פורום הריון ולידה (עמוד 4752)

תמיד ניראה לי שקשה לבקש דבר כזה מקופ"ח..

חודש שמיני..מהבדיקה הקודמת רק ירדתי..

כך ש-102 זה בסדר...

אני לא דוגמא

כי אצלי יש טרומבוציטופניה מגיל 16

כדאי שתבקשי הנחית ללידה מרופא המטולוג (שהרופא משפחה/ נשים יפנה אותך)

ועם זה תלכי לחדר לידה שאת מתכננת ללדת שם

כדי שידעו מראש ושלא יהיו הפתעות.

אצלי לצערי לא ידעו מראש

והיו היסטריים בטירוף

קיבלתי במהלך הלידה 10 מנות של טסיות

ועוד סטרואידים

וגם אחרי הלידה 2 מנות דם.

אבל אנחנו בריאות ושלמות ב"ה!!

רוב המרדימים לא יתנו אפידורל אם הטסיות מתחת 100, ויש כאלה שנותנים עד 80.

א. כדאי לך לבקש הפניה מהגניקולוג לרופא המטולוג ולבקש ממנו לעשות משטח דם, שזה יותר מדויק מספירה.

ב. אם הטסיות נמוכות או גבוליות, ואת יודעת שתרצי אפידורל-יש אפשרות לדבר עם ההמוטולוג על סטרואידים לתקופה קצרה מאד. זה מעלה את הטסיות מהר. אמנם לא בריא אבל לתקופה כ"כ קצרה הנזק זניח. (אני הלכתי בשביל זה לד"ר קאליש בעין כרם)

ג. אם את לא רוצה לקחת סטרואידים- יש אפשרות הרדמה אחרת שנקראת IVPCA ומשתמשים בתרופה רמי-פנטניל. 

אני יודעת שבהר הצופים נותנים את זה, ובשע"צ יש אפשרות אבל צריך קודם לקבוע פגישה עם רופא מרדים ולדבר איתו על זה. 

ד. ללדת בלי אפידורל זאת גם אפשרות...

והיה אסור אפידורל בגלל זה

הלידה היתה בסדר רק בלי אפידורל

ואח"כ היתה לי בעיה של דימום מאחד הקרעים  שגם בגלל זה לא כ"כ הפסק בקלות

כמו שאמרו לך כאן יש כאלה שנותנים אפידורל מעל 80

ואם זה ניתוח ואת לא יכולה אפידורל אז עושים הרדמה מלאה..

ליטל דאר מרחובות. מתוקה, מדהימה ומאוד מנוסה. ליוותה אותי בלידה הקודמת והיה לי ממש טוב איתה. תגגלי, יש לה אתר. וקחי בחשבון שהיא בגישה טבעית מאוד.  

היא ידעה שלבעלי אסור לגעת בי בלידה וממש תמכה בי פיזית ונפשית, וגם עשתה לנו קורס הכנה מקדים ללידה עם עיבוד החוויה של הלידה שלפניה. בחורה מקסימה ומקצועית מאוד. דברי איתה בטלפון ותבדקי אם נשמע לך מתאים הקטע הזה של דתיה או לא... 

ב"ה

רחל בר דגן, דתייה, אני חושבת שהיא מאזור מודיעין..

הייתה איתי בלידה אחרונה והייתה פשוט מדהימה!

עזרה לי לאורך כל היום בעיסויים, נשימות, הרגעה ואופטימיות בעיקר..

המספר שלה- 050-5255628.

לידה קלה!

היא (רחל שהמלצתי עליה..) לגמרי בעניין...

ממש התלבטתי אם לקחת אפידורל או לא והיא ממש המליצה ותמכה בי לא לקחת.. וב"ה אני שמחה שלא לקחתי בסוף..

.

זה לא כ"כ קרוב לאזור ראשון...

היא מדהימההה!

דתיה, גם מדריכת הכנה ללידה

אני מודה לה' שזכיתי ללדת איתה! כולה אור, כל כך לבבית

מקצועית, ועדינה ביחד, היא "לומדת" את רצונות היולדת ומתאימה את עצמה אליה, לא מהשתלטניות, 

בן אדם רציני (מבחינה מקצועית) וקשוב ביחד, בדיוק מה שצריך בלידה. היה לי חיבור מדהים איתה, בזכותה הרגשתי רגוע בלידה, וב"ה ילדתי טבעי ויצאתי מהלידה בהרגשת התרוממות.

