איזה מייבש יש לך?
האם את מרוצה וממליצה?
כמה זמן לוקח לו לייבש?
איזה מייבש יש לך?
האם את מרוצה וממליצה?
כמה זמן לוקח לו לייבש?
המליצו לנו על זה בחנות ואני בסוף מזה לא מרוצה
לוקח לו איזה שעה וחצי לייבש.
יש תוכנית מהירה אבל גם בה - לוקח שעה פלוס
בקיצור, אני אישית לא מרוצה
לדעתי זה הסטנדרט אצל מייבשים בלי צינור
שבוע שעבר ראיתי ראיתי שמוכרים אותו ב470
זמן הייבוש תלוי בסוגי הבדים ובמשקל
מרוצה
מייבשת לרוב חצי מכונה (את החצי השני תולה) לוקח כשעה
מכונה שלמה (מגבות/ מצעים) יכולה לקחת גם שעתיים
עלה 700/800 שח לא זוכרת בדיוק.
בגדול סבבה איתו.. לא מייבשת המון, משתדלת לתלות כמה שיותר..
התכניות שלו ארוכות מבחינת זמן
האמת מפעילה בו רק תוכנית אחת כל חיי😅לא יצא לי לבדוק אותו יותר מידי
אבל הוא עובד טוב ומייבש מכונה יחסית קטנה בערך בשעה, ומכונה גדולה בערך בשעה וחצי
3 שנים
עובד כמו חדש, מרוצה ממש.
לוקח לו בערך 40 דקות, אם אני מעמיסה אז יותר.
הוא 7 קילו.
עם צינור. מייבש מעלה תוך זמן קצר
האמת לא משתמשת בו הרבה, רק כשחייבת אז אולי אני טועה
עלה 1600
היה עם צינור
וקניתי מעבה
בגלל הנוחות שלא צריך לפתוח חלון להוציא את הצינור
זמן ייבוש : שעה ורבע בערך
גם עם צינור היה ככה
אבל זה דגם שכבר לא קיים. לא מכירה את הדגם החדש שלהם..
שימי לב שהיום כמעט כל המייבשים עם צינור - פתח האוורור הוא מאחורה או למעלה (ולא בצד)
ומשתפת לתועלת הציבור כדי שתשימו לב❤️❤️❤️
אחרי תקופה בה תפקדתי לבד בבית...
יום אחד אמר שיבא
מוקדם לפצות ולעזור( לא היה מושלם בכלל וחצי מהזמן אני היתי עם הילדים אבל לא משנה..הוא השתדל)
נרדמו..חוזרת לבית הפוךךךך כל מה ש'התחבא מתחת לספות ברצפה כי הוא חיפש משהו..🤔
הבנתי מזמן שהוא לא יודע להיות עם הילדים ולהשאיר בית נורמלי וגם אחרי שהוא איתם אין לו כח לכלום הוא גמור בערב ואפילו לאיפוס מינימלי ביותר הוא לא מסוגל
לא באתי בטענות אפילו שזה כן היה לי מעצבן
היתי צריכה לצאת אז מהר מהר טאטתי ואת רוב הסלון סידרתי והשארתי רק פינה אחת קטנה שנשארה מכל ההוצאת הבלגן מתחת לספות ואמרתי לו שאני חייבת לסיים את זה כי מחר בבוקר יש לי משפחתון בבית שחייב רצפה פנויה לתינוקות זוחלים
אז אמרתי לו שהתחלתי ועשיתי את הרוב ורק זה נשאר
ויצאתי
וחזרתי לבית הפוךךךך בדיוק כמו שהיה
גם המטבח מהפכה מארוחת הערב
גם הזבל שלא רוקן והצטבר
וגם הערמה הקטנה שהשארתי בסלון לא נגע בה
כמעט נעתקה נשמתי כבר אחרי חצות צריכה לקום מחר ליום עמוס מוקדם
מתי אני אמורה להספיק ולמה זה הגיוני הוא היה לבד בערב שקט בבית מה היה קורה אם 10 דקות היה רק מטאטא ואוסף לפח את הפינה הקטנה הזאת?
וואי אני מודה שזה הציף אותי ואיכזב
ולא רציתי שזה ישתלט עלי וילך איתי
אז כתבתי לעצמי בקבוצת ווצאפ שלי עם עצמי 2 הודעות ארוכותתת שתכלס הוצאתי שם את כל הכעס
שהצטבר עם כל הכעס על השנה האחרונה והמילואים וכל מיני אכזבות שהיו לי ביננו וזה היה רק עוד טריגר
זה בדר''כ עוזר לי לנקות מהלב
ואז אני מתאפסת ןנאספת ונכנסת לפרופורציה והכל טוב
רק מה
אחרי כמה זמן פתאם מה גיליתי???????
ששלחתי לו את ההודעות האלו ולא אלי😱😱😱
מבטיחה שלא נשמתי הרגשתי רעידת אדמה מטלטלת
זעזוע שאני לא יכולה לספר
אם היה קורא את זה
בפרוש היה נחרב לי הבית
זה היה ש'ובר את ליבו
כי זה היה בכלל לא מצונזר ולא מנוסח ובעיקר משפריץ ואולי גם מקצין..
כי הוא בעל טוב ואיש טוב
ונכון יש לו חולשות ומורכבויות ביננו
אבל זה שה לא באמת כמו שכתבתי
ולא יודעת איך היה מתמודד כי זה באמת יותר ממה שאפשר להכיל
וגם ככה עד שטיפה השתקמנו זוגית מתקופה קשה
ולא לגמרי
מה היתי עושה??!??😱
בנס כמובן גיליתי בזמן ומחקתי
אחרת
אני לא רוצה לחשוב
אני עדיין רועדת מהמחשבה מה היה אם לא...
ומשתפת כי אם יש לכן קבוצה כזאת פרטית שאתן פורקות בה
בבקשהההה
אל תסמכו על זה שתשימו לב לפני שאתן שולחות משהו אישי...
פשוט לא כדאי...
כי הפעם האחת שלא....
וואי פשוט נס מבחינתי
וכמובן שניקיתי וסידרתי הכל במרץ וכבר שכחתי למה כעסתי
נשמע לא תקין האמת.
אסור להשלים עם מצב שבו הזוגיות כ"כ שברירה.
מציעה לך להסתכל על זה במבט מבחוץ ולזהות פה משהו שמצריך עבודה וטיפול.
האם הוא צפוי לחזור למילואים בקרוב?
אם לא, כדאי להתחיל טיפול זוגי.
לא כדאי לחכות למשבר שיגיע אלא להכין את עצמכם קודם.
מילואים ארוכים גובים מחירים כבדים.
ואולי כדאי לדחוף אותו לטיפול אישי, לא יודעת אם קשור למילואים או לא, אבל רגישות שלו ברמה שלפרק בית על קריאת הודעות שלא היו מיועדות אליו,
זה אמנם מאוד פוגע, אבל לא ברמה של לפרק בית. לאדם בריא אמור להיות חוסן מנטלי להצליח להתגבר על זה.
אולי הבעיה שאת לא משתפת מספיק בקושי ומצטבר שם?
לא חכמה לדעתי לומר זהו ניקיתי, על מה כעסתי.
כעסת על משהו, התבטאת כפי שיצא.
לא הייתי קוברת את התחושות חזרה פנימה, אלא מפרקת ומתקנת.
לצורך הדוגמה אם הלחץ מהדד ליין של ניקיון בבוקר כי הבית הוא גם המקום של קבלת תינוקות, אולי זה מחיר גבוה מדי, אולי צריך להביא מנקה.
אני לא יודעת מה הפתרון הנכון לכם, אבל המסקנה צריכה להיות שונה לדעתי.
בהצלחה בכל מקרה בחזרה לשגרה והלוואי ובזכות מסירות הנפש שלכם תתברכו בהרבה סיעתא דשמיא שתלווה אתכם ותזכו לשפע של ברכה והצלחה ביניכם ובכל מעשה ידיכם!
אבל יש דברים שכשאתה שומע אותם הם לא ימחקו לך מהראש
כי הם לא מנוסחים באופן שמשאיר לך את האחיזה הרגשית ..ומערערים מאוד את הבטחון שאוהבים אותך
אני הרגשתי שמה שכתבתי ..וזה לא הלמה לא סידרת..זה שטויות...
אבל כל מה שכתבתי מעבר... יכל מאוד לפגוע בבניה הזוגית שלנו כי זה לא משנה כמה היתי מתנצלת כתבתי שם דברים מאוד פוגעים... שבחיים לא הייתי מתנסחת ככה מולו
אנחנו בברור ביננו..ונערזים גם בטיפול לפעמים..אבל נאשר שם נקודה שלא פתירה כרגע ומכאיבה לי מאוד
וגם לו
והז נמצא שם ברקע
ויש ביננו קשר מאודד טוב כל השנים
אבל הדבר הזה כרגע מערער ופוגע הרבה בתחושות
בסוף נעבור את זה אולי
אבל בינתיים
כן הודעה כאזת היתה ממש מרעידה פה את הקירות בעומק הפגיעה
כי זה יכול לצוף גם בהקשרים אחרים.
גם זוגיות טובה הרבה שנים יכולה להתפרק בגלל משהו שלא מטופל נכון,
את כתבת את שעל ליבך, הוא היה עלול לקרוא את זה, היה עלול לפגוע בכם ברמה קשה מאוד מאוד.
צריך להבין היכן שורש הבעיה ולטפל לפני שזה יצוף שוב בדרך אחרת.
אולי בהזדמנות תשתפי אותו שזה מה שקרה (בלי לשחזר את הסגנון אלא רק עצם זה שכתבת לעצמך הודעת פריקה ובטעות שלחת לו) ואת החשש שלך מהתגובה ותנסו להבין מה אפשר בהתנהלות לעשות אחרת על מנת לא להגיע למצב אפילו קרוב.
איך בשיעורי נהיגה אמרו לנו, לפני תאונה תמיד יש "כמעט תאונה".
הכמעט תאונה הזו לדעתי מצריכה מבט עמוק יותר על המקרה.
הוא לא אחד שכועס או מתקיף אף פעם
פשוט הוא וגם אני מאוד רגישים ועדינים
ויודעת שהיה פשוט פוגע בו רגשית
מאוד
גם בי הז היה פוגע מאוד
לא פוחדת מתגובה
בסוף זה כמו שתקראי מה באמת מי שאת הכי זקוקה לאהבה ולהערכה לשו חושב עליך עמוק בפנים.
כמובן זה רק חלקי ולא הכל כי הוא חושב גם המון דברים טובים
אבל רק לדעת שזה יושב אי שם
ונוגע בנקודות רגישות
זה הופך את הבטן
קשה למחוק את זה מהלב ולהחזיר את הבטחון
וכן כרגע המצב ביננו בסדר גמור ביום יום
אבל הלב שלי תמידית כבוי וכאוב כי הוא מרגיש שלא שומעים ולא מקשיבים את מה שהוא אומר. למרות שאמר מליון פעם...
שרוצים בעצם שהוא יהיה אחר..ואת מה שאין ביכולתו דוקא..
זה מורכב וזה לא עוזר כל האלף ישחות
אז כן המצב כרגע עדין מדי כדי לספוג עוד
אה וזה כמובן לא קשור כלל לענייני סדר ונקיון..זה כלום בעיני..
שאי אפשר לשנות בן אדם וכשאומרים לו מה הציפייה למרות שזה לא הוא, זה עלול להזיק יותר מאשר להועיל,
אבל גם לא להגיד מה שאת מרגישה לא הוביל למקום טוב, עובדה מה שכמעט קרה.
אולי הנקודה היא לא זוגית אלא אישית אצלך, איך את את מיישבת את הסתירה בין מה הלב שלך רוצה להגיד, לבין מה שמתרחש במציאות.
והגיוני שהניקיון זה לא שורש הבעיה, אלא רק הטריגר.
זה מסוג הדברים שהם עבודת חיים,
אבל המסקנה מהאירוע יכולה להיות למשל שסגירת הלב היא לא הרמטית, וכשזה יוצא החוצה, זה יוצא בעצמה גבוהה ולכן דרושה פה אסטרטגיה אחרת בטווח הארוך כדי למנוע זעזועים מהסוג שכמעט קרה.
אני לא באה להגיד מה שורש הבעיה ומה הפתרון,
אלא להגיד שאירועים כאלו באים ללמד אותנו משהו עמוק יותר בד"כ.
יכול להיות שכרגע הכל עדין ושביר ולא כדאי לעשות שום צעד, ועדיין עצם הסקת המסקנה, עוטפת את המקרה עם תובנות לעתיד, מתי שיתאפשר שיבואו לידי ביטוי.
ומשתפת ואומרת מפורש כל מה שמרגישה
הוא זה ששתק כל השנים ועכשיו כשפתח ודיבר את עצמו אוטם את הלב לא בכוונה רעה
כי התחושות שלי מאיימות על מה שהוא הכי זקוק ורוצה
אז כמו לא במודע לא מקשיב למה שאני מרגישה
איפה שקשה לי זה כאחלו המניעה לאושר שלו מבחינתו
ואני מנסה ובאה לקראתו בכל מה שיכולה
ואמרתי לו גם את זה ..בדמעות..
רק תקשיב באמת רגע.בנפרד מהסיפור שלך.
והוא ניסה
אבל זה לא נספג שם
לא מחפשת שישנה את המציאות המעשית
אבל רק להרגיש שמישהו שומע את הקושי שלי שהוא לגיטימי
אני בטוחה שהוא לגיטימי ואמיתי
אבל הוא מקבל רק התעלמות וביקורת
אז הלב כואב
ותודה לך את כותבת ממש דברים חכמים ונכונים
ממש מעריכה
זה פשוט מורכב מדי
לי באופן אישי יש יומן, פנקס קטן שאני כותבת בו בכתב ידי השכוח, כשאני רוצה לפרוק את לבי. הרבה יותר בטיחותי
(חוץ מהפעם ההיא אי אז כשהייתי נערה ואחותי הקטנה החליטה לקרוא ביומן שלי... אבל בעלי כמובן מכבד אותי
)
ודרך אגב - בקשר לסדר בבית - אני כבר מזמן ראיתי שלרוב לגברים פשוט "אין את זה". אני מבקשת מבעלי לסדר קצת את הבית כדי שיהיה אפשר לדרוך בו - הוא פונה לשטוף כלים... כי זה פשוט הכי קל ומוגדר. לאפס את הבית זה פשוט לא ביכולות הטבועות בדנ"א שלהם🤷♀️ וגם לא להשאיר אחריהם נקי... (דרך אגב, ביקשת ממנו בפירוש שיסדר את אותה ערמה שהשארת?)
אז כן, ניקיון וסדר כוללים זה בתחום האחריות שלי (יכולה לבקש את עזרת שאר בני המשפחה, אבל חוץ מהבת הגדולה, אולי, אף אחד לא יצליח בזה לגמרי...) ואני הולכת לישון מאוחר מאוד בשביל זה...
אמנם אני לא עובדת בעבודה מתישה שדורשת ניקיון כמו אצלך, אבל עדיין באמת עייפה במשך היום בגלל זה ומתקשה לעבוד
בכל אופן, שמחה בשבילך מאוד שנמנע האסון הזוגי שלכם, ומאחלת לכם רק טוב ושמחה ויציבות זוגית ועצמית!❤️❤️❤️
ונראה לי את בציפייה להיות מושלמת ולא לבטא שום כעס מולו.
מודה שאני לא הייתי מסוגלת.
מותר לך לכעוס ולהתעצבן מזה שנטל הבית עלייך ושהוא פטור מזה כי הוא גבר. וואלה, זה מכעיס. זה לא כייף. זה לא פייר.
הוא יודע שככה את מרגישה?
יש הבדל בין לקרוא הודעות שחורות עליו,
לבין זה שהוא ידע שאת כועסת ולא טוב לך ככה.
את כותבת שכבר ניקית וסידרת הכל ושכחת למה כעסת.
שאני יכולה ממש להזדהות עם זה.
אבל הלב לא שכח.
ולפעמים זה יוצא בצורה של קור וריחוק
ולפעמים זה יוצא בצורה של ניתוק מהגוף במצבי אינטימיות
ולפעמים זה יוצא בכעס עוד יותר נורא בפעם הבאה
שימי לב לדפוסים ביניכם.
זה לא הנקיון והסדר
ולכן זה לא מה שמכעיס אותי באמת
כי בסוף הוא כן משתדל לעזור בכללי בדברים אחרים..
ואני לא מצפה ממנו סדר..זה באמת משהו שלוקחת על עצמי..
אתמול ספציפית ביקשתי מפורש בקשה קטנההה וכן בלב ציפיתי שלפחות יכניס מדיח שזה כלום
אבל בסדר
לא על זה אני באמת כועסת
גם מה שכתוב בהודעה זה לא הסדר
זה בעצם
כעס ומרירות שיש לי בלב כל הזמן בגלל סיבה מסוימת
וזה רק הטריגר שלה
ואת הסיבה עצמה
הוא יודע
אבל סוג לש לא באמת מכניס ללב
לא מרוע
הוא עסוק בעצמו ובלהשיג את מה שהוא זקוק וקצת לא רואה אותי בדרך
ואמרתי הכל והסברתי הכל
ואין זה כמו קיר
זה לא עוזר כלום
וכל הכבוד לפותחת, זה ממש חשוב!!
לפני כמה שנים כשעוד לא היתה אפשרות למחוק מה שנשלח בווטסאפ, כתבתי לבעלי משהו ממש חריף על המשפחה שלו. אחר כך שמתי לב שהקבוצה של המשפחה שלו היתה שורה מתחת להתכתבות איתו כך שבקלות זה יכל להשלח אליהם... הייתי הורסת לעצמי את הקשר איתם לכל החיים ופוגעת בהם כל כך עמוק. נעצרה לי הנשימה לכמה שעות ועד היום כשאני נזכרת בזה אני נחנקת. למדתי לא לכתוב בווטסאפ דברים חריפים וכל כך להזהר עם זה, לחשוב מאה פעמים לפני ששולחים... גם היום כשאפשר למחוק, מישהו יכול לקרוא לפני שמוחקים...
מהכותרת הייתי בטוחה שזה משהו של תחזוקה שגילית ברגע האחרון,
כמו ארון חשמל שרוף...
שאולי מעוצמת הזעזוע מה'כמעט' הבנתי שזהו..אני צריכה כן לדבר שוב ולא לשמור בלב
ויצא לנו זמן לבד בנסיעה והיתה שיחה הרבה יותר כנה ומועילה יותר
(ושוב לא קשור בכללל לנקיון וסדר זה לא הנושא)
אז במובן מסוים יצא מזה טוב.
רק תוהה לעצמי מה הלאה
כי ממש אוהבת לפרוק לעצמי לפעמים בווצאפ
וכותבת גם במחברת אבל לא תמיד זה זמין ומהיר ככה
אבל באמת מפחדת לעשות כאלה טעויות
או שתכתבי במייל או בפתקים.
ואחרי שהחלפתי כמה פלאפונים בשנים האחרונות וכל הפתקים נמחקו, אז זה ממש נחמד שזה מגובה...
מתואמתכותבת באפליקציה הזו גם שירים ורעיונות לסיפורים, וכך יודעת שהם לא ילכו לי לאיבוד...
איזה דברים לארוז לשבת🤣
לא מוכשרת כמוך
אבל בזמנים נדירים כשאני כן כותבת דברים אישיים זה כיף שיש את זה.

כי לא אכפת לי שהן יימחקו כשהטלפון יתקלקל...
מנסיוני, בתור אחת שגם פורקת בכתיבה ומקבלת פרופורציות, ולא הרגיש לי נכון לשמור את זה לעצמי וגם חששתי להיות במתח שיום אחד הוא יקרא את הטקסטים, שיתפתי את בעלי בכלי הזה מאז תחילת נישואינו והסברתי לו שזה הדרך שלי לעבד את הרגשות שלי
בהתחלה הוא הסתקרן וביקש שאראה לו. הראיתי לו פעם או פעמיים אולי קצת יותר לא זוכרת, הוא קצת היה בשוק, דיברנו על זה וזהו.
מאז ועד היום הכלי הזה לא סודי ואני לא חיה בחרדה שהבית שלי יתפרק אם בעלי יקרא.
וכן, יצא ששלחתי לו בווצאפ בטעות כי גם אני אוהבת לכתוב בווצאפ והוא לא נבהל ולא התחרפן אלא הכיל.
אני כן תמיד עם יד על הדופק שאם יש משהו שאני רוצה לשתף אותו, לא לברוח אלא לשתף במילים של ממש או לכתוב הודעה מנוסחת קצת יותר טוב.
אבל אני עושה את זה לכתחילה.
כותבת את ההודעות הלא מסוננות ולא מצונזרות לבעלי.
אני מתחילה את ההודעות האלה במילים- אני בסערת רגשות כרגע, צריכה את עזרתך.
הסיכום ביננו שהוא מוחק את ההודעות האלו בלי לקרוא,
והיות וזה נורא מסקרן מה כתבתי- אני אחר כך צריכה לכתוב את הדברים בצורה עדינה ונעימה, ולהוסיף 2 דברים טובים (אם זאת היתה פריקה עליו אז עליו, ואם על היום שהיה לי אז דברים טובים שהיו היום וכן הלאה)
ראינו שזה כלי שמאפשר לי לפרוק, להגיד לו את הדברים אחר כך בצורה טובה ונעימה,
ולו לראות שאני בסערת רגשות קשה ולעזור לי איתה ולא סתם שאני אתמרמר בתוך עצמי.
בבוקר השארתי את אחד הילדים איתי בבית ליום חופש איתי. אבל הייתי ממש עייפה בבוקר אז נמרחנו הרבה זמן עד שהתחלנו.
בסוף הצלחנו לצאת לקניות שתכננו.
אבל חזרתי ממש מותשת, הרגליים שלי כאבו עוד הרבה זמן אחר כך. לא רגילה לזה (הגיוני בחודש שביעי, אבל עד עכשיו הייתי מתאוששת מהר אחרי הליכה, אז לא חשבתי שזה יתיש אותי עד כדי כך).
ואז נמרחנו גם עם ארוחת צהריים.
והילדים מאוד רצו שאני אכין להם שוקו, אז הכנתי להם בסוף אבל אחד הילדים שהחזיר את החלב למקרר בטעות הפיל אותו, וחצי ממנו נשפך (כנראה לא סגרתי אותו טוב).
ואני צריכה את בעלי שיטפל בדברים האלו, אבל הוא למד בבית המדרש אז התאפקתי לא לקרוא לו שיציל אותי וניקיתי עם כמה מגבות מהכביסה.
ואחר כך כשהכנסתי אותן למכונה והוספתי כבר עוד בגדים למכונה, נשפכה לי מלא אבקת כביסה מהמיכל.
ותיכננתי גם להתחיל להכין כמה דברים לשבת, אבל הייתי עוד מותשת אז הלכתי קצת לנוח בחדר. והילדים שיחקו יפה ונתנו לי לנוח אז הזמן עבר מהר יותר ממה שחשבתי.
ובסוף הכל נגמר בזה שהם כן רבו, אז אפילו לא הצלחתי להודות להם על הזמן שהם כן נתנו לי לנוח, רק כעסתי על המריבה...
וכשבעלי חזר, שיתפתי אותו במה שקרה, ובמקום שאני ארגיש שעכשיו הוא בא עם כוחות ועוזר לי להתמודד, הוא התעצבן מכל הבלגן והתאקלים שקרו לנו, עלי הוא לא כעס אבל הוא חסר סבלנות מול הילדים וזו לא העזרה שרציתי.
ופתאום נזכרנו ששכחנו מהחוג של אחד הילדים (שגם בשבוע שעבר פספסנו כי הבנו לא נכון את המדריכה שאמרה שניפגש אחרי חנוכה והתכוונה שכן חוזרים ביום האחרון של חנוכה. ושבוע לפני כן גם התבטל בגלל חנוכה, אז הוא כבר ממש חיכה לזה).
וזו היתה אחריות שלי, אבל באמת שכחתי מזה...
ועכשיו אין לי כוח אבל יש יותר מידי דברים לעשות...
מחר יוםחדש 💓
את בחודש שביעי והכל לגיטימי
נזכרתי בניקית צדיקה פה שנתנה לי השראה, ועצרתי כדי להודות על הטוב שיש לנו, וב"ה באמת יש הרבה. ולהודות על זה שכל התאקלים הם באמת דברים קטנים ולא משמעותיים, ורק מתסכלים כשהכל בא ביחד. אבל הטוב שיש לנו כל כך הרבה יותר גדול מזה.
וזה באמת עזר לי. והתחלתי לשתף גם את בעלי במחשבה הזו, וזה היה ממש טוב.
אז עדיין לא הכל הלך חלק אחר כך, ויש עדיין עוד הרבה עבודה, אבל ב"ה אני מרגישה הרבה יותר טוב והאווירה יותר טובה בבית...
אז תודה לך @לג בעומר על ההשראה והלימוד שלמדתי ממך.
אצל הגדולה ממש אחרי שעתיים הרגשתי גודש וחיכיתי שיעברו שלוש שעות ותאכל
ןהצלחתי ליצור סטוק שאיבות קטן במקפיא
ושהיא היתה רגועה תמיד אחרי הנקה צד אחד
עכשיו אני בקושי מרגישה גודש אם בכלל (כן מרגישה זרמים כאלו של כאב שקראתי שיכולים להיות מהירידה של החלב)
היא אוכלת אני לא מרגישה הקלה גם, אותו דבר
היא ברוך ה׳ עולה יפה מאוד במשקל חמסה חמסה
אבל סטוק הקפאות אין לי (ובשישי אני צריכה לצאת בלעדיה אז זה בעסה)
ובכללי כל בכי אני מפחדת שהיא רעבה כי באמת חות מזה שהיא גודלת אני לא מרגישה עליי שיש חלב (גם אין לי נזילות כמו שהיה עם הגדולה)
לא יודעת מה אני רוצה
מבאס אותי…
המטפלת שכחה שקית חלב של 120 מ"ל בתיק וזה לא נכנס למקרר
מה דין השקית?
לא היה שם חם כל כך וכשהיא הוציאה את השקית היא לא הרגישה חמה אלא חום חדר צונן כזה.
היה בחוץ מ8-4.
עם כל הצער...
מותר להשאיר בטמפרטורת החדר רק שלוש-ארבע שעות
מאוד משתנה בהתאם למזג אוויר
מצרפת המלצות רשמיות
וזה עוד שהם לוקחים טווח סיכון

מבאס ממש אבל לדעתי לזרוק
כדאי להביא לה את זה ביד בבוקר ולהגיד לה לשים במקרר.
איזה באסה
לא בטוח שזה התקלקל
במיוחד שהוצאת את זה מהמקרר זה היה קר ולקח זמו שהגיע לטמפ חדר, וגם קר כרגע
8 שעות זה גבולי אבל הגיוני שתקין
תריחי תטעמי גם
בת כמה היונקת? או בן כמה
אין לזה ריח כשזה קר נראה לך שלהוציא את זה מהמקרר לקצת זמן? ואין לי מושג איך זה אמור לטעום
את יכולה לסחוט כמה טיפות להשוואה של טעם טרי
4 חודשים זה כבר גיל שהם מכניסים הרבה דברים לפה ונחשפים לכל מיני חיידקים זה לא שהיא בת שבועיים
אז אם את טועמת ולא מרגישה שום דבר חריג לדעתי אפשר לתת לה
אל תזרקו עליי עגבניות אבל שמתי פעמיים גם לעצמי
זה הרגיש הכי טוב ונעים שיש בעולם
שלא ישתה
זה מניסיון שלי
יצא לי שזרקתי 3 שקיות של 150 מ''ל כל אחת כי הן לא שמו במקרר כל היום
זה היה נורא
השאיבות היו מאתגרות
אבל לא לקחתי את זה קשה כמו שיכול היה להיות
כנראה שיהיה לי תור להוציא התקן רק בסוף שבעה נקיים, או ביום החמישי או ביום הטבילה
האם יש סיכוי שלא יהיה דימום ולא יפגע בליל הטבילה?
יודעת שהדימום נחשב דם מכה ולא יאסור, רוצה עידוד שאולי לא יהיה בכלל או יהיה קצר;)
התקן לא הורמונלי
לי לא היה דימום.
אבל
תבררי אם לא נחשב דם מהרחם.
אני כבר לא זוכרת.
בכר אני אישית לא הייתי קובעת תור לכזה יום.
מהבית?
שאר הדברים האישיים צריך להביא
מבחינת התינוקיה נראה לי מקבלים את מה שצריך, אני לא ככ השתמשתי בתינוקיה אז לא לגמרי יודעת
ואיפה זה בעצם ממוקם?ממש בתוך בית החולים?
דברים לבייבי יש שם הכל
אם אתם מגיעים אחרי ברית - תבדקי עם המוהל מה לשים לו אחרי (לדוגמה אם צריך למרוח בפנטן - צריך להביא לבד)
אני גם הבאתי נובימול בגלל הנל
לבייבי יש שם הכל
לעצמך תביאי בגדים נוחים לארוחות
פיג'מה
פדים
הלבשה אישית
מבשרת ומשחת שיניים
רפידות הנקה
מגבת מצעים סבונים - יש שם
הכי נוח
או ספות מעור שאז אפשר לנקות
הבן שנתיים אוכל על זה מידי פעם - מנקה אחר כך עם מגבון
נשפך פעם אחת צלחת קורנפלקס, חלק נכנס בין הקפלים. בגלל שזו ספת ריקליינר - הכל נפל לרצפה ולא הצטבר בקפלים
אחת לחודש מנקה עם חומר של סנו שמיועד לספות עור
לא היו עדיין פספוסים על הספה ככה שלא יודעת להגיד מעבר
אני כן מקפידה מאוד שלא יקפוץ על הספה..
בצבעים כהים
הכי פרקטי
תחליטו אם אוכלים עליהן או לא
קפיצות נראה לי בכל מקרה לא כדאי
נעליים גם לא
כנ"ל טושים
אצלנו יש מבד כהה. פעם ב.... עושים עם שואב.
נכון, לא נראות כמו חדשות או כמו בית מעוצב, אבל לא מוכתמות. והילדים לגמרי עליהם הרבה מהזמן בכל הגילאים...
לגבי פספוסים- אפשר לנקות עם סמרטוט רטוב וקצת סבון. וכדי שלא יהיה ריח, מפזרים בנדיבות סודה לשתיה על הספה כשהיא יבשה, משאירים כמה שעות ושואבים עם שואב אבק.
ולגבי ספה עם בד כביסה, בעייני זה גימיק נחמד. בסוף זה לא פרקטי להוריד את הציפויים ולהחזיר. וזה לא באמת מתכבס בקלות כמו מכנסיים. ככה שלפחות מבחינתי זה לא באמת שימושי.
לגבי ספות עור, אני אישית פחות אוהבת. זה חם ודביק בקיץ, וקר בחורף. אבל גם לנו היה בעבר כשהיה לנו ספות מיד 2.
יש לנו ספה מאיקאה בצבע אפור כהה שלא מתכבסת
לצערי חשבתי שיעשה טוב לנקות אותה עם חומר ג׳ט למי שמכירה, קיצר עשה כתמים ממש מבאסים כרגע היא לא מאה
ומנצלשת- נראלכן ניקוי ספות יעשה טוב??
שמזמינים ניקוי ספות פעם בכמה זמן ומאוד מרוצים.
כמובן, אם מזמינים לקחת רק מי ששמעת המלצות, ועדיף בעייני לברר על כמה ואז לקבל החלטה.
לא של איקאה וזה היה סבבה.
החסרונות:
1. משענות הצד והאחורה לא יוצא לכביסה אז אחרי שנים בודדות מתחיל להיות הבדלי צבע.
2. זה חתיכת פרוצדורה להוציא לכיבוס אז זה משהו שהייתי עושה אחת לכמה חודשים (אם ילד לכלך את הספה יום אחרי שכיבסתי אין סיכוי שאוציא שוב לכבס אז זה מבאס) אגב הכי סיפור היה להוציא ולהחזיר את הריפוד של השזלונג אז אולי עדיף בקטע הזה ספה בלי שזלונג.
3. הכריוית זזות אז גם צריך כל הזמן לסדר אותם והילדים אוהבים להוציא אותם ולשחק איתם ואז הספה מבולגנת.
הספה שימשה אותנו כמעט 7 שנים אז לא יכולה להגיד שלא הייתי מרוצה אבל מכל הסיבות האלו החלטנו לקנות הפעם ספה עם ריפוד שמתנקה עם מגבון אבל לא נשלף וכל הכריות מקובעות על הספה כך שהספה לא מתבלגנת.
בינתיים אני נהנית מהספה (יש לנו אותה שנתיים) רוב הזמן היא נראית יותר סביר מהספה הקודמת (כי מנקים עם מגבון) אבל אין לה אוצפיה של רפרוש רציני כמו שהכיבוס עושה. (יש לנו שוטף ריפודים שמשתמשים בו פעם בשנה וזה בערך עושה עבודה דומה לכיבוס).
יש ספות מעור
אחת כהה אחת פחות כהה
כל לכלוך יורד עם מגבון
אם נשפך משהו אז מנגבים ואז מגבון
מושלם עם ילדים וגם עם מבוגרים שאוהבים לאוכל על הספה ולא לפחד ללכלך בטעות
ואין סיבה שיהיו דביקות ומזיעות בקיץ, אצלנו לפחות.
המזגן כל הזמן דלוק בימים החמים אחרת מאוד קשה להיות בבית
ספות חדשות, הושבנו את הילדים לשיחה רצינית של שמירה על כללים. לא עומדים על הספה, לא אוכלים עליה, לא מניחים עליה טושים וכו'.
כשבוע לאחר מכן, בן שנה וחצי שפך לי צנצנת דבש על הכורסאאאא!!!! ומיד ניגבתי במגבון ולא נשאר זכר! בד רחיץ מתנקה רק אם מיד מנקים .
כהה
מושלם
(אבל הסלון ב"ה גדול אז חום כהה לא מחשיך. לא בכל בית כהה יתאים לגודל)
שאסורים ומה כוח העל שלכם?
תנו עצות וטיפים איך לא ליפול בנגיעה כשהדימומים לא נגמרים ואין צפי לסיום.
ממני, שכל כך רוצה להחזיק, אבל עוד רגע נשברת.
אין לזה הסבר
כשעברתי הפלה היינו אסורים איזה חודשיים ואין לי מושג איך הצלחנו
היה קשההההה
ה' שולח כוחות תתפללי על זה
מב שעוזר לי שזה של שנינו
וכדי ליפול שנינו צריכיפ ליפול. אז מנסה לחזק את עצמי כשלו קשה, ולהפך... הוא מחזיק אותי
וגם לדמיין תנועה של גומי. עכשיו הוא נמתח ונמתח ונמתח. אבל זה בדיוק מה שיגרום לכם להתחבר בעוצמה כשתהיו מותרים. כגודל המתיחה גודל הקרבה
תודה נשמה על החיזוק
זה באמת מעל ומעבר לכוחותי...
ולכן עשינו לנו גדרים שהם מעבר להלכה הפשוטה (חלקם החמרות שבהתחלה לא הקפדנו עליהם, חלקם באו ממנו), ומקלים עלי לשמור.
למשל הרחקה משמעותית של המיטות
או שיושבים רחוק על הספה
מצד שני ראיתי שמה שהכי קשה לי בימים האלה זה התחושה שרחוקים גם נפשית.
אז כשאסורים יש לנו דייט בבית לפחות פעמיים בשבוע- ארוחת ערב מושקעת עם סרט/ משחק כיף.
ומקפידים יותר על הקפה בבוקר.
וביקשתי ממנו שיקפיד לשלוח לי הודעות ולומר לי שהוא אוהב אותי, שאני יפה בעיניו.
אבל הבית קטן והעיסוק סביב הילדים לא מאפשר יותר מידי מרחק.
משתדלים להכניס תוכן, אבל אחרי חודש כבר נגמרו הרעיונות.
אז ככה
אם זה משמח שזה שקשה זה סימן בריא ...
אחרי הלידה..
מה שלי עוזר
קודם כל רצון השם ולדעת שזו מצווה גדולה
בכלל לא להיכנס להרהורי עבירה ישר כשיש הרהור למחוק אותו לא להיכנס לזה בראש
אני זוכרת שהמדריכת כלות אמרה
שכשכמפרידים את המיטות הקבה נכנס באמצע
כנל כמו שכתבו אנחנו מפרידים בערך 50 ס''מ ואם היה אפשר יותר אז בשמחה
והבנה שדווקא בתקופה הזאת יש הזדמנות לגדול בקשר באפיקים אחרים
ככה היה לנו עכשיו אחרי הלידה
זו הייתה ממש מקפצה לזוגיות ואני אפילו יכולה להגיד שהיה לנו כיף
בעיניי הקבה לא סתם זורק לנו מצוות שנסבול, להתבונן למה לכתחילה יש את זה ולהתפלל שנצמח מזה
צריך כאן כוחות לטווח רחוק ולדעת שזו כמו ריצת מרתון, צריך כוחות קדימה הרבה זמן..
אגב הדימומים, עכשיו עזר לי לא לעקוב באדיקות אחרי המצב שם, סתם מכניס ללחץ מיותר
זוכרת את השחמשים מהפגישות/דייטים?
אז כזה
לחזור לזה
זה אפשרי
יש את הטיפים הפרקטיים של - כמה זמן אתם אסורים?
ואיזה פתרונות מציעים לכם?
ויש את העניין של מעבר.
לחשוב על המענה הרגשי שאת מקבלת בחיבוק ומגע ויחסים וכו, ולנסות לקבל אותו בדרכים אחרות כל עוד אתם אסורים.
איזה נסיון קשה! שהשם ישלח לך כוח
כרגע אין פתרונות, מחכים לעוד בדיקות שאעשה שבוע הבא ואולי אז יחליטו, אבל גם זה לא בטוח.
אני אנסה לחשוב, תודה!
ולענייננו....
אני כרגע כמעט 11 שבועות אחרי לידה, אז עמוק בבאסה, ומבינה ומזדהה מאד!!!!
אתמול בקשתי מבעלי שיתרחק ממני, כי הרגשתי שעוד רגע משהו קורה לי.
אני מתגעגעת לחיבוק 
זה קשה
אבל ב"ה שעכשיו יש לי במה להתנחם.
עם אוצר כזה מופלא.
בתקופות הקשות שלנו, המליץ לנו הרב המדהים שלנו שנרבה ביציאות זוגיות,
שנצא לבית מלון
שנצא לטיולים
ונכון, בד"כ המנהג הוא שכשאסורים להמעיט בזה
אבל אצלנו זה היה תקופות ארוכות מאד
וזה לא חיים....
היציאות עשו לנו טוב
אני חיפשתי מה עושה לי באופן אישי טוב
ובימים קשים- התפנקתי במה שעושה לי טוב
החל בקניות בשיין 
וכלה בקפה ושוקולד טעים.
ונתתי לעצמי לכאוב על הריחוק
ונתתי לעצמי להשתבלל מדי פעם
והשתדלתי להתחזק באמונה שאבא שלי שכ"כ אוהב אותי, רואה מה שאני עוברת
ומרגיש את הכאב שלי. והוא אבא שלי, ואין דבר רע שיוצא ממנו
אולי לי זה נראה הכי רע שיש, אבל בטוח יש לו סיבה
והוא אוהב אותי מאד
וגם בעלי
גם אם הוא לא יכול להגיד לי ולהביע את זה בדרכים שונות
משתדלים מידי פעם לצאת מהשגרה, אבל אחרי לא מעט מילואים, אנחנו דווקא רוצים שגרה נורמלית, עד הסבב הבא.
מפחדת ממש מהשתבללות ונפילה עמוק יותר, יש לי נטיה לדיכאונות, אז משתדלת לא להגיע קרוב.
באמת זמן לעבוד על האמונה והבטחון בו, תודה!
אבל כנראה שהיה אחרי הטבילה, כי לקחתי כדורי אסטרופם
אז איך אפשר לדעת מתי האיחור אם בכלל?
אסטרופם דוחה את הביוץ במספר הימים שלקחת.
אז אם לפני שלקחת המחזור היה נניח 25 ימים, ולקחת 5 ימים, תניחי עכשיו שאיחור זה יותר מ30 ימים.
בהצלחה!

וחיפשתי בכמה חנויות.
לא מביאים מלאי גדול של תחפושות ברוב החנויות.
גם שילב נחטפים מהר.
0-18m תינוק ילדה ילד אבוקדו תחפושת פעוטות קפוצ
מהקישור הזה תוכלי למצוא דומים
לא לוקחת אחריות על האיכות, רמת נפח וכו'
(חברה רצתה יותר נפוח ומילאה עם אורלון..)
הגרביונים מגיעים בצורת גרביים די מכוערות, זה הופך ללא רלוונטי
ואני מחפשת את התחפושות לבנים, לא ראיתי חיקויים שלהם, רק אוברולים כתחליף, הגדול שלי יהיה בן שנתיים אז זה לא יתאים..
יש למישהי מושג אולי למה זה כ"כ זול? חושבת להזמין אבל מפחדת בגלל המחיר
מצרפת קישור של מה שראיתי
בנים בנות עוף תחפושת שרוול קצר מצמצמים את השרומס מותק ביצה תחפושת תינוק חג המולד בגדי חג המולד - AliExpress 200000532,scm-url:1007.40196.417130.0,pvid:07243e65-d57a-4a60-a16c-fdc51ae5703d,tpp_buckets:668%232846%238113%231998&pdp_npi=4%40dis%21ILS%2118.22%219.11%21%21%214.86%212.43%21%402102f0cc17364274739058294ebcef%2112000044504030383%21rec%21IL%212773743656%21XZ
אז בעלי עשה לי שיחה שלא נוכל להסתדר בלי המשכורת שלי ושאצטרך לחזור לעבוד
יש אולי פיתרון איך להכניס כסף אבל להשאר עם הבייבי בבית?
פליזזזז
ואני לא אחת של לעשות לק גל או גבות🙈 אני גם לא גרה באיזור שיהיה ביקוש לזה, איזור חרדי מאוד
היי,
הבן שלי בן שנתיים וחצי מרייר יחסית הרבה (לדעתי),
היינו אצל רופא ילדים. הוא אומר שהריור נובע מכך שיש עדיין 2 שיניים שלא בקעו
נכון לדעתכן גם בגיל הזה?
מרגיש לי קצת מוגזם שילד מרייר בגיל גדול
מציינת כמה דברים שאולי תשאלו:
לצורך חיזוק השרירים הוא שותה כמעט תמיד עם קשית
אנחנו מתרגלים הרבה נשיקות
נושם מהאף, הפה לרוב סגור בלילה
ביום הפה פתוח ויש מלא נזילות. ברמה שיש פצעים מסביב בגלל הרטיבות / יובש..
אצלנו עזר להפסיק עם זה
וגם ניתוח זל שקד שלישי
איזה קטע שזה עזר
מעניין לנסות (לשאול עכשיו איך גומלים מזה? מרגיש לי מסובך חחח)
רופאת אאג אמרה לפני כשנה שאין שקד מוגדל / שלישי
ונתנה עוד תרגילים לחיזוק השרירים- משהו עם כפית באזור הפה, לאכול מאכלים מתובלים ועוד דברים שאני לא זוכרת
והוא שותה מקש דק? כי יש קשים שלא באמת עוזרים.. צאיך קש דק ועגול
אבל אצלו זה היה ברור שזה נובע מחולשה.. והוא היה מרייר ממש, החולצות שלו היו נראהות כל הזמן
זה נפתר פשוט כשהתחיל לנשום מהאף
הוא היה בן 3 כשהלכנו לקלינאית
אולי באמת יעבןר לו כשיצמחו השיניים
בקבוק אחד לפני שינה
בבוקר לעיתים ממש רחוקות (אחת לשבוע מקסימום)
איך האכילה שלו?
יש לו קושי עם מאכלים מסוימים?
אפשר לתת לו מאכלים קשים לחיזוק שרירי הפה אולי זה קצת יעזור, כמו גריסיני, מלפפון, גמבות, צנימים... (רצועות ארוכות)
אפשר להתייעץ על זה עם הרופא ולבקש הפנייה לקלינאית, גם לוקח מלא זמן לקבל תור אז אם הוא מאפשר אולי שווה להתחיל את התהליך, במיוחד אם זאת כמות כמו שאת מתארת-אבל אם אין שום קושי אחר ובדקתם שקד שלישי-לא הייתי דואגת...
אבל אני לא קלינאית
אצל הבן שלי זה הפסיק בסביבות גיל 4.5
אחרי 5 כדאי לבדוק עם נוירולוג
מלחיץ
מקווה גם שיעבור לנו מבר
אלא יכול להיות בעצבים אני חושבת
אבל את רחוקה מהגיל שזה מדליק נורה אדומה
אני חושבת שיש לי add.
בחיים לא אובחנתי עם בעיות קשב, תמיד הוצאתי ציונים מעולים בעיקר בזכות השכל שב"ה קיבלתי, ולא הייתה סיבה לאבחן.
אבל עכשיו אני פשוט מרגישה לא משתלטת. הכל בחיים מבולגן לי. בבית, בלימודים, בעבודה. לא מצליחה לשמור על סדר בשום מקום, לא ברמה הטכנית ולא בראש ובמשימות שיש. אני הכי לא היפר שיש, אבל משהו בחיים לא מאורגן לי, הכל בורח ולא מתקדם.
חושבת שיש סיכוי שיש לי בעיית קשב, אבל מה אפשר לעשות עם זה? איפה מאבחנים בעיית קשב אצל מבוגרים ומה אפשר לעשות עם זה?
אם את רוצה ריטלין או כל כדור אחר כדאי לאבחן באופן רשמי
אם את יותר בכיוון של טיפול שיעזור לך להתנהל ולמצוא אסטרטגיות מול ההפרעה, כמו קוגפאן או דברים אחרים בסגנון) אז נראה לי שמספיק למצוא מטפל/ת טוב/ה שידעו לאבחן באיזה שדות בחיים שלך זה מתבטא ולעזור לך להתמודד עם זה.
אם את רוצה החזרים לטיפול דרך הקופה או הביטוח (במידה וקיימים החזרים מהסוג הזה אז הגיוני שכן תצטרכי אבחון רשמי. שווה לבדוק קודם אם יש בכלל החזרים בסגנון, ואם כן מה הקריטריונים להחזר).
אגב סתם פריט טריוויה חסר משמעות, למיטב ידיעתי לא מאבחנים יותר add רק קוראים לזה adhd ללא היפראקטיביות. ככה אמר לי איש מקצוע.
(אם את כן יכולה להצביע בדיעבד על תסמינים שהיו גם כילדה או נערה, יותר סיכוי שזו אכן הפרעה. אבל אם הצלחת להתמודד איתה לבד, יכול להיות שעדיין תוכלי להתגבר על זה עם טיפול והכוונה מתאימים, במידה ולא דחוף לך לקחת תרופה)
יותר מחפשת טיפול שיעזור לי להתמודד עם זה.
אני מבולגנת מגיל אפס, תמיד עם איזשהו חוסר אירגון ונטיה לדחות משימות. אבל תמיד הסתדרתי עם זה, ועכשיו אני ממש מרגישה שזה דופק לי את החיים.
לאנשים עם הפרעת קשב לא חסר שכל, אז יכול להיות שעם מאמץ ושכל הצלחת להוציא ציונים טובים.
האם היית מפוזרת גם בילדות ובשנים לפני שהתחתנת וילדת?
אני חושבת שבכל מקרה כדאי לך ללכת לאבחון, כי זה יתן לך כיוון טיפול, גם אם את לא רוצה תרופה.
בגחל מבוגר עדיף ללכת לפסיכיאטר ועדיף כזה שמומחה לקשב (אוכל לתת לך המלצה בפרטי).
קוגפאן למבוגרים היא דרך מעולה לטיפול בהפרעת קשב, זה לא חייב להיות במקום תרופה, זה יכול להיות בנוסף.
בשיטת קופגאן
עדיף באיזור הדרום או שמקבלת ביום.
עדיף עם תואר רלוונטי
תודה🙏🏻
יש את ''נפשנו'' מבית בית חם
נותנים ייעוץ וטיפול לנפגעי טראומה על רקע מיני לחרדים.ות מעל גיל 18
כמובן עם מטפלים מוסמכים
יש להם מכונים בערים חרדיות
מצרפת קישור
העלות שם מופחתת, משהו ברעיון של התחייבות מהקופה אחת לתקופה
בהצלחה
בטיפול מיני. חרדית.
קשה למצוא.
הלוואי הלוואי שמישהי מכירה
ליאורה בוקסנבויים
היא חבדניקית
ביקשה
לא מכירה אותה אישית ויכול להיות שהיא מאוד תעזור
שדווקא יש לה תואר
במגזר בתחום הזה...
תעדכני אם מצאת
מאוד קשה למצוא
מנסה לא להתייאש
מצרפת קישור וטלפון
אני באחד הקבוצות וואצאפ שלה והיא פרסמה בעבר שיש לה רשימה של מטפלים מוסמכים בתחום (אפשר לבקש ממנה המלצה למטפל זוגי ומיני.. בטוחה שיש לה)
מכון ריין – הכשרה בייעוץ משפחתי ממוקד
+972 52-561-9884
אבל תבדקי איתה ישירות.
היא גם יודעת להפנות הלאה במקרה הצורך
יש לה תואר רלוונטי?
ממש לא נעים לי השאלה הזאת אבל הבעל מתעקש 😭
זה תחום כל-כך עדין,
לא ברור למה בטיפול בגוף חייבים תואר ובטיפול בנפש אפשר להפקיר
ויש לו כבר מספיק דרישות כמו מיקום, השקפה, מגדר, מחיר, המלצה
וכל כך קשה למצוא
וגם אם מוצאים עוד יותר קשה שתהיה כימיה להתחבר ולהפתח.
מנסיוני תואר זה לא ערובה לחוכמה או רגישות וראיתי לא מעט עם תואר שאין להם לא זה ולא זה
ולכן חבל לי לצמצם עוד יותר את האפשרויות.
מבינה שזכותו לדרוש ואני זאת שרוצה שיבוא אז עושה את כל ההשתדלות...
קודם כל מתאמצים ומחפשים.
עושים השתדלות
אח''כ רואים מה התוצאות ויודעים אם צריך להתפשר בוחרים על מה
תעשי טבלה מסודרת לפי דרישות
מה יש מה אין
מאמינה שתגיעי לטוב.
אני לא מבינה בזה בכלל
אבל כן חושבת שצריך לבדוק בזהירות
זה מה שעושה.
תודה רבה🤍
היא דוברת אנגלית אבל יודעת גם עברית.
לא זוכרת איך שולחים מסר אישי או הודעה אבל יש לי מספר אם תרצי
0532223546
מותר? יש לזה כללים מה טוב ומה פחות? יכול חוח לפגוע בכמות או בהרכב חלב או במשהו אחר? ובכלל, עדיף להמנע מהתעמלות כלשהי אחרי הלידה?
תודה לעונות
אם כבר הבעיה היא אחרי לידה.
כדאי ביקורת רופא נשים 6 שבועות לאחר הלידה ולשאול אם ניתן לחזור לספורט.
בכל מקרה לחזור בעדינות לאט לאט ולהיות קשובים לגוף אם זה מתאים לו.
ממש לא לעשות ישר ספורט חזק ואגרסיבי.
אבל לא להגזים מידי
הייתי מתחילה חודשיים מהלידה
וכמה שבא לנו להתחיל בכל הכוח
עדיף בהדרגה
אבל מאוד חשוב כן להתחיל!
ותבדקי היפרדות בטנית לפני שאת מחצילה תרגילי בטן
ממליצה לךלהצטרף לקבטצה אצל מגריכה מקצועית שמתאימה לאחרי לידה
בהתחלה תעשי כל תרגיל חצי
לאטלאט תגבירי
פשוט רציני מדי זה לא טוב..
אבל גם אם מרגישים שאי אפשר בכלל רפשר להתרחק מזה כבר לשנתיים....
לתפוס את. הרצון הזה שיש אחרי לידה ולהתחיל משהו שהוא קבוצתי ומכניס לעיניינים...
בהצלחה יקרה
אם את אחרי משכב לידה ומרגישה טוב, לכי על זה ותהיי קשובה לגוף בנוגע לקצב
זה גם עוזר למצב הרוח, וגם תורם לגוף
מכינה את עצמי למחר
זה אותם כאבים ודימום כמו במנה הראשונה?
אמורה ללכת לבד לשם.. הרופא אמר שזה אמור להיות הרבה יותר קל כי הרוב כבר יצא
עזרתי לזה קצת, לחצתי על הבטן מהכאב כלפי מטה
אולי זה גם פסיכולוגי חח
בעזרת ה' מקווה שיעשה את העבודה
אצלי המנה השניה היתה בהפרש של כמה שעות
לא היה כל כך דימום אחרי המנה השנייה
מקווה שאצליח לעשות הפסק היום כבר או בימים הקרובים
לא יודעת אם השארית יצאה.. נגלה עוד כמה שבועות
מרגישה שעשיתי כל מה שאפשר ומקסימום נעשה היסטרוסקופיה
חיבוק גדול יקרה. שבעז"ה יגמר מהר.אמהלהאחרונהשאלה למי שמבינה בזה
אני בהריון תאומים ב"ה שבוע 20
הרופא ( של הריון בסיכון) אמר לי שמתי שאבקש הוא יתן לי מכתב של המלצה לשמירה
ביקשתי ממנו היום שיכתוב לי תאריך של בערך לעוד שבוע
עכשיו שאלתי היא , ממתי בעצם אני יוצאת לשמירה?, מהיום שהרופא הביא לי מכתב המלצה?
מה אני בדיוק צריכה להגיש לביטוח לאומי?
האם צריך לשבת קודם 30 יום בבית, על חשבון ימי מחלה, עד שמאושרת השמירה?
הרופא אמר לי שבהריון תאומים מאשרים ממש בקלות, מקווה שכך יהיה....
אשמח להסברים כי אני ממש מבולבלת...
תודה!
ואז כביכול מחכים 30 יום, אבל הם משלמים גם על ה30 ימים האלו.
ומהניסיון שלי- לתאומים מאשרים.
לי אישרו על קיצור צוואר בשבוע 20
מיום שלישי הקרוב,
זה אומר שאני יוצא אז לשמירה?,
תאריך.
הבן שלי בן שנה וקצת. עדיין יונק בלילה.
בדרך כלל בתחילת הלילה הוא יונק וחוזר לישון במיטה. ואחרי שגם אני הולכת לישון, אני נרדמת איתו בהנקה והוא נשאר לישון איתי.
בתקופה האחרונה הוא נורא צמוד אליי. אני מניקה אותו והוא רוצה להישאר עלי. הרבה פעמים הוא לא מוכן לישון במיטה שלו. יוצא שהוא מנטרל אותי כל הערב, ואני לא מצליחה לעשות שום דבר. גם כשאני ישנה, הוא איתי כל הזמן. ובוקר, קשה לי לקום בלי להעיר אותו.
אני לא רוצה לגמול אותו מהנקה בלילה, כי הוא קטן במשקל וכנראה שהוא צריך את האוכל בלילה.
אבל אני מנסה למצוא דרך שבה הוא לא יהיה צמוד אליי כל הלילה.
קשה לי גם לעשות איתו תהליך של שינוי כי אני עייפה, ואני פשוט נרדמת איתו.
אשמח לרעיונות מה בכל זאת אני יכולה לעשות כדי לשפר את השינה שלו ושלי.
יש לו מוצץ, אבל הוא רוצה דווקא לינוק ולא מסתפק במוצץ.
ובכללי, הוא מתעורר הרבה במשך הלילה.
אם בכל זאת הוא נרדם ועובר למיטה שלו, סיכוי גבוה שהוא יתעורר שוב אחרי זמן קצר.
סיבה פיזית שגורמת לו ליקיצות תכופות
סיבות נפוצות:
בקיעת שיניים מאוד שכיח
כאבי אוזניים
עצירות
תולעים
כינים
ואפילו כאבי שיניים- עששת (כן זה יכול לקרות בגיל מאוד צעיר לפעמים והם מפצים על זה ביניקה)
וזה משהו מתמשך.
נראה שזה סתם הרגל.
ככה הוא עדיין נשאר צמוד אלי אבל במהלך הלילה נוצר מרחק כי יש יותר מקום ואז היה לי יותר קל לקום בבוקר בלי להעיר.
לרוב הם גם מפצים על שעות ארוכות במסגרת וההסתגלות אליה. לא יודעת אם זה רלוונטי אצלכם.
בכל אופן ייתכן שזה גם מקור, אפשר להוסיף לו עוד שכבה בלילה ולראות אם זה עוזר לו לישון טוב יותר גם בלי להיצמד אלייך כל הלילה...
אני מציעה להסתכל על זה כתקופה ולקחת נשימה.
זה נותן להם המון. וגם את תוכלי להיזכר הזה אח"כ כתקופה שהיתה ואחכ הם גדלים...
בכל אופן לי היתה בת אחת שהיתה ממש דבוקה אליי וזה היה חי קשה מידי אז בגיל שנה וחצי כן גמלתי בלילה והמשכתי להניק ביום. היו 3 לילות קשים ואחכ היא הסתגלה.
אם את רוצה לנסות לגמול אותו בלילה תבחרי תקופה טובה כשהוא יחסית ללא אתגרים נוספים אחרים.
לצורך העניין הייתי מחכה למזג אויר טוב יותר, פחות מחלות חורף ואתגרים חיסוניים. ואפילו לתקופת חופש כמו פסח שיש לו אותך בשאר הזמן לפצות על זה בנוכחות קרובה שלך.
אבל זה לא משהו חדש.
אולי באמת יעזור לשים לו עוד שכבה.
אין לי בעיה שינק בלילה, אם הוא משחרר אותי בין לבין.
אני לא רוצה לגמול כרגע מהנקה בלילה, אלא רק להוריד את התלות בי.
זה לא נורמלי שיש ימים שאני לא יכולה לאכול ארוחת ערב, או שאני אוכלת תוך כדי שהוא בוכה ובעלי מנסה להרגיע אותו.
שלא נדבר על להתקלח, או להספיק משהו בערב.
לא יודעת אם זה פתרון מבחינתך,
אבל אם הוא קם הרבה ומתקשה בעליה במשקל, בקבוק אחד לפני שנת לילה אולי יתן לו ולך שינה יותר רגועה ורצופה.
אם הוא קם הרבה, כמו שכתבת הוא כנראה צריך את זה, וזה יכול להיות (אחרי ששוללים כל מיני אפשרויות שכבר כתבו לך עליהן) כי הוא לא מספיק שבע. אני יודעת שאם זו לא היתה אופציה עד עכשיו, זה לא קל להכניס פתאום תמ"ל למשוואה (אם בכלל) אבל אולי זה יכול להיות לטובת שניכם.
וטיפ, אם את בעניין לנסות, לבקש ממישהו סביבך כמה כפיות לניסיון או לקנות מטרנה טו גו ודומיו לפני שאת קונה קופסה גדולה שבמקרה שהוא יסרב לטעם של זה לא תתקעי עם כמות שאין בה שימוש.
בהצלחה!
הוא יכול לינוק ולהירדם, ואחרי חצי שעה להתעורר שוב.
אבל אם הוא ישן עלי, הוא ימשיך לישון יותר זמן.
אני לא רוצה להתחיל לתת לו תמ"ל, מעדיפה למצוא פתרון אחר.
בן שנה וחודש
כל הלילה רוצה לינוק... והוא עולה יפה במשקל.
אולי באמת זה קשור למסגרת, כי מאז שהוא חוזר הוא צמוד אלי כל הצהריים..
אני חיברתי מיטת תינוק והורדתי צלע ומניקה מתוך שינה.
קשוח.. אין לי הצעות.. רק חיבוק
קפיצה קשוחה ממש..
אולי בגיל שנה וחודשיים? לא זוכרת
איך הם? שם טוב?
ילדים טובים?