פורום הריון ולידה (עמוד 4717)

ה' ישמח אתכם!!!!

ומלבד זאת אם סוג הדם שלך שלילי את חייבת לקבל זריקת אנטי D וכמה שיותר מהר ,

כדי לא לסכן את כל ההריונות העתידיים שלך

ועושה מאמצים גדולים כדי להיבדק אצל נשים.

ובכל זאת, במקרי סכנה - גם אני הייתי הולכת לרופא.

מה שכן, יכול להיות שהפגיעה לא חמורה, כי עד כמה שידוע לי בשלב הזה הרחם עוד מוגן יחסית בפנים.

אין מה לחשוש ללכת לרופא ובפרט שאת עם בעלך ולא לבד.

בבדיקת אולטראסאונד הרופא גם לא צריך להסתכל בכלל.

 

לא התפנית למיון אחרי התאונה? שם בטוח היו בודקים

 

תרגישי טוב ובשורות טובות

בגלל המחלות ששם.
לגבי אולטרסאונד- כבר עברתי השבוע בעקבות דימום אבל עדיין לא מצאו שק ברחם.

יש מה לעשות?
( עדיין יש כאבים כמו של מחזור. הגיוני? )

לפחות לבדוק שאין איזה דימום פנימי או משהו.

ואם את אחרי דימום-אז יותר כדאי.

גם אם לא יראו שק..העיקר לדעת שאת עשית השתדלות.

בעלך נגד רופא נשים, במחיר שלא אכפת לו לסכן את אישתו והעובר שלהם?

סליחה על הבוטות ,

פשוט ככה זה משתמע.

רופאי נשים הם לא סוחרי נשים או סוטי מין!

דיי עם הדוסיות המתחסדת של להפוך אותם לכאלה.

הם אנשים שלמדו 7 שנים רפואה, ו4 שנים התמחות ברפואת נשים,

כדי לעזור למשפחות ללדת תינוקות בריאים בעמ"י

ולעזור לנשים לשמור על הבריאות שלהם.

הם עובדים קשה מאוד, ועושים שליחות עצומה.

אם לא היה אותם, המצב היה רע.

מעולם, לא שמעתי על רופא נשים שפגע מינית באישה,

בשביל לפגוע מינית באישה לא הולכים ללמוד רפואת נשים

ולעבוד עבודת פרך כמתמחה בבית חולים בשביל גרושים,

עד שמתחילים, אם מתחילים, לעשות כסף טוב.

בשביל לפגוע מינית באישה מספיק לצאת בלילה לרחוב/

להיות בעל רישיון נהיגה ולהעלות טרמפיסטית / או לעבוד סתם באיזה משרד מליגה ג' ולהטיל מרות על מישהי.

ועוד שלל אפשרויות שלא דורשות תודעת שליחות, לימודים מפרכים ועבודה קשה וסיזיפית, לפחות בשנים הראשונות.

כמו שדורשת עבודה ברפואת נשים.

כן, זה ממש לא נעים, ואפילו מבייש אותי מאוד שעוד שעתיים אחר כך אני בפדיחה,

להיבדק אצל רופא נשים גבר,

ועדיין, אין לי ספק, שמה שהוא עושה באותו רגע לא מתקשר לו בשום אופן

למיניות, ושהוא לא מפיק מיזה איזושהי הנאה.

אל תסכני את העובר שלך ואת עצמך ותלכי להיבדק איפה שאפשר.

את המעקב הקבוע תעשי אצל אישה,

אבל אל תיקחי סיכון.

 

כנראה שהוא פשוט לא מספיק מודע לסכנה שבלא להיבדק

מן הסתם אם הוא היה מודע הוא היה בעד להיבדק

קראתי פעם שרב כתב שהוא שאל רופאי נשים למה הם למדו דווקא את זה והיו שענו שהם נהנים מזה... (והמבין יבין)

זה ממש לא עובר דוסיות זה פשוט שאנחנו לא תמימות!

היה סיפור פה בארץ על גבר שלמד להיות דולה ופגע מינית בנשים בצורה שהייתה נראת לכאורה חלק מהעבודה שלו.
אז נכון הוא לא רופא נשים אבל תאמיני לי שאם תחפשי תמצאי גם סיפורים על רופאים..

אני לא אומרת לא ללכת לרופא נשים, גם אני הולכת כשאין ברירה (ולא מתלבטת בכלל!) אבל כן חשוב שתהיה מודעות..

זה ממש הוצאת דיבה למאות רופאי נשים שעושים את מלאכת הקודש שלהם נאמנה. בפרט שאין שם מאחורי האמירה הזאת (מי זה הרב? באמת רב? מישהו אמין?)

 

ולפי הבנתי והיכרותי רופאי נשים בוחרים להיות רופאי נשים כי הם רוצים להיות שותפים למהלך הקסום והמדהים הזה של הבאת חיים חדשים לעולם.

 

(ואנונימי שהגבתי אלייך- אני לא תוקפת אותך בכלל, רק את האמירה שהבאת)

אבל כיוון שאין לי ציטוט מעדיפה לא להגיד.

ממש לא התכוונתי להוציא דיבה על כל הרופאים!
לי אישית יצא לי להיפגש עם רופאים מדהימים ומאוד מכבדים!
אבל לצערי כן יש..
הסיבה שכתבתי הודעה חריפה זה בתגובה לזאת שכבה שזה "עובר דוסיות".

יחי ההבדל בין "דולה" גבר לרופא נשים.

דולה, ואני מאוד מכבדת דולות נשים,

הוא גם במסורת הקדומה יותר וגם היום הוא מקצוע נשי מובהק, 

בעבר הרחוק, כשנשים ילדו בביתן,

הדולות היו שם כדי להקל, לעזור, ולהיטיב עם היולדת 

כשתנאי הלידה היו קשים ושונים מהיום, ללא משכי כאבים,

לא תמיד על מיטה , נשים פעם ילדו על איזשהו מצע על ריצפה 

(קראתי את זה בחוברת שהוציא מוזיאון חצר היישוב הישן בירושלים על טיפת חלב בראשיתה,

מיטה ליולדת בארץ ישראל במאה הי"ט לספירת הנוצרים ותחילת המאה ה20 היה מותרות שהיו לאמידים, 

ומי שהיה פחות מבוסס ורצה שלאישתו תהיה מיטה ולא תלד על מצע קש על הריצפה היה משכיר אותה

מסוג של גמ"ח ) . ודולה זה היה תפקיד מקובל לאישה ורק לאישה, לדעתי לא בשכר אלא יותר כחברה או קרובת משפחה אם

כי אני לא בטוחה. היו כבר גברים רופאים בתקופה הזאת, ואף גבר לא חשב להיות דולה. 