אני כמעט סגרתי עם משהי ואז ה' שלח לי אותה, אין לי מילים להודות.

052-6223772, תעשי עליה גוגל, תראי את התמונה שלה. 

בהצלחה.אם הזיכרון לא מטעה אותי היא גרה בחולון.

אצלי בהיריון הראשון, דווקא כשהייתי רעבה, הרגשתי בחילות, ואכלתי המון!

052-2827900

בהר חברון, קרית ארבע?

תודה

0528903640

הייתי כמעט במצבך עד שגיסתי המלאכית עזרה לי.עשיתי ניתוק של לשון קשורה וזה לא עז, כבר הלכתי לקנות פטמת סיליקון ובאורח פלא היה מחסור בכל החנויות. בסוף קניתי משחת לנסינו במקום זה. עד אז השתמשתי בלנולין של מאמי קר. אל תאמינו לאף רוקח, הוא פשוט לא עוזר. הלנסינו עושה פלאים. במקביל דיברתי עם גיסתי שהיא יועצת הנקה והיא נתנה לי כמה טיפים לאחיזה נכונה ששווים זהב. מהרגע שהקפדתי על כולם בבת אחת, הפסקתי להיפצע. 1. להניח את הפטמה מעל השפה העליונה, ואז כשהוא פותח את הפה להכניס לו את הפטמה. להקפיד שהיא תהיה כמה שיותר רחוקה מהלשון ולא יהיה מגע ישיר בין הפטמה ללשון. 2. להניק עם כריות מגביהות מתחת ולדאוג שהתינוק יהיה בזווית של 90 מעלות עם השד. 3. לוודא שהשפה התחתונה מופשלת כלפי חוץ, ואם לא- למשוך לו אותה בעדינות באמצע ההנקה. 4. להקפיד שהראש של התינוק לא יהיה בדיוק בשקע של המרפק, אלא כ4 ס"מ קדימה, ולהצמיד את הראש לפטמה. הקפדתי על כל אלו בו זמנית, וזה עזר לי באופן מיידי. לפני שבוע עוד דיממתי ממש אחרי כל הנקה. השינוי היה מיידי, במיוחד עם הלנסינו. 

לגבי פטמת הסיליקון, לא רואה שום אפשרות חוץ מלהוריד אותה ולהתחיל להרגיל אותו לפטמה שלך. אם את רואה שיש קושי. תעשי את השינוי באופן הדרגתי. ומצטרפת להמלצה של תחיה. שגית לב באמת מומלצת באזור. 

0546566347

הצינון אכן גורם לי לתחושה של כאב בחניכיים- שיניים.

לא יודעת לגבי הצילום, אך לא הייתי ממהרת. נסי לראות אם כשחולפת ההצטננות חולפים גם הכאבים, ואם לא- שאלי במרפאת השיניים.

רפואה שלמה! (ובשעה טובה!    )

ולכן רבים מרופאי השיניים ישאלו אותך אם את בהריון לפני שעושים צילום.

1) צילום נשך (זה שמכניסים לוחית קטנה ומצלמים שתיים-שלוש שינים סמוכות) אכן לא צריך הרבה קרינה.

2) הרופא יכול לבחור להנמיך את רמת הקרינה עוד לעומת מה שהוא עושה בדרך כלל, אפשר לבקש ממנו!

3) חובה חובה לשים סינר עופרת כבד, שחייב להיות לרופא, על הבטן ושיכסה גם את הצוואר כדי להגן על בלוטת התריס.

4) צילום פנורמי (כל הפה בבת אחת) מצריך המון קרינה, זה משהו אחר ועדיף לא לעשות או לברר טוב קודם. נדיר שעושים את זה, בדרך כלל הצילומים האלה באיכות לא מספיק טובה.

וזה בדיוק כמו שאת מתארת.

בגלל הרקע של ההצטננות הקשה, לא הייתי ממהרת להיבדק אצל רופא השיניים. בפרט שהכאב עובר משן לשן.

רפואה שלמה.

אולי יש לך איזה אחות או גיסה שיכולה לבוא לעזור? או באוכל וכאלה או אפילו באריזות לפי ההוראות שלך?

ולפעמים שווה לדבר עם המרצה בלימודים ולבקש אישית הארכה או משהו, זה מאד מרגיע.

