שפשוט מלאה מלאה בנזלת?
ומישהו יודע מה זה משאבת נזלת? זה יעיל? איך זה עובד?
שפשוט מלאה מלאה בנזלת?
ומישהו יודע מה זה משאבת נזלת? זה יעיל? איך זה עובד?
זה מה שהיה כשהיינו קטנים.
כמו כדור בייסבול קטן מגומי עם זרבובית פלסטיק ששמים באף של התינוק.
ראיתי בסופר פארם גם משאבות עם צינורית שההורה שואף אוויר והקצה השני באף של התינוק (עם הגנה שהנזלת לא תגיע לפה של ההורה כמובן), יכול להיות שזה עובד יותר טוב, לא מכירה.
וכשהם רותחים לכבות את הסיר, להניח עליו מגבת ולתת לקטנה לשאוף..
את הגז..~א.לעשיתי קצת אבל לא היה שיפור..
תצאי לשמש הרבה ולגבי האופציה של האדים- תעשי את זה כל זמו שאת יכולה
באמת לא נעים.. תרגישו טוב!![]()
איפה קונים את זה?
לא היה אצלינו בבית מרקחת של הקופה וגם לא בסופר פארם
מטרי, איך משתמשים בתמיסה הזאת והאם צריך לזה מרשם?
תודה!
)באסה, כנראה לא שמעו אצלינו על זה![]()
לא בקופה ולא בסופר פארם..
אז ננסה את הדברים האחרים בינתיים ואם לא יעזור אולי ניסע לקנות במיוחד איפשהו
לשים לב, אם כדאי שגם רופא יבדוק אותה.
בת כמה היא?
ולא נראה לי שיש עוד בעיה מעבר לנזלת
אני לא אחת שהולכת לרופא על כל דבר.
נראה אולי אם כלום לא יעזור..
תודה
ניסיתי וזה עוזר פלאים!!!!
סוף סוף הילדים ישנים טוב בלילה, נושמים טוב ולא מלאים נזלת וליחה.
חורף בריא
אין לי מלח עבה
ואם היא יונקת תמנעי את עצמך ממוצרי חלב, לפחות בימים הקרובים.
כי הם מגבירים את הליחה.
בהצלחה!
קוראים לה קרמאף, מורחים על אף וזה עוזר גם לפתוח אותו וגם מקל על האדמומיות החיצונית.
קניתי לבן הקטן שלי ומשתמשת גם לעצמי.
זה שפורפרת קטנה שעולה 30 ש"ח אבל מספיק קצת בכל פעם ומחזיק להרב זמן. לדעתי, שווה כל שקל.
רפואה שלמה!
איזה טוב ה' !מחכה לדבר אליו 
אל תכניסי את עצמך ללחץ. זה הכי גרוע.
לכי לרופא, תשאלי, וגמרנו.
מכאן
אני חושבת שאת צריכה לחכות ולעשות עוד בדיקה אם את לא מקבלת מחזור
רומי**בשעה טובה ובשורות טובות!
ההנקה מעודדת ייצור חלב יותר מהשאיבה.
אפשר גם להניח עלייך את התינוק, או חיתול בד עם הריח שלו וכו'.
בהצלחה!
חשוב להיות רגועה.
או שזו קפיצת גדילה או שבגלל תשישות או מתח החלב הדלדל.
אין כזה דבר החלב נגמר. צריך פשוט להירגע, לאכול, לשתות וללכת לשכב - לעזוב הכל וללכת לישון עם התינוק, ולתת לינוק כמה שירצה.
בדרך כלל תוך 24 שעות החלב חוזר ובכמות החדשה שהתינוק זקוק לה.
בהצלחה
![]()
![]()
(מגיע לך על ההשקעה). ולא לשכוח גם אחר כך לשמור על הכוחות!
להניק את התינוק שלך רק את יכולה! את כל שאר המשימות גם אחרים יכולים לעשות.
ולחזור אח"כ.
את אומרת שאת מרגישה מרוקנת?
עד עכשיו יתכן שחשת בגודש קל שמאפיין את התקופה הראשונה, יתכן שהגוף לד כמה חלב צריך ועכשיו כבר אין צורך ברזרבות אלא הגוף מייצר פשוט כמה שהתינוק שלך צריך ולא מעבר אז זה נראה לך שיש פחות אבל זה בעצם הכמות המתאימה לתינוק שלך.
בכל מקרה אם זה אכן מחסור בחלב כל מה שכתבו לך כאן נכון-
הנקה זה עניין של ביקוש והיצע וככל שתניקי יותר יהיה יותר חלב בע"ה.
אתמול כל הנקה נמשכה בערך חצי דקה (גם כשניסיתי לשאוב יצא בקושי חמישית מהכמות הרגילה..)
השתמשתי בכמויות לא רגילות של מטרנה (פי חמש ממה שאני נותנת בד"כ..).
איך אני יכולה להניק אם בקושי יוצא משהו?? היא לא תהיה מוכנה למצוץ כלום... ישר אין לי ברירה אלא לעבור לבקבוק.
רק נגיד שחלק גדול מהצלחה בהנקה היא נחישות.
לא הייתי אומרת את זה למי שסובלת ומתאמצת ולצערה לא רואה ברכה. אבל כל מי שיש לה בדרך כלל חלב ולא נותנת מטרנה אלא משדלת את התינוק לינוק עוד ועוד, עוברת את הימים האלה ומגדילה את הכמות.
זו החלטה שלך. אני רק יכולה לספר על עצמי:
בלידה השלישית זו היתה הפעם הראשונה שהתחברתי אל ההנקה, ועדיין בימים כאלו, כמו שאת מתארת, לא היה לי ביטחון עצמי והוספתי מדי פעם מטרנה. כשהוספתי מטרנה קפיצות הגדילה האלה ארכו שבוע עד שחזר החלב בכמות גדולה ממה שהיתה קודם.
בלידות הבאות כבר הייתי יותר בטוחה בעצמי ובימים כאלו התינוק פשוט היה עובר מצד לצד שלי שוב ושוב, קצת בוכה אבל מתעודד לנוכח הצד החדש שהוצע לו... הפעם הקפיצות ארכו לא יותר מ24 שעות והחלב חזר בגדול.
בהצלחה.
דבר ראשון- יועצת הנקה עכשיו.
את נותנת מטרנה וזה גורם עוד יותר שהחלב יתמעט כי את מפחיתה את הביקוש להנקה, אני לא רוצה שהתינוקת שלך תרעב ולכן הכתובת צריכה להיות מקצועית- יועצת הנקה ובהקדם האפשרי.
אישית ההכשרה שלי בהנקה היא מצוצמצת כי אני במקצוע שליד אבל יש הרבה סיבות להתמעטות חלב וזה יהיה לא אחראי לנסות לאבחן דרך הפורום, נכון?
היייעוץ לא חייב להיות יקר וכדאי לך לבדוק אם יש לך החזר דרך הקופה, כי יש קופות שמחזירות
וכמובן שבד"כ הייעוץ יעיל ומשמעותי ובסופו של דבר גם כלכלית- זול יותר לשלם חד פעמי ליועצת מאשר לעבור לתמ"ל (תחשבי כמה עולה תמ"ל לחודש אחד בלבד, וכשזה לחצי שנה....)
את יכולה בעצמך בזהירות, באופן מדוד, ולאורך זמן - נגיד שבוע וחצי- שבועיים - להפוך את היחס בין המטרנה להנקה.
גם זה אפשרי.
כל מה שכתבנו כאן לגבי אכילה, שתיה, מנוחה ושלוות נפש, ולהשתדל שברגע שאת מרגישה מעט מלאות את מציעה לו הנקה. במקביל להוריד כמויות של מטרנה בבקבוק.
אני מציעה לך להתחיל בזה כבר עכשיו אפילו בזמן שאת מחפשת יועצת הנקה.
כל זה בהנחה שמלכתחילה היה חלב בכמות סבירה.

יש לך ברירה- וזה להחזיר אותה שוב ושוב לשד, ולהניק שוב, ולהתכרבל איתה יחד כמה שיותר ולשתות המון תוך כדי (נגיד לשתות כוס או שתיים, לעסות את השד, לנסות להניק, לשתות שוב כוס לעסות ולנסות להניק שוב וכו').
גם אם אחרי חצי דקה היא מפסיקה לינוק אפשר לשתות כוס מים ולתת שוב. רוב התינוקות מתלהבים למצוץ שוב, במיוחד אם הם לא שבעו קודם. וגם אם לא אפשר להתעקש שוב ושוב.
רק צריך לא להתייאש, ולא להכנס ללחץ של "אין חלב". ולעזוב את השאיבות והמדידות.
כל הנ"ל זה בהנחה שאת רוצה להמשיך להניק.
אם בכל מקרה נח לך כן לשלב לה תמ"ל אז תשלבי.
למשל - טונוס שרירים חלש.
חבל לך. אני מבינה את ההרגשה של אחרי לידה והקושי בלהגיע ליועצת הנקה, אבל באמת חבל.
יש דווקא הרבה מה לעשות (למשל במקרה של טונוס חלש - אני חושבת שפיזיותרפיסטית יכולה לטפל בזה. חוסר טיפול יכול להתבטא גם בהמשך החיים בתחומים כמו אכילה, דיבור וקריאה).
אחכ זה בלתי הפיך. היום אומרים שברוב רובם של המקרים - אפשר להציל את ההנקה.
גם אצלי היו פעמים שבכו ולא ינקו, וכן ינקו וכו'.
בכל מקרה אם זה חשוב לך להמשיך הייתי מנסה להתעקש קצת יותר.
גם אם התינוק הפסיק ובוכה אפשר לנסות שוב. ולהתעקש איתו טיפה יותר.
נכון שכאילו בהתחלה לא יוצא יותר מדי וזה מעצבן אותה אבל אחרי קצת זמן ונסיונות אמור לצאת שוב חלב. ואם מתעקשים טיפה אז אחרי איזה יום זה כבר יראה לך הרבה יותר טוב.
וכשהוא יעבור, החלב יחזור, אבל צריך לנסות להמשיך להניק, וכמובן שבסוף ההנקה אם עוד רעבה, צריך תוספת תמ"ל.
וכמו שכתבו, לשתות ולנוח, ולקוות...אולי שתיה חמה בשבילך, וכך תשתי יותר?
כולל ההתייחסות שלך לזה (היא לא תהיה מוכנה למצוץ, ואיך יועצת יכולה לעזור..)
זה פשוט אני...
לא יודעת מה לומר אבל לתת לך
אני יכולה
ואני ממש מזדהה!

מוזר השינוי הפתאומי הזה.. אבל באמת לא שתיתי מספיק ביומיים האחרונים..
יצא 2430. אז זה חיובי נכון?
תחיה דולהאני ממש בלחץ!!! הרגע ילדתי![]()
מזל טוב!
להמשיך להניק עם ההריון? או לעבור למטרנה?
לפחות למיטב ידיעתי.


לביתי בת השנתיים נהיה מלא קשקשים בקרקפת ועור הקרקפת ממש יבש. מה ניתן לעשות?
אני משתמשת בסבון אמול והעור נשאר שומני וחלק.
קניתי בבי"ח של הקופה ביותר זול
תמיד לסרק אחרי מקלחת או ביבש נגד הכוון של השערות ואז תמיד הקשקשים נושרים!
בהצלחה!
מה לעשות?
אחר כך מסרקת עם מסרק בעדינות הכל יורד ניפלא
וגם אם יורד שערות אין בעייה..
תהניהדס123
נשואה טריה
חלומירעידות קטנטנות ו"פרפרים" או דגיגים בבטן..
בשלב הזה אין מה לדרוש יותר, אאל"ט..
אני בעומס עבודה הזוי ב"ה, לחץ, חוסר שינה וכל השאר, וההנקה כצפוי הולכת ומתמעטת..
אני רואה שהיא עצבנית אחרי ההנקה ורעבה שעתיים אחרי.
איך חבל לי להפסיק! ואין לי זמן להשקיע בהתפנקויות.
נכון חבל?....
מה עושים עם זה?
איך עברה הלידה?
תמיד ניראה לי שקשה לבקש דבר כזה מקופ"ח..
חודש שמיני..מהבדיקה הקודמת רק ירדתי..![]()
כך ש-102 זה בסדר...
אני לא דוגמא
כי אצלי יש טרומבוציטופניה מגיל 16
כדאי שתבקשי הנחית ללידה מרופא המטולוג (שהרופא משפחה/ נשים יפנה אותך)
ועם זה תלכי לחדר לידה שאת מתכננת ללדת שם
כדי שידעו מראש ושלא יהיו הפתעות.
אצלי לצערי לא ידעו מראש
והיו היסטריים בטירוף
קיבלתי במהלך הלידה 10 מנות של טסיות
ועוד סטרואידים
וגם אחרי הלידה 2 מנות דם.
אבל אנחנו בריאות ושלמות ב"ה!!
אני בשוק!חן_חןרוב המרדימים לא יתנו אפידורל אם הטסיות מתחת 100, ויש כאלה שנותנים עד 80.
א. כדאי לך לבקש הפניה מהגניקולוג לרופא המטולוג ולבקש ממנו לעשות משטח דם, שזה יותר מדויק מספירה.
ב. אם הטסיות נמוכות או גבוליות, ואת יודעת שתרצי אפידורל-יש אפשרות לדבר עם ההמוטולוג על סטרואידים לתקופה קצרה מאד. זה מעלה את הטסיות מהר. אמנם לא בריא אבל לתקופה כ"כ קצרה הנזק זניח. (אני הלכתי בשביל זה לד"ר קאליש בעין כרם)
ג. אם את לא רוצה לקחת סטרואידים- יש אפשרות הרדמה אחרת שנקראת IVPCA ומשתמשים בתרופה רמי-פנטניל.
אני יודעת שבהר הצופים נותנים את זה, ובשע"צ יש אפשרות אבל צריך קודם לקבוע פגישה עם רופא מרדים ולדבר איתו על זה.
ד. ללדת בלי אפידורל זאת גם אפשרות...
ליטל דאר מרחובות. מתוקה, מדהימה ומאוד מנוסה. ליוותה אותי בלידה הקודמת והיה לי ממש טוב איתה. תגגלי, יש לה אתר. וקחי בחשבון שהיא בגישה טבעית מאוד.
היא ידעה שלבעלי אסור לגעת בי בלידה וממש תמכה בי פיזית ונפשית, וגם עשתה לנו קורס הכנה מקדים ללידה עם עיבוד החוויה של הלידה שלפניה. בחורה מקסימה ומקצועית מאוד. דברי איתה בטלפון ותבדקי אם נשמע לך מתאים הקטע הזה של דתיה או לא...
היא (רחל שהמלצתי עליה..) לגמרי בעניין...
ממש התלבטתי אם לקחת אפידורל או לא והיא ממש המליצה ותמכה בי לא לקחת.. וב"ה אני שמחה שלא לקחתי בסוף..
.
היא מדהימההה!
דתיה, גם מדריכת הכנה ללידה
אני מודה לה' שזכיתי ללדת איתה! כולה אור, כל כך לבבית
מקצועית, ועדינה ביחד, היא "לומדת" את רצונות היולדת ומתאימה את עצמה אליה, לא מהשתלטניות,
בן אדם רציני (מבחינה מקצועית) וקשוב ביחד, בדיוק מה שצריך בלידה. היה לי חיבור מדהים איתה, בזכותה הרגשתי רגוע בלידה, וב"ה ילדתי טבעי ויצאתי מהלידה בהרגשת התרוממות.
אני כמעט סגרתי עם משהי ואז ה' שלח לי אותה, אין לי מילים להודות.
052-6223772, תעשי עליה גוגל, תראי את התמונה שלה.
בהצלחה.אם הזיכרון לא מטעה אותי היא גרה בחולון.
היה לי ממש בלאגן עם ההנקה, כאבי תופת וממש כמעט התייאשתי עד שאחרי שלוש שבועות של סבל עברתי לפטמות סיליקון, עדיין נפצעתי אבל זה היה יותר נסבל
עכשיו הפצעים עברו (חודשיים אחרי, כן אני יודעת שזה מקרה חריג, שתי יועצות הנקה היו בשוק שלא התייאשתי)
ואני חייבת להפסיק להניק עם סיליקון, היועצת הנקה כאן לא יכולה לעזור לי כי היא לא מקבלת כרגע נשים לייעוץ והדרכה.
אני מחפשת יועצת הנקה באזור גדרה
מישהי מכירה?
052-2827900
0528903640
הייתי כמעט במצבך עד שגיסתי המלאכית עזרה לי.עשיתי ניתוק של לשון קשורה וזה לא עז, כבר הלכתי לקנות פטמת סיליקון ובאורח פלא היה מחסור בכל החנויות. בסוף קניתי משחת לנסינו במקום זה. עד אז השתמשתי בלנולין של מאמי קר. אל תאמינו לאף רוקח, הוא פשוט לא עוזר. הלנסינו עושה פלאים. במקביל דיברתי עם גיסתי שהיא יועצת הנקה והיא נתנה לי כמה טיפים לאחיזה נכונה ששווים זהב. מהרגע שהקפדתי על כולם בבת אחת, הפסקתי להיפצע. 1. להניח את הפטמה מעל השפה העליונה, ואז כשהוא פותח את הפה להכניס לו את הפטמה. להקפיד שהיא תהיה כמה שיותר רחוקה מהלשון ולא יהיה מגע ישיר בין הפטמה ללשון. 2. להניק עם כריות מגביהות מתחת ולדאוג שהתינוק יהיה בזווית של 90 מעלות עם השד. 3. לוודא שהשפה התחתונה מופשלת כלפי חוץ, ואם לא- למשוך לו אותה בעדינות באמצע ההנקה. 4. להקפיד שהראש של התינוק לא יהיה בדיוק בשקע של המרפק, אלא כ4 ס"מ קדימה, ולהצמיד את הראש לפטמה. הקפדתי על כל אלו בו זמנית, וזה עזר לי באופן מיידי. לפני שבוע עוד דיממתי ממש אחרי כל הנקה. השינוי היה מיידי, במיוחד עם הלנסינו.
לגבי פטמת הסיליקון, לא רואה שום אפשרות חוץ מלהוריד אותה ולהתחיל להרגיל אותו לפטמה שלך. אם את רואה שיש קושי. תעשי את השינוי באופן הדרגתי. ומצטרפת להמלצה של תחיה. שגית לב באמת מומלצת באזור.
0546566347
האם יש קשר בין צינון לבין כאבי שיניים?
הייתי ממש מצוננת בצד שמאל (ברמה של אוזן סתומה, שמיעה כמו מתוך ים וכו'), והתחילו לי כאבי שיניים בצד שמאל. כבר שלושה ימים ברצף. זה יכול לכאוב בשן מסוימת לכמה שעות, ואז לעבור לשן אחרת, וכו'.
זה בטוח לא שיני בינה (עקרו לי אחת, ואין לי יותר).
נראה לכם שבמרפאה של הקופה יסכימו לעשות לי צילום למרות ההיריון? (חודש שישי, אם זה משנה).
תודה רבה.
הצינון אכן גורם לי לתחושה של כאב בחניכיים- שיניים.
לא יודעת לגבי הצילום, אך לא הייתי ממהרת. נסי לראות אם כשחולפת ההצטננות חולפים גם הכאבים, ואם לא- שאלי במרפאת השיניים.
רפואה שלמה! (ובשעה טובה!
)
ולכן רבים מרופאי השיניים ישאלו אותך אם את בהריון לפני שעושים צילום.
1) צילום נשך (זה שמכניסים לוחית קטנה ומצלמים שתיים-שלוש שינים סמוכות) אכן לא צריך הרבה קרינה.
2) הרופא יכול לבחור להנמיך את רמת הקרינה עוד לעומת מה שהוא עושה בדרך כלל, אפשר לבקש ממנו!
3) חובה חובה לשים סינר עופרת כבד, שחייב להיות לרופא, על הבטן ושיכסה גם את הצוואר כדי להגן על בלוטת התריס.
4) צילום פנורמי (כל הפה בבת אחת) מצריך המון קרינה, זה משהו אחר ועדיף לא לעשות או לברר טוב קודם. נדיר שעושים את זה, בדרך כלל הצילומים האלה באיכות לא מספיק טובה.
אולי יש לך איזה אחות או גיסה שיכולה לבוא לעזור? או באוכל וכאלה או אפילו באריזות לפי ההוראות שלך?
ולפעמים שווה לדבר עם המרצה בלימודים ולבקש אישית הארכה או משהו, זה מאד מרגיע.
לפעמים יש מרצים/ות עם טוב לב, שמתחשבים ונותנים הקלות במצבים מיוחדים.
אבל צריך לנסות לבקש.
הרבה פעמים אם לא מבקשים, לא יודעים.
אז ככה: באופן אובייקטיבי\רפואי הלידות הקודמות היו נפלאות: חלק, פשוט, ללא סיבוכים, ללא חתכים, וכשהגעתי לשלב הלחיצות כמה דקות בודדות של צירי לחץ והתינוק בחוץ... הלוואי על כל אחת ככה. בלי אפידורל, עירוי או כל התערבות אחרת. גם ההתאוששות הייתה ב"ה זריזה והיה חלב בשפע. בקיצור אין מה לקוות ליותר טוב מזה.
ההריון הנוכחי הוא כ"כ יקר וכ"כ התפללתי עליו, וכמה התאכזבתי בכל הפעמים שחשבתי שאני בהריון ולא הייתי... והנה אני קרובה ממש לסוף ולהחזיק את התינוק המתוק בידיים!
אבל... בעוד 3-4 בע"ה לידה נוספת ואני פשוט משקשקת מפחד... לא מבינה איך נשים עושות את זה בכלל ואיך אני עשיתי את זה פעמיים! נשמע לי ממש הזוי שתינוק יצא "משם", למה אין איזה רוכסן בבטן?!!
איך זה עובד בכלל? מה שהכי הכי מפחיד אותי זה ספציפית הרגעים בהם התינוק יוצא החוצה (כי צירי פתיחה אני זוכרת שב"ה היו בסדר גמור עם מקלחת חמה וכדור פיזיו). אבל הלידה עצמה? אני לא יודעת איף הגוף שלי לא יתפרק מזה, מצירי הלחץ ויציאת התינוק.
בלידה הקודמת ממש הכחשתי והדחקתי עד הרגע האחרון שהתינוקת עומדת לצאת (ממש ברמה שהמיילדת כבר העמידה אותי בתנוחת הלידה ואמרה לי שתכף ארגיש צורך ללחוץ, ואני גיחכתי ואמרתי שהיא טועה ובטח יש עוד שעות...), וכשכבר הייתי בתוך הרגע צרחתי כמו משוגעת, "לאאאאא! לאאאאאאאאאאאא!" - רציתי לעכב את זה, לא יכולתי לסבול שזה כ"כ מהיר, הרגשתי שאני זקוקה לעוד זמן ופשוט לא מוכנה, ומצד שני היה דחף אדיר ללחוץ שלא יכולתי לחסום אותו. הרגשתי שאני פשוטו כמשמעו נאנסת ע"י מהלך הלידה שאין לי כל שליטה עליו.
בהריון הזה שקלתי ברצינות קיסרי מתוכנן רק כדי לא להוציא את התינוק "משם". עד כדי כך אני פוחדת. אבל הפחדים מהניתוח גברו וויתרתי על הרעיון... גם הרופאה שלי אמרה שחבל בכלל לשקול אופציה כזו כשילדתי כ"כ בקלות (שוב - מבחינה רפואית באמת צריך רק להודות לה' על הלידות שלי ולאחל לכל אחת שתלד כך!!), וגם אני מקווה בהמשך בע"ה להריונות נוספים שכולם יהיו כמובן בסיכון יותר גבוה אחרי קיסרי.
ואין מה לעשות... כידוע אין שום דרך לסיים הריון מלבד לידה!
במהלך היום אני עסוקה עם הילדים ובבית, אבל כשאני שוכבת לישון הפחדים מכים בי בעוצמה ומתחילות דפיקות לב מואצות וקוצר נשימה שלא מאפשרים לי להירדם. אני לוקחת "רגיעון" ואיכשהו מצליחה לישון.
בעלי אמר דבר מעניין: שהפחד הגדול הזה משמעו שאני פשוט לא מוכנה עדיין ללידה, גופנית ונפשית. לדבריו הוא זוכר שגם בהריונות הקודמים פחדתי ואמרתי, "לא יודעת איך עושים את זה", אבל בימים הסמוכים ללידה כבר עברו לי הפחדים והייתי רגועה ובטוחה ביכולתי ללדת. וכשאמרתי, "אני כבר לא פוחדת" הוא גם ידע שבעוד גג שבוע אכן אלד. אני אישית לא זוכרת את זה בכלל!
מה לעשות?
בלידה הראשונה לקח לי זמן להגיע לפתיחה מלאה. לכן לא ציפיתי שזה יקרה כ"כ מהר בלידה השנייה. וכשנכנסה המיילדת (ואני יושבת לי - בלי אפידורל - ולא מרגישה כאבים כלל) ופשוט הכריזה "איזה יופי, את עומדת ללדת!" חשבתי שהיא הזויה. הכל קרה כ"כ מהר שפשוט נותרתי בהלם.