לדולות, שאני מאוד מכבדת אותן כי בשביל מה שהן עושות הן חשובות, צריך אותן

והן עוזרות המון, וזה לא סותר את זה שאין השכלה רפואית, הן לא מתיימרות להיות רופאות או מיילדות, 

והן אף פעם לא מציגות את עצמן כבעלות השכלה רשמית ברפואה. 

הן שם בשביל לעזור ליולדת להרגיש טוב יותר ולהתמודד עם הלידה בקלות יותר מבחינה פיזית ורגשית.

הקורס שלהן הוא קצר מאוד, ולא מסובך כלל. רוב רובו של הידע שלהן ומה שהן מעניקות הוא לא משהו שלומדים רק בקורס. צריך רגישות ואהבה ליולדות ולתהליך הלידה בעיקר, ופחות ידע דידקטי שלומדים בקורס.

מכל זה, משתמע, שגבר שהולך להיות דולה, הוא לא נורמלי ברמת הסוטה, כי זה מקצוע נשי לגמרי,

 ולקחת דולה גבר ללידה זה בדיוק כמו לקחת את החבר של הבעל שיתמוך בך בזמן הלידה, 

כי אין פה משהו שמייחד אותו כיותר מיזה, חוץ מקורס בסיסי. 

אישה צריכה להיות מופרעת נפשית וסוטה בעצמה בשביל לקחת דולה גבר שיחזיק לה את היד בזמן הצירים

ויראה לה את האיברים האינטימיים. ואת זה גם אמא שלי , שהדת שלה זה להיות חילונית ,

אמרה כשהיא שמעה על זה שנשים לקחו דולה גבר.

בניגוד לרופא נשים שלמד 7 שנים ועבר התמחות מפרכת של 4שנים,

אצל דולה גבר ברור שמשהו לא תקין בכך שהוא בחר להיות דולה כי זה מקצוע נטו נשי. 

 

זה להוציא לעז לומר שרופאי נשים נהנים לבדוק נשים,

מוזר שרב אומר דבר כזה. 

(ד"א, לא יודעת מי אמר את זה, באופן כללי, לא כל אחד שהולך עם חליפה ומגבעת ויש לו

תלמידים / גרופיז עיוורים שנוהים אחריו , הוא "רב", המפעל לציוד הנדסי-רפואי של משפחת איפרגן ע"ע אולטרסאונד

רנטגן , סיטי , א.ק.ג וMRI  , הם לא רבנים, גם הטרקטוריסט הוא לא באמת רב וגם ההוא שקיבל שוחד הוא לא רב 

למרות שיש לו עדת גרופיז שכוללת פוליטיקאים, עסקנים ואנשים שחזרו בתשובה בשבוע שעבר

ולא יודעים להבדיל בין רב , ואחד שנכון, הוא נצר לשושלת רבנים מפוארת, אבל הוא בעצמו כלי ריק מתוכן 

שרק נהנתנות וכסף מעניינים אותו, לבעלי יש יותר ידע תורני מכל אלה ביחד, והוא לא ר"מ / מורה או משהו בסיגנון)

מי שרוצה לגעת בנשים במקומות מוצנעים כחלק מעבודתו, 

ילך להיות סוכן דוגמניות, סוחר נשים בתחנה מרכזית בת"א, או קצין בכיר במשטרה 

ולא ילמד שנים על גבי שנים, ישלם שכר לימוד מטורף, ויעבוד כמתמחה בשכר מצחיק שעות לא שעות

בזמן שהחבר'ה הפחות חכמים ממנו שהיו איתו בשכבה עובדים בהיי טק ומרוויחים פי שתיים. 

 

 

אבל תמיד כדאי להיות זהירות... לא כי הוא רופא נשים, אלא כי יש פושעים בכל מקום.

 

(שנהנה מהנוף)
מניח שיש לא מעט כאלה.
יש לא מעט רבנים שאוסרים לנשים ללכת לרופא אם אין פיקוח נפש ובעיקר אם אינו יר"ש.
יש גם מתירים.

ויש והיו רבנים סוטים, נכון? אז כדאי להשליך מזה? אולי לא נתייעץ באמת עם רבנים? זה יותר הגיוני מאשר במקרים של פיקוח נפש, נכון?

רוב רובם של האנשים הם טובים, והרופאים הם אנשים טובים שרוצים לסייע. אין סיבה סתם להוציא לעז.

הפוך זה טבעי שגבר ייהנה במחיצת אשה, ולכן כל כך חשוב להמנע מכך במידת האפשר, הרופאים לא מלאכים ומי שאינו ירא שמים עלול גם לא לראות בכלל בעיה בכך (ואף להודות בכך בפה מלא), אני כאחד שנאלץ לטפל בנשים לא מעט, אם לא הייתי ירא שמים לא הייתי מתאמץ לכבוש את יצרי, זה לא מוציא לעז על אף אחד, לא צריך לקפוץ כנשוכי נחש מזה ששמים את הבעיה על השולחן.
(ומה הקשר לרבנים ולמראות זה ממש לא דומה וכרחוק מזרח ממערב)

ברור שמי שרוצה להטריד מינית לא ילך להיות רופא נשים רק בשביל זה

אבל זה ממש לא נכון שאף רופא נשים לא פגע מינית באישה!!

שמעתי יותר מסיפור אחד.

 

אם זאת, ברור שבמצב כמו זה, שאין בנמצא רופאת נשים, חשוב ללכת לרופא למרות הכל.

שמעת גם את גירסת הרופא לעניין הפגיעה המינית?

שמעת את זה ממקור ראשון, ממי שנפגעה , או מההיא שסיפרה שסיפרה להיא? 

גם אם שמעת את זה ממקור ראשון,

לפעמים יש נשים שיאמר לזכותן שהן מאוד מאוד צנועות ועדינות ,

ויכולות לפרש התנהגות מסויימת כפגיעה מינית. 

לדוגמה, אני הלכתי בהריון הראשון לסקירה אצל רופא נשים מהטופ בארץ,

אמא שלי רצתה, וגם שילמה את מה שהביטוח לא החזיר, ככה שלא היה אכפת לי,

שהיה ידיד טוב של אמא שלי בצבא, וההורים שלי שמרו על קשר ידידותי איתו ועם אישתו עוד שנים אחר כך,

הוא גם ביקר אצל ההורים שלי עם אישתו כשהייתי ילדה קטנה,

וכחילוני, הוא לא חשב שזה עלול להיות מביך שהוא נתן לי טפיחה 

ידידותית על כף היד בזמן הסקירה.

מישהי צנועה ועדינה ממני שגדלה בחינוך דתי, 

היתה בקלות יכולה לפרש דבר כזה כפגיעה. ובאמת זה לא נעים, גם לי זה לא היה נעים,

אבל זה לא פגיעה מכוונת במטרה לפגוע. 

גם מישהי שהרופא היה גס רוח או אמר איזה משפט לא במקום מבחינת צניעות, או שהוא היה בסדר גמור אבל נגע בפנים הירך בלי לתת את הדעת על כך בזמן שהוא עושה אולטרה סאונד, למרות שאפשר להשתדל לא לגעת, ורופא יר"ש לא היה נוגע,

מישהי שמדד הצניעות שלה גבוה (יאמר לזכותה) יכולה לפרש את זה כפגיעה. 

בזמן שלא דתיה, או דתיה פחות דוסית, לא תתרגש מיזה, או תובך מאוד (כמוני) , אבל לא תפרש את זה כפגיעה. 

על רופא שתקף במזיד אישה בצורה מובהקת , 

אני לא שמעתי אף פעם ממקור ראשון.

סיפורים ואגדות תמיד יש ויצא לי לשמוע... 

על הרשעה בבית משפט בארץ אף פעם לא שמעתי. 

 

אמא שלי עובדת כמיילדת בבית חולים ( מאוד דתי) והיא אמרה לי שהרבה פעמים היא שומעת שהרופאים מרכלים בניהם על הנשים. היא אומרת שכשמגיעה מישי ממש שווה ללדת "פתאום" כל הרופאים באים לבדוק שהכל בסדר...
גברים זה גברים. ובטח אם הם לא צדיקים מדי הם נהנים מהעבודה שלהם.
זה המקצוע היחיד שתוכל להסתכל ולגעת בנשים בלי שזה יחשב הטרדה.
וגם לעניין אנשים יראי שמיים, בסופו של יום, בחיים לא הייתי מוכנה להתחתן עם אדם שעובד במקצוע הזה. ולא משנה כמה צדיק הוא. כי בעיני זה בדיעבד של הבדיעבד וגם אם יש רבנים שמתירים, לא הייתי רוצה שאלה יהיו המראות הקבועים שהוא יראה. חוצמזה, איזה אדם שחשובה לו טהרת הנפש ושמירתה ילך להכנס לגוב האריות הזה???? זה פשוט למסור את הנפש תרתי משמע....לא מאמינה שקיים גבר אחד בדור שלנו שזה באמת לא מזיז לו בכלל לראות אישה במצבים כאלה או לגעת באישה במקומות אינטימים.
גם אני אם לא מדובר בפיקוח נפש לא אסכים שיטפל בי גבר. ואני יכולה לומר מנסיון שאם מספיק מתעקשים, זה גם מצליח.

משבוע 28 עושים גם מוניטור ובדר"כ ישאירו להשגחה של 24 שעות.

בשבועות מוקדמים יעשו רק אולטרסאונד ועל כל דימום כאב לחזור למיון

תבדקי שם.

ותבקשי שם שאת הבדיקות הפנימיות תבצע מיילדת.

ובדרך כלל בשעות הבוקר יש טכנאית שעושה אולטרא סאונד - שוב - צריך לבקש.

אפשר גם לבקש שתראה אותך רופאה ולא רופא.

בשערי צדק ממש מתחשבים בבקשות שכאלו.

 

אל תוותרי על בדיקה. פיקוח נפש. ממש עבירה לא להיבדק כשצריך. יש לכם אחריות לשמור על התינוק ועלייך.

וחסרת אחריות-מה את שופטת בלי לדעת?!?ממש חוצפה!אך אפשר ככה לדבר על בעל של אישה?

ואם יש צורך רפואי דחוף להבדק - צריך ללכת למרות הכל. זה קודם לשלום בית.

אבל למה להציג את שני הדברים כסותרים זה את זה?? שלום בית או בדיקה? זה לא סותר. אני משערת שרוב האנשים, גם בעלה - ילכו לרופא גבר במצב של סכנת חיים. 

(גם אני משתדלת מאוד להבדק רק על ידי נשים. תעיד רשימת העצות שכתבתי לה. וזה רק חלק מההשתדלויות שעשיתי בשביל זה. אבל כשאין ברירה...).

לא צריך להפוך למריבה - 'ממש חוצפה'. מה שכתבתי היה לחדד את הנקודה שוודאי שיש מקום לרצון להבדק על ידי נשים, אבל שמירה על בריאות העובר קודמת.. צריך לעשות את הסוויץ' בראש. גם אני הייתי בגישה כזו בהריון הראשון.

את צודקת שזה יכול להראות נגד בעלה. אני ממש מתנצלת. זה היה באמת מתוך רצון לדחוף אותה לומר לבעלה: "תשמע, אני ממש רוצה להבדק רק על ידי נשים, בדיוק כמוך. אבל אם יש צורך - בוא נלך לבדיקה, ונסכם שנעשה את מירב המאמצים לא לעבור בדיקה על ידי רופא" (ומנסיון - זה לא קל לנסות להיבדק רק על ידי אישה...).

 

ואני מאחלת לפותחת שבכלל יגידו לה שאין צורך אפילו להבדק, והכל בסדר. (אולי שתתיעץ קודם אם באמת יש צורך).

וש'חסרת אחריות' כוונתך אלי. טוב...

לא אהבתי את הסגנון.

מה שנכתב לא היה על בעלה - אלא על כך שיש ללכת ולהבדק (הרי גם היא עצמה לא רוצה להבדק...) מתוך אמונה שאם בני הזוג יתנו את דעתם על הנקודה שהבריאות קודמת לזה - וודאי שילכו להבדק. את צודקת שלא דייקתי, ואני מתנצלת שוב.

עכשיו תורך להתנצל...

 

אוהב שאני הולכת לגבר בכל זאת אם חייב אני הולכת אבל דברתי לאנונימית שכתבה-לבעלך לא אכפת מאשתו?שזו תגובה מזעזעת.וממש מרתיע.מי את שתגידי שלבעל לא אכפת מאשתו!!!את רוצה שזה מה שיהיה לה בראש?לבעלי לא אכפת ממני?ממש ממש מעצבן!

אני מסכימה שזה לא קשור לחוסר אכפתיות של הבעל כלפי אשתו

מה רואים באולטראסאונד בשבוע כזה?

מה יש לעשות חוץ מלנוח ולחכות לראות מה יתפתח?

אבל אם יש מצב חירום אז אין מקום לחישובים כאלה.

רק מה, לא נראה לי שזה מצב חירום... כאילו - זה שבוע חמישי, אין איך להציל אם חלילה קרה משהו.

מה שכן, צריך לדאוג שלא יקרה לך שום דבר, דימום פתאומי שלא נעצר ודברים כאלה.

לדעתי תתייעצי טלפונית עם הרופא אם אפשר לחכות עם זה למחר נניח, כשתוכלי ללכת לרופאה שלך.

ואגב, זו שכתבה שהיא לא שמעה על רופאי נשים שהטרידו מינית - אז כנראה את לא שמעת,

אבל זה בהחלט דבר שקרה.

אני לא חושבת שכל רופא נשים הוא לא יודעת מה, חלילה וחס, וזו עבודת קודש.

אבל מבינה את הרתיעה... מאד!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

בעלי מקסים ב"ה. וזה עיקרון.
העניין שבגלל שמדובר בשלב כה מוקדם אז באמת לאחר בדיקת הרופא נראה שהכי נכון לנוח.
כנראה מחר בע"ה נלך להיבדק.
תודה רבה לכולן.

של 50-
אם הערך מתחת ל140 זה בסדר

של 100-
אם יש 2 ערכים לא תקינים אז זה סכרת הריון.
את הערכים אפשר למצוא באינטרנט..

תני עוד פרטים על מה שקרה.. לא שמעתי..

יש איזה סיבה שאת חוששת?
כי אם זה סתם אז מה יש לחשוש, כל התינוקות מקבלים תמ"ל כמעט בשלב כלשהו..
ומה תכננת לעשות עם זה שהיום לא יוצא חלב? אולי בכל מקרה היית נאלצת להוסיף תמ"ל..

את יכולה להאכיל ואז לקחת מונית מהר הלוך וחזור ורוב הסיכויים שלא יצטרכו להאכיל בינתיים.

על הקטע לא לצאת ארבעים יום לא שמעתי.

ממש מצער לשמוע...

לדעתי אין בעיה להשאיר עם תמ''ל..לא קורה כלום מפעם אחת...ועבורך כדאי שתסעי להפרד..שלא תשארי עם תחושת החמצה...

נסי לשאוב בצד השני בזמן שאת מניקה אותו מצד אחד.

ובמיוחד על הבוקר.

ולגבי תחליף חלב - אולי תנסי? ברוב הגדול של המקרים לא אמורה להיות בעיה. סך הכל תחליפי החלב עוברים הרבה מחקרים ובדיקות, וזה משהו חד פעמי.

ואם יהיה משהו - מקסימום אמא שלך תזעיק אותך.

ולגבי ארבעים יום - זה לא הלכה. זה מנהג, ולא מנהג עם הרבה תוקף. (בלי לזלזל, רק רציתי להבדיל בינו לבין מנהגים אחרים המחייבים יותר).

אם את עם רכב קחי את אמא איתך ושתשמור עליו בחניה של הבי"ח.

מקסימום תקרא לך לצאת אם הוא יבכה.

 

הקטע של ה40 יום זה לא הלכה או משהו.

אולי אולי מנהג של עדות מסויימות. 

 

בהצלחה.

מזעזע

 

המקרה שלך ממש טראגי.

אצלי זה מקרה שהסתיים בטוב, אבל גם אני נאלצתי להיפרד מהתינוקת שלי, כשהייתה בת חודש.

היה אצלי חשש לגידול סרטני, והייתי חייבת לעשות ניתוח דחוף.

זאת לא הייתה לידה ראשונה, אבל בכל זאת: לנסוע ולשאיר אפרוחית מאחורי? זאת תחושה נוראית.

אצל מי להשאיר את התינוקת? זאת גם הייתה שאלה קשה.

היא הייתה תינוקת מנצחת התחום הצרחנות. (למי שמעוניינת יכולה לקרוא את תגובתי הראשונה 'חוויות מהצרחניה)

לא הייתה מישהי מהמשפחה שיכלה לשמור עליה, ובסוף מצאתי ידידה בעלת לב רחב, שהסכימה לטפל בתינוקת המאתגרת שלי.

ב"ה, התינוקת הפתיעה אותנו, ואכלה מצוין את המטרנה,

בנושא הצרחות, הידידה סיפרה שכאשר החזיקה את התינוקת על הידיים, היא כמעט לא בכתה, ואפילו הסכימה לשכב מעט בעגלה. הישג עצום!

הגידול התברר כגידול שפיר.

ב"ה המשכתי להניק את התינוקת עד גיל שנה ורבע.

את יולדת טריה . צריכה לנוח להתאושש ולשמור על התינוק שלך ועל ההנקה

ממילא לא תתני לה שם כלום  ורק זה יצער אותך 

 

היית אומרת אותו דבר גם על קרובת משפחה?

זה חשוב להיפרד, לדעתי, כי אולי זה עלול להשאיר משקעים...

ולפותחת - שתזכי להתבשר רק בבשורות טובות מעתה!

למרות שאין ביניכן קשר דם.

גם על חברה יש אבל.

המצב של האובדן יחד עם החולשה של הלידה, זה לא פשוט.

שה' ייתן לך הרבה כוחות!

המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפו לדאבה עוד

 

ככל שתטרידי אותו יותר עם אוכל הוא יפתח סרבנות. חכי שבועיים , שלוש , חודש ותנסי שוב 

ולגבי הבקבוק של הלילה זה נראה לי עוד מוקדם

נמאס לו, לא היה לו חשק וקצת דחפת לו בכוח , אולי יוצאת לו שן ...

 

אה משהו חשוב!!!! אולי את מאכילה אותו מהר מידי?!

צריך לחכות ממש עד שהם יבלעו כשיש משהו בפה בדרך כלל אי אפשר להכניס עוד 

רק ששלי מעולם לא התלהבה מלאכול ואף פעם לא התקדמה הלאה משלב הטעימות...
כשהיא אוהבת משהו או כשהיא סקרנית היא תאכל 2-3 ביסים וזהו...סוגרת את הפה בכח...
מחכה איתך לעצות...
ובקשר לארוחת לילה- עבורי לקום רק פעם אחת זה חלום חיי....אז אין לי איך לייעץ...רק לעודד שתשמחי שזה המצב...

אני ממש אובדת עצות...כבר אין לי חשק להשקיע כי לרוב זה לשווא...

לפותחת- 2 הטיפים היחידים שיש לי זה-
לתת לו בזמן שאתם אוכלים..
או לשים לו חתיכות קטנות בכסא אוכל ונכון שהוא בעיקר ישחק אבל משהו יכנס גם לפה ואולי יעזור לו להתרגל...

להציע אם ירצה יאכל לא ירמה לא הוא עוד קטן ולא חייב לאכול כמויות... (אא"כ יש בעיות או סיבה מיוחדת)

להכין ליד המיטה שלך בקבוק נקי,

בקבוק עם מים רתוחים קרים ותרמוס על מים חמים. ואבקת תמ"ל מדודה במחלק מנות.

כשהוא מתעורר אפשר במיטה לערבב את המים וטמפרטורה המתאימה, להוסיף אבקה, לנער ולתינוק. אם גם הוא ליד המיטה שלך זה בכלל נח. לא צריך לקום. מקסימום את צריכה לשבת במיטה. ואפשר בלי לצאת מהפוך.

ולצנוח חזרה..

הם לא אמורים לשתות את המטרנה במיטה ולהחזיק את הבקבוק לבד בגיל הזה.

אני הייתי נותנת לה את המטרנה עלי בתנוחת הנקה עד גיל שנה +.. 

אבל מצד שני, אולי קל לי לדבר כי בגיל הזה היא לא שתתה בלילה וישנה טוב.

בכל מקרה.. עכשיו כשהיא כבר לא שותה מטרנה וגדולה יחסית,

היא כן קמה בלילה מהמיטה בשעות- לא שעות ומבקשת תשומת לב, ברמה שיוצא לי להיות ערה איתה שעה,

וגם מטרנה בבכי רב... (הגמילה בת שבועיים, אם לא עכשיו אז אימתי .. היא לא אמורה להגיע שנה הבאה

לטרום חובה עם מטרנה.. ) עד הגמילה ממטרנה כן הייתי מכינה לה מטרנה כשהיא ביקשה גם בלילה..

ריחמתי עליה כי לא פשוט לה בכלל בתור נסיכה בלעדית שאמא שלה "פתאום" מגדלת בטן ענקית ושתיכף יהיה לה אח או אחות. 

 

ויש תינוקות בגיל הזה שכן שותים בקבוק לבד. אבל בסלקל וכד'

נכון.
גלולות לא נחשבות שעושות ציסטות.
אפילו להפך, נותנים גלולות למי שיש נטייה לציסטות אע"פ שנראה זה לא במיוחד עוזר.

לי היה סיפור בתחילת ההריון של פוליפ ברחם וזה היה ברור לי שזה מהמניעה ההורמאנלית.עברתי לפנינכן עוד הריונות שלא מנעתי לפני כן ולא היה לי שום דבר כזה רק אחרי מניעה של שנתים נהיה לי את הפוליפ הזה. וכמובן ששאלתי את הרופא אם יש קשר הוא גמגם אמר בואי לא נמצא תירוצים....

ומה היה עם הפוליפ בסוף?
למה שהרופאה תשקר?
אולי לשקר זה מילה חריפה.
אבל בוא נאמר שאם הגלולות אכן משפיעות למה שהיא תגיד?
בכל אופן, אמרו לי שאם נכנסים להריון זה מסדר את הדרמואיד

או שהוא נעלם או שהעובר מסתיר אותו בכל אופן אני בטוחה שמניעה עם הורמונים עושה בלאגן אני לפחות פעם הבאה שאנינארצה למנוע אני ימנע ללא הורמונים

חשבתי לנסות אבל איתו יש יותר סיכויים להריון

שהגלולות הן הכי בטוחות למניעת הריון. ואחריהן נראה לי התקן עם הורמונים ואחריו התקן ללא הורמונים.
אני לא בטוחה שזה הסדר אבל יש איזשהו דירוג

את נמצאת במקום ממש לא פשוט!

יש אפשרות אצלכם להגיע לייעוץ בנושא?

בארץ מכון פועה נותנים המלצות ליועצים.

אני לא יודעת איך אצלכם בארה"ב.

הקשר עם הבעל מאוד חשוב.

ללא חיבור, הבית עלול להתפרק. חבל.

את נשמעת אישה מאוד חכמה וגיבורה, שעושה מאמצים עילאיים כדי להתגבר על כל הניסיונות שאת עוברת, ולשקם את משפחתך. גם הנושא הזה דורש יעוץ מקצועי.

בהצלחה!!

לא בא לי שהיא תדע מתי אני טובלת כי היא בטח גם תציע לי טרמפ הלוך וחזור.

את יכולה לדבר איתה על זה באופן כללי 

וחוץ מזה אני רוצה להאמין שיש לנו יכולת להתמודד בעצמנו בלי שיחזיקו לנו את היד.

אני לא יודעת מה הרקע המשפחתי שלך, אבל באמת ייתכן מצב בו טבילה ידועה מראש, מפחיתה את מידת הספונטניות והלילה מרגיש מאולץ. את לא היחידה שמרגישה כך. ממליצה לך לחשוב על משהו נחמד ואינטימי שתוכלו לעשות יחד, בלי לחשוב מראש או לצפות מה יקרה או לא יקרה. משהו שתהנו ממנו בטוח. החשק אמור להגיע עם תחושת הקרבה והגעגוע. אם בכל זאת ישנם קשיים וחוסר חשק שמתמשכים - ממליצה לך לברר האם יש סיבה הורמונליות או לפנות לייעוץ.

בהצלחה!

מה את צריכה מעכשיו להגיד לו מה יהיה...

תחכי ותראי.

אולי יבוא.... אולי גם יבוא שלשה ימים אחרי הטבילה כשכבר תהיו מותרים

אולי זה וסת?!עכשיו חשבתי על זה..

היא ישבה שם עם בעלה במשך שעות. הם נסעו לצימר לפני הלידה.. זה סיפור עצוב קשה ומזעזע!!!! היא הפילה בוודאות בגלל הישיבה הממושכת בג'קוזי!!!

ומזעזע לחשוב על זה.
בגלל זה כדאי לא לקחת סיכונים.

ולמה זה מסוכן?

בבית חולים גילו את העובר בלי דופק.

מסוכנת?קר אך אפשר בלי מקלחת חמה?

 שלא יהיה חם מדי, כי זה יכול להוריד את לחץ הדם בפתאומיות,

במיוחד לשים לב בסוף הריון.

הורידים מתרחבים כדי לפזר את החום ולפלוט אותו, וככה הלחץ דן יורד

והאם ניתן לשמור ע"י שהייה זמן קצר או בטמפרטורה לא מדי גבוהה. (אם כן, איזו טמפרטורה?)

הרגשתי סחרחורות וחולשה נוראית מכמה דקות בודדות!

הייתי בחודש שישי ובריאה וחזקה בד"כ גם בהיריונות.

ד"ר ארז יזהר, גינקולוג בכיר, בי"ח "ליס" (איכילוב) , וקופ"ח "מכבי" ו"מאוחדת"

כמה מלים של הקדמה...
כמעט ואין רופא נשים, שלא נתקל בעבודה היומיומית בשאלות בנוגע לבטיחות בביצוע ג'קוזי, אמבטיות חמות, סאונה, רחצה בים המלח וכו' במהלך ההריון. מכל מקום עד כמה שיפתיע הספרות הרפואית מאד דלה בנתונים בהתייחסותה לנושא זה. ננסה לסכם את הנאמר בספרות העולמית, לצורך ריכוז מידע בעניין זה.

נתונים הסטורים ותוצאות עבודות בעלי חיים:
מחקרים שבוצעו במודלים של בעלי חיים העלו את החשד כי שהיה בתווך של חום מוגבר למשך פרקי זמן ממושכים מעלים את הסיכון הן להפלות, והן ולמומים במערכת העצבים ובלב בעוברים של חיות מעבדה. יחד עם זאת, מעט מאד ידוע על ההשפעה בבני אדם. עבודות ישנות (לא לגמרי ברור על מה בוססו הדברים) מציינות כי לא מומלץ לבצע אמבטיות ממושכות מעל C º39 בשליש הראשון של ההריון, בניגוד לאמבטיות של עד 37-37.5 מעלות צלזיוס (טמפרטורת הגוף) שהן אינן בעייתיות כלל.

מה בעצם הבעיה ואיך זה משפיע ?
ככל הנראה ההשפעה של ג'קוזי או אמבטיות חמות מאד (ולצורך העניין אין זה משנה אם מדובר באמבטיות גופרית, ים המלח וכו'), פועלת דרך השהות הממושכת בטמפרטורה חמה. כאן המקום גם לציין. כאשר מנסים לבחון מה בעצם ההשפעה של חום גוף גבוה (מחלת חום) אצל האימא על תוצאות הריון מתקבלות דעות שונות. לצד עבודה משנת 2002 שהראתה כי מחלת חום אימהית במהלך 16 השבועות הראשונים להריון לא גורמת כלל לסיכון מוגבר להפלות, קיימות גם עבודות שהראו תוצאות הפוכות ורמזו על קשר כנ"ל. למרות אי האחידות בספרות הרפואית ניתן לסכם ולומר כי ככל הנראה, בנשים עם מחלת חום עד ºC 39.0 , לפרקי זמן של עד יממה, מעצם מחלת החום עצמה (ואינני מתייחס כאן לנושא של פוטנציאל הנזק של מחולל המחלה עצמו ? חיידק או וירוס,שאליו צריך להתייחס באופן פרטני, ללא קשר לנושא טמפרטורת הגוף) לא נמצא כל סיכון מוגבר להפלות או נזק להריון.

מידת הסיכון : קשר למספר הפעמים, וגיל ההריון :
מחקר שפורסם לאחרונה בארה"ב מנסה לבחון האם ביצוע גק'וזי או אמבטיות חמות, במחצית הראשונה של ההריון (עד שבוע 20) גורם לנזק להריון. המחקר שכלל למעלה מ- 1000 נשים הראה כי בנשים שנהגו לעשות ג'קוזי או אמבטיות חמות מאד לפרקי זמן ממושך, בשלבי ההריון המוקדמים, הייתה עלייה פי שתיים לערך בשכיחות הפלות טבעיות. כמוכן נמצא כי ככל שהשימוש בג'קוזי עלה כך עולה גם גודל הסיכון. המחקר חילק את הנשים לפי מספר הפעמים בשבוע שבו הן נוהגות לבצע אמבטיות ג'קוזי, ובדק גם את הקשר לביצוע בשבועות הריון צעירים או מתקדמים יותר (כולם כאמור במחצית הראשונה של ההריון). בנשים שנהגו להשתמש עד פעם בשבוע תוספת הסיכון להריון הייתה קטנה בלבד, ואילו באלו שנהגו לבצע זאת פעמיים בשבוע ויותר (ובפרט ככל שההריון צעיר יותר!) עלה הסיכון להפלה עד לפי 2.7 ביחס ללא משתמשות.

מהם ההמלצות ?
ראשית יש לומר כי הנתונים כיום מוגבלים הן מבחינת מספר העבודות, והן מבחינת גודלן ע"מ שנוכל לצאת בהצהרות גורפות לציבור. בהכירנו את מגבלות המידע הרפואי עולה כאן שאלה פילוסופית שהיא על מי חלה בעצם חובת ההוכחה : האם כל עוד המידע מוגבל זה אומר שאסור לבצע או שמא כל עוד לא הוכח נזק, אז מותר לבצע ? ...
נראה כי במסגרת הידע הקיים היום ניתן לומר כי ביצוע אמבטיות ג'קוזי (חמות) לעיתים תכופות ובפרט בתחילת ההריון עלול להעלות את הסיכון במידה מסוימת להפלה טבעית. אין עלייה בסיכון בנשים שמבצעות ג'קוזי בהריון לעיתים רחוקות (יציאה חד-פעמית לחופשה וכו'). בכל מקרה לא הוכח כי באישה שביצעה ג'קוזי, אשר הריונה ממשיך להתקדם יגרם נזק עתידי לעובר. כמוכן, לא הודגם כל נזק מביצוע במחצית השנייה להריון. יחד עם זאת, כל עוד לא יתווספו נתונים מעבודות נוספות רצוי לנהוג בהגיון בריא קרי, עדיף להימנע משהות ממושכת (מעבר ל 10 דקות ברציפות) בטמפרטורות גבוהות מזו של הגוף (C º38 ומעלה) ולהפחית למינימום את השימוש באמבטיות ג'קוזי חמות בשליש הראשון של ההריון.


ד"ר יזהר ארז
izharerez@bezeqint.net

אבל מה עם זה שהאשה עלולה לא להרגיש טוב??

מה הקטע לצאת לחופשה ולהרגיש סמרטוטית בגלל 10 ד' של ג'קוזי?

(זה מה שקרה לי ואני לא היחידה)

זה אכן בעייתי, ולכן גם אשה בהריון שטובלת תשאל את הרב שלה איך לנהוג בקשר לאמבטיה שלפני הטבילה, יש כל מיני דרכים שונות להתכונן לטבילה במצב הזה ללא אמבטיה ממושכת.

איך יש נשים שרוב הלידה נמצאות באמבטיה? האם אין בעיה לעשות אמבטיה להקלה על הצירים?

ועם הזרמים של הגקוזי

בהריון הראשון סבלתי הרבה מכאבי ראש ואח"כ מאבנים במרה והרופאת משפחה והרופא נדים והאחיות וכו כטלם אמרו לי שאין בעיה עם אופטלגין ושאני אקח אפילו 2 אם צריך...
(ובבית חולים אמרו לי שבמצב שלי שהייתי עם תיפוקדי כבד גבוהים זה אפילו עדיף על אקמול בגלל הצורת פירוק בגוף)

אקמול

משמח לשמוע.
ב"ה, שתסיימי בידיים מלאות.
הריון קל!

שיהיה בשעה טובה!

מזל טוב!

מעכשיו כששואלים אותך לתאריך וסת אחרון את צריכה להגיד את התאריך "המתוקן",

תאריך הוסת זה כאשר הביוץ היה ביום ה12 למחזור והרי הרבה פעמים זה קורה אפילו שבוע אח"כ ויותר ולכן באולטרסאונד מעריכים את גיל ההריון לפי גודל העובר.

כי לפי מה שאני יודעת בן נוצר ביום של הביוץ ובת יכולה להיווצר תוך 48.. יעני יותר גמיש

אם זה בן או בת יכול להיות קשור לתזמון היחסים ביחס לביוץ ופה אנחנו מדברים על זמן הביוץ ביחס ליום הווסת

שכששואלים אותי אז לענות לפי החישוב הראשוני שלי ולא לפי הא"ס

אח״כ יכולים לעשות לך בלאגנים שכבר עברת את התאריך וכו׳.. או שילחיצו שהעובר קטן/ לא מתפתח.. עדיף לך להגיד את התאריך הכי מאוחר. בהצלחה!

כי הוא הכי מדוייק.

 

תודה.

או מאכלים שרגישים להם 

הרחם מתכווצת כדי לחזור לגודלה הטבעי.

את מרגישה כאבים כמו של מחזור וזה נורמאלי.

עברת קורס הכנה ללידה?

 

הרי זה אמור להיות אחרי הלידה לא פתאום עכשיו.

אולי התכוונו להגיד שיחסית לצירים, כאבי מחזור אינם משמעותיים, או שישנם אמצעי מניעה שמפחיתים את כאבי המחזור.

שאני מכירה כמה כאלו שהיו להם כאבי מחזור חזקים וזה באמת עבר להם אחרי הלידה (חוץ מזה שגם הרופאת נשים שלי אמרה את זה)

 

כנראה שלא תמיד...

יותר מהרגיל

אבל קחי מגנזיום . זה עוזר 

לי המחזורים כואבים יותר וארוכים יותר מאחרי הלידה

מוזמנת לפנות אלי במסר.

בהצלחה!

ב"ה

 

דולה שאני מכירה באופן אישי וממש מומלצת!

נעימה, רגועה (ומרגיעה..) ומאוד עוזרת ותומכת בעיסויים נשימות וכו'..

וגם זולה יחסית..

היא נראה לי ממודיעין אבל היא באה בכל אופן גם עד תל אביב וכו'.

רחל רוזין בר- דגן המספר שלה זה 050-5255628.

א. לאכול מתוק (חפיסת שוקולד או משו בסגנון) ולשתות קולה או קפה

 

ב. לשכב על צד שמאל ולחכות 40 דק'

 

ג. אם עדיין לא הרגשת תנועות, ללכת להיבדק

 

(מקווה שאני מדייקת, בכ"ז עבר זמן...)

בהצלחה

מניסיון של אחת שהיתה לא מעט פעמים במיון בגלל מיעוט תנועות. ההנחייה היא - לוודא ששתית מספיק (אם לא, זה הזמן) ולאכול משהו מתוק. לשכב על צד שמאל ולספור 3 תנועות בחצי שעה, גם התנועה הקטנה ביותר נספרת (בעניין הזה הרופא במיון אמר לי שהעובר זז הרבה ואנחנו לא מרגישות את כל התנועות שלו, לכן כל תנועה שהרגשת גם אם היא קטנה היא משמעותית) במידה ולא הרגשת בחצי שעה הראשונה יש להמשיך לשכב חצי שעה נוספת. אם גם אז לא הרגשת..ללכת להיבדק. כל זה בהנחה שבשעות הקודמות כן הרגשת...לדוגמא אם בצהריים לא הרגשת, את עושה את המהלך הזה אחרי שבבוקר כן הרגשת. אם בבוקר גם לא הרגשת עד הצהריים ישר הייתי הולכת להיבדק...

לי גם היה דימום רציני אחרי הלידה (הגעתי כבר למחלקה והחזירו אותי לחדרי לידה בגלל הדימום וקיבלתי עוד דברים) הדימום הרציני נגמר אחרי יומיים בערך דימום חלש לסרוגין עוד כמה ימים ואח"כ הכתמים המשיכו עוד כמה שבועות...
אם תרצי אני מוכנה לפנות באישי.