ותגייסי לעזרה את כל מי שבא בחשבון.

תעשי סדר עדיפויות - במקום הראשון הקטנטונת. וזה אומר לשמור על הכוחות והסבלנות שלך. ואם היא יונקת את בכלל צריכה להיות פנויה אליה ולשמור על שלוות נפש בשביל ההנקה.

ואל תדאגי. אחר כך הכל מסתדר.

רפואה שלמה. בהצלחה וישוב טוב.

לפעמים יש מרצים/ות עם טוב לב, שמתחשבים ונותנים הקלות במצבים מיוחדים.

אבל צריך לנסות לבקש.

הרבה פעמים אם לא מבקשים, לא יודעים.

בלידה הראשונה לקח לי זמן להגיע לפתיחה מלאה. לכן לא ציפיתי שזה יקרה כ"כ מהר בלידה השנייה. וכשנכנסה המיילדת (ואני יושבת לי - בלי אפידורל - ולא מרגישה כאבים כלל) ופשוט הכריזה "איזה יופי, את עומדת ללדת!" חשבתי שהיא הזויה. הכל קרה כ"כ מהר שפשוט נותרתי בהלם. 

אולי כדאי לקחת אפידורל כדי למנוע לידה חטופה?.. (למרות שבטח גם את זה לא אעשה בסוף... העניין של המחט בעמוד השדרה לא מלבב). 

ממליצה על טיפול  (אפילו פגישה בודדת, כי אני מבינה שהלידה כבר מתקרבת) אצל מטפלת במח אחד.

אבל לא ללכת לטירונית.

אם את רוצה באמת להפיק תועלת מהטיפול - את חייבת מישהי מנוסה ומקצועית במיוחד.

לקראת הלידה החמישית הרגשתי שאני לא מסוגלת להגיע אל הרגע הזה.

בדיוק אותם חששות כמו שלך וגם אצלי לידות קלות מאוד - אני מגיעה לקבלה עם פתיחה 7-8 ועד שנכנסים לחדר לידה אני כבר בפתיחה מלאה.

יכול להיות שיש משהו מפחיד במהירות ובקלות הזו, לא עוברים איזה תהליך ממשי ולכן זה נראה הזוי שכמעט מכלום  די בבת אחת יוצא תינוק מ"שם".

לקראת הלידה החמישית הייתי כל כך בחרדה. חברה הציעה לי לעבד את התחושות עם תומכת לידה וזה עזר מאוד.

יחד איתה הגענו למסקנה שמא שקשה לי הוא שתמיד כשעליתי על המיטה בחדר לידה, לא נתנו לי זמן מה להפנים את המצב ומיד פקעו לי את שק ההריון והמים ירדו. ממצב של צירים לא מורגשים כמעט הייתי נופלת על הצירים החזקים של שלב הלחיצות. אומנם גם כאן היה מדובר רק בשתיים שלוש לחיצות אבל זה די הלם.

ובאמת בפעם הזו הגעתי נחושה לשלוט בקצב ולא נתתי שיפקעו את המים כל כך מהר.

ללידה השישית הגעתי די רגועה אבל לקראת השביעית שוב חרדות קשות...בסוף הלידה הקלה והמהירה מאוד (הפעם שק ההריון  נפקע לבד) בחסדי ה' אמרתי לבעלי שכבר המתקנו את כל הדינים בחרדות....

תשתדלי להסיח את הדעת מזה כמה שאפשר. הקב"ה מרחם על הפחדניות.

שיהיה בשעה טובה בעזה"י.

הם מתרגלים מהר לכל דמות אימהית שמספקת את צרכיהם.

הבעיה היחידה: ארוחות.

את מניקה?

אם את מניקה חלקית, כמה התינוק רגיל לקבל בקבוקים?

בדיעבד ביום שבו הייתי אמורה לקבל לפי הביוץ שהיה לי...

אבל די זה היה לי ברור הייתה לי כזו הרגשה חזקה, ואומרים שלב של אמא לא טועה נכון?

אם המחזור מאחר די ברור שזה  הריון, לא?

ואז בדיקת דם

אחרי שהפעם האחרונה שקיבלתי הייתה בשמחת תורה.

ויצא שלילי, המחזור שלי מאד לא סדיר ומגיע בהפרשים של חודשיים -שלושה ולא כל חודש.