אולי כדאי לקחת אפידורל כדי למנוע לידה חטופה?.. (למרות שבטח גם את זה לא אעשה בסוף... העניין של המחט בעמוד השדרה לא מלבב).
לקראת הלידה החמישית הרגשתי שאני לא מסוגלת להגיע אל הרגע הזה.
בדיוק אותם חששות כמו שלך וגם אצלי לידות קלות מאוד - אני מגיעה לקבלה עם פתיחה 7-8 ועד שנכנסים לחדר לידה אני כבר בפתיחה מלאה.
יכול להיות שיש משהו מפחיד במהירות ובקלות הזו, לא עוברים איזה תהליך ממשי ולכן זה נראה הזוי שכמעט מכלום די בבת אחת יוצא תינוק מ"שם".
לקראת הלידה החמישית הייתי כל כך בחרדה. חברה הציעה לי לעבד את התחושות עם תומכת לידה וזה עזר מאוד.
יחד איתה הגענו למסקנה שמא שקשה לי הוא שתמיד כשעליתי על המיטה בחדר לידה, לא נתנו לי זמן מה להפנים את המצב ומיד פקעו לי את שק ההריון והמים ירדו. ממצב של צירים לא מורגשים כמעט הייתי נופלת על הצירים החזקים של שלב הלחיצות. אומנם גם כאן היה מדובר רק בשתיים שלוש לחיצות אבל זה די הלם.
ובאמת בפעם הזו הגעתי נחושה לשלוט בקצב ולא נתתי שיפקעו את המים כל כך מהר.
ללידה השישית הגעתי די רגועה אבל לקראת השביעית שוב חרדות קשות...בסוף הלידה הקלה והמהירה מאוד (הפעם שק ההריון נפקע לבד) בחסדי ה' אמרתי לבעלי שכבר המתקנו את כל הדינים בחרדות....
תשתדלי להסיח את הדעת מזה כמה שאפשר. הקב"ה מרחם על הפחדניות.
שיהיה בשעה טובה בעזה"י.

)ואז בדיקת דם
). וב"ה יצא חיובי.. 
אחרי שהפעם האחרונה שקיבלתי הייתה בשמחת תורה.
ויצא שלילי, המחזור שלי מאד לא סדיר ומגיע בהפרשים של חודשיים -שלושה ולא כל חודש.
עשיתי כי פתאום נלחצתי שאולי זה הריון (אני לא ממש רוצה עכשיו, יש לי תינוקת שאני רוצה שתגדל קצת לפני שיגיע עוד אחד)
אין סיכוי שהבדיקה הייתה שלילית וזה כן הריון, נכון??
כדי לדעת בוודאות- צריך לעשות בדיקת דם.
ואם את כ"כ בלחץ- כדאי לשקול האם נכון אולי אמצעי מניעה לזמן מה...
ולמה מפתיע?
כי חיכיתי הרבה להריון הזה ותמיד אחרי יום איחור הייתי בודקת..
באותו חודש אחרי יומיים איחור קצת חשדתי,אבל היו לי כאבי מחזור חזקים והייתי בטוחה
שכל רגע הוא מגיע.
בסוף אחרי 5 ימי איחור עשיתי בדיקה ביתית ולא האמנתי שזה אמיתי שיש 2 פסים!
ואחרי כמה ימים עשיתי גם בדיקת דם כדי להיות בטוחה.
ובעז"ה מחר בבוקר אעשה וזה יומיים אחרי הפרישה.
אני בלחץ כי מאוד מתרגשת ומתפללת לה' על הריון מצד שני אני אהיה בהריון בסיכון גבוה מאוד ממש מהתחלה ומלאה בחששות..
וסתם לענות על הסקר-
הריון ראשון רק אחרי שבועיים בערך כי היינו זוג צעיר ומעופף ואפילו לא חשבנו שזה יכול להיות הריון - תמימים ממש! רק התחתנו.
הריון שני יום אחרי האיחור
הריון שלישי חיכיתי כמה ימים שיהיה יותר וודאי
הריון רביעי שבועיים מהאיחור גם כי היינו בחו"ל עד אז ולא היה לי איך להשיג שם