הרבה מים זרמו כאן מאז מריבות החיסונים.. אם היית

ואני מקווה שאני לא מעירה אותם שוב בהעתקת הכתבה הזו.. היא נראית לי חשובה לאמהות מודעות.

 

 

ההורים סירבו לזריקה - תינוקת במצב קשה מחוסר ויטמין K
תינוקת אושפזה בשיבא כשהיא סובלת מדימום מוחי ומפגיעה במנגנון קרישת הדם. הסיבה: הוריה סירבו לתת לה זריקת ויטמין K לאחר הלידה, ההכרחית למניעת דימומים בתקופת חייו הראשונה של כל יילוד. "חוסר בוויטמין K מהווה סכנת חיים ביילודים, לא לתת את הטיפול זה פשע", אומרים בבית החולים
 

תינוקת לא קיבלה ויטמין K לאחר הלידה - ואושפזה במצב קשה. לפני כשבוע אושפזה התינוקת, היום בת חודש וחצי, בטיפול נמרץ בבית החולים שיבא כשהיא סובלת מדימום מוחי נרחב ומפגיעה משמעותית בתפקוד מנגנון קרישת הדם. לאחר ניתוח שבו נוקז הדם שלחץ על מוחה, השתפר מצבה.

 

 

ההורים סירבו לתת ויטמין K

התינוקת אושפזה במצב קשה במחלקה לטיפול נמרץ בבית החולים ספרא לילדים שבשיבא, כשהיא סובלת מהכרה מעורפלת ומאישונים מורחבים. בבדיקות התגלה שהיא סובלת מדימום מוחי משמעותי ומהפרעה בתפקודי הקרישה. ההורים סיפרו לצוות הרפואי כי לא נתנו לילדה ויטמין K לאחר הלידה, והבדיקות שבוצעו הראו שזוהי אכן הסיבה לפגיעה שממנה סבלה.

 

 

ויטמין K הכרחי למנגנון קרישת הדם בגוף האדם. כיוון שהתינוק מקבל כמות מעטה יחסית של ויטמין K במהלך ההריון מאמו, קובעים נוהלי משרד הבריאות שיש לתת מנת ויטמין K בזריקה לכל תינוק כדי למנוע דימומים בתקופת חייו הראשונה. במקרה זה, ההורים סירבו כאמור לתת לתינוקת את הזריקה.

 

 

"התינוקת הגיעה אלינו במצב קשה מאוד, בהכרה מעורפלת ועם סימנים של פגיעה מוחית משמעותית", מספר ד"ר איתי פסח, רופא בכיר בטיפול נמרץ ילדים בשיבא. "הנשמנו והרדמנו אותה, והעברנו אותה לביצוע הדמיה ומשם לחדר הניתוח".

 

 

התינוקת נותחה על ידי ד"ר זאב פלדמן, מנהל היחידה לנוירוכירורגיה ילדים. "במהלך ההכנות לניתוח גילינו חוסר כמעט מוחלט של גורמי הקרישה החשובים המופעלים על ידי הוויטמין", הוא מספר. "ניקזנו את הדם שגרם ללחץ קשה על המוח ולפגיעה נוירולוגית משמעותית".

 

"חוסר בוויטמין K מהווה סכנת חיים ביילודים", מסבירה פרופ' גילי קנת, מנהלת המכון הארצי להמופיליה בשיבא. "החוסר עלול ליצור מחלה קשה הכוללת דימומים מוחיים משמעותיים ואף להוביל למוות. בדיוק בגלל זה יש חשיבות עליונה במתן ויטמינים וטיפולים נוספים מיד לאחר הלידה. 

 

"גם תינוקות שנולדו במועד ושהם בריאים לגמרי צריכים לקבל ויטמין K מבחוץ, אחרת עלולים להופיע דימומים כבר בשבוע הראשון לחייהם ואפילו כחודש וחצי לאחר הלידה. זה טיפול מאוד פשוט שמונע סיבוכים שעלולים לגרום לתמותה. בשנה האחרונה התפרסמו מחקרים בארצות הברית על הורים שמסרבים לתת את הוויטמין ליילודים, שהוכיחו שהדבר מוביל לאירועים כאלה לאחר שהמחלה כבר עברה מהעולם. אילו התינוקת הזאת הייתה מקבלת ויטמין K היא לא הייתה מגיעה לאשפוז ונזקקת לניתוח.

 

"הטיפול בזריקה יותר טוב, אבל יש אפשרות לתת את הטיפול בטיפות. זהו לא טיפול יעיל באותה מידה, אבל בוודאי יותר טוב מאשר לא לתת כלום, שבעיניי זה פשע".

 

"לתינוקת יש נזק מוחי משמעותי, אבל יש גם תקווה", אומר פרופ' גידי פרת. "חלק מהנזק יכול להשתפר באמצעות תהליך שיקום ארוך, שכולל תמיכה וסיוע במשך שנים ארוכות. קשה להעריך כרגע את הפגיעה כיוון שהילדה רק בת חודשיים, אבל היא סובלת מפרכוסים ובחודשים הקרובים נראה כיצד היא תתפתח". 

 

עלייה באירועי דימום מוחי

"מתן ויטמין K לאחר הלידה חיוני כדי ליצור מספר מרכיבי קרישה שמונעים סכנת דימום", מסביר פרופ' אלי סומך, יו"ר איגוד רופאי הילדים. "הכמות המועברת דרך השליה ליילוד אינה מספקת, וגם רמת הוויטמין בחלב האם נמוכה יחסית. לכן, יש צורך לתת ויטמין K עד שהתינוק יצליח ליצור מאגרים מספיקים באמצעות המזון.

 

 

"אירועים של דימום, בעיקר במוח ובדרכי העיכול, היו ידועים עד שנות השישים של המאה הקודמת, אז החלו לתת באופן שגרתי טיפול בוויטמין K. לצערנו, קיימת בקרב מיעוט של משפחות בארץ ובעולם התנגדות למתן הטיפול לתינוקות, בין היתר עקב חשש שהוא גורם למחלות קשות.

 

"המחקרים הרבים שנעשו בנושא שללו את החשש הזה, ואילו הסירוב למתן ויטמין K הביא לעלייה במקרים של דימום מוחי ביילודים. האיגוד הישראלי לרפואת ילדים קורא להורים לדאוג למתן ויטמין K למען בריאות ילדיהם".

 

 

התינוקת אושפזה במשך חמישה ימים בטיפול נמרץ, ולאחר טיפול שעליו ניצח מנהל המחלקה, פרופ' גידי פרת, השתפר מצבה. בסוף השבוע האחרון היא הועברה למחלקת ילדים והיא צפויה להשתחרר לביתה בשבועות הקרובים. 

אוי ואבוי. מסכנה אלזה


כשמדבור בYnet אני תוהה מה באמת קרה שםתחיה דולה

מה שכן חשוב לדעת שאפשר לתת את הויטמין K בטיפות ולא רק בזריקה,

זה אכן ויטמין שחשוב לתת אותו.

 

ותיקון טעות- זה לא חיסון, זה ויטמין שניתן בד"כ בזריקה בתינוקיה בשעות שאחרי הלידה.

חיסון זה חיידקים מתים או מוחלשים של מחלות.

רק לידע כללי-אנחנו נתנו בנוזל ולא בזריקה.זהר הרקיע
זה אותו הדבר. רק שנותנים את זה ב3 פעמים-אחרי הלידה,אחרי שבוע ואחרי שבועיים.

כך שמי שלא רוצה זריקה שידע שיש אופציה
נוספת.
לא מדויק בכלל. הפרופ' גילי קנת - מומחית להמופליהאם היית

מציינת בכתבה שהטיפול בטיפות הוא לא "אופציה זהה נוספת" - אלא טיפול פחות יעיל שלכל הפחות עדיף מכלום.

 

לא הבנתי לגמרי, כל הבעיה זו הדקירה?? זה כבר באמת נשמע לי מוזר למנוע טיפול חשוב מילד בשביל כאב של דקירה ובכי של כמה שניות.

לעצמי אני בהחלט מוכנה ורוצה להכאיב כאב של זריקה בשביל בריאות וחיים - וכמובן שגם לתינוק שלי...

אני לא מכירה מישהו שיוותר על בריאות וחיים בשביל כאב של דקירה. אם החומר שמוזרק לא בעייתי בעיניו.

 

חשבתי שהבעיה זה החומר - ואז כבר עדיף לתת אותו רק פעם אחת ובצורה היעילה ביותר. במקום להכניס אותו 3 פעמים ובסוף לא באותה יעילות.

 

שתי בעיות-תחיה דולה

אחת זה שהחומר בזריקה הוא עם חומרים משמרים.

שניה זו הדקירה לתינוק הרגע יצא מהרחם ובדרך כלל אפילו לא נמצא עם ההורים שלו לידו בניגוד לטיפת חלב שאת מחבקת את הילד והוא מקבל את החיסון ומייד אחר כך מניקה אותו או לפחות מדברת איתו ומרגיעה אותו בתינוקיה זה כמובן לא ככה...

 

ולכן נותנים את הטיפות ב3 פעימות וזה יעיל דיו ובשבילי זה שווה את זה כדי לחסוך את החסרונות של הזריקה.

 

מה שבאמת חשוב לי לפחות כמדריכת הנכה ללידה זה לתת את כל המידע כדי שהורים יבחרו כל בחירה שהיא ממקום מושכל אז תודה על הדיון, זה חשוב

אפשר לפתור את ה"בעיה" עם הדקירה לבדאם היית

בדרך קלה יותר - פשוט בקשי להיות עם הילד כשנותנים את הזריקה ולהניק ולהרגיע כמה פשוט ככה קל.

 

בנוגע לחומרים משמרים - זו כבר בהחלט טענה שאיננה סתם תחושות בטן.

 

אז כאן עומדת מול עינייך ההשוואה שהטיפות גם ב3 פעימות אינן יעילות כמו הזריקה לפחות לפי טענתה של הפרופסור המוזכרת לעיל .

ושאת מכניסה חומר מלאכותי לא פחות מהחומר המשמר 3 פעמים ולא פעם אחת (גם ויטמינים נוצרו במעבדה)

לתוך המעי במקום ישירות לדם (שזה טוב יותר או פחות?? אני לא ד"ר )

 

וכאן המקום לבחירה מושכלת בין השתיים.

 

שיקולים רגשיים של "דוקר לתינוקי שלי" אינן בחירה ממקום מושכל.

ובדיוק לכן שאלתי את השאלה הקודמת שלי. חשוב שההחלטות החשובות שלנו שנוגעות לחיים ולבריאות יגיעו ממקום מושכל ולא ממקום רגשי של "מפחיד לי שהתינוק שלי יכאב שניה".

 

תודה גם לך על המידע המענין.

למה דקירה זו תחושת בטן?תחיה דולה

זה באמת כואב וזה תינוק שלפני שעתיים היה בבטן של אמא שלו וגם ככה לא ממש נעים לו במקום שבו הוא נמצא כרגע.

אני איתך לגמרי שבכל מקרה כדאי שאחד ההורים לפחות יהיה עם התינוק בשלב הזה גם בלי קשר לזריקה אלא שבפועל רוב התינוקות נמצאים לבד בשלב הזה לצערנו.

 

וזו באמת שאלה, אני לא יודעת אם הטעם של הטיפות טעים לתינוק וזה גם שיקול בעיני כשאני רוצה כמה שאפשר להקל על התינוק את ההסתגלות לעולם שלנו ולכן בעיני חשוב לשקול את היתרונות והחסרונות של כל צד (ואכן יש לכל צד גם יתרונות וגם חסרונות) ולקבל החלטה מתוך זה.

בגלל שזה כאב שסביר לסבול אותו בשביל בריאות וחייםאם היית

וכאב שאת עצמך תקחי באיזי ולא תמצמצי אפילו עוד שניה - כשמדובר בך עצמך.

אז מדובר בהחלט בהרגשה ולא בהחלטה מושכלת.

לא מדובר בכאב ארוך וחד או היסטרי.

זה כולה התחושה הזו של "הוא קטן וחסר ישע ולא מבין..."

אז בגלל זה להמר בבריאות  - זה בא לדעתי לפחות ממקום רגשי בהחלט. ובטח לא ממחשבה מושכלת... (שזה אומר שאני מקבלת את דעתך השונה )

 

בגלל שאת ואני לא האחראיות על כלל בתי החולים בארץ - אין זה מעניננו מה קורה עם רוב התינוקות ומה נכון יותר ופחות.  אנחנו עסוקות כל אחת בגוזליה שלה. אני ציינתי ממש כמו שבקשת לא לתת לבן שלך זריקה אלא טיפות - יכולת לבקש להיות איתו בזמן קבלת הזריקה. זו בקשה אישית שלך...

אנחנו לא מסכימות תחיה דולה

ממקום שכלי בהחלט אני משתדלת כמה שאפשר לרכך את הזמן הראשוני של התינוק בעולם, בתוך זה אני אעשה שיקולים מה הוא הכרח ואיך אפשר לרכך אותו אם זה על ידי טיפות או על ידי נוכחות הורית בזמן קבלת הזריקה (אפשר גם וגם )
 

אין לי אחריות על כל תינוקות העולם כמובן אבל

א. אכפת לי

ב. זה מקום ציבורי והדיונים פה בהחלט יכולים להשפיע על אי אילו תנוקות בעולמנו

ג. במקצוע שלי יש לי מן הסתם השפעה על החלטות שיקבלו הורים טריים ולכן המחשבה שלי היא לא רק על הילדים שלי וההחלטות הפרטיות אלא מה כדאי או לא כדאי להגיד ובאיזו צורה כדי לאפשר להם לקבל החלטות ממקום מודע.

תחיה , השיקולים שלך קצת לא נורמלייםמישמש

לא נורא שהתינוק ימות ובלבד שלא יכאב לו ?!?!?

זה מאוד נחמד לגונן עליו שלא יכאב אבל הורה ראשית כל אחראי לבריאות של הילד!!!

לא לתת חיסון כדי שלא יכאב זה פשע . פשע. אין מילה אחרת חוץ מזה 

והחומרים המשמרים - אני מניחה שעכשיו אחרי שההורים רואים את התוצאות 

הם מסינים שהחומרים המשמרים עדיפים על פני לא לתת בכלל

צריכים להיות הגיוניים. אל תתני חיסון שפעת אבל יש דברים שאסור לוותר עליהם !!!

 

יקירתי אם לא הייתי המנהלתתחיה דולה

הייתי מבקשת שיערכו את ההודעה שלך. 

יכולת לנסח את דעותייך בצורה הרבה יותר נעימה.

 

בעיני השיקול של החוויות הראשוניות של התינוק בעולם זה דבר חשוב ("אין הזדמנות שניה לרושם ראשוני")
חלילה לא בגלל זה אמנע מלתת לילד שלי טיפול מציל חיים, איפה ראית שכתבתי את זה?

איפה ראית שכתבתי שאוותר על בריאותו בגלל כאב או חוסר נעימות רגעי?

 

האם כתבתי פה איזה טיפול הילדים שלי קיבלו אחרי הלידות שלהם? האם כתבתי פה הנחייה גורפת- תעשו X ועל תעשו Y ובלבד שיהיה לתינוק רק חמים ונעים?

אני מסכימה עם תחיה.ומעניין שכמה רופאי ילדיםזהר הרקיע
שמהם ביקשנו לתת נוזלי אמרו שאין שום בעיה.
אם זה היה כ'כ מסוכן היו מזהירים.

ואני גם מזדהה עם תחיה..גם
לי ממש חשוב החויה הראשונית של התינוק.
ברור שלא במחיר
סיכון.
נגיד את הדקירה ברגל כדי לבדוק כל מיני חס וחלילה למיניהם(שכחתי מה זה היה)
עשינו.
וגם היה לה צהבת אז תכלס היא נדקרה מלא..
אבל מה שיש לי בחירה לתת לה בצורה אחרת,אני מעדיפה.
והסיכון בטיפות מול זריקה הוא לא גדול.זה מה שנאמר לנו.

ודרך אגב-אפשר לבקש להיות ליד התינוק.
אנו התעקשנו תמיד להיות
איתה בכל דקירה וגם אם הם לא ששו על
זה הם לא יכלו לומר לא.

וכשראיתי מבפנים באיזו טכניות
מטפלים
בתינוקות אז לדעתי זה הכרחי.
למה שימות חלילה?! נותנים בטיפות במקום בזריקהיעל מהדרום
לענ"ד היתרון בזריקה זה החד פעמיותבלי מקוריות

שהרופאים צריכים לסמוך על ההורים שבאמת יתנו את הטיפות בזמן.

 

(אנחנו רצינו לתת בטיפות. סתם לחסוך לו עוד כאבים. אבל בגלל הקיסרי חירום זה היה יותר מדי דברים בבת אחת והבית חולים לא שש לגבי זה ושכנעו את בעלי לתת לו זריקה. האמת שבסוף הקטנצ'יק רק עשה קול קטן ונרגע מייד וחזר לישון.)

היתרון הגדול הוא קודם כל שהזריקה יעילה יותראם היית

והטיפות הם רק בדיעבד של "יותר טוב מכלום".

חשוב לזכור את זה. יש יתרונות כבדים יותר שמוסיפים יותר נקודות מאחרים במערכת השיקולים....

אני לא בטוחה שזה יעיל יותר באמתהפתעה!
אבל אני לא רופאה ולא חקרתי את הנושא
אז אם את לא יודעת- למה את כותבת משפט כזה?רסיסי לילה..
באמת שאני לא מבינה. לא כדי להתריס או משהו. באמת שואלת מה העניין?
כי גם אם היית היא לא רופאההפתעה!
עבר עריכה על ידי הפתעה! בתאריך ו' בטבת תשע"ה 14:02

וכבר ראיתי יותר מדי עיוותים בynet כדי לסמוך על האמירה הזאת

 

וכשאני כותבת שלא חקרתי את הנושא משמע שלא פתחתי מאמרים מדעיים וחקרתי לעומק. בהחלט בדקתי, שאלתי והתייעצתי לפני שהחלטנו מה לעשות לגבי הבת שלנו.

 

אני באמת לא רופאה - ולכן ציטטתי רופאה.אם היית

ולא הבעתי דעה עצמית בנושא.

 

את אמרת שאת עצמך לא בטוחה. לא ציטטת רופאה או ציינת שYNET בעינייך הוא שקרן - שזה בעצם מה שרצית להגיד. (לא רצית לחלוק בעצמך על הרופאה שציטטתי אלא על YNET )

ולכן הפניה של רסיסי לילה אלייך מוצדקת קצת.

 

לדעתי - לו היה מדובר בשקר בשידור חי - הרופאה היתה דורשת מהם התנצלות פומבית אם מדובר בדברים שהיא לא אמרה. כל עוד הפרופסור לא עשתה זאת ולא הכחישה את הדברים - כנראה שהיא אמרה אותם.

תסלחי לי אבל הרופאה לא אמרה שהזריקה טובה יותרבלי מקוריות

רק יעילה יותר ובהחלט אפשר לפרש כמו שאני אמרתי.

ולדעתי כל הכבוד להפתעה! שהיא לא אומרת דברים חד משמעיים ונזהרת.

 

(וYNET כל היום מפרסם דברים מסולפים ואף אחד לא טורח לתקן)

גם אני לא אמרתי שהזריקה טובה יותר רק יעילה יותראם היית

לאורך כל הדרך.

וגם הפתעה כתבה "לא בטוח שזה יעיל יותר"...

 

הציטוט של הרופאה הופיע בעוד מקומות להרגיעך. והיא לא תיקנה אף אחד.