עשיתי כי פתאום נלחצתי שאולי זה הריון (אני לא ממש רוצה עכשיו, יש לי תינוקת שאני רוצה שתגדל קצת לפני שיגיע עוד אחד)

אין סיכוי שהבדיקה הייתה שלילית וזה כן הריון, נכון??

כדי לדעת בוודאות- צריך לעשות בדיקת דם.

ואם את כ"כ בלחץ- כדאי לשקול האם נכון אולי אמצעי מניעה לזמן מה...

ולמה מפתיע?

כי חיכיתי הרבה להריון הזה ותמיד אחרי יום איחור הייתי בודקת..

באותו חודש אחרי יומיים איחור קצת חשדתי,אבל היו לי כאבי מחזור חזקים והייתי בטוחה

שכל רגע הוא מגיע.

בסוף אחרי 5 ימי איחור עשיתי בדיקה ביתית ולא האמנתי שזה אמיתי שיש 2 פסים!

ואחרי כמה ימים עשיתי גם בדיקת דם כדי להיות בטוחה.

ובגלל שהבעל רצה להיות בטוח.

אני נהנתי מכל רגע שהמחזור לא הגיע...

במחזור הראשון אחרי שהפסקתי לקחת מניעה - החלטתי שאני בהריון. לכן משבוע אחרי המקווה, כל יומיים עשיתי בדיקה עד שבפעם הרביעי או החמישי, בערך שבועיים וחצי אחרי המקווה ראיתי את שתי הפסים...

בעלי לא הבין מה עבר עלי... חבל על הכסף...

ובעז"ה מחר בבוקר אעשה וזה יומיים אחרי הפרישה.

אני בלחץ כי מאוד מתרגשת ומתפללת לה' על הריון מצד שני אני אהיה בהריון בסיכון גבוה מאוד ממש מהתחלה ומלאה בחששות..

וסתם לענות על הסקר- 

הריון ראשון רק אחרי שבועיים בערך כי היינו זוג צעיר ומעופף ואפילו לא חשבנו שזה יכול להיות הריון - תמימים ממש! רק התחתנו.

הריון שני יום אחרי האיחור 

הריון שלישי חיכיתי כמה ימים שיהיה יותר וודאי

הריון רביעי שבועיים מהאיחור גם כי היינו בחו"ל עד אז ולא היה לי איך להשיג שם

בעזהי"ת בת 4.5 חודשים,

כמה פעמים התעוררה בצרחות!! פחדתי שזה כי אני לא שומעת אותה והיא בוכה מלא עד שהיא צורחת

ואז היא קמה ככה גם בצהריים כשאני ערה..

תנסי לראות אם טיג'ל עוזר

נשמע שזה איזשהו דיכדוך, וחרדה סבירים - אולי בגלל הורמונים משתוללים.

לתחושות האלה - בעוצמה הזאת - מספיק לקחת רסקיו.

דיכאון ממש מתבטא בחוסר תפקוד, חרדות קשות, תפיסת מציאות לא נכונה ודיכאון - עצבות עמוקים עד כדי אובדן שמחת החיים וחלילה הרצון לחיות.

כל הכבוד לך על המודעות. מודעות לנושא חשובה מאוד ויכולה לקצר את משך המחלה ולהועיל מאוד לטיפול.

האמת היא שזוהי סקאלה. והקביעה של דיכאון אחרי לידה כמצב קליני היא על פי העוצמה של התסמינים ומשך המחלה.

לא נראה שהמצב שלך הוא מצב של דיכאון קליני חלילה, אבל כדאי להיות מודעת (במידה - לא להישאב אל יתר מודעות עצמית)וכדאי לא להישאר עם התחושות האלה - קחי רסקיו או כל עזרה שמציעה הרפואה האלטרנטיבית, צאי לבלות, תתפנקי ותשתדלי להסיח את הדעת מהפחדים.

הכל יהיה טוב בעז"ה . שיהיה בשעה טובה.

ומקשה על התפקוד, כדאי פשוט לפנות לאשת מקצוע. (פסיכותרפיסטית, פסיכולוגית וכד')

(אבל אני מדברת על עצב באופן כללי,אין לי נסיון עם לידות. אולי אז זה קצת אחרת?..)

ואולי תומכת לידה תוכל לסייע ולהרגיע?

בהצלחