הרבה מים זרמו כאן מאז מריבות החיסונים.. אם היית

ואני מקווה שאני לא מעירה אותם שוב בהעתקת הכתבה הזו.. היא נראית לי חשובה לאמהות מודעות.

 

 

ההורים סירבו לזריקה - תינוקת במצב קשה מחוסר ויטמין K
תינוקת אושפזה בשיבא כשהיא סובלת מדימום מוחי ומפגיעה במנגנון קרישת הדם. הסיבה: הוריה סירבו לתת לה זריקת ויטמין K לאחר הלידה, ההכרחית למניעת דימומים בתקופת חייו הראשונה של כל יילוד. "חוסר בוויטמין K מהווה סכנת חיים ביילודים, לא לתת את הטיפול זה פשע", אומרים בבית החולים
 

תינוקת לא קיבלה ויטמין K לאחר הלידה - ואושפזה במצב קשה. לפני כשבוע אושפזה התינוקת, היום בת חודש וחצי, בטיפול נמרץ בבית החולים שיבא כשהיא סובלת מדימום מוחי נרחב ומפגיעה משמעותית בתפקוד מנגנון קרישת הדם. לאחר ניתוח שבו נוקז הדם שלחץ על מוחה, השתפר מצבה.

 

 

ההורים סירבו לתת ויטמין K

התינוקת אושפזה במצב קשה במחלקה לטיפול נמרץ בבית החולים ספרא לילדים שבשיבא, כשהיא סובלת מהכרה מעורפלת ומאישונים מורחבים. בבדיקות התגלה שהיא סובלת מדימום מוחי משמעותי ומהפרעה בתפקודי הקרישה. ההורים סיפרו לצוות הרפואי כי לא נתנו לילדה ויטמין K לאחר הלידה, והבדיקות שבוצעו הראו שזוהי אכן הסיבה לפגיעה שממנה סבלה.

 

 

ויטמין K הכרחי למנגנון קרישת הדם בגוף האדם. כיוון שהתינוק מקבל כמות מעטה יחסית של ויטמין K במהלך ההריון מאמו, קובעים נוהלי משרד הבריאות שיש לתת מנת ויטמין K בזריקה לכל תינוק כדי למנוע דימומים בתקופת חייו הראשונה. במקרה זה, ההורים סירבו כאמור לתת לתינוקת את הזריקה.

 

 

"התינוקת הגיעה אלינו במצב קשה מאוד, בהכרה מעורפלת ועם סימנים של פגיעה מוחית משמעותית", מספר ד"ר איתי פסח, רופא בכיר בטיפול נמרץ ילדים בשיבא. "הנשמנו והרדמנו אותה, והעברנו אותה לביצוע הדמיה ומשם לחדר הניתוח".

 

 

התינוקת נותחה על ידי ד"ר זאב פלדמן, מנהל היחידה לנוירוכירורגיה ילדים. "במהלך ההכנות לניתוח גילינו חוסר כמעט מוחלט של גורמי הקרישה החשובים המופעלים על ידי הוויטמין", הוא מספר. "ניקזנו את הדם שגרם ללחץ קשה על המוח ולפגיעה נוירולוגית משמעותית".

 

"חוסר בוויטמין K מהווה סכנת חיים ביילודים", מסבירה פרופ' גילי קנת, מנהלת המכון הארצי להמופיליה בשיבא. "החוסר עלול ליצור מחלה קשה הכוללת דימומים מוחיים משמעותיים ואף להוביל למוות. בדיוק בגלל זה יש חשיבות עליונה במתן ויטמינים וטיפולים נוספים מיד לאחר הלידה. 

 

"גם תינוקות שנולדו במועד ושהם בריאים לגמרי צריכים לקבל ויטמין K מבחוץ, אחרת עלולים להופיע דימומים כבר בשבוע הראשון לחייהם ואפילו כחודש וחצי לאחר הלידה. זה טיפול מאוד פשוט שמונע סיבוכים שעלולים לגרום לתמותה. בשנה האחרונה התפרסמו מחקרים בארצות הברית על הורים שמסרבים לתת את הוויטמין ליילודים, שהוכיחו שהדבר מוביל לאירועים כאלה לאחר שהמחלה כבר עברה מהעולם. אילו התינוקת הזאת הייתה מקבלת ויטמין K היא לא הייתה מגיעה לאשפוז ונזקקת לניתוח.

 

"הטיפול בזריקה יותר טוב, אבל יש אפשרות לתת את הטיפול בטיפות. זהו לא טיפול יעיל באותה מידה, אבל בוודאי יותר טוב מאשר לא לתת כלום, שבעיניי זה פשע".

 

"לתינוקת יש נזק מוחי משמעותי, אבל יש גם תקווה", אומר פרופ' גידי פרת. "חלק מהנזק יכול להשתפר באמצעות תהליך שיקום ארוך, שכולל תמיכה וסיוע במשך שנים ארוכות. קשה להעריך כרגע את הפגיעה כיוון שהילדה רק בת חודשיים, אבל היא סובלת מפרכוסים ובחודשים הקרובים נראה כיצד היא תתפתח". 

 

עלייה באירועי דימום מוחי

"מתן ויטמין K לאחר הלידה חיוני כדי ליצור מספר מרכיבי קרישה שמונעים סכנת דימום", מסביר פרופ' אלי סומך, יו"ר איגוד רופאי הילדים. "הכמות המועברת דרך השליה ליילוד אינה מספקת, וגם רמת הוויטמין בחלב האם נמוכה יחסית. לכן, יש צורך לתת ויטמין K עד שהתינוק יצליח ליצור מאגרים מספיקים באמצעות המזון.

 

 

"אירועים של דימום, בעיקר במוח ובדרכי העיכול, היו ידועים עד שנות השישים של המאה הקודמת, אז החלו לתת באופן שגרתי טיפול בוויטמין K. לצערנו, קיימת בקרב מיעוט של משפחות בארץ ובעולם התנגדות למתן הטיפול לתינוקות, בין היתר עקב חשש שהוא גורם למחלות קשות.

 

"המחקרים הרבים שנעשו בנושא שללו את החשש הזה, ואילו הסירוב למתן ויטמין K הביא לעלייה במקרים של דימום מוחי ביילודים. האיגוד הישראלי לרפואת ילדים קורא להורים לדאוג למתן ויטמין K למען בריאות ילדיהם".

 

 

התינוקת אושפזה במשך חמישה ימים בטיפול נמרץ, ולאחר טיפול שעליו ניצח מנהל המחלקה, פרופ' גידי פרת, השתפר מצבה. בסוף השבוע האחרון היא הועברה למחלקת ילדים והיא צפויה להשתחרר לביתה בשבועות הקרובים. 

אוי ואבוי. מסכנה אלזה


כשמדבור בYnet אני תוהה מה באמת קרה שםתחיה דולה

מה שכן חשוב לדעת שאפשר לתת את הויטמין K בטיפות ולא רק בזריקה,

זה אכן ויטמין שחשוב לתת אותו.

 

ותיקון טעות- זה לא חיסון, זה ויטמין שניתן בד"כ בזריקה בתינוקיה בשעות שאחרי הלידה.

חיסון זה חיידקים מתים או מוחלשים של מחלות.

רק לידע כללי-אנחנו נתנו בנוזל ולא בזריקה.זהר הרקיע
זה אותו הדבר. רק שנותנים את זה ב3 פעמים-אחרי הלידה,אחרי שבוע ואחרי שבועיים.

כך שמי שלא רוצה זריקה שידע שיש אופציה
נוספת.
לא מדויק בכלל. הפרופ' גילי קנת - מומחית להמופליהאם היית

מציינת בכתבה שהטיפול בטיפות הוא לא "אופציה זהה נוספת" - אלא טיפול פחות יעיל שלכל הפחות עדיף מכלום.

 

לא הבנתי לגמרי, כל הבעיה זו הדקירה?? זה כבר באמת נשמע לי מוזר למנוע טיפול חשוב מילד בשביל כאב של דקירה ובכי של כמה שניות.

לעצמי אני בהחלט מוכנה ורוצה להכאיב כאב של זריקה בשביל בריאות וחיים - וכמובן שגם לתינוק שלי...

אני לא מכירה מישהו שיוותר על בריאות וחיים בשביל כאב של דקירה. אם החומר שמוזרק לא בעייתי בעיניו.

 

חשבתי שהבעיה זה החומר - ואז כבר עדיף לתת אותו רק פעם אחת ובצורה היעילה ביותר. במקום להכניס אותו 3 פעמים ובסוף לא באותה יעילות.

 

שתי בעיות-תחיה דולה

אחת זה שהחומר בזריקה הוא עם חומרים משמרים.

שניה זו הדקירה לתינוק הרגע יצא מהרחם ובדרך כלל אפילו לא נמצא עם ההורים שלו לידו בניגוד לטיפת חלב שאת מחבקת את הילד והוא מקבל את החיסון ומייד אחר כך מניקה אותו או לפחות מדברת איתו ומרגיעה אותו בתינוקיה זה כמובן לא ככה...

 

ולכן נותנים את הטיפות ב3 פעימות וזה יעיל דיו ובשבילי זה שווה את זה כדי לחסוך את החסרונות של הזריקה.

 

מה שבאמת חשוב לי לפחות כמדריכת הנכה ללידה זה לתת את כל המידע כדי שהורים יבחרו כל בחירה שהיא ממקום מושכל אז תודה על הדיון, זה חשוב

אפשר לפתור את ה"בעיה" עם הדקירה לבדאם היית

בדרך קלה יותר - פשוט בקשי להיות עם הילד כשנותנים את הזריקה ולהניק ולהרגיע כמה פשוט ככה קל.

 

בנוגע לחומרים משמרים - זו כבר בהחלט טענה שאיננה סתם תחושות בטן.

 

אז כאן עומדת מול עינייך ההשוואה שהטיפות גם ב3 פעימות אינן יעילות כמו הזריקה לפחות לפי טענתה של הפרופסור המוזכרת לעיל .

ושאת מכניסה חומר מלאכותי לא פחות מהחומר המשמר 3 פעמים ולא פעם אחת (גם ויטמינים נוצרו במעבדה)

לתוך המעי במקום ישירות לדם (שזה טוב יותר או פחות?? אני לא ד"ר )

 

וכאן המקום לבחירה מושכלת בין השתיים.

 

שיקולים רגשיים של "דוקר לתינוקי שלי" אינן בחירה ממקום מושכל.

ובדיוק לכן שאלתי את השאלה הקודמת שלי. חשוב שההחלטות החשובות שלנו שנוגעות לחיים ולבריאות יגיעו ממקום מושכל ולא ממקום רגשי של "מפחיד לי שהתינוק שלי יכאב שניה".

 

תודה גם לך על המידע המענין.

למה דקירה זו תחושת בטן?תחיה דולה

זה באמת כואב וזה תינוק שלפני שעתיים היה בבטן של אמא שלו וגם ככה לא ממש נעים לו במקום שבו הוא נמצא כרגע.

אני איתך לגמרי שבכל מקרה כדאי שאחד ההורים לפחות יהיה עם התינוק בשלב הזה גם בלי קשר לזריקה אלא שבפועל רוב התינוקות נמצאים לבד בשלב הזה לצערנו.

 

וזו באמת שאלה, אני לא יודעת אם הטעם של הטיפות טעים לתינוק וזה גם שיקול בעיני כשאני רוצה כמה שאפשר להקל על התינוק את ההסתגלות לעולם שלנו ולכן בעיני חשוב לשקול את היתרונות והחסרונות של כל צד (ואכן יש לכל צד גם יתרונות וגם חסרונות) ולקבל החלטה מתוך זה.

בגלל שזה כאב שסביר לסבול אותו בשביל בריאות וחייםאם היית

וכאב שאת עצמך תקחי באיזי ולא תמצמצי אפילו עוד שניה - כשמדובר בך עצמך.

אז מדובר בהחלט בהרגשה ולא בהחלטה מושכלת.

לא מדובר בכאב ארוך וחד או היסטרי.

זה כולה התחושה הזו של "הוא קטן וחסר ישע ולא מבין..."

אז בגלל זה להמר בבריאות  - זה בא לדעתי לפחות ממקום רגשי בהחלט. ובטח לא ממחשבה מושכלת... (שזה אומר שאני מקבלת את דעתך השונה )

 

בגלל שאת ואני לא האחראיות על כלל בתי החולים בארץ - אין זה מעניננו מה קורה עם רוב התינוקות ומה נכון יותר ופחות.  אנחנו עסוקות כל אחת בגוזליה שלה. אני ציינתי ממש כמו שבקשת לא לתת לבן שלך זריקה אלא טיפות - יכולת לבקש להיות איתו בזמן קבלת הזריקה. זו בקשה אישית שלך...

אנחנו לא מסכימות תחיה דולה

ממקום שכלי בהחלט אני משתדלת כמה שאפשר לרכך את הזמן הראשוני של התינוק בעולם, בתוך זה אני אעשה שיקולים מה הוא הכרח ואיך אפשר לרכך אותו אם זה על ידי טיפות או על ידי נוכחות הורית בזמן קבלת הזריקה (אפשר גם וגם )
 

אין לי אחריות על כל תינוקות העולם כמובן אבל

א. אכפת לי

ב. זה מקום ציבורי והדיונים פה בהחלט יכולים להשפיע על אי אילו תנוקות בעולמנו

ג. במקצוע שלי יש לי מן הסתם השפעה על החלטות שיקבלו הורים טריים ולכן המחשבה שלי היא לא רק על הילדים שלי וההחלטות הפרטיות אלא מה כדאי או לא כדאי להגיד ובאיזו צורה כדי לאפשר להם לקבל החלטות ממקום מודע.

תחיה , השיקולים שלך קצת לא נורמלייםמישמש

לא נורא שהתינוק ימות ובלבד שלא יכאב לו ?!?!?

זה מאוד נחמד לגונן עליו שלא יכאב אבל הורה ראשית כל אחראי לבריאות של הילד!!!

לא לתת חיסון כדי שלא יכאב זה פשע . פשע. אין מילה אחרת חוץ מזה 

והחומרים המשמרים - אני מניחה שעכשיו אחרי שההורים רואים את התוצאות 

הם מסינים שהחומרים המשמרים עדיפים על פני לא לתת בכלל

צריכים להיות הגיוניים. אל תתני חיסון שפעת אבל יש דברים שאסור לוותר עליהם !!!

 

יקירתי אם לא הייתי המנהלתתחיה דולה

הייתי מבקשת שיערכו את ההודעה שלך. 

יכולת לנסח את דעותייך בצורה הרבה יותר נעימה.

 

בעיני השיקול של החוויות הראשוניות של התינוק בעולם זה דבר חשוב ("אין הזדמנות שניה לרושם ראשוני")
חלילה לא בגלל זה אמנע מלתת לילד שלי טיפול מציל חיים, איפה ראית שכתבתי את זה?

איפה ראית שכתבתי שאוותר על בריאותו בגלל כאב או חוסר נעימות רגעי?

 

האם כתבתי פה איזה טיפול הילדים שלי קיבלו אחרי הלידות שלהם? האם כתבתי פה הנחייה גורפת- תעשו X ועל תעשו Y ובלבד שיהיה לתינוק רק חמים ונעים?

אני מסכימה עם תחיה.ומעניין שכמה רופאי ילדיםזהר הרקיע
שמהם ביקשנו לתת נוזלי אמרו שאין שום בעיה.
אם זה היה כ'כ מסוכן היו מזהירים.

ואני גם מזדהה עם תחיה..גם
לי ממש חשוב החויה הראשונית של התינוק.
ברור שלא במחיר
סיכון.
נגיד את הדקירה ברגל כדי לבדוק כל מיני חס וחלילה למיניהם(שכחתי מה זה היה)
עשינו.
וגם היה לה צהבת אז תכלס היא נדקרה מלא..
אבל מה שיש לי בחירה לתת לה בצורה אחרת,אני מעדיפה.
והסיכון בטיפות מול זריקה הוא לא גדול.זה מה שנאמר לנו.

ודרך אגב-אפשר לבקש להיות ליד התינוק.
אנו התעקשנו תמיד להיות
איתה בכל דקירה וגם אם הם לא ששו על
זה הם לא יכלו לומר לא.

וכשראיתי מבפנים באיזו טכניות
מטפלים
בתינוקות אז לדעתי זה הכרחי.
למה שימות חלילה?! נותנים בטיפות במקום בזריקהיעל מהדרום
לענ"ד היתרון בזריקה זה החד פעמיותבלי מקוריות

שהרופאים צריכים לסמוך על ההורים שבאמת יתנו את הטיפות בזמן.

 

(אנחנו רצינו לתת בטיפות. סתם לחסוך לו עוד כאבים. אבל בגלל הקיסרי חירום זה היה יותר מדי דברים בבת אחת והבית חולים לא שש לגבי זה ושכנעו את בעלי לתת לו זריקה. האמת שבסוף הקטנצ'יק רק עשה קול קטן ונרגע מייד וחזר לישון.)

היתרון הגדול הוא קודם כל שהזריקה יעילה יותראם היית

והטיפות הם רק בדיעבד של "יותר טוב מכלום".

חשוב לזכור את זה. יש יתרונות כבדים יותר שמוסיפים יותר נקודות מאחרים במערכת השיקולים....

אני לא בטוחה שזה יעיל יותר באמתהפתעה!
אבל אני לא רופאה ולא חקרתי את הנושא
אז אם את לא יודעת- למה את כותבת משפט כזה?רסיסי לילה..
באמת שאני לא מבינה. לא כדי להתריס או משהו. באמת שואלת מה העניין?
כי גם אם היית היא לא רופאההפתעה!
עבר עריכה על ידי הפתעה! בתאריך ו' בטבת תשע"ה 14:02

וכבר ראיתי יותר מדי עיוותים בynet כדי לסמוך על האמירה הזאת

 

וכשאני כותבת שלא חקרתי את הנושא משמע שלא פתחתי מאמרים מדעיים וחקרתי לעומק. בהחלט בדקתי, שאלתי והתייעצתי לפני שהחלטנו מה לעשות לגבי הבת שלנו.

 

אני באמת לא רופאה - ולכן ציטטתי רופאה.אם היית

ולא הבעתי דעה עצמית בנושא.

 

את אמרת שאת עצמך לא בטוחה. לא ציטטת רופאה או ציינת שYNET בעינייך הוא שקרן - שזה בעצם מה שרצית להגיד. (לא רצית לחלוק בעצמך על הרופאה שציטטתי אלא על YNET )

ולכן הפניה של רסיסי לילה אלייך מוצדקת קצת.

 

לדעתי - לו היה מדובר בשקר בשידור חי - הרופאה היתה דורשת מהם התנצלות פומבית אם מדובר בדברים שהיא לא אמרה. כל עוד הפרופסור לא עשתה זאת ולא הכחישה את הדברים - כנראה שהיא אמרה אותם.

תסלחי לי אבל הרופאה לא אמרה שהזריקה טובה יותרבלי מקוריות

רק יעילה יותר ובהחלט אפשר לפרש כמו שאני אמרתי.

ולדעתי כל הכבוד להפתעה! שהיא לא אומרת דברים חד משמעיים ונזהרת.

 

(וYNET כל היום מפרסם דברים מסולפים ואף אחד לא טורח לתקן)

גם אני לא אמרתי שהזריקה טובה יותר רק יעילה יותראם היית

לאורך כל הדרך.

וגם הפתעה כתבה "לא בטוח שזה יעיל יותר"...

 

הציטוט של הרופאה הופיע בעוד מקומות להרגיעך. והיא לא תיקנה אף אחד.

טענה קונספרטיבית למדי לומר על ציטוט של משפט שאמר אדם בשמו ותפקידו במקום ציבורי - בטח הוא לא אמר את זה אלא רק מישהו כתב שהוא אמר את זה....

אפשר לסגור ככה כל ויכוח. כל ציטוט שמישהי תביא מהאינטרנט או ממקור אחר והוא לא ימצא חן בעיני - אני מיד אומר"בטח זה דברים מסולפים".

האם בכל בתי החולים, נותנים לאימא להיות נוכחת בחיסון?שייני

זכור לי שיש בתי חולים שאומרים שצריך לתת  את החיסון מידית, והאימא אינה יכולה לבא לתינוקייה בשש שעות הראשונות.

חוק זכויות החולה קובעתחיה דולה

שלכל מטופל מגיע מלווה מטעמו בעת טיפול רפואי, אין הגבלת גיל לחוק הזה אז פשוט לא חוקי למנוע מהורים להיות עם התינוק שלהם בזמן הבדיקות או הטיפולים.

 

לא תמיד לאמא יש כוחות בשעות האלה לשבת על כסא בתינוקיה ולכן גם האבא יכול להתלוות לתינוק בזמן הזה.

לפעמים זה דורש אסרטיביות אבל החוק לצידכם.

השאלה אם זה נכון שאי אפשר לחכות לאימאשייני

זה לא שאין לי כוחות אחרי הלידה.

אחרי הלידה הראשונה קמתי מהמיטה תוך שעתיים.

אבל מהלידה השנייה ילדתי בבית חולים שקרוב יותר לבית, ושם לא מרשים לקום מהמיטה עד שש שעות מהלידה.

בכללי - אני בעד חיסונים, השאלה אם זה באמת קריטי שהתינוק יקבל את החיסון בתוך השש שעות הראשונות.

יש כאן שני עניינים-תחיה דולה

א. למה לא לקום עד 6 שעות באופן גורף? אם אישה בלי אפידורל בצורה זהירה אפשר לקום להתקלח גם אחרי שעתיים. עם אפידורל או אחרי קיסרי צריך חכות שההרדמה תפוג וזה משתנה בין אישה לאישה. 
אבל זה תלוי גם בכוחות שלך, את יכולה לבקש שיסיעו אותך עם כסא גלגלים לתינוקיה 
אין לי מושג על איזה בית חולים את מדברת אבל נשמע שתידרש ממך אסרטיביות, ואולי כדאי לחפש בית חולים אחר שלא מפריד לכל כך הרבה שעות בין אמא לתינוק.

 

ב. ככל הידוע לי זה קריטי לקבל ב6 שעות שאחרי הלידה בין אם בזריקה ובין אם מנה ראשונה של טיפות ולא הייתי מבקשת שיחכו עם זה גם אם זה במחיר שיכאב לו ולא אהיה על ידו עם כל הצער שבדבר. 

 

אבל בגדול באמת ממליצה או להתאמן על אסרטיביות ולזכור שהחוק לצידך או ללדת בבית חולים שמאפשר להורים להיות נוכחים גם אם זה אומר שאת על כסא גלגלים ושזמן ההפרדה מאמא אם בכלל לא יעלה על שעתיים.

תודה על התשובהשייני

ילדתי תמיד בלי אפידורל והם היו עקשנים על השש שעות.

זה מאוד הפריע לי, אבל אין לי אפשרות לבחור בית חולים. הייתה לי לידה אחת שסבלתי מצירים בערך שלושה שבועות, ובסוף ילדתי בבית....

בקשר להגעה עם כיסא גלגלים. מי יביא אותי? הרי עם בעלי יש הרחקות! 

האפשרות היא לעשות מה שעשיתי בפעם הקודמת: שבעלי יהיה נוכח בזמן החיסון, ולבקש ממנו שאם התינוק בוכה, יביא לי אותו מיד אח"כ להנקה.

החשש שלי הוא מה קורה, כשהלידה בשבת. לנו הרב אמר שבשבת מותר לנסוע עם מלווה אחד בלבד, ובמקרה כזה אני מעדיפה דולה.

 

אם בעלך איתו זה כבר מצוין!!תחיה דולה

אני לא בטוחה וכדאי לשאול רב אבל לא נראה לי שיש בעיה שהוא יסיע אותך בכסא גלגלים גם כשאסורים.

 

ובאמת שעם אסרטיביות אף אחד לא יכול להכריח אותך להשאר דבוקה למיטה 6 שעות אבל זה בהחלט לא דבר נחמד להשקיע אנרגיה בויכוחים כשאת בשעות שאחרי לידה, זה גם שיקול.

 

מקווה בשבילך שילך בקלות ובצורה רכה עד כמה שאפשר וכמובן בבריאות!

בעלי צמוד לתינוק ישר מהרגע שיוצא לתינוקיהרסיסי לילה..
אז לדעתי זה לא ככ נורא.
ולמה הטררם סביב זריקה שמצילה חיים?
כשאנחנו מכניסים את הילד בבריתו של אברהם אבינו זה לא פחות כואב! אבל זה משום מה ברור לנו שצריך לעשות. אז כן- גם זריקה ככ חשובה צריכה להיות ברורה מבחינת ׳ונשמרתם׳.
רק אני בחיים לא שמעתי על הזריקה הזאת?בדילמה

מה? נתנו לילדים שלי בלי לומר לנו?

או שזה כתוב במכתב שיחרור ולא שמנו לב??

לפי מה שאני יודעת/זוכרת*כוכבית*
נותנים אותו ביחד עם החיסון צהבת ומשחת עיניים.. לנו נתנו טופס לחתום שאנחנו מסכימים שיתנו לפיצית...
חתמת על זה בכניסה ליולדותהפתעה!
נותנים את זה בשעות אחרי הלידהתחיה דולה

כחלק מהטיפול הראשוני שהיילוד מקבל בתינוקיה (או אם זה בביות מלא והטיפולים ליד האם אז שם)

נהייה לי רע עכשיו! בכלל לא ידעתי שהילדיםחייוך
שלי נדקרו אחרי שיצאו לי מהבטן, אני כן חושבת שחשוב לתת אבל לפחות שאמא או אבא יהיו איתו, למה אף אחד לא אומר את זה??????????!!!!!!!!!!!!
למה נהיה לך רע? את צריכה לשמוח!ירושלמית טרייה
שמטפלים בכל כך הרבה דברים שפעם היו גורמים לתמותת תינוקות ולבעיות!
נותנים גם אנטיביוטיקה לעיניים - תחשבי שפעם היו נפגעים בראייה מדלקות לפעמים.
ואני בטוחה שהתינוקות שוכחים את הדקירה במיידי. הרבה יותר חשוב שדואגים להם לבריאות.

מזדהה עם מי שכתבה פה נגד ערבוב ענייני השכל והרגש. צריך קודם כל להודות על התקדמות הרפואה ולהודות בזה שאנחנו לא רופא, ובגדול הרפואה המודרנית מצילה חיים.

מסכנים הרופאים שצריכים להתמודד עם טעויות של ההורים שחשבו שהם חכמים יותר. זה מאד מאד מתסכל. לך תסביר לאמא ההיסטרית שמולך שבלי הזריקה הבן שלה יכול למות, והיא צריכה רקע של כמה שנות לימוד בתחום כדי להבין את זה. הרי היא תחשוב שעובדים עליה ולעולם יש פה איזה אינטרסים זרים..
אל תצטערי על העבר יקרה,תחיה דולה

עכשיו תדעי לעתיד, אם לא בשבילך אז בשביל אמהות טריות אחרות שסביבך.

 

זה באמת מצער שלא תמיד מספרים לנו הכל אם אנחנו לא שואלים ולא תמיד אנחנו יודעים איזה שאלות לשאול.

באמת זו אחת הסיבות שאני בקורס הכנה ללידה מסבירה גם מה קורה לתינוק בתינוקיה וגם ממליצה בחום שאחד ההורים יהיה עם התינוק בשלב הזה כדי לא לגלות בדיעבד איך טיפלו בו או שהוא עבר דברים לא נעימים ולא היינו איתו.

 

 

סליחה אם השאלה נשמעת קנטרנית..אנונימי (2)

היא ממש לא, אני רק רוצה להבין...

 

מה זה משנה אם הזריקו לתינוק? אם טיפה כאב?

הרי הם גם ככה לא זוכרים כלום? אין לזה השפעות על הנפש בעתיד, לא?

זה בסדר,תחיה דולה

בנושא של הנפש רב הנסתר על הגלוי כמובן אבל בהחלט מדברים הרבה על זה שהחוויות הראשוניות שלנו בעולם משפיעות על התת מודע, 

גם ביהדות מדברים על נשים הרות או אמהות טריות שהיו יושבות בסמוך לבית המדרש כדי שהעבור או התינוק יספוג את קולות לימוד התורה, לא זוכרת כרגע את שמות ת"ח שמסופר כך על אמותיהן אבל זה לא אחד ולא שנים.

 

כמובן כמובן כמובן שאם יש צורך לתת טיפול שכרוך בכאב לא בגלל זה נמנע מכך, אין בכלל שאלה מבחינתי.

 

העניין שאני מאמינה בו שעלינו לרכך ככל האפשר את הכניסה של התינוק לעולם, 

אני חושבת מה התנאים שהעובר מקבל ברחם שנחשב המקום האידאלי-

אור עמום בלבד, טמפ' חמימה (37 מעלות במים זה ממש מים חמימים ונעימים), אין כאב, אין תחושת רעב או צמא, יש גבולות ברורים והעובר חש מחובק.

 

ואז התינוק יוצא לאוויר העולם- אני יכולה לבקש שיכבו את האור וישאירו רק מה שקריטי כדי שהוא לא יצא ממנהרה חשוכה לאור פלורוסנט? כן. אז למה לא?

אני יכולה לבקש שידברו בשקט ולא יקראו בקול סביבו? כן, אז למה לא?

אני יכולה לבקש שבזמן הבדיקות והטיפול שהוא יהיה בקירבתי או לפחות ילווה ע"י אביו? מצוין, למה לא?

וכן על זה הדרך. 

נכון, לפעמים יש צורך באור כדי לשמור על בטיחות האמא והתינוק, אז יהיה אור. בסדר.

לפעמים יש צורך בטיפול דחוף ואי אפשר שההורים יהיו לידו- וודאי שאני רוצה שכל תינוק יקבל טיפול מהיר ומושלם גם אם זה לא נעים לו. 

אבל בגדול ברוב הלידות ואצל רוב היילודים אפשר לתת תנאים נעימים יותר לתינוק בימים הראשונים שלו בעולם אבל אין מספיק תשומת לב לזה.

 

כמו שברור לנו שמערכת החינוך היא לא במצב האידאלי שלה בגלל שיקולים מערכתיים, כלכליים ופוליטיים ואני מקווה שכל הורה נותן על זה את דעתו ועושה שיקולים איך הוא משלים את החסרונות של מערכת החינוך כי ברור לו שאין אפשרות שזה יהיה מקום מושלם ככה גם מערכת הבריאות לצערנו לצד השיקולים הבריאותיים הם נאלצים להתחשב גם בשיקולים מערכתיים, כלכליים ופוליטיים ועלינו מוטלת החובה למצוא את הדרכים להשתמש במערכת הזו בצורה מושכלת.

 

לעניין זריקה או טיפות תוכלי לקרוא למעלה את הדיון בין אם היית לביני כדי להבין את היתרונות והחסרונות של כל בחירה, עצם מתן ויטמין הוא בעיני קריטי אבל האם לתת בטיפות או בזריקה נתון לשיקול דעתו של כל הורה.

באמת חשוב ליידע הורים על כך ויישר כח לךמטרי
על שאת עושה זאת!!
גם לנו אמרו את זה בהכנה ללידה (עשינו פרטי), וזה היה ממש טוב! אמנם היא כביכול הייתה בגישה של לא לתת, אבל כמובן שעשינו את הבחירות שלנו, וטוב שהייתה לנו מודעות!!
בחרנו כן לתת גם האנטיביוטיקה לעיניים, גם ויטמין k והכל, א-ב-ל: בעלי הולך עם התינוק כל הזמן, וגם רואה שלא מזניחים אותו או מטפלים בחוסר עדינות (גם כשאחד ההורים שם הם ממילא עדינים יותר...)
וכך אני רגועה שהוא לא לבד...
גם אני לא ידעתי.אלזה
ביציאה מבית החולים קבעו לי את זה כעובדה מוגמרת. בלידה הזאת הם הגדילו לעשות וסילקו את בעלי. הוא לא ידע שמותר לו להישאר אז יצא. גם גיליתי בלידה הזאת שלוקחים להם דם בשביל לבדוק מחלות גנטיות קשות.
הבדיקות סקר שנלקחו ביציאה מבית חולים~מטילדה~

היא לא של מחלות גנטיות, אלה של גורמים הקשורים להתפתחות התינוק- שהטיפול בהם בשנת החיים הראשונה של התינוק הכי קריטי.

 

אלו בדיקות ממש חשובות שהורים בד"כ לא מודעים להן כי הן ב"ה יוצאות תקינות אצל רוב הילודים.

 

אצלנו אלו בזכותן על בעיה קריטית בגיל חמישה ימים.

רק רוצה לדייק משהובת 30

התינוקת לא הגיעה למצב כזה רק בגלל שהיא לא קיבלה ויטמין K.

זה לא שאם לא מקבלים את הויטמין אז 100ֵ% שיקרה לה דבר כזה.

אני מכירה משפחה שלא נותנת וכולם עברו את זה בשלום.

(אם היית- לפני שאת קופצת עלי עם עגבניות רקובות- אני יכולה להרגיע אותך שאני כן נותנת בזריקה)

 

כנראה שלתינוקת יש בעיה שהייתה יכולה להיפתר או להימנע אם היתה מקבלת ויטמין K.

 

למה הדיוק הזה חשוב לי? כי בסיפור עצוב כזה יש פוטנציאל גדול להשתלח בכל ההורים שחושבים קצת אחרת לגבי טיפול ראשוני בתינוק ולגבי חיסונים. (וזה מה שקרה בעצם)

 

 

אם כל מי שלא מקבל את הזריקה היה 100% מת..ירושלמית טרייה

..אז לא היינו מגיעים לעולם כי אבותינו ואבות אבותינו לא היו שורדים אחרי לידה..

 

ברור שזה לא 100%!

רק שיש סיכון למצב שפעם היו כנראה מתים ממנו הרבה תינוקות והיום כבר אין סיבה שזה יקרה.

פעם היו נפטרים צעירים - לידה היתה סיכון עצום, תינוקות היו בחלקם נפטרים, מזיהום פשוט היה אפשר למות, וכך גם מהמון מחלות שנכחדו היום או שנותנים בהן אנטיביוטיקה. אנחנו לא רוצים לחזור לשם וגם אסור לנו מכח ציווי "ונשמרתם".

 

כך שבהחלט אפשר לומר שהתינוקת הגיעה למצב הזה בגלל המחסור בזריקה.

נכון שלא לכל תינוק זה היה קורה, אבל עובדה שזה מספיק נפוץ כדי שייתנו תוספת ויטמין לכל היילודים.

כוונתך טובה אבל פספסת את המידע כאן. אל תקחי אישי כמובן, הייתי חייבת להגיב בגלל שזאת טעות בסיסית.

 

רק בשורות טובות!

לא פספסתי את המידע. קראתי אותו גם לפני שהעלו לפהבת 30

והתכוונתי למה שכתבתי, כי גם שמעתי את זה מקומות אחרים.

התינוקת הגיעה למצב הזה מכיוון שהיתה לה בעיה שהייתה יכולה להימנע אם היתה מקבלת זריקה.

 

את כותבת מה שאני אמרתי..ירושלמית טרייה
לא כולם מתים בלי הזריקה, רק מי שיש לו איזה בעיה.
אבל כנראה הבעיה הזאת מספיק נפוצה כדי שיחליטו לתת את הויטמין לכולם.

ולכן מי שלא נותן לוקח סיכון.
אין טעם לדון בזה, אפשר לקרוא את אותם דברים ולהגיע למסקנות הפוכות - בעיני זה עניין רגשי, האם את נוטה להתנגד לרפואה הקונבנציונלית בדרך כלל.

וכנראה את בכל זאת לא מעזה לקחת את הסיכון ולכן נתת בעצמך..
נכון, אני נותנת ויטמין Kבת 30

כי בעיני הסיכון שבחיסרון בויטמין הוא פי אלף מאשר הסיכון שבמתן הויטמין.

איך זה שאימהות כותבות פה שלא ידעו?l666

הרי חותמים על זה מיד אחרי לידה וכתוב שם

ובשבת הם שואלים ומביאים דף לחתימה במוצאי שבת

תגובות פה עשו לי נגד כל מיני קורסים להכנה ללידה- איך מדריכת לידה בגישה טבעית שהכניסה להורים שטויות לראש - מעזה לקחת על עצמה אחריות כזאת? האם יתבעו אותה אחר כך? בטח שלא כי היא תגיד שהיא סך הכל סיפקה להורים את כל המידע ובסוף הם החליטו

באפריקה הכל טבעי? האם הם בריאים, מוצלחים, מצליחים להגיע לגיל 60? התשובה היא לא

מצחיקות אותי אלה שלא עושות חיסון כי זה כואב לתינוקאנונימי (3)
גם ברית מילה זה כואב!! ובכל זאת עושים. כי אנחנו יודעות שזה טוב ובריא וגם את ערך המצווה.
ידעת שיש תינוקות שלעולם לא מחלימים מחיסון?אנונימי (4)

שלוקים בפיגור, באוטיזם, בתופעות נוירולוגיות חמורות עד כדי שיתוק בגלל חיסון?

 

אומנם נדיר אבל קיים. אני מכירה אישית שניים כאלה.

 

עד שאת צוחקת מהורים שמודעים לבעייתיות ושוקלים בכובד ראש את הענין, כדאי שתלמדי בעצמך על הסיכונים.

לגבי אוטיזם- לא ברור בכלל שזה קשור לחיסוןיעל מהדרום
תראיאנונימי (4)

מבחינת המדיניות הרשמית כלום לא ברור שקשור לחיסון.

נכון, לא ברור, ובכל זאת-בת 30

בעקבות פגיעות רבות בילדים, הוחלף החומר המשמר בחיסון המחומש- שהיה בעייתי, ובמקום כספית משתמשים כבר כמה שנים בחומר אחר.

בעלון הרשמי כתוב ש"לא נמצא קשר בין החיסון לבין פגיעות מוחיות" או משהו כזה.

כלומר- למרות שאין כאן הודאה וודאית של מערכת הבריאות בענין, לגמרי יש התייחסות אליו.

לגבי אוטיזם- כמעט לא יודעים כלום לגבי הסיבותיעל מהדרום
החומר בחיסון המחומש הוחלף לא בגלל האוטיזםרבקה שיין

אלא בגלל תופעות אחרות לחלוטין.

את מכירה מישהו מקצועי בתחום האוטיזם, שחושב אחרת?

אני התייעצתי עם לא מעט אנשי מקצוע בתחום.

יש המון חילוקי דיעות בכל הקשור להתפתחות האוטיזם ודרך הטיפול במחלה.

אבל בנושא הקשר בין חיסונים לאוטיזם, תמיד ראיתי דיעה אחידה: הקשר בין חיסונים לאוטיזם - המצאה בלבד.

לגבי אוטיזם זה ממש ברור שזה לא קשור לחיסון! (סטטיסטיקות)בלי מקוריות

הרופא שפירסם את המאמר שטען כך בנה את הניסוי בצורה כ"כ לקויה שלדעתי אפשר להשתמש בה כדוגמא האידיאלית על איך ל-א בונים ניסוי בשיעורי שיטות מחקר. 

הג'ורנל שפירסם את המאמר ההוא כבר מזמן חזר בו מהפירסום והרופא איבד את הדוקטורוט שלו (כבר לא נחשב רופא).

מוזמנות לעיין כאן (לצערי הערך לא תורגם לעברית).

 

ולמי שביקשה סטטיסטיקות לגבי מווות לאחר אי מתן חיסונים- בבקשה

 

ובעיני יש הבדל משמעותי בין לא לתת חיסונים למחלות (אין מצב לוותר) ללא לתת ויטמין בחיסון ולהעדיף טיפות!

ידעת שיש תינוקות שלעולם לא מחלימים מאי מתן חיסון?אנונימי (5)

ולפעמים זה מאי מתן חיסון לתינוקות אחרים

תביאי סטטיסטיקות ועובדות, ואז נדבר.בת 30

חוכמה גדולה לזרוק לאוויר כאלה משפטים.

מתי בפעם האחרונה מת במדינת ישראל תינוק או ילד בגלל שהחבר שלו לא חוסן?

הרי אם הילד חוסן אז למה שידבק מילד שלא חוסן?

ואם הוא נדבק- כנראה שיעילות החיסון לא משהו...

 

לא רוצה לעורר פה שדים מרבצם.

אבל רק תביני שזה נושא גדול, מורכב, ושגם בתוך המערכת הקונבנציונאלית לגמרי יש דעות שונות לגבי ההנחיות של משרד הבריאות.

וגם תביני שהורים שלא מחסנים או מחסנים חלקית הם לא סתומים, נטולי אחריות וכד'.

חלקם הגדול הם דווקא משכילים ביותר (יש קשר חיובי בין רמת ההשכלה של ההורים לבין מיעוט בחיסונים. ידעת?), עושים בירור רציני לפני שהם מחליטים על דרכם בנושא, ומגלים בכך אחריות גדולה כלפי ילדיהם, אולי גדולה מזו שמגלים הורים שלא שואלים ולא בודקים ונותנים לילדים "דוך" את כל מה שממליצים.

 

רמת השכלה לא מלמדת על כלוםl666

הכרתי מישהי עם תואר בהיסטוריה שלא ידעה מה היה קודם - רומא או אימפריה ביזנטית

ועוד מישהי שהתבלבלה לגמרי בין מלחמות העולם. אז יש להן תואר, אז מה?

עובדה היא שאף פעם לא פגשתי אף אחד שנפגע מחיסון מצד שני אני מכירה אנשים שנהיו נכים כתוצאה מפוליו ואני מכירה מקרים מהיסטוריה משפחתית שלי מה קורה כשיש מגפת דיפתריה

אם קראת ספר של דבורה עומר על איתמר בן אבי אז בטח שמת לב מה קרה עם משפחה אחרי מגפה, מי שרד ומי לא

וכן יש מקרים שילדים לא מחוסנים מדביקים בשעלת תינוקות קטנים, כנראה שלהוריהם ממש לא משנה כי זה לא ילד שלהם

ואני מכירה מישהו אחד שנהיה עקר בעקבות חזרת ועוד מישהו עם פיגור קשה שאמו חלתה באדמת  

לדעתי קשר חיובי בין רמת השכלה לבין מיעוט חיסונים נובע מגאוות יתר  - אני בעל השכלה אז אני הכי חכם ויודע הכל

אני באה ממשפחה שלכולם תואר שני והורי בעלי גם ולא במדעי רוח אלא בהנדסה ומחשבים, אבל בנושא תרופות ורפואה הם לא מבינים כלום כי זה לא תחום שלהם

 

תקשיבי, לא אמרתי שמי שמשכיל לא מחסן...בת 30

אמרתי שע"פ מחקרים- ככל שרמת ההשכלה (שמן הסתם נמדדת בשנות לימוד) עולה- כך יש אחוז יותר גבוה של הורים שמחסנים חלקית או לא "לפי הספר".

כתבתי את זה כדי להפריך את המחשבה שמי שלא מחסן עושה זאת מתוך טפשות ובורות.

זה בכלל לא קשור לביזנטים או לצלבנים....

ואין פה שום קשר לגאוות יתר. יש פה נטו דאגה לשלום הילדים. אז אם יש מישהו עם דוקטורט שתחום החיסונים לא מעניין אותו- סבבה, אבל גם יכול להיות פרופסור למוזיקה (או סתם פועל בנין) שזה מאוד מענין אותו ולכן הוא הולך וקורא ושואל ומתייעץ ומגיע למסקנות!!  

 

דבר שני- "אף פעם לא פגשת" זה לא מדד לכלום, אולי רק לתחושות שלך. יש סטטיסטיקות ויש מחקרים, ומי שזה מענין אותה- שתתחיל לחקור ולבדוק את הענין. חוצמזה שתמיד יכולות להיות השפעות שהן לא מדידות- בחיסונים שניתנים לכלל האוכלוסיה בגיל מאוד צעיר (ימיים, חודש), למשל, ולך תדע על מה זה משפיע או לא.

ואני כן פגשתי ילד או שניים שנפגעו מחיסון- ובכל זאת לא זה מה שגרם לי לתת או לא לתת חיסון, כי שוב- החלטה כזאת לא מקבלים מתוך רגש אלא מתוך שכל.

 

דבר שלישי- אני לא הולכת לכתוב כאן את כל מה שיש לי להגיד בנושא, אבל כמו שכתבתי- יש לא מעט רופאים קונבנציונאליים לחלוטין שלא מסכימים עם שגרת החיסונים כפי שהיא ניתנת היום.

והרבה אנשים הולכים לרופאים האלה ומתנהלים בעניין החיסונים ע"פ המלצות שלהם.

ואני שמעתי מכלי ראשון על המלצות מאוד מאוד מינימליות מרופאים כאלו.

(ובסוגריים- האחות הראשית בתינוקיה של אחד מבתי החולים המוערכים אמרה לי בשקט שגם היא לא חיסנה את הילדים שלה בחיסון שניתן לילודים..)

 

 

והסטטיסטיקות והמחקרים - מוכיחים חד משמעיתאם היית

שמתן חיסונים הפחית עד העלים לחלוטין תחלואה ומוות ממחלות קשות שחוסנו נגדן.

ואני חקרתי ובדקתי את הענין עד הסוף.

 

אז באו המלומדים החכמים והמשכילים ואמרו לנו -

"מי אמר שזה שאכן מתים פחות כתוצאה מהמחלות הללו זה בגלל החיסון?? אולי סתם חל שינוי בעולם ולכן המחלות נעלמו. ואין קשר לזה שבדיוק אז החלו לחסן?!"

נשמע באמת משכיל ואינטליגנטי הטיעון.

 

למעשה אותם משכילים מסתמכים על דבר אחד בלבד - היות ומרבית האוכלוסיה מחוסנת אז הסבירות להדבק במחלות הללו פוחתת ולכן קל יותר להחליט לא לחסן.

אם יותר מדי אנשים יתחילו לא לחסן והמחלות תחזורנה ובגדול (כמו שקרה עם החיסון המושמץ לחצבת [ולא זה המחומש אפרופו אינטליגנציה] ) פתאום הם ירוצו על ארבע לחסן---

 

כמה נפגעו מחיסונים אנחנו יודעים בדיוק. מערכת הבריאות חייבת לדווח לנו והם מדברים על סיכונים של אחד למיליון וחצי ואחד למיליארד - אז כנראה שיש כמה כאלו בודדים בעולם....

 

את ה"רופאים הקונבנציונליים לחלוטין" ניסו פעם בפורום הורות להביא לנו - התברר שמדובר ברופא אחד ושהוא למד רפואה קונבנציונלית אבל פנה בסוף לרפואה אלטרנטיבית קיצונית. וזה ממש על גבול ההטעיה שהוא מפרסם שהוא רופא קונבנציונלי שנגד חיסונים.

 

מי שפרסם את התאוריה על הקשר בין חיסון חצבת ואוטיזם הוברר כנוכל שחפץ לתעתע ברשת. משום מה זה כל כך תפס אנשים (אינטליגנטיים ומשכילים...) שמשרדי הבריאות בעולם נזקקו להתייחס לכך ולהוסיף שורה שלא הוכח שום קשר בין אוטיזם לחיסון חצבת.

הם זהירים למזלינו ומחויבים לעמוד מאחורי דבריהם. ולכן הם לעולם לא יכולים להשתמש במילים החלטיות ומבטיחות כמו כל נוכלי הרשת וחובבי הקוספירציות למיניהם - מה שמעודד כל מיני אנשים חכמים ונבונים ליפול לפחים טיפשיים בעליל.

 

ותרשי לי לא לענות על "האחות הראשית בתינוקיה שאמרה לך..." כי אין שום ווידוא שזה שהיא מועסקת בתינוקיה מוכיח שהיא פעם למדה את המחקרים בנושא חיסונים. היא אפילו לא רופאה ותחום העיסוק שלה אינו אפידימיולוגיה.

הרופאים בארץ מחסנים כולם את ילדיהם. ממחקר שבדק לאחרונה מה הרופאים כן מבצעים ומה לא.

 

עונה בקצרה, ולהפתעתך מסכימה עם חלק מדברייך.בת 30

א. הטענה שהבאת בשם מתנגדי החיסונים היא טענה קיצונית שראיתי אותה באתר של עמותת "חסון". לדעתי האישית המידע שם לא 100% אמין, וגם התיאוריה הזאת שהבאת בשמם נשמעת לי משונה.

גם לי ברור שמחלות נעלמו מהעולם בגלל חיסונים, לפחות מחלות כמו פוליו וכד'.

ומסיבה זו אני גם מחסנת חלקית, כי בעיני זה כן חשוב.

 

ב. שטויות במיץ שמדובר ברופא אחד שלא עוסק ברפואה קונבנציונאלית. אני יכולה עכשיו לשלוף לך לפחות 3 רופאים שעובדים בתור רופאי משפחה או ילדים בקופות החולים וההמלצות שלהם הן שונות.

ושמעתי על עוד כמה מחברות שסיפרו לי.

 

ג. אני בהחלט חושבת, שזכותי וחובתי כאמא להתענין ולבדוק היטב מה נותנים לילדים שלי.

   ואני בהחלט חושבת שזכותי לומר לא אם משהו לא נראה לי.

ואם משהו לא נראה לי- זה לא על סמך כתבה בטלוויזיה או מאמר פופוליסטי באיזה עיתון, וגם לא על סמך דיעות קיצוניות כמו של "חסון". זה על סמך בדיקה ארוכה ודי מקיפה, אם יותר לי לומר.

אם את עשית בדיקה מקיפה והחלטת לתת את כל החיסונים בזמנם- אשרייך. עצם הבדיקה ראויה בעיני להערכה- וכל משפחה שתחליט מה מתאים לה.

(יודעת מה? כשאני פוגשת משפחות שלא מחסנות בכלל- שלא בדקו ובררו- בעיני זו אותו חוסר אחריות כמו אלה שלא מבררים ונותנים את כל החיסונים)

אבל העובדה שאת החלטת ככה- לא יכולה לחייב אותי להחליט כמוך, ויותר מכך- לא מצדיקה את היחס המזלזל שלו זוכים הורים שהחליטו קצת אחרת מהממסד הרפואי. כאילו אנחנו מסכנים את שלום ילדינו ושלום הציבור, או פרימיטיביים, או חסרי אחריות או טפשים או כל דבר אחר.

צר לי, אבל אני ממש לא עונה על אף אחת מההגדרות האלה.

 

אני ממש לא מטיפה נגד חיסונים בצורה קיצונית- ויעידו על כך כמה משתתפות כאן ששלחתי להן מסר מפורט בנושא. אני רק חושבת ששגרת החיסונים היום היא מוגזמת- הן בכמות החיסונים, הן בתזמון שלהם והן בגישה שלכל התינוקות מתאים אותו לו"ז של חיסונים- ולכן הורים יכולים (אם לא מחויבים) לעשות את הבירור הזה ולא רק להיות "ילדים טובים ירושלים" של טיפת חלב.

 

את מוכנה לשלוף לי 3 רופאי משפחה או ילדים -אם היית

שממליצים לא לחסן??

זה דווקא מעניין אותי בהחלט...

יש לך שם של רופא משפחה/ילדים שאת ממליצה לי לפנות אליו ולשמוע ממנו שהוא ממליץ להמנע מחיסוני השגרה של משרד הבריאות?!

מישהו אחד אולי?! שזה לא יהיה טענות באוויר של "גם חברות אמרו לי"...

 

ועדיף להיות "ילדים טובים" של גופים אחראיים ומסודרים. שיש ביקורת עליהם. ומפרסמים על מה ומדוע החליטו החלטה רפואית מסויימת וחשופים לתביעות במקרי נזק -

מ"ילדים טובים" של כל מיני אנונימיים ונוכלים שלא לוקחים שום אחריות על מילותיהם.

 

והנה גם את מזלזלת לחלוטין מבחירה הגיונית ונכונה של אלפי הורים - שמבינים שההבנה הרפואית שלהם שואפת לאפס - אז לכן הם מעדיפים להאמין ולהיות "ילדים טובים" של הגוף הכי אחראי ומוסמך. ולא לסמוך על "ההשכלה הרפואית" האישית שלהם או על שרלטנים ברשת כדי להחליט החלטות.

החלטה לסמוך על מישהו בר סמכא בנושא הרחוק מהבנתך - אינה "אי מודעות" או "בורות" אלא סוג של החלטה מובנת ונבונה בהחלט.

לא מגיע לכל האמהות המקסימות הללו שתזלזלי בהם על נאיביות בורות וחוסר מודעות ודאגה לילדיהן.

 

מה לך כי תליני על מי שמזלזל באנשים שקונים תאוריות באינטרנט ובשאר מקומות חסרי אחריות ונעדרי יכולת לקבל תביעות בהמשך וכשמדובר בבריאות ילדיהם -

כשהוא בטוח שהוא המבין הכי חכם וגדול?!

 

טלי קורה מבין עיניך.

 

 

נ.ב אני לא ראיתי טענות באתר "חסון". עיני שזפו אותן כאן בפורום הורות. זאת אומרת שגם לא קיצונים הזויים אלא סתם אנשים שברגש אוהבים להאמין ל"טבעי" קונים את התאוריות הללו.

לא, אני לא מוכנה לרשום פה.בת 30
עבר עריכה על ידי בת 30 בתאריך ו' בטבת תשע"ה 19:09

א. מכיוון שכל מה שאני כותבת לך משמש לניגוח נגדי

ב. מכיוון שאין לי כוונה לפרסם שמות של רופאים שלא על דעתם. אם את לא מאמינה לי את יכולה להמשיך לא להאמין...האמון שלך או לא ממש לא משנה את מציאותם של רופאים כאלה..

 

אני לא מזלזלת במי שבוחר ללכת לפי הספר. אני רק לא חושבת שמי שבוחר לכת לפי הספר בלי שום בדיקה הוא יותר אחראי ממי שבדק היטב את הנושא והחליט שלא ללכת לפי הספר.

 

רק לסיכום- ברור שזה נושא גדול ומורכב. ברור שיש פה קשת של דיעות, ואני לא מתיימרת להציג את כלל הדיעות וגם לא את הדיעה הקיצונית ביותר נגד החיסונים.

אבל רק חשוב לי להבהיר שזלזול והשפלה (וזה קורה) של מי שמחליט אחרת הם לא לענין.

כצפוי. אז אולי באישי??...אם היית

אני פשוט מתעניינת בזה ברצינות.

 

והסיבה שאת לא כותבת היא פשוטה מאד - אין רופא ילדים/משפחה שממליץ להמנע מחיסוני השגרה. פשוט מאד כי רופא חייב לעמוד מאחורי דבריו והוא חשוף לתביעה רפואית במקרה של פגיעה.

אז הוא לעולם לא יעמוד מאחורי דברים כאלו חסרי ביסוס ומחקר הנובעים מתחושות בטן בלבד. בדיוק מה שחסר לו.

(אפילו אם נצא מנקודת הנחה שבתוך הבטן הוא כן חושב אותם. בדיוק לכן יצא מחקר מקיף אילו בדיקות וטיפולים הרופאים ממליצים עליהם גם לילדיהם ולבני משפחתם הקרובה זאת אומרת הם מאמינים בהם באמת. ואילו לא - החיסונים הוברר היו מומלצים על ידי רופאים למשפחתם הקרובה באופן גורף ומוחלט.)

 

קל לומר אני מכירה רופא ש.... ואחות ש... ומומחה ש....

קשה יותר למצוא מישהו ספיציפי כזה באמת - שמוכן לעמוד מאחורי כאלו דברים.

בלי שם , לפחות אחד , קשה לשכנע שיש אכן כזה מישהו, כי כל אחת יכולה לכתוב את דעתה בצירוף "שמעתי את זה מרופא מומחה " (במיוחד שכאן זה פורום והכותבת נותרת אפילו אנונימית) .

בכל הרשת לא נמצא אפילו אזכור אחד מאדם בעל סמכא.

 

ובנוגע לזלזול - אני ציטטתי משפט ישירות מדבריך הנוטף זלזול באנשים שסומכים על המערכת הרפואית - הורים יכולים (אם לא מחויבים) לעשות את הבירור הזה ולא רק להיות "ילדים טובים ירושלים" של טיפת חלב.

התכוונת כנראה "לא לזלזל במי שהולך לפי הספר". פשוט יצאו לך מהמקלדת בטעות משפטים מזלזלים ט.ל.ח.

 

אם ככה קחי גם את שאר הדברים שהחלטת שהם יחס מזלזל כלפי מי שלא מחסן ונוסיף להם בסוף שחשוב לכולם להבהיר שזלזול והשפלה של מי שחושב אחרת הם לא לענין - וסגרנו סיפור.

 

ושימי לב - מעולם לא הבהרת כאן מה הבעיה בחיסונים מלבד הפחד הרגשי מתופעות לוואי נדירות ביותר המצוינות על החיסון ולא מועלמות מן הציבור בשום אופן - כאלו תופעות שהמחלה מסוכנת ונפוצה הרבה יותר מהן . או מתאוריות האוטיזם שהוכחו מזמן כבדותה.

נשמח אם תחכימי אותנו בסיבות קצת יותר שכליות...

אני מכירה רופאת משפחה באחת מקופות החוליםתחיה דולה

שנותנת הדרכה אישית באיזה חיסונים לחסן ובאיזה לא, יש חיסונים שבאופן גורף היא ממליצה להימנע מהם.

 

יש חיסונים שלפי העניין לאחד תגיד שכן ולאחד שלא לפי אורח חייהם.

אם תרצי אתן לך את שמה בפרטי

 

אני יודעת על עוד רופאים כאלה אבל אותה פגשתי באופן אישי והתייעצתי איתה.

אבל היא לא אומרת לא לחסן בכלל!!דינה-די

שום רופא בעולם לא יעז להגיד דבר כזה 

ואחר כך להיות חשוף לתביעות שהילד מת מחצבת 

גם אף אחת פה לא אומרת לא לחסן כלל.אנונימי (4)
מי אמר לך מה היא אומרת? תחיה דולה

וכמו שכתבה פה האנונימית- אף אחת לא אמרה פה לא לחסן בכלל.

 

בסופו של דבר האחריות תמיד תהיה של ההורים, גם רופא שממליץ לעשות חיסון ובעקבותיו יגרם נזק לילד חשוף לתביעות, אז מה?

ונגיד שהרסנו לו את הקריירה וההורים קיבלו פיצויים מעולים זה לא יחזיר את הגלגל אחורה.

ולכן כולנו הורים ורופאים צריכים לחשוב על טובת ותועלת הילד ולא על את מי נאשים אם יקרה משהו.

רופא שממליץ את הוראות משרד הבריאות -אם היית

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריוןחיוך

בבית משפט הכל יכול לקרות,תחיה דולה

ולכל כיוון, אני מניחה שאת מבינה על מה אני מדברת...

 

מכיוון שכן אפשר לתבוע היום על כל פיפס ואני חתומה פה בשמי המלא וכמובן שאיני רופאה ואיני מומחית בחיסונים אני לא אכתוב בשמה דברים ואת מוזמנת לפרטי בשמחה.

 

מה שאני כן יכולה להגיד שהעקרון שהיא הולכת לפיו (עפ"י הבנתי) הוא כזה-
בשלב הראשון-
מה הסיכוי שילד יחלה במחלה שממנה אנחנו רוצים להתחסן? מה הסיכון במחלה עצמה?

ולעומת זאת מה הסיכון בחיסון.

בשלב השני-
האם יש לנו אלטרנטיבות במקום החיסון במידה והסיכוי לחלות גבוה והסיכון מהמחלה גבוה והסיכון מהחיסון אף הוא גבוה.

 

ומתוך כל התרשים הזה יהיו ההמלצות שלה.

מן הסתם תינוק שבגיל 3 חודשים מתחיל תמ"ל והולך למעון עם עוד 15 תינוקות חשוף יותר לסיכונים מתינוק שיונק בהנקה מלאה ונמצא רק עם אימו עד גיל שנתיים, אז ההמלצות לכל אחד יהיו שונות- זה בעצם ניהול סיכונים.
 

 

תחיה אולי עדיף לנעול את הדיון הזה?ירושלמית טרייה
זה נראה חסר טעם.
לכל אחת כבר יש דעה מוצקה משלה, אף אחת לא משכנעת את השנייה, וזה מתחיל להיות לא נעים לטעמי..
כמובן אולי רק לטעמי..
לשם מה?תחיה דולה

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריוןחיוך

דווקא אני למדתי הרבה מהשירשורים הללואם היית

קודם חיסנתי - כי ידעתי שאני לא יודעת ומבינה בנושא.

ולמרות שאני עדיין מצדדת בחיסון - טוב לי להיות יותר מודעת.

 

תחיה - אני לא חושבת שיש לך מה לפחד . זכות של כל אדם שאינו בעל מקצוע בנושא או סמכות לומר מה שהוא רוצה. אין שום דרך בעולם לתבוע מגיבה באינטרנט שאמרה מה דעתה ומה היא קראה או שמעה בנושאי חיסונים כן או לא.

במקרה זה יהיה אפילו מגוחך מי שיחשוב לתבוע מישהי באינטרנט שאמרה משהו והיא עוד אמרה שזה בשם רופאה והוא סמך עליה למרות שאין לה שום תעודה ואף אחד אפילו לא הבטיח לו שהשם שהיא מפרסמת הוא אכן שמה האמיתי.

תמיד תעמוד להגנתך הזכות לומר שטויות ודברים לא אמיתיים בפורום.

(וכדאי שכל אחת תיקח את זה בחשבון כולל דברים שאני אמרתי. תמיד יש מצב שאני סתם אישה משועממת שבא לה לכתוב משהו והיא כותבת אותו - ולא יהיה שום קייס משפטי לתבוע אותי. המקום היחידי שמתיר בחוק לתבוע מקשקשי פורומים - הוא מקרה של "לשון הרע" במשמעות החוק שבו פירסמת משהו לא נכון על בן אדם הוא גוף בשמם וניכרה פגיעה מוכחת בשם הטוב)

אין לזה שום קייס משפטי - יש גבול לפארנויה.

 

אני באמת אשמח לקצת יותר פירוט ואם את רוצה שלחי לו אותו באישי ואני אעלה אותו כדי שלא יתבעו אותך.

האם מדובר בהפרדה של חיסונים או בדחיה של חיסונים לגילאים אחרים.

האם יש חיסונים שבכלל אין צורך לבצע לילדים ספיציפיים.

 

בסך הכל מדובר פה בגישה חריגה בנוף הרפואי---

הרופאים שלי נניח , דוגלים בחיסונים באופן מלא ממש. (וביקרתי אצל 7 רופאי ילדים שונים בגישותיהם במהלך חיי הקצרים. עקב מעברי דירה או מומחיות ספיציפית שנדרשה)

 

נשמח ליותר מידע בנושאשייני

 אני קוראת את השרשור הזה מידי יום מאז שהוא נפתח, והוא אכן נותן לי הרבה נקודות למחשבה.

אבל גם אני שואלת (כמו האנונימית שמתחתי) האם אפשר לקבל יותר מידע ספציפי.

אולי ישנה אפשרות להסביר אלו חיסונים אינם נחוצים?

אולי אפשר להביא קישורים למאמרים מתאימים בנושא?

עד כה, עשיתי את כל החיסונים, אבל אם אקבל מידע מקצועי בנושא יתכן שאשנה את דעתי.

תודה מראש.

שולחת לך מסרתחיה דולה
תודה לך!שייני

עונה לך, למרות שהכתיבה שלך ממש לא נעימה.בת 30

ואני באמת משתדלת להיות עניינית.

מעולם לא טענתי שהסיבה לא לחסן היא רגשית. להפך- כתבתי בכמה מקומות שרגש זה לא מה שמוביל להחלטה, אלא בדיקה שכלית של נתונים.

בקצרה- אני יכולה לכתוב את העקרון שעומד מאחורי דעתי.

אני חושבת שהתערבות במערכת החיסון של תינוקות היא לא דבר פשוט וסבבה, ומה הבעיה בכלל.

זו מערכת רגישה ומורכבת, שכדי להתערב בה (= לתת חיסון) צריך סיבה מספיק טובה.

כלומר מבחינתי- השאלה היא לא למה לא לתת, אלא למה כן לתת.

בכל חיסון בפני עצמו (כמו שכתבתי כאן בתגובה אחרת)- צריך לבדוק את הסיכון שבחיסון אל מול הסיכון שבמחלה עצמה.  זה כמובן יוצא מנק' הנחה (שאת לא חייבת להסכים עליה) שאני לא רוצה להתערב במערכת הזאת מעבר להכרחי, כי זה עלול לגרום לנזק.

נזק- זה לאו דווקא ילד שמגיב בצורה חריפה או משהו כזה.

נזק זה גם ילד שבמשך כל שנות הילדות שלו הוא חולה המון, למשל. כלומר שמערכת החיסון שלו נחלשה.

אז למשל בחיסון פוליו- ברור לי שהנזק מהחיסון מתגמד לעומת הנזק מהמחלה ולכן אחסן, גם אם מאוחר יותר מההמלצה הרשמית. (וכבר הסברתי למה בתגובה אחרת).

אבל בחיסון שפעת- הסיכון שבמחלה (יחד עם אחוזי הסיבוכים המאוד מאוד נמוכים) בעיני עדיף מאשר הסיכון שבחיסון.

וכן הלאה לגבי כל החיסונים. בודקת אחד אחד ומחליטה.

 

יכול להיות שאמא אחרת תעשה שיקולים אחרים משלי. אין בעיה.

אבל כמו שכתבתי כמה פעמים- המחשבה שיש בתחום הזה "שחור לבן"- או הכל או כלום, משכילים מול נבערים, מסכנים את ילדיהם מול שומרים על ילדיהם- היא פשוט מחשבה מוטעית, שנובעת מחוסר הכרות ומחוסר הבנה של הנושא.

 

אגב, לי אין שום אינטרס בכל השרשורים האלה.

אם אני כותבת שאני מכירה, אז אכן אני מכירה, למה נראה לך שאני ממציאה?

וכתבתי לך בתגובה הקודמת למה אני לא רושמת את הרופאים הללו.

 

אם את בענין של להמשיך את הדיון הזה, אני מבקשת שתעשי את זה בצורה נעימה ועניינית, ולא משתלחת.

בכל אופן עדיף להיות ההמון הנבער שסומך על המערכת ומחסןדינה די

מאשר להיות משכיל וחכם ולוותר על חיסוני חובה (יש כאלו שלא מחסנים לשעלת פוליו חצבת ומי יודע מה עוד)

אם דברנו על אחריות - זה הרבה יותר אחראי

 

 

מסכימה חלקיתבת 30

אם יש הורים שזה לא מענין אותם ולא רוצים בכלל להתעסק עם זה- עדיף שיחסנו הכל בזמן וזהו.

אבל מה לעשות שיש כאלה שזה מאוד מעניין אותם, וקשה להם לקבל הכל כמובן מאליו, ולכן הם טורחים לברר ולבדוק.

וכבר כתבתי שבעיני הורים שלא מחסנים בכלל בלי שהם עשו בירור על הנושא הם בעיני חסרי אחריות בענין זה.

אאל"ט, לפי הערכתי, רוב ההורים הרציניים, שעשו בירור הגון- החליטו לחסן חלקית, לפצל, לדחות וכד'.

אני חושבת שאין הרבה מאוד משפחות שעשו המון בירורים ואז החליטו לא לחסן בכלל.

טוב לדעת קודם כל שאת בסך הכל מפרידה חיסונים.אם היית

יש הבדל גדול בין נושא הפרדת החיסונים לנושא ההמנעות מחיסונים...

החיסונים אכן מאוחדים רק כדי להקל על ההורים ולגרום לכמה שיותר חיסונים להתבצע בלי סחבת ועומס מיותר.

הפרדת חיסונים היא רעיון מועיל ובהחלט יש הרבה רופאים שממליצים עליו למי שיש לה יכולת טכנית וזמן לארגן היטב ולנהל את כל החיסונים בלי שהענים יפול בין הכסאות.

 

הייתי שמחה לדעת מה "עניני ולא משתלח בכלל" במשפט (המודגש) : לי אין שום אינטרס בכל השרשורים האלה.

איזה אינטרס לדעתך יש לי ולדינה די ולרבקה שיין ול I666 ולשאר אלו שלא חושבות כמוך בדיון הזה?!

 

רק להומאופתים וטבעונים למיניהם יש אינטרס כספי להפיץ את דעותיהם ולהביא אותם לקהל.

הרפואה הקונבנציונלית ממומנת היטב ולא זקוקה ליח"צ בפורום זניח כמו ערוץ 7.

 

חבל שאת שוב נדחפת לפינה של לב אמיץ אחרי שכבר הענין הובהר פה. זה לא תורם לעניניות הדיון.

עונהבת 30

א. אם זה ממש משנה לך מה אני עושה- אז חלק אני מפרידה, חלק לא נותנת וחלק נותנת מאוחר. כפי שכתבתי כבר- כל חיסון לגופו.

האמת שזה בעיני לא כ"כ משנה מה אני עושה- אלא יותר העקרון- שיש חשיבה והגיון מאחורי הדברים, ולא בורות וטפשות.

ב. איחוד חיסונים זה לא רק כדי להקל על ההורים אלא גם כדי להקל על המערכת. מצטערת, אבל שיקולי המערכת פחות חשובים לי מאשר שיקולי בריאות אחרים. ובתור אמא אחראית אני דואגת שהילדות שלי יקבלו מה שחשוב- גם אם זה יגמר בגיל 5. (כי בחורף אני לא מחסנת...)

ג. הרפואה הקונבנציונאלית ממומנת היטב, זה נכון. ודווקא משום כך יש לה כוח בידיים לבטל ולהשפיל את מי שלא הולך איתה יד ביד. ואני חוויתי את זה על בשרי כשהבת שלי היתה  מאושפזת (לא..לא עם פוליו ח"ו ולא עם סיבוכי שפעת...סתם דלקת ריאות.), וחטפתי צעקות מאחת הרופאות שם, כאילו היא המורה ואני ילדה בכיתה א' שחייבת לה משהו, וכאילו הילדה שלי היא לא שלי אלא של המדינה.

ב"ה שידעתי מה לענות לה, והרופאה השניה שקלטה אותי כבמשך ימי האשפוז, והבינה שאני לא סתומה הורידה אותה ממני.

ויודעת מה? אני גם מברכת את האחות שלנו בטיפת חלב, שלמרות שהיא לא תמיד מבינה אותי ועוד כמה הורים- היא מאוד מתחשבת ודואגת שיהיו חיסונים שאנחנו רוצים, וזורמת איתנו באופן כללי.

 

ויודעת עוד משהו? אפילו נתתי לילדה חיסון נגד דלקת ריאות בחורף שאחרי- כי היא הייתה עם רגישות גדולה במערכת הנשימה ועשינו כל מה שיכולנו כדי להגן עליה- כולל חיסון וגם כולל חדר מלח.

אני כותבת את זה כדי להבהיר שוב- שחיסונים זה דבר מורכב, תלוי ילד וסביבה, ומתן חיסונים באופן אחר הוא לאו דווקא מעשה לא אחראי. 

 

אני לא טבעונית ולא הומאופתית, סתם מורה באולפנה ומדריכת טיולים במקצועי....אין לי פה שום אינטרס. רק מקומם אותי לקרוא שוב ושוב את הדעות ה"שחור לבן" הזה, כשהמציאות היא רחוקה מזה מאוד.

 

מה בדיוק קרה לאותם ילד או שניים שנפגעו?l666

איך את יודעת שפגיעה בגלל חיסון?

ניסיון פרטי שלי בהחלט בא ללמד אותי משהו, בזה אנחנו שונים ממתבגרים - בניסיון שצברנו

יש לי חברות שלא מחסנות ולא ראיתי שום מודעות

דוגמא אחד - שאלתי חברה שלא מחסנת האם היא עצמה מחוסנת מאדמת, והיא אמרה לי שלא יודעת

למרות שזה בהחלט שיקול לאישה בגיל פוריות וזאת אחת הבדיקות דם, יכול להיות שהיא לא מחוסנת כי אני לא מאמינה שאפשר לא לדעת כזה דבר אחרי כמה הריונות

חברה שנייה שלא חיסנה מפוליו אבל הרשתה לילד קטן לשחק במים רותחים מברז ולרוץ ולהשפריץ חומר לניקוי זכוכיות, מסביבו היו עוד ילדים קטנים

עוד שתי חברות נמצאות בטבעי וחיסונים זה חלק משיטה, אם אתה טבעי אז אתה לא מחסן או לפחות עושה משהו בכוון

לדעתי טבעונות זה מין דת חדשה עם חוקים משלה - היא אומרת לך איך ללדת, מה לאכול, מה ללבוש, מה לחשוב, אולי יש עוד כללים שאני לא מכירה, אני מניחה שאצל חילונים טבעוניים זה לגמרי תחליף לדת 

 

הלך עליך - הערת שדים מרבצם אנונימי (4)
הלך עליך - הערת שדים מרבצם אנונימי (4)
חיכיתי בסבלנות שמישהו יזכיר את נושא האוטיזם....רבקה שיין

לא רציתי לעורר דובים משנתם, אבל הנה מישהו כבר הזכיר את נושא האוטיזם.

אז ככה: אני אימא לילדה אוטיסטית, ואני מחסנת בכל החיסונים (שפעת – לא תמיד, בלי קשר לאוטיזם)

רציתי לומר לכם שלושה דברים לגבי הקשר בין חיסונים לאוטיזם:

  1. בתחילת הדרך, היינו בטיפול משפחתי במרכז מפנה, ושם רכשנו ידע מקצועי לטיפול בילדה.

    מרכז מפנה מאוד מעודדים תזונה טבעית, אבל את דעתם לגבי החיסונים אני מצטטת מתוך האתר:

    במחקרים עדכניים שנערכו בעולם לא נמצא כל קשר בין מתן חיסונים לתינוקות ואוטיזם. לפני למעלה מעשר שנים התפרסם מחקר באנגליה בדבר הקשר בין חיסונים לאוטיזם וזאת בעיקר בשל מרכיבי הכספית הנמצאים בקוקטיל החיסונים. כעבור מספר שנים הסתבר שהמחקר הוטה בכוונת תחילה והחוקר נתבע משפטית והודה בכך. אך העניין כבר חולל סערה גדולה בקרב הורים ואנשי מקצוע. יתכן שתינוקות במצבים של פרה דיספוזיציה רגישה יכולים במצבים די נדירים להיפגע מחיסונים בתופעות של חום גבוה, פרכוסים או פגיעות נוירו פיזיולוגיות אך אלו אינן קשורות לאוטיזם.
    בישראל קיימת קבוצת בקורת בקהילה החרדית הקיצונית אשר בה לרוב לא מחסנים את התינוקות, ומסתבר ששכיחות מקרי האוטיזם בקהילה זו אינה פחותה.

  2. יש הורים שרואים את החיסון המחומש כסיבה לאוטיזם בגלל שהמנה האחרונה של המחומש ניתנת בגיל שנה, ואצל רב האוטיסטים יש נסיגה התפתחותית קיצונית לאחר גיל שנה.

    רציתי לומר לכם, שבגלל ניתוח שעברתי לאחר שנולדה בתי האוטיסטית, בתי קיבלה את כל החיסונים מאוחר. גם אצלה חלה נסיגה קיצונית לאחר גיל שנה, למרות שאת המנה האחרונה של המחומש, היא קיבלה לאחר הנסיגה.

  3. שאלתי מדריכה מומחית במרכז מפנה, מה פשר הנסיגה שבאה דווקא לאחר גיל שנה. היא הסבירה לי שאצל כל תינוק, לאחר גיל שנה, חל שינוי בדימוי העצמי. עד גיל שנה תינוק רואה את עצמו כחלק בלתי נפרד מאימו. לאחר גיל שנה כל תינוק מתחיל לחוש ישות נפרדת מאימו ולחוש עצמאות. זה השלב שבו הילד האוטיסט נסגר בתוך עצמו.

ודרך אגב אני שייכת לאימהות שחושבות שאחד ההורים חייב להיות עם התינוק בזמן החיסון הראשון!

מדובר פה על ויטמין k שניתן בטיפות במקום בחיסוןיעל מהדרום
מעבר לזה שהן מסכנות את עצמן ואת ילדיהן (אל תסקלו אותיאנונימי (6)

זוהי דעתי ושכל אחת תחשוב ותעשה כרצונה)- הן מסכנות את הסביבה כולה. 

ומי כמונו יודעות כמה, לדוגמא, צריך להיזהר בשליש הראשון (ובכלל בהריון) מאדמת/CMV. 

המון מחלות נעלמו מהעולם בזכות חיסונים. חבל ועצוב בשביל כולם.

זה לא מדויק להגיד שזה מסכן את הסביבה ואת הילדיםבת 30

כלומר- אני מסכימה עם האמירה הזאת בנוגע למחלות כמו פוליו וכד'- שב"ה נעלמו מרוב חלקי העולם.

אבל הדוגמה של אדמת היא חצי נכונה.

אני מתכוונת לכך שלכל אישה שרוצה להיות בהריון יש אחריות על עצמה ועל העובר שלה- וכל אישה שמתחתנת רצוי שתעשה בדיקת דם לפני ההריון כדי לוודא שיש לה נוגדנים.

אז זה לא באמת נכון להאשים הורים של ילדה שחלתה באדמת בכך שאישה בהריון נדבקה ממנה. האחריות היא קודם כל על האישה. וגם ילדה שלא חוסנה יכולה להתחסן לפני החתונה. לא חייבים בגיל שנה!

 

לגבי CMV- זה בכלל לא קשור, גם ככה אין לזה חיסון.

 

ולגבי אמירות כוללניות כאלה- אכתוב שוב: נושא החיסונים הוא מורכב וגדול.

כשאני בוחנת את הנושא אני מתייחסת לכל חיסון בפני עצמו, וממש ממש לא את כל החיסונים כיחידה אחת.

יש הבדל עצום הין חיסון פוליו לחיסון רוטה.

יש הבדל ענק בין חיסון טטנוס לחיסון אבעבועות

ויש הבדל עצום בין חיסון דיפטריה לבין חיסון שפעת.

יש הבדל בין חיסון שנועד להגן על הילד לבין חיסון שנועד להגן על האוכלוסיה

יש הבדל בין חיסון שנועד להגן מפני מחלה שכיחה לבין חיסון שנועד להגן מפני מחלות שב"ה כבר אינן שכיחות.

וגם יש משמעות גדולה בעיני לגיל שבו ניתן החיסון.

 

אז לבוא, תחת כיסוי "אנונימי" ולכתוב שכל הנשים האלה מסכנות את חיי ילדיהן זה ממש, אבל ממש, חסר משמעות. 

א. כי אין "כל הנשים"- יש טווח מאוד רחב בתוך אלה שלא מחסנים לפי המלצת משרד הבריאות. יש כאלה שלא מחסנים בכלל, יש כאלה שמחסנים חלקית, יש כאלה שמחסנים מאוחר. בקיצור- זה ממש לא אחיד.

ב. כי אמירות כמו "חבל ועצוב" הן אמירות מאוד מצומצמות, סליחה על החריפות. אלו אמירות שלא רואות בכלל את האפשרות שאפשר ולגיטימי גם לחשוב אחרת.

 

בת 30, את כותבת דברים מאוד הגיוניים!חן שחר

הבעיה היא שאני מכירה דפי הנחיות לחיסונים, שממליצות לעשות הכול,

וראיתי גם מאמרים שכותבים נגד החיסונים באופן קיצוני.

את יכולה בבקשה למצוא מאמר טוב שמסביר למה נועד כל חיסון, מה באמת נחוץ, ומה עלול להזיק?

מאוד נשמח להסברים מעשיים.

תודה מראש

אני לא חושבת שיש מאמר אחד כזה...בת 30

ואני גם לא חושבת שלכל התינוקות מתאימה אותה שגרת חיסונים.

תינוק שיונק ונמצא בבית עם אמא- הוא יותר מוגן מאשר תינוק עם תמ"ל שנמצא במעון עירוני, למשל.

אני מניחה שגם אני בעצמי- אם הייתי גרה במקום אחר ולא הייתי מניקה זמן משמעותי- הייתי גם מחסנת יותר.

 

אגיד לך עוד דבר- בין שתי הקצוות יש טווח מאוד גדול של דיעות, ונראה לי שהדרך היחידה זה פשוט להתחיל ללמוד את הנושא. כן, קצת להיחשף לדעות הקיצוניות, לאזן אותן עם ההנחיות הקונבנציונאליות, ולקרוא הרבה חומר.

עוד דרך לברר: 1. יש מרכז בת"א שנקרא "mamay". זה מרכז רפואי לילדים שמשלב רפואה רגילה עם משלימה, והם נותנים שירות מידע לחיסונים- אפשר להגיע, להיפגש איתם והם פורשים את כל המידע ואז ההורים מחליטים. האמת שאני לא הייתי אצלם, אבל כן יצרתי קשר וכמעט נפגשתי- בסוף איכשהוא לא יצא לפועל. בכל אופן- התרשמתי שהם רציניים, ויש להם גם אתר אינטרנט.

2. כמו שכתבתי- יש רופאים רגילים שאפשר להגיע ולהתייעץ איתם. אני יודעת על כאלה בירושלים וביו"ש.

 

ולסיום- בקצרה רק אגיד שיש הרבה משחק עם החיסונים, שגם טיפת חלב מאפשרת.

נניח- יש לא מעט הורים שלא רוצים לתת חיסון מחומש אלא רק משולש (טטנוס דיפטריה שעלת) או כפול (טטנוס דיפטריה), והחיסונים האלה נמצאים בסניפי טיפת חלב, או שאפשר להזמין אותם.                              יכולה להגיד לך שכל פעם שהלכתי לחסן במשולש- תמיד היה במרפאה.

עוד דוגמה- אפשר לדחות חיסונים. אחת הסיבות העיקריות שנותנים את כל החיסונים עד גיל שנתיים היא שאחרי גיל שנתיים הרבה ילדים פשוט כבר לא מגיעים לביקורת בטיפת חלב. אבל זה לא אומר שאי אפשר לחסן אחרי גיל שנתיים. להפך- מבחינת מערכת החיסון של התינוק יש יתרון לחיסון מאוחר. כך שחיסון פוליו, למשל- שהוא חיסון למחלה שאינה שכיחה- אפשר לדחות לאחרי גיל שנתיים. (ולהיות עם יד על הדופק- כשהיה את החשש מפוליו לפני שנה וחצי- כן נתתי לתינוקת בת חצי שנה חיסון לפוליו.)

 

טוב יש לי עוד הרבה להגיד אבל אני חושבת שהענין הוא לא שמישהי תקרא את התובנות שלי ולפי זה תחליט. הענין הוא שכל משפחה שזה מעניין אותה- תבדוק בעצמה ותחליט בעצמה.

קישור - למי שמענין אותהבת 30

http://www.mamay.co.il/homesites/pageGen.asp?Page=14617

ייעוץ חיסונים של מרכז "mamay"

תודה לךחן שחר

אכפת לך להסביר  מה העניין בלתת חיסון משולש במקום מחומש?

זאת המלצה שקיבלתי מרופאת ילדיםבת 30

שגדלתי אצלה...

הענין הוא שחמש מחלות בבת אחת זה התמודדות רצינית בשביל תינוק בן חודשיים או חצי שנה. (כאמור- מערכת החיסון של תינוקות מבשילה בגיל בוגר יותר), ולכן- היא המליצה לצמצם.

המחומש מורכב מפוליו, דלקת קרום המוח, טטנוס, דיפטריה ושעלת.

המשולש מורכב מטטנוס, שעלת ודיפטריה.

אז אני בוחנת מה קריטי באופן כללי, ומה קריטי לפני גיל שנתיים- ומה לא:

שעלת- עלולה להיות קטלנית ח"ו לתינוק עד גיל חצי שנה או שנה ויחד עם זאת היא מחלה שקיימת בשטח, גם אצל ילדים שחוסנו.

טטנוס- לא מחלה מדבקת בין ילדים אלא חיידק קטלני שעלול להימצא בחלודה וגם באדמה. מכיוון שהילדות שלי ספציפית אוכלות חול וזוחלות באדמה ובחוץ מגיל מאוד צעיר, היה לי חשוב לתת להן.

דיפטריה- גם כן מסוכן.

פוליו- כמו שכתבתי- לדעתי חייבים לתת אבל אפשר לדחות לאחרי גיל שנתיים כי זו לא מחלה נפוצה באיזורנו, וגם יש חיסון נפרד לפוליו בטיפת חלב.

דלקת קרום המוח- זו אכן מחלה מסוכנת, אבל החיסון ניתן רק לסוג מסוים של המחלה ולכן בעצם הוא לא "הרמטי", ואחרי גיל שנתיים ממילא לא מחסנים נגד הדלקת.

 

אז ע"פ סך השיקולים שלי, ואני מדגישה שלי- מכיוון שהתינוקות שלי עד כה יונקות לאורך זמן, לרוב איתי בבית עד גיל שנה לפחות, ולא חשופות לכמויות גדולות של אנשים- החלטתי לתת להן רק את המשולש.

המופילוס אינפלואנזה זן Bאם היית

המופילוס אינפלואנזה זן b

 
 
 
 
סימני המחלה
המופילוס אינפלואנזה b גורם לדלקת קרום המוח, אלח דם (זיהום בדם) ולדלקת ריאות. דלקת קרום המוח מתאפיינת בחום, כאבי ראש, הקאות וערפול ההכרה. החיידק גורם לתחלואה קשה עם סיכון לפגיעה קבועה במערכת העצבים (פיגור שכלי, פרכוסים, חרשות), ולתמותה. 
מרבית התחלואה היא בקרב ילדים עד גיל 4-5.
 
גורם המחלה
חיידקים מסוג המופילוס אינפואנזה מזן b הם חיידקים הנמצאים בדרכי הנשימה העליונים של בני אדם.  

דרכי ההעברה
דרכי ההדבקה הן על-ידי פיזור החיידק לסביבה בעת שיעול, עיטוש או מגע עם הפרשות מהאף וליחה.
 
היסטוריית המחלה בישראל
משנת 1994 נכנס החיסון נגד חיידק המופילוס אינפלואנזה זן b לתוכנית שגרת החיסונים בישראל.  מאז ירד מספר החולים בדלקת קרום המוח מחיידק זה מ- 200  בשנה לכ - 10 בלבד.
 
 
 
דלקת עוצבה חיידקית ממקור המופילוס אינפואנזה b בשנים 1970-2013
 
אני מניחה שאכן החיסון לא מתיימר לפתור את כל סוגי המחלות מכל סוגי החיידקים. אלא פונה רק לחיידק הספיציפי הזה שהוא מסוכן מספיק. הנתונים שמציג משרד הבריאות באתר מרשימים מאד.
אני מכירה את הנתונים האלה פחות או יותר.בת 30

יש עוד נתונים.

1. מאז שהוכנס החיסון הזה- אחוז תמותת הילדים מדלקת קרום המוח אכן ירד, אך אחוז תמותת ילדים ממחלות באופן כללי נשאר אותו דבר. מסתבר שיש מחלה אחרת (לא זוכרת עכשיו בדיוק במה מדובר, ראיתי את הנתון הזה לפני כמה שנים)- שמאז שהוכנס החיסון הזה- התחלואה בה עלתה בכמעט 600%!!!

(זה מזכיר קצת את הgbs- שהמדיניות לגביו כבר לא חד משמעית כי לא הוכח שיש ירידה בתמותת התינוקות באופן כללי, גם אם יש ירידה בתמותה מהgbs))

האם זה קשור? או שכן או שלא. כדי להוכיח קשר צריך כמה וכמה מחקרים.

 

2. יש עוד סוג של דלקת קרום המוח שנגדה לא מחסנים. אני לא יודעת למה. יש לי אחיין שחלה פעמיים בדקלת קרום המוח למרות שהוא חוסן.

 

3. הנתונים האלה הם לגבי תחלואה. השאלה כמה אחוזים מכל החולים נפגעים. כלומר- בשיקול של סיכון חיסון מול סיכון מחלה- האם הסיכון בפגיעה בלתי הפיכה מהמחלה גובר על סיכון מהחיסון עצמו?

 

למעשה את סומכת על כל האמהות התמימות שכן מחסנותאנונימי (7)

כשאת לא מחסנת. פוליו היא מחלה שהיכתה פה בארץ קשה מאוד המחלה לא שכיחה כי אחרים מחסנים אם מדי הרבה אנשים יעשו כמוך ויפסיקו לחסן היא תתפרץ בענק והנפגעים הראשונים יהיו אלא שלא מחוסנים ואחר כך גם אלו שהחיסון שלהם התיישן ומערכת הבריאות סומכת על כך שהאוכלוסיה מחוסנת אז בעצם את מחסנת בכל מה שאת לא סומכת על העדר ובכל השאר לא.

אבל זו טענה לעוסה שכבר הגבתי לה, אא"כ לא טרחת לקרואבת 30

את כל מה שכתבתי.

בקצרה:

א. אני לא מייצגת את כל קשת הדיעות של מי שלא מחסן לפי ההמלצות.

ב. אני מסכימה לגמרי עם הטענה שלך לגבי המחלות שנעלמו מהעולם בזכות החיסונים. רופא טבעוני אמר לאחותי לפני הרבה שנים "מי שלא מחסן נגד פוליו וטטנוס הוא טיפש או רשע". אי לכך ובהתאם לזאת אני בהחלט מחסנת נגד פוליו, אלא שאני עושה את זה אחרי גיל שנתיים, ולא לפי המלצת משרד הבריאות.

ג. לא כל החיסונים הם נגד מחלות כמו פוליו, וגם על זה כתבתי. חיסון לשפעת או לרוטה זה לא כמו פוליו. גם לא חיסון אדמת או חזרת. וזה מה שכתבתי כאן כבר מליון פעם: כל חיסון נבדק לגופו. אי אפשר לכלול את כל החיסונים באותה קטגוריה.

 

ומה שכתבת הוא נכון לפוליו, ובערך רק לפוליו, ומאוד לא נכון לגבי שאר החיסונים.

ויטמין K - זה לא חיסון, אלא הזרקת ויטמיןיעל -ND

ויש מחלוקת מומחים לגבי חיוניות הדבר.

מאחר ומדיניות משרד הבריאות היום להזריק - כל פעם שמישהו נפגע או חשש נפגע מחוסר ויטמין K - עושים מזה רעש גדול, ואף פעם לא מזכירים את אלה שנפגעו מהזרקתו.

זהו, בעצם המייחד היחידי בין ויטמין K לחיסונים.

את טוענת שהם מחסנים סתם כי משעמם להם ?!דינה-די

ומה שייך להיפגע מההזרקה של זה ?! (חוץ מהכאב )

ואותי מעניין בשביל מה פותחים שוב ושוב שרשורים כאלה+mp8
הרי כל אחד במילא דבק בעמדתו. אז מה הטעם?? להבעיר אש??
למה? אפשר להיפתח לעמדה שונה משלך, ולשמוע דעות נוספותמשיח עכשיו!

עליי זה עובד לפעמים.

וגם עלי.אם היית

גם תוך כדי ויכוח - אני שומעת דעות שונות , חושבת עליהם.

יש דברים ששיניתי עליהם דעה...

נניח ללידות בית במקרים שהכל תקין. אני לא אעשה את זה כי לא מתאים לי הרעיון ללדת בבית מבחינות טכניות.

אבל הרעיון נראה לי פחות הזוי מפעם אם שומרים על הכללים בקפדנות.

העיקר שלא תעשי את זה דינה-די
היא עשתה את זהמשיח עכשיו!

אם היית ילדה בבית?! מתכונן?! לא נראה לי...דינה-די
ילדתי בבית מודה באשמה...אם היית

אבל זה היה לא מתוכנן.

 

שקלתי באותו הריון ללדת לידה מחוץ לבית חולים כדי שלא יכסתח"ו עלי (היתה סיבה לפחד) ובררתי על הנושא ובסוף החלטתי שלא.

אבל לא בבית - א. כי זה לא מתאים לי(ילדים , שכנים וכו'). ב. כי הוא לא מספיק קרוב לבית חולים.

וזה היה בהשפעת הפורום פה... קודם לא חלמתי על כאלו רעיונות.

 

השם שמע שבררתי בהתחלה כאלו רעיונות - וזרק את זה עלי בלי תכנון---

בתור אחת שלומדת נטורופתיהאימל'האחרונה

אני נתתי 

אבל למדתי שאם האמא אוכלת הרבה עלים ירוקים (שיש בהם ויטמין k)

אין צורך לתת 

אך לא להיות טבעיים ולא לתת פיתרון בכלל

אגב אני לא ידעתי שיש אפשרות לטיפות..

 

שבוע 39-לחץ מהסביבהמנסה לענות

שבוע 39

לידה מתקדמת

צירים באים והולכים ומתעתעים

ואני יודעת שאני לא יולדת לפני התאריך

וכבר שבועיים לחץ לחץ

בעבודה-את לא רוצה ללדת? את עדיין פה?

וחמותי ששולחת הודעות לחץ מה קורה/מתקשרת/מתקשרת וידאו!! פעם או פעמיים ביום (ברור לי שזה מדאגה אבל בכל זאת)

ודודה של בעלי שמחליטה באיזה תאריך בדיוק אני צריכה ללדת.. ועוד

אני בן אדם יחסית רגוע אבל עוד לא הגעתי לשבוע 40 וככ הרבה לחץ! איך מרגיעים את זה ולא כועסים על כולם? מרגישה לחץ בפנים שעושה כאב ראש ולא נעים לי בכלל..

מטריף. תנסי לסנן ככל הניתןאורוש3

לפעם הבאההשם שלי

תגידי לכולם תאריך יותר מאוחר מהאמיתי.

לא שואלים מתי.. פשוט קובעים חחמנסה לענות

בעיני כדאי להגיד לאנשים שאת פוגשת או מדברת איתםכתבתנו

ביום יום (לא המזדמנים)-

הנה אני פה, זה נראה שילדתי? אז מה העניין לשאול. כשאני אלד אני לא אשמור את זה בסוד, בבקשה להפסיק להתעסק בזה, זה לא נעים לי, במקום לתת לי כח להגיע ללידה רגועה זה עושה את ההרגשה ההפוכה. וזה בסדר לסנן, ואז לכתוב הודעה או משהו כמו, לא הייתי פנויה לענות, אני מרגישה טוב ואין חדש. לא הסברים ולא התנצלויות.

שיהיה בקלות ובידיים מלאות! 🤍

יווו זה מחרפןןןדיאן ד.

אם זורם לך,

ראיתי פעם מדבקות חמודות לוואטספ לסוף הריון.

נגיד מדבקה של אישה בהריון עם בטן וכתוב: עוד קצת ומסתיימת לך השכירות

או כתוב: עוד לא ילדתי, תודה

וככה כל מיני דברים מצחיקים.

ותשלחי לכולם כל בוקר, ייתן לך שקט בחיים.

פשוט תקלילי את הסיטואציה ותנערי את כל החופרים....

חח זה טווובמנסה לענות

איזה חפירה🤦‍♀️🤦‍♀️יעל מהדרום

זו הסיבה שאף פעם לא שיתפתי תאריך לידהממתקית

אף אחד.

תמיד אמרתי סביב חודש מסוים ולא מדויק בטענה של אוי שכחתי מה התאריך וכו...

בכל אופן, תבקשי לעזוב אותך בשקט וכשתלדי תיידעי. זה בסדר לבקש כזה דבר.

אני אמרתי לכולם תאריך שבועיים אחרישושנושי

או שאמרתי את החודש ולא את השבו המדויק, בטענה שלא רוצה חפירות בשבוע 39..

התערות של אנשים בשלב הזה, פשוט בלתיייי

רוב האנשים לא יודעיםמנסה לענות

מתי באמת התאריך

והקרובות אלי יודעות ולא חופרות

הבעיה שהיום אנשים כבר לא שואלים איזה חודש את

הם שואלים איזה שבוע ומזה אין לי איך להתחמק חח

בכל מקרה תודה על החיבוק שלכן

זה מחזק

אני משחקת אותה שוכחת...ממתקית

כזה:

"אהההה 23? לא רגע, איזה חודש אנחנו? צריכה לראות ביומן טפשת הריון"

חחחח

בייי

חחחמנסה לענותאחרונה

לקחתי יומיים חופש ואני בדיכאוןאנונימית בהו"ל

אולי תעזרו לי לנצל את החצי יום שנשאר לי?

אני עובדת במשרה מלאה פלוס פלוס בהייטק

עם שלושה ילדים, הגדול בן 7

רגילה לחיים מאוד אינטנסיביים של נסיעות מחוץ לעיר וג'ינגול של בית עבודה ילדים זוגיות וכו.

הרגשתי שעמוס לי מאוד ולקחתי לי את אתמול והיום חופש

ואני לאאא יודעת מה עושים עם הזמן הפנוי שלי

ניסיתי לישון (ואני אוהבת בדרכ) אבל פשוט לא הצלחתי

אני קצת מסדרת את הבית

חשבתי לאפות

כמובן בצהריים אני עם הילדים אז זה לא חופש מוחלט

אבל עדיין

הלכתי לאיבוד וזה עושה לי דיכאון החוסר מעש זה וגם ההבנה שאני לא יודעת להיות עם עצמי, להעסיק את עצמי, להירגע, לחיות את הרגע.

ממש עצוב לי

אולי לצאת לעשות קניות?מישהי מאיפשהו

בגדים לילדים או לך?

לשבת בבית קפה בנחת?

ותנסי לא לשקוע בעצבותמישהי מאיפשהו

לא תמיד יש רעיונות בשלוף, אני בד"כ ימים כאלה מתכננת מראש כדי לא להרגיש אח"כ שלא עשיתי כלום. תנסי היום לצאת עם תחושת סיפוק וליום חופש הבא כבר תבואי עם רעיונות

יש יום יפה בחוץדיאן ד.

תארזי לכם משהו טעים לאכול ותיקחי את הילדים לטיול בים או בנחל כלשהו.

זה מזכרת שתישאר לכם להרבה מאוד זמן.

לקבוע קפה עם חברהיום שני
  • ליסוע לבקר קרובת משפחה שמזמן לא פגשת

  • למצוא סדנה חד פעמית (כמו סטודיו לצביעת קרמיקה, אפשר לפעמים מהיום להיום).

  • ליסוע לכותל או לים או למקום יפה - אפשר אפילו עם הילדים

  • להזמין מעכשיו בייביסיטר ולצאת עם הבעל בערב

  • ליסוע לחנות כלשהי ולקנות לכולם מתנות קטנות

  • אמבטיה ארוכה עם נרות ואחר כך קרמים

  • אפשר גם להאיט את הקצב יחד עם הילדים, למשל לעשות להם אחר הצהריים כיפי של סרט ופופקורן או לאפות עוגיות איתם... ערב ארוך... מחר חופש והם יכולים לישון עד מאוחר

לצאת לקניון ולפנק את עצמךעוזרת

זה לא אומר שאת לא יודעתבאתי מפעם

מה לעשות עם עצמך, זה עניין של הרגל.

כל החיים את רגילה למשהו מסויים, פתאום יש משהו אחר, הכל משתבש.

אם היית לוקחת חופש חודש, היית מתרגלת למציאות אחרת בוודאי יודעת מה לעשות עם עצמך.

מה שכדאי פעם אחרת זה לתכנן מראש מה את רוצה לעשות, כשיש לי יום חופשי הוא יכול להיות מבוזבז ומבאס ואם אני מתכננת יום קודם או על הבוקר, אני רוצה לנקות את הארונות האלה, לעשות כביסה, לאפות עוגיות או פשוט להימרח במיטה... אבל לתכנן מראש מה את רוצה להספיק, אני אוהבת לתכנן מה חייבת להספיק ומה לעשות רק אם יזרום לי כדי לא להיות בלחץ ובכעס עצמי על מה לא עשיתי.

נכוןנעמי28

זה ממש נפוץ שקשה לעבור ממצב סטרס למצב רגיעה.

אלה שני אזורים שונים במוח, ומיומנויות קשה (לי אישית קשה) של לדעת לעבוד ממצב א' לב'

אל תשפטי את עצמך, המון מתמודדים עם זה.

גם אם זה לא ימי החופש המושלמים וגם אם לא תחזרי טעונה 100%, עדיין כל הכבוד ששמת לב שאת צריכה מנוחה.

אפילו להתבטל על הספה זה משהו.

איזה כיף לך!!! וכל הכבוד לך שלקחת זמן לעצמךממתקית

קודם כל תהיא רגועה ונינוחה- מוזיקה, תפילה תני למחשבות לזרום

לאט לאט יצוצו תעסוקות שמאמינה שלא חסר לאמא עובדת עם ילדים...

סידור ארונות עם בגדי חורף

אפיה- כתבת שחשבת, אז אחרי מנוחה ומחשבות, זה יכול להיות נחמד.

הכנת משחק משפחתי שווה למחר- יום שבתון.(סולמות וחבלים, זיכרון...)

תחביב כלשהו

לסדר בית ולשמוע פודקאסט או מוזיקה טובה

להכין עוגה שווה ולהתפנק עם קפה לצידה וסרט או סדרה, דוקו

סדר באיזו מגירה בבית.

אין לך יום חופש אחת לשבוע? מה את עושה ביום כזה? או שזה בימי שישי ואז את רק מבשלת...?

תודה לכן!!!אנונימית בהו"לאחרונה

גם על הנירמול (וואו הייתי צריכה את זה, כמה הלקאה עצמית)

וגם על הרעיונות!

בזכותכן יצאתי להליכה עם פודקאסט ובדרך קניתי כמה שטויות בסטוק שכבר הרבה זמן רציתי לקנות ולא הגעתי לזה.

עכשיו קצת כביסות ואפייה ויוצאת לאסוף את הילדים😍

התייעצות לגבי איך לחגוג יום הולדת?אובדת חצות

תאומים בני 6

אוהבת לחגוג עם המשפחה המורחבת

מצד שני הגיע גיל 6 וצריך עם חברים

הבעיה שהפרדנו אותם לשתי כיתות

וזה נראה לי מטורף להזמין שתי כיתות לחדר דיירים או רק בנים מכל כיתה ואז זו כמות ילדים של כיתה אחת אבל אין בנות

לא כ"כ יודעת מה לעשות …

וזה עוד לפני האירגון שזה חתיכת עבודה

איך אפשר לעשות את זה קליל?

ואף פעם אני לא יכולה להתחלק עם עוד אמא כי אני כבר עושה לשני המתוקים שלי

בטוחה שחייבים?אפונה

לפעמים אפשר לעשות יום הולדת בכיתה, את שולחת עוגה ומכינה פעילות או משחק, והמורה מקדיש לזה שיעור.

אני מאד לא מתחברת לתרבות הימי הולדת... מציעה לילדים לבחור בין מסיבה רגילה לבין להזמין 3-4 חברים טובים לארוחת ערב, ואז אני מכינה להם בצק וכל אחד מכין פיצה אישית עם תוספות ואוכלים ושמחיפ והולכים הביתה מרוצים. הרבה פעמים הם מעדיפים את זה.

בכל אופן אני חושבת שאם תעשי מסיבות ותזמיני את ילדי הכיתה עדיף לעשות שתי מסיבות - אחת לכל כיתה. גם מצד הכמות וגם מצד הדינמיקה. וגם הזדמנות קצת לנפרדות שקשה להציע לתאומים ועוד מאותו מגדר.

כל ההורים האחרים מזמינים את כל הכיתה?ירושלמית במקור

אולי בכלל שווה להסדיר "מדיניות קבועה" עם המורהירושלמית במקור

בגיל כזה שיחגגו בכתהאורוש3

פה יצא לי להתחיל לחגוג סביב כתה ג' או ד'. חלקם רצו מעט חברים טובים. חלק את הכתה.

מסייגת שאנחנו לא בסטנדרטים של פ''ת אז אולי זה שונה.

הם רק בני 6, רק תחילת כיתה א..טארקו

עדיין אין מסורת סדורה שחייבים עם חברים.

אצלנו רק השנה- מאמצע כיתה ב לתוך כיתה ג, נהיה מקובל לעשות יומולדת עם חברים וגם אז בערך רבע כיתה חוגגים עם כולם, עוד בערך רבע חוגגים עם מספר קטן של חברים(3-4) והשאר לא חגגו עם חברים בכלל..

אצלנו יש גם יומולדת בכיתה- משותפת לכל ילדי החודש, שנתנה בכיתה א את המענה החברתי.

חייבים לעשות לכל הכיתה? אי אפשר להזמין קצת חברים?לפניו ברננה!

לא 10.. כי אז מי שלא מוזמן כבר מרגיש שהיה פה אירוע שהשאיר אותו בחוץ..

3 או 4.

אםשרות נוספת - לחגוג בכיתה

נשמע הגיוני להזמין רק את הבנים משתי הכיתותחילזון 123

דבר נוסף אין שום דבר שחייבים, גם אם 70% מהכיתה כן עושים ככה.

דבר נוסף אני לא עושה כל שנה עם הכיתה. עושה פעם בכמה שנים ובשאר הזמן מזמינים 2-3 חברים למשחקים ועוגה אחצ. או לארוחת ערב או משהו כזה.

וגם עם המשפחה המורחבת לא חייבים לחגוג כל שנה. כשהם קטנים זה נחמד אחכ זה כבר מתחיל להיות עמוס

אנחנו בגיל הזהנעמי28

חוגגים עם המשפחה ועם הכיתה בכיתה עצמה.

מה שאר הילדים עושים?

את לא צריכה להפציץ יותר מהשאר הילדים מצד שני עם כולם עושים אני מבינה את הצורך בחוויה דומה לילדים ושלא ירגישו חריגים.

אולי תשתפי מה נהוג אצלכם ונעזור עם רעיונות.

במקום להזמין כיתה שלמהכורסא ירוקה.אחרונה

אפשר לתת לכל ילד לבחור 2-3 חברים שהוא מעוניין להזמין ולעשות משהו מצומצם.

מסיבה של 6-8 ילדים הרבה יותר ניתנת להכלה וגם יותר כיפית לילדים

לא קשור אבל אתן תמיד עוזרות אז..השם גדולל

שוקלים להשאיר את הבן שלנו כיתה, כרגע הוא בכיתה ו כיתה קטנה, ואנחנו רוצים להעביר אותו לבית הספר אחר מכמה סיבות

  1. קטן במחזור

  2. חוסר בשלות ריגשית

  3. קושי חברתי- מנסה להדביק את הפער בכל מחיר ולא מצליח וכל המשאבים הולכים לזה.

  4. בעיית קשב וריכוז ואימפולסיביות.

    בקיצור הוא בהישרדות וממש רואים את הפער מבחינת הבשלות שלו והבגרות שרחוקה שנות אור מהילדים בשכבה שלו.

    בית הספר מודע לכל ההיסטוריה שלו מאז כיתה א. הוא מנסה להתחקות אחרי ילדים שלא בהכרח הולכים בדרכים טובות ואנחנו ממש חוששים מה יהיה איתו בהמשך. רוצים להוריד ממנו את מפלס הלחץ לרצות ולהיות בקו ישר עם ילדים שהם יותר גדולים ממנו פיזית וגם יותר גדולים בראש.

    יש לנו תקשורת מהממת איתו ואני יודעת שגם אם בהתחלה הוא יתנגד עם הזמן הוא יתרכך.

    אשמח לתובנות, לניסיון שלכן מי שהייתה בצומת הזו..

השאלה הראשונה שעולה לי היא אם התייעצםהמקורית

עם גורם מקצועי שמכיר אותו/ האם ההפרעה שלו מטופלת ומה צפי ההתקדמות בעוד שנה למשל מבחינת הגורם המטפל

וגם - לדעתי שיתוף פעולה שלו הכרחי בטח בגיל כזה

נשמע לא פשוט♥️

אנחנו אמורים להיפגש להתייעצותהשם גדולל

כמובן שנרצה לשמוע את חוות דעתם של מי שעובד סביבו.

הוא מקבל סיוע כבר שנים ועדין רואים קושי עצום בעיקר להשתלב בחברה כשהוא עדין לא בשל ריגשית

לכן בדיוק שאלתיהמקורית

אם יש צפי להתקדמות בהמשך השנה

כי אם הקושי ימשיך לבוא לידי ביטוי לא בטוח שהצעד הזה כדאי עבורו

הטיפול הרגשי מתנהל על ידי איש מקצוע מוסמך מתחום בריאות הנפש?

הוא מטופל תרופתית?

הוא מטופל תרופתיתהשם גדולל

הטיפול הריגשי הוא במסגרת הסל שהוא מקבל. המטרה היא להקל עליו מבחינת הפער בגילאים. הוא בכל מקרה מסיים שם השנה והמעבר הוא לבית ספר שלומדים בו עד כיתה ח.

יש כזו אפשרות בכלל?מתיכון ועד מעון

ממה שאני מכירה בחוזר מנכל הישארות היחידה האפשרית היא בין גן לכיתה א'.

מעבר לזה, הייתי חושבת ממש טוב איזה שדר זה יעביר לילד והאם יקדם אותו או ישבור אותו

ישהשם גדולל

אנחנו כרגע בודקים את השטח...

האם הוא אמור להשאר כיתה באותו בית ספרזמינה

שבו הוא עכשיו?

כי זה נשמע מבייש

ולהשארת כיתה יכולות להיות השלכות רגשיות מאוד לא פשוטות

האם הוא בטיפול רגשי כלשהוא? אם כן מה אומר המטפל?

להשאיר כיתה לא אומר שהבעיות יפתרו

ילדים שהולכים אחרי חברה לא טובה יכול להיות בכל גיל ובכל מצב

כתבת שהתקשורת ביניים טובה אז מעניין איך הוא רואה את מצבו?

האם בית הספר נגמר בכיתה ו' או שיש חטיבת ביניים? כי זו דווקא יכולה להיות הזדמנות טובה למצוא מסגרת מדוייקת יותר עבורו ואולי זה יתן את השינוי הנצרך

ואוו בהצלחה בהחלטה הלא פשוטה הזו🙏🏼

ממש לא! מעבירים אותו.השם גדולל

הוא שנים בטיפול ריגשי. מחכים לשמוע את חוות דעתו של המטפל. הוא כן עודד אותנו לשלוח אותו לבית ספר שהחברים הנוכחים לא יהיו בו.

שואלת בעדינות כי אני בסירה דומהמולהבולה

האם עשיתם אבחון תקשורת?

עשינו אבחון שבודק גם את זההשם גדולל

ושללו את זה. הוא ממש תקשורתי ואוהב חברה פשוט מאוד אימפולסיבי ועל טורבו וזה לא נעים לסביבה..

קודם כל בהצלחהוהרי החדשה

אני מאוד מאמינה באינטואיציות של הורים במקומות האלו. ורוצה להגיד שבמסגרת העבודה שלי פגשתי הרבה ילדים שעברו בית ספר וזה היטיב איתם מאוד.

כן יש כאן את האלמנט של להוריד כיתה אז ממש חשוב שיהיה לו תיווך טוב למה עושים את זה באופן שיעצים אותו וישקף לו בעדינות את המצוקה שיש בלהיות הקטן בכיתה וכמה יכול להיות לו טוב יותר עם ילדים שקרובים יותר לגילו.

אם הוא קשור גם למטפל והמטפל בעד אז אפשר ממש לגייס אותו לשיחה על זה ביחד או כן לראות אם המטפל ידבר איתו על זה אחרי שאתם תדברי.

חשוב להגיד שלעבור כיתה/בית ספר זה לא תמיד פתרון קסם,.בטח כשיש קשיי קשב וריכוז הרבה פעמים הבעיות שלך הולכות איתך ואז נוצר תסכול עמוק , לפעמים אשמה, על איך זה השנה זה קורה לי שוב.

ככה שגם המעבר הזה צריך להיות מלווה בהבנה שלו ושלכם שזה לא אמור לפתור את כל הבעיות ודבכל מקום יהיו התמודדויות (עם זאת חוזרת על מה שכתבתי בהתחלה שיש ילדים שזה מיטיב איתם פלאים, וצריך באמת.לבדוק גם את המקום שאליו אתם רוצים שיעבור ומה מידת ההתרשאשתכן מההנהלה מהצוות ומהאקלים הבית ספרי)

שיהיה בהצלחה והחלטות טובות!

המטרה כי להקל עליוהשם גדולל

מבחינת העומס שהוא מתמודד איתו. מאמינים שאם הוא יהיה בסביבה של ילדים בני גילו אז הוא לא ינסה להתאים את עצמו לילדים שגדולים ממנו אלא ברמה שלו פחות או יותר..

הוא ילד מקסים ואחרי שנקבל אישור מהצוות נסביר לו שזה נטו בגלל הגיל ולא בגלל בעיה אצלו.

כבר ביררנו על המקום, דיברנו שם גם עם היועצת והכל.. בדקנו הכל בלי שום קשר כי חיפשנו מסגרת לאחר כיתה ו.

מאמינה שהמטפל יהיה בעד.. הוא מכיר את כל ההיסטוריה שלו וזה יקל עלינו גם בהתייעצות

נשמע רעיון הגיוני לפי הנתונים. בהצלחה בהחלטה!!!שיפור

תודה רבה, אמן!השם גדוללאחרונה

בית החלמההחלמה

אני לקראת לידה בעז"ה ושוקלת ללכת לבית החלמה.

תמיד היה נראה לי מוזר ומשעמם ללכת לבד.

אני מרגישה הפעם מכל מיני סיבות שאם לא אלך לא אצליח לנוח כמו שצריך.

אשמח לכל מידע מנשים שנסעו לבד.

איךזה?

בחדר זוגי יש פרטיות? או ששווה להשקיע בחדר פרטי? באמת טוב ומפנק?

המלצות על בית החלמה?

ושאלה אחרונה- כדי לשים את התינוק בתינוקיה חייבים להגיע ישר מבית החולים?

תודה לעונות!

אין לי מושג אבל הייתי הולכת לחדר לבדאורוש3

לחלוק שרותים ולהתייחס לזרים אחרי לידה זה לא מפנק בעיני... מקסימום אם את מחפשת אווירה אולי בחדר האוכל.

מצטרפת לשאלות-גם לי יש מחשבה ללכתמחכה עד מאוד

ממליצה בחום ♥️מולהבולה

על ביכורים בירושלים

מלון ומפנק ברמות

לקחת חדר פרטי כי מבחינתי רק זה נקרא מנוחה

אני לא מחפשת חברה אלא לנוח,להנות משקט ומהתינוק החדש

וזה מקום באווירה ירושלמית נעימה ורגועה עם אוכל טעים ומגוון

מנסה לענות.דיליה

אני אוהבת חדר עם משהי, בחרדות אחרי לידה להיות לבד.

אני הייתי בטלזסטון, מתאים לחרדיות. יש גם דתיות לאומיות חזקות אבל צריך להיות בצניעות מבחינת כיסוי ראש וגרביים.

פגשתי תמיד נשים מעניינות ויש לי חברה מבית החלמה עד היום.

לי זה ממש מנוחה.

באמת גרביים?רק לרגע9

אין שם כאלה שלא הולכות עם גרביים? לא כולן נוהגות...

מפתיע

לא חייביםאפונהאחרונה

רוב מוחלט של היולדות הולכות עם גרביים אבל הצוות לא בהכרח ויש גם יולדות פה ושם שלא.

אבות גם כן מסתובבים שם? או שיש גברים בצוות?ירושלמית במקור

יש גבריםאפונה

במטבח ובהנהלה, וגם בעלים ומבקרים.

רק לגבי תינוקיהשלומית.

ברור שאת יכולה לשים את התינוק בתינוקה... לא משנה מתי את מגיעה, זה הקטע של בית החלמה.

לי היה להיפך שלא רציתי לשים את התינוק והסתכלו עליי מוזר

ואני הלכתי לבד והיה לי מושלםשלומית.

פטפטתי קצת עם נשים זרות ובעיקר נחתי.

תחשבי שכמעט כולן מגיעות "לבד" כי הלידה לא מתואמת עם חברה...

אני גם הייתי כמוך עד שילדתי בקיסרימולהבולה

ואז הבנתי כמה זה מקל עליי... הרגשתי גרוע אחרי הקיסרי

והיה מושלם שיש לי רגע לשים את התינוק אצל מישהו

היה קטע אחד מוזר מאוד

שפתאום הכניסו לי אותו בארבע בבוקר, זה לא היה לי נעים ..

לקחתי חדר פרטי בשביל הפרטיות

ובדרך כלל גם אחרי קיסרי אני משאירה בלילה איתי

אבל זה היה לילה קשוח ולא הרגשתי טוב בכלל בכלל ופתאום בלי לעדכן פתחה לי את הדלת

רופא/ת עיניים לילדיםאפונה

אשמח להמלצות באיזור ירושלים דרך לאומית, אם יש חיה כזו שגם עונה בטלפון וגם עם תורים סבירים.

פתוחה גם לשאר חלקי הארץ כי אני כבר מלא זמן בסרט הזה ונשבר לי.

תודה!

בהצלחה לצערי זו חיה נדירה.....אמהלה

יש רק אחת "בת דודה" במסילת ישרים

היא מאד טובה אבל זמינות תורים גרועה.

תלכי לכאלו שבהסדר עם הקופה או פרטי ותבקשי החזר

אני התייאשתי....

כשאני פעם הייתי צריכה תור ולא קבעתי מספיק מראשבארץ אהבתי

הצלחתי לקבוע תור לד"ר אריאלה מילר ליפשיץ (מקבלת בירושלים בגבעת שאול, עובדת עם כל הקופות).

הייתי מתקשרת כל בוקר לשאול אם יש תורים שהתבטלו ואנחנו יכולים לקבל. המזכירה אמרה לי באיזה שעה הכי טוב להתקשר (מיד אחרי שהיא מאפשרת הגעה עם מי שאמור להגיע מחר), ואחרי כך טלפונים כאלו הצלחתי לקבל תור.

זה דורש פניות - גם להקפיד להתקשר בזמן המתאים, עם סבלנות לנסות כמה פעמים, וגם להיות זמינים מתי שכן מתפנה תור.

אבל אם יש לך פניות בשביל זה, אז זה דרך די יעילה להשיג תור קרוב. (ואחרי שאת בפנים, קבל יהיה יותר קל לקבוע תור מעקב כל פעם בסיום התור).

גם אני פעם קבעתי ככההשם שלי

תור מהיום למחר.

כשלבן שלי נשברו/ נאבדו המשקפיים ורציתי לעשות לו חדשים במספר המעודכן.

בדרך כלל אני קובעת אליה לפחות חצי שנה מראש.

כשזה למעקב קבוע, זה מספיק.

חושבת שהן אומרות להתקשר ב 11 כל יום לגבי ביום שאחראחת כמוני

בהצלחה

יש לך לאומית זהב?עודהפעם

היינו אצל ד"ר מרים ארנברג, מומחית מאד עובדת בשניידר.

היא בהסדר עם לאומית, את משלמת במרפאה 250ש"ח.

מקבלת בפתח תקוה, יש תורים די זמינים. חפשי בגוגל את המרפאה שלה, אפשר לקבוע תור באתר.

לאחד הילדים ישאפונה

לשניים האחרים לא...

נשקול את זה, כי אני גם מבינה שהיות והוא מעל גיל 10 יכול להיות שאצטרך להתפצל בכל מקרה.

לא יודעת אם רלוונטימתיכון ועד מעון

אנחנו מטופלים בכללית פ''ת אצל ד''ר אמיר שטרנפלד, בעיני רופא העיניים לילדים מספר אחת בארץ, מעניין אם עובד עם עוד קופות

נבדוק תודה!אפונה

הוא מדהים!טארקו

תבדקי באתר דוקטוריםרק טוב=)

אני מצאתי שם תור לרופאה ממש מומחית מהיום למחר

תחפשי דר דורון שדהאחות אחת

אנחנו אצלו בכללית, אבל הוא מקבל גם במאוחדת או לאומית לא זוכרת...

אם את בקטע של פרטימישהי מאיפשהו

יכולה להמליץ לך על רופאה מדהימה באיזור המרכז

האמתאפונה

שממש מבאס אותי לשלם פרטי על דבר כזה.

זה בסיסי ביותר

אנחנו כמעט לא צורכים שירותי קופה וממש מקומם שהדבר הזה לא זמין.

מבינה אותך מאודמישהי מאיפשהואחרונה

גם אותי זה פוגש בסיטואציות כאלה וזה מרגיז ממש

מתי לספר לילדים על ההיריון?אבןישראל

אתחיל בזה שאת ההיריון הזה התחלתי עם בטן מלכתחילה אבל עכשיו זה כבר בולט יותר (בתחושה שלי וגם במבטים של נשים פה ושם) מתלבטים אם לחכות עוד קצת או לספר, אני בסביבות שבוע 12/13 ,ילדים מגיל 12-4..

אני חושבת שסיפרנוהשם שלי

באזור שבוע 16.

לילדים יותר קטנים.

את יכולה לספר מתי שאת רוצה

אפשר גם לספר קודם רק לגידולים, ועם הקטנים לחכות.

קחי בחשבון שאם רואים, הגדולים יכולים להבין לבד, או לשמוע מאחרים.

סיפרתיירושלמית במקור

לבת 4 בשבוע 12 כי רציתי שהיא תשמור על הבטן אבל הקפדתי לציין שזה עובר ושלא כל עובר הופך לתינוק

אני סיפרתי לגדולה שלי אחרי הא"ס הראשוןמתואמת

בשלושת ההיריונות האחרונים, כלומר מגיל 11 ומעלה. אבל ידעתי שהיא תדע לשמור את זה בסוד.

לגדולים שאחר כך סיפרתי כשסיפרנו לאחים שלי (בשבוע 15 או 16), בערך בגילי 12 ומעלה.

ולשאר רק אחרי סקירת מערכות מאוחרת.

לבן 4 ששאל בשבוע 10- סיפרנו אז שימושית

בדרך כלל אני מספרת לילדים בשבוע 18מבורכת

כשנכנסתי לחודש חמישי. הפעם הבטן בולטת יותר ואני בטוחה שהם יתחילו לחקור מוקדם יותר, כנראה שאספר להם בלית ברירה

באחרון סיפרנו לגדולות ממש מוקדםמוריה

כי הרגשתי ממש רע.

לקטנים יותר סיפרנו שלא היה איכפת לנו שכולם ידעו.

אני לא יוזמת..הם שואלים אותי מיום אחרי הלידה ועדאולי תדעו

בכלל

כל פעם אחרי ארוחת שבת הבטן נפוחה נגיד וגם שאריות מהלידה והם מלטפים לי את הבטן אמא זה נראה שאת בהריון..ואני לא

אז נגיד בתחילת ההריון כששואלים אני מתחמקת..מה יש פה? עוף וקצת אורז והרבה סלטים..וכו

כל שלב שלא רוצה שאנשים מבחוץ ידעו אז לא מספרת

אם שואלים מהשליש השני והלאה- אני עונה שכן כמובן

בהריון השלישי כשהגדולים עוד היו קטנים נראה לי הם קלטו רק בחודש שמיני חח

עם הזמן לרוב בחודשים רביעי-חמישי ככה

תודה למי שענתה!אבןישראל

נראה לי שאין ברירה אלא לספר כבר עכשיו,

הייתי רוצה לחכות עוד קצת אבל הפעם הבטן יוצאת כבר ולא רוצה שאנשים בחוץ ידעו לפניהם..תודה על העצות!

השיקולים שלירק טוב!

כשסיפרתי מוקדם זה היה כי לא הרגשתי טוב והעזרה או לפחות ההבנה של הילדים היתה משמעותית להתמודדות.

סיבה נוספת- מעדיפה שהילדים ידעו ממני לפני שאיזה שכנה או חברה נחמדה מהכיתה תספר להם..

סיפרתי בשלבים לכל ילד לפי גילוהרמה

הגדולה ידעה מיד (לא כי רציתי היא קלטה עלי)

לזו שאחריה סיפרתי בשבוע 13

לבאה בתור סיפרתי אחרי הסקירה השניה

והקטן תוך כדי דיבור בבית

סיפרתי בסביבות שבוע 14, ממש לפני שסיפרתי לכולםשיפור

למה לחכות?112233445566אחרונה

וואי אני עם ילדים קטנים ומספרת.. אני גם לא מרגישה טוב ומעדיפה שידעו שזה בגלל זה....

איך אפשר לטשטש בטן הריונית,?מעיין34

יש אירוע משפחתי ואני רוצה לטשטש את הבטן. חודש שישי. או לפחות ללבוש בגד שלא מושך יותר מדי תשומת לב לבטן

לפעמים חולצת טוניקה בגזרה רחבה ומתחתיום שני

חצאית צרה, קצרה יחסית, עדיף כהה.

אפשר טוניקה בגזרת גלביה.

זה כאילו "שובר" את המראה, לא כמו שמלה שלמה שבפרופיל הרבה פעמים מדגישה בטן

זה שלב שקצת קשה לטשטש בונעמי28

אלא אם כן הבטן שלך פיצית.

נסי שמלה מאוד רחבה בלי חתך או חצאית צמודה וחולצה רחבה.

יש שמלות קומות שיכולות להתאיםפצלושון

שולחת לך בפרטי תמונה

וואו בחודש שישי?מבורכת

אני נכנסת לשלישי וכבר קשה לטשטש. אבל זו לא לידה ראשונה בכלל אז כנראה לכן

חח כנ"ל רואים עלי מההתחלה..הגדילה לעשות חמותיאולי תדעו

וכבר בשבוע נגיד 10-11 כשסיפרנו לה אמרה לי -מה לא סיפרת לגדולים אין מצב הרי רואים זה ברור..

נו מההה

אני יכולה לייעץ לך שלי מאוד עזר פשוט לשחרר את זההרמה

השם עשה שבטן הריונית תיראה משלב מסויים. כנראה ככה זה צריך להיות שאנשים ידעו . זה הטבע. הצחקתי את עצמי בראש כשאמרתי לעצמי שהתעברתי מבעלי ולא מאדם זר אין לי במה להתבייש😂 מציעה לך לשחרר את ההסתרה בשלב הזה

תודה רבה על התגובותמעיין34

אני מעדיפה לא למשוך עיניים מכמה סיבות אבל החשובה מכולן היא שזה הריון יקר כי בעבר עברתי לידה שקטה והפלה מאוחרת אז ההריונות אצלי ממש מושכים את העין גם ככה.

ואנסה את המלצתכן שמחה רחבה או שכבות

למה לטשטש? זה הדבר הכי יפה שיש בעולם!שושנושיאחרונה

מי שלא מפרגן שיטפל בעצמו..

לפעמים להסתיר ולטשטש גורם לזה להיראות גדול יותר

קוראת עכשיו את התגובה הבאה שלך - אני הייתי מנצלת את האירוע כדי לפרסם את הנס הגדול שבורא עולם עשה איתכם.

אם כי כמובן עניין של תחושה אישית.

מזל טוב *2

אולי יעניין אותך