בניגוב בנייר טישו היה לי הפרשה ורודה-חומה קלה
בתחתונית לא ראיתי שום דבר חריג.
זה בעיה?
זה הגיוני שיהיו הפרשות כאלה?

כשאנחנו ביררנו על עגלות, גם התלבטנו על הבייבי סייף ואז המוכר אמר לנו שלילד ראשון היא טובה אבל היא נשחקת מהר ולא תצליח להגיע חלקה ויציבה לילד הבא.
אם את בעניין לקנות עגלה שתחזיק מעמד, כדאי לך מאוד להשקיע באנגליזינה היא הרבה יותר טובה ואיכותית (אצלינו כבר ילד רביעי והיא עדיין כמו חדשה) והמחיר שמצאת אותה הוא טוב.
בייבי ג'וגר סיטי מיני 4 גלגלים או אינגליזינה אביו??
אז היתרונות והחסרונות לכאן ולכאן:
מבחינת גודל - האינגליזינה קצת קטנה.
הטיולון שלה: בחלק של הרגליים קצר ככה שבעז"ה כאשר הילד יגדל קצת לרגליים לא תהיה 'משענת' או פגוש להניח עליו.
מבחינת יופי - לא ממש אהבנו את העיצוב של הטיולון של הבייבי ג'וגר לעומת האינגליזנה שהיא קלאסית! ולצערי זה מפריע לי בבייבי ג'וגר.. 
2 דברים נוספים -
1. יתרון של האינגליזינה הוא שנראה שיש לה שם יותר טוב (כחברה. לא מצאתי לגבי הדגם הספציפי הזה), וכי היא עגלה עמידה שמחזיקה לאורך שנים. לא מצאתי ברשת חוות דעת אישיות לגבי דגם העגלה הזה ספציפי.
הבייבי ג'וגר מאוד מומלצת מבחינת נוחות אבל לא ראיתי חוות דעת לגבי אורך החיים של העגלה...האם היא מחזיקה מעמד.
2. יתרון לבייבי ג'וגר הוא האפשרות לכסות את הילד מפני שמש לצל מלא. הכיסוי ארוך ומאפשר הצללה מירבית.
היתרונות והחסרונות הם בעיקר בטיולון, האמבטיה עונה לצרכים שלנו בשתיהן.
ובשאר הפרמטרים (נוחות קיפול, מחיר, וכו') מבחינתנו היה אותו דבר.
אז, אם למישהי יש ניסיון/היכרות עם אחד מהדגמים האלה ויכולה להמליץ לנו ולחוות את דעתה זה יהיה לנו לעזר רב.
אנחנו בצומת דרכים
ומאוד רוצים לעשות את ההחלטה הנכונה.
אשמח לקבל את דעתכן ![]()
תודה רבה
מאינגלזינה. היא פשוט מתגלגלת בקלילות ולא מרגישה שאני סוחבת אותה! יתרון עצום.
ואני מאוד בעניין של יד 2! את יכולה למצוא עגלות שהיו בשימוש חצי שנה ובמחירים מעולים.
גיסתי שאוהבת הכל חדש (ואכן קנתה עגלה חדשה של אינגליזינה) קנתה בלידת הילד השני ג'וגר מיד 2 במצב מעולה והיתה מבסוטית...
בהצלחה!
וגיסתך - איזה דגם של אינגליזינה היא קנתה?
לגיסתי יש זיפי... כשהסעתי אותה הרגשתי צעצוע לעומת הג'וגר. לא התלהבתי בכלל, גם לא מהיציבות שלה... אבל אולי זה טעם אישי.
יש לך 8 ילדים,
מה? קנית 8 עגלות??
תחיה דולהגם אנחנו לגדול קנינו עגלה ב450 ש"ח ששירתה אותנו נאמנה גם עם אחותו,
עכשיו אני מבינה שבשנים הקרובות היא לא תתאים לנו בלב קל ונקי תרמתי אותה ובע"ה כשיגיע הזמן נקנה עוד אחת זולה בכיף.
לא חושבת שהייתי מצליחה "לשחרר" ככה עגלה יקרה אפילו אם הייתי מבינה שאין לי צורך בה.
בס"ד
גם אני התלבטתי עליה בזמנו כשהיא ממש יצאה לשוק- ואני שמחה שלא קניתי אותה. העגלה צר, הבד ניילוני ונראה לי לא נוח, הבנתי שגם הסלקל לא משהו...
שמעתי מכמה חברות שלא מרוצות.
לעומת זאת, הטרילוגי של אינגליזינה מומלצת מאוד


אם חשוב לך מתקפלת ביד אחת תהיה כנראה את מאמאס אנד פאפאס ארמדילו פליפ.
זה דגם חדש שלפי מה שאומרים אמור להיות כליל המעלות.. אמור להגיע בקרוב.
קל, מתקפל ביד אחת, עם הטיולון בשני הכיוונים, שכיבה מלאה בטיולון וכמובן אפשר לחבר אמבטיה.
נראה לי שתעלה קצת יותר מ 3000 אז אולי זה מעבר לתקציב.
את אותם המעלות יש גם לבוגבו בי 3 אבל היא עולה מעל 5000...
היא לא מתקפלת ביד אחת, אבל בכל אופן היא נוחה כי אפשר לקפל בקלות כשהילד בפנים ולהוציא אותו אחר כך
מלבד זאת היא מעולה והמחיר שלה לא במשמים וכבונוס היא מגיעה במגוון צבעים מהמם
ראיתי את הסרטון שלה באתר של בייבי לאב והיא לא מתקפלת ביד אחת 

שלום לכן,
לאחר 6 שנות הנקה ב"ה סוף סוף מצאתי חזייה שטובה בשבילי, מחברת BRAVADO.
אבל אחת לא מספיקה, והיא יקרה לי (249 ש"ח, יש גם יותר זולות, החל מ-129ש"ה שאף פעם לא התנסיתי בה).
אז פניתי ליבואן, והנה הצעתו, שמתפרסמת בפורום בידיעתו:
במידה ונתארגן על קנייה של 5 פריטים לפחות, נוכל לקבל הנחה של 35% עד 45% הנחה כולל כפל מבצעים.
מפתח ההנחות:
בקניית 5-6 חזיות יהיה 35% הנחה על כולן.
בקניית 7-9 חזיות יהיה 40% הנחה על כולן.
בקניית 10 חזיות יהיה 45% הנחה על כולן.