טענה קונספרטיבית למדי לומר על ציטוט של משפט שאמר אדם בשמו ותפקידו במקום ציבורי - בטח הוא לא אמר את זה אלא רק מישהו כתב שהוא אמר את זה....

אפשר לסגור ככה כל ויכוח. כל ציטוט שמישהי תביא מהאינטרנט או ממקור אחר והוא לא ימצא חן בעיני - אני מיד אומר"בטח זה דברים מסולפים".

האם בכל בתי החולים, נותנים לאימא להיות נוכחת בחיסון?שייני

זכור לי שיש בתי חולים שאומרים שצריך לתת  את החיסון מידית, והאימא אינה יכולה לבא לתינוקייה בשש שעות הראשונות.

חוק זכויות החולה קובעתחיה דולה

שלכל מטופל מגיע מלווה מטעמו בעת טיפול רפואי, אין הגבלת גיל לחוק הזה אז פשוט לא חוקי למנוע מהורים להיות עם התינוק שלהם בזמן הבדיקות או הטיפולים.

 

לא תמיד לאמא יש כוחות בשעות האלה לשבת על כסא בתינוקיה ולכן גם האבא יכול להתלוות לתינוק בזמן הזה.

לפעמים זה דורש אסרטיביות אבל החוק לצידכם.

השאלה אם זה נכון שאי אפשר לחכות לאימאשייני

זה לא שאין לי כוחות אחרי הלידה.

אחרי הלידה הראשונה קמתי מהמיטה תוך שעתיים.

אבל מהלידה השנייה ילדתי בבית חולים שקרוב יותר לבית, ושם לא מרשים לקום מהמיטה עד שש שעות מהלידה.

בכללי - אני בעד חיסונים, השאלה אם זה באמת קריטי שהתינוק יקבל את החיסון בתוך השש שעות הראשונות.

יש כאן שני עניינים-תחיה דולה

א. למה לא לקום עד 6 שעות באופן גורף? אם אישה בלי אפידורל בצורה זהירה אפשר לקום להתקלח גם אחרי שעתיים. עם אפידורל או אחרי קיסרי צריך חכות שההרדמה תפוג וזה משתנה בין אישה לאישה. 
אבל זה תלוי גם בכוחות שלך, את יכולה לבקש שיסיעו אותך עם כסא גלגלים לתינוקיה 
אין לי מושג על איזה בית חולים את מדברת אבל נשמע שתידרש ממך אסרטיביות, ואולי כדאי לחפש בית חולים אחר שלא מפריד לכל כך הרבה שעות בין אמא לתינוק.

 

ב. ככל הידוע לי זה קריטי לקבל ב6 שעות שאחרי הלידה בין אם בזריקה ובין אם מנה ראשונה של טיפות ולא הייתי מבקשת שיחכו עם זה גם אם זה במחיר שיכאב לו ולא אהיה על ידו עם כל הצער שבדבר. 

 

אבל בגדול באמת ממליצה או להתאמן על אסרטיביות ולזכור שהחוק לצידך או ללדת בבית חולים שמאפשר להורים להיות נוכחים גם אם זה אומר שאת על כסא גלגלים ושזמן ההפרדה מאמא אם בכלל לא יעלה על שעתיים.

תודה על התשובהשייני

ילדתי תמיד בלי אפידורל והם היו עקשנים על השש שעות.

זה מאוד הפריע לי, אבל אין לי אפשרות לבחור בית חולים. הייתה לי לידה אחת שסבלתי מצירים בערך שלושה שבועות, ובסוף ילדתי בבית....

בקשר להגעה עם כיסא גלגלים. מי יביא אותי? הרי עם בעלי יש הרחקות! 

האפשרות היא לעשות מה שעשיתי בפעם הקודמת: שבעלי יהיה נוכח בזמן החיסון, ולבקש ממנו שאם התינוק בוכה, יביא לי אותו מיד אח"כ להנקה.

החשש שלי הוא מה קורה, כשהלידה בשבת. לנו הרב אמר שבשבת מותר לנסוע עם מלווה אחד בלבד, ובמקרה כזה אני מעדיפה דולה.

 

אם בעלך איתו זה כבר מצוין!!תחיה דולה

אני לא בטוחה וכדאי לשאול רב אבל לא נראה לי שיש בעיה שהוא יסיע אותך בכסא גלגלים גם כשאסורים.

 

ובאמת שעם אסרטיביות אף אחד לא יכול להכריח אותך להשאר דבוקה למיטה 6 שעות אבל זה בהחלט לא דבר נחמד להשקיע אנרגיה בויכוחים כשאת בשעות שאחרי לידה, זה גם שיקול.

 

מקווה בשבילך שילך בקלות ובצורה רכה עד כמה שאפשר וכמובן בבריאות!

בעלי צמוד לתינוק ישר מהרגע שיוצא לתינוקיהרסיסי לילה..
אז לדעתי זה לא ככ נורא.
ולמה הטררם סביב זריקה שמצילה חיים?
כשאנחנו מכניסים את הילד בבריתו של אברהם אבינו זה לא פחות כואב! אבל זה משום מה ברור לנו שצריך לעשות. אז כן- גם זריקה ככ חשובה צריכה להיות ברורה מבחינת ׳ונשמרתם׳.
רק אני בחיים לא שמעתי על הזריקה הזאת?בדילמה

מה? נתנו לילדים שלי בלי לומר לנו?

או שזה כתוב במכתב שיחרור ולא שמנו לב??

לפי מה שאני יודעת/זוכרת*כוכבית*
נותנים אותו ביחד עם החיסון צהבת ומשחת עיניים.. לנו נתנו טופס לחתום שאנחנו מסכימים שיתנו לפיצית...
חתמת על זה בכניסה ליולדותהפתעה!
נותנים את זה בשעות אחרי הלידהתחיה דולה

כחלק מהטיפול הראשוני שהיילוד מקבל בתינוקיה (או אם זה בביות מלא והטיפולים ליד האם אז שם)

נהייה לי רע עכשיו! בכלל לא ידעתי שהילדיםחייוך
שלי נדקרו אחרי שיצאו לי מהבטן, אני כן חושבת שחשוב לתת אבל לפחות שאמא או אבא יהיו איתו, למה אף אחד לא אומר את זה??????????!!!!!!!!!!!!
למה נהיה לך רע? את צריכה לשמוח!ירושלמית טרייה
שמטפלים בכל כך הרבה דברים שפעם היו גורמים לתמותת תינוקות ולבעיות!
נותנים גם אנטיביוטיקה לעיניים - תחשבי שפעם היו נפגעים בראייה מדלקות לפעמים.
ואני בטוחה שהתינוקות שוכחים את הדקירה במיידי. הרבה יותר חשוב שדואגים להם לבריאות.

מזדהה עם מי שכתבה פה נגד ערבוב ענייני השכל והרגש. צריך קודם כל להודות על התקדמות הרפואה ולהודות בזה שאנחנו לא רופא, ובגדול הרפואה המודרנית מצילה חיים.

מסכנים הרופאים שצריכים להתמודד עם טעויות של ההורים שחשבו שהם חכמים יותר. זה מאד מאד מתסכל. לך תסביר לאמא ההיסטרית שמולך שבלי הזריקה הבן שלה יכול למות, והיא צריכה רקע של כמה שנות לימוד בתחום כדי להבין את זה. הרי היא תחשוב שעובדים עליה ולעולם יש פה איזה אינטרסים זרים..
אל תצטערי על העבר יקרה,תחיה דולה

עכשיו תדעי לעתיד, אם לא בשבילך אז בשביל אמהות טריות אחרות שסביבך.

 

זה באמת מצער שלא תמיד מספרים לנו הכל אם אנחנו לא שואלים ולא תמיד אנחנו יודעים איזה שאלות לשאול.

באמת זו אחת הסיבות שאני בקורס הכנה ללידה מסבירה גם מה קורה לתינוק בתינוקיה וגם ממליצה בחום שאחד ההורים יהיה עם התינוק בשלב הזה כדי לא לגלות בדיעבד איך טיפלו בו או שהוא עבר דברים לא נעימים ולא היינו איתו.

 

 

סליחה אם השאלה נשמעת קנטרנית..אנונימי (2)

היא ממש לא, אני רק רוצה להבין...

 

מה זה משנה אם הזריקו לתינוק? אם טיפה כאב?

הרי הם גם ככה לא זוכרים כלום? אין לזה השפעות על הנפש בעתיד, לא?

זה בסדר,תחיה דולה

בנושא של הנפש רב הנסתר על הגלוי כמובן אבל בהחלט מדברים הרבה על זה שהחוויות הראשוניות שלנו בעולם משפיעות על התת מודע, 

גם ביהדות מדברים על נשים הרות או אמהות טריות שהיו יושבות בסמוך לבית המדרש כדי שהעבור או התינוק יספוג את קולות לימוד התורה, לא זוכרת כרגע את שמות ת"ח שמסופר כך על אמותיהן אבל זה לא אחד ולא שנים.

 

כמובן כמובן כמובן שאם יש צורך לתת טיפול שכרוך בכאב לא בגלל זה נמנע מכך, אין בכלל שאלה מבחינתי.

 

העניין שאני מאמינה בו שעלינו לרכך ככל האפשר את הכניסה של התינוק לעולם, 

אני חושבת מה התנאים שהעובר מקבל ברחם שנחשב המקום האידאלי-

אור עמום בלבד, טמפ' חמימה (37 מעלות במים זה ממש מים חמימים ונעימים), אין כאב, אין תחושת רעב או צמא, יש גבולות ברורים והעובר חש מחובק.

 

ואז התינוק יוצא לאוויר העולם- אני יכולה לבקש שיכבו את האור וישאירו רק מה שקריטי כדי שהוא לא יצא ממנהרה חשוכה לאור פלורוסנט? כן. אז למה לא?

אני יכולה לבקש שידברו בשקט ולא יקראו בקול סביבו? כן, אז למה לא?

אני יכולה לבקש שבזמן הבדיקות והטיפול שהוא יהיה בקירבתי או לפחות ילווה ע"י אביו? מצוין, למה לא?

וכן על זה הדרך. 

נכון, לפעמים יש צורך באור כדי לשמור על בטיחות האמא והתינוק, אז יהיה אור. בסדר.

לפעמים יש צורך בטיפול דחוף ואי אפשר שההורים יהיו לידו- וודאי שאני רוצה שכל תינוק יקבל טיפול מהיר ומושלם גם אם זה לא נעים לו. 

אבל בגדול ברוב הלידות ואצל רוב היילודים אפשר לתת תנאים נעימים יותר לתינוק בימים הראשונים שלו בעולם אבל אין מספיק תשומת לב לזה.

 

כמו שברור לנו שמערכת החינוך היא לא במצב האידאלי שלה בגלל שיקולים מערכתיים, כלכליים ופוליטיים ואני מקווה שכל הורה נותן על זה את דעתו ועושה שיקולים איך הוא משלים את החסרונות של מערכת החינוך כי ברור לו שאין אפשרות שזה יהיה מקום מושלם ככה גם מערכת הבריאות לצערנו לצד השיקולים הבריאותיים הם נאלצים להתחשב גם בשיקולים מערכתיים, כלכליים ופוליטיים ועלינו מוטלת החובה למצוא את הדרכים להשתמש במערכת הזו בצורה מושכלת.

 

לעניין זריקה או טיפות תוכלי לקרוא למעלה את הדיון בין אם היית לביני כדי להבין את היתרונות והחסרונות של כל בחירה, עצם מתן ויטמין הוא בעיני קריטי אבל האם לתת בטיפות או בזריקה נתון לשיקול דעתו של כל הורה.

באמת חשוב ליידע הורים על כך ויישר כח לךמטרי
על שאת עושה זאת!!
גם לנו אמרו את זה בהכנה ללידה (עשינו פרטי), וזה היה ממש טוב! אמנם היא כביכול הייתה בגישה של לא לתת, אבל כמובן שעשינו את הבחירות שלנו, וטוב שהייתה לנו מודעות!!
בחרנו כן לתת גם האנטיביוטיקה לעיניים, גם ויטמין k והכל, א-ב-ל: בעלי הולך עם התינוק כל הזמן, וגם רואה שלא מזניחים אותו או מטפלים בחוסר עדינות (גם כשאחד ההורים שם הם ממילא עדינים יותר...)
וכך אני רגועה שהוא לא לבד...
גם אני לא ידעתי.אלזה
ביציאה מבית החולים קבעו לי את זה כעובדה מוגמרת. בלידה הזאת הם הגדילו לעשות וסילקו את בעלי. הוא לא ידע שמותר לו להישאר אז יצא. גם גיליתי בלידה הזאת שלוקחים להם דם בשביל לבדוק מחלות גנטיות קשות.
הבדיקות סקר שנלקחו ביציאה מבית חולים~מטילדה~

היא לא של מחלות גנטיות, אלה של גורמים הקשורים להתפתחות התינוק- שהטיפול בהם בשנת החיים הראשונה של התינוק הכי קריטי.

 

אלו בדיקות ממש חשובות שהורים בד"כ לא מודעים להן כי הן ב"ה יוצאות תקינות אצל רוב הילודים.

 

אצלנו אלו בזכותן על בעיה קריטית בגיל חמישה ימים.

רק רוצה לדייק משהובת 30

התינוקת לא הגיעה למצב כזה רק בגלל שהיא לא קיבלה ויטמין K.

זה לא שאם לא מקבלים את הויטמין אז 100ֵ% שיקרה לה דבר כזה.

אני מכירה משפחה שלא נותנת וכולם עברו את זה בשלום.

(אם היית- לפני שאת קופצת עלי עם עגבניות רקובות- אני יכולה להרגיע אותך שאני כן נותנת בזריקה)

 

כנראה שלתינוקת יש בעיה שהייתה יכולה להיפתר או להימנע אם היתה מקבלת ויטמין K.

 

למה הדיוק הזה חשוב לי? כי בסיפור עצוב כזה יש פוטנציאל גדול להשתלח בכל ההורים שחושבים קצת אחרת לגבי טיפול ראשוני בתינוק ולגבי חיסונים. (וזה מה שקרה בעצם)

 

 

אם כל מי שלא מקבל את הזריקה היה 100% מת..ירושלמית טרייה

..אז לא היינו מגיעים לעולם כי אבותינו ואבות אבותינו לא היו שורדים אחרי לידה..

 

ברור שזה לא 100%!

רק שיש סיכון למצב שפעם היו כנראה מתים ממנו הרבה תינוקות והיום כבר אין סיבה שזה יקרה.

פעם היו נפטרים צעירים - לידה היתה סיכון עצום, תינוקות היו בחלקם נפטרים, מזיהום פשוט היה אפשר למות, וכך גם מהמון מחלות שנכחדו היום או שנותנים בהן אנטיביוטיקה. אנחנו לא רוצים לחזור לשם וגם אסור לנו מכח ציווי "ונשמרתם".

 

כך שבהחלט אפשר לומר שהתינוקת הגיעה למצב הזה בגלל המחסור בזריקה.

נכון שלא לכל תינוק זה היה קורה, אבל עובדה שזה מספיק נפוץ כדי שייתנו תוספת ויטמין לכל היילודים.

כוונתך טובה אבל פספסת את המידע כאן. אל תקחי אישי כמובן, הייתי חייבת להגיב בגלל שזאת טעות בסיסית.

 

רק בשורות טובות!

לא פספסתי את המידע. קראתי אותו גם לפני שהעלו לפהבת 30

והתכוונתי למה שכתבתי, כי גם שמעתי את זה מקומות אחרים.

התינוקת הגיעה למצב הזה מכיוון שהיתה לה בעיה שהייתה יכולה להימנע אם היתה מקבלת זריקה.

 

את כותבת מה שאני אמרתי..ירושלמית טרייה
לא כולם מתים בלי הזריקה, רק מי שיש לו איזה בעיה.
אבל כנראה הבעיה הזאת מספיק נפוצה כדי שיחליטו לתת את הויטמין לכולם.

ולכן מי שלא נותן לוקח סיכון.
אין טעם לדון בזה, אפשר לקרוא את אותם דברים ולהגיע למסקנות הפוכות - בעיני זה עניין רגשי, האם את נוטה להתנגד לרפואה הקונבנציונלית בדרך כלל.

וכנראה את בכל זאת לא מעזה לקחת את הסיכון ולכן נתת בעצמך..
נכון, אני נותנת ויטמין Kבת 30

כי בעיני הסיכון שבחיסרון בויטמין הוא פי אלף מאשר הסיכון שבמתן הויטמין.

איך זה שאימהות כותבות פה שלא ידעו?l666

הרי חותמים על זה מיד אחרי לידה וכתוב שם

ובשבת הם שואלים ומביאים דף לחתימה במוצאי שבת

תגובות פה עשו לי נגד כל מיני קורסים להכנה ללידה- איך מדריכת לידה בגישה טבעית שהכניסה להורים שטויות לראש - מעזה לקחת על עצמה אחריות כזאת? האם יתבעו אותה אחר כך? בטח שלא כי היא תגיד שהיא סך הכל סיפקה להורים את כל המידע ובסוף הם החליטו

באפריקה הכל טבעי? האם הם בריאים, מוצלחים, מצליחים להגיע לגיל 60? התשובה היא לא

מצחיקות אותי אלה שלא עושות חיסון כי זה כואב לתינוקאנונימי (3)
גם ברית מילה זה כואב!! ובכל זאת עושים. כי אנחנו יודעות שזה טוב ובריא וגם את ערך המצווה.
ידעת שיש תינוקות שלעולם לא מחלימים מחיסון?אנונימי (4)

שלוקים בפיגור, באוטיזם, בתופעות נוירולוגיות חמורות עד כדי שיתוק בגלל חיסון?

 

אומנם נדיר אבל קיים. אני מכירה אישית שניים כאלה.

 

עד שאת צוחקת מהורים שמודעים לבעייתיות ושוקלים בכובד ראש את הענין, כדאי שתלמדי בעצמך על הסיכונים.

לגבי אוטיזם- לא ברור בכלל שזה קשור לחיסוןיעל מהדרום
תראיאנונימי (4)

מבחינת המדיניות הרשמית כלום לא ברור שקשור לחיסון.

נכון, לא ברור, ובכל זאת-בת 30

בעקבות פגיעות רבות בילדים, הוחלף החומר המשמר בחיסון המחומש- שהיה בעייתי, ובמקום כספית משתמשים כבר כמה שנים בחומר אחר.

בעלון הרשמי כתוב ש"לא נמצא קשר בין החיסון לבין פגיעות מוחיות" או משהו כזה.

כלומר- למרות שאין כאן הודאה וודאית של מערכת הבריאות בענין, לגמרי יש התייחסות אליו.

לגבי אוטיזם- כמעט לא יודעים כלום לגבי הסיבותיעל מהדרום
החומר בחיסון המחומש הוחלף לא בגלל האוטיזםרבקה שיין

אלא בגלל תופעות אחרות לחלוטין.

את מכירה מישהו מקצועי בתחום האוטיזם, שחושב אחרת?

אני התייעצתי עם לא מעט אנשי מקצוע בתחום.

יש המון חילוקי דיעות בכל הקשור להתפתחות האוטיזם ודרך הטיפול במחלה.

אבל בנושא הקשר בין חיסונים לאוטיזם, תמיד ראיתי דיעה אחידה: הקשר בין חיסונים לאוטיזם - המצאה בלבד.

לגבי אוטיזם זה ממש ברור שזה לא קשור לחיסון! (סטטיסטיקות)בלי מקוריות

הרופא שפירסם את המאמר שטען כך בנה את הניסוי בצורה כ"כ לקויה שלדעתי אפשר להשתמש בה כדוגמא האידיאלית על איך ל-א בונים ניסוי בשיעורי שיטות מחקר. 

