אשמח לשמוע מבנות שיותר בגישה האלטרנטיבית
בנות שמאוד מאמינות בגישה הקונבנציונלית- עדיף שתדלגו.. יש לי על הראש ועל המצפון את האחות של הטיפת חלב וזה מספיק לי...🥵
אז..
כמה דחוף בעיניכן להביא ברזל וויטמין די???
תמיד אני קונה ונותנת מעט ואז שוכחת.
והכל תקין ב"ה.
הפעם אין לי רצון אפילו לקנות ולנסות.
אשמח לשמוע ממשהי שיודעת- כמה אני בסדר ושזה לא סוף העולם..
הוא יונק ולוקח קצת תמל ביום..
מתחילה טעימות..(שהוא מעוות את הפנים בגועל ויורק... מה עושים? תזכירו לי....🤭)
בתודה❤️❤️❤️
העובדה שהרפואה הקובנציונלית מייחסת חשיבות לוויטמינים, ברזל וכו' - זה לא סתם מתוך שיעמום, אלא בהתאם למחקרים שנעשו שהראו את החשיבות של הרכיבים האלה על התפתחותנו התקינה (ובוודאי אצל תינוקות).
באה תעשיית הרמאו"ת (רפואה משלימה, אלטרנטיבית ותוספים) ואמרה שוויטמינים לא רק חשובים - אלא הם חזות הכל!
יש לך חום? אל תלך לרופא, תיקח ויטמין סי.
נדבקת בחצבת כי לא התחסנת? מעולה, קצת ויטמין סי ליפוזומלי ואתה כמו חדש.
אתה סובל מכולסטרול? במקום לקחת כדורים להורדת השומנים בדם, תיקח תוספי מגנזיום.
אז עכשיו כשאת לא מקפידה להביא רכיבים חשובים לתינוק שלך, את אומרת "לפי הרפואה שמבוססת על מדע אני לא בסדר, אז אני אפנה לרפואה שמבוססת על כלום ונראה אולי מהם תבוא הישועה והם יגידו לי שתינוק יכול לחיות גם בלי ויטמין די", אבל כאמור - דווקא תעשיית הרמאו"ת נותנת חשיבות הרבה יותר גדולה לוויטמינים (כדי להרוויח כסף ממכירת תוספים שלא עושים כלום).
כעת, כשהבאנו שגם לפי הרפואה הקובנציונלית וגם לפי תעשיית הרמאו"ת (רפואה משלימה, אלטרנטיבית ותוספים) יש חשיבות במתן ויטמינים, הגיע הזמן להסביר את החשיבות של ויטמין די וברזל:
מחסור בוויטמין די בתינוקות עלול לגרום למספר בעיות בריאותיות, כגון:
* רככת (Rickets) - מצב שבו העצמות לא מתפתחות כראוי ונעשות רכות ומעוקלות.
* הפחתת צפיפות העצם - מה שמגדיל את הסיכון לשברים ולבעיות בעצמות בעתיד.
* מערכת חיסון חלשה - ויטמין די חיוני למערכת החיסון, ומחסור בו יכול להוביל לרגישות גבוהה יותר לזיהומים ומחלות.
מחסור בברזל בתינוקות עלול לגרום לבעיות אחרות, למשל:
*אנמיה - מצב שבו יש מחסור בכדוריות דם אדומות או בהמוגלובין, מה שמוביל לעייפות, חולשה, ועור חיוור.
*פגיעה בהתפתחות המוח - ברזל חשוב להתפתחות המוח, ומחסור בו יכול לפגוע ביכולות הקוגניטיביות וההתפתחותיות של התינוק.
*מערכת חיסון חלשה - ברזל חיוני לתפקוד התקין של מערכת החיסון, ומחסור בו יכול להגדיל את הסיכון לזיהומים ומחלות.
*הפרעות בהתפתחות הפיזית - ברזל נחוץ לצמיחה והתפתחות הגוף, ומחסור בו יכול לגרום לעיכוב בגדילה.
אומרים שאין הזדדמנות שנייה לרושם ראשוני, אז תרשי לי להוסיף - אין הזדמנות שנייה ללהיות תינוק. תינוק שלא מקבל את כל מה שהוא צריך בגיל הזה, לא יוכל בהמשך חייו לחזור שוב להיות תינוק כדי לקבל את כל מה שהוא פספס, ולתקן את כל הנזק שנגרם.
בעזרת תזכורת פשוטה בטלפון את יכולה למנוע מהתינוק כ"כ הרבה מצבים לא נעימים, לעזור לו להתפתח כמו שצריך, לעזור למוח שלו, לעצמות שלו, לשרירים שלו, למערכת החיסונית שלו... ובמקום לתת לו את כל הטוב הזה את מחפשת "אישור" בפורום אינטרנטי, לכך שזה בסדר לוותר על כל זה?
ואם חלילה מערכת החיסון שלו תהיה חלשה והוא יחלה, מה תגידי לו? שארבעה ניקים אנונימיים אמרו לך שזה סבבה?
אולי הגעת מהראשי או משהו כזה אבל שים לב בבקשה...
אתה ניק מוכר וותיק לא צעיר פעור 😉 אז מרשה לעצמי להעיר ולא לדווח
ברור שזה פורום פתוח וברור שיש גברים שקוראים או מתחזים אבל לפחות אל תגיב..... גם בשרשורים שהם לא נשיים מובהקים
בכנות- שמתי לב לניק רק אחרי שהתחלתי לקרוא את התגובה, הניסוח הזה הדהים אותי כאן
ואז שמתי לב.....
יש פה מרחב מסוג אחר וטוב שהוא יישאר ככה
(ואני אישית לא מפחדת מציניות 😉 )
(אלא אם כן צוין בכותרת לנשים בלבד)
אבל באמת השרשור פה ביקש תגובות מ*בנות* ש*לא בגישה הקונבציונאלית*, והוא לא עונה על שתי ההגדרות האלו...
זה כמו גבר בחוג יוגה של נשים שמדברות על רצפת האגן אחריי לידה..
קצת שריטה
תמיד צריך לחשוב על זה שזה פורום פתוח, שקוראים בו כל מיני אנשים. והם גם יכולים להגיב.....
ברזל נותנת אם חסר (לפי ספירת הדם בסביבות גיל שנה). ויטמין די לצערי לא בודקים סתם ככה, אז לא באמת יודעת אם חסר.
אבל התינוקות שלי לרוב חזקים ובריאים, ב"ה. רק הגדולה הייתה ועדיין חלשלושה, אז לה כן היו תקופות שנתתי ויטמין די (אבל בגילאים גדולים, לא בינקות).
אני חושבת שהכי בריא לזרוק את נקיפות המצפון לפח 
וללכת לפי הלב שלך...
ואנקדוטה:
בטיפת חלב עם התאומים, אחרי ספירת הדם שהם עשו, האחות שיבחה אותנו על ערכי הברזל הגבוהים שיש להם ועל כך שכל הכבוד שאנחנו מקפידים לתת להם ברזל...
אלא מה - הם לא טעמו טעם ברזל מימיהם 🤭 (גם לא בהיריון שלהם. ההיריון שלהם היה היחיד בערך שבו לא היה חסר לי ברזל... אולי ככה זה כשמדובר בשני גברים 
)
האחות אמרה לי כל הכבוד איך שהקפדתי על ברזל,
ואני הייתי אמא טריה בכלל לא ידעתי שצריך לתת ברזל, לא יודעת איפה פספסתי את זה, גם בהריון לא לקחתי ברזל. והיא התעקשה שברזל לא עובר בהנקה 😅
יותר מאמינה בלקחת תוספי מזון מאשר הקונבנציונאלית....
שימי על השולחן איפה שמכינה בקבוקים כדי שלא לשכוח ושעה קבועה ביום.
לויטמין D אפשר גם לדאוג לחשיפה לשמש אבל גם בזה צריך להיזהר ובמיוחד לתינוקות קטנים....
ויטמין די זכור לי שנתתי החודשים הראשונים ובשלב מסוים כנראה הפסקתי
ברזל לא נתתי כלל.
היו על הנקה מלאה
ספירת דם של גיל שנה הייתה תקינה
ויטמין די ידוע שחסר לרוב האנשים בישראל
כן אפילו בישראל
אז במיוחד לתינוקות שאנחנו משתדלים פחות לחשוף לשמש...
ודווקא ברפואה האלטרנטיבית שמים עליו דגש חזק
וגם-נורא קל לתת אותן, אין כמעט תופעות לוואי, אין נזק אם נותנים יותר מדי פעם ולא דווקא מנה אחת כל יום (כך נאמר ע"י גורמים רפואיים) וגם ללא תופעות לוואי
וזה גם באמת פשוט ולא מלכלך
אז בהחלט חשוב לקנות לשים במקום נגיש ופשוט לתת כל פעם שאת נזכרת ואם זה לא כל יום אז שתי טיפות
אישית אני נותנת ישר לפה אני יודעת שזה לא מה שכתוב
ברזל הוא גם חשוב אבל ממה שאני שומעת לרוב התינוקות לא חסר. ויש לו תופעות של עצירות וגם קשה לתת אותו כי צריך איזה 6 טיפות וזה ממש מלכלך
לי אישית היה מאוד קשה להקפיד וכמעט ולא נתתי
שווה גם לקנות ולשים באמבטיה עם כפית חדפ
וכשאת נזכרת- לתת
אבל בעיני וכמובן לא כהמלצה רפואית זה פחות קריטי
דווקא מה שאצלי אני מחפפת חופשי, אצל הילדים מקפידה יותר.
אבל בעצם אני לא בגישה אלטרנטיבית, אני לא מאמינה בזה.
אז מחילה, ראיתי רק בסוף..
וזה אחלה.
מספיק דברים רק אני עושה עם התינוק/ת: מאכילה, נמצאת רוב היום, קמה מלא בלילה.
כל התוספים האלו באחריות בעלי.
אגב, אני יודעת שהוא גם שוכח לפעמים וויטמין די הוא יכול לתת פעם ביומיים מנה כפולה. לא בדקתי אם זה בסדר מבחינה רפואים.
אצל בגדול שלי גם נתנו ככה בערך. ובספירת דם שעושים מתישהו ראו שחסר לו ברזל ואז התחלנו לתת.
לדעתי כדאי כן לתת אפילו אם זה לא באמת יום יום באופן קבוע. גם 3-4 פעמים בשבוע זה הרבה יותר מכלום.
לוקחים כל תקופת ההריון?
ומה החברה הכי טובה (בלי ריח, פחות בחילות וקל לבליעה) לדעתכן?
תודה מראש לכל אחת שתענה❤️
נראה לי סביבות חודש 3, לא זוכרת (עד אז ממשיכה חומצה פולית)
ולוקחים עד סוף ההיריון ואם את מניקה אז גם לתקופת ההנקה, זאת ההנחייה שאני קיבלתי
ואני לוקחת את של אלטמן.
ניסיתי את של סופרהב ועשה לי בחילןת.
נראה לי זה אישי לכל אחת ופשוט צריכה לנסות משהו ולראןת איך את עם זה.
לקחתי עד עכשיו מולטי ויטמין של אלטמן ופתאום התחלתי להריח אותו ואני פשוט לא מסוגלת לבלוע!! מגלה את עצמי כמה וכמה ימים לא לוקחת פשוט לא מסוגלת
אני הייתי לוקחת כל ההריון אם הייתי מסוגלת כי בתכלס ויטמינים זה חשוב.
אני לקחתי את של סולגאר סופהרב ולא ראיתי הבדל.
יש מסטיקים של סופהרב אם קשה לך, בעיקר חשוב ליטול את הכדור באמצע ארוחה כדי למנוע בחילה.
יש ברזל קומפלקס שזה כמה ויטמינים חשובים יחד וקל יותר מה פרנטל.
שיהיה בבריאות ובקלות!
אני לוקחת פרנטל פלוס בטא, כי יש בו הרבה הרבה ויטמינים משאר המולטי ויטמין שמצאתי
אבל כל פעם מחדש אני מתפללת לה' לא להקיא ממנו, כי הוא עצום!!!
וקרה איזה 3 פעמים שלא הצלחתי לבלוע אז הקאתי והחלטתי לוותר על הכדור באותו יום🙈
קיצר לא.. חחח
חוצמזה לוקחת אקטיפרין שזה ברזל ואין תופעות איתו והגודל שלו נחמד
וממשיכה עד הסוף...
ואין לי בעיה עם כדור גדול ואין לי מזה בחילות ב"ה
הרופא הביא לי לזה מרשם מעצמו ועכשיו שהייתי צריכה עוד ביקשתי ממנו מרשם.
וככה יוצא מחיר יותר זול
גם לי הרופא הביא מרשם לברזל באבקה, הרוקחת צחקה עלי שבאתי עם מרשם, אמרה שהכל אותו מחיר.
אותו דבר חומצה פולית ופרנטל.
אולי אם יש לך לאומית זהב/מאוחדת שיא וכד' זה קצת עושה הנחה. לא המרשם.
מה שאני הבנתי שהנחה במרשם זה רק לתרופות שבסל. לא לכאלו שאפשר לקנות בלי מרשם.
וכשבאתי לבית מרקחת הביאו לי את של אלטמן במחיר של הפרנטל עם מרשם (זה בכלל חצי מחיר)
בכללית
עלה לי 20 שח
וכתוב על הקופסא שהמחיר הרגיל בכללית הוא 42/36. יש שמה שני מחירים במדבקה אז זה כן יוצא יותר זול..
טוב.
כי בלאומית רגיל יעלה גם באזור ה40, וזהב באזור ה20.
אני לא חושבת שזה בגלל המרשם.
אני כבר אוטוטו נכנסת בעז"ה לתשיעי
ועדין מחכה ללהערכת משקל וכו'.. כדי לדעת אם אהיה מוכרחת קיסרי.
אי לכך חשבתי לקבוע קיסרי מראש, כדי שיהי לי , ואז אם יחליטו שאני חייבת קיסרי כבר יהיה לי תור
שמעתי על פרופ' יוסי עזרא מהדסה עין כרם , אפשר לקבוע על מנת לבטל ?
איך התהליך מתבצע ?
יש החזרים ממאוחד שיא? (בכל מקרה יש לי ביטוח פרטי גם כן)
כל מידע יתקבל בברכה,
ובכלל יש עדין ניתוחים צרפתים זה מומלץ?
את צריכה לעבור אצל רופא קודם. אם יחליטו שאת צריכה ניתוח, יתנו לך תור, אל תדאגי.
גם אם תרצי רופא ספציפי יש לך זמן.
יש החזרים מהקופה, צריך לבדוק כל קופה מה המדיניות שלה. יש קופות שעובדות עם רופאים מסוימים. וניתוח צרפתי יש רק בביח האנגלי בנצרת
בלי הפניה. ונדמה לי שקיסרי צרפתי הוא פרטי. ואם הבנתי נכון יש גם במעייני הישועה קיסרי צרפתי.
לפותחת - בהצלחה!
שרוצים והוא יתן את ההפניה.
ולגבי הצרפתי- אני חושבת שהיה במעייני והם הפסיקו
כי יש לי כזה , או שאני חייבת דווקא מקופ"ח דרך רופאת נשים?
אבל אני עדין מעדיפה לוודא מול הערכת משקל שזה פרמטר משמעותי
יכול לעלות עד 2000 ש"ח
הצרפתי נע בין 15-17 אלף תלוי באיזה בי"ח אין החזר מהקופה
לניתוח ראשון יש אפשרות לקבל צרפתי בחינם באסף הרופא, מבצעים אותו רופאים שהוכשרו ע"י ד"ר הנדלר( מי שמבצע את הצרפתי)
אם יש לך ביטוח פרטי בזמן שעוד לא עברת שום ניתוח קיסרי, זה אמור לכסות את זה למיטב ידיעתי.
כשאני התייעצתי קיבלתי המלצות ל3 מנתחים פרטיים
הם מנתחים בשיטה מינימלית ועדינה יותר שמקלה כמובן על ההחלמה ושומרת יותר על הרחם.
אם יש לך עוד שאלות, בשמחה רבה!
בשלב מאוחר של ההריון עקב המלצות ..
רוצה להבין דברים.. בבקשה זה חשוב לי מאוד תכתבו לי בפרטי מי שלא רוצה לכתוב פה..
תודה 🙏
הלכתי לחוות דעת נוספת והשני דווקא לא התלהב מהרעיון
הוא הסביר לי שבשבוע מתקדם - אם הםסקת הריון עומדת על הפרק, כדאי
אבל אם זה לא על הפרק - לא בטוח שהסיכון של המי שפיר שווה את זה.
כלומר, נגיד יש לי סיכון למשהו מסוים,
מי שפיר בחודש מתקדם ולפני שבוע 37 עלול לגרום ללידה מוקדמת -> פגות
האם הסיכון שווה אתזה? אצלי פחות..
המון הצלחה בכל החלטה שתקבלי.
הבנתי שלא מאשרים בשבוע כזה.. אם לא עשית עד שבוע 23 לא?
אם תרצי לענות בפרטי תכתבי לי..
שתי זריקות אם זוכרת נכון
כמה ימים לפני המי שפיר
בקופח עשו לי
ילדים שכל הזמן בודקים גבולות...למשל נוגעים במה שאני לא מסכימה, קופצים על הספותת למרות שאני לא מסכימה, מרביצים, נושכים, בורחים מהשולחן בלי לשטוף ידיים אחרי ארוחה וכאלה.
כמובן שבגן הם ילדים טוביםםםם הכי שיש
הגישה שלנו זה פחות לצעוק וגם לא ממש יודעת איך אפשר להעניש ילד בן 2 וילד בן 4 למרות שאני מודה שזה ממש ממש ממש מעצבן
אני כל הזמן בכוננות שלא יעירו את התינוק וזה כמובן קורה לא מעט
אז מה תכלס עושים כדי להציב גבול?
קראתי בגישה ההיקשרותית שצריך להגיד אני מבינה שאת רוצה לעשות כך וכך אבל לא אפשרי עכשיו...
הילדים שלי ממש לא יקשיבו לזה 🤭🤭🤭
מה עושים לדעתכם?
"חשוב לי מאוד שילד יהיה מסוגל להקשיב לאמא שלו פשוט כי ככה היא אמרה."
זו הגדרה מדוייקת של ציות😊
אולי המילה לא פוטוגנית אבל בעיני ציות הוא התחלה של חינוך.
ולהיות מיומן בכך זה חשוב גם לכל אדם בוגר, וליהודי בפרט.
אפשר לגדל ילדים עצמאיים, דעתנים ויצירתיים ולצד זה בעלי מיומנות של ציות.
לא עשיתי סקירה מאוחרת,
עכשיו עם התוצאות של העמסת סוכר נכנסתי קצת ללחץ,
ממש רוצה לעשות סקירה לוודא שהכל בסדר,
יש אפשרות?
ואם כן- איך??
אפשר גם לחייג כל יום אולי יש תורים שהתפנו.
אם את מוכנה לנסוע רחוק בטוח יהיה מהיום להיום
איך אפשר להשיג הפניה חדשה?
התחלתי כבר להתייאש
המקוריתואז קמים בנחת לעשות, את אמורה להיות בנחת אחרי נופש הרי 
פותחים את הברז, ומדמיינים שזרם המים הוא רחש הגלים על החוף שבו ביליתם,
משפריצים סבון על הסקוצ', ומדמיינים שהוא בעצם קצף הגלים,
מתחילים לקרצף, ומדמיינים את המסאז' המענג שחויתם,
שוטפים שוב במים, ומדמיינים את הג'קוזי ששטף את הגוף...
וכן הלאה 😊
אני כמובן לא יודעת מה בדיוק עשית בנופש, אבל אפשר ללכת על זו הדרך לחזור בהדרגה לחיי השגרה, כשהם משולבים בחוויות של הנופש... ❤️
הלוואי שבאמת אצליח ככה במציאות...
אבל אולי זה יכול לעזור
(האמת שלא יצא לי הרבה פעמים לצאת לנופש כשמישהו נשאר בבית - אם לא מחשיבים את האשפוזים אחרי לידות, כמובן 
- אבל מראש אני חוזרת בידיעה שהבית יהיה מבולגן מאוד, אז זה כבר מקל...)
עזבי שעשיתי הר של כביסות והדבר היחיד שהצלחתי לחשוב עליו זה שבמלון יש מי שלוקח לי את הכביסה מגבות וכ
ושבמלון חיכתה לי ארוחת בוקר מגוונת עם מלאאא אוכל ובבית אני צריכה להכין לעצמי
קיצור סתם מתמרמרת
הגיוני שהנחיתה מחוויה כיפית לחיי השגרה תהיה קשה...
אבל אם מחזיקים במחשבה שהנופש בעצם נועד לתת כוחות לשגרה - אולי קצת קל יותר לאזור כוחות לעבודות השגרה. כי בסופו של דבר - לא היית רוצה להיות בנופש כל החיים, נכון? זה נחמד שלא צריך לעבוד קשה, אבל העבודה הקשה נותנת גם סיפוק...
יש לי מוטיבציה להפוך את הבית למלון
לצמצם כמה שיותר חפצים, לעשות אויירה נעימה ריח טוב
דר נדג'ארי ואת דר טאובר
ששניהם מקצועיים ומאד נעימים
סקירה מכוונת או דברים אחרים "אקסטרה" ולא סקירות רגילות
אולי
זה השתנה
הוא הכי מקצועי שיש
הכי אנושי שיש
ובונוס- הוא ירא שמים בצורה נדירה.
לכן כתבתי שלא עושה...
ברגע שעוברים לפרטי אפשר להשיג הכל (;
הייתי אצל ד״ר פולק ואצל טאובר
שניהם מקצועיים ונעימים מאוד
אחרי שמיצתה את:
"אוצה טנה!" (מטרנה)
ואת: "אוצה כיית!" (כרית)
ואת: "*** (אחיה הגדול)! בוא אליי!"
היא פנתה לתירוץ הבא:
"יש לי דולים!" (קיצור של גדולים - כלומר צואה)
🤭😅
(הטיטול באמת היה מלא, אבל בשתן. בעלי החליף לה תוך נתינת תשומת לב כיאות, אבל כמה דקות אחר כך היא שוב ניסתה לחזור על התירוץ המוצלח הזה...)
טוב, עכשיו לפחות היא חזרה לתירוצים הקבועים של "כואבי היד!" "כואבי בטן!" וכו'...
ספרו גם אתן על התירוצים המקוריים של הילדים שלכן 😎
עוד לא הגיעה לגיל של מקוריות..
בת שנה ו7
נרדמת עם צי של מוצצים - בפה, בכל יד, כל המרבה הרי זה משובח
נעמדת במיטה
זורקת את כל המוצצים
ואז אומרת לי בפרצוף רציני: אויש, אויש
(כל פעם שמשהו נופל / לא מסתדר לה - אויש!)
אצלנו זה "אין לי כח לישון"
בן כמעט 3
בן שנתיים וחודש:
"אין לי כח לישון"
מספר סיפור: "פעם איקס (השם שלו) שכב במיטה ואמא אמרה לך לישון והוא אמר לא רוצה אז אמא אמרה טוב לך לסלון"
"הגיע כבר מחר, אני רואה את השמש בכאילו!!"
מתעלפת ממנווו😍😍😍
בלי עין הרע פתח את הפה לאחרונה והאוצר מילים מטורף
הבן שלי הערב ירד כמה פעמים מהמיטה וביקש שאני אחזיר אותו (ישבתי לידו בחדר, והוא ישן במיטת מעבר. כך שהוא יכול לעלות לבד.... אין לי מושג מה היה הקטע הערב😅).
בן 2.9
האוזניים של החתול מפריעות לי (יש על הארון טפט עם סנאי)
רציתי לראות שלא פרקו לי את הארמון (מגנטים, הוא הולך לישון אחרון. אפילו אנחנו במיטה בשלב הזה)
אני עדיין רעב
עכשיו צריך לצחצח שיניים שוב
ועוד שלל תירוצים
ואתמול-
יש רעש מחוץ לחדר
יש זבובים מחוץ לחדר
המאוורר מציק לי
שלושה תירוצים של שלושה ילדים שרצו לישון אצלנו בחדר (במזגן) במקום לפתוח חלון אצלם.
מדהים איך ילדים שומעים את את המילים "החופש הגדול" ומתנהגים בהתאם..
אצל שלושת הגדולים שלי, הן יכולים לצאת אחרי עשר דקות ולהכריז שהם כבר ישנו 😂
ובאותה מידה הם יכולים לקום בבוקר ולאמר שהלילה הם לא נרדמו בכלל
בסביבות גיל 3 אני חושבת, שהיא לא הסכימה לעצום עיניים כי זה יעשה לה לכלוכים בעיניים.
היום-
רוצה מים
רוצה שנשב לידה
שירותים
לפעמים בעלי יושב אצלה עם התינוקת ואז הגדולה מתלוננת שהיא מפריעה לה (לא בכי, סתם קולות)
''אני עדיין רעב''...
ואת זה הוא למד מאחיו הגדולים כמובן.
קוף קטן. האינטונוציה זה הכי מצחיק, את זה אני לא יכולה להעביר פה...
וגם-
סיימתי לישון
אני רוצה לישון במיטה של אמא- ופה הוא תמיד מנצח.
טוב, לך למיטה שלי...
ואז אני באה ורואה אותו כמו מלך ישן על מיטה זוגית שוכב על הכרית הנקה בשיא הנוחות 🤣 כולו שמנדריק זה ממש מצחיק.
לא משנה מתי נכנסים לישון😅
לפעמים הוא מתלונן ש"אין לי כח לישון, אני עייף"
מה אתן אומרות על הסדרה הזאת?
אני יודעת שזה לא מייצג את העולם החרדי, כי ברור שחרדים הארד קורד לא ישתתפו בסדרות טלוויזיה ובטח שלא ערוץ 13.
אבל בכל זאת אני ממש נהנית לצפות, קודם כל כי לא מוציאים את החרדים בצורה רעה, וגם זה ממש מעניין, כל התפקיד של השדכנים.
בתור דתית לאומית אני יודעת שהשדכן מציע את השידוך, מקסימום ממליץ לך פה ושם מה לעשות, אבל בסדרה הם ממש הובילו את הפגישות, הציעו כל הזמן איך לשפר, איך לגשת לבחורה, מה כדאי לפנק את הבחור, זה גאוני! והם עשו את זה ביצירתיות והובילו צעד צעד את הזוג...
בקיצור, עשיתי עכשיו פרסומת לסדרה.
מה אומרות?
מבינה שזה יכול להיות מביך אם נגיד רווק/ה דוסים צופה בזה, אבל אני חושבת שבעיניים של בנאדם שלא מכיר את העולם החרדי, וכל ההיכרות שלו באה מסטיגמות ומהתקשורת, זה דווקא ממש יפה בעינ שרואים את ההדרכת חתן וכלה, בואו, זה לא נכנס לפרטים אינטימיים, זה היה כללי. כל המבט של התורה על האישה שצריך לכבד אותה, המבט על המקווה שזה לא 'עונש', זה עניין רוחני, מקרב, מרגש, נעים, נקי, זה דווקא יפה בעיני שרואים את זה בתכנית.
אני מנסה להבין מתי התקשויות דורשות בדיקה, בימים האחרונים יש לי התקשויות מידי פעם.
אם זה רק מידי פעם ולא מגיע ל4 בשעה אפשר להתעלם? כי לפי מרפי בטוח כשאלך למוקד אז לא יהיה כלום ומה הם יוכלו לבדוק?
כשאת מרגישה כמה ברצף- תשתי הרבה מים ותשכבי לנוח ותראי אם זה עובר.
מתוק בן חצי שנה
עד לא מזמן היה יונק בכל ארוחה צד אחד, עכשיו עושה רושם שזה כבר לא מספיק לו והוא עבר לינוק משני הצדדים במהלך היום.
הקושי שלי זה שבלילה הוא מתעורר לינוק, יונק צד אחד ונרדם ואז אחרי שעה - שעה וחצי מתעורר לינוק צד שני. וככה כל הלילה אנחנו סביב הנקות ואין לי רצף של יותר משעה ורבע שינה.
ואני עייפה ממש 😵💫
אשמח לעצות
יכול להיות שזה קפיצת גדילה או משהו בסגנון ויעבור תוך כמה ימים?
יכול להיות גם שהוא כבר מחפש ארוחת מוצקים וההנקה לא מספיקה לו, אפשר לנסות להביא ארוחה אחת לפני השינה שירדם שבע ולראות איך הוא זורם עם זה...
תנסי להחזיק את עצמך קצת ערה ואחרי 10 דקות הנקה להעביר אותו לצד שני ושכן יינק שני צדדים.
עוד דבר שעולה לי שאולי הוא בכלל לא יונק אלא מחפש את השד כמוצץ...
במקרה כזה, הייתי ממש קמה מהמיטה להניק, מוודאה שאוכל טוב ומלא ושמה אותו לישון במיטה שלו.
תנסי לילה אחד לראות אם זה עוזר.
האמת, פתאום הלילה ישן טוב יותר.
והגיוני שזו קפיצת גדילה, כי זה כמה ימים ככה.
אם זה ימשיך, באמת אנסה לא להירדם ולהעביר אותו לצד שני.
ועברה, אבל גם יכול להיות ששווה לך להתחיל מוצקים ולהאכיל אותו לפני השינה...
ועד היום (קרוב לשמונה חודשים) לא ביסס ארוחת מוצקים לפני השינה, אולי נניח ארוחה קטנה בשעות הבוקר. ובכל זאת זה עבר תוך כזה שבוע וחצי, אז כנראה קפיצת גדילה...
הריון קודם הקאתי המון ווהיה תקין
הפעם אני בחודש שמיני ולא הקאתי בכלל בלי בחילות בלי כלום
ב''ה הכל תקין
מזדהה, אמנם לא הריון בהנקה ובלי ווסת
אבל גם הריון במספר מתקדם
גם הקודמים היו מזעזעים עם הקאות ובחילות בלי סוף, עוד מלפני איחור
כולל ההריון של ההפלה
ועכשיו גם שוב בהריון ב"ה, ואני מרגישה ממש מצויין
חוץ מערב איד שהקאתי המון
אני כמעט בלי בחילות לאורך היום, מתפקדת, שוכחת שאני בהריון
שזה אמור להיות מקסים ואני אמורה להודות ולהנות מזה (משתדלת ממש...) אבל החשש מנקר
והיה לי היריון הכי קל בעולם.. לא הקאתי..
והכל היה תקין ברוך ה'...
דווקא אצל האחרים שלא היה בהנקה הקאתי בלי סוף..
אני עד היום חושבת שזה קשור . כי גם הלידה עצמה וגם ההנקה אחכ היו קלים. גם ההחלמה. הכל היה יותר פשוט.
היו לי רק קצת בחילות ממש בהתחלה. וזה עבר
כמה פעמים על הריון תוך כדי הנקה שהוא היה בלי בחילות, יכול להיות שההורמונים של ההנקה מווסתים את קצב עליית ההורמונים של ההריון ולכן פחות בחילות...
לכי תדעי אולי גילית פה סטארטאפ מטורף למניעת בחילות 😅 בכל אופן, כשיש בחילות זה לא אומר שההריון תקין, גם אחרי הפלה יכולות להמשיך בחילות
אמנם הנקתי כבר ילדה יחסית גדולה (הייתה בת שנה וחודש כנשכנסתי להריון והנקתי אותה בערך עד שנה וארבע שלה)
ודווקא היו לי יותר בחילות מאשר בהריון הראשון
גם באחד ההריונות נכנסתי אליו בהנקה (היונק היה בן 10 חודשים, מכור אלי, לא לקח בקבוק ולא היה במסגרת, ככה שהיה צמוד אלי כל היום, הנקה צפופה) והיה זוועה
משבוע 4 הייתי מחוקה
לא זוכרת את החודש הראשון של ההריון הזה מרוב שהייתי מעורפלת
אצלי לא עבד בכלל, ההריון שנכנסתי אליו תוך כדי הנקה (הנוכחי) הכי קשה מכולם
היפראמזיס קשה ממש, בחילות והקאות כל היום וכו'..
שידור חוזרולא הרגשתי כלום!!! גיליתי בחודש רביעי…
ב״ה הריון שעבר בשלום בידיים מלאות. אני צוחקת שזה היה ההריון הכי קצר שלי😉 במובן החיובי
הנקה מלאה לא מקבלת ווסת ופתאום סימנים כאלו שתמיד יש לי כשמגלה הריון(דימום מהאף דברים כאלו) ובמקביל גם כמה ימים שהתינוקת פחות רצתה לינוק משהו מוזר
מה אומרות😆
אחת כמונייש לך קישור?
תודה
ואני לא בהריון, אבל בעקבות השרשור הרהרתי, אולי אני בהריון בלי תופעות בכלל בגלל ההנקה? יצא שלילי לחלוטין
טפו טפו
וכל ההריונות שהיו, תקינים ב"ה.
בשעה טובה ובידיים מלאות!
ואני זוכרת כמה את סובלת מיזה..
כאלה אלופות באמת! מעריצה נשים שעוברות אתזה..
תודה לכל מי שתעזור,
אנחנו רחפנים ולא בעניינים....
מרגישה שאנחנו דואגים לכאן ולעכשיו ולא לעתיד...
פשוט אני..א. את יכולה להפקיד לקרן השתלמות באופן עצמאי, רק אם יש לך עסק עצמאי (עוסק פטור/מורשה).
אם את שכירה בלבד אז את לא יכולה להפקיד לקרן השתלמות.
ב. לא כתבתי שתעודת סל עדיפה על פני השקעה בקופ"ג, אולם יש לזה כמה יתרונות:
דמי ניהול נמוכים/אפסיים, אין מגבלת הפקדה, את קובעת בעצמך בדיוק במה הכסף יושקע.
אני אישית לא משתמש בכלי הזה היום (בעבר כן השתמשתי בו אבל מכרתי הכל ועברתי לכלים אחרים)
כזה כמו ספר ענקי עם מלאאא תמונות של כל מיני חפצים והשם שלהם
לילדים קטנים
עד כזה גיל שלוש או ארבע
אני מחפשת משו כזה באנגלית לבת שלי
מישי מכירה?
מיועד לגיל יותר קטן,
הבן שלי בגיל שנה התחיל להנות מזה, אולי שנה וקצת
מילים 100 ראשונות, ספרי ילדים של תינוקות בגילאי 1 2 3, אנגלית תמונה libros - AliExpress 21
או זה
https://www.yeladimstore.com/homescooling-english-letter-words
או שאת מתכוונת בכלל למשהו אחר
אבל זה על הכל
יש חיות ויש אברי גוף ויש כלי תחבורה וכלי מטבח
לכן אני אוהבת אותו
100 מילים ראשונות
אחד של איברי גוף
אחד כלי תחבורה
אחד מה שיש בבית
השני מה שיש בחוץ
יש לי כמה כאלה בעברית
אחד רק חיות
השני רק תחבורה
השלישי בבית ובחוץ
זה באמת מאוד מלמד
לי יש בבית ספרונים כמו שאת מתארת לפי קטגוריות-
בכל קטגוריה יש הרבה פחות מ100 מילים..
הם קוראים לזה 100 מילים ראשונות
קניתי במקסטוק
כל אחד 30-40 שקל
היה מבצע בזמנו כמה במאה
רק על אחד מהם כתוב מאה שהוא גדול באמת
השאר לא כתוב 100
משערת שבאמת יש פחות, הרבה פחות כנראה
מעולם לא ספרתי
(בינינו, אין 100 כלי תחבורה חחח אבל כן יש עמוד אחד נגיד של כלי תחבורה לפי צבעים - מה שכבר ממלא 6 תמונות של כמעט אותה המכונית)
מה זה משנה מה השפה?
תקני לה משהו שתמצאי בארץ ותשיימי באנגלית
אלא אם את מוצאת באנגלית בקלות..
הם לומדים
צורת הפתיחה של הספר
האותיות
חרוזים שלפעמים נמצאים שם
יש לי ספר בעברית.
את כל המילים לימדתי אותם באנגלית.
זה גם ככה גיל שהם לא יודעים לקרוא🤷🏼♀️
אז יש לה גם לילדים
אז יש את הbest wordbook ever של ריצ'ארד סקארי. ספר מעולה ממש ומחולק להמון קטגוריות כולל מה שכתבת.
פשוט יש שם גם חיות לא כשרות כולל חזיר אז לא כולם אוהבים
אתן לא מרגישות פחות מעניינות מול הבן זוג?
הוא מספר מה היה בעבודה ואיך הלך ופעם גם לי היה מלא מה לספר ופתאום הכל מסתכם בעשיתי כביסה, הילדה עשתה פיפי בסיר וכל מיני כאלה.
מרגישה פחות מעניינת בפני עצמי וחוששת לשעמם את בעלי.
מה דעתכן?
אני בבית, לא עושה יותר מדי מעבר לעבודות בית וניקיונות.
כמובן מטפלת טיפ טופ בילדים וכל מה ששייך אליהם כולל קניות, בישולים, חינוך רוב היום.
הכוונה שאת מתקדמת ומשתכללת מיום ליום או לאורך תקופה.
עושה את הדברים בצורה יעילה יותר
מבינה את הילדים עמוק יותר
מוצאת מקורות חדשים של מוטיבציה
וכו' וכו'
ולכן אני משתדלת לאפשר לעצמי לקחת קורסים וסדנאות, קריאת ספרים, יצירה, ניסויים, כדי להתפתח ולחוות גם חוויות מעניינות
בגדול זה לא כדי שיהיה לי מה לספר לו אלא להעצים את עצמי ולעבור תהליכים פנימיים ואז גם על הדרך אני מספרת לו דברים מעניינים
אני כן עובדת, ומספרת לבעלי אנקדוטות מהעבודה שלי, אבל אני כמעט לא פוגשת אנשים, אז באמת לכאורה פחות יש לי דברים מעניינים שקורים איתי...
אבל -
א. אני מספרת לבעלי אנקדוטות מהילדים. ב"ה הם מספקים הרבה עניין (בין אם זה דברים חכמים/מצחיקים שהם עושים ואומרים, ובין אם זה קשיים שיש להם ואני רוצה שבעלי יהיה גם שותף בזה...)
ב. אני מספרת לו דברים פה מהפורומים... אנקדוטות, דברים שקשורים למה שאנחנו עוברים... ב"ה יש פה הרבה התרחשויות 🤭
כשהילדים קצת גדולים ומפתיעים בחשיבה, אנחנו מגלים משהו על עצמנו,
ואת התובנות האלו הבעל הכי מבין כי הוא מכיר היטב את הנפשות הפועלות.
אז נגיד זה לא רק לספר היא עשתה פיפי בסיר,
אלא היא עשתה פיפי בסיר ובאתי לפנות והיא רצתה לפנות בעצמה, ובהתחלה חששתי לתת לה אבל היא התעקשה אז שחררתי וחשבתי מקסימום אנקה אח"כ,
אבל תשמע היא כ"כ התאמצה להצליח. מדהימה אותי הקטנה הזאת, מלמדת אותי מהי נחישות.
כשיש כמה ילדים אז בכלל אפשר לספר בלי סוף על מה שקורה, לא הסיפור הטכני שקורה כמעט בכל בית, אלא "הצצה" למאחורי הקלעים.
לי עזר במצב דומה למצוא תחומי עניין ותחביבים חדשים שיאתגרו אותי.
וגם לשמוע שיעורים מעניינים או ללמוד משהו.
וכמובן יש מלא דברים מצחיקים לשתף במה שהילדים עושים...
ברור לי שכמו שהוא מספר מהיום שלו אני מספרת מהיום שלי.
בסוף גם אני עברתי לא מעט במהלך היום ויש לי הרבה מה לשתף.
וכמו שאני שואלת אןתן על העבודה שלו גם בוא מתעניין בפרטים על היום שעבר עליי ועל הילדים.
אולי באמת הנקודה אצלך היא שאת מרגישה על עצמך שאת משעממת ואז חוששת שישפיע עליו.
את בבית עם הילדים מבחירה או מאילוץ?
אז את פשוט מספרת לו מה היה עם הילדים?
בזה זה נגמר?
זה יכול להיות מה היה עם הילדים, ומה דיברנו בקבוצת חברות, ומשהו על המשפחה, ומשהו על הפןרןם או החדשות.
אין איזה סדר מובנה, מנהלים שיחה שמתגלגלת לכל מיני נושאים ושיתופים שלי ושלו.
אני עובדת ופוגשת אנשים והכל ובכל זאת כשאני מספרת איך היה היום שלי לא תמיד אני אדבר על משהו מהעבודה ולפעמים זה יסתכם במשפט אחד. והעבודה שלי מעניינת ולא שגרתית ועם עולם תוכן שונה משלו, אבל הוא רוצה לשמוע מה עבר עלי ואיך אני מרגישה מצד עצמי, לא מצד העבודה אלא מצד אשתו כאדם עם רגשות, מחשבות וכו'...
מאיך את מרגישה שמספיק מעניין לך ואת מרגישה טוב עם עצמך ומה שאת עושה
אפילו לעשות יצירות אומנות, לכתוב...
לטייל קצת אם מתאפשר...
לא בשביל השיחה עם בעלך, בשבילך.
ברגע שתרגישי שמעניין לך, לא תפחדי לשעמם אותו...
וזה אףףף פעם לא נגמר
תמיד יש מכונות להפעיל לסדר וכו
זה נורא שהבית לא יהיה מתוקתק?
אם את מטפחת אותו כל יום לא יכול להיות שפעם בשבוע יזיק לו...
לדעתי זה חשוב בשביל הנפש שלך...
אבל את עלולה להיגמר אם תתעסקי רק בזה...
מציעה לך לקבוע זמנים לניקיון, משהו שיהיה ממש קבוע בלו"ז היומי והשבועי, ובמקביל לקבוע זמנים לדברים אחרים - תחביבים, יציאה מהבית, בילוי עם הילדים...
אין ברירה, צריך איכשהו לצאת מהלופ שאת נמתאת בו עכשיו 
יש לך עצות?
אני טובעת 🙏🙏🙏
לניקיון שוטף של הבית - מספיקות שעתיים ביום לכל היותר. (כולל כלים, סדר בבית, שטיפת רצפה.)
כביסות - אפשר בין לבין, אבל לדעתי לא יותר משעה ביום.
ארוחות - לא יותר משעה ביום, אפשר לבחור בדברים מהירי הכנה.
ניקיון יסודי - ביום שישי. (כולל החלפת מצעים וניקיון שירותים ואמבטיה ושאר הדברים שנעשים בשוטף.) זה כן יכול לקחת יום שלם.
בישולים לשבת - עדיף ביום חמישי. אפשר בלא יותר משעתיים-שלוש.
התכנון הזה מותיר לך מספיק שעות ביום ובשבוע כדי לצאת לטיולים ולפתח תחביבים...
אבל לפני שאנסה לעזור לך בזה - באילו שעות ביממה את נמצאת עם הילדים? ובאילו גילאים הם?
כל יום מה את עושה ובאיזה שעות
ממש טבלה עם תכנית מפורטת: כביסות, בישולים ניקיון...
אפילו לכתוב מה לבשל כל יום.
ובתוך התכניה להכניס זמן לעצמך
(היום עובדת מעט).
לרוב זה הרגשה שלי מול עצמי שאני מעבירה גם לבעלי של ערך עצמי. אני מאוד מחשיבה את התפקיד שלי בבית.
אחרי יום שלם שהכלתי, האכלתי, הרעפתי חום, עשיתי את הבית יפה ונעים..יש לי הרגשת סיפוק וערך עצמי (יש ימים שגם יצאתי מהכלים והתעצבנתי , אבל כשאני מסתכלת בגדול כן סך הכל עשיתי המון טוב היום)
האמת בעלי כשחוזר עייף מעבודה לרוב רוצה בעצמו לפרוק ושמח כשאני מקשיבה לו. וגם על זה יש לי הרבה סיפוק שיש לי יכולת להקשיב לו
וכמובן גם בבית אני אוהבת לשמוע פודקאסטים וללמוד
ומרגישה שדווקא מתפתחת בדיוק בתחומים שרוצה (לעומת זאת בעבודה הכל די חוזר על עצמו)
עם חברות או גיסה, בהתכתבות כאן בפורום.
בעבודה כן יש קצת תקשורת , אבל לפחות אצלי זה די תקשורת טכנית ועם דיסטנס, אז אין הרבה הבדל.
בכללי מרגישה שבתקופה הזאת בחיים צריך ממש להתאמץ כדי ליצור חברויות ולשמור על קשרים עם חברות.
לק"י
נראה לי שלבעלי יותר נחמד לשמוע על הילדים שלנו, מאשר על דברים מהעבודה (ודוקא בעבודה שלי יש סיפורים יחסית מגוונים)
לנו יש ימים מלאים שאנחנו נפגשים עם המון אנשים
אז גם תאכלס אני פוגשת חברות כל יום
ואז תמיד יש על מה לדבר
וגם לי כיף
ממש מיואשת מגן עירייה של הבן שלי בן 4 , אין באזור גן פרטי
הוא עכשו בקייטנה אבל גם בזמן הגן לא היה שם יציבות של גננות
הסייעות שכן יש שונאות כל יום בעבודה ומשדרות את זה
כבר כמה פעמים הענישו אותו על דברים הזוייים שאין לי כוח לפרט
אני מבינה גם שהסייעות לא מתוגמלות והן עובדות בתנאי עבדות ואין להם כלים
אבל אני מרגישה שאני שולחת אותו כל יום לגן למקום נורא , יש המון אלימות בין הילדים ושוב מקבלים אותי פרצופים מיואשים ועייפים של סייעות
ופשוט נמאס לי עשיתי באלגן דברתי עם המפקחת הגננת וכו פשוט האיכות האנושית היא פח אשפה ואני מפחדת שבכל גן שאעביר אותו שככה יהיה
ואין לי פתרון - לא להציע לי לדבר עם …. כי דברתי עם כל הגורמים וכל מי שאפשר ממש לא סיננתי רגשות ועדיין
בקייטנה זה פשוט נורא צוות לא קבוע ואווירת כאוס
ואני פשוט מרגישה אשמה גדולה שאני שולחת אותו לשם גם הניקיון שם לא וואו וגם על זה עובדים כמה הורים
הקטע ההזוי שאני לא טיפוס דרמטי ואף חברה של הצוות אבל מייאש מצב ההזנחה אני לא שקטה וחופשיה מאוד בגידול של הבן שלי אבל כבר נחצו מלא גבולות
ברור לי שיש צרות גדולות יותר ויש לנו חטופים פצועים והמון צרות לא עלינו
אבל אני כאובה על הבן שלי והייתי חייבת לפרוק יש לי קווץ בלב
החטופים לא בשליטתך וזה שהם בעזה לא מוריד מהבעייתיות הגדולה מאד מאד של הסיטואציה שאת מתארת.
והחטופים זה בידי הממשלה, אבל פה זה הילד שלך שבאחריותך, אם את לא תדאגי לו מי ידאג?
אני לא ממש מכירה את הסיטואציה אצלכם אבל יכולה להגיד לך מנסיון אישי שהעדפתי להוציא ילד ממסגרת גרועה גם במחיר התפטרות העיקר שלא יחווה דברים שמבחינתי היו קו אדום.
יש דברים שזה סביר, יש דברים שלא..
לא יודעת מה רלוונטי מבחינתכם, יש כל מיני אפשרויות, אבל חשוב להבין שדבר ראשון - יש גנים טובים! זה צריכה להיות נקודת המוצא שלך. אולי קשה למצוא אותם, אולי הם מלאים, אבל הם קיימים.
אפשרויות שאני חושבת עליהם עכשיו, וכל אחת מהן היא קיצונית במובן מסוים, אני לא יודעת אם זה מתאים לכם ועדיף מהסיטואציה הקיימת, אבל אולי שווה לשקול:
- מעבר דירה.. אחרי שתמצאו מקום עם מוסדות טובים (גם גנים גם ביס וכו) לעבור דירה לשם. מבאס ודורש, אבל יאפשר לך נחת ושלוה
- חינוך ביתי. דורש התפטרות שלך שזה ממש לא קל, אבל לפחות תדעי שהוא במקום טוב ואוהב. ומבחינה חברתית - יש המון מפגשי ילדי חינוך ביתי וזה גם גיל שאפשר ללכת לחוגים
- לוותר ספציפית על הקייטנה. אמנם חודשיים בלי הכנסה ואולי זה קריטי לכם, אבל בחודשיים הכי מבולגנים הוא לפחות יהיה במקום עם יותר תחןשת ביטחון
תודה על העצות , והכי חשוב העידוד
אני חייבת להיות יצירתית יותר
ממש פרשת דרכים
שמחה לשמוע שזה לא ככה בכל מקום
כי כל מי שאני מתייעצת פנים מול פנים אומרים לי ואיך תדעי שבמקום אחר יהיה טוב יותר ?
וואלה לא יודעת …
או שיש בעיה להירשם אליהם?
נשמע לי מאוד מוזר. תנסי לחפש המלצות מהורים...
אין הרבה גנים דתיים
ובאלה הלא הדתיים אוכלוסייה מאוד קשה
כי נמצאים באזור אפילו יותר קשה של העיר
(עיר קטנה)
ובסוף התחלפו כל שניה הצוות
וככה זה בכל העיר פה הגננת אולי טובה אבל הסייעות מתחלפות פה מלא
תודה על העידוד
ואני ממש ממש מבינה אותך שאת לא שקטה.
אולי יש סבתא או דודה שבחופש עכשיו ואפשר לשלוח אליהם לחודשיים של החופשה?
אפילו רק יומיים שלוש בשבוע. ואולי גם את ובעלך יכולים לקחת קצת ימי חופש? ואולי גם להביא אותו לעבודה מידי פעם?
פשוט לצמצם את הפעמים שהוא הולך לגן במצב כזה...
דרך אגב, איך האוכלוסיה בעיר שלכם?
איך שאר ההורים לא מזדעקים על המצב בגן?
שקלתם אולי לעבור דירה?
כן המשפחה שלי לנוכח המצב יתגייסו עכשו למידי אבל אחרי זה אני קצת תקועה
תודה על האישוש
דרך אגב האוכלוסיה נהיית יותר ויותר פח אשפה ..
הורים מזדעקים אבל כולם תקועים ולא יחליפו את הגננות כי אין צוות
יש גנים מהממים שלצוות יש אור בעיניים ותחושת שליחות וזכינו בכמה כאלה לאורך השנים.
עברנו דירה למקום עם אוכלוסיה טובה מאוד.
הגננות/ סייעות/ מטפלות במעון אפילו העובדים בסופר, כולם אנשים איכותיים אחד אחד.
הרמה של האוכלוסיה מכתיבה את כל רמת החיים.
ממליצה לעשות את הצעד הזה.
לנסות להשפיע מבפנים זה להילחם ברוח. לפעמים נופלים על מישהו קשוב וזה הצלת נפשות, אבל כשאין זה הזייה...
פעם הבן שלי קיבל עונש בגלל שהוא רב עם איזה ילד והכניס לו חול לבקבוק, אז לקחו לו את הבקבוק שלו וכמה שעות הוא היה בחום ללא שתייה ביולי
משהו הזוי הזוי הזוי.
כמובן בקייטנה זה היה ולא במהלך השנה והאחראית הכחישה אבל הסייעת המחליפה שהייתה באותו יום אישרה לי שכך היה. מישהי בלי ניסיון בכלל עם ילדים.
וזה לא המקרה ההזוי היחיד
האחראית על הצהרון הייתה לא מאה, נאלצתי לשבח ולהרים לה כל הזמן ולשחד במתנות כדי שתתייחס יפה לילדים שלי עד שעפנו משם..
הגננות הקבועות ורוב הסייעות היו דווקא נהדרות, אבל זה לא חזות הכל.
מספיק צהרון או גננת/ סייעת מחליפה שהם לא בכיוון ואין מישהו אחר להביא וזה הורס..
וגם לפעמים זה מגיע עם הורים אחרים לא איכותיים שזה גם משפיע.
אם בכל הגנים בסביבה זה גם ככה כמו אצלכם, זה מעיד על רמה נמוכה של האוכלוסיה שאתם גרים בה/ בסמיכות אליה.
ונשמע מזעזע מה שעברתם לפני....
אפשר לשאול בפרטי קצת על המקום שאת גרה? אנחנו כל כך מחפשים את עצמנו ולא מוצאים מקום
מרגיש לי שדברת מגרוני
יש לו 2 גננות הזיה שסתם מענישות אותו ומרגישה שאני לא רוצה לעשות איתם טעות שלא יתנקם בבן שלי
אבל בפועל בא לי להתחרפן עליהם
רמת אוכלוסייה זה שם מאוד מאוד כללי.
יש הרבה ערים עם כל מיני רמות אוכלוסיה. אצלנו למשל בכל שכונה יש רמה אחרת לגמרי. שכונה אחת מגדלי יוקרה, וממול שכונה ישנה עם עולים ועם אוכלוסיה "ברמה נמוכה" כדברייך. ועדיין, יש כל מיני סוגים של גנים. יש בהרבה מקומות גם גרעינים תורניים או רשת של גנים שאפשר יותר לסמוך על הצוות שם. אצלנו דווקא בשכונה הז נמוכה יו"ר יש גנים מעולים, כי יש גרעין תורני והצוות נבחר בקפידה.
בקיצור, זה ממש תלוי מקום...
גם אני חשבתי על זה שיש המון מקומות עם אוכלוסיה טובה, זה לא ייחודי רק למקום שבחרנו.
לא אמרתי שאין גנים טובים באיזור עם אוכלוסיה ברמה נמוכה,
אמרתי שאם אין גנים כאלה, זה מעיד על רמת האוכלוסיה. בד"כ כשיש אוכלוסיה טובה אז מוצאים אנשי צוות טובים.
אני פשוט נבינה למה היא מתכוונת בתיאור דל הסייעות. צריך להכיר את הסגנון..
וזה לא נגמר רק בגנים, זה אח"כ גם בבתי ספר ובתרבות הפנאי ובפארקים ואפילו בכבישים..
במצב כזה העדפתי לעבור דירה כי הבלאגן עם הגנים העיד על בעיה רחבה יותר בשכונה, בעיה שמגיעים אליה די מהר בעליה לא' ובמיוחד בגילאים שרוצים כבר לשחרר את הילדים..
פשוט כשגרים באזורים כאלה, נראה שככה זה המציאות בכל מקום.
צעקו עליהם כל היום זו בעיקר הייתה הבעיה ותחלופה של סייעות ומדריכות על בסיס יומיומי.
אמרתי לעצמי שעדיף לשלם לבייביסיטר..אבל כשזה יום שלם זו באמת בעיה;/ אם יש לך אופציה כלכלית אז עדיף לך, את לא דרמטית מדי , זה באמת לא אידיאלי בשביל ילד לגדול ככה
אז חודש חמישי ומרגישה כמו קרש 
לא יודעת אם זה כי אני עייפה או סתם משו בראש אומר שאני עכשיו צריכה להיות מותשת, אבל אני מרגישה תפוסה, כאילו הבטן מתוחה ואין לה לאיפה לגדול, והגב מרגיש לי כמו קרש לא גמיש ולא זז. מקשה עלי קצת בהליכה, שלא לדבר על הליכה מהירה או ריצה....
אז אשמח ממש להמלצות לסרטוני כושר להריוניות, שניסיתן והיה מוצלח. משהו שאפשר לעשות בקלילות בבית, שיעזור לי להיות קצת יותר גמישה וקלילה.. תכלס אני הולכת דווקא הרבה, יש לי הרבה הליכה הלוך חזור מהעבודה אבל עדיין אני מרגישה ממש לא חיונית... אז מניחה שצריכה לזוז עוד קצת ולא רק ברגליים
תודה מראש לעונות
אז... חופשת לידה
האיש במילואים
אין לי כ''כ כח לצאת, עדיין חלשה, מידי פעם עושה את זה כדי לא להשתגע...
אין ממש חברות טובות. (שרשור אחר)
אני מחפשת תכנים לצפות בהם
סרטים, סדרות, פודקאסט.
רק דברים נקיים מאוד... אשמח לרעיונות!!
שמונים ו4
עוד נפגש
כל תוכניות הבישול, אם כי יכול ליהיות דיבור לא הכי נקי..
עוד נפגש ראיתי, וגם הזוג המנצח (תוכנית אוכל) - שמירת הריון....😅
ובזכותך עכשיו ראיתי פרק ראשון של שמונים ו4, והתאהבתי💞
תודה !!@
ושרשור מבורך אז גם תודה לפותחת❣
לא ראיתי. אבל זכור לי שהלבוש שם ממש לא צנוע.....
כלוב הזהב, המרדף, מונית הזהב
ולא עולה לי עוד
אז הרבה זמן לא דיברתי על ההמטומה שלי, אז הגיע הזמן ..
לפני שבוע הרופאה החליפה לי את הדופסטון לתמיכה נרתיקית בשם אוטרוגסטן.
אמרה לשים לפני השינה וככה אני עושה.
וכל בוקר הייתי קמה להפרשה חומה - תופעה שקצת ריגשה אותי כי הבנתי שזה תהליך שטוב שקורה..
ואחרי היום הרביעי קמתי לפד רטוב, לדם חום, וככה קרה גם הבוקר.
מצד אחד- זה חום, דם ישן
מצד שני- למה זה נוזלי פתאום?
חשוב לציין שאני עדיין במינימום מאמץ, לא שיניתי כלום, והכל התחיל מאז שהתחלתי לקחת נרות בשבוע 16
תופעה מוכרת? גם לכן היתה תופעה חדשה מהרגע שהתחלתן?
גם אני החלפתי מתישהו לאטרוגסטן (מדופסטון)
ולא זוכרת מה היו התופעות
אם הייתי חווה דימום חדש מוגזם נסעתי להיבדק,
אבל האמת לרוב פשוט קיבלתי את זה שגם אם נוסעת להיבדק זה שלב שאין מה לעשות בו חוץ מלהתקע שעות במיון.
החל משבוע 23-24 כן חשוב להתייחס לתופעות כי העובר בר חיות
הנרות ולחזור לדופסטון
אולי הרופאה תקבל אבחנה שהנרות מגרים את הרחם שלי וגורמים לדימום נוזלי?
לא יודעת מה לחשוב
אני קיבלתי את המזרק בבית מרקחת,
בשביל להכניס אותו
אבל היה לי יותר נוח עם האצבע
טעמי לוואי... אפילו לפני שאכלתי 😭😭😭
אני ביומיום שלי רגילה לאכול ולחיות על סלטים חמוצים.. כגון, סלט כרוב, סלט חי וכו.. ופשוט לא יכולה לאכול מפחדת להקיא..
מנסה ממש לשמור על עצמי, מפחדת להגיע למצב של תחושה של הקאה, לא יכולה להתמודד עם זה בכלל.. ובכלל בחילות...
ורק ברביעי אהיה שבוע 8🙄, מקווה שיעבור במהרה כל התחושות האלו, לא מסוגלת.. עוד בפרט עכשיו, כשיצאתי לחופש גדול שפינטזתי עליו ככ כל השנה, לא יכולה לצאת לשומקום כמעט רק נחה בבית אחרי שלוקחת את הילדים למסגרות...
וגם זה בדיוק הזמן הזה שאין את מי לשתף או עם מי לחלוק, כי לא יודעים על ההריון...
יש לכן עצות רעיונות מה ניתן לאכול ו/או לשתות שמקל על המצב?
עכשיו סיימתי צלחת בייגלה (לא מחזיקה בכלל בבית... קניתי ספיישל)
מכינה בטוסטר מפרוסות לחם לפעמים מוסיפה מעל שמן זית וזעתר או שום גבישי ושמיר מיובש,
קרח אמור לעזור- גלידות, ארטיקים, שלוקים
ומזל טוב!! שיהיה בקלות!!
צנימים, קרקרים, פרכיות, בייגלה, עבדי, גריסני, טוסטים יבשים כאילו הכנתי טוסט עם גבינה ומלח
וגם גבינה עשה לי טוב, גבינה לבנה בלבד לא צהובה או כאלה
אני גם אהבתי ממש נודלס לבן לבן זאת אומרת נודלס של אוסם, מלח, מים חמים ומחכה שיהיה מוכן
לא יכלתי לאכול משהו עם טעם לאט לאט זה עבר
עכשיו שבוע 23 לא מפסיקה לאכול🙈🙈🙈🙈
כבר לא זוכרת כי זה לא בבום
לגבי זה שאת לא אוהבת אני מבינה אבל אולי תנסי..
ועוד משהו, חייתי על בונבון לא יודעת מאיפה החשק הזה הגיע אבל אכלתי ממנו המוןןןןן
תודהה
כמו מילון, רמזור, מנטה.
כאלה אן טעם מאד אנמי.
אבל כאמור כל אחת וכל הריון וענייניו.
היה הריון שחייתי במשך חודש על גרעינים שחורים. זה עם חלבונים, קטן וכל היום הפה עסוק.
זה פשוט ניסוי ותהייה
בהריון הראשון, חייתי על בקבוק מיץ ענבים קטן, כל יום פשוט קניתי בדרך לעבודה ושקית של בורקס גבינה.
הדבר היחידי שלא עשה לי בחילות/צרבות
אין לי משהו מעודד, כי הכל- גם כל מה שממליצים: צנימים, בייגלה, קרקרים וכו'- הכל משאיר לי טעם מגעיל. ניסיתי הרבה חמוצים- זה עושה כאב בטן באיזשהו שלב. חלבי עושה עוד יותר גרוע. אפילו עגבניות, בגלל שהן קצת מתוקות משאירות טעם דוחה. בקיצור, התייאשתי קצת ופשוט מחכה שהשלב הזה יעבור.
במקום לעזור לך רק פרקתי, סליחה.
אין לי הרבה טיפים
רק זוכרת שכשהייתי בתחילת ההריון עם בחילות איומות, ריח מסריח באופן תמידי וטעם של חלודה ומתכת בפה
לא יכולתי לחשוב על כלום להכניס לפה.
פשוט כלום
וכל העצות שנתנו לי : לחם קלוי, קרקרים וכו' לא הבנתי איך יש סיכוי בכלל שאוכל את זה.
באמת שהיה ממש ממש קשה.
והקאתי כמויות, אם אכלתי הקאתי את האוכל ואם לא אכלתי הקאתי מיצי קיבה בררררר
מה שלי עזר באופן חלקי זה לקחת דיקלקטין שהפחית קצת ממש קצת את ההקאות והבחילות.
בהמשך שהרגשתי יותר טוב דברים קפואים
באופן מאוד מפתיע הייתי אוכלת שניצל תירס קפוא. בלי לחמם אותו חס ושלום
לא הרגשתי שום טעם וזה פשוט עבר לי בגרון.
עוד יותר בהמשך שהרגשתי טוב יותר ארטיקים ואייס קפה.
אוכל לא מתובל, קצת חלבי אצלי הכי הולך בהתחלה.
מים קרים, תה קמומיל או שומר להרגיע את הבטן, קרח, סודה, גם כן בכמויות קטנות כל היום.
לאכול מיד בבוקר משהו יבש גם אם מרגיש כמו חצץ בפה, מאוד עוזר כדי למנוע ואפילו בקצת את הבחילה
עייפות - ללכת לישון מוקדם ולהקל במה שאפשר.
במצב כזה המוטו צריך להיות לחם לאכול ובגד ללבוש, כל מה שמעבר יחכה או שייעשה ע"י עזרה חיצונית.
יש סוכריות מציצה עם ג'ינג'ר ואולי b 13 בבית מרקחת שזה מקל קצת.
תרופות סבתא שלי עזרו בהתחלה-
תה קמומיל עם דבש- שנייהם עזרו לבחילות
ג'ינג'ר
חייתי על תה קמומיל חצי ההריון בערך, אחרי שחמותי מצאה את זה באיזה ספר ישן של צמחי מרפא והמליצה לי לנסות ולהפתעתי עזר. במצבים קשים שתיתי את זה חם בלי שום ממתיק.
המון כח ובריאות ושיעבור בקלות האפשרית❤️
בלי להוציא ומתייבשת-
תפני לרופאת נשים למרשם לדיקלקטין או עירוי פראמין.
שניה לפני הגוף שלי בחרדות ורעידות. מתחילה נשימות עמוקות כדי לנסות להעביר..
אבל מרגישה כל הזמן בטן מקרקרת, בלי יכולת לאכול ככ.. עקב הבחילות שיגיעו וטעם הלוואי
אולי תנסי לשנות מחשבה לגבי הקאות?
המתב שלך הוא שאת חלשה ככ בגלל פחד בעצם. לא בגלל שאת באמת מקיאה. אלא מהחשש להקיא את נמנעת מלאכול.
טעם לוואי ובחילות זה ממש לא סוכריות, זה מציק ואני גם חוויתי את זה.
אבל את חייבת לאכול בשבילך ובשביל העובר/ית
תנסי אולי לשנות את הדיבור הפנימי-
'מקסימום אקיא' 'ברגע שמקיאים מרגישים הקלה והבחילה נפסקת' 'גם כשמקיאים משהו נשאר בגוף' (זה נכון אגב)
להימנע מלאכול זו לא אוםציה
בפתיחה 9.5 רק כי הגעתי למצב שהרגשתי שאני עומדת להקיא ולא יכלתי להכיל זאת....
