחילת הריון הוא רק כתמים ולא ממש דימום? שווה לעשות בדיקה? (אני יודעת שזה רק כמה דקות ואפילו יש לי בדיקה בבית, אבל היו לי כ"כ הרבה אכזבות בעבר אז לא בא לי להתאכזב שוב..)
תודה!
דקירות ממש חזקות שגורמות לי להתקפל.
אתמול הייתי אצל הרופאת נשים שלי והכל ב"ה תקין ואז אחר כך התחילו הכאבים.
אני אציין שאני בשבוע 11.
צריכה ללכת להיבדק? או לנוח?
איך מאריכים מחזור?ממש לא מתאים לי לטבול בשבת, המקווה מאוד רחוק, ליד בית כנסת שכל מי שרואה אותי יבין מיד מה עשיתי באיזור.... הילדים גדולים ויהיו להם המון שאלות, ועוד כל מיני.
אף פעם לא דחיתי טבילה וערב שבת לא סיבה מספיק מוצדקת, כל מה שאני צריכה זה דמום עוד יום אחד...איך עושים את זה?
לא מאמינה שאני שואלת כזאת שאלה.....
אני אחרי לידה הריון דרמטי לידה טראומטית החלמה קשה ועם מניעה...
הפדיחה הכי גדולה שהייתה לי בשבת זה לצאת מהמקווה ולפגוש את חבר של בעלי... [תוסיפו 45 דק' הליכה , קר פה מאוד ואני עם שיער רטוב, גם אם בעלי יקפיץ אותי הלוך אין לי מה לענות לילדים שמספיק גדולים כדי לשאול ולא גדולים מידי כדי לשמור על תינוק]
בקיצור לא מחפשת כרגע למה כן לטבול בשבת...מנסה רק להקל על עצמי במה שאפשר, ואם אני מוכנה להיות אסורה עוד יום כנראה יש סיבה...
השאלה היא מה ההבדל בין הארכת המחזור לדחיית ההפסק?
אם ההליכה ממושכת בשיער רטוב, עלולה להזיק לבריאותך, תשאלי רב.
בנושא האי נעימות, בגלל שיראו וידעו. צריך לדעת שככל שאת יותר יראת שמיים, כך ליצר הרע, יש עבודה יותר קשה.
לאנשים ששומרים על קלה כבחמורה, היצר לא אומר: "לכי תעשי עבירה", לאנשים טובים יש יצר הרע מתוחכם.
היצר אומר לך: "תדחי את הטבילה, כי את מתביישת מידידים ומהילדים. זה מראה על הצניעות שבך" רק כך היצר יוכל להשפיע עלייך לדחות מצווה כל כך יקרה!
אני פעם הייתי ממציאה לבנות שלי כל מיני תירוצים. אבל ככל שהן גדלו, זה נהיה יותר קשה.
אנחנו חרדים, ואצלנו לא חוגגים את יום העצמאות.
פעם אחת יצא לי ליל טבילה ביום העצמאות.
מה אני אגיד לבנות? לאיפה אני הולכת בערב כזה, שאצלנו כולם יושבים בבית?
חשבתי המון, ובסוף החלטתי להגיד להן: "לפעמים אימא צריכה ללכת, והיא לא יכולה להגיד לאן."
הן עיקמו פרצוף, והשלימו עם המציאות.
מאז התחלתי להגיד את המשפט הזה הרבה פעמים. וזה מאוד קשה לי, במיוחד בליל שבת.
אצלי המקווה הוא במרחק של רק 15 דקות הליכה, אבל אני גרה בשכונה שבה כולם מכירים זה את זה. אני גרה בקצה השכונה, והמקווה נמצא בדיוק בקצה השני. ללכת בשבילים נסתרים, זה לפעמים קצת מפחיד.
אני הולכת (על המדרכה), ופוגשת את כל הנשים המטיילות עם ילדיהן על הכביש הפנוי, אני פוגשת שכנות, ידידות מהעבודה, קרובות משפחה. כולן רואות אותי הולכת כך לבד. ביננו: איזו אישה מטיילת בשבת לאחר הדלקת הנרות ללא הילדים???
כולן מבינות, וזה באמת קשה. אבל אני אומרת לעצמי: לא אתן ליצר הרע לבלבל אותי. לי אסור לספר לאף אחת על הטבילה, אבל זה שכולן מבינות, זה לא סיבה הלכתית כדי לדחות את הטבילה.
ברוסיה הקומוניסטית היו נשים שמסרו את נפשן, שברו את הקרח בנהר, וטבלו במים קפואים. לי יש ניסיונות מסוג אחר. יש רבנים גדולים שאומרים שהניסיונות של הדור שלנו, קשים יותר מהניסיונות של הדורות הקודמים. אבל הקב"ה נותן לנו את הכוחות לעמוד בהם.
בהצלחה!!!
ונראה לך שבמקרה כמו שלי, הרב אליהו היה אומר שרצוי לדחות?
הרב שלי פוסק שלא דוחים.
כשהרב פוסק, לא לדחות, ואני חושבת לדחות מטעמי צניעות, זוהי עצת היצר.
בדיוק כמו אישה שהרב פסק שאסור לה לצום ביום הכיפורים, והיא חייבת לשמוע לרב.
ברור שזה קשה לכולנו. אבל כשנדע, שזוהי עצת היצר, נרגיש יותר ביטחון, כשנשמע לפסיקת הרב.
אשרינו שיש לנו יראת שמיים, והיצר מנסה לפתות אותנו בדרכים "צדקניות",
היצר יודע שאם הוא יגיד לי או לך או לפותחת השרשור: "לכי תאכלי חזיר", נעיף אותו על טיל...
הוא חייב למצוא לנו דרכים חלופיות.
בקשר לילדים, הבנות שלי מידי חכמות.
מה? בליל שבת אימא הולכת לבקר חברה, ואבא צריך לקחת את הקטנה לבית הכנסת?? זה נראה לך הגיוני??
ושוב: מתי ראית אימא לילדים קטנים שמטיילת בגפה בליל שבת?
היה גם מקרה בליל שבת גשום, שהקטנה שלי הייתה חולה, ובעלי נשאר אתה בבית.
אני חושבת שזו הפעם הראשונה בחיים, שהבנות ראו את אבא לא הולך לבית הכנסת אחרי הדלקת הנרות!
אני מעדיפה לא לתת תירוץ, מאשר לתת להן תירוץ שלא נשמע הגיוני.
תמיד הייתי שוכחת לשלם אחר כך לבלנית ומתפדחת קשות כל פעם מחדש אז בשלב מסוים נמאס לי וגם בעלי הסכים איתי שזה לא נעים,ביחוד שכל פעם מצאתי את עצמי דופקת במצח אחרי כמעט שבוע ששכחתי לשלם וצריכה להתנצל אבל בודאי שרצוי לא לדחות.
לשלם לה, תזכורת יומית, ועד שאני לא משלמת- התזכורת נשארת... לא חבל לדחות טבילה בעידן של תזכורות?...
אבל עכשו ממילא אצטרך לדחות כי המקווה במרחק שעה שעתים הליכה ובמזג האוויר של המערב התיכון..
לקצר את המחזור ביום?
תשתי מיץ מליון סחוט ויש עוד כמה פטנטים
ואז אולי תוכלי לעזות הפסק יום אחד לפני.
גם לי יצא פעם שקיבלתי מחזור בערב שבת וממש לא רציתי שתצא לי טבילה בשבת אז ממש השתדלתי והצלחתי לעשות הפסק ביום חמישי בלילה!
אם לא הייתי עם מניעה לא היה לי סיכויי בכלל לעשות הפסק באותו יום, המניעה ממש קיצרה וסידרה לי את העניין [והפעם לרעה...]
החלטתי לפחות לא לדאוג מעכשיו.... לפני שבת אני אברר כמה אני צריכה להתאמץ בשביל ההפסק הזה , יותר מזה אני לא יכולה לעשות, לא לנסות לעשות הפסק אם אין דימום לא נראה לי ששייך [גם את זה אני אשאל] אולי המאמץ של יום שישי, מקלחת חמה או כאלה יפתרו לי את הבעיה.