הג'ורנל שפירסם את המאמר ההוא כבר מזמן חזר בו מהפירסום והרופא איבד את הדוקטורוט שלו (כבר לא נחשב רופא).

מוזמנות לעיין כאן (לצערי הערך לא תורגם לעברית).

 

ולמי שביקשה סטטיסטיקות לגבי מווות לאחר אי מתן חיסונים- בבקשה

 

ובעיני יש הבדל משמעותי בין לא לתת חיסונים למחלות (אין מצב לוותר) ללא לתת ויטמין בחיסון ולהעדיף טיפות!

ידעת שיש תינוקות שלעולם לא מחלימים מאי מתן חיסון?אנונימי (5)

ולפעמים זה מאי מתן חיסון לתינוקות אחרים

תביאי סטטיסטיקות ועובדות, ואז נדבר.בת 30

חוכמה גדולה לזרוק לאוויר כאלה משפטים.

מתי בפעם האחרונה מת במדינת ישראל תינוק או ילד בגלל שהחבר שלו לא חוסן?

הרי אם הילד חוסן אז למה שידבק מילד שלא חוסן?

ואם הוא נדבק- כנראה שיעילות החיסון לא משהו...

 

לא רוצה לעורר פה שדים מרבצם.

אבל רק תביני שזה נושא גדול, מורכב, ושגם בתוך המערכת הקונבנציונאלית לגמרי יש דעות שונות לגבי ההנחיות של משרד הבריאות.

וגם תביני שהורים שלא מחסנים או מחסנים חלקית הם לא סתומים, נטולי אחריות וכד'.

חלקם הגדול הם דווקא משכילים ביותר (יש קשר חיובי בין רמת ההשכלה של ההורים לבין מיעוט בחיסונים. ידעת?), עושים בירור רציני לפני שהם מחליטים על דרכם בנושא, ומגלים בכך אחריות גדולה כלפי ילדיהם, אולי גדולה מזו שמגלים הורים שלא שואלים ולא בודקים ונותנים לילדים "דוך" את כל מה שממליצים.

 

רמת השכלה לא מלמדת על כלוםl666

הכרתי מישהי עם תואר בהיסטוריה שלא ידעה מה היה קודם - רומא או אימפריה ביזנטית

ועוד מישהי שהתבלבלה לגמרי בין מלחמות העולם. אז יש להן תואר, אז מה?

עובדה היא שאף פעם לא פגשתי אף אחד שנפגע מחיסון מצד שני אני מכירה אנשים שנהיו נכים כתוצאה מפוליו ואני מכירה מקרים מהיסטוריה משפחתית שלי מה קורה כשיש מגפת דיפתריה

אם קראת ספר של דבורה עומר על איתמר בן אבי אז בטח שמת לב מה קרה עם משפחה אחרי מגפה, מי שרד ומי לא

וכן יש מקרים שילדים לא מחוסנים מדביקים בשעלת תינוקות קטנים, כנראה שלהוריהם ממש לא משנה כי זה לא ילד שלהם

ואני מכירה מישהו אחד שנהיה עקר בעקבות חזרת ועוד מישהו עם פיגור קשה שאמו חלתה באדמת  

לדעתי קשר חיובי בין רמת השכלה לבין מיעוט חיסונים נובע מגאוות יתר  - אני בעל השכלה אז אני הכי חכם ויודע הכל

אני באה ממשפחה שלכולם תואר שני והורי בעלי גם ולא במדעי רוח אלא בהנדסה ומחשבים, אבל בנושא תרופות ורפואה הם לא מבינים כלום כי זה לא תחום שלהם

 

תקשיבי, לא אמרתי שמי שמשכיל לא מחסן...בת 30

אמרתי שע"פ מחקרים- ככל שרמת ההשכלה (שמן הסתם נמדדת בשנות לימוד) עולה- כך יש אחוז יותר גבוה של הורים שמחסנים חלקית או לא "לפי הספר".

כתבתי את זה כדי להפריך את המחשבה שמי שלא מחסן עושה זאת מתוך טפשות ובורות.

זה בכלל לא קשור לביזנטים או לצלבנים....

ואין פה שום קשר לגאוות יתר. יש פה נטו דאגה לשלום הילדים. אז אם יש מישהו עם דוקטורט שתחום החיסונים לא מעניין אותו- סבבה, אבל גם יכול להיות פרופסור למוזיקה (או סתם פועל בנין) שזה מאוד מענין אותו ולכן הוא הולך וקורא ושואל ומתייעץ ומגיע למסקנות!!  

 

דבר שני- "אף פעם לא פגשת" זה לא מדד לכלום, אולי רק לתחושות שלך. יש סטטיסטיקות ויש מחקרים, ומי שזה מענין אותה- שתתחיל לחקור ולבדוק את הענין. חוצמזה שתמיד יכולות להיות השפעות שהן לא מדידות- בחיסונים שניתנים לכלל האוכלוסיה בגיל מאוד צעיר (ימיים, חודש), למשל, ולך תדע על מה זה משפיע או לא.

ואני כן פגשתי ילד או שניים שנפגעו מחיסון- ובכל זאת לא זה מה שגרם לי לתת או לא לתת חיסון, כי שוב- החלטה כזאת לא מקבלים מתוך רגש אלא מתוך שכל.

 

דבר שלישי- אני לא הולכת לכתוב כאן את כל מה שיש לי להגיד בנושא, אבל כמו שכתבתי- יש לא מעט רופאים קונבנציונאליים לחלוטין שלא מסכימים עם שגרת החיסונים כפי שהיא ניתנת היום.

והרבה אנשים הולכים לרופאים האלה ומתנהלים בעניין החיסונים ע"פ המלצות שלהם.

ואני שמעתי מכלי ראשון על המלצות מאוד מאוד מינימליות מרופאים כאלו.

(ובסוגריים- האחות הראשית בתינוקיה של אחד מבתי החולים המוערכים אמרה לי בשקט שגם היא לא חיסנה את הילדים שלה בחיסון שניתן לילודים..)

 

 

והסטטיסטיקות והמחקרים - מוכיחים חד משמעיתאם היית

שמתן חיסונים הפחית עד העלים לחלוטין תחלואה ומוות ממחלות קשות שחוסנו נגדן.

ואני חקרתי ובדקתי את הענין עד הסוף.

 

אז באו המלומדים החכמים והמשכילים ואמרו לנו -

"מי אמר שזה שאכן מתים פחות כתוצאה מהמחלות הללו זה בגלל החיסון?? אולי סתם חל שינוי בעולם ולכן המחלות נעלמו. ואין קשר לזה שבדיוק אז החלו לחסן?!"

נשמע באמת משכיל ואינטליגנטי הטיעון.

 

למעשה אותם משכילים מסתמכים על דבר אחד בלבד - היות ומרבית האוכלוסיה מחוסנת אז הסבירות להדבק במחלות הללו פוחתת ולכן קל יותר להחליט לא לחסן.

אם יותר מדי אנשים יתחילו לא לחסן והמחלות תחזורנה ובגדול (כמו שקרה עם החיסון המושמץ לחצבת [ולא זה המחומש אפרופו אינטליגנציה] ) פתאום הם ירוצו על ארבע לחסן---

 

כמה נפגעו מחיסונים אנחנו יודעים בדיוק. מערכת הבריאות חייבת לדווח לנו והם מדברים על סיכונים של אחד למיליון וחצי ואחד למיליארד - אז כנראה שיש כמה כאלו בודדים בעולם....

 

את ה"רופאים הקונבנציונליים לחלוטין" ניסו פעם בפורום הורות להביא לנו - התברר שמדובר ברופא אחד ושהוא למד רפואה קונבנציונלית אבל פנה בסוף לרפואה אלטרנטיבית קיצונית. וזה ממש על גבול ההטעיה שהוא מפרסם שהוא רופא קונבנציונלי שנגד חיסונים.

 

מי שפרסם את התאוריה על הקשר בין חיסון חצבת ואוטיזם הוברר כנוכל שחפץ לתעתע ברשת. משום מה זה כל כך תפס אנשים (אינטליגנטיים ומשכילים...) שמשרדי הבריאות בעולם נזקקו להתייחס לכך ולהוסיף שורה שלא הוכח שום קשר בין אוטיזם לחיסון חצבת.

הם זהירים למזלינו ומחויבים לעמוד מאחורי דבריהם. ולכן הם לעולם לא יכולים להשתמש במילים החלטיות ומבטיחות כמו כל נוכלי הרשת וחובבי הקוספירציות למיניהם - מה שמעודד כל מיני אנשים חכמים ונבונים ליפול לפחים טיפשיים בעליל.

 

ותרשי לי לא לענות על "האחות הראשית בתינוקיה שאמרה לך..." כי אין שום ווידוא שזה שהיא מועסקת בתינוקיה מוכיח שהיא פעם למדה את המחקרים בנושא חיסונים. היא אפילו לא רופאה ותחום העיסוק שלה אינו אפידימיולוגיה.

הרופאים בארץ מחסנים כולם את ילדיהם. ממחקר שבדק לאחרונה מה הרופאים כן מבצעים ומה לא.

 

עונה בקצרה, ולהפתעתך מסכימה עם חלק מדברייך.בת 30

א. הטענה שהבאת בשם מתנגדי החיסונים היא טענה קיצונית שראיתי אותה באתר של עמותת "חסון". לדעתי האישית המידע שם לא 100% אמין, וגם התיאוריה הזאת שהבאת בשמם נשמעת לי משונה.

גם לי ברור שמחלות נעלמו מהעולם בגלל חיסונים, לפחות מחלות כמו פוליו וכד'.

ומסיבה זו אני גם מחסנת חלקית, כי בעיני זה כן חשוב.

 

ב. שטויות במיץ שמדובר ברופא אחד שלא עוסק ברפואה קונבנציונאלית. אני יכולה עכשיו לשלוף לך לפחות 3 רופאים שעובדים בתור רופאי משפחה או ילדים בקופות החולים וההמלצות שלהם הן שונות.

ושמעתי על עוד כמה מחברות שסיפרו לי.

 

ג. אני בהחלט חושבת, שזכותי וחובתי כאמא להתענין ולבדוק היטב מה נותנים לילדים שלי.

   ואני בהחלט חושבת שזכותי לומר לא אם משהו לא נראה לי.

ואם משהו לא נראה לי- זה לא על סמך כתבה בטלוויזיה או מאמר פופוליסטי באיזה עיתון, וגם לא על סמך דיעות קיצוניות כמו של "חסון". זה על סמך בדיקה ארוכה ודי מקיפה, אם יותר לי לומר.

אם את עשית בדיקה מקיפה והחלטת לתת את כל החיסונים בזמנם- אשרייך. עצם הבדיקה ראויה בעיני להערכה- וכל משפחה שתחליט מה מתאים לה.

(יודעת מה? כשאני פוגשת משפחות שלא מחסנות בכלל- שלא בדקו ובררו- בעיני זו אותו חוסר אחריות כמו אלה שלא מבררים ונותנים את כל החיסונים)

אבל העובדה שאת החלטת ככה- לא יכולה לחייב אותי להחליט כמוך, ויותר מכך- לא מצדיקה את היחס המזלזל שלו זוכים הורים שהחליטו קצת אחרת מהממסד הרפואי. כאילו אנחנו מסכנים את שלום ילדינו ושלום הציבור, או פרימיטיביים, או חסרי אחריות או טפשים או כל דבר אחר.

צר לי, אבל אני ממש לא עונה על אף אחת מההגדרות האלה.

 

אני ממש לא מטיפה נגד חיסונים בצורה קיצונית- ויעידו על כך כמה משתתפות כאן ששלחתי להן מסר מפורט בנושא. אני רק חושבת ששגרת החיסונים היום היא מוגזמת- הן בכמות החיסונים, הן בתזמון שלהם והן בגישה שלכל התינוקות מתאים אותו לו"ז של חיסונים- ולכן הורים יכולים (אם לא מחויבים) לעשות את הבירור הזה ולא רק להיות "ילדים טובים ירושלים" של טיפת חלב.

 

את מוכנה לשלוף לי 3 רופאי משפחה או ילדים -אם היית

שממליצים לא לחסן??

זה דווקא מעניין אותי בהחלט...

יש לך שם של רופא משפחה/ילדים שאת ממליצה לי לפנות אליו ולשמוע ממנו שהוא ממליץ להמנע מחיסוני השגרה של משרד הבריאות?!

מישהו אחד אולי?! שזה לא יהיה טענות באוויר של "גם חברות אמרו לי"...

 

ועדיף להיות "ילדים טובים" של גופים אחראיים ומסודרים. שיש ביקורת עליהם. ומפרסמים על מה ומדוע החליטו החלטה רפואית מסויימת וחשופים לתביעות במקרי נזק -

מ"ילדים טובים" של כל מיני אנונימיים ונוכלים שלא לוקחים שום אחריות על מילותיהם.

 

והנה גם את מזלזלת לחלוטין מבחירה הגיונית ונכונה של אלפי הורים - שמבינים שההבנה הרפואית שלהם שואפת לאפס - אז לכן הם מעדיפים להאמין ולהיות "ילדים טובים" של הגוף הכי אחראי ומוסמך. ולא לסמוך על "ההשכלה הרפואית" האישית שלהם או על שרלטנים ברשת כדי להחליט החלטות.

החלטה לסמוך על מישהו בר סמכא בנושא הרחוק מהבנתך - אינה "אי מודעות" או "בורות" אלא סוג של החלטה מובנת ונבונה בהחלט.

לא מגיע לכל האמהות המקסימות הללו שתזלזלי בהם על נאיביות בורות וחוסר מודעות ודאגה לילדיהן.

 

מה לך כי תליני על מי שמזלזל באנשים שקונים תאוריות באינטרנט ובשאר מקומות חסרי אחריות ונעדרי יכולת לקבל תביעות בהמשך וכשמדובר בבריאות ילדיהם -

כשהוא בטוח שהוא המבין הכי חכם וגדול?!

 

טלי קורה מבין עיניך.

 

 

נ.ב אני לא ראיתי טענות באתר "חסון". עיני שזפו אותן כאן בפורום הורות. זאת אומרת שגם לא קיצונים הזויים אלא סתם אנשים שברגש אוהבים להאמין ל"טבעי" קונים את התאוריות הללו.

לא, אני לא מוכנה לרשום פה.בת 30
עבר עריכה על ידי בת 30 בתאריך ו' בטבת תשע"ה 19:09

א. מכיוון שכל מה שאני כותבת לך משמש לניגוח נגדי

ב. מכיוון שאין לי כוונה לפרסם שמות של רופאים שלא על דעתם. אם את לא מאמינה לי את יכולה להמשיך לא להאמין...האמון שלך או לא ממש לא משנה את מציאותם של רופאים כאלה..

 

אני לא מזלזלת במי שבוחר ללכת לפי הספר. אני רק לא חושבת שמי שבוחר לכת לפי הספר בלי שום בדיקה הוא יותר אחראי ממי שבדק היטב את הנושא והחליט שלא ללכת לפי הספר.

 

רק לסיכום- ברור שזה נושא גדול ומורכב. ברור שיש פה קשת של דיעות, ואני לא מתיימרת להציג את כלל הדיעות וגם לא את הדיעה הקיצונית ביותר נגד החיסונים.

אבל רק חשוב לי להבהיר שזלזול והשפלה (וזה קורה) של מי שמחליט אחרת הם לא לענין.

כצפוי. אז אולי באישי??...אם היית

אני פשוט מתעניינת בזה ברצינות.

 

והסיבה שאת לא כותבת היא פשוטה מאד - אין רופא ילדים/משפחה שממליץ להמנע מחיסוני השגרה. פשוט מאד כי רופא חייב לעמוד מאחורי דבריו והוא חשוף לתביעה רפואית במקרה של פגיעה.

אז הוא לעולם לא יעמוד מאחורי דברים כאלו חסרי ביסוס ומחקר הנובעים מתחושות בטן בלבד. בדיוק מה שחסר לו.

(אפילו אם נצא מנקודת הנחה שבתוך הבטן הוא כן חושב אותם. בדיוק לכן יצא מחקר מקיף אילו בדיקות וטיפולים הרופאים ממליצים עליהם גם לילדיהם ולבני משפחתם הקרובה זאת אומרת הם מאמינים בהם באמת. ואילו לא - החיסונים הוברר היו מומלצים על ידי רופאים למשפחתם הקרובה באופן גורף ומוחלט.)

 

קל לומר אני מכירה רופא ש.... ואחות ש... ומומחה ש....

קשה יותר למצוא מישהו ספיציפי כזה באמת - שמוכן לעמוד מאחורי כאלו דברים.

בלי שם , לפחות אחד , קשה לשכנע שיש אכן כזה מישהו, כי כל אחת יכולה לכתוב את דעתה בצירוף "שמעתי את זה מרופא מומחה " (במיוחד שכאן זה פורום והכותבת נותרת אפילו אנונימית) .

בכל הרשת לא נמצא אפילו אזכור אחד מאדם בעל סמכא.

 

ובנוגע לזלזול - אני ציטטתי משפט ישירות מדבריך הנוטף זלזול באנשים שסומכים על המערכת הרפואית - הורים יכולים (אם לא מחויבים) לעשות את הבירור הזה ולא רק להיות "ילדים טובים ירושלים" של טיפת חלב.

התכוונת כנראה "לא לזלזל במי שהולך לפי הספר". פשוט יצאו לך מהמקלדת בטעות משפטים מזלזלים ט.ל.ח.

 

אם ככה קחי גם את שאר הדברים שהחלטת שהם יחס מזלזל כלפי מי שלא מחסן ונוסיף להם בסוף שחשוב לכולם להבהיר שזלזול והשפלה של מי שחושב אחרת הם לא לענין - וסגרנו סיפור.

 

ושימי לב - מעולם לא הבהרת כאן מה הבעיה בחיסונים מלבד הפחד הרגשי מתופעות לוואי נדירות ביותר המצוינות על החיסון ולא מועלמות מן הציבור בשום אופן - כאלו תופעות שהמחלה מסוכנת ונפוצה הרבה יותר מהן . או מתאוריות האוטיזם שהוכחו מזמן כבדותה.

נשמח אם תחכימי אותנו בסיבות קצת יותר שכליות...

אני מכירה רופאת משפחה באחת מקופות החוליםתחיה דולה

שנותנת הדרכה אישית באיזה חיסונים לחסן ובאיזה לא, יש חיסונים שבאופן גורף היא ממליצה להימנע מהם.

 

יש חיסונים שלפי העניין לאחד תגיד שכן ולאחד שלא לפי אורח חייהם.

אם תרצי אתן לך את שמה בפרטי

 

אני יודעת על עוד רופאים כאלה אבל אותה פגשתי באופן אישי והתייעצתי איתה.

אבל היא לא אומרת לא לחסן בכלל!!דינה-די

שום רופא בעולם לא יעז להגיד דבר כזה 

ואחר כך להיות חשוף לתביעות שהילד מת מחצבת 

גם אף אחת פה לא אומרת לא לחסן כלל.אנונימי (4)
מי אמר לך מה היא אומרת? תחיה דולה

וכמו שכתבה פה האנונימית- אף אחת לא אמרה פה לא לחסן בכלל.

 

בסופו של דבר האחריות תמיד תהיה של ההורים, גם רופא שממליץ לעשות חיסון ובעקבותיו יגרם נזק לילד חשוף לתביעות, אז מה?

ונגיד שהרסנו לו את הקריירה וההורים קיבלו פיצויים מעולים זה לא יחזיר את הגלגל אחורה.

ולכן כולנו הורים ורופאים צריכים לחשוב על טובת ותועלת הילד ולא על את מי נאשים אם יקרה משהו.

רופא שממליץ את הוראות משרד הבריאות -אם היית

אינו חשוף לתביעות. משרד הבריאות יהיה אולי חשוף לתביעות - הרופא המליץ בדיוק מה שהורו לו להמליץ.

 

אם כתוצאה מקולונסקופיה (שיצאה במחקר כבדיקה שהכי הרבה רופאים לא ימליצו לבני משפחתם ) תקרה תקלה למישהו או יזהו בטעות סרטן - הרופא שנתן את ההמלצה לא יתבע כי הוא פעל בהתאם להוראות....

 

את רוצה לספר לנו באופן כללי לכולם על אילו חיסונים היא לא ממליצה ומה ההסבר? כי נראה לי שהמידע הזה הוא בהחלט מידע מעניין.

ואת לא חשופה לתביעות על מה שכתבת בפורום מוציא לשון

בבית משפט הכל יכול לקרות,תחיה דולה

ולכל כיוון, אני מניחה שאת מבינה על מה אני מדברת...

 

מכיוון שכן אפשר לתבוע היום על כל פיפס ואני חתומה פה בשמי המלא וכמובן שאיני רופאה ואיני מומחית בחיסונים אני לא אכתוב בשמה דברים ואת מוזמנת לפרטי בשמחה.

 

מה שאני כן יכולה להגיד שהעקרון שהיא הולכת לפיו (עפ"י הבנתי) הוא כזה-
בשלב הראשון-
מה הסיכוי שילד יחלה במחלה שממנה אנחנו רוצים להתחסן? מה הסיכון במחלה עצמה?

ולעומת זאת מה הסיכון בחיסון.

בשלב השני-
האם יש לנו אלטרנטיבות במקום החיסון במידה והסיכוי לחלות גבוה והסיכון מהמחלה גבוה והסיכון מהחיסון אף הוא גבוה.

 

ומתוך כל התרשים הזה יהיו ההמלצות שלה.

מן הסתם תינוק שבגיל 3 חודשים מתחיל תמ"ל והולך למעון עם עוד 15 תינוקות חשוף יותר לסיכונים מתינוק שיונק בהנקה מלאה ונמצא רק עם אימו עד גיל שנתיים, אז ההמלצות לכל אחד יהיו שונות- זה בעצם ניהול סיכונים.
 

 

תחיה אולי עדיף לנעול את הדיון הזה?ירושלמית טרייה
זה נראה חסר טעם.
לכל אחת כבר יש דעה מוצקה משלה, אף אחת לא משכנעת את השנייה, וזה מתחיל להיות לא נעים לטעמי..
כמובן אולי רק לטעמי..
לשם מה?תחיה דולה

יש נשים שקוראות את הדיון וזה פותח להם עוד נושאים למחשבה לכאן או לכאן,

אם דיון מתנהל בצורה מכובדת אני לא רואה טעם להיבהל מזה שאנחנו חושבים בצורה שונה, ב"ה שאנחנו לא רובוטים שמתנהלים אותו דבר, נכון? 

 

אם יש תגובות ספציפיות שנתנו לך תחושה לא נעימה שלחי לי קישור ואטפל בזה אבל סתם לנעול שרשור שלם בגלל חילוקי דעות זה לא משהו שאני מאמינה בו, צר לי

 

גם בית שמאי ובית הלל לא הסכימו אחד עם השני בגלל זה סגרו את בית המדרש? מתפלפל

דווקא אני למדתי הרבה מהשירשורים הללואם היית

קודם חיסנתי - כי ידעתי שאני לא יודעת ומבינה בנושא.

ולמרות שאני עדיין מצדדת בחיסון - טוב לי להיות יותר מודעת.

 

תחיה - אני לא חושבת שיש לך מה לפחד . זכות של כל אדם שאינו בעל מקצוע בנושא או סמכות לומר מה שהוא רוצה. אין שום דרך בעולם לתבוע מגיבה באינטרנט שאמרה מה דעתה ומה היא קראה או שמעה בנושאי חיסונים כן או לא.

במקרה זה יהיה אפילו מגוחך מי שיחשוב לתבוע מישהי באינטרנט שאמרה משהו והיא עוד אמרה שזה בשם רופאה והוא סמך עליה למרות שאין לה שום תעודה ואף אחד אפילו לא הבטיח לו שהשם שהיא מפרסמת הוא אכן שמה האמיתי.

תמיד תעמוד להגנתך הזכות לומר שטויות ודברים לא אמיתיים בפורום.

(וכדאי שכל אחת תיקח את זה בחשבון כולל דברים שאני אמרתי. תמיד יש מצב שאני סתם אישה משועממת שבא לה לכתוב משהו והיא כותבת אותו - ולא יהיה שום קייס משפטי לתבוע אותי. המקום היחידי שמתיר בחוק לתבוע מקשקשי פורומים - הוא מקרה של "לשון הרע" במשמעות החוק שבו פירסמת משהו לא נכון על בן אדם הוא גוף בשמם וניכרה פגיעה מוכחת בשם הטוב)

אין לזה שום קייס משפטי - יש גבול לפארנויה.

 

אני באמת אשמח לקצת יותר פירוט ואם את רוצה שלחי לו אותו באישי ואני אעלה אותו כדי שלא יתבעו אותך.

האם מדובר בהפרדה של חיסונים או בדחיה של חיסונים לגילאים אחרים.

האם יש חיסונים שבכלל אין צורך לבצע לילדים ספיציפיים.

 

בסך הכל מדובר פה בגישה חריגה בנוף הרפואי---

הרופאים שלי נניח , דוגלים בחיסונים באופן מלא ממש. (וביקרתי אצל 7 רופאי ילדים שונים בגישותיהם במהלך חיי הקצרים. עקב מעברי דירה או מומחיות ספיציפית שנדרשה)

 

נשמח ליותר מידע בנושאשייני

 אני קוראת את השרשור הזה מידי יום מאז שהוא נפתח, והוא אכן נותן לי הרבה נקודות למחשבה.

אבל גם אני שואלת (כמו האנונימית שמתחתי) האם אפשר לקבל יותר מידע ספציפי.

אולי ישנה אפשרות להסביר אלו חיסונים אינם נחוצים?

אולי אפשר להביא קישורים למאמרים מתאימים בנושא?

עד כה, עשיתי את כל החיסונים, אבל אם אקבל מידע מקצועי בנושא יתכן שאשנה את דעתי.

תודה מראש.

שולחת לך מסרתחיה דולה
תודה לך!שייני

עונה לך, למרות שהכתיבה שלך ממש לא נעימה.בת 30

ואני באמת משתדלת להיות עניינית.

מעולם לא טענתי שהסיבה לא לחסן היא רגשית. להפך- כתבתי בכמה מקומות שרגש זה לא מה שמוביל להחלטה, אלא בדיקה שכלית של נתונים.

בקצרה- אני יכולה לכתוב את העקרון שעומד מאחורי דעתי.

אני חושבת שהתערבות במערכת החיסון של תינוקות היא לא דבר פשוט וסבבה, ומה הבעיה בכלל.

זו מערכת רגישה ומורכבת, שכדי להתערב בה (= לתת חיסון) צריך סיבה מספיק טובה.

כלומר מבחינתי- השאלה היא לא למה לא לתת, אלא למה כן לתת.

בכל חיסון בפני עצמו (כמו שכתבתי כאן בתגובה אחרת)- צריך לבדוק את הסיכון שבחיסון אל מול הסיכון שבמחלה עצמה.  זה כמובן יוצא מנק' הנחה (שאת לא חייבת להסכים עליה) שאני לא רוצה להתערב במערכת הזאת מעבר להכרחי, כי זה עלול לגרום לנזק.

נזק- זה לאו דווקא ילד שמגיב בצורה חריפה או משהו כזה.

נזק זה גם ילד שבמשך כל שנות הילדות שלו הוא חולה המון, למשל. כלומר שמערכת החיסון שלו נחלשה.

אז למשל בחיסון פוליו- ברור לי שהנזק מהחיסון מתגמד לעומת הנזק מהמחלה ולכן אחסן, גם אם מאוחר יותר מההמלצה הרשמית. (וכבר הסברתי למה בתגובה אחרת).

אבל בחיסון שפעת- הסיכון שבמחלה (יחד עם אחוזי הסיבוכים המאוד מאוד נמוכים) בעיני עדיף מאשר הסיכון שבחיסון.

וכן הלאה לגבי כל החיסונים. בודקת אחד אחד ומחליטה.

 

יכול להיות שאמא אחרת תעשה שיקולים אחרים משלי. אין בעיה.

אבל כמו שכתבתי כמה פעמים- המחשבה שיש בתחום הזה "שחור לבן"- או הכל או כלום, משכילים מול נבערים, מסכנים את ילדיהם מול שומרים על ילדיהם- היא פשוט מחשבה מוטעית, שנובעת מחוסר הכרות ומחוסר הבנה של הנושא.

 

אגב, לי אין שום אינטרס בכל השרשורים האלה.

אם אני כותבת שאני מכירה, אז אכן אני מכירה, למה נראה לך שאני ממציאה?

וכתבתי לך בתגובה הקודמת למה אני לא רושמת את הרופאים הללו.

 

אם את בענין של להמשיך את הדיון הזה, אני מבקשת שתעשי את זה בצורה נעימה ועניינית, ולא משתלחת.

בכל אופן עדיף להיות ההמון הנבער שסומך על המערכת ומחסןדינה די

מאשר להיות משכיל וחכם ולוותר על חיסוני חובה (יש כאלו שלא מחסנים לשעלת פוליו חצבת ומי יודע מה עוד)

אם דברנו על אחריות - זה הרבה יותר אחראי

 

 

מסכימה חלקיתבת 30

אם יש הורים שזה לא מענין אותם ולא רוצים בכלל להתעסק עם זה- עדיף שיחסנו הכל בזמן וזהו.

אבל מה לעשות שיש כאלה שזה מאוד מעניין אותם, וקשה להם לקבל הכל כמובן מאליו, ולכן הם טורחים לברר ולבדוק.

וכבר כתבתי שבעיני הורים שלא מחסנים בכלל בלי שהם עשו בירור על הנושא הם בעיני חסרי אחריות בענין זה.

אאל"ט, לפי הערכתי, רוב ההורים הרציניים, שעשו בירור הגון- החליטו לחסן חלקית, לפצל, לדחות וכד'.

אני חושבת שאין הרבה מאוד משפחות שעשו המון בירורים ואז החליטו לא לחסן בכלל.

טוב לדעת קודם כל שאת בסך הכל מפרידה חיסונים.אם היית

יש הבדל גדול בין נושא הפרדת החיסונים לנושא ההמנעות מחיסונים...

החיסונים אכן מאוחדים רק כדי להקל על ההורים ולגרום לכמה שיותר חיסונים להתבצע בלי סחבת ועומס מיותר.

הפרדת חיסונים היא רעיון מועיל ובהחלט יש הרבה רופאים שממליצים עליו למי שיש לה יכולת טכנית וזמן לארגן היטב ולנהל את כל החיסונים בלי שהענים יפול בין הכסאות.

 

הייתי שמחה לדעת מה "עניני ולא משתלח בכלל" במשפט (המודגש) : לי אין שום אינטרס בכל השרשורים האלה.

איזה אינטרס לדעתך יש לי ולדינה די ולרבקה שיין ול I666 ולשאר אלו שלא חושבות כמוך בדיון הזה?!

 

רק להומאופתים וטבעונים למיניהם יש אינטרס כספי להפיץ את דעותיהם ולהביא אותם לקהל.

הרפואה הקונבנציונלית ממומנת היטב ולא זקוקה ליח"צ בפורום זניח כמו ערוץ 7.

 

חבל שאת שוב נדחפת לפינה של לב אמיץ אחרי שכבר הענין הובהר פה. זה לא תורם לעניניות הדיון.

עונהבת 30

א. אם זה ממש משנה לך מה אני עושה- אז חלק אני מפרידה, חלק לא נותנת וחלק נותנת מאוחר. כפי שכתבתי כבר- כל חיסון לגופו.

האמת שזה בעיני לא כ"כ משנה מה אני עושה- אלא יותר העקרון- שיש חשיבה והגיון מאחורי הדברים, ולא בורות וטפשות.

ב. איחוד חיסונים זה לא רק כדי להקל על ההורים אלא גם כדי להקל על המערכת. מצטערת, אבל שיקולי המערכת פחות חשובים לי מאשר שיקולי בריאות אחרים. ובתור אמא אחראית אני דואגת שהילדות שלי יקבלו מה שחשוב- גם אם זה יגמר בגיל 5. (כי בחורף אני לא מחסנת...)

ג. הרפואה הקונבנציונאלית ממומנת היטב, זה נכון. ודווקא משום כך יש לה כוח בידיים לבטל ולהשפיל את מי שלא הולך איתה יד ביד. ואני חוויתי את זה על בשרי כשהבת שלי היתה  מאושפזת (לא..לא עם פוליו ח"ו ולא עם סיבוכי שפעת...סתם דלקת ריאות.), וחטפתי צעקות מאחת הרופאות שם, כאילו היא המורה ואני ילדה בכיתה א' שחייבת לה משהו, וכאילו הילדה שלי היא לא שלי אלא של המדינה.

ב"ה שידעתי מה לענות לה, והרופאה השניה שקלטה אותי כבמשך ימי האשפוז, והבינה שאני לא סתומה הורידה אותה ממני.

ויודעת מה? אני גם מברכת את האחות שלנו בטיפת חלב, שלמרות שהיא לא תמיד מבינה אותי ועוד כמה הורים- היא מאוד מתחשבת ודואגת שיהיו חיסונים שאנחנו רוצים, וזורמת איתנו באופן כללי.

 

ויודעת עוד משהו? אפילו נתתי לילדה חיסון נגד דלקת ריאות בחורף שאחרי- כי היא הייתה עם רגישות גדולה במערכת הנשימה ועשינו כל מה שיכולנו כדי להגן עליה- כולל חיסון וגם כולל חדר מלח.

אני כותבת את זה כדי להבהיר שוב- שחיסונים זה דבר מורכב, תלוי ילד וסביבה, ומתן חיסונים באופן אחר הוא לאו דווקא מעשה לא אחראי. 

 

אני לא טבעונית ולא הומאופתית, סתם מורה באולפנה ומדריכת טיולים במקצועי....אין לי פה שום אינטרס. רק מקומם אותי לקרוא שוב ושוב את הדעות ה"שחור לבן" הזה, כשהמציאות היא רחוקה מזה מאוד.

 

מה בדיוק קרה לאותם ילד או שניים שנפגעו?l666

איך את יודעת שפגיעה בגלל חיסון?

ניסיון פרטי שלי בהחלט בא ללמד אותי משהו, בזה אנחנו שונים ממתבגרים - בניסיון שצברנו

יש לי חברות שלא מחסנות ולא ראיתי שום מודעות

דוגמא אחד - שאלתי חברה שלא מחסנת האם היא עצמה מחוסנת מאדמת, והיא אמרה לי שלא יודעת

למרות שזה בהחלט שיקול לאישה בגיל פוריות וזאת אחת הבדיקות דם, יכול להיות שהיא לא מחוסנת כי אני לא מאמינה שאפשר לא לדעת כזה דבר אחרי כמה הריונות

חברה שנייה שלא חיסנה מפוליו אבל הרשתה לילד קטן לשחק במים רותחים מברז ולרוץ ולהשפריץ חומר לניקוי זכוכיות, מסביבו היו עוד ילדים קטנים

עוד שתי חברות נמצאות בטבעי וחיסונים זה חלק משיטה, אם אתה טבעי אז אתה לא מחסן או לפחות עושה משהו בכוון

לדעתי טבעונות זה מין דת חדשה עם חוקים משלה - היא אומרת לך איך ללדת, מה לאכול, מה ללבוש, מה לחשוב, אולי יש עוד כללים שאני לא מכירה, אני מניחה שאצל חילונים טבעוניים זה לגמרי תחליף לדת 

 

הלך עליך - הערת שדים מרבצם אנונימי (4)
הלך עליך - הערת שדים מרבצם אנונימי (4)
חיכיתי בסבלנות שמישהו יזכיר את נושא האוטיזם....רבקה שיין

לא רציתי לעורר דובים משנתם, אבל הנה מישהו כבר הזכיר את נושא האוטיזם.

אז ככה: אני אימא לילדה אוטיסטית, ואני מחסנת בכל החיסונים (שפעת – לא תמיד, בלי קשר לאוטיזם)

רציתי לומר לכם שלושה דברים לגבי הקשר בין חיסונים לאוטיזם:

  1. בתחילת הדרך, היינו בטיפול משפחתי במרכז מפנה, ושם רכשנו ידע מקצועי לטיפול בילדה.

    מרכז מפנה מאוד מעודדים תזונה טבעית, אבל את דעתם לגבי החיסונים אני מצטטת מתוך האתר:

    במחקרים עדכניים שנערכו בעולם לא נמצא כל קשר בין מתן חיסונים לתינוקות ואוטיזם. לפני למעלה מעשר שנים התפרסם מחקר באנגליה בדבר הקשר בין חיסונים לאוטיזם וזאת בעיקר בשל מרכיבי הכספית הנמצאים בקוקטיל החיסונים. כעבור מספר שנים הסתבר שהמחקר הוטה בכוונת תחילה והחוקר נתבע משפטית והודה בכך. אך העניין כבר חולל סערה גדולה בקרב הורים ואנשי מקצוע. יתכן שתינוקות במצבים של פרה דיספוזיציה רגישה יכולים במצבים די נדירים להיפגע מחיסונים בתופעות של חום גבוה, פרכוסים או פגיעות נוירו פיזיולוגיות אך אלו אינן קשורות לאוטיזם.
    בישראל קיימת קבוצת בקורת בקהילה החרדית הקיצונית אשר בה לרוב לא מחסנים את התינוקות, ומסתבר ששכיחות מקרי האוטיזם בקהילה זו אינה פחותה.

  2. יש הורים שרואים את החיסון המחומש כסיבה לאוטיזם בגלל שהמנה האחרונה של המחומש ניתנת בגיל שנה, ואצל רב האוטיסטים יש נסיגה התפתחותית קיצונית לאחר גיל שנה.

    רציתי לומר לכם, שבגלל ניתוח שעברתי לאחר שנולדה בתי האוטיסטית, בתי קיבלה את כל החיסונים מאוחר. גם אצלה חלה נסיגה קיצונית לאחר גיל שנה, למרות שאת המנה האחרונה של המחומש, היא קיבלה לאחר הנסיגה.

  3. שאלתי מדריכה מומחית במרכז מפנה, מה פשר הנסיגה שבאה דווקא לאחר גיל שנה. היא הסבירה לי שאצל כל תינוק, לאחר גיל שנה, חל שינוי בדימוי העצמי. עד גיל שנה תינוק רואה את עצמו כחלק בלתי נפרד מאימו. לאחר גיל שנה כל תינוק מתחיל לחוש ישות נפרדת מאימו ולחוש עצמאות. זה השלב שבו הילד האוטיסט נסגר בתוך עצמו.

ודרך אגב אני שייכת לאימהות שחושבות שאחד ההורים חייב להיות עם התינוק בזמן החיסון הראשון!

מדובר פה על ויטמין k שניתן בטיפות במקום בחיסוןיעל מהדרום
מעבר לזה שהן מסכנות את עצמן ואת ילדיהן (אל תסקלו אותיאנונימי (6)

זוהי דעתי ושכל אחת תחשוב ותעשה כרצונה)- הן מסכנות את הסביבה כולה. 

ומי כמונו יודעות כמה, לדוגמא, צריך להיזהר בשליש הראשון (ובכלל בהריון) מאדמת/CMV. 

המון מחלות נעלמו מהעולם בזכות חיסונים. חבל ועצוב בשביל כולם.

זה לא מדויק להגיד שזה מסכן את הסביבה ואת הילדיםבת 30

כלומר- אני מסכימה עם האמירה הזאת בנוגע למחלות כמו פוליו וכד'- שב"ה נעלמו מרוב חלקי העולם.

אבל הדוגמה של אדמת היא חצי נכונה.

אני מתכוונת לכך שלכל אישה שרוצה להיות בהריון יש אחריות על עצמה ועל העובר שלה- וכל אישה שמתחתנת רצוי שתעשה בדיקת דם לפני ההריון כדי לוודא שיש לה נוגדנים.

אז זה לא באמת נכון להאשים הורים של ילדה שחלתה באדמת בכך שאישה בהריון נדבקה ממנה. האחריות היא קודם כל על האישה. וגם ילדה שלא חוסנה יכולה להתחסן לפני החתונה. לא חייבים בגיל שנה!

 

לגבי CMV- זה בכלל לא קשור, גם ככה אין לזה חיסון.

 

ולגבי אמירות כוללניות כאלה- אכתוב שוב: נושא החיסונים הוא מורכב וגדול.

כשאני בוחנת את הנושא אני מתייחסת לכל חיסון בפני עצמו, וממש ממש לא את כל החיסונים כיחידה אחת.

יש הבדל עצום הין חיסון פוליו לחיסון רוטה.

יש הבדל ענק בין חיסון טטנוס לחיסון אבעבועות

ויש הבדל עצום בין חיסון דיפטריה לבין חיסון שפעת.

יש הבדל בין חיסון שנועד להגן על הילד לבין חיסון שנועד להגן על האוכלוסיה

יש הבדל בין חיסון שנועד להגן מפני מחלה שכיחה לבין חיסון שנועד להגן מפני מחלות שב"ה כבר אינן שכיחות.

וגם יש משמעות גדולה בעיני לגיל שבו ניתן החיסון.

 

אז לבוא, תחת כיסוי "אנונימי" ולכתוב שכל הנשים האלה מסכנות את חיי ילדיהן זה ממש, אבל ממש, חסר משמעות. 

א. כי אין "כל הנשים"- יש טווח מאוד רחב בתוך אלה שלא מחסנים לפי המלצת משרד הבריאות. יש כאלה שלא מחסנים בכלל, יש כאלה שמחסנים חלקית, יש כאלה שמחסנים מאוחר. בקיצור- זה ממש לא אחיד.

ב. כי אמירות כמו "חבל ועצוב" הן אמירות מאוד מצומצמות, סליחה על החריפות. אלו אמירות שלא רואות בכלל את האפשרות שאפשר ולגיטימי גם לחשוב אחרת.

 

בת 30, את כותבת דברים מאוד הגיוניים!חן שחר

הבעיה היא שאני מכירה דפי הנחיות לחיסונים, שממליצות לעשות הכול,

וראיתי גם מאמרים שכותבים נגד החיסונים באופן קיצוני.

את יכולה בבקשה למצוא מאמר טוב שמסביר למה נועד כל חיסון, מה באמת נחוץ, ומה עלול להזיק?

מאוד נשמח להסברים מעשיים.

תודה מראש

אני לא חושבת שיש מאמר אחד כזה...בת 30

ואני גם לא חושבת שלכל התינוקות מתאימה אותה שגרת חיסונים.

תינוק שיונק ונמצא בבית עם אמא- הוא יותר מוגן מאשר תינוק עם תמ"ל שנמצא במעון עירוני, למשל.

אני מניחה שגם אני בעצמי- אם הייתי גרה במקום אחר ולא הייתי מניקה זמן משמעותי- הייתי גם מחסנת יותר.

 

אגיד לך עוד דבר- בין שתי הקצוות יש טווח מאוד גדול של דיעות, ונראה לי שהדרך היחידה זה פשוט להתחיל ללמוד את הנושא. כן, קצת להיחשף לדעות הקיצוניות, לאזן אותן עם ההנחיות הקונבנציונאליות, ולקרוא הרבה חומר.

עוד דרך לברר: 1. יש מרכז בת"א שנקרא "mamay". זה מרכז רפואי לילדים שמשלב רפואה רגילה עם משלימה, והם נותנים שירות מידע לחיסונים- אפשר להגיע, להיפגש איתם והם פורשים את כל המידע ואז ההורים מחליטים. האמת שאני לא הייתי אצלם, אבל כן יצרתי קשר וכמעט נפגשתי- בסוף איכשהוא לא יצא לפועל. בכל אופן- התרשמתי שהם רציניים, ויש להם גם אתר אינטרנט.

2. כמו שכתבתי- יש רופאים רגילים שאפשר להגיע ולהתייעץ איתם. אני יודעת על כאלה בירושלים וביו"ש.

 

ולסיום- בקצרה רק אגיד שיש הרבה משחק עם החיסונים, שגם טיפת חלב מאפשרת.

נניח- יש לא מעט הורים שלא רוצים לתת חיסון מחומש אלא רק משולש (טטנוס דיפטריה שעלת) או כפול (טטנוס דיפטריה), והחיסונים האלה נמצאים בסניפי טיפת חלב, או שאפשר להזמין אותם.                              יכולה להגיד לך שכל פעם שהלכתי לחסן במשולש- תמיד היה במרפאה.

עוד דוגמה- אפשר לדחות חיסונים. אחת הסיבות העיקריות שנותנים את כל החיסונים עד גיל שנתיים היא שאחרי גיל שנתיים הרבה ילדים פשוט כבר לא מגיעים לביקורת בטיפת חלב. אבל זה לא אומר שאי אפשר לחסן אחרי גיל שנתיים. להפך- מבחינת מערכת החיסון של התינוק יש יתרון לחיסון מאוחר. כך שחיסון פוליו, למשל- שהוא חיסון למחלה שאינה שכיחה- אפשר לדחות לאחרי גיל שנתיים. (ולהיות עם יד על הדופק- כשהיה את החשש מפוליו לפני שנה וחצי- כן נתתי לתינוקת בת חצי שנה חיסון לפוליו.)

 

טוב יש לי עוד הרבה להגיד אבל אני חושבת שהענין הוא לא שמישהי תקרא את התובנות שלי ולפי זה תחליט. הענין הוא שכל משפחה שזה מעניין אותה- תבדוק בעצמה ותחליט בעצמה.

קישור - למי שמענין אותהבת 30

http://www.mamay.co.il/homesites/pageGen.asp?Page=14617

ייעוץ חיסונים של מרכז "mamay"

תודה לךחן שחר

אכפת לך להסביר  מה העניין בלתת חיסון משולש במקום מחומש?

זאת המלצה שקיבלתי מרופאת ילדיםבת 30

שגדלתי אצלה...

הענין הוא שחמש מחלות בבת אחת זה התמודדות רצינית בשביל תינוק בן חודשיים או חצי שנה. (כאמור- מערכת החיסון של תינוקות מבשילה בגיל בוגר יותר), ולכן- היא המליצה לצמצם.

המחומש מורכב מפוליו, דלקת קרום המוח, טטנוס, דיפטריה ושעלת.

המשולש מורכב מטטנוס, שעלת ודיפטריה.

אז אני בוחנת מה קריטי באופן כללי, ומה קריטי לפני גיל שנתיים- ומה לא:

שעלת- עלולה להיות קטלנית ח"ו לתינוק עד גיל חצי שנה או שנה ויחד עם זאת היא מחלה שקיימת בשטח, גם אצל ילדים שחוסנו.

טטנוס- לא מחלה מדבקת בין ילדים אלא חיידק קטלני שעלול להימצא בחלודה וגם באדמה. מכיוון שהילדות שלי ספציפית אוכלות חול וזוחלות באדמה ובחוץ מגיל מאוד צעיר, היה לי חשוב לתת להן.

דיפטריה- גם כן מסוכן.

פוליו- כמו שכתבתי- לדעתי חייבים לתת אבל אפשר לדחות לאחרי גיל שנתיים כי זו לא מחלה נפוצה באיזורנו, וגם יש חיסון נפרד לפוליו בטיפת חלב.

דלקת קרום המוח- זו אכן מחלה מסוכנת, אבל החיסון ניתן רק לסוג מסוים של המחלה ולכן בעצם הוא לא "הרמטי", ואחרי גיל שנתיים ממילא לא מחסנים נגד הדלקת.

 

אז ע"פ סך השיקולים שלי, ואני מדגישה שלי- מכיוון שהתינוקות שלי עד כה יונקות לאורך זמן, לרוב איתי בבית עד גיל שנה לפחות, ולא חשופות לכמויות גדולות של אנשים- החלטתי לתת להן רק את המשולש.

המופילוס אינפלואנזה זן Bאם היית

המופילוס אינפלואנזה זן b

 
 
 
 
סימני המחלה
המופילוס אינפלואנזה b גורם לדלקת קרום המוח, אלח דם (זיהום בדם) ולדלקת ריאות. דלקת קרום המוח מתאפיינת בחום, כאבי ראש, הקאות וערפול ההכרה. החיידק גורם לתחלואה קשה עם סיכון לפגיעה קבועה במערכת העצבים (פיגור שכלי, פרכוסים, חרשות), ולתמותה. 
מרבית התחלואה היא בקרב ילדים עד גיל 4-5.
 
גורם המחלה
חיידקים מסוג המופילוס אינפואנזה מזן b הם חיידקים הנמצאים בדרכי הנשימה העליונים של בני אדם.  

דרכי ההעברה
דרכי ההדבקה הן על-ידי פיזור החיידק לסביבה בעת שיעול, עיטוש או מגע עם הפרשות מהאף וליחה.
 
היסטוריית המחלה בישראל
משנת 1994 נכנס החיסון נגד חיידק המופילוס אינפלואנזה זן b לתוכנית שגרת החיסונים בישראל.  מאז ירד מספר החולים בדלקת קרום המוח מחיידק זה מ- 200  בשנה לכ - 10 בלבד.
 
 
 
דלקת עוצבה חיידקית ממקור המופילוס אינפואנזה b בשנים 1970-2013
 
אני מניחה שאכן החיסון לא מתיימר לפתור את כל סוגי המחלות מכל סוגי החיידקים. אלא פונה רק לחיידק הספיציפי הזה שהוא מסוכן מספיק. הנתונים שמציג משרד הבריאות באתר מרשימים מאד.
אני מכירה את הנתונים האלה פחות או יותר.בת 30

יש עוד נתונים.

1. מאז שהוכנס החיסון הזה- אחוז תמותת הילדים מדלקת קרום המוח אכן ירד, אך אחוז תמותת ילדים ממחלות באופן כללי נשאר אותו דבר. מסתבר שיש מחלה אחרת (לא זוכרת עכשיו בדיוק במה מדובר, ראיתי את הנתון הזה לפני כמה שנים)- שמאז שהוכנס החיסון הזה- התחלואה בה עלתה בכמעט 600%!!!

(זה מזכיר קצת את הgbs- שהמדיניות לגביו כבר לא חד משמעית כי לא הוכח שיש ירידה בתמותת התינוקות באופן כללי, גם אם יש ירידה בתמותה מהgbs))

האם זה קשור? או שכן או שלא. כדי להוכיח קשר צריך כמה וכמה מחקרים.

 

2. יש עוד סוג של דלקת קרום המוח שנגדה לא מחסנים. אני לא יודעת למה. יש לי אחיין שחלה פעמיים בדקלת קרום המוח למרות שהוא חוסן.

 

3. הנתונים האלה הם לגבי תחלואה. השאלה כמה אחוזים מכל החולים נפגעים. כלומר- בשיקול של סיכון חיסון מול סיכון מחלה- האם הסיכון בפגיעה בלתי הפיכה מהמחלה גובר על סיכון מהחיסון עצמו?

 

למעשה את סומכת על כל האמהות התמימות שכן מחסנותאנונימי (7)

כשאת לא מחסנת. פוליו היא מחלה שהיכתה פה בארץ קשה מאוד המחלה לא שכיחה כי אחרים מחסנים אם מדי הרבה אנשים יעשו כמוך ויפסיקו לחסן היא תתפרץ בענק והנפגעים הראשונים יהיו אלא שלא מחוסנים ואחר כך גם אלו שהחיסון שלהם התיישן ומערכת הבריאות סומכת על כך שהאוכלוסיה מחוסנת אז בעצם את מחסנת בכל מה שאת לא סומכת על העדר ובכל השאר לא.

אבל זו טענה לעוסה שכבר הגבתי לה, אא"כ לא טרחת לקרואבת 30

את כל מה שכתבתי.

בקצרה:

א. אני לא מייצגת את כל קשת הדיעות של מי שלא מחסן לפי ההמלצות.

ב. אני מסכימה לגמרי עם הטענה שלך לגבי המחלות שנעלמו מהעולם בזכות החיסונים. רופא טבעוני אמר לאחותי לפני הרבה שנים "מי שלא מחסן נגד פוליו וטטנוס הוא טיפש או רשע". אי לכך ובהתאם לזאת אני בהחלט מחסנת נגד פוליו, אלא שאני עושה את זה אחרי גיל שנתיים, ולא לפי המלצת משרד הבריאות.

ג. לא כל החיסונים הם נגד מחלות כמו פוליו, וגם על זה כתבתי. חיסון לשפעת או לרוטה זה לא כמו פוליו. גם לא חיסון אדמת או חזרת. וזה מה שכתבתי כאן כבר מליון פעם: כל חיסון נבדק לגופו. אי אפשר לכלול את כל החיסונים באותה קטגוריה.

 

ומה שכתבת הוא נכון לפוליו, ובערך רק לפוליו, ומאוד לא נכון לגבי שאר החיסונים.

ויטמין K - זה לא חיסון, אלא הזרקת ויטמיןיעל -ND

ויש מחלוקת מומחים לגבי חיוניות הדבר.

מאחר ומדיניות משרד הבריאות היום להזריק - כל פעם שמישהו נפגע או חשש נפגע מחוסר ויטמין K - עושים מזה רעש גדול, ואף פעם לא מזכירים את אלה שנפגעו מהזרקתו.

זהו, בעצם המייחד היחידי בין ויטמין K לחיסונים.

את טוענת שהם מחסנים סתם כי משעמם להם ?!דינה-די

ומה שייך להיפגע מההזרקה של זה ?! (חוץ מהכאב )

ואותי מעניין בשביל מה פותחים שוב ושוב שרשורים כאלה+mp8
הרי כל אחד במילא דבק בעמדתו. אז מה הטעם?? להבעיר אש??
למה? אפשר להיפתח לעמדה שונה משלך, ולשמוע דעות נוספותמשיח עכשיו!

עליי זה עובד לפעמים.

וגם עלי.אם היית

גם תוך כדי ויכוח - אני שומעת דעות שונות , חושבת עליהם.

יש דברים ששיניתי עליהם דעה...

נניח ללידות בית במקרים שהכל תקין. אני לא אעשה את זה כי לא מתאים לי הרעיון ללדת בבית מבחינות טכניות.

אבל הרעיון נראה לי פחות הזוי מפעם אם שומרים על הכללים בקפדנות.

העיקר שלא תעשי את זה דינה-די
היא עשתה את זהמשיח עכשיו!

אם היית ילדה בבית?! מתכונן?! לא נראה לי...דינה-די
ילדתי בבית מודה באשמה...אם היית

אבל זה היה לא מתוכנן.

 

שקלתי באותו הריון ללדת לידה מחוץ לבית חולים כדי שלא יכסתח"ו עלי (היתה סיבה לפחד) ובררתי על הנושא ובסוף החלטתי שלא.

אבל לא בבית - א. כי זה לא מתאים לי(ילדים , שכנים וכו'). ב. כי הוא לא מספיק קרוב לבית חולים.

וזה היה בהשפעת הפורום פה... קודם לא חלמתי על כאלו רעיונות.

 

השם שמע שבררתי בהתחלה כאלו רעיונות - וזרק את זה עלי בלי תכנון---

בתור אחת שלומדת נטורופתיהאימל'האחרונה

אני נתתי 

אבל למדתי שאם האמא אוכלת הרבה עלים ירוקים (שיש בהם ויטמין k)

אין צורך לתת 

אך לא להיות טבעיים ולא לתת פיתרון בכלל

אגב אני לא ידעתי שיש אפשרות לטיפות..

 

עגלה נוחה במדרגות- יש חיה כזו?nik

אשמח לשמוע מבעלות ניסיון..

יש לי ספורטליין סיילו בת 6.5, אבל בשניים הקודמים לא היו מדרגות בבית..

עכשיו המדרגות הן על בסיס יומיומי, והאמת שלי קצת קשה לסחוב אותה במדרגות.

יש עגלות טובות יותר? מה אני מחפשת?

גוגל מציע לי בוגבו פוקס 5, שיש לה איזה פיצ'ר מיוחד למדרגות, אבל היא יקרה ברמות..

קיצור אשמח להמלצות🙏

היירק לרגע 1

את צריכה לחפש עגלה יציבה קלה עם גלגלים אחוריים גדולים ושאין לה קיפול מטריה

לגבי מדרגות,כנה שנטעה

מהניסיון שלי צריך גלגלים אחוריים גדולים וזה מקל מאוד. ותהיה קלה כמה שאפשר. ולגבי הבוגבו פוקס - היתה לי והיא כבדה מאווווד. נכון, הגלגלים שלה ענקיים, אבל הכובד בעיניי לא שווה את זה.

טוב לדעת! כי היתה לי איזושהי מחשבה כן להשקיע🫣nik

עונה לשתיכן- ספורטליין נחשבת עם גלגלים גדולים?nik

לא מכירה אבל לא צריכים גלגלים מאוד גדוליםרק לרגע 1

הברייטקס מהדגמים הישנים מעולה במדרגות.

למרות שיש לה הרב חסרונות אחרים אבל אל יד צורך ממד יום יומי במדרגות אז זה טוב

מוסיפה שלא משנ איזו עגלה מדובר על טיולוןרק לרגע 1

כשהילד קשור האמבטיה בשום אופן לא

אז אם מדובר בתינוק קטן חשוב טיולון שמתאים מגיל 0

אז מה עושים בתקופת האמבטיה?nik

מעבירים למנשא?

בגדול כל החברות אומרות שגם טיולון אסוררק לרגע 1

להוריד במדרגות אבל אמבטיה זה ממש סכנה

אם באמת יד צורל גדול יום יום במדרגות אז הפתרון הוא טיולון מגיל 0

מה מהכנה שנטעהאחרונה

מה הכוונה אסור להוריד במדרגות? מאיזה בחינה ואיך אמורים להוריד?

לי יש את הספורטליין xl , אני חושבת שהגלגלים שלההשקט הזה

יותר גדולים מהסיילו הרגילה.

יחסית סבבה לי איתה במדרגות (אני עולה איתה קומה וחצי כזה) אבל בסוף זה עדיין עגלה ומדרגות😅

הסיילו הרגיל מותר טוב מהאקסל מצד גלגליםהלוואייי

האקסל יותר כבדה והדלגלים יותר מסיביים

פחות להיט במרגות

ממליצה גם על בייבי בוס

אז נשמע שהעגלה שיש לי תהיה מספיק טובהnik

תודה!

כן אה..מדרגות ועגלה זה לא שילוב מוצלח ככה או ככה🫣nik

תודה!