יש גם חזיות במבצע, וההנחות הן על מחיר המבצע, כלומר יש כפל הנחות.
משלוח: עלות משלוח היא 10 ש"ח בדואר רשום (40 ש"ח עם שליח).
כלומר הדגם הכי זול יעלה 81 ש"ח כולל משלוח!! (יש עליו מבצע עכשיו, והוא נראה לי באופן אישי איכותי כמו מה שיש לי).
דגמים ומחירים: כדי להתרשם מהדגמים ומהמחירים, ניתן להיכנס לאתר היבואן כאן (זהירות, זה לא צנוע!!).
לגבי החלפות: ניתן למדוד בבית ובמידה וזה לא מתאים לשלוח חזרה בדואר רשום (יעלה שוב 10 ש"ח), ולקבל חזרה מידה אחרת (יעלה שוב 10 ש"ח, כלומר החלפה תעלה בשל המשלוחים 20 ש"ח, וכמובן יש לקחת בחשבון ).
לגבי שאר הפריטים שמופיעים באתר - ניתן לרכוש גם אותם באותו גובה הנחה, אך מה שקובע את גובה ההנחה זה כמות החזיות בלבד.
מי שמעוניינת - שתהיה איתי בקשר כדי שנוכל לוודא שיש מספיק פריטים כדי להגיע להנחה (הספירה היא של פריטים, לא של קונות), וגם כדי שאדריך אותה מה לרשום בהערות בקנייה כדי לקבל את ההנחה.
(אני פתחתי פעם קודמת את השרשור הדומה, אך אז זה היה אחרי שהיבואן הציע הצעה אישית לי בקנייה של יותר מחזייה אחת. כעת פניתי אליו בבקשה לפרסם זאת בפורום, וההצעה שלו כרגע אף הרבה יותר שווה מקודם. בשרשור הקודם מישהי הפנתה אותי לאתר מחו"ל שבו מוכרים את אותו המותג בכ-30% הנחה. אני מקווה שפה, יחד, נגיע להנחה הרבה יותר שווה! ).
לא נעים לי לפתוח את ההודעה הזאת מהניק שלי, וכדי שיוכלו לפנות אלי באישי, פתחתי ניק חדש.
אני מדגישה שבאופן אישי אני לא אמורה להרוויח מכך כלום (מעבר למה שכולנו יחד נרוויח)!!
אני מזמינה אתכן להצטרף ולהגיע יחד ל-10, ואז נקבל 45% הנחה!!
אז אתן מוזמנות ![]()
יש כיס לריפוד כך שאפשר לשים אותו ואפשר בלי.
כששמים את הריפוד זה יציב ולא נופל.
(זה מעמיד טוב גם כשזה בלי ריפוד.)
הדגם הוא body silk seamless
היא גם מאוד קלילה על הגוף ויושבת יציב.
בהנחה המירבית, העלות שלה תהיה 137 ש"ח לא כולל משלוח של 10 ש"ח.
אני מסתייגת שזה לא שאני ממליצה, אלא שאני מספרת שאני באופן אישי מרוצה.
אני לא מבינה בתחום הזה, ולא יודעת לענות אם יש חזיה שהיא ממש מעולה לי, זה אומר שהיא תהיה ממש מעולה לאחרת.
ולגבי הלמדוד... ממש סליחה שאני מתערבת,
אני מאוד אשמח שתצטרפי, אבל מכיוון שאני אחראית על היוזמה הזו,
אני לא רוצה לעודד מישהי ללכת למדוד במקום א' כדי לקנות במקום ב'. זה נראה לי לא פשוט מוסרית.
(אלא אם כן ממילא קונים כמה, ואת הראשונה איפה שמודדים).
יכול להיות שאני לא רואה זאת נכון, ובכל מקרה בסופו דבר זה החלטה שלך. כמובן שנכון למדוד קודם...
וסליחה שוב על ההתערבות!
בכל מקרה, עד מתי? עד שנגיע ל-10 כדי לקבל 45% הנחה, ובכל מקרה לא פחות משבוע. כלומר עד יום חמישי הבא.
בהצלחה!
אני כמובן לא לוקחת אחריות על הקניה אבל אתן יכולות להיות יותר רגועות 
שיהיה בהצלחה לכולן!
איפה יש סניפים שלהם בכלל? ![]()
תודה!!
איך פונים אלייך?
בדונה ויקטוריה - כמו שנכתב פה, 1+3.
חזיות ההנקה שם הם של דונה ויקטוריה ועוד חברה.
עלות חברות מועדון - 45 ש"ח
באפרידוטה בהזמנה דרך האתר יש 50% הנחה
יש להם הרבה חברות,.
לאפרודיטה יש גם את חברת BRAVADO.
אבל יש להם רק שאריות שלהם, אז יש מידות קיצוניות בעיקר.
ב-2 דגמים אצלנו העלות 25-30 ש"ח פחות מאחר ויש הנחה כפולה.
בדגם השלישי אצלם העלות 15 ש"ח פחות, אך כאמור יש מעט מאוד מידות.
בכל מקרה זה נגמר היום, אז מי שזה מתאים לה, שתרוץ...
רכשתי מהם את הדגם היפה (sublime) וזה פשוט תענוג גם בהנקה ללכת עם משהו מפואר ומעוטר,
אבל.... לגבי המידות הן ממש לא תאמו את כל החזיות שקניתי משלל חברות בעבר, הייתי צריכה לקחת 2 מידות מעל מה שבד"כ אני קונה, אז אני ממליצה מאוד למדוד לפני (זה צורה של דגם, למרות ש"רשמית" המידות והקאפ זהות למה שמקובל)
הדגם סאבליים הוא שונה מאחר ויש לו פס עיטור תחרה לקראת סוף הקאפ, ולכן זה מוסיף עוד נקודת התייחסות למידה.
אני מאמינה לפי הדגם שיש אצלי כבר חצי שנה שבמידות קטנות זה לא מפריע.
המידה שלי גדולה (E וקניתי בזו G) ולכן זה כנראה משנה.
זה לא אמור להשפיע על דגמים אחרים
וזה דגם מהמם! אנחנו מאוד מרוצים (:
קניתי שתיים בשני צבעים....
העניין שמרתיע אותי זה שהם כותבים באתר שרק אם אני יודעת בטוח שהמידה טובה אז להזמין.
והם ממליצים ללכת לנקודת המכירה שלהם למדוד.
בכל מקרה החלטתי להזמין איך עושים את זה?

קצת חוששת מעניין המידה שלא תהיה נכונה אבל בכל מקרה רוצה. רוצה להזמין שתיים.
את יודעת כמה זמן לוקח לזה להגיע?
אני כבר חודש שמיני ב"ה..
שזה יוצא שבוע ויומיים.
כך לפי האתר שלהם.
ואנחנו מתקרבות ל-10.
אז אני מקווה שזה יגיע בזמן
בבקשה תקראו את ההודעה שלי עם הכוכביות
אמאשלהםיש שאלות שונות שאני מקבלת באישי, שיש שם את התשובות בשבילם.
אנונימית - גם בשבילך יש שם תשובה. ושיהיה לך בשעה טובה!
כמובן שאם יש עדיין שאלות אתן מוזמנות לפנות אלי פה או באישי
![]()
איזה כיף למצוא עוד מישו שמגדיר את זה כמוך(:
כי 9 חודשים כשהיינו ערות הם ישנו
וכשהלכנו לישון הם התעוררו
ולכן התינוקות החדשים ממש הכי ערניים בשעות הקטנות של הלילה
מקור הדברים - אחות בתינוקיה שע"צ
לי בהתחלה זה היה ממש עדין
ורק בהמשך לא זוכרת בדיוק איזה חודש,
כשהתנועות מתחזקות לפעמים זה כואב..
אני בשבוע 38+. הריון שני.
נמאס לי כבר. קשה לי.
אני רוצה ללדת.
כבד לי. מסורבל לי.
כואב לי באגן.
אין לי כוח להמשיך לסחוב.
אני רוצה ללדת כבר.
כל בוקר אני קמה ומתבאסת מחדש שעוד לא ילדתי.
וכן,
אני יודעת שכל יום בפנים משמעותי וחשוב.
ואני יודעת שבסוף תמיד יולדים.
ואני יודעת שהוא לא ישאר שם לנצח.
אבל עכשיו קשה לי כבר. ונמאס.
ואני גם ככה לא מצליחה לעשות כלום.
לא מצליחה להתקדם.
כל היום אני רק חושבת על זה שאני רוצה ללדת.
קשה לי כבר. אני כל הזמן בוכה.
אז יאללה כבר.
שיצא.
למה ה' לא רוצה??
![]()
![]()
![]()
![]()
סוף פריקה.
לא חייבות להגיב.
ואני אשמח שמי שאין לה משהו מעודד ותומך להגיד, שלא תגיב. תודה.
בחודש תשיעי אמרתי שאני לא מבינה איך יש נשים שיולדות כל שנה - לא בגלל הקושי בגידול ילדים צפופים תוך כדי היריונות - אלא בגלל המתח הנפשי הזה של סוף ההיריון, של "מתי כבר אלד ואפטר מהמשא הזה?"
הרבה כוחות!
זה שלכל בריאה נגזר כמה שנים לחיות
ואם נגזר על הילד שלי לחיות 120 שנה.
אז בגלל שאין לי כח כבר לסחוב בשבוע 38 אז אני אקצר לו את החיים בשבועיים?
לכן אני גם לא רצה לעשות זירוז בשבוע 40 כמו שהרבה עושות.(אם רופא אומר שחיבים לעשות זירוז זה סיפור אחר)
פשוט לא רוצה לקצר לו את הימים בעולם
ותוכלי להנות מהימים האלו
א ני ב- 39.
יכולה רק לומר לך שמשום מה עכשיו פחות נורא לי.
אולי הכאבים קצת פחתו פשוט כי אני לא זזה..
תנסי לנוח.
אולי תחשבי על דברים שאת רוצה להספיק לפני הלידה (כל מיני סידורים בבית או אוכל למקפיא וכו') וככה יהיה לך קצת חשק שהלידה תחכה..?
אני כבר מתקרבת ל-40 אבל יש כ"כ הרבה דברים שעוד צריך לעשות... אתמול בלילה התעוררתי עם צירים לא סדירים וממש התחננתי, ה' תן עוד כמה ימים...
ב"ה הקטנה תכף בת שבוע, ויונקת בלי עין הרע.. גם הגרפסים בהתאם..
אמרו לי שאני מניקה אותה יותר מדי והיא לא צריכה את זה וזה רק יוצר לה כאבי בטן,
כרגע אני מניקה אותה שעה +-,זה נראה לכן מוגזם?
בטח לא בגיל כזה קטן.
כמובן שאינני מומחית, אז קחי את זה בערבון מוגבל.
מניסיוני האישי, מהנקה לא מגיעים בד"כ לאכילת יתר. בתחילת ההנקה התינוק יונק במרץ, וכאשר שובע - קצב היניקה הופך ליותר שלו ורגוע, וגם החלב יוצא לאט. המציצה גם ממלאת צורך פסיכולוגי אצל התינוק ומעודדת ייצור חלב והתכווצות רחם לאחר הלידה אצל האם.
עוד מניסיוני האישי... שמתי לב שאנשים נוטים להעיר לאמהות מניקות על כך שהן מניקות זמן ממושך מדי, לעתים תכופות מדי, שהתינוקות שלהם בוכים יותר מדי... שהן צריכות להימנע עכשיו מכרוב, שוקולד, תפוזים, מוצרי חלב... שהן צריכות להניק בכל פעם מצד אחד בלבד, או לחילופן להקפיד לרוקן בכל פעם את שני הצדדים - בקיצור המון הערות שאין בהן ממש ושרק מערערות ביטחון עצמי לאחר לידה.
לדעתי הדבר נובע מכך שאי אפשר לכמת הנקה, ולכן קל מאוד לומר "אולי הוא לא מקבל מספיק? אולי הוא מקבל יותר מדי?"

אבל צריך להיות ערניים לצורך של התינוק ולראות אם באמת הוא אוכל את הזמן הזה או שאת דוחפת לו בכוח...
הגדולה שלי הייתה אוכלת המון זמן ונרדמת באמצע וכו' הקטן אוכל ממש מעט זמן (רוב הארוחות שלו באיזור הרבע שעה) וגם הוא פולט וגם הגדולה פלטה ככה שהמדד של זמן ופליטות לא מחייב בכלל...
אחרי האכילה מגיע זמן של יניקה איטית יותר ומציצה לצורך רגיעה. גם זה חשוב לצרכי התינוק, להפרשת הפרולקטין ולייצור החלב.
כששאלתי בטיפת חלב אם זה נורמלי אמרו לי שבהנקה הכל נורמלי והולכים לפי הרצון של התינוק
היא מרוצה אחרי ההנקה?
יש לה כאבי בטן ולכן אומרים לך?
(כן, כל שלוש שעות ככה שהנקתי שעה וחצי ושעה וחצי אח"כ הוא ינק שוב. ובין לבין הייתי שואבת ולפעמים צריכה להשלים עם תמ"ל/חלב שאוב...)
באופן כללי תינוקות יודעים כמה הם צריכים. אבל, לפעמים אם כואב להם כבר הבטן הם יינקו יותר כדי להרגיע את הבטן ואז ייגרמו לעצמם יותר כאב
אז אולי אם באמצע היא בוכה ומתפתלת בכאב ואז יונקת יותר יש מקום לחשוש- אחרת לדעתי ממש לא. (ועוד תינוקת בת שבוע- הייתי מאוד נזהרת מלהפסיק אותה באמצע....)
בגיל שבוע אולי זה עוד נסבל, אבל שימי לב שאת לא הופכת למוצץ שלה לאורך זמן.
למען שמירה על הכוחות והשפיות שלך.
לדעתי מומלץ לכל אמא לקרוא את הלוחשת לתינוקות. לא חייבים להסכים להכל, אבל בהחלט לקבל פרופורציות ולעצב סדר יום ברור לטובת כולם.
בהצלחה!
לענ"ד יש לה הרבה עצות שיכולות ממש לפגום בהנקה, לדוגמא עד כמה שאני זוכרת היא ממליצה להניק בכל פעם מצד אחד. וזה לא מתאים לנשים שה"קיבולת" שלהן לא גבוהה, כלומר כאלו שצריכות לרוקן תכוף כדי לשמור על יצור החלב. גם מבחינתה שילוב של בקבוק זה "חובה". ולא ברור לי למה להכניס את זה בכוח אם נוח לאמא בלי בקבוקים כלל והיא לא מתכוונת להכניס למעון.
כאשר התינוק גדל, משך ותדירות ההנקה יורדים בהדרגה באופן טבעי. התינוק יונק בצורה יעילה יותר ולאט לאט נותן לאמא יותר "מרווח".
*סמיילית*מה שאצלי שימר את ההנקה, זה להניק כמה שיותר בימים שאני בבית. זה הגביר את החלב לימים שאחרי וכששוב התמעט כבר הגיע שוב שבת והנקתי הרבה.
הדס123את שאבת כל השבוע ובשישי שבת הנקת הרבה?
והכאבים יכולים לשתק ליום-יומיים.
נראה לי שבכל זאת צירי לידה כואבים יותר, אבל בגלל התרגשות לקראת הולדת התינוק - הם יותר נסבלים. (קשה יותר לסבול כאבים שאין להם שום תוצאה חיובית בסוף...)
אני עברתי הפלה בשלב התחלתי, וזה לא כאב יותר ממחזור.
הצירים הם התכווצויות של הרחם, כמו במחזור, רק שהם חזקים יותר, כי יש תינוק גדול להוציא (אולי זה מה שעברת בהפלה?).
צירי לידה הם בהחלט כואבים מאוד ברוב המקרים, אבל זו חוויה עוצמתית ונפלאה!
לאחר ארבע לידות כואבות ונפלאות, אני מחכה בקוצר רוח לפעם הבאה...
כדי להקל על הכאב יש להצטייד בחשיבה חיובית והמון שמחה (ואם את רוצה אז גם אפידורל. לא חובה בכלל...). איזה כיף ללדת!!
מומלץ הדיסק של מרגלית שרפר.
בהצלחה!
ואז לא תצטרכי להטריד את בעלך ?! 
ז"א הם מבקשים לדעת מהו תאריך הווסת האחרון, ואז מהיכן הם סופרים?
אשמח לדעת.
"אם עושים אותו מספיק מוקדם".
אני למשל בהריון הקודם הלכתי לעשות את האולטרסאונד הראשון ממש מאוחר כי הייתי פשוט בהכחשה שאני בהריון, והוסת הייתה לא סדירה.
אז לרופאה לא היו הרבה תובנות לגבי גיל ההריון האמיתי. כל ההריון הלכה ראש בקיר לפי הוסת האחרונה בלי שום תיקון.
תוצאה: IUGR (כי הרי גיל ההריון לא נכון...), ולידה ב43+3 (לא הגיוני בעליל).
אז למה הם סופרים שבועיים ראשונים סתם?
מה ההגיון בזה?
כדי להלחיץ בסוף שעברת את התאריך?
40 שבועות = למעשה 38 שבועות של הריון
אחרת זה היה 38 שבועות
יש בזה איזה הגיון כי רב הנשים לא יודעות מתי הביוץ אז איזה תאריך יתנו?!
לאומת זאת כל אשה או כמעט כל אשה יודעת מתי היתה הוסת הקודמת שלה
ואם לוקחים בחשבון שהווסת היא בערך שבועיים לפני ביוץ
אז הם לוקחים את התאריך הזה ומוסיפים להריון עוד שבועיים בסוף וככה זה נהיה 40 שבועות
שבועיים מתאריך הווסת? זה יותר הגיוני לפספס בכמה ימים מאשר להוסיף שבועיים, לא?
נכון שיש ארבעים שבועות, אבל אז אם הגעת לשבוע 39,40 אז זה יהיה המספר שלהם ולא 41,42
ומורידים שבועיים, אז 'הריון עודף' היה נחשב כבר משבוע 39...
זו פשוט צורת החישוב המקובלת, ואין לזה השלכה על הלחץ בסוף.
אם זה מפריע לך, את יכולה לחשב את תאריך תחילת ההריון לדעתך, ולספור משם לפי חודשים.
זה מה שאני עושה, וההבדל בתאריך הסופי הוא של יום-יומיים.
לוקחים בחשבון שהשבועיים הראשונים הם סתם
ובעצם ההריון עצמו הוא 38 שבועות
כך שהתאריך הוא נכון.
אם עוברים אותו זה לא בגלל השבועיים האלה
בבקשה טיפים..
התחלתי יקרות וזה לא להיט פירות טיפה יותר אוהבת
אבל מאוד מאוד בקטנה לא ארוחה שניתן לשבוע ממנה
ואני נותנת לה:
פירות
ירקות
עוף
והיא גם אוכלת קוסקוס, פתיתים, לחם, אורז. והכל מקמח מלא
טחינה
אבוקדו
חומוס
) היא לא מהמתלהבים מ"אוכל"..
אמשיך לנסות...![]()
קוסקוס...זה ממש מתקדמים...![]()
*כוכבית*שובבבבים
את ממש צודקת
גם אני הייתי ממש בהלם מאיך שהיא רוצה ואוהבת ממש אוכל.
יש לי עוד שני בנים שמאוד היה לי קשה איתם עם האוכל.
ורק בגיל שנה הם התחילו באמת לאכול.
אבל איתה זה מאוד שונה ואין לי הסבר לזה.
בטיפת חלב האחות אמרה לי שככל שמתחילים מוקדם יותר זה תורם להתפתחות, שזה מאוד קשור.
איך היא בולעת קוסקוס?![]()
מדהימה כל הכבוד !
אבל אני מחזיקה אותה והיא אוכלת.
אתמול הילדים ישבו לאכול וממש ראו עליה שהיא מבקשת גם.
היא פותחת את הפה ועושה קולות כאלו של "המ המ" חחחח אני מתה עליה![]()
תחיי עליה! ![]()
איזה מדהים זה
זה מתקתק, הבן שלי חולה עלזה
אני מכינה לו מרק ושמה בפנים גם קוואקר, ומרסקת.
בפירות אפשר להוסיף גם טחינה
אבוקדו מרוסק כמו שאמרו
העיקר זה להציע... וסבלנות
עדיף (לדעתי) לחכות עוד חודש, ולא להפוך לאמא שדוחפת אוכל ולחוצה שיאכלו
אוכל צריך לבוא ממקום טבעי וכיף של סקרנות
שמים ירקות ונותנים לה לטעום טעימות מכל אחד( אפשר אפילו בלי תיבול)
עם הקטנה שלי הייתי כל בוקר חותכת לה לחתיכות פיציות והיא מאוד אהבה.
עוד רעיונות- טחינה, דיסת סולת או קוואקר, לחם,
מחית תפוחי עץ+אגס (אני מרסקת לה והיא אוכלת יחד עם דייסת קורנפלור או סולת),
תפוח"א, גזר, קישוא, בטטה, עוף מרוסק
לגיל קצת יותר גדול: קטניות טחונות (עדשים, חומוס), ברוקולי וכרובית.
אני כל כך רוצה שכבר תאכל אוכל רגיל רב היום.. ותשבע
ורק לפני שינה מטרנה או בבוקר אחריי השינה..
היא כבר ילדה גדולה ![]()
אני לא מבינה בתמ"ל כ"כ, אבל ילדים שיונקים- הרבה פעמים יונקים כמעט מלא עד לגיל 8-9 חודשים, כשזה עיקר התזונה, לא האוכל. כלומר- מקבלים תוספות של אוכל, אבל הרוב- הנקה.
אז אם זה ככה בהנקה- למה שלא יהיה ככה עם מטרנה?
המתוקה כבר נראית לי בשלה ובוגרת לאכול אוכל רגיל כמו כולם
וזה רצוני. מההתחלה לא אהבתי את האוכל - מהקופסא - מטרנה
ניסיתי מאוד הנקה זה לא צלח לצערי ![]()
מה יותר טוב מאוכל טרי מזין עבורה?!!
היא בת חצי שנה!! זה שלב עדיין של טעימות..-גג ארוחה /שתיים.
הקיבה שלהם עדיין לא בנויה לעבור רק לארוחות כאלה.. גם שזה הכי טרי בעולם.
בגיל הזה עדיין חייבים מטרנה!!
בע"ה עוד 3-4 היא תאכל יותר.
בנתיים לא ממליצים יותר מ2 ארוחות
כי מה שאת כתבת זה בדיוק מה שאני שאלתי.
וליד מושטת- שאלתי, כי אין לי נסיון עם תמ"ל. רק מהנסיון שלי עם הנקה אני יודעת שבגיל הזה רוב התזונה היא עוד חלב.
הרשאת העניין! תודה! רבה על ההסברים!
אולי פשוט לי נימאס מהבקבוקים כבר.. לא אהבתי אף פעם לתת לה מטרנה/אוכל מקופסת שמורים
אולי הנקודה העיקרית היא בי...![]()
אני רוצה שתהי ילדה גדולה אבל היא עוד ממש פיצית רק חצי שנה...
ככה זה הורות ראשונה לומדים ואני לומדת...
מודה להשם על הזכות הזו שיש לי להיות אמא!
כולם שאני מסתובבת איתה " היא דומה לך" היא מתוקה.. ממש רוצים להחזיק אותה וזה גורם לי אושר ענק
זו הבת שלי , זה שלי!
איזה כיף לקרוא אותךתחיה דולהאז רוצים שהילד כבר יהיה עצמאי וזו הרגשה טיבעית לגמרי.
רק בבקשה נשתדל לזכור שתינוקות הם עדין רק תינוקות(בגיל חצי שנה בודאי ובודאי)ולראות את היפה שבכל שלב התפתחות.
אני אישית מאוד נהנית לשבת עם הבנים שלי ולהאכיל אותם,לערסל אותם עם חיבוק ונשיקה,לדבר איתם,לשיר או לשמוע מוסיקה ביחד.
הם עדיין מאוד צריכים את החלב.
בגיל הזה לזרום עם מה שהילד רוצה גג עד שתי ארוחות מוצקים ורק אם הילד רוצה,
בגיל הזה זה גם בסדר גמור אם היא עדיין רוצה רק חלב ובכלל לא מוצקים או רק חצי ארוחת מוצקים.
עד גיל שנה מצפים מילד שיהיו לו גם ארוחות מוצקים אבל רוב התזונה מחלב- כלומר גם ילד שרק בגיל 9 חודשים יתחיל לרצות ארוחת מוצקים ועד אז רק מקבל חלב זה בסדר גמור.
רק שלא כל התזונה תתבסס על ארוחות מוצקים אלא שיהיו גם כמה ארוחות של הנקה/תמ"ל.
נראה לי שבגיל הזה התינוק פשוט לא יכול לקבל את כל מה שהוא צריך רק ממוצקים, ולכן ההנקה או התמ"ל מאוד חשובים.
כי גם כשהוא אוכל מוצקים, זאת לא ממש ממש ארוחה.
אצלי למשל, היא אוכלת אוכל ואח"כ אני גם מניקה אותה(במקום שתיה)
ואני לא מצליחה לשאוב יותר מ-60 מ"ל. (וגם זה אחרי מאמצים מרובים)
האם יש עיצות להגביר את החלב? אני כבר לוקחת כדורים של פוראוור אבל נראה לי שהגוף כבר התרגל אליהם.
א. תמיד בשאיבות יוצא פחות מבהנקה, התינוק יעיל יותר מהמשאבה וזה לא מעיד על מחסור בחלב.
ב. להקפיד על אכילה מסודרת, שתיה מרובה ומנוחה ככל האפשר.
ג. יכול להיות שהמשאבה פחות מתאימה לך, לכל אישה מתאימה משאבה אחרת וזה ניסוי ותהיה.
ד. שיטת 7,5,3. מכירה?
לשאוב 7 דקות מצד אחד, 7 דקות מצד שני, 5 דקות מהצד הראשון, 5 דקות מצד שני, 3 מצד ראשון ו3 מצד שני.
ה. כשאת שואבת למצוא תנוחה נוחה, פינה שקטה, כמה שאפשר להרפות לחשוב על חמידות התינוק שלך, אפשר להביא תמונה שלו שתהיה לך כי האהבה שלך אליו מגבירה את ייצור החלב.
אני אנסה את השיטה של 7 5 3.
ולאנונימית- את מחכה 5-10 דקות בלי לשאוב או שאת ממשיכה לשאוב על ריק?
שאם ממשיכים לשאוב גם כשלא יוצא פתאום מגיעה עוד איזה כמות.
תשאבי כמה דקות על ריק ותראי אם יוצא משהו...
כלומר- מה כדאי לי להפסיק/להפחית?
והדברים האחרים שהזכרת כן.. אבל בשום השתמשתי המון כדי לחפות על החסר בבצל, ולא היתה לו שום השפעה.
כלומר: גם אם הרבה אמהות אומרות שקטניות, פירות הדר, מוצרי חלב, בצל ושום וכו' "מייצרים גזים" אצל התינוק, א) קשה להוכיח קשר סיבתי, ו-ב) הדבר מאוד אינדיווידואלי ולא בטוח שכך יהיה אצלך.
אם את משערת שמאכל מסוים משפיע לרעה על תינוקך, עשי את הדבר הבא: קודם כל, הפסיקי עם אותו מאכל מסוים אחד. ראי אם יש שיפור. חזרי לאכול את אותו מאכל ליום-יומיים. ראי אם יש התגברות גזים. וכך בדקי את ה"חשודים" אחד אחד - חבל להוריד מתזונתך קבוצות מזון שלמות למשך חודשים ארוכים, כאשר את לא יודעת מה ואם בכלל משפיע עלייך.
חוץ מזה גזים זה שלב התפתחותי שתינוקות עוברים ואין לנו כ"כ שליטה על זה. הרבה אמהות אמרו לי, "הורדתי מאכל כזה או אחר והגזים פסקו", וכאשר שאלתי יותר לעומק גיליתי שזה קרה בסביבות הגיל בו גזים פוסקים ממילא...
(אני תזונאית במקצועי וזה נושא שאמהות לתינוקות מדברות עליו הרבה)
אם התזונה כוללת הרבה דברים שעלולים להפריע, אז הורדה של מאכל אחד לא תגרום להבדל משמעותי אם יש דברים אחרים שעדיין מפריעים. אני מיד אחרי הלידה הורדתי רשימה ארוכה של מאכלים (מצורפת למטה בהודעה נפרדת), שאמא שלי ידעה שעדיף להימנע מהם, והבת שלי היתה רגועה באופן יוצא דופן. כשניסיתי פעם אחת לאכול כפית יוגורט, היא היתה מאוד לא רגועה באותו ערב, ובעוד כמה פעמים שבטעות אכלתי דברים אחרים בעייתיים גם ראינו את ההשפעה באופן ישיר.
ברור שיש שונות בין נשים שונות ותינוקות שונים, אבל לדעתי- בתינוקות רגישים, עדיף להוריד בהתחלה כל דבר שעלול להפריע, לחכות שלושה ימים עד שכל ההשפעה של האוכל המזיק עוברת, ואז כשהתינוק רגוע, אפשר לנסות דברים שונים באופן מבודד כדי לראות אם התינוק יכול להסתדר איתם.
אפשרות אחרת זה לפנות לרפואה טבעית ולנסות לגלות באופן ספציפי על הילד לאילו מאכלים הוא רגיש- אין לי ניסיון בכך ואני לא יודעת בדיוק למי אמורים לפנות, אבל שמעתי גם על אפשרות כזו.
לא מבינה מה קורה לי. אני כבר ישנה מספיק ב"ה.
התינוקת גדלה ומתפתחת יפה. הגיע הזמן שאתאושש אבל אני עייפה ברמות שאני לא מכירה.
יכולה להירדם בכל הזדמנות. אני מתקשה לעשות דברים בבית. הכל ממש קשה לי כי אני מרגישה מאוד תשושה.
ולא, זה לא דיכאון. אני ממש שמחה וכ"כ רוצה לעשות דברים בבית. יש לי המון תוכניות לפעילות כשאני קמה בבוקר
ולא הולך לי.
היום התחלתי לשתות קפה שחור מחוסר ברירה אבל זה ממש לא הצליח לעורר אותי. מוכר למישהי? עצות ותובנות יש?
נשים זה מופיע אחרי לידה וממש משפיע על העייפות ברמות מטורפות. בהצלחה!!
הכנות ודאי לא רק מתרחצים קודם.
ית
צריך לטבול ללא ברכה
אך ראיתי שממליצים לעשות הכנות (לא בטירוף כמובן אלא בסיסי )
כדי להתרגל שוב
חוויה בלתי נשכחת.
בבקשה תעזרי בבלנית כשאת יורדת-עד כמה שאפשר ותחזיקי במעקה ובע"ה יהיה בסדר!
ששמעתי כבר מכמה נשים שעשו כך ונפקדו,
אם את שומעת על חברה שאין לה ילדים אז שתטבול ישר אחרייך ובאותו לילה היא נפקדת, בע"ה...
גם בת דוד שלי עשתה את זה, במקרה כשהיא הלכה לטבול היא ראתה אישה בחודש תשיעי וביקשה מהבלנית שתכניס אותה מיד אחריה וגם נפקדה....
בהצלחה
ולא לשכח שזה תמיד עת רצון להתפלל במים של המקווה (לא דווקא לאשה בחודש תשיעי
)
אפשר להתכונן מראש, ללמוד את הנושא ע"מ להיערך בהתאם... לא עלינו... מי שזה מטריף אותה לא חייבת לעשות...
אותי אישית זה מרגיע לדעת את הסיכויים על אף שכל עוד זו לא בדיקת מי שפיר זה לא מדויק,כי ב"ה הסיכויים אצלנו עד היום היו נמוכים וב"ה ילדים בריאים.
הם הגיעו ללידה עם קלסר עם מידע רפואי וכללי על ת"ד, הכינו חומר לאחים הגדולים שלי (אני הייתי קטנה אז) שיהיה להם לקרוא מיד אחרי הלידה וכו'...
הם הגיעו ללידה עם קלסר עם מידע רפואי וכללי על ת"ד, הכינו חומר לאחים הגדולים שלי (אני הייתי קטנה אז) שיהיה להם לקרוא מיד אחרי הלידה וכו'...
אף פעם לא הסבירו לי למה לא להיבדק, אבל אני מבינה שזה בגלל הלחץ הכבד המופעל מצד הרופאים על האישה במצב שיש לה חשד משמעותי לת. דאון.
בכל בעיה שח"ו מתעוררת יש לפנות לייעוץ הלכתי מקיף.המוטו של הרב בורשטיין הוא למנוע עד כמה שאפשר תינוקות בעלי מומים שונים.
תתפלאי עד כמה יש היום היתרים במצבים מסוימים להפלה.
שוב,
הכל על פי דעת הלכה!!!
א. הבדיקות לא בודקות רק ת. דאון אלא גם דברים חמורים יותר
ב. גם אם זה "רק" תסמונת דאון יש היתרים להפיל או לפחות עצם האפשרות להתכונן נפשית יכולה לעזור למשפחה להתמודד, ללכת מראש לראות משפחות שמגדלות ילד עם תסמונת דאון ולהכין את הסביבה וכן הלאה.
ג. תסמונת דאון עלולה לבוא עם עוד מומים חמורים ולפעמים גם אם זוג או הרב של הזוג בגישה לא להפיל רק בגלל תסמונת דאון כשזה בא עם עוד מומים חמורים ההתייחסות תהיה שונה.
ולטפל מיד בלידה וכו'...
בבדיקת א.ס שגרתית אצל רופא הנשים שלי במהלך ההריון התגלתה שקיפות ערפית מעובה, הוא שלח אותי לעשות שקיפות ערפית, שהעלתה חשד ברור לת. דאון, בעקבותיה נשלחנו לעשות סיסי שליה שהוכיחה שמדובר בת. דאון, בהתיעצות עם רב גדול קיבלנו הוראה לעשות הפלה כמה שיותר מהר!
ו... אנחנו חרדים ממש, למי שמתעניינת...
יש בציבור שלנו (הדתי והחרדי) חוסר מודעות גדולה בנושא הזה,
כדאי לדעת שיש דעות שמתירות הפלה במקרים כאלו!
לא מאחלת לאף אשה יהודיה...!
כשגילינו זה היה שבוע 12 הגרידה היתה בשבוע 15
אני לא אכתוב את השם של הרב פה אבל זה רב גדול וידוע מאוד! לאו דווקא שהוא מקובל על כולם, אבל אנחנו בהחלט חיפשנו רב שאנחנו יודעים שיש סיכוי שהוא יתיר, למרות שיכול להיות שגם רבנים אחרים היו מתירים...
אם זה חשוב לך, תוכלי להזדהות אצל תחיה ואומר את השם של הרב.
עובר בריא ושלם בכל רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו לאמא בריאה ושלמה
שיהיו רק בשורות טובות!!

אצלנו הכלל הוא שבודקים רק את בריאות האישה ולא את בריאות העובר.
ב"ה, בינתיים לא ידוע לי שלאישה עם סוכרת או אפילו רעלת היריון, מציעים להתאבד.
אצלנו עושים הכול כדי לאפשר לעובר לחיות!
נתנה התורה רשות לרופא לרפא ולא להרוג!
הלכנו לעשות סקירה מוקדמת אצל משהו מאוד מומחה באזור נורא חרדי
ובעלי שאל אותו כדרך אגב אם יש לו עבודה באזור הזה.... כי הרוב לא עושים (לפחות כך זה נראה מבחוץ...) והוא אמר לנו כך:
1. אין לכם מושג כמה עושים היום וכמה רבנים מעודדים זאת
2. אין לכם מושג שמדובר לפעמים בהצלת נפשות!!!
והוא סיפר לנו סיפור- זוג שהגיע אליו ולא מצאו ב-2 הסקירות את הסרעפת, הזוג נדד בין מומחים רבים שניסו לעזור לזוג להחיות את הילד כיון שאם הילד נולד לאוויר העולם ללא סרעפת ומנסה לנשום הוא נחנק ומת מידית, ל"ע
ואז מצאו פתרון! בניתוח החדירו לעובר בלון במקום הסרעפת (תוך כדי ההיריון) ואז לאחר שמירה קפדנית נתחו את האימא והבהילו את התינוק לחדר ניתוח שם השתילו לו סרעפת והצילו את חייו!!!
אז אני לא באה לשכנע ויש דעות לכאן או לכאן אבל אני יודעת לעצמי שאם יש סיכוי הכי קטן בעולם- חלקיק אחוזון פצפון שתהיה בעיה שלא עליתי עליה ויכולתי לעלות עליה ולעזור לעובר שלי אני לעולם לא יסלח לעצמי
וכן, לכן אני עושה סקירות מלאות אצל מומחה
והכל שווה לי, גם אם מפחידים אותי ומספרים לי שטויות....
הבדיקות לא תמיד מדויקות וכמו שכתבת יכול להיות שזה יראה שעדיין אין ביוץ אבל הזרע יחזיק עד הביוץ.
בקיצור זה לא נחשבת דרך בטוחה למנוע.
ממליצה להתקשר לקו היועצות של נשמת או למכון פועה כדי להתייעץ באופן אישי מה האפשרות הטובה ביותר בשבילך.
הדרך היחידה לענ"ד שאפשר לסמוך איתה על בדיקות ביוץ
היא פשוט לא לעשות כלום עד 3-4 ימים אחרי שהמקלון הראה עליה
אם את רוצה משהו עוד יותר אמין בקשי מהרופא בדיקות קם+ US ואגינלי ואז תוכלי לדעת בבטחה שכבר בייצת
אם הייתואני מקווה שאני לא מעירה אותם שוב בהעתקת הכתבה הזו.. היא נראית לי חשובה לאמהות מודעות.
תינוקת לא קיבלה ויטמין K לאחר הלידה - ואושפזה במצב קשה. לפני כשבוע אושפזה התינוקת, היום בת חודש וחצי, בטיפול נמרץ בבית החולים שיבא כשהיא סובלת מדימום מוחי נרחב ומפגיעה משמעותית בתפקוד מנגנון קרישת הדם. לאחר ניתוח שבו נוקז הדם שלחץ על מוחה, השתפר מצבה.
התינוקת אושפזה במצב קשה במחלקה לטיפול נמרץ בבית החולים ספרא לילדים שבשיבא, כשהיא סובלת מהכרה מעורפלת ומאישונים מורחבים. בבדיקות התגלה שהיא סובלת מדימום מוחי משמעותי ומהפרעה בתפקודי הקרישה. ההורים סיפרו לצוות הרפואי כי לא נתנו לילדה ויטמין K לאחר הלידה, והבדיקות שבוצעו הראו שזוהי אכן הסיבה לפגיעה שממנה סבלה.
ויטמין K הכרחי למנגנון קרישת הדם בגוף האדם. כיוון שהתינוק מקבל כמות מעטה יחסית של ויטמין K במהלך ההריון מאמו, קובעים נוהלי משרד הבריאות שיש לתת מנת ויטמין K בזריקה לכל תינוק כדי למנוע דימומים בתקופת חייו הראשונה. במקרה זה, ההורים סירבו כאמור לתת לתינוקת את הזריקה.
"התינוקת הגיעה אלינו במצב קשה מאוד, בהכרה מעורפלת ועם סימנים של פגיעה מוחית משמעותית", מספר ד"ר איתי פסח, רופא בכיר בטיפול נמרץ ילדים בשיבא. "הנשמנו והרדמנו אותה, והעברנו אותה לביצוע הדמיה ומשם לחדר הניתוח".
התינוקת נותחה על ידי ד"ר זאב פלדמן, מנהל היחידה לנוירוכירורגיה ילדים. "במהלך ההכנות לניתוח גילינו חוסר כמעט מוחלט של גורמי הקרישה החשובים המופעלים על ידי הוויטמין", הוא מספר. "ניקזנו את הדם שגרם ללחץ קשה על המוח ולפגיעה נוירולוגית משמעותית".
"חוסר בוויטמין K מהווה סכנת חיים ביילודים", מסבירה פרופ' גילי קנת, מנהלת המכון הארצי להמופיליה בשיבא. "החוסר עלול ליצור מחלה קשה הכוללת דימומים מוחיים משמעותיים ואף להוביל למוות. בדיוק בגלל זה יש חשיבות עליונה במתן ויטמינים וטיפולים נוספים מיד לאחר הלידה.
"גם תינוקות שנולדו במועד ושהם בריאים לגמרי צריכים לקבל ויטמין K מבחוץ, אחרת עלולים להופיע דימומים כבר בשבוע הראשון לחייהם ואפילו כחודש וחצי לאחר הלידה. זה טיפול מאוד פשוט שמונע סיבוכים שעלולים לגרום לתמותה. בשנה האחרונה התפרסמו מחקרים בארצות הברית על הורים שמסרבים לתת את הוויטמין ליילודים, שהוכיחו שהדבר מוביל לאירועים כאלה לאחר שהמחלה כבר עברה מהעולם. אילו התינוקת הזאת הייתה מקבלת ויטמין K היא לא הייתה מגיעה לאשפוז ונזקקת לניתוח.
"הטיפול בזריקה יותר טוב, אבל יש אפשרות לתת את הטיפול בטיפות. זהו לא טיפול יעיל באותה מידה, אבל בוודאי יותר טוב מאשר לא לתת כלום, שבעיניי זה פשע".
"לתינוקת יש נזק מוחי משמעותי, אבל יש גם תקווה", אומר פרופ' גידי פרת. "חלק מהנזק יכול להשתפר באמצעות תהליך שיקום ארוך, שכולל תמיכה וסיוע במשך שנים ארוכות. קשה להעריך כרגע את הפגיעה כיוון שהילדה רק בת חודשיים, אבל היא סובלת מפרכוסים ובחודשים הקרובים נראה כיצד היא תתפתח".
"מתן ויטמין K לאחר הלידה חיוני כדי ליצור מספר מרכיבי קרישה שמונעים סכנת דימום", מסביר פרופ' אלי סומך, יו"ר איגוד רופאי הילדים. "הכמות המועברת דרך השליה ליילוד אינה מספקת, וגם רמת הוויטמין בחלב האם נמוכה יחסית. לכן, יש צורך לתת ויטמין K עד שהתינוק יצליח ליצור מאגרים מספיקים באמצעות המזון.
"אירועים של דימום, בעיקר במוח ובדרכי העיכול, היו ידועים עד שנות השישים של המאה הקודמת, אז החלו לתת באופן שגרתי טיפול בוויטמין K. לצערנו, קיימת בקרב מיעוט של משפחות בארץ ובעולם התנגדות למתן הטיפול לתינוקות, בין היתר עקב חשש שהוא גורם למחלות קשות.
"המחקרים הרבים שנעשו בנושא שללו את החשש הזה, ואילו הסירוב למתן ויטמין K הביא לעלייה במקרים של דימום מוחי ביילודים. האיגוד הישראלי לרפואת ילדים קורא להורים לדאוג למתן ויטמין K למען בריאות ילדיהם".
התינוקת אושפזה במשך חמישה ימים בטיפול נמרץ, ולאחר טיפול שעליו ניצח מנהל המחלקה, פרופ' גידי פרת, השתפר מצבה. בסוף השבוע האחרון היא הועברה למחלקת ילדים והיא צפויה להשתחרר לביתה בשבועות הקרובים.
אני נתתי
אבל למדתי שאם האמא אוכלת הרבה עלים ירוקים (שיש בהם ויטמין k)
אין צורך לתת
אך לא להיות טבעיים ולא לתת פיתרון בכלל
אגב אני לא ידעתי שיש אפשרות לטיפות..
מתאים לתינוק שעוד לא יושב בכוחות עצמו ?
(אלא אם כן מושיבים אותו)