אגב, את הטבילה שלפני ההריון הזה יכלתי לדחות, בעלי אפילו ממש ביקש [הרגשתי זוועה] אני התעקשתי ויש לנו בייבי [אצלנו הם ממש לא באים בקלות... ]
אבל בליל שבת.... כשבעלי שומר על הקטנה, זאת בעיה אחרת לגמרי.
את האמת, גם אני לומדת מאימא שלי. גם לה היו מצבים שהייתה הולכת, ואמרה שלפעמים היא לא יכולה לספר לי לאן היא הולכת. זה היה בסדר גמור. באמת רק כששמעתי לראשונה על הלכות נידה, הבנתי.
אני שבועיים אחרי לידה ולא אוכלת כלום! בעיקר כי אין לי כח וחשק לבשל לעצמי אבל הרבה גם בגלל שאני פשוט לא רעבה!! לדוגמא היום אכלתי בבוקר כמה קוביות שוקולד.. ואז רק ב8 בערב לחמניה ולא יכלתי להכניס אחכ כלום!! הייתי שבעה כלכך.
אז התשובה שלי- בקושי אוכלת אז גם בקושי משמינה..
לא מכירה אבל לרופא ערבי לא הייתי הולכת...
*סמיילית*לשקיפות
הוא היה מאד נעים ורגוע, הסביר וענה על שאלות בנחת.
ליוותה אותי מגיל צעיר, הרבה לפני החתונה (עכשיו אני כבר לא גרה באיזור). נחמדה, אנושית, מקצועית, וגם דתיה- שזה יתרון אצל רופא נשים בהקשר של בדיקות שונות וההבנה של החשיבות של דברים מסוימים לטהרה וכדו'.
אצל תדמור הייתי כמה הריונות בסקירה, הוא כל פעם ניסה לשכנע אותנו - בהפחדות - לעשות בדיקות של שקיפות עורפית וכד'. אותי זה עצבן. מירי גודין - קשה מאוד להשיג אליה תורים, וגם כשמגיעים בזמן - בדכ מחכים המון בתור. אין כזה דבר תור דחוף. אבל בסהכ הייתי מרוצה ממנה.



של ד"ר הילי כוכבי ועוד מישהו. נראה לי "המדריך הישראלי".... (לא זוכרת)
לא קראתי אבל שמעתי עליו המון ואני מכירה את הכותבת, מדהימה. מתייחס גם לצדדים פיזיולוגיים וגם פסיכולוגיים. עד גיל 5.
בעלי הלך עם זה יומיים בגאווה לעבודה...
מתוקה ממש עם תמונה של תינוק וכיתוב "ורק בגללי הוא האבא שלי"
בעלי כמובן הרבה יותר התרגש מהמכתב..
סיגל00ד"ר שרית מלכיאל (דתיה),
וד"ר בעיין בס לנדאו (מבינה בדתיים).
שתיהם מדהימות ומתוקות והייתי אצל כל אחת מהן כמה הריונות.
שיניתי רופאה רק בגלל השעות קבלה.
בהצלחה!!
תחיה דולהלא מכירה רופאות במכבי, ממליצה לך לכתוב רשימה של רופאות מהאתר וככה גם נשים מקופות אחרות יוכלו להמליץ אם הן מכירות את הרופאה
ג'נדסלא נראה לי שיש צורך בבדיקת דם.
להמשיך לקחת חומצה פולית.
כשתהיה אצל הרופא הוא ייתן לך בדיקות דם.
שיהיה בהצלחה ובקלות
אצל רוב הנשים זה עובר בסוף השליש הראשון..את קרובה לסוף.
הבן שלי בן 4 וחצי חודשים, ולפני כשבוע התחלתי להביא לו קצת בטטה כל יום, בערך חצי כפית.
כדאי להתחיל עם ירק נוסף? איזה ירק מומלץ? (המליצו לי להתחיל עם בטטה כי היא קצת מתוקה).
באמונה שלמהכמה אפשר לתת?
היום אני נותנת בערך שלושת רבעי כפית חד"פ פעם אחת ביום (אני לא יכולה יותר מפעם אחת כי אני לוחת אותו רק ב4)

סביב 2 כפיות..כמה שהוא ירצה..
תהנו![]()