פורום הריון ולידה (עמוד 473)

משהו בלי אפליקציה כי אנחנו עם פלאפונים כשרים... יש כזה דבר?

לא הצלחתי להבין מהאתר איך זה עובד, זה עם כרית נוספת לכיסא? כי אם כן זכור לי שלא בטיחותי להוסיף אביזר לכיסא

וכמה זה עולה?

(כתבתי פה כבר כמה פעמים, אז אולי כבר ראית. אבל כותבת שוב לטובת מי שלא...)

- לוקחים אטב (עדיף מעץ, אטב מפלסטיק ייהרס בחום של הרכב), ושמים אותו על החגורה של הכסא תינוק.

- בשביל להכניס את התינוק לרכב צריך להוריד את האטב, אז מעבירים את האטב לבגד של ההורה. שמים אותו במיקום שלא יציק לאורך הנסיעה, אבל שלא נפספס אותו אם הוא יישאר שם בטעות (אני בד"כ שמה בקצה השרוול שלי).

- כשמסיימים את הנסיעה, מוציאים את התינוק מהכסא ומחזירים את האטב לחגורת הכסא.

* כל עוד התינוק לא יצא מהכסא שלו, האטב לא יורד מהבגד של ההורה, ואין סיכוי לצאת ולהסתובב עם אטב תלוי על הבגד בלי לשים לב ובלי שאף אחד בסביבה ישים לב (אפשר גם לכתוב על האטב 'התינוק שלי ברכב', להגברת המודעות, ואז אם מישהו בסביבה יראה אז הוא בטח יעיר על זה...).

* היתרון הוא שלא צריך לזכור לעשות משהו במיוחד. העברת האטב לבגד של ההורה הופכת להיות חלק מהרוטינה של חגירת התינוק - האטב פשוט נמצא שם על החגורה ואי אפשר לחגור בלי להעביר אותו למקום אחר (רק צריך להעביר מיד לבגד של ההורה, כי אם שמים רק לרגע בצד אז כן אפשר לשכוח אחר כך...).

> אני משתמשת בשיטה הזו כבר הרבה זמן. האטב עלי בכל נסיעה עם התינוקת, גם נסיעה קצרה של דקה. זה יעיל ועובד לי מצוין. כן קרה לי כמה פעמים שגם אחרי שהוצאתי את התינוקת שכחתי להוריד ממני את האטב, אבל כמובן שמתי לב תוך כמה דקות (במקרה כזה אני שמה את האטב על מפתחות הרכב, כדי לזכור להחזיר לחגורה של התינוק בנסיעה הבאה).

היתרון הגדול בשיטה הזו הוא שהיא טובה גם לאנשים לא מסודרים או שכחנים. אני ממש כזאת, מלא פעמים שוכחת דברים שלי בכל מיני מקומות, שוכחת לנעול אחרי את האוטו, שוכחת לכבות פנסים, ועוד כל מיני סיפורים. ופה פשוט אין לי אפשרות לשכוח כי זה לא משהו שתלוי בזיכרון שלי - אני רואה את האיבר מולי ולא מניחה את הבת שלי לפני שמעבירה אותה אלי. ומהרגע שהוא עלי, זה תזכורת פיזית לזה שיש איתי תינוקת ברכב. וגם אם אני לא מרוכזת או עסוקה במשהו אחר כשאני מסיימת את הנסיעה, כל עוד לא הוצאתי את התינוקת מהכסא, התזכורת עדיין עלי. ולא יכול להיות שאני אמשיך הלאה ליותר מידי זמן בלי לשים לב לאטב שעלי (לא קרה לי אף פעם, אבל כשקרה שהוצאתי אותה בלי להוריד את הטוב ממני, שמתי לב תוך מקסימום דקה).

אבל אני מדברת עם עצמי ועם הילדים אפילו עם התינוקת, לדוג' עכשיו אנחנו הולכות להביא את x מהגן, או ממש להגיד לעצמי בקול 'עכשיו לוקחים את x, אחר כך אני צריכה להביא את y

ממש פורסת את סדר היום שלי/מטלה בקול ככה שאני יודעת מי איתי בכל רגע נתון

וככה לא שוכחת מי איתי באוטו ושהם ירדו מהאוטו

עוד דבר שרציתי להזכיר לא לתת לילדים לשחק במפתחות אפילו לא כדי שירגעו תוך כדי שחוגרים אותם, ילדים נועלים את עצמם בשניה וזה ממש מסוכן!!!!

מערכת שמצפצפת כשמכבים מנוע ויש משקל במושבים האחוריים

זה מעולה, אי אפשר לפספס את הצפצוף.

לא יודעת כמה עולה ואיפה מתקינים, זה הגיע מובנה ברכב, אבל בטח גוגל יודע.

אני תמיד אומרת לבעלי מזכירה שעוד שבוע טיקס ואני רוצה ווי

וככה לא מתאכזבת

הזכרתי

ביקשתי הצעתי

זה לא הטיפוס עדיף לשחרר

אבל תודה

הולכת איתו וקונה וגם בפעמים הבאות שניסה לקלוע לטעמי זה לא צלח

אבל נראה שאצלך הרשימה יותר מדוייקת אז שווה להתחיל ללכת איתו ולקנות

למרות שנראה לי שהוא לא יבין את הקטע

אבל נבדוק

או שאנחנו הולכים ביחד לבחור תכשיט (אני בוחרת, הוא משלם ואז מביא לי את השקית )

או שאני שולחת לו תמונה ממשהו מדויק שאני רוצה ואומרת לו זה מה שאני רוצה ליום הולדת/חג

אם לא זה לא קורה...

בעלי תמיד מפתיע עם מתנות יום הולדת שוות, וגם מצפה ממני, ולי זה ממש ממש קשה

לזכור, ולבחור. אז אם יש לך בעל שזכית בו מכל הבחינות, שחררי אותו בבקשה ממתנות יום הולדת

ותשמחי בכל המתנות האחרות שיש בו- אני יודעת מקרוב עד כמה זה קשה ומתיש לקנות מתנות 

יום הולדת, ועד כמה הצפייה של השני מלחיצה!

כאילו אני אחת שקונה גם בשגרה מתנות בשבילו

והורדתי את הציפיה מזזה לחלוטין

החלטתי שכשהוא מכין לי אוכל או קפה זה מחווה- תחליך למתנהנומתמלאת מזה

אבל כאילו פעם בשנה מרשימה מתוכננת שאני אשמח תכלס בכל דבר רק תשומת לב והוא יודע את זה.

ובאמת אני מנסה לשחרר אבל אני רוצה מתנה ולכן אקנה לעצמי אם הוא לא יקנה כי זה ממש ממש יהיה לי קשה לוותר לחלוטין.

אז את בעצם אומרת שעדיך שאקנה מראש ואעדכן אותו שעשיתי את זה בשבילו?

הוא זוכר תאריכים וקונה לי כל מה שאי פעם רמזתי שבא לי

ואני... קשהה לי ללכת לקנות ולזכור מה הוא רוצה וכו'

הוא יהיה בשוק

חחחחח

לחשוב איתו ביחד...? או רק לומר לו כמה זה חשוב לך ולזרוק כמה אופציות שהוא לא חייב אבל אולי יעזרו לו פרקטית לבצע... אבל להדגיש את החשיבות עבורך וכמה שזה ישמח אותך... את יודעת שהוא אוהב אותך ואת חשובה לו, אבל המתנה זה אחד הדברים שמשמחים אותך ואם סתם יקנה לך שוקולד באיזה קיוסק (בכוונה דוגמא פשוטה לביצוע) זה ירגש וישמח אותך ממש!

ואז אולי כשיראה את התגובה לזה, יעשה לו חשק לממש את אחת האפשרויות לקניית מתנה יותר גדולה... 

ממש רוצה לקנות מתנה, אבל בשבילי זה פשוט הר.

לאיודעת: לצאת מהבית, ללכת לחנות (מי ישמור על הילדים?), לחפש משהו מתאים, כן יאהב לא יאהב

טוב אני אחשוב על זה וחוזרת הביתה בלי כלום....

אצלנו זה די התקבע שבעלי קונה לי מתנות

אני עושה חגיגות. אני הרבה יותר טובה בזה

ומתנות, לפעמים הוא פשוט אומר לי בדיוק מה הוא רוצה

וגם אז זה הר אבל קצת יותר קל.

יש כזה דבר שנקרא 5 שפות האהבה.

רק אחת מהשפות זה מתנות.

יש אנשים שזה פחות מדבר אליהם.

מציעה לך קצת לקרוא על זה וגם לדון על זה עם בעלך.

(אנחנו שמענו בפודקאסט של פאולה וליאון - היה סופר מעניין)

יכול להיות שאם הוא ישמע כמה זה חשוב לך וכמה את רואה בזה מחוות אהבה יהיה לו יותר קל להתגבר ולקנות לך.

וגם את תשמעי ממנו מה השפות שלו ומה מדבר אליו.

דווקא הפוך

מאד חשוב שיהיה את חמשת שפות אהבה  בטח אם זה השפה שהכי מדברת אלי

לכן כמו שכתבתי למעלה לוקחת מחוות כמו קפה או אוכל גם כמחווה כדי להתמלא כי מזההה אצלי כמה זה חשוב

בחרתי מתנה אונליין ושלחתי לו קישור.

נדמה לי אפילו שהתלבטתי בין שתי אפשרויות אז שלחתי לו שיבחר.

ואז הוא זה שמקבל את המשלוח, וזה ממש מתנה לכל דבר 🤭

האמת שעכשיו לחג ממש רציתי תכשיט וזה מה שעשיתי(ברעיון כי אנחנו בלי מכשירים חכמים)

וסתם יתפשל המשלוח וואי זה ביאס עד שהצלחתי

רק שולחת חיבוק כי יודעת כמה זה מבאס וכואב לצפות ולהתאכזב כל פעם מחדש....

ומצד שני להרגיש קצת מטופשת שזה מבאס אותי חודשים שונים אח''כ 🫣

גם משתדלת להוריד ציפיות

מצד שני לא לוותר על עצמך

מנסה לתקשר את הצרכים שלך

מכינה לו רשימות ברורות להקל עליו

זה נראה שאתם בדרך הנכונה

הוא מאוד רוצה

זה נשמע ממך שהוא גם מנסה

לפעמים יותר לפעמים פחות

אבל זה במודעות שלו, והוא עושה ניסיונות בכיוון

זה פשוט לוקח כמה שנים ללמוד

ממש כמו מיומנות נרכשת

מהצד זה נראה לי שזה ייקח עוד קצת זמן וזה יסתדר

וכל הכבוד לך שאת שם מחכה לו בסבלנות ובהקשבה ןהתבוננות פנימית

הריפריימינג שעשית עם המחוות של קפה וכו זה מעולה

אצלנו גם היה ככה שנים

עשיתי די דומה למה שאת מתארת

והיום זה ממש הרבה יותר טוב

היו שנים שקניתי בעצמי ונתתי לו להעניק לו

היו שנים ששלחתי לו קישור לאתר ספציפי עם סימון האופציות שעליהן התלבטתי והוא בחר

היום הוא גם יודע שחוץ ממתנה גדולה אני אוהבת המון קטנות עטופות כמו סבון ריחני ושוקולדים

הוא פשוט עוטף כמעט כל דבר אפשרי בבית ועושה הר מתנות בסלון וזה משמח את ליבי ממש 🤣🤣

מרגישה שממש הבנת אותי

תודה

אז טת ממליצה שבאמת אקנה לעצמי אם זה לא יקרה או שלהמשיך לחכות

מתי את קנית לעצמך מראש ויתרת וקנית או כן חיכית וכמה?

שאם הוא ישכח או לא יקלע זה יבאס אותי ברמות קשות אז כבר קניתי לעצמי וזהו

וכשהרגשתי שזה בסדר מבחינתי, ושיש מקום בלב גם לאכזבה וזה לא ירסק אותי אז חיכיתי..

שולחת לו קישור למתנה שאני רוצה.

מפה והלאה- זה שלו (להזמין, לכתוב לי ברכה..) אז ככה שנינו מרוצים😆

אני קניתי בחנויות האלה בשביל עצמנו, בשתיהן יש חומרי יצירה ברמה גבוהה. (ארט דיפו זולה יותר)

נשמע לא פשוט שדברים קורים בכזו סיטואציה לא כמו שתכננו

מצד שני, בלידה גם ככה דברים יכולים ללכת ממש לא כמו שתכננו (ממני שמפנטזת על לידת מים משבוע 7 ופתאום בשבוע 34 הועברה להריון בסיכון, תודה לה׳ שהכל בסדר)

אבל את אלופה שהתמודדת וידעת להתכנס לתוכך מתי שחשת צורך

ואיזה כיף להיות אחרי!

רק נחת!!

והנקה קלה ונעימה!

מהממת!

מאחלת לך נחת מכולם ומהפיצית החדשה! ❤️

כתבת ממש יפה

והשיר שכתבת לך... נשמע מיוחד!

תגדלו אותה ואת האחים שלה בנחת ובשמחה בחיי כל המשפחה! 

הרגשתי אותך

הרגשתי ממש חלק במסע הזה

מדהים!!

מלא נחת ממנה וכל הילדים

התאוששות קלה,

המון כוחות ♥️

כתיבה יפה

וממש הצלחת להעביר את הרגשות שחווית באותם רגעים.

אני בטוחה שעברת חווית לידה מיוחדת לא פחות מאישה שיולדת רגיל, לפחות ככה הרגשתי בין המילים.

הרבה נחת

והתאוששות מהירה וקלה

לא פחות משום לידה אחרת!

ממש כיף לקרוא ולהתחבר לחויה

את פשוט מדהימה

סיפור לידה שהוא השראה

מקווה לזכור אותו ללידות הבאות שלי (חמרות שבע"ה מקווה שלא יהיו קיסרי, אני חושבת שיש הרבה מה ללמוד ממך בהסתכלות ובחוויה ובדגשים).

מזל טוב גדול, המון נחת בע"ה בכל התחומים!

אתן עוזרות לי לחוש שבסופו של דבר הייתה לי חוויה טובה, גם אם עדיין לא לגמרי השלמתי עם מה ש"נגזר" עליי.

באמת תודה לכן על הכול!

כמה רוחניות וחיבור לקבה. זה פשוט מדהים.

אשרייך, וכמה כיף לילדים שלך שהם גדלים עם אמא כל כך מחוברת לה'.

מזל טוב ללידה! 😊

פה ניסיתי קצת בכוח להכניס את העניין הרוחני והחיבור לקב"ה, כדי להרגיש שאני בלידה אמיתית (שמדברים בה הרבה על רוחניות וקרבת אלוקים) ולא סתם בניתוח קר וחסר רגש...

תודה בכל אופן!

לא באה לשכנע אותך מה את 😅 אבל את יודעת, מי שהוא לא רוחני פשוט זה ניתוח בשבילו. ומי שכל דבר בעולם מלא רגש בשבילו, מילא.. אבל דווקא מי שלמרות שזה לא סיטואציה שהתחושה הזאת באה בטבעיות, עדיין מנסה ומסתכלת איך אפשר להכניס את התחושה הרוחנית זה מה שמראה את הקרבה והחיפוש האמיתיים.

הרי יכלת להתמקד בכל כך הרבה פנים אחרות ודברים אחרים, ובחרת דווקא בזה.

ולגבי מה שהבלעת לגבי הלידה - זו לידה לכל דבר וענין 😊

אני ממש זוכרת איך הקיסרי הזה הטריד אותך עוד מלפני הלידה הקודמת ..

שאם היא תהיה אז...

המדהים איזה עבודה הצלחת לעשות עם עצמך ולהגיע ככה למרות ששנים ליווה אותך החשש...

את באמת מדהימה!

ממש סיפור שמזכיר את עבודת המידות להיזכר שהכל מלמעלה והכל לטובתנו!

מרגש... ככ....

בזכותך נזכרתי בלידה שלי

והאסטרטגיה שלך מדהימות

ברוך ה' שאתם אחרי הלידה

בבריאות וידיים מלאות

המון נחת מכולם 🤗🤗🤗

מזל טוב!!

תודה שכתבת לנו 🩷

אתן מרגשות ומחזקות אותי ❤️

(ואני נזכרת בכל מיני פרטים שלא כתבתי... טוב, לא נורא...)

איזו הסתכלות מעניינת על כל הארוע הזה.

ואני חושבת, שגם לידה קיסרית היא לידה לכל דבר, גם אם את לא דחפת.... את גידלת, ואת אפשרת

וזה הרגע הנכון שהקב"ה בחר בשבילה להיוולד

גם אם זה היה מתוכנן מראש... הוא בעצם תכנן שזה יתנהל כך בדיוק ברגע הזה.

מלא מלא נחת מכולם

מלא מזל טוב!

מרגש מאוד

תרוו נחת ממנה ומכל החמודים !🥰

השעות שהסטודנטים מגיעים די גמישות לרוב מגיעים רק באיזה 10 ועובדים עד יותר מאוחר אבל באופן כללי זה גמיש הרבה יותר מעבודה רגילה בסוף זה תלוי בהספק שלך ובמנחה עד כמה הוא זורם עם השעות (אם יש לך אפשרות להגיע מוקדם אז עד 2 יכול להיות כמעט משרה מלאה) אפשר להיפגש עם מנחה מסייים ולברר איתו. הקורסים עצמם ופגישות קבוצה זה פחות גמיש מבחינת שעות אבל זה חלק יחסית זניח מהדוקטורט.

לגבי למרוח ליותר שנים נראה לי שזה יותר בעייתי כי בסוף המנחה משלם מלגה על תפוקה נמוכה יותר (מאותה סיבה מנחים לא אוהבים שמשלבים עבודה במקום אחר) מה גם שלפעמים גם אם מקדישים זמן מלא הדוקטורט נמרח על יותר שנים מהמצופה ואז גם האוניברסיטה מתחילה ללחוץ לסיים.

בגדול ביוכימיה זה דוקטורט שהוא כולל מלגת מחקר, זה אומר שבעצם את מקדישה את כל כולך למחקר ומקבלת מלגת מחיה (עלובה יחסית לצערי). את צריכה לנהל מחקר משלך, ולעשות ניסויים, והרבה פעמים ניסויים דורשים הרבה שעות. מה שכן, לרוב יש גמישות יחסית באקדמיה וכמובן תלוי מנחה אבל הרבה פעמים את מנהלת את הזמן שלך. יש הרבה אמהות שגידלו ילדיםתוך כדי וועשו דוקטורטים מאוד מוצלחים.

אבל באמת צריך למצוא מנחה וקבוצת מחקר שהם חובבי הורים ותומכים בשילוב בריא של עבודה-וחיי משפחה

להיות בבית באחת וחצי - שתיים זה לא כמו לחזור בארבע.

תודה רבה!!

שהעבודה בהן היא בפולסים, נניח יומיים של ניסויים מאוד אינטנסיביים, ושאר הימים ממש ממש בנחת ומאפשרים להשלים עבודה מהבית.

מעבדות שהמנחה לא נמצא בהן בפועל אלא עובד הרבה מהבית ואז לא אכפת לא מי נמצא מתי העיקר שיש תוצאות. 

גם אם תמצאי מנחה שיסכים שתצאי בשתיים (וקשה למצוא אחד כזה), כדאי לך לחשוב אם בשלב הבא בקריירה (אחרי הדוקטורט) יתאפשר לך לצאת בכאלו שעות…

או שהילדים כבר יגדלו ויהיה לך פחות קריטי?

אולי עדיף לך כבר מעכשיו למצוא תחום שיאפשר לך לסיים לעבוד מוקדם.

ממה שאני מבינה כרגע יש ל @אמא טובה---דיה!  תואר ראשון ושני בביוכימיה והיא עובדת כמורה.

אם היא רוצה היא יכולה להמשיך להיות מורה/ מרצה במכללה גם אחרי הדוקטורט בשעות שמתאימות לה 

ולשמור פרוייקטים מסובכים יותר לשנים הבאות.

לא חושבת שזה מה שאמור למנוע את הדוקטורט אם הוא נעשה בשעות שמתאימות לה

האמת שזה המקצוע שחשבתי עליו כשכתבתי על תחום חדש.

רוב מי שעושה דוקטורט מתכוון ללכת לאקדמיה או לתעשיה ובשניהם אי אפשר לצאת מוקדם.

אם היא תהיה מרצה…

בגלל המחקר (שהוא בשעות גמישות יותר), שעות ההוראה שהיא תידרש להן זה באמת בדיחה (נגיד 10 שיעורים בשבוע כל סמסטר), ובחופש הגדול גם גמיש יותר…

ותקן באוניברסיטה זה פי 1000 יותר שעות כדי להחזיק מעבדה בתחום הזה אצה צריך לחיות בעבודה. כמעט אין נשים דתיות בתפקידים האלה

וגם צריך פוסט בחו"ל ב99 אחוז מהמקרים ולא נראה לי שזה הכיוון שלה

מכללה זה שונה אבל הרבה פעמים צריך קשרים וניסיון כדי להתקבל

על מסלול ישיר לדוקטורט.

בכל מקרה נראה לי שהשאלה שלי יחסית רלוונטית גם לתואר שני עם תזה.

אולי ספציפית בביוכימיה במקומות ספציפים אבל תכלס אין סיבה

בדכ מתחילים תואר שני ובערך באמצע מחליטים אם רוצים להמשיך לישיר. אולי תראי שאת לא רוצה

כי יש יותר קורסים ואת גם יותר תלויה באנשים אחרים במעבדה שיכווינו אותך אז תרצי להגיע בשעות שכולם נמצאים.

בכל מקרה תואר שני זאת הזדמנות מעולה לראות מה זה עבודה מחקרית ואם מתאים לך להמשיך לדוקטורט. לא צריך להחליט אם עושים ישיר או לא בהתחלה.

יש מנחים שלא יהיה אכפת להם

למרוח על יותר שנים יותר בעייתי

מקום ומנחה.

אני יודעת כעובדה שיש מנחים שסבבה עם זה באוניברסיטה שבה למדתי בתחום שלי / קרובים, ושייקח יותר זמן.

מצד שני זה אומר כנראה שגם מלגה (או חוסר שלה) תהיה בהתאם. אז יהיה כדאי לשלב הוראה, ואז שוב יש פחות זמן להשקיע במחקר, וזה עלול לגרום לעוד עיכוב. 

תגובות נוספות. ביוכימיה שונה מהתחומים שלי (מדעי המחשב, מתמטיקה...) כי יש באמת ניסויים במעבדה. אא"כ יותר נישה של ביוכימיה חישובית או משהו בסגנון אני מניחה.

אם את באמת מעוניינת, אני מציעה לבדוק באופן ממוקד אצל מנחים פוטנציאליים. או אם את לא מרגישה בנוח עם זה עדיין אז אולי להתחיל להתעניין אצל דוקטורנטים בעבר ובהווה של מנחים פוטנציאליים.

בהצלחה!

ממה שאני ראיתי, תלוי מעבדה, PI.

אבל בגדול, כן בהחלט, זה הזמן להביא ילדים!

לא יודעת להגיד לך אם תוכלי לצאת כל כך מוקדם כל יום, כי גם תלוי בתחום המחקר ובניסויים ואולי ה PI לא יאהב את זה. 

הרבה פעמים יותר נוח שיש לך יום ארוך שיכולה לעשות פרוטוקולים ארוכים בשקט, אז אולי בעדיפות לחלק שיוצאת מוקדם 3 ימים בשבוע ועושה ימים ארוכים יותר יומיים בשבוע. מכירה מישהי שסיכמה ככה עם ה PI שלה. אבל סה"כ דוקטורט מאפשר המון גמישות שאין בעבודות רגילות.

ומוסיפה בגלל תגובות אחרות, שלא ראיתי שזה משפיע על המילגה בכלל.

קודם כל ברוך ה' על הטובה הלא ברורה מאליה ברוך ה' אלפי פעמים...

איזה יופי לשמוע על הפריון המבורך.

מבינה את המצב כרגע שאת לא מעוניינת להיקלט, לא פשוט.... אם כבר תגלי שנקלטת, תודי לה' על כך, ואם לא תוכלי באמת לנסות למנוע בדרכים שהעלתה הרופאה או מה שיותר מתאים עבורך

לפי התוכנית שרצינו.

רק לא מבינה למי יש כח ופניות פיזית/נפשית להיות ביחד כל כך קרוב ללידה 🙈 אשריכם

בכל אופן תנסי להסתכל על זה שזה רק שבוע, שעכשיו זה נראה הרבה זמן, אבל לעומת הזמן שאחר כך במבט לאחור זה יהיה ממש קצרצר. 

לפחות אתם מותרים

תחשבי שלפחות חיבוקים וכו' את יכולה

יכול היה להיות מצב שעוד לא הצלחת לטבול

סתם כותבת לך מתוך הסיטואציה שאני נמצאת בה...

תמיד הקצוות מבאסים

גם כשזה בא מהר מידי וגם כשזה מתעכב

כמובן שמברכים על השפע אבל זה לא פשוט

וכל ההתעסקות הזאת עם מניעה בשלב כל כך סמוך ללידה זה לא פיקניק

בקיצור יש לך את כל הלגיטימציה להתבאס

ויש רופאים שזה בנוהל אצלם לפני הכנסת התקן נמנעים שבוע או 10 ימים עושים בדיקה ואז מתקינים

אבל זה קשור גם לסוג של הרצפה

בבית הקודם שלנו ראו כל לכלוך קטן, והיה צורך בשטיפה כל יומיים בערך לכל הבית... עכשיו בבית עם מרצפות ישנות (ומכוערות קצת)  ופשוט לא רואים עליהן כלום! אחרי טאטוא זה נראה כאילו שטפתי😁

הטיפ שלי זה לעבור לבית ישן 🤣

אבל תכף יענו לך כל האלופות כאן עם טיפים טובים❤

בלי שהיא שטפה ולכן את לא יודעת כמה באמת מלולך וזה פשוט נראה בסדק

ממה שאני מכירה ובאתי ממקור נקי מאד

התדירות שטיפה אצלך היא הגיונית בשביל בית שיהיה נקי 

אני שוטפת פעם פעמיים בשבוע

פעם אחת יסודי כולל מתחת מיטות והרמה של דברים.

מתחת מקרר תנור  פעם בחודש באידיאל בפועל הריונות אני לא מצליחה לשטוף אז לבעלי אני מוותרת על מתחת תנור ומקרר ככה שזה תלוי תקופה.

אבל גנאני מרגישה שהבית מלוכלך והייתי רוצה לשטוף יןתר אבל זה לא בכוחותי.

מטאטא כל יום לפחות פעם אחת את כל הבית

זה גם קשור לסוג מרצפות, האזור שאתם גרים בו וכו'.

פרקטית - לנו יש שואב שוטף טוב, מפעילים אותו כל יום והבית נקי.

לנו זה ממש עוזר והרבה יותר נעים בבית ככה

אני לא שוטפת כל שבוע, הלוואי היה לי כוח.

הבית שלי לא נקי כמו שהייתי רוצה.... אבל אם מגיעים אנשים אפשר לסדר ולארגן שיראה יותר טוב

סלון ומטבחתפעם- גג פעמיים בשבוע

לא נכנס לי בזמן ולא בכח ולא ברצון האמת

ולא מפריע לי אבק ברצפה כי אני תחושתית בקטע הזה ואףףףף פעם לא דורכת יחפה על הרצפה🫢🫢🫢

אנחנו מטאטאים כל יומיים בערך את הסלון וחדר האוכל.

שטיפה של ממש כולל שירותים ומטבח וחדרים אני עושה רק לכבוד שבת, פעם בשבוע.

אם הסלון או המטבח התלכלכו באמצע השבוע ואי אפשר להתעלם אז אנקה עם סמרטוט חד פעמי לרצפה.

פעם התמכרתי לניקיון,  לקרצף, הייתי שוטפת כל יומיים

אבל זה הוציא ממני הרבה אנרגיה וזמן אז הורדתי לפעם בשבוע יסודי וזהו

לגבי להזיז מיטות המיטה שלנו לא משותפת אז היא לא כבדה בכלל אז גם אותה מנקה פעם בשבוע, כנל ספה..

מקרר נגיד אני מנקה מאחור רק בפסח חחחח

וזהו נראה לי.

בטוחה שאם אחליט לשטוף את הרצפה בחדרים גם באמצע שבוע, למרות שלא אוכלים בהם ולא כלום, עדיין אגלה מים שחורים.. זה באויר, לכלוך בלתי נראה כזה שרואים רק בשטיפה

ואז כל הזמן נכנס אבק?

עוד דבר זה שדוקא רצפה ישנה עם המנומר הזה מצד אחד מחפה על לכלוך, מצד שני גם כשנקי פחות רואים...

ואחרון, יכול להיות שאת שמה קצת יותר מידי חומר בשטיפה? לפעמים יותר מידי חומר ביחס למים לא נשטף היטב ואז יש תחושה קצת דביקה ונשארים סימנים.

ובכלל את נשמעת לי הרבה יותר נקיה ממני..

נכנסים עם נעליים או משאירים אותם ליד הדלת?

זה 2 דברים שמשפיעים מאוד על רמת הלכלוך על הרצפה. 

נועד השואב שוטף.

הוא לא מחליף שטיפה, אבל הוא מאוד עוזר בקטע הזה.

שרואים עליה כל לכלוך

כלל ברזל זה שטיפה לפני שבת, באמצע שבוע לפי הכח אבל מטאטא עובר פה לפחות פעם ביום בסלון מטבח, בחדרים באזור הפעמיים בשבוע, והרצפה לא במצב כזה קשה

שמתי לב שמה שגואם לכתמים השחורים ברצפה זה נוזלים לא מיובשים אז כל הזמן מנגבת נקודתית וזה עוזר

הניקיון שאת עושה מאד הגיוני והגיוני שהבית מתלכלך בתדירות גבוהה, כי אנשים וילדים גורמים ללכלוך וגם יש אבק.

אצלנו בעלי שוטף כל יום והבית נקי כל הזמן, אם הוא לא היה עושה את זה, לא הייתי שוטפת כל יום, זה קשה מדי, בשבילו זה תחביב.

אז אין לי טיפים, רק הסבר שההתנהלות שלך הגיונית לגמרי ואנשים ממציאים נתונים ומציאות.

איך את מספיקה לנקות ככ הרבה? ואיך יש לך כח??

ונשמע שגרת ניקיון הגיונית פלוס פלוס

אני מעבירה טאטוא כל יום בכל הבית בגלל האבק והשערות, אחרת זה מצטבר ומתגבש מגעיל כזה.

יש לי מטאטא סיליקון שתופס את השיער הכי טוב.

דרך אגב, אצלי לא נכנסים עם נעליים לבית! כלומר הלכלוך הוא רק אבק, שיער ולפעמים קצת אוכל.

ברור לי שלכלוך מבחוץ זה רמה אחרת..

כמונו

ואנשים ברחוב מסתכלים עלינו בשוק

נו מה לעשות?!

אנשי כפר שהגיעו לעיר

יותר מזה - בימים האחרונים אני שומרת על סדר וניקיון רק בחדר שלנו (ה' ישמור איך שהרצפה נראית בשאר הבית🥴) - ובכל יום יש מה לטאטא ואפילו לשטוף!

אז נכון שבימים אלו גם הילדים נכנסים לפה לפעמים כדי לראות אותי ואת התינוקת (בד"כ הם לא נכנסים לחדר שלנו), ובעלי עובד הרבה בחוץ עם הסוכה והנעליים שלו סופחות יותר לכלוך - אבל זה עדיין מפתיע... וגם מעצבן 😑

חדרים אפילו פחות

יסודי זה רק בפסח😅

הבית שלי נראה די סביר.. אולי בגלל סוג המרצפות אבל כן, יש לכלוך שמרגישים אם הולכים יחפים וזה סבבה. חיים כאן אנשים ב"ה, והבית צריך לשרת אותי ולא אני אותו. 

צריך בית במפלס אחד ושהרצפה תהיה פנויה מדברים קטנים שמסבכים אותו.

אנחנו כל יום דואגים לזה בשביל הרובוט וזה כבר רווח נקי ;)

והוא שואב גם בחדרים

בחדרים יש לי פרקט אז שוטפת לעיתים נדירות אבל כנראה פשוט פחות רואים את הלכלוך בפרקט (כמו שכתבת לא לאיסטניסטיות פה...חח..)

מטבח באמת מנקים יותר. לא שוטפת כל יום אבל בואי נגיד שיש מה לשטוף אם הייתי שואפת לרצפה מצוחצחת

אנחנו ממש מקפידים שהילדים יאכלו במטבח אז שאר הבית לא ממש מתלכלך בכתמי אוכל רק בשבת בסלון

שטיפה אמיתית אם לומר את האמת אפילו לא כל שבוע , הרבה פעמים רק סמרטוט 😑

גם השאיבה שלו יותר יסודית מטאטוא, אם רק מטאטאים הרבה פעמים כן נשארים לכלוכים קטנים, וגם זה ממש מדרבן לשמור על סדר בבית כי צריך להרים את כל הדברים הקטנים...וגם שהוא מעביר סמרטוט זה מוריד כל מיני כתמים קלים...

אם אני מקפידה אחת ליומיים להפעיל את השואב-הבית נשאר נעים נוח ללכת יחפים

את אומרת שבעיקר הלכולכים הקטנים ברצפה מפריעים לך.

לזה מספיק טיטוא ממש טוב. אז שואב אבק אפילו בלי השטיפה אמור לעשות את העבודה מעולה.

כל יום מעבירים שואב בכל החדרים והסלון ואין לך את הבית פירורים והריצפה נעימה.

אולי רק צריך לשטוף את המטבח ופינת אוכל.

תכלס מה שהרבה פעמים משפיע על רמת הלכלול זה כמות הילדים והגילאים. פעוטות שמסתובבים בבית אחרי ארןחת ערב (גם אם אכלו רק במטבח) מפזרים הרבה לכלוך ואוכל, כי נתפס בבגדים וכו.

חול מהגן ובקיצור לא חסרים דברים.

וזה בהחלט גם קשור למקום מגורים, הזווית של הפתחי אוורור ועוד הרבה משתנים שכבר ציינו אותם.

תבחרי מה הכי חשוב לך ותנסי לטפל בעניין הזה.

נשמע לי שפעם בשבוע זה סבבה לגמרי

ולכלוך מצטבר במשך שבוע מה לעשות... אנשים חיים...

לדעתי זה נורמלי לגמרי 

ובקשר להשתעבדות לבית, אני רואה את זה הפוך, בגלל שהרצפה מלוכלכת והילדים הולכים יחפים כי ככה נוח להם, והלכלוך מגיע לכל מקוםם, לספה ולמיטות ואז צריך להחליף מצעים כל רגע כי זה משגע אותי שהמיטה לא נקייה.

הבית לא נראה נקי, והסוג של הרצפה ממש מוצלח.. יש לי אבק על הפנאלים ובפינות של הקירות.

גרה בעיר, אין בנייה ממש קרוב אלינו

עם נעליים לספה/ מיטה.

לא שממש מקפידים על זה, אבל זה לא כמו ספה שכל יום עולים עליה...

וגם לא צריך להחליף כל הזמן מצעים, אני מנערת את המיטות, דופקת חזק עם הכרית על המיטה ורוב החול/ אבק יורדים... או אם אני יותר משקיעה, מרימה חצי סדין באוויר (2 קצוות במקום ו2 קצוות בידיים שלי מנפנפת חזק בסדין שהכל יעוף על הרצפה ואח''כ זה שלב הטיטוא)

בטח לבית עם ילדים. כשהולכים על הרצפה יחפים זה גורר יותר לכלוך בין החדרים. מניסיון של משפחה יחפנית...

אני לא חושבת שאפשר לא לשטוף חדרים לפחות פעם בשבוע בטח אם נכנסים אליהם והחלונות פתוחים.

בוא נגיד שהייתי רוצה לשטוף כמוך. אצלי רק שטיפה יסודית על כל הבית זה מאסט כל השאר זה בונוס. והבית לא נקי כמו שהייתי שמחה. אבל זה הכוחות שלי כרגע...

ואת הסלון והמטבח פעמיים ביום.

שוטפת סלון ומטבח לפחות 3 פעמים בשבוע, השאר פעם בשבוע.

אני חושבת שאם תעשו הרגל שחולצים נעליים מחוץ לבית זה כבר יפתור לך הרבה.

חוץ מזה לטאטא יותר או לשאוב גם יכול ממש לעזור.

אני חושבת שבבית עם ילדים קטנים זה ממש הגיוני שמתלכלך ככה, ברוך השם

סידור

בקבוק מים קטן

נשנושים - לך? לבעלך? לזמן הלידה? לזמן האשפוז?

לאחרי לידה

נוח ממש!!!

בקבוק מים

שמפו

מברשת שיניים

מסרק

קרם פנים

לחות לשפתיים

כובע להחלפה

אני אוהבת את החלוקים שלי

גרביים

גקט

לצלם והוא אומר לך מה שם העץ

ואז לעשות גוגל

או להתקשר למרכז הרעלות של רמב״ם..

וזה משהו שקורה מאוד!!

את אמא מקסימה וזה לא אומר כלום!!

תכלס מבאס ממש

אבל אם הוא יהיה עד שתירדמי ואז יעבור לסוכה? אולי זה מה שאנחנו נעשה באמת

לא נראה לי ישרצו לישון לבד זה בכל זא בחוץ בגינה פתוחה לרחוב

קצת מפחיד כזה אפילו לחצי לילה שישנו לבד שם

או שנסביר להם שהשנה לא

אבל יהיה ממממש קשה להרגיע אותם

אפשר לילה לילה

אפשר להתחיל לידך ואז לעבור לסוכה או הפוך

הרגשות והצרכים שלך גם חשובים במיוחד בשנה כזו ולכן בטח שהייתי מדברת על זה עם הבעל

אבל באמת המציאות היא מורכבת השנה מה לעשות 

לילה אחד איתו והוא כבר יתחנן לישון בבית בעצמו

ובאמת קפוא ולא שייך

אבל תודה

הוא בטוח יסכים גם בלי ורק עבורי

אבל אולי ירגי שלו יותר שלם בלב

לילה ראשון של חג שיישן בסוכה

ואז חול המועד שיהיה איתך?

לא כדאי לקנות יקר כי זה מכשיר מאד פשוט בסופו של דבר

אין אפשרות עם צינור, אז יש לנו עם מעבה, וזה ממש בקטנה.

אחרי כל הפעלה אני מרוקנת את מגירת המים, ומנקה את הסיבים מהפילטר. לוקח באמת חצי דקה 

(לפחות אצלינו) וצינור זה משהו גדולומסיבי שתקוע כל הזמן וצריך חלון סמוך...

מבחינת יעילות אין לי מושג. שלנו יחסית איטי אבל לא יודעת אם זה קשור לזה שהוא בלי צינור.

(קיבלנו מתנה אז זה פשוט מה שהגיע לא ביררנו או משהו...)

ממה שהבנתי עם צינור אפשר לקנות את הפשוטים ועדיין יתן עבודה טובה

אבל אם רוצים מיבה שבאמת יעבוד טוב אז צריך להשקיע בחברה טובה

של בוש בלי צינור כי אין לנו חלון

אני ממש מרוצה הוא מייבש הההכל

רק קחי בחשבון מייבש בכללי הורס בגדים

אני עכשיו בקיץ ממש ממעטת להשתמש בו

גיליתי שרק את הכביסה של ההרתחה המגבות התחתונים והגרביים נוח לי לשים במייבש השאר אני תולה

התכניות שלו נראות לי ממש ארוכות מהרגיל.  ייבוש יכול לקחת שעתיים חופשי...

זה נורמלי? 

במייבש עם מעבה יש חוץ מהמסנן שמנקים כל פעם גם משהו יותר פנימי שצריך לנקות מדי פעם (אולי זה המעבה עצמו, לא יודעת),

אצלי אם אני לא מנקה אותו הרבה זמן המייבש נהיה הרבה יותר איטי.

(לי יש עם מעבה אבל לא בוש)

אצלי יש מין דלת מתחת לפתח של המייבש, צריך לפתוח שם ואז לשלוף החוצה, לשטוף היטב תחת זרם מים לייבש ולהחזיר.

אני עושה את זה פעם בחודשיים-שלושה, תלוי בתדירות הכביסה.

לא יודעת איך זה בבוש אולי במיקום שונה.

גם אני גיליתי אותו רק אחרי שלא ייבש כמו שצריך והתייעצתי עם אחרים שגילו לי.

לפעמים הזולים צורכים הרבה יותר חשמל אז כדאי לשים לב לזה לפני שקונים..

ובאמת המייבש הורס את הבגדים, גורם לדהייה של צבעים וכו.. 

היה לנו מייבש שהחזיק שנה ו חודשיים (עם אחריות לשנה...) ומת.

הוא ייבש מצוין רק קימט את הבגדים בצורה ממש מכוערת .. ככה זה כל המייבשים? 

יש לנו מייבש של זנושי שעלה סביב ה1500.

מתמשים בבגדי תינוקות לכל הבגדים והוא מייבש מעולה בחום נמוך וככה גם לא נהרס.

רק מגבות ומצעים שמה בתוכניות חזקות יותר.

לא זכור לי שקימט באופן מיוחד

מה שכן כדאי לקפל בגדים מהמייבש מיד כשהוא מסיים ואז בכלל אין קמטים

ועכשיו בוש בלי צינור (כי נאלצנו להעביר למקום בלי חלון) והוא מעולה לא מקמט ולא כלום אבל יקר

כי אין לנו יציאה מתאימה למים ואנחנו גם ככה בשכירות

מה שכן שהבגדים מתבלים הרבה יותר מהר.... מצד שני כשתולים בשמש הצבעים גם דוהים

אבל זה באמת חוסך עבודה וזמן ייבוש במיוחד לחורף

והוא היה מעפן יחסית לזה שקניתי שנה שעברה באושר עד ב500, עם צינור

בגדים מתקמטים במייבש לרוב כשהוא עמוס

יש לי תכנית גיהוץ ויוצא ממש סבבה

אני לא ממליצה על היקרים בהכרח, ובעיניי החדשים עם המעבה שיש בהם גם חיישנים פחות טובים כי אם מכניסים סוגים שונים של בדים שיש להם זמן ייבוש שונה חלק מהכביסה יוצאת רטובה בגלל החיישנים

מילואים יש החזריםמ1500 לטיפול נפשי  (סה"כ, לך לבעלך ולילדים) אפשר לראות פה https://www.miluim.idf.il/articles-list/%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9-%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C-%D7%96%D7%95%D7%92%D7%99-%D7%95%D7%A0%D7%A4%D7%A9%D7%99

אצלנו בכללית פלטינום שילמנו 45 לכל מפגש. הרופאת משפחה נתנה לי הפניה (על פי התיאור שלי, נראה לי שאפילו לא בדקה את הילדה). לפנינו למישהי שיש לה הסכם עם כללית. נתנו לה את ההפניה, את ההשתתפות עצמית שילמנו לה ישירות פעם בחודש, ואת ההתנהלות מול הקופה היא עשתה.

אם יש לכם תקציב המילואים את יכולה להשתמש בו, אבל יכול להיות שיהיה לך יותר משתלם להשתמש בו עבור ההשתתפות עצמית, וככה זה יספיק לך להרבה יותר מפגשים (כי בפרטי זה יכול לעלות בערך 300 לטיפול, אז זה לא מכסה הרבה).

לא יודעת אם זה אפשרי, רק מעלה את זה כאפשרות. 

אני במאוחדת

התקשאתי לרופאה

אמרה שהיא תדריך אותי טלפונית איך לעזור לילדה...

לא נשמה... אני צריכה מטפלת רגשית לא רופאה

ואז אמרה שבשביל הפניה לטיפול רגשי היא צריכה מכתב הפניה מפסיכולוג או מכון להתפתחות הילד.... מה זה החפירה הזאת....

משהי במאוחדת עם נסיון בנושא יכולה לעזור?

או הפנייה מגורם מקצועי

מכון הילד גם יקח המון זמן אבל כדאי לפנות בכל אופן.

אם יש אפשרות לטיפול פרטי פשוט לקחת פרטי 

אבל זה לא יתן זכאות להחזר בלי איבחון שמזכה, עד כמה שידוע לי- אולי גם תלוי אזה טיפול רגשי. רציתי פעם רכיבה טיפולית וכן היו תורים אבל לא היתה לי אפשרות לממן בלי החזר.

שהרופאת ילדים תפנה להתפתחות הילד בכל מקרה ולהתחיל את התהליך שם.

לא ידוע לי לגבי פסיכולוג אבל כדאי לבדוק ואם בכל מקרה יש לך תור אז לשאול אותה, אם זה מה שאמרו לך

טיפול רגשי תצטרכי גם למצוא, כשאני רציתי לא מצאתי תורים בכלל, היינו המון זמן בהמתנה עד שלא היה רלוונטי

כך שאם לדעתך ממש חשוב ודחוף לבדוק אפשרות בפרטי

ירשמו לה שהם ממליצים או חושבים שהיא צריכה לעבור טיפול רגשי ואז את מקבלת החזר מהקופח.. ככה בגלל שאת מעוניינת או ביקשת מהרופאה זה לא תופס בשביל לקבל החזר..

תחשבי שגם אם קבעת תור ראשון להיום, אז מתחילה סדרה של טיפול שבועי ולוקח זמן לרוב לראות שינוי... 

זה לא סותר את זה שהוא רוצה לצאת איתך! 

כאילו יומיים היה כל היום עם אחיו ואימו

אבל כשמדובר בי הוא מקציב לי שעה במסעדה וגם זה מרגיש כאילו זה רק כי הצבתי עובדה.

בטוחה שאם לא הייתי מדברת הוא לא היה יוזם מעצמו יציאה, אבל את זה לא ניתן לדעת בוודאות

הייתי פותחת מולו דוגרי

רוצה לשמוע למה

ולדבר על זה מתוך מקום לא מתמסכן אלא בא לפתור

אני מנסה לסגנן לי משפטים

בלי שישמע מקטר

בלי שישמע מתקרבן

בלי שישמע מאשים

ובלי להשמע מסכנה שזקוקה ליחס

🙈🙈🙈

אישית

הייתי מתחיחה בכינוי חיבה. אפשר לדבר על משהו שפגע בי והייתי רוצה להבין למה  אמרת את זה?!

ואז פשוט לספר בלי הרבה רגש אמרת כך וכך והבנתי מזה כך וכך

ודווקאא בגלל שאתה כל כך חשוב לי והקשר איתך חשוב לי שנדבר על זה

שתמיד מחדש זה משהו בפני עצמו שפוגע

שאני רוצה לנהל שיחה על משהו שקרה והוא פשוט לא אוהב לדבר על זה. מביא רושם שהשיחות האלה חופרות לו ואין לו כח

אף אחד לא אוהב לקבל ביקורת.

אבל לפעמים צריך לשמוע... תנסי להגיד את זה בצורה ש*את* נפגעת ולא שהוא פוגע,  אבל בכל מקרה , גם אם לא נעים לו והוא מנסה להתחמק , אין מה לעשות. לפעמים גברים נח להם להשתבלל כשמעירים להם על משהו, זאת לא סיבה מצידך לא להגיד מה שאת מרגישה. וזה שאת נפגעת זה בסדר גמור, והגיוני ביותר, במיוחד בהתחשב בעובדה שאת זקוקה לחסדיו לכאורה ולא יכולה לדאוג לעצמך ליציאה. זה מעמיד אותך במצב מאוד לא נעים. 

ותמיד יש בהן קושי שמי שנפגע ומסביר למה הוא נפגע, זה בקלות יכול להיחוות כהאשמה של הצד השני, ואז זה לא נעים.

ויש את מי שחשוב לו לדבר וללבן עד שהדברים נפתרים עד השורש. ויש את מי שמעדיף לעבור הלאה ולהניח בצד את מה שהיה. (אני חושבת שלהניח בצד בדרך כלל יכול להצטבר בבטן וזה לא נכון לטווח הארוך. אבל יש את מי שחושב מידי מהשיחה ומעדיף לא להיכנס לזה).

מה שכן עוזר במקרים כאלו זה שהשיחה תהיה מתוך גישה של - 'הקשר חשוב לי, אתה חשוב לי, אני רוצה שיהיה לנו טוב ביחד, אני רוצה להסביר לך מה הכאיב לי כי אני אוהבת אותך ולא רוצה להישאר פגועה ממך. אני בטוחה שלא רצית להכאיב לי, אבל מה שאמרת לי גרם לי להרגיש שאני עול בשבילך, והייתי רוצה להרגיש שאני חשובה לך ושאתה שמח להיות איתי. הייתי שמחה שתגיד לי את הדברים אחרת, שאני אוכל להרגיש שאני חשובה לך גם כשאתה לא יכול להיות איתי כמו שהייתי רוצה'.

כמובן לא צריך בניסוח הזה בדיוק. אבל הדגש הוא לדבר על כמה הוא חשוב לך והקשר חשוב לך, לא להאשים על מה שהוא לא היה בסדר אלא לדבר על מה זה גרם לך להרגיש ואיך היית רוצה להרגיש אחרת.

ומצד שני, אם את בשמירה ולא יוצאת בכלל - למה בעצם..? את חייבת איוורור לעצמך כדי לא לפתח תלותיות בבעל כדי לצאת. אחרת, זה יפוך בסוף למסכן וקורבני

אני לא אבקש מחברה שנפגש ושהיא תקח ותחזיר אותי , פחות מתאים

אמנם המסעדה קרובה אבל התכנון כן לקחת את הרכב כי אסור לי להתאמץ בכלל.. וגם לנהוג זה מאמץ

קיצר הוא נהג בוס🙈

לא בגלל מגבלה של השמירה..

ובכל אופן, אצלנו זה מקובל שחברה אוספת ליציאה ומוציאים רק רכב אחד במקום שניים

לחילופין, אפשר נסיעה במונית אם את ממש צריכה את זה

זה באמת קשה

ועדיין, לא הייתי מוותרת על לדבר איתו על זה. 

זורקת דברים ממבט אובייקטיבי.

יכול להיות שימי החופש שלו פשוט התבזבזו לו על אמא שלו ואחיו.

והוא פשוט רוצה זמן לעצמו?

יכול להיות שהדחיפה שלך לעשות את זה הרגישה לו שהוא כבר עשה משהו עבורך בחופש הזה ?

אולי הייתם צריכים לשים את היציאה ביניכם בעדיפות עליונה ולא לתת לכל מיני בעיות שצצות לדחות את זה.

האח התקשר אליו והוא הסתכל עלי לקבל אישור

ואז כשהוא ניתק אמרתי לו שיעזור לו ושנצא מחר.. אני לא אתקטנן אם צריכים את העזרה שלו במשפחה

והדגשתי בפניו שמחר יוצאים ויהי מה

אם חשוב לי זמן איתו זה יהיה הרבה לפני אח שלו ואמא שלו.

מבינה שרצית שיצא טוב. אבל תביני שמי שהכי קרוב נתפס הכי גמיש ואז הוא זה שמיד סופג את הבלתמים.

תחשבי למה בכלל צריך לקבוע זמן הרי אתם חיים ביחד!

אבל ככה זה, בגלל שאתם חיים יחד אז יש הרבה הסחות דעת.

בקיצור, החיים לא מחכים. אם אני רוצה זמן בשבילנו, אני ראשונה. כל השאר יתחלקו במה שנשאר.

אם זה לא קורה, מבינה שהתכנון לא היה טוב ולכן לא נפגעת מהביצוע הכושל.

עוד טיפ, כדי להתנתק יום שלם כדאי לנסוע רחוק. גם זה הרי לכאורה מיותר, מה זה משנה אם נוסעים עשר דקות או שעה פלוס?

אז זה משנה.

כשאתם מתכננים לנסוע רחוק אוטומטית מתכוננים ליום ארוך. כשיוצאים ליד הבית, משאירים אפשרות "לחתוך" או לשלב עוד משהו וזה הורס את כל הפואנטה.

בקיצור, הייתי לוקחת את זה כלימוד לפעמים הבאות. לזהות איפה הדברים מתפספסים ולסגור את הפרצות האלו מראש. אה וגם עדיף להזמין מראש מקום במסעדה. לא בשבילם, בשבילכם. שתהיה מסגרת מוצקה ואז הסיכוי לחזלש יורד.

בהצלחה!

אם מקרה כזה חוזר- ביום הראשון זה אנחנו ובשאר הימים שיעשה מה שהוא רוצה? ולא לתת לנו את היום השני ומעלה?

והאמת לא רציתי ליפול עליו על היום הראשון, רציתי שירגיש שקצת נהנה ואז שיצא איתי.

וגם אמא שלו כבר רמזה לו שהוא לא מגיע אז אמרתי שזו אחלה הזדמנות

דבר נוסף, אני בשמירה, בגלל זה לא ראיתי עולם הרבה מאוד זמן והשתוקקתי כבר לצאת,

אז המסעדה קרובה לבית, אפשר אפילו בהליכה, יותר לנפש ועל הדרך גם זמן איכות.

ולא היתה לי בעיה אם זה היה מסתכם במסעדה וזהו, אבל נפגעתי שהוא רצה מראש לדעת שזו רק מסעדה.

ואם יזרום פתאום לעשות משהו נוסף?.. לנצל עוד שעה או שעתיים יחד.

וזו מסעדה שלא שומרים מקום מראש, לא מאשרים

וכן, עדיף לקבוע יחסית בהתחלה, כדי שהוא יוכל להיות גמיש בהמשך.

הגיוני שמתחיל להיות עמוס לו. אני מבינה שגם המפגש עם האמא וגם האח היה לא מתוכנן. אולי רצה להספיק עוד דברים.

בכל מקרה, את יכולה לומר שמתוכנן מסעדה ואולי לשבת אח"כ.

נשמע לי הגיוני שהוא מתאם איתך ציפיות. לא בגלל שהוא לא רוצה להיות איתך, אלא רוצה לדעת במה מדובר.

מה המסגרת של הבילוי מבחינת שעות ותכנית.

יש גברים כאלה...

בכל אופן להבא עדיף לתכנן שתי אפשרויות.

ככה אנחנו עושים גם בטיולים. מתכננים את הבילוי העיקרי ועוד אחד קליל אם יישאר זמן, ואז רואים לפי הכוחות.

אבל אסור לי נסיעות רחוקות, אז הנסיעה תהיה קצרה למסעדה שקרובה אלינו ממש ואפשר אפילו ברגל אבל לא אקח סיכון

ואולי זה אגו שלי שנפגע שהוא בונה תוכניות אחרי המסעדה?...

הורמונים

לא יודעת 

בגלל שלא מכירים אותך אותו ואת הדינמיקה בינכם, אבל מעלה כמה השערות-

- יכול להיות שהוא מרגיש שלצאת למסעדה זה קצת 'בזבוז זמן', אז כן נצא להנות אבל הוא חושב לעצמו יש לי 3 ימי חופש אני יכול לתקתק דברים שלא עשיתי בתקופת העבודה. ואז פתאום הוא חשב שאת רוצה לסגור לו יום שלם אז הוא קצת נבהל כי יש לו עוד תכניות... ולעזור לאמא ולאחר זה תחושה של עוד משימה אני מספיק לעשות, אבל לצאת לדייט במסעדה זה קצת תחושה של בזבוז זמן... כי כאילו לא עושים כלום.... למרות שזה ממש לא נכון! זאת 'משימה' מאוד חשובה!! אבל מנסה להבין את הראש שלו.  

- או שאולי את כל כך מובנית מאליה וזמן איתך יכנס אחרון בסדרי עדיפויות כי את תמיד פה. ותמיד פנויה , ותמיד תזרמי...? בתת מודע כמובן.

- אולי סתם מתח כזה ביניכם שהוא יודע לדייט זה זמן לשמוע ביקורת? סתם מעלה מחשבה, זה ממש לא חייב להיות הכיוון...

או שאולי הוא באמת תכנן משהו נוסף למחר אחרי המסעדה ולרגע נבהל שאת מתכננת משהו אחר.... לא בקטע שלא רוצה להיות איתך, בקטע שיש לו עוד תכניות.

בכל אופן, מבינה את הפגיעה, בהחלט אפשר ללכת ולשאול אותו- *** , אתה שמח לצאת איתי מחר? לא, כי פשוט היה נראה שזה משימה כבדה בשבילך כשאמרת.... תראה אני כבר חודשיים בבית, אני חנוקה, מחכה בסבלנות לצאת איתך, וזה מרגיש כאילו אתה לא מתלהב מזה.

תראי מה הוא אומר. 

באמת היום האחרון של החופש יכול להתפס לו כסופסוף יום חופשי לעצמו כי ביומיים האחרים הוא עזר לאח והתחייב לאמא.

למרות שתכלס גם כשהיה אצל אמא שלו הןא היה בחופש מוחלט אבל אצל אמא שלו - יש לו כל מיני שטויות אצלה שהןא אוהב להתעסק בהם שעות כתחביב

אז זו באמת נקודה אפשרית

ויכול להיות שבנה על אחרי המסעדה כדי להמשיך עם הסידורים...

הכל מובן, ועדיין נפגעתי

כי גם אם אני דנה לכף זכות- שיגיד שתכנן משהו

התגובה היתה מעליבה, כאילו הוא סובל

בעלי אמר לי שהוא יצא איתי לקניות לחג

קבענו בחמישי ופתאום צץ לו משהו דחוף

אז קבענו בראשון ושוב היה משהו דחוף

והרגשתי שאני נדחפת לפינה... למרות שבאמת הבנתי שאין ברירה

בהתחלה כעסתי עליו ובסוף כתבתי מכתב

הסברתי לו במכתב מה אני מרגישה, ושאני מבינה שהוא כן רוצה לצאת איתי

אבל אני רוצה להרגיש שזה חשוב לו ומעניין אותו...

הוא הודה לי על המכתב ואתמול יצאנו והיה אחלה

אני ממש ממליצה בכללי על מכתבים זה עוזר להסביר את עצמך בלי שמישהו קוטע אותך באמצע 

ואחרי זה אפשר לדבר על זה... על מה שכתבתי ועל מה שהוא מרגיש בהקשר הזה

אולי הייתי פגועה מדי בשביל לכתוב ולחפש פתרונות כדי לרכך אותו

אבל באמת רעיון מבורך

אז דיברתי איתו

הוא אמר שהוא היה בעומס של כל היום ולא שקל מילים וזה תזמון גרוע לדבר על יציאה של מחר , כי הוא היה עייף עוד מאותו יום

יצאנו למסעדה, קניתי לי בגד לחג, ועכשיו הןא המשיך לאמא שלו...

טען שמלכתחילה הןא לא היה צריך לנהל איתי שיחה כשהןא עצבני ומתוח, וזו היתה טעות שגררה..

מה שהכי הפתיע אותי, שהוא אמר שהוא מרגיש שאני לא אוהבת שהוא נוסע להורים שלו, וכנראה זה מה שגרם לו להתעצבן בנוסף.

קיבלתי שוק של חיי , הרי אני הצעתי לו שיסע. לא היה אצלם איזה חודשיים ואני בעצמי אמרתי לו שיסע אליהם יום ראשון כי זה ממש פוגע שהוא נעלם.

טען שכנראה התחרטתי שהצעתי את זה

אז אמרתי לו שאני גם אמרתי לו שיעזור לאחיו יום אחרי, שגר אצל ההורים אז איך התחרטתי??

קיצר הוא הכניס לעצמו סרטים שסותרים את המציאות

בכל אופן לא יודעת אם השיחה הועילה או הוציעה דברים , אבל העיקר השתחררתי .....

ואי אפשר להקיף בכמה מילים המלצות מקיפות וטובות שנכתבו באתרים שונים בנושא.  

למשל:

איך מכינים ילד לאח חדש במשפחה - בדרך להיות אח גדול - תינוק ישראלי

https://www.michalzucker.co.il/post/%D7%99%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%90%D7%97%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%99%D7%9A-%D7%9C%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%9F-%D7%9C%D7%94%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%AA-%D7%90%D7%97-%D7%97%D7%93%D7%A9

איך להכין את הילד להולדת אח קטן? 6 טיפים | בייבילנד- עולם שלם של הורות

ועוד…

שיהיה במזל טוב, בבריאות ובידיים מלאות!

יכולה לשתף שגם אני חששתי מאיך שבת השנתיים ותשע תקבל את התינוקת, וב"ה כרגע נראה שהיא ממש מתלהבת עליה! קוראת בשם שלה, מדווחת כשהיא בוכה (גם כשהיא לא...), מביאה לה דברים (רצתה להציע לה שוקולד🤭), מנסה לטפל בה (דחפה לה את השמיכה לפרצוף🙈)...

רואים גם שהיא מקנאה קצת, ומנסה למצוא זמנים איתי (אני במודע מסתגרת בחדר בימים אלה, ויוצאת רק כשיש לי כוח), ומן הסתם עוד יגיע השלב של הקנאה העזה, אבל אין הרבה מה לעשות מול זה מראש...

בזמן אמת אנסה ככל האפשר לשתף אותה בטיפול בתינוקת (מה שלא יזיק לקטנטונת...) ואמשיך איתה את קו ההתרגשות שבו היא התחילה.

(אגב - זה עוד לא לשלב שלך - לפעמים גם האחים הגדולים יותר מראים קנאה באח החדש... כמובן, בדרכים "מתוחכמות" יותר. אבל זה קיים, וגם לזה צריך לשים לב...)

כרגע הוא הגדול והיחיד

אבל יפה הגישה שלך בעז"ה שימשיך ככה הקשר הטוב🙏🏼

כשהתינוק כבר נהיה יותר מעניין ומושך צומי.

אז נשאל אותכן שוב בהמשך;)

בכל מקרה אשמח לעוד רעיונות/הצעות/עצות מנסיון

דווקא לתקופה הראשונה 

(מתוך הספר סיפורים מהלב של אורי, אומנם לא מתאים לגיל אבל הסתדרתי)

ושיניתי קצת פרטים כמו התכניות שלנו

שאמא הולכת לבי"ח לכמה ימים

ושהילד הולך לישון אצל סבתא ומחלק סוכריות בגן

ובשום אופן לא העליתי את הרעיון שהילד מקנא בתינוקת...

היה ממש בסדר לילדון

כן היה הפוך אחרי שחזרנו הביתה כמה ימים

אבל זה הגיוני ולא ציפיתי למשהו אחר.

תוך כמה ימים הילד התאהב בקטנה, עד היום

חצי שנה אחרי הלידה והוא מת עליה ברמות

מחבק אותה, מביא לה את המשחקים שלו

רוצה להחזיק אותה, בקיצור סיפור אהבה.

הילד היה בן שנתיים ו- 3 חוד'

הוא באמת מאוד אוהב סיפורים רעיון לעשות את התיוך מתוך סיפור

אני ממש השתדלתי לשדר שהתינוק החדש מאוד שווה וכיפי

ולא הזכרתי שום מילה על קנאה או משהו כזה...

כמובן אמרתי לה שאני ואבא נלך לבי"ח, ואח"כ אבא יחזור ואמא תהיה עוד כמה ימים עם התינוק

(הייתה בת שנתיים וחודש, מאוד בוגרת)

ב"ה עד כה (10 חודשים) חברים טובים מאוד, ממש דואגת לו ומטפלת בו.

(שומעת אותו בוכה בחדר כשאני יושבת על הספה "אמא אל תקומי אני אלך אליו (: )

אהבתי את השדר שהתינוק זה כייף ולא להזכיר/לשדר קנאה

אימצתי

ולכן כבר מחודש שביעי אמרתי לו בכל הזדמנות כמה התינוק אוהב אותו ומחכה לפגוש אותו, ואיזה כיף לתינוק שיש לו אח כזה מתוק ומקסים,

ושהתינוק שומע אותו וכבר אוהב אותו כל כך...

ואמרתי לו המון כמה אנחנו אוהבים אותו (כאילו בלי קשר).

וגם אחרי הלידה השתדלתי להמשיך באותו קו.

ב"ה ובלי עין הרע לא היה שום קושי. מהרגע הראשון התאהב בו לחלוטין, עד היום, שנתיים וחצי אחרי ששניהם מאוהבים אחד בשני והחברים הכי טובים... בעז"ה שרק ימשיך ככה...

"אחות קטנה לשרגא"

של רחוב סומסום.

בתור דודה שסיפרה אותו להמון אחיינים, הוא מעולה!

תודה !!!

נשמה שאת מעדכנת!

איך אני שמחה לשמוע. ממש! ישתבח שמו! 

באמת רציתי לתייג אותך  

תודה על הכל בדרך!

איזה אמא מהממת את, ואיזה כיף שזכית בכאלו ילדים מתוקים (לא שוכחת את פוצונת, למרות שלא הזכרת אותה הפעם..).

ואיזה זכות לראות את חסדי ה' בכל צעד ושעל. מגיע לך כל כך אחרי כל מה שעברת...

(וזה הרבה גם בזכותך, שאת יודעת להסתכל על הטוב, ולא להתמקד במה שלא מושלם...)

כמו שאני מרבה לצטט את סבתא שלי הפולניה זכרונה לברכה: 

״כאלה מתוקים - היה לך שווה לסבול!״

לפום צערא - אגרא

״שמחנו כימות עיניתנו״ - גודל השמחה יהיה לפחות כמו גודל הצער. 

לימדת אותי איך להסתכל על זה בצורה חיובית.

אמא לילד מעוכב התפתחות שלא מתקדם מלא זמן 😞

בעז״ה שתראו ישועות!!

פוצון היה בפיזיותרפיה מגיל 3 חודשים

והיה כזה קטנצ׳יק ורפוי... 

בעלי אמר: ״אנחנו עוד נרוץ אחריו״...

איזה מרגשת שאת!

שתמיד תמשיכי לשמוע רק טוב ושתמשיכי ביכולת המופלאה שלך לראות בטוב ה'❤️

גם הילד שלי עם עיכוב התפתחותי משמעותי ונמצא במעון כזה

אבל הוא עוד לא מתקדם לצערי

מקווה שגם אנחנו נראה התקדמות 🙏

עודדת אותי

כל כך מרגש לקרוא אותך❤️

שימשיך ככה ותראי מהם הרבה הרבה נחת!

אני גם נמנעת מחדשות, אבל אם קורה משהו גדול אז זה מגיע אליי בדרך לא דרך

אל תחפשי את זה, זה יגיע אליך בכל מקרה

בנתיים תשארי עם הרוגע שלך ותתפללי שיהיה טוב לעם ישראל

לשמור על בריאות הנפש שלי ושל הסובבים אותי

זה לא עוזר לאף אחד שאני אהיה מעודכנת

אני לא צריכה תזכורות למצב פה, עד שלא תגמר המלחמה זה ברור שהמצב קשה ומורכב.

הנפש בשלב רגיש.

אם את מצליחה לשמור עליה זה חיובי. את יכולה לנסות בהנקה או זמן כזה לומר קצת תהילים. הרבה יותר יעיל מלהקשות על הנפש. את בונה את עם ישראל כפשוטו. תשמרי עליך. 

את עושה את חלקך עבטר עם ישראל

אל תיכנסי זה לא יועיל לכלום

בכל מקרה הייתי מתנתקת

אבל גם שחוזרת לחדשות ממליצה מאד על תמצית הצחדשות

אין צורך בחרדות

מספיק לדעת כדי להתפלל 

גם לפני הלידה הייתי רק מרפרפת בכותרות וכמעט לא קוראת שום דבר לעומק. אולי באמת בהמשך אצטרף לתמצית החדשות...

מתפללת שעש שאתאושש מספיק מהלידה החדשות יהיו רק חדשות שמחות של גאולה...

זה יהיה מרגש !!!!

מרגש אותי מעכשיו 

אני לפחות חודש מהלידה לא שמעתי ולא ראיתי חדשות

ואני אחת שתמיד מחוברת בוריד לחדשות.

שחררי

זה לא הזמן עכשיו

עכשיו את צריכה להתאושש ולהיות עם הקטנה שלך באהבה ובנחת ובשמחה.

באופן כללי זה קצת משהו שסיגלתי לעצמי בשנה האחרונה, בכל קושי או אתגר, אני מנסה להתגבר ומכוונת שההתגברות תוסיף לזכויות של עם ישראל.

אין לך נשק

ואת לא מאשרת תוכניות

אז אין סיבה דתצטרכי להיכנס לזה..

את מגדלת את הדור הבא

מטפלת בתינוקות בת יומה

ככ חשוב ומשמעותי לעם ישראל...

.האמת זה דברים שאני אומרת לעצמי

ולא מספיק מיישמת אבל אולי בזכותך אצליח יותר!❤️

אבל לרוב אין באמת חדש, רק טוחנים מים עם דיבורים מפה ועד הודעה חדשה

כל הזמן צפי למשהו שלא מגיע...

לא ברור לי איך אפשר להיות מנותק כל כך, אפשר פעם ביום יומיים להיכנס לקרוא דיווחים כדי כן להיות מודע למה שקורה.

תלוי יכולת ההתמודדות כמובן

זה לא יועיל לעם אם תדעי מה קורה

להתפלל תמיד טוב

גם האוקסיטוצין מהחיבור וכו'

גם הפרוסטגלנדינים שבזרע

כי אצלנו בעבר, לידה היתה טריגר לכזה פחד בדיוק.

זה תואם גיל, וזה יעבור בעז"ה.

רק צריך לא להבהל מזה ולא להסחף אחריה.

להשתדל לתקף לה את מה שהיא מרגישה:

למשל: "מישהו שאת לא מכירה נכנס לבית ונבהלת, זה באמת לא נעים, הוא בא לתקן לנו וכו'...."

בזמנו התייעצנו עם פסיכולוג ילדים כי ממש נבהלנו. הוא הרגיע אותנו שזה זמני וזה יעבור

יכול להיות שזה הטריגר?

וכן, משתדלת לתווך לה באמפתיה והגיון

אל תראי לה שאת נבהלת מזה.