יש פעמים שאני מרגישה שההפרשות ממש נקיות...
אבל נשמע לי הזוי לעשות כבר עכשיו הפסק...
ותכלס גם לא באמת אפשרי. כי כן יש עוד קצת כתמים...
אבל כמה זמן עכשיו יהיו ככה רק כתמים?
ואח"כ לא חזר לך דימום?

דימום במשך שבוע שבועיים ואח"כ כמה שבועות של כתמים.
לפעמים מתחדש קצת הדימום.

שתזכו לנחת ושמחה(:

הרבה נחת התאוששות קלה ותזכו לגדלה לתורה חופה מעש"ט 

מחכות לסיפור לידה 

הרבה נחת ואושר!!

שמחה שהצלחת לסחוב עד הסוף..
תגדלו אותה בנחת, התאוששות מהירה!

שבוע 38+5 עם הריון מלווה בצירים מוקדמים..

איזה אושר!!! הרבה שמחה! שתגדלו אותה בקלות!!

לפי החשבון שלי הייתה לך לידה מהירה ב״ה.
איזה כיף!

בערך 8 שעות.. הרגשתי שזה פיצוי אחרי כל מה שעברתי בהריון..היה ריבוי מי שפיר,אגני כליה מורחבים,צירים מוקדמים ועוד.. אז ב''ה הלידה היתה יחסית קלה.

שתרוו ממנה נחת ושמחה!

הרבה נחת!

הרבה שמחה, בריאות ורוגע!

היא מהממת.

שתזכו לגדלה בנחת,בריאות ושמחה..

שפע של חלב!

התאוששות קלה ומהירה.

מחכה לסיפור הלידה.

מאוד נשמח אם תספרי לנו איך היה!

חודש קודם עברו 42 יום מהמחזור האחרון ועכשיו עברו 32.. המחזור שלי לא סדיר.

כדורים לסידור הביוץ אם אני לא אקלט עוד שלושה חודשים, בנתיים אנחנו מנסים.  לגבי המחזור היא רק אמרה שהוא בעיקר מקדים מגיע 26/28 יום. היו לי כמה פעמים שהוא פשוט הגיע אחרי 30 יום. חודש שעבר כנראה היה לי ביוץ מאוחר ובגלל זה הוא איחר לי כל כך, אז עכשיו אין לי כלכך אינדיקציה לדעת מתי הוא יגיע. 

לפי חישוב  ימי הפרישה הוא היה אמור להגיע בשני. אומרים שהמחזור מגיע 14 יום אחרי ביוץ נכון? ובחישוב מיום שלישי ה13.1 זה גם יצא באותו יום של הפרישה. אבל הוא לא הגיע. השאלה אם תמיד הוא מגיע 14 יום אחרי? ומתי כדאי לעשות בדיקת הריון. פעמים קודמות כשהוא לא הגיע עשיתי בדיקת הריון לפעמים גם בדיקת דם.  ואני לא רוצה סתם לבדוק ואולי זה לא אפשרי לדעת. 

השאלה אם עבר מספיק זמן ואפשר לבדוק?

אוף חפרתי :/// אבל אין לי את מי לשאול.

ואפשר לקנות בדיקות של בדיקה כנה שיש בהם 5 בחבילה ואז לעשות בדיקה כבר מחר ואם לא תקבלי תוכלי לעשות שוב עוד כמה ימים.

 

בהצלחה ובשורות טובות!

בל בבדיקת דם אפשר לדעת כבר ודאית.
בשורות טובות!

אני מקווה שבעזרת השם הכדורים באמת יעזרו ועדין אני מציעה ללכת לרב שמואלי שיאבחן אותך,הלכנו אליו כשכבר היינו על סף יאוש מכל הרופאי פוריות והרגשנו שאין לנו מה להפסיד.

ב"ה זיהיתי ביוץ שזה כבר טוב. מקווה שנקלט בעז"ה!!

תודה רבה ובשורות טובות בקרוב ( :

(הרבה יותר ממה שאת מתארת), ורופאה שניסתה לשכנע לא לעשות עם זה כלום לפני שתעבור שנה- החלטתי לקבוע לי מינימום ימים אחרי המחזור הקודם בשביל לעשות בדיקת הריון. לא היה לי כוח לאכזבות ובלגנים. המינימום שלי היה גבוה בהרבה ממה שאת צריכה, לדעתי, אבל עזר לי לשמור על שפיות (וניסיתי גם כשאני בודקת כבר לא לפתח יותר מידי ציפיות...).

 

[מה שקרה בסוף הוא שכשבאמת נכנסתי להריון היה לי סימן די בולט והחלטתי לתפוס אומץ ולבדוק לפני שהגיע מספר הימים המינימלי, אפילו שזו היתה תקופה שבה חשבתי שיש לי סיכוי עוד יותר קלוש להריון מסיבה רפואית מסוימת. אחרי כל אזעקות השווא ותופעות פיזיות שניסיתי לייחס להריון קודם, אני לא יודעת מי היה יותר מופתע מזה שהפעם צדקתי, אני או בעלי]

 

המון בהצלחה ושיהיו בשורות טובות!

וזה היה מידי פעם כמעט עד סוף ההריון. 

 

זה הריון ראשון?

אמרו לי שזה קורה בהתחלה כי הגוף כאילו לא מכיר את המצב של ההריון.

כרגע בכל מקרה אין לך מה לעשות (מוקדם מידי בשביל אולטרסאונד) , רק אל תעשי בדיקה פנימית!

 

בזמנו, שלי היה את זה גם בדקתי את זה וגיליתי כמה שגם היה להם ככה אז בע"ה גם אצלך זה יהיה בסדר. בכל מקרה אם זה עדיין ממשיך באותה עוצמה ותדירות כדאי אולי להתייעץ עם רופא (רק חשוב שתלחי לרופא רגוע) סתם בשביל הרוגע הנפשי שלך...

 

שיהיה בשעה טובה ובקלות.

היה לי, אפילו מאד חזק, הבנתי שזה מהימתחות הרחם והרצועות והרופאה אמרה שזה נורמלי.
עבר מתישהו.

ואני גם בסופו של שבוע חמישי והריון ראשון.
אצלי הכאבים הם לא נפסקים, יום ולילה...
הכאב מקרין לרגליים ולכן מאד קשה לי ללכת.

אתמול הכאב ממש פחת לי והרגשתי ומרגישה עכשיו ב״ה יותר טוב

תודה ששאלת. זה עזר גם לי.

תרגישי טוב