כאבים בקיום יחסים (נשים בלבד)אנונימית בהו"ל

אני כמה חודשים אחרי לידה

כבר בסוף ההריון התחילו לי כאבים, רופא הביא לי ג'ל לשים כל פעם, עזר חלקית מאוד

בפועל כל סוף ההריון כמעט לא היינו ביחד כי סבלתי

חיכיתי ממש לאחרי הלידה

התאוששתי והכל טוב, אין תפרים, בדיקות טהרה לא כאב לי,

ושוב כאבים בזמן קיום יחסים

זה מייאש אותי

זה אמור להיות דבר טוב ונעים

ואני לא זוכרת את הפעם האחרונה שנהניתי

או שאני ממש סובלת או שלא נעים לא נורא

נמאס לי, זה מבטל לי את החשק לגמרי ולא בא לי כלום

אפילו לא חיבוק

לא יודעת מה אני רוצה ממכן

אולי תתנו לי רעיונות מה יכול לעזור מנסיונכן

מניקה? אם כן,הייתי חוזרת לרופא לברר על קרם אובסטיןאלישבע999

(Ovestin).

זו משחה רפואית, מכילה תוספת של ההורמון אסטרוגן, ומשמשת בעיקר לטיפול ביובש בנרתיק.

בפנים. לנשים בלבד!!!מרגול

כדאי לנסות לדייק מה הכאב.

האם הכאב הוא בפתח או עמוק בפנים

האם שורף או לוחץ

האם כואב גם אחרי? מדממת? יום אחרי האיזור רגיש יותר?

פשוט יכולות להיות כל מיני סיבות.

ממליצה ללכת לרופאת עריה ולדן (שזה גניקולוגית שמתעסקת בעיקר בעריה והלדן, שזה מילים יפות לפות ונרתיק. הן ה-כתובת לכאבים ביחסים)

לא יודעת מה הרופא נתן לך אבל הנה טיפים שניתנו לי ולא אמורים להזיק:

-הרבה משחק מקדים, שהוא יכנס כשאת ממש מגורה

-להשתמש בסיכוך.תנסי חמאת שיאה או שמן שקדים.זה טבעי שניהם ולא שורף או עם ריח

-להדריך אותו כשנכנס, אפשר להאט. אם הכאב עמוק-תנסי לעצור אותו שניה כשכואב, לכווץ חזק ואז להרפות וכשאת מרפה שיכנס עמוק יותר.

מנהלות- ניסיתי לכתוב בצורה עניינית.אם יש צורך לצנזר - לכו על זה.

תודהאנונימית בהו"ל

שלושת הטיפים אנחנו כבר עושים

זה ממש כואב כל חיכוך בפנים

לא ממש בפתח אבל גם לא מאוד עמוק

לא מדממת וכן כואב אחרי אבל בבוקר כבר לא

אז רופאת עריה וגם ייעוץ הלכתימרגול

באתר של ארגון שלמה אמור להיות רשימה

בכל קופה אמורות להיות, לפעמים קשה להשיג תור. אם יש ביטוח/תקציב יש גם אפשרויות לפרטי. לרוב זו פגישה אחת עם הרופאה (ואז טיפול בהתאם. למשל פיזיו)

ייעוץ הלכתי- חשוב! יש דרכים להתיר כל מיני דברים בין בני זוג בסיטואציות כאלו. (תכלס- מגע מיני ללא חדירה). תפנו למי שאתם סומכים עליו, אני לא פוסקת (ובטח שלא בפורום). חשוב להסביר את הכאב, את כמות הזמן וכד'

מצטרפת לגבי החשיבות של ייעוץ הלכתישיפור

מהניסיון שלישיפור

זה יכול להיות הורמונלי, העור דקיק ורגיש, ומה שעוזזאת משחה הורמונלית שקוראים לה אובסטין. מורחים אותה עם האצבע ותוך כמה שבועות ממש כושר אם זאת הבעיה

ויכול להיות קשור לפיזיותרפיהשל רצפת האגן. ממליצה לבדוק את 2 הכיוונים במקביל.

(אני אנונימית אחרת)אנונימית בהו"ל

את המרשם הזה רק רופא נשים מביא? או שאפשר לבקש פניה באפליקציה מרופא משפחה?

תוהה לעצמי אם אני חייבת לקבוע תור בשביל לקבל את המרשם

אני חושבת שמרשם למשחה פעם ראשונהשיפור

זה אצל רופא נשים. גם כנראה ירצה לבדוק שיש צורך בנרתיק ושהכל תקין ברחם לפני שייתן. אחר כך לחדש מרשם אפשר גם אצל רופא משפחה.

יש וגיפם שזה אותו דבר בלי מירשםעל הנס

בהנקה הקודמתאנונימית בהו"ל

זה היה לי והשתמשתי באובסטין

הרגשתי שזה עוזר אבל לא לגמרי

כן היה עדיין רגיש שם הכל

אצלי כשלא הספיק אובסטין אז פיזיו' עזרשיפור

בגלל זה המלצתי לבדוק את 2 הכיוונים במקביל. וזה תהליך, לוקח כמה שבועות עד שהאובסטין עוזר וצריך להתמיד אחרת חוזר להיות רגיש. אם אני לא טועה הרופאה גם המליצה להעלות ל3 פעמים במקום פעמיים בשבוע כשזה לא מספיק עזר. וגם הפיזיו' זה תהליך.

ויכול להיות שיש מקרים שלא עוזר עד הסוף, לא יודעת.

לבדוקזוית חדשה

-פטריה

-דלקת בדרכי השתן

-אם אין, ללכת לרופאה שמומחית לכאבים. לא כל רופא נשים מומחה בזה!

אין את שניהםאנונימית בהו"ל

תודה לך

רופאת עריהילד בכור

יש רשימה של רופאות מומחיות

לא לקיים יחסי מין כואבים.. אפשר בפתח אם לא כואב

יכול להיות מכמה סיבוצ אז צריך שרופאה תאבחן

אולי יובש, אולי כיווץ, אולי הורמונלי

תקראי קצת באתר של אחינעם לב שגיא יש הרבה מידע

אולי צריך פיזיותרפיה רצפת אגן

מה שחשוב לדעת שיש מה לעשות עם זה ושזה לא גזירה לתמיד

תודהאנונימית בהו"ל

לא ידעתי שיש לה אתר

ממש תודה לך!

ננסה כמה כיוונים במקביל באמת

גם אובסטין וגם פיזיו ונקווה שיעזור

תנסי להחליף גלברונזה

אני השתנו לי החיים ברגע שהתחלתי לשים את החמאת סיכוך של חברת ספירולינה

מה זהאנונימית בהו"ל

החמאה הזאת?

יש לך קישור?

לפני כל מה שכתבו פהoo

בהריון וגם כמה חודשים אחרי לידה

הגוף לא מתנהג כרגיל

יש יותר רגישות ופוטנציאל גדול יותר לכאב

נראה לי כדאי קודם כל להרפות

לעשות רק מה שמתאים

ולא כרגיל

לקחת את הזמן

לתת לגוף להחלים ולחזור לעצמו

(מפתיע שזה לא מובן מאליו)

נצודקתאנונימית בהו"ל

וזה מה שעשינו

אבל כמה אפשר

כל סוף ההריון ויתרנו על זה

אבל עכשיו כבר יותר מחודשיים מהלידה

וזה קורה פעמים מידי בודדות

וחסר לשנינו

אםoo

מנסים להחזיר את הגוף בכוח

זה יכול לפגוע הרבה קדימה

כמה אפשר? כמה שהגוף צריך

אין דרך באמת טובה לזרז את זה

ולקחת בחשבון שזה המחיר של הריון

לפעם הבאה

אבלאנונימית בהו"ל

צריך לבדוק אם זה באמת הגוף צריך להתאושש

או שיש בעיה שאפשר לפתור

חוץ מה אני מניקה ולא מתכוונת להפסיק כל כך מהר

וארצה גם עוד ילדים בהמשך

אז בגלל שאני לא מעוניינת להתנזר כל כך הרבה

אני מחפשת פתרונות אחרים

לגוףoo

לוקח הרבה זמן להתאושש מלידה

גם אם אין כאב

האיזור שם לא חוזר לעצמו כ"כ מהר

בטח לא חודשיים אחרי לידה

(גם שנה אחרי

אין חזרה מלאה למה שהיה קודם

אבל בסוף זה קורה

החלמה מלאה של הגוף)

לא צריך להתנזר מהכל

אלא ממה שיוצר את הכאב

וכן

מי שמתכננת הריונות רצופים בלי זמן מספיק להתאוששות

יכולה לשלם במחיר של חוסר יכולת להנות באופן טבעי

דיבור על 'בעיה' 'פתרון'

במקום לתת לגוף להחלים באמת

יכול להוות מכשול בפני עצמו להנות

ואז גם כשהגוף מחלים

הנפש לא

וחבל

שנות הפוריות הם שנים מאד ספציפיות

וחבל שהגישה הלחוצה והלא מקשיבה לגוף

תעצב את החוויה הזו

אולי לכל החיים

אצלי היה הכי קשה דווקא בהריון הכי לא צפוף שליהריון ולידה

זה מרגיש מההודעות שלך שאת פשוט מנסה לשכנע לא להביא הרבה/ צפופים.

לא רק בנושא הזה.. .

אני אחות וזה מרגיש קצת מנותק מהמציאות של הגוף.

נכון שהגוף צריך להתאושש, אבל זה לא אומר שזו הסיבה לכאב וזה לא אומר שלא צריך וטוב לטפל. לפעמים הרגישות היא בלי קשר ליחסים

או דווקא בגלל המניעה.

מקווה שאת קוראת את ההודעה בטון המתאים ולא כביקורת

שיתפתי גם אישית ולכן האנונימי

❤️

מותר לך כמובן להביע את דעתך אבל יהיה טוב שתנסי לנסח בצורה שלא פוגעת במי שבוחרת אחרת. בסוף כולנו רגישות והורמונליות וגם אנחנו לא קוראות לפעמים בטון המתאים

אתoo

לא האחות היחידה שדברה על הנושא הזה

אבל בטח נוח לכתוב ביקורת מאנונימי בלי לעמוד בבטחה מאחורי דעותיך

בכל הריון יש זמן התאוששות שבכלל לא קשור ספציפית לכאב

אבל יכול גם

בכל הריון יכול להיות מחיר כזה או אחר בנוגע ליחסים

בהריונות צפופים זה פשוט לא נותן מרווח התאוששות מספיקה

ואולי את ואחרים מנסים לשכנע שזה הגיוני וטוב לקבל טיפול במקום להניח לגוף

הן מבחינת יחסים מלאים והן מבחינת הריונות

למען הסר ספק

אני לא באה לשכנע כלום

הכי חשוב זו בחירה חופשית

לעשות כל מה שרוצים

ומומלץ בדרך

להיות חשופים לכלל המידע הנכון

מתי אמרתי לטפל בלי לתת מנוחה?הריון ולידה

למה לא גם וגם?

למה לא לטפל במקביל וככה לוודא שלא מפספסים משהו אחר?

חבל סתם לסבול

והסברתי את עניין האנונימי, וששיתפתי משהו אינטימי שלי, אם תרצי אכתוב לך מי אני כשאהיה בניק שלי.

בכל אופן עומדת בבטחה לגמרי מאחורי דעותיי ב"ה

זה פשוט לא סותר, ויש לרפואה הרבה פעמים פתרונות שאנחנולא מודעים אליהם (וגם אני לא מודעת לכולם).

אגב דווקא ההתקן הורמונלי עשה לי כאבים ויובש הכי חזקים גם כשנתתי לגוף את מקסימום המנוחה ואילו כשלא מנעתי הרגשתי מיד את הלחות הטבעית

אבל יש פתרונות שיכולים ממש לעזור!!!שיפור

אם רק מחכים ומרפים זה לא תמיד עובר לבד. חבל לסחוב את הקושי תקופה ארוכה סתם. מדברת מניסיון מר.....

בלידות הראשונות לקח לי זמן להבין שצריך לטפל ואיך, והטיפול היה אחר כל פעם ולקח כמעט שנה כל פעם לצאת מזה. ואם לא הייתי מטפלת אני לא חושבת שהיה עובר לבד.

אחרי הלידה השלישית כבר ידעתי מה יעזור והייתי על זה והיה שיפור משמעותי אחרי חודשים בודדים.

מקצת קריאה בנושא, את צודקת שיש אחוז משמעותי של נשים שיעבור להן לבד אחרי כמה חודשים. אבל זאת לא סיבה בעיניי לא לבדוק את הפתרונות שיכולים להביא לשיפור.

ממש לא כל דבר עובר לבדמרגול

מניסיון גם בתחום הזה וגם בתחומים אחרים

אני גם מאוד בעד לעשות רק מה שנעים

אבל יש דברים שחבל לגרור, בטח כשהם כבר תקופה ארוכה….

ודבר נוסף- הרבה מהטיפולים לתחום הזה דווקא דורשים ממך חיבור לגוף, כך שלפעמים אחרי המצב יותר טוב ממה שהיה לפני אפילו

זה נכון. אבל פה לא מדובר על תקופה ארוכהפרח חדש

נכון שכל חודש בלי יחסים נעימים זה מעיק מציק וכואב

אבל מדובר פה על חודשי הריון ולידה

צריך לקחת בחשבון שהגוף עבר ועדיין עובר תהליך.. לא כל דבר צריך ישר לרוץ לרופאים שיתחילו לחטט שם ולבדוק מה יש

אני בעד לעשות תור טלפוני לרופאת נשים אולי יהיה לה פיתרון או משחה שיזרזו את ההחלמה

אבל לא נשמע מצב חריג כמו שמתארים פה שצריך ללכת לרופא מומחה מאוד

מתי נשים וגברים יבינו שהריון זאת טלטלה רצינית לגוף ולנפש ויתנו מקום וזמן לתהליכים הטבעיים לקרות?!

אני לא אכנס פה יותר מידי לתיאורים

אבל אישית אני יכולה להגיד שאני מרגישה שחוזרת לעצמי בפן המיני רק כשנה וחצי-שנתיים אחרי הלידה.

עד אז אני ובעלי מודעים שהכל קצת אחרת

גם החשק גם הכוח גם הגוף

וזה בסדר

וזאת עסקת חבילה שמגיעה עם כל הריון ולידה

רק להגידנעמי28

שחודשיים אחרי לידה זה ממש מעט ולא חריג בכלל.

לגוף לא אכפת שנמנעתם גם בזמן ההריון, יש לו קצב החלמה משלו וחודשיים זה רק שבועיים אחרי הזמן שהרופאים ממליצים להמנע ממילא.

אפשר לנסות להקל עם מה שאפשר, אבל לפעמים הגוף צריך פשוט זמן ולא פתרונות, וכשדוחקים בו הוא מתנגד עוד יותר.

ויש עוד דרכים ליהנות אחד משניה גם בלי חדירה מלאה.

מיניות אחרי לידה משתנה וזה הזמן לגלות דרכים אחרות, להאט, לחקור ולא לנסות לשכפל את מה שהכרתם עד עכשיו.

חודשיים מהלידה זה כלוםם זה תמיד כואב בשלב הזההלוואייי

לדעתי זה יכל להשתפר עם הזמן

תוך 3+ חודשים לדעתי זה כבר לגמרי אחרת

חודשיים זה ממש טרי

היי אני יכולה להגיד שגם אחרי חצי שנה כואבהריון ולידה

והיו לידות שאחרי חודש לא כאב, הרבה פעמים זה הורמונלי או משהו אחר

ושווה לברר אם זה מפריע לזוגיות

אבל לפעמים אכן ככה היה שפשוט עבר לבד

הי אהובהממשיכה לחלום

מבינה אותך כל כך זה באמת מתסכל בטירוף,

לפי התיאור שלך זה נשמע תיאור מתאים לכיווץ שרירי רצפת האגן, ממליצה לפנות לפזיותרפיה של רצפת האגן

בול מה שרציתי לומרעוד מעט פסח

ואם תרצי המלצה יש לי מישהי מהממת בירושלים.

לא יודעת באמת מה הפתרוןכל היופי

אצלי אחרי כל הלידות כאב במשך כמה חודשים, הנחתי שהאזור פשוט יותר רגיש

קודם כלעוד מעט פסח

את אלופה שבאת לכאן לפורום לכתוב ולחפש פתרון.

כי זה באמת מצב מתסכל מאוד מצד אחד, ומצד שני לא פשוט לדבר על זה ולחפש עזרה.

אני חושבת שבהריון, ובטח סוף הריון, ועוד יותר אחרי לידה- הגוף משתנה. ממש.

וזה בסדר שכרגע אתם פחות יחד. לא כתבת על החשק שלך והאם כשאתם יחד זה מרצון שלך או מ'צריך' ו'לא נעים מבעלי', אבל אני משערת על דעת עצמי שזה המצב (גם כי לך כואב, גם כי מאוד מאוד נפוץ שלנשים סביב הלידה יש פחות חשק), ואם זה המצב, אז תיזהרי ממש. לא מקיימים יחסים כשכואב. לא מכריחים את הגוף לקיים יחסים. ממש לא עם מיליון סימני קריאה.

זה אחר כך רק יוצר מעגל גרוע יותר שהגוף מקשר בין יחסים לכאב. ואת לא רוצה להיות שם.

מצד שני, זה לא אומר להתנזר לגמרי, וממליצה ממש לפנות לייעוץ הלכתי לראות מה אפשר לעשות כדי לשמר רמה מסוימת של תשוקה ואינטימיות בלי להכאיב לך אפילו לרגע.

לגבי הכאב עצמו- לי זה נשמע כמו משהו של פיזיו' רצפת אגן. שרירים מכווצים מדי שקשה להם להרפות (שוב, מצב נפוץ אחרי לידה). זה עניין שיכול להיפתר בשתיים-שלוש פגישות. חוץ מזה שבכל מקרה מומלץ לפנות לפיזיו' אחרי כל לידה, בלי קשר אם מרגישים משהו או לא.

היית בפיזיו רצפת אגן?אמאשוניאחרונה

אם לא היית אז ממליצה ממש ללכת. זה עוזר גם עם בעיות מהסוג הזה.

כדאי לבדוק אם את מונעת הורמונלית והג'ל לא עוזר, אז לשקול להחליף מניעה.

פריקה. בקשה לייעוץ. ארוך.. מאשה בחודש שביעי🙄,שגרה ברוכה

אמנם רק שבוע 28. אבל יש כבר מחשבות והתלבטויות איפה ללדת ומה לעשות לאחר הלידה.

רקע:

כל הלידות שמתי בתינוקיה.. בלילה ביקשתי שיתנו מטרנה כדי שאוכל לישון. ביום היו איתי בתכלס רוב הזמן בהנקה.

דגש: לפחות 8-10 שעות ראשונות של אחרי הלידה אני בקושי יורדת מהמיטה בגלל סחרחורות ולחץ דם נמוך וכו'.

אני לא הולכת לתינוקיה אפילו.(מזל שביממה הראשונה הם הרוב ישנים) שולחת רק את בעלי שיבדוק מה קורה וכו' אבל ככה זה יוצא כל לידה לאחר שהתעלפתי אחרי הלידה השניה קלטו שזה דפוס ממש ולוקח לי זמן לחזור. גם ביום השני אני קצת מסוחררת ולא מתהלכת הרבה מאוד אבל בשיפור ניכר לעומת היממה הראשונה.

ילדתי ארבע פעמים בשמיר(הכי קרוב לי לבית). אחת במקום אחר.

בארבעת הפעמים האלה צברתי האמת טראומןת.

מהלידה עצמה (לא תמיד קשור אליהם)

הלידה שלי מתפתחת מהר מאוד יחסית. מפתיחה 5 עד שעה התינוק בחוץ. והבעיה שאני קצת מושכת בבית כי כביכול לחכות שיהיו צירים יותר ארוכים וקרובים רק שבעצם אצלי הלא ארוכים והלא סדירים וכו' פותחים לי לחמש. ואז אני נוסעת . משם רוצה אפידורל עד שמגיע והכל דוך אני בפתיחה מלאה. גם שמספיקה לקבל אני לא נהנית ממנו בכלל וצריכה ללחוץ. אז צברתי סיפורים ותסכולים מבחינת הלידה. ובנוסף ויותר חזק מהכל, מהאשפוז של אחרי.

מצד אחד שמה בתינוקיה גם בגלל ההתאוששות שלי של אחרי הלידה שיותר ארוכה. אפפעם לא הייתי מאלה שהולכות להתקלח מיד אחרי וניידות והכל.

וגם שבאמת רציתי לישון בלילה. בפועל, מה שאני באה לומר . בלידות האחרונות לא היה כך.

אחיות התינוקיה זלזלו, השפילו אפילו הייתי אומרת. כמה האכלת לא האכלת טוב. כן טוב. לא עשית. כן עשית וכל מה שאגיד קשה להסביר כי התגובה שלי עכשיו לא תהיה כמו מיד אחרי הלידה שאני נפשית ופיזית שבורה ומרוקנת. רגשית במקסימום.

בלידה האחרונה בכלללל.. גם 12 בלילה אני אומרת לאחות תקשיבי אני מאוד עייפה ונרדמת איתו. אין לי מלווה איתי תתני לו מטרנה בבקשה ואגיע בעז"ה בבוקר. היא נזפה בי. הכריחה אותי להשאר להאכיל

ובכללי הרגשתי לאורך כל האשפוז למרות!! שזה לא ילד ראשון שלי בכלללל , מעורערת ביכולתי להיות אמא. הייתי חלשה מאוד פיזית, ורגשית.

יצאתי מהלידה הזו שהיתה כבר לפני כמה שנים טובות בהחלטה שאני עם תינוקיה סיימתי. (ולא כתבתי פה ממש כל הפרטים כמובן של מה היה)!

אז הנה, אני בחודש שביעי.

זה מתקרב והאמת, אין לי שמץ של מושג מה לעשות.

אין לי מלווה איתי צמוד כל הזמן(אשאיר את בעלי איתי לאורך כל האשפוז??? מה עם הילדים שבבית? לא שיש לי בכורה בת 15. היא רק בת 11 תהיה)

אם אעשה ביות(שאני לא יודעת מה זה ואיך זה) איך אצליח לטפל בו לבד? כשאני משתחררת הביתה אחרי האשפוז אני כבר הרבה יותר עם כוחות מאשר מיד אחרי הלידה.

מה עם להתקלח? לשירותים? איך זה עובד?

האם ללכת שוב לביהח שקרוב לי לבית ? אבל שהיו לי ממנו חוויות שליליות?

אז לאן ליסוע?

אני מאוד מאוד מבולבלת. אז ביחד עם הפחד מהלידה וכל המשתמע מכך נוסף לי גם זה שאני לא יודעת לאן ליסוע ללדת ומה יעשה לי טוב.

לא הייתי חוזרת לשם שוב.מוריה

הייתי מחפשת מקום שיכיל יותר את הסיטואציה.

ואם המצב מורכב, לא הייתי מוותרת על התינוקייה.

ממליצה על אסותא אשדוד.

אני גם שמה התינוקיה בלילהפילה

בעין כרם. אף אחד לא אומר לי כלום. אם אני רואה צורך אז מוסיפה מטרנה. אצלי הם לא ישנים ביומיים הראשונים, אז אני מוסיפה מטרנה עד שחלב מתאזן. פשוט באה לעמדת אחיות ולוקחת.

אישה אחרי לידה חייבת כמה שעות לישון ולהתקלח.

לגבי אפידורל, אולי עדיף בלעדיו? לדעתי הוא מיועד לנשים שיש להן שלב צירים ארוך מאוד כואב. ואת באה בפתיחה מתקדמת ואז יולדת מהר. גם מבחינת התאוששות עדיף בלעדיו.

היתה לי גם לידה שלא לקחתי. לא ראיתי הבדל,שגרה ברוכה

בהתאוששות האמת..(אצלי)

תודה על התגובה!,שגרה ברוכה

כשאני לא מיד אחרי לידה אני אומרת לעצמי. פשוט תגידי שאת מביאה מטרנה עכשיו וכו'. או שאת משאירה ללילה בתינוקיה והכל. אבל מיד אחרי לידה אני כעלה נידף . ויכוליות שספציפית אני נתקלתי באחיות חסרות רגישות.. לא יודעת באמת לא יודעת. בדכ הרי הפחד הגדול לפני הלידה סה הלידה עצמה . אצלי האשפוז מחשיש לא פחות

מתואמת

אם יש אפשרות כלכלית - אפשר לקחת דולה לאחרי לידה, שתהיה איתך לפחות בלילה הראשון/ביממה הראשונה לאחר הלידה בביות מלא. זה מה שאני עשיתי אחרי קיסרי (שבו אסור לקום מהמיטה ביממה הראשונה), וזה היה לי מצוין. היא הייתה איתי בלילה ובמשך היום אמא שלי הייתה איתי.

לי אישית קל יותר להתאושש כשהתינוק לידי, גם אם פיזית אני לא מסוגלת לטפל בו מעבר הנקה.

אבל אם לך קל יותר שהתינוק בתינוקייה, אז אפשר לחפש בית חולים אחר שיותר מבין לקשיי היולדת ולא מכריח להיניק...

שיהיה בשעה טובה ובקלות!

מסכימהאפונה

דולה, אמא, אחות או חברה טובה, שתבוא להיות איתך בשעות הראשונות עד שתתאוששי או עד שבעלך יוכל להגיע שוב (או שמראש הוא ישאר).

וגם אני חושבת שהאפידורל לא מועיל לך...

למה יממה?השם שלי

אצלי אמרו 8 שעות, ואחר כך אמרו לי לחכות עוד שעתיים כי הברזל היה נמוך.

ואחרי זה כבר קמתי הולכתי לפגיה.

יכול להיות שיש כאלה שלא מסוגלות לקום, אבל לא שמעתי שאסור.

אחרי קיסרי?🤔מתואמת
אולי האיסור לא היה על לקום (היה אפשר לקום אחרי שפגה ההרדמה לגמרי), אלא על להישאר לבד עם התינוק...
כןהשם שלי

זה ההנחיות שנתנו לי לגבי לקום מהמיטה.

להישאר לבד עם התינוק לא היה רלוונטי לי, כי הוא היה בפגייה.

מתואמת

גם לי היו תינוקות בפגייה אחרי קיסרי, ואני זוכרת שבפעם הראשונה שהגעתי לראות אותם זה היה בכיסא גלגלים... אבל לא זוכרת כמה זמן זה היה אחרי הלידה ולא זוכרת מתי כבר הגעתי אליהם לבד...

הפרוטוקול זה לנסות לקום אחרי שש שעותבוקר אור

אחרי קיסרי

ויממה הראשונה צריך מלווה לביות מלא

תודה! אז זה באמת מה שזכרתימתואמת

לא זכרתי מדויק...

למצוא מלווה לאשפוזהשקט הזה

או אופציה נוספת, אני לא יודעת בדיוק אם היא תענה לך על כל המורכבויות אבל בשיבא לא צריך להחליט אם את רוצה ביות מלא או חלקי. אני למשל שמתי שם לילה אחד בתינוקיה, ולילה אחד הילדה הייתה איתי.

אני לא ככ ממליצה בכללי על בית החולים הזה, כי לי לא היה טוב שם אבל אולי זה יאפשר לך את ההתאוששות הראשונית שאת צריכה ואחכ התינוק יוכל להיות איתך.

אגב, אמנם לא היה לי ככ טוב שם אבל מכל הצוות, צוות התינוקיה זכור לי הכי לטובה דווקא.

בכל מקרה- לא הייתי חוזרת למקום שלא היה טוב בו. אם שמיר קרוב לך אז כנראה שבמרחק של עוד כמה דקות נסיעה יש לך עוד כמה בתי חולים קרובים. בין אם זה לכיוון השפלה- קפלן/ אסותא אשדוד ובין אם זה לכיוון המרכז- וולפסון, שיבא, ועוד..

מה שכן, אם את קצת מרחיקה לבית חולים אחר, צריך לקחת בחשבון שאולי צריך לצאת בשלב מוקדם יותר ולא לחכות עד לצירים הארוכים יותר

זה כמה שאלות שונות.לומדת כעת
  1. האם לשים בתינוקיה

  2. האם לחזור לאותו בי"ח

  3. האם להביא עזרה ליממה הראשונה.

התשובה יכולה להיות שונה בכל אחד מהנושאים.

אם את אומרת שאחרי לידות קשה לך ההתאוששות אז כן הייתי ממליצה לך לשים בתינוקיה ותבקשי שיביאו לך את התינוק כשהוא לא רגוע. את יכולה להיות עם התינוק כל הזמן שאת רק רוצה (חוץ מכמה שעות בודדות בלילה)... אני מאוד רציתי ביות מלא ולא הסכימו לי, ואני ממש שמחה שלא הסכימו לי. זה משחרר שאת לא חייבת להיות צמודה לתינוק.

ועל הבי"ח, אם אין לך נסיון טוב עם הצוות לדעתי הייתי מנסה בי"ח אחר.

קוראת אתכן.,שגרה ברוכה

כמה שאלות:

1.מישהי מכירה את וולפסון? יצא לה ללדת שם?

2.שאלה כללית לגבי ביות. איך זה הולך? האם ברגע שאמרתי ביות אין אפשרות בכלל לתינוקיה? להתקלח? לשירותים? וכו'. איך זה עובד. מה לגבי חדרים? זה חדר פרטי?

לגבי שמישו יהיה איתי לאורך היום הראשון באמת זה משו שאני חושבת עליו . בסהכ הילדים כבר לא קטנטנים ויש סבתות/דודות/ביסיטר בתשלום . אולי אגיד לבעלי באמת להיות איתי ביום הראשון (או מישו אחר) חדר פרטי יהיה יותר נוח בעניין הזה..

לא יודעת ספציפיתהשם שלי

התנאים בהיות מלא משתנים לפי בית חולים/ מחלקה.

אז כדאי לברר ספציפית במקומות שרלוונטיים לך.

יש מקומות שאין שם בכלל תינוקיה, ויש מקומות שיש אפשרות גם לשים בתינוקיה אם צריך.

אני יודעת שלפעמים נשים מבקשות מהאחיות לשמור על התינוק.

גם לגבי החדרים. יש מקומות שיש חדר פרטי ויש מקומות שלא.

אני הייתי בבית מלא בשערי צדק ביולדות ג'.

הייתי עם התינוקת כל הזמן. וכשהתקלחתי הכנסתי אותה איתי לחדר.

היינו שתיים בחדר, כשבמחלקות אחרות יש שלוש.

בתכלס אם יש חדר פרטי אני מעדיפה,שגרה ברוכה

אני יכולה לשים בהגדרה בתינוקיה אבל בעצם יהיה רוב הזמן איתי(ועם מלווה אם אכן זה יקרה)

ואז רק לבדיקות וכאלה נשים שם..

אם אנסה עוד יותר לזקק מה מחזיר אותי בצורה שלילית ככ בלידות האחרונות זה החוסר אונים/השפיטה/ההקטנה

זותומרת, אני רוצה לטפל בתינוק בדרך שלי(כאמור זה לא לידה ראשונה שלי)

מבלי שתבוא אחת ןתגיד לי שהוא ככ הוהוא ככה אם אני צריכה עזרה אני מתייעצת כמובן אבל אם לא אז לא.

אם באמת אסדר שמלווה יהיה איתי אז חלק מתפקידו יהיה באמת להיות חוצץ מול הצוות בעניין הזה לפי איך שאסכם איתו מראש.

באיזה בתי חולים יש חדרים פרטים מישהי יודעת?

אני יודעת שבעין כרם יש חדרים פרטייםמתואמת

אבל זה על בסיס מקום פנוי...

ממה שידוע לי מדובר ממששלומית.

בכמה חדרים בודדים

כן, גם אני הבנתי כך.מתואמת

זה לא כמה בודדים בכלל, זאת כל המחלקה החדשהאמא לאוצר❤

אבל סטטיסטית באמת זה לא אחוז גבוה מהמחלקות..כלומר רוב רובם הנשים לא מקבלות אותן

בכל אופן זה לא בודדים

איזו מחלקה?שלומית.אחרונה

בד' החדשה יש בודדים, אני יודעת כי הייתי שם וביררתי.

אולי יש משהו עוד יותר חדש שאני לא מכירה

יש באיכילובDoughnut

חדרים פרטיים עם מיטה למלווה. הצוות היה מקסים, לא שמתי בתינוקיה אז לא יודעת לומר לך איך היא.

בוופלסון ואיכילוב, בבלינסון גם יש אופציה אני חושבתהשקט הזה

לא בטוחה

ובאסף הרופא הבנתי שעכשיו ב-36 שעות הראשונות יש חדר פרטי ואחכ את יכולה להשתחרר או לעבור לחדר עם עוד נשים

יודעת אם באסף זה לכל יולדת או אם לקחתי,שגרה ברוכה

ביות אז אני במחלקת ביות למשל(שזה שתיים בחדר)

אסף הרופא זה לא שמיר?יעל מהדרום

לא יודעת להגיד, ויעל כן, אסף הרופא זה שמירהשקט הזה

מהפרסום הזה נשמע שזה לכולםיראת גאולה

זה לא אמור להיות ככהמקקה

תנסי בית חולים אחר

אולי קפלן. לי היה שם מעולה.

באמת באסף הרופא הרבה צוותים לא נחמדים. חיבוק

מעלה עוד כיווןשיפור

אולי לחפש מישהי שתהיה עם הילדים כדי שבעלך יוכל להיות איתך ביממה הראשונה? אולי יכול להתאים שיהיו אצל סבתא/ דודה או אולי נערה בוגרת שהם מכירים תוכל להישאר איתם?

עוד בעניין אטופיק דרמטיטיס+שאלה על "חיטוי" דובימתואמת

היינו היום אצל רופא עור עם הקטנה, אחרי שרופאת משפחה אמרה לנו ללכת כי כנראה יש לה אטופיק.

שורה תחתונה, הוא אישר שזה אטופיק, אבל הוא רופא קצת מוזר (שילוב של מבטא כבד+דיבור מהיר מדי+בדיחות בקצב וכל מיני "משלים" לא ברורים), אז אני כבר לא בטוחה אם להקשיב למה שאמר.

הוא נתן מרשם לתרופה מייבשת נוזלים ולמשחה אנטי היסטמינית. על המשחה קראתי שיש בה סטרואידים, אז אני לא מעוניינת לתת לה (במיוחד שהמצב שלה לא חמור בכלל). מתלבטת על התרופה, כמה היא בכלל נצרכת. (אני מכירה את התרופה הזו מייבוש נוזלים באוזניים🤔)

בעיקרון כשהשתמשתי בסבון של לה רושה (ש @אמהלה המליצה עליו) היה נראה שהנגעים ממש חולפים לה. אז אולי זה מספיק?

גם הרופא אמר משהו לא ברור על זה שצריך לחזור אליו בעוד חצי שנה. אז ברור שלא נחזור אליו עצמו, אבל האם באמת צריך לעשות מעקב אצל רופא עור?

תודה מראש לעונות!


(*ורק מציינת שאין צורך לענות לי על השרשור בפרטי, במיוחד לא כל מיני גברים מעוררי תהייה. זה מה שקרה לי אחרי השרשור הקודם שפתחתי... זה נושא שלגמרי אין צורך לשוחל עליו בפרטי*)


>>> ושאלת בונוס:

יש לחמודונת דובי אהוב מאוד, שהיא מסתובבת איתו יום וליל. הוא כמובן סופג לכלוכים וחיידקים מרחבי הבית והרחוב והמרפאות שבהן היא מבקרת.

אני משתדלת לכבס אותו פעם בשבוע (מגניבה אותו לשם בלי שהיא תשים לב, אחרת היא תבכה צעקות קורעות לב מול מכונת הכביסה), אבל זה לא מספיק...

בסופו של דבר היא נכנסת למיטה מקולחת (גם זה לא תמיד), ואילו הוא נכנס איתה למיטה כשהוא מלוכלך...

יש דרך לנקות אותו במהירות בלי לכבס אותו? (גם הכביסה הכי מהירה לא מהירה מספיק, והיא גם לא אוהבת לחבק אותו כשהוא רטוב...)

לגבי מעקב124816

לדעתי אם האטופיק בשליטה ומספיק לה קרמים ללא מרשם אז אין צורך ברופא עור, אם היא סובלת והאטופיק מחמיר אז ברור שצריך ללכת לרופא,

אם גם אצלכם תור לרופא עור טוב קשה להשגה, אז עדיף לקבוע מעקב פעם בחצי שנה ואם אין צורך אז לבטל.

תודה!מתואמת

אולי באמת נקבע ליתר ביטחון תור לעוד חתי שנה.

למישהי יש המלצה לרופא עור טוב ומסביר פנים בכללית ירושלים?

רק לגבי הדובי...אחת כמוני

יש מצב לרכוש עוד אחד זהה?

אם כן, אז לא בקרוב... (הוא מאיקאה, ולא נגיע לשםמתואמת

שוב בקרוב)

אני תוהה אם היא לא תריגש בהבדל, כי הדובי הנוכחי כבר מרוט בהתאם לשימוש בו, ודובי חדש לא ירגיש לה דומה

(מצד שני, אצל המטפלת שלה גם יש את הדובי הזה, והיא תמיד התקשתה לעזוב אותו, כאילו היא חושבת שהוא שלה... והודבי של המטפלת במצב הרבה יותר טוב מהדובי שלה🙄)

התכוונתי לרכוש נוסף ולא במקוםאחת כמוני

כן? לזמןש הוא בכביסה

כן, כן, הבנתי. זה באמת רעיון טוב בעיקרון, תודה!מתואמת

הייתי שואלת בשכונה/בניין אם מישהו מגיע לאיקאהטארקו

בקרוב למשהו קטן..

אצלנו לפחות זה מקובל מאוד לשאול ואני בטוחה שישמחו לעזור..

נכון, חשבתי על זה. אולי באמת כך נעשה...מתואמת

(למרות שזה מרגיש לי "בגידה" בדובי האמיתי, שנביא לו מעין מתחרה🙈 אני כזו שנוהגת לייחס לבובות רגשות, ויהיה לי קשה להימלט מזה🤭🤭)

להיפך, הוא כל כך מוצלח, שאת רוצה לשכפל אותויראת גאולה

היית אומרת אותו דבר על בעל, למשל?🙈מתואמת

לא, אבל על ילדים כן 😍יראת גאולה

במחשבה שניה, לא הייתי מתנגדת שבעלי יתפצל לשני גופים. בזמן שאחד ישן / בעבודה - השני מתפקד בבית. כוח על שימושי דווקא.

😅מתואמתאחרונה
דווקא בילדים יש לי שכפול אחד, אפשר לומר (אם כי ככל שהם מתבגרים אנחנו מגלים יותר הבדלים ביניהם...)
לגבי הבונוסאורוש3

האמת שלא הייתי מכניסה למרפאות. וגם לא מסתובבת איתו ברחוב. מכניסה לתיק.

בבית ואצל המטפלת היא גם ככה מסתובבת ואוספת חיידקים לאורך זמן. אז זה לא כזה משנה בתכלס...

הבעיה שהיא לא מוכנה להיפרד ממנו...מתואמת

גם עוד מעט נתחיל טיפול אצל קלינאית תקשורת בקופה (אחרי שסיימנו טיפול פרטי), והדובי מאוד עוזר לה להשתחרר ולא להתבייש... (לפחות במרפאה קלינאית התקשורת נמצאת בקומה אחרת משאר המרפאה)

מחפשת רעיון לקמפינג, אשמח לעזרההריון ולידה

אנחנו בתקופת צמצום כלכלי ורוצים להוציא ממש כמה שפחות. לא הייתי הולכת בכלל לנופש אבל הילדים מאוד רוצים ובשבילם חשבנו כן לנסות, וכדי שיעלה קצת אז מוכנה לסבול קמפינג

אבל-

  1. מחפשת מקום (עדיף בצפון) שעולה כמה שפחות, אבל כן עם מקלחת ושירותים. גדול עלי מידי בלי...

  2. אפשר גם דירה פשוטה אבל אנחנו 9 ילדים ב"ה ולא נראה לי שיש משהו במחיר שיתאים לנו.

  3. אני ב"ה בחודש שביעי, איך ישנים ככה באוהל? מזרון מתנפח נשמע לי לא נוח בעליל, מזרון מהבית אפשר לקחת אבל רק דקיק כדי שיהיה לו מקום. מקום שמשכיר מזרנים בטח יהיה יקר עוד יותר. תוהה איך אסתדר בלילה..

תודה רבה!

אולי להשכיר מזרון רק בשבילך?יעל מהדרום

אולי לקחת דירה פשוטהאמאשוני

ולשים חלק מהילדים באוהל בסלון/ מרפסת

לטייל ביום לפני ואחרי

אפשר לתכנן לבשל יחד ארוחת ערב, זה החוויה

אנחנו עשינו שנה שעברה קמפינגדיאן ד.

והיה לי ממש קשה לישון באוהל

מתישהו התייאשתי והלכתי לישון ברכב בחניון.

לא יודעת מה ההגדרה של זול מבחינתךטריה

אנחנו לוקחים דירה פשוטה בצפת (לא בעיר העתיקה). לקחנו אותה גם שנה שעברה והיינו ממש מרוצים.

הם לוקחים לפי מיטה/מרווח, אנחנו שמים את הילדים הקטנים על מזרנים ויצא לנו ל4 מבוגרים ו8 ילדים כ1000ש"ח ללילה.

אם מעניין אותך פרטים, בשמחה אתן לך באישי.

מה עם החלפת דירותשלומית.

לא יודעת איפה אתם גרים אבל לפעמים זה מיקום שיכול להיות אטרקטיבי לאנשים אחרים.

נניח ההורים שלי השנה מצאו דירה פשוטה בצפון ונסעו ל3 ימים ובימים האלה המשפחה שגרה שם מתארחת בבית שלהם...

וגם סיכמו משאירים אחד לשני מצעים ומגבות אז נחסך המון סחיבה

תודה רבה! עונה לכן:הריון ולידה

החלפת דירות אני לא רוצה.

לגבי דירה- האמת ש1000 שח זה הרבה בשבילנו כרגע, למרות שזה זול

יש סיכוי למצוא באיזור 500? אם הילדים ישנו בחצר? נראה לי שזה לא מציאותי בצפון בעונה הזאת.

מזרון רק בשבילי זה אפשרי, איפה יש קמפינג שאתן ממליצות? נורמלי ולא יקר?

לישון ברכב גם לא נשמע לי תענוג גדול

יש לכם אולי משפחה או חברים באזורים רלוונטים?כורסא ירוקה.

מבינה שהחלפת דירות לא רלוונטית לך, אבל אולי אם תכתבי הודעה כזאת גנרית לכולם שאתם מחפשים דירה לישון בה לילה או שניים בתקופת הקיץ, ואם מישהו יוצא לנופש ויתאים שתתארחו אצלם בתשלום סמלי תשמחו לדבר.

בגלל שאתם הרבה הייתי מוסיפה גם שלא חייב מיטות לכולם ואתם תדאגו לעצמכם. וכמובם שתשאירו נקי אחריכם

למשפחה בת 11 נפשותיהודיה מא"י

גם קמפינג באתר מוסדר בתשלום מגיעים בכיף ל500₪. במקומות הזולים מגיעים לסדר גודל של 40-50 לאדם.

אפשר בחוף כינר. יש שירותים ומקלחות, משלמים רק על החנייה. יש גם שטיבלך לתפילות בבין הזמנים

ומומלץ ביותר, אבל בלי מקלחות - פארק גורן. מקום ענק, חינם לגמרי שגם כשעמוס אפשר למצוא את הפינה השקטה שלך. יש מים זורמים, יש שירותים, יש מסלול מהמם שמתחיל ישר מהחניון. אין מקלחות, אין חשמל. מגיעים פקחים, אז כדאי לדאוג לישון רק במקומות שמאושרים ללינה בתוך הפארק.

חוויה מובטחת.

יש לכם אוהל?מנגואית

500 זה מחיר לדירה זולה לזוגאמא לאוצר❤

מקסימום+ 1 או 2

בטח בעונה הזאת שהיא הכי יקרה בשנה

אפילו זה אי אפשר למצוא כמעט אז אני לא חושבת שזה אפשרי למצוא בכזה מחיר עם 9 ילדים...♥️

לגבי המזרון, יש מזרונים מתפנחים יחסית נוחיםקנקן שבור

יצא לי לישון על אחד כזה והיה לא רע

יש את יער השלום בירושליםניק חדש2

אומנם לא בצפון אבל מקום מסודר.

מזרן מתנפח דווקא ממש נוח!מתואמת

אני אחת שחייבת לישון על מזרן נוח לגמרי, אחרת סובלת מכאבי גב, ומזרן מתנפח (איכותי) היה לי ממש נוח.

אנחנו מתכננים לעשות קמפינג בשמורת עוז וגאו"ן בגוש עציון, זה בחינם בעיקרון. כן היינו צריכים לקנות אוהלים (שניים, יש עוד שניים שהתאומים קיבלו מתנה לבר מצווה) ויש לנו את המזרן המתנפח ממעין קמפינג שבעלי ואני עשינו פעם (השאר יישנו בשק"שים ושמיכות), כך שזה אמור להיות נוח וזול יחסית. והאוהלים יישארו לנו גם לעתיד.

בכל אופן, אפשר גם לברר על החלפת דירות, אם יש לכם דירה במקום יחסית שווה...

תבדקו קמפינג במקומות עם כרטיס מטמוןרק טוב!

גנים לאומיים.

אני יכולה להמליץ על אשקלון. אומנם לא בצפון, אבל מקום נחמד מאוד. ישנים על דשא, אפשר להשכיר מזרונים או להביא מהבית. אוהלים משלכם. יש שרותים מסודרים ונקיים. מקלחות גם אחלה. מקררים, כיורים לשטוף כלים. ואפשר לטייל במקום נחמד ויפה שם. וגם לרדת לים בבוקר חוף מוכרז, כשירדנו אליו בבוקר היו שם מלא משפחות דוסיות בלבוש מלא (ילדות עם חולצות 3/4 וחצאיות...).

יש מתחם קמפימג מסודרתודה לה'.

זה נקרא נטורה בישוב נטור בגולן. מתחמים פרטיים לאוהלים, משכירים מזרונים, יש מטבח עם גז מקררים, שירותים מקלחת, שחשוחיות מים, פינת חי, מחצלת עם משחקים לילדים.. ממש נחמד. מאמינה שיעלה יותר מסתם מקום אבל שווה לברר..תסתכלי באינטרנט מספרים

שמעתי על קמפינג אלרום. חפשי בגוגל מספר...שש וארגמן

ושמעתי גם שיש אירוח זול במדרשת נוב.

ובאזור אחרי לגמרי שמעתי שיש אירוח זול בישיבה באלון מורה.

לא זוכרת את הפרטים ששמעתי על שניהם... בטח אפשר למצוא אנשי קשר דרך גוגל...

בהצלחה!

מזרון דק מהבית לדעתי יותר נח ממתנפחחילזון 123

אפשר לקשור על הגג

קמפינג זול יחסית זה שמורות של רשות הטבע. תראי מחירים באתר שלהם. זה באזור 60 לאדם.

(ובמקומות הגדולים יש בד''כ השכרת מזרונים ב 10-15 למזרון).

(אם אתם לא רוצים שיהיה חם אתם יכולים ללכת ללינה במכתש רמון, ביום חם אבל בלילה נעים...)

https://www.parks.org.il/%D7%97%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%94-%D7%91%D7%AA%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D/

והכי זול-חוף בכנרת. יוצא לחניה ללילה פחות מ 100 לדעתי לרכב

יש לנו אוהלים טובים גדולים וגם מזרן מתנפח איכותיהריון ולידהאחרונה

תודה לכולכן על ההצעות והעזרה!

נבדוק את האפשרויות, תודה רבה!

אפלייה בין נכדיםאנונימית בהו"ל

נתחיל בזה שאני הטיפוס הנוח והנעים של המשפחה, זאת שתמיד עוזרת, דואגת לכולם, מגיעים לשבת מוקדם ומתקתקת חצי שבת. בעלי המהמם החתן שתמיד עוזר, (ברמה שפשוט יש דברים שמחכים לנו שנבוא ונעשה..). בקיצור הילדה הטובה של המשפחה, זאת שלא עושה בעיות😅

אני חושבת שאני גם טיפוס שמרצה את ההורים

ב"ה נולד לנו בן מתוק לפני כמה חודשים ואני מרגישה שהוא רחוק מלהיות אהוב כמו שאר האחיינים שלי. אנחנו גרים רחוק מההורים שלי ומגיעים פעם במספר שבועות לשבת. יש לי אחים שגרים קרוב להורים והם מגדלים להם את הילדים. אחד האחים שלי מגיע כל שבת קבוע לסעודה.. אישתו הולכת לאימון פעמיים בשבוע וכמובן שהילדים אצל ההורים שלי, אוכלים אצל ההורים חצי מהשבוע וכן הלאה… כמובן שהאחים שגרים קרוב, לא עוזרים להורים בכלום ורק דורשים ואם יצא וההורים ביקשו משהו (העזו לבקש!!), הם עושים טובה ולא מפסיקים להתלונן.

גם האחים שגרים רחוק מקבלים מה שרוצים ורק מצייצים שרוצים לבוא שבת, אומרים להם אמן. לנו חופשי אומרים "אין לנו כוח השבת" ואח"כ אני שומעת שאירחו אח אחר וכמובן את האח ה"קבוע".

זה סתם כדי להבין את הרקע..

תכלס, כשאנחנו מגיעים (אחרי שלא היה לנו כזה נוח להגיע השבת והם אמרו שהתגעגעו אליו..) ומנסים לבקש שישמרו לנו על הילד שעה- שעתיים בשבת בצהריים הם עושים פרצוף ואומרים שאין להם כוח, בקושי מתייחסים אליו (עם שאר האחיינים הם יושבים ומשחקים על הריצפה). אמא שלי אומרת לאחיין שכל השבוע אצלם סבתא שרופה ומטפלת בו כל הסעודה, בזמן שאני ובעלי מעבירים את הבייבי בינינו. בעלי חזר מהר מהתפילה כדי להשכיב את הילד לישון ואחי "הקבוע" מתלונן שצריך לחכות לו 5 דקות!!!! ואשכרה פשוט עשו קידוש והתחילו סעודה בלעדיו (סעודה שאני הכנתי חצי ממנה!!!!). יש עוד הרבה דוגמאות (חלקן אאוטינג), שורה תחתונה מרגישה שאנחנו פשוט לא נספרים, כח אנחנו פשוט נוחים ואלה שלא עושים בעיות. עד עכשיו הצלחתי להכיל את זה ולא נפגעתי, כשזה הגיע לילד שלי זה שורף אותי מבפנים!!

חזרתי משבת בוכה ובשיחה עם בעלי הבנתי שזה כנראה לא ישתנה. אני רוצה לעשות עבודה עם העצמי ולקבל את זה, כדי לא לשדר לילד את התחושה שהוא לא רצוי שם.

אשמח לכל טיפ שיש לכן איך אני יכולה להשלים עם זה בתוכי

סליחה על האורך והפריקה

וואורקאני

פערים גדולים בין הילדיםנויה12345

יש לי 2 ילדים, ילד בן 5 ותינוק בן 9 חודשים

קצת קשוח לפעמים כי באמת הפערים משמעותיים.

יש כאן נשים עם פער כזה גדול? בעיקר מתקשה בהעסקה של הגדול, שלא יבקש לצפות כל היום במסך...

בעיקר בדברים לעשות בבית...

היום היה לי קצת עצוב כי הוא אמר לי: הלוואי שהיה לי תאום ועצוב לי שאין לי אחים בגילי

הלוואי שיכולתי בזמנו ללדת צמודים. חוויתי הריון קשה ובסיכון גבוה, ואחרי זה מצב לא פשוט של בעלי שנגרם מהשירות מילואים, ילד נוסף זה הדבר האחרון שיכולתי לחשוב עליו באותו זמן.. ולפעמים עצוב לי שאין לו עם מי להיות בבית...

אשמח לרעיונות איך להתמודד.. איך לתת לילד להרגיש שהוא לא בודד.. אני משתדלת מאוד אבל גם התינוק צריך אותי וזה מורכב לפעמים..

ובעיקר איך להתחזק שזה מה שיכולתי בזמנו, התחושה הזו של איזה באסה לא מרפה ממני...

אצלי יש פער קצת יותר גדולטארקו

הקטנה נולדה כשהגדול היה בן 5.5

לקח זמן, אבל היום כשהגדול בן 8 והקטנה בת 2.5

אני ממש רואה כמה הם חברים

וכמה הקשר הזה טוב ומדויק להם ממש

וכמה אם הם היו קרובים יותר בגיל זה היה הרבה יותר מורכב..

לא בחרתי בזה.

לא רציתי פער כזה

כל מיני נסיבות שה' בחר להוביל אותנו בהן הובילו לשם

יש בזה אתגרים גדולים

אבל יש בזה גם ברכה גדולה.

וכן, זה לגמרי להפעיל 2 מערכות מקבילות..

הולך להיות לי בע''ה פער יותראורוש3

אומנם זה לא בין שניים. אבל בין העוברית לאחיה האחרים. האמת שזה כן מעסיק אותי, אולי ננסה שיהיה עוד אחד במרחק סביר אבל יש ממש ממש מצב שזה הסוף.

אני חושבת שמודעות זה הדבר הכי חשוב פה. המציאות היא מה ש-ה' גלגל בסופו של דבר. ולכל אחד יש את התיק שאיתו הוא גדל. היה פה לצשל לא מזמן דיון מאוד מעמיק על משפחות ברוכות. יש שזה היה קסום להן ויש שזה היה נורא להן ויש עוד הרבה באמצע. אין לנו שליטה על התוצאה. אנחנו יכולות להשתדל ולהיות במודעות לאתגר.

מודעות למשל במקרה שלך זה לדאוג לזמן אישי, לדאוג יותר להשקיע בהזמנה של חברים, לדאוג לפעילות סבירה לשניהם- הוא עדיין ממש צעיר, כל הג'ימבורי וכו', כל דבר בטבע, הכל רלוונטי, אם יש משפחת חברים או בני דודים עם קרבה בגיל לקבוע יחד פעילות או נסיעה משותפת.

המון נחת משניהם.

אולי להיפגש יותר עם חברים בגילו?שיפור

ועוד רעיונות-

למצוא פעילוית שמתאימים לשניהם כמו גן שעשועים, ג'ימבורי, בריכה בחצר...

לנצל את הזמן שהקטן ישן לפעילויות שמתאימות לגדול והקטן עלול להפריע- לבשל ביחד; לספר סיפורים, לבנות עם מגנטים.

ובכללי בשלב הזה נראה לי יותר להתמקד בתעסוקה לגדול, ושהקטן יתעניין במה שאתם עושים.

ואולי לחשוב עם הגדול על רעיונות לתעסוקה שיוכל להעסיק את עצמו כשאת עסוקה עם הקטן ולא פנויה אליו- חוברת עבודה/ צביעה, דגמים, פאזלים, מולטי קומבינציה.

אצליoo

2 ילדים עם פער של 9 שנים

חברים ממש טובים

מגיל צעיר

פער של פחות מ5 שנים הוא לא באמת פער גדול

אולי רק בגיל צעיר כזה

תעסוקה של ילדים לא בהכרח קשורה לפערי גילאים

וקשורה בעיקר לתפיסה

(אם צריך להעסיק ילדים/ ילד יכול להעסיק את עצמו/ גישה כלפי מסכים/ אירוח חברים ועוד)

לילדים יכולות להיות הרבה תלונות

זה בסדר שהם מתלוננים

אבל זה לא אמור להוביל את המחשבה/ הפעולה

האגדה על צמודיםמקקה

היא לא תמיד נכונה

לי יש צמודים והם רבים כל היום וממש לא אוהבים אחד את השני.

לעומת זאת בת שמונה ובן חמש מסתדרים טוב. ויש לי גם בן חמש ובת שנה וזה בכלל לא פער ככ גדול בעיני

חבל על ההלקאה העצמית, תשדרי לילד כמה הוא בר מזל שקיבל אמא לעצמו ככ הרבה שנים ואיזה כיף שיש לו תינוק.

מתחברת, השדר לילד ממש משמעותי! וזה אמיתי!שיפור

כשיש ילדים צמודים אז חוששים שאין יחס אישי מספיק ואחד בא על חשבון השני, כשיש פער גדול חוששים שאין לו עם מי לשחק. ומצד שני בכל מצב יש גם צד חיובי שעליו עדיף לשים את הדגש מול עצמך ומול הילד.

בלי לבטל את הרגשות של הילד כמובן- הוא מתבאס שאין לו תאום- "באמת היה יכול להיות כיף אח תאום כדי שתמיד יהיה חבר בגילך לשחק איתו!"- לא ממקום שאת מרגישה לא בסדר- ברור לך שעשית את מה שהיה הכי נכון ומדויק למשפחה שלכם! אלא ממקום שאת מבינה את הרצון שלו. כמו שהיית מביעה הבנה כלפיו כשמתבאס לחזור הביתה מהגינה.

יש לי פער קצת יותר גדולים...

דוקא בעיניי יצא ממש טוב ב"ה

הגדולים לא מקנאים ומשחקים איתה.

סה"כ לא רואה בעיה, בסופו של דבר הכל לטובה. אם היה לפני אולי היה קשה יותר אם היה אחרי שוב אולי גם היה קשה יותר כי גם אני כבר מבוגרת.

כל דבר בעיתו ובזמנו, הכל לטובה

תודה לכולכן. נתתן לי כמה נקודות חשובות לחשוב עליהןנויה12345

באמת מאוד קשה לפעמים שהוא לבד. אבל נתתן רעיונות מעולים איישם בע''ה, תודה

אני עם פער כזה ביני לבין אחי שיח סודאחרונה

אז אמא שלי התמודדה,

אבל הייתי כמו אמא שניה בשביל אחי ושמרתי ממש והתגאתי ומבחינת אמא שלי ובכללי אני חושבת שזה דווקא יותר קל מאשר צמודים,

שלכל אחד יש צורך שונה לגמרי ויש הפרדה ברורה

כשזה אחד אחרי השני זה בלאגן בצרכים חח

תגדלי אותם בנחת

שאלה על בלניותאנונימית בהו"ל

יצא לכן לבקש מהבלנית שתצא מהחדר של הבריכה או להסתובב לפני שאתן עולות?

זה אפשרי?

שזה כבר מנהגים ופסיקותטארקו

וכשחפרתי בזה הבנתי שלא רק שזה לא מוחלט שחייב

אפילו לא מוחלט שגבר לא יכול לברך ליד אשתו אם היא לא מכוסה..

אולי יעניין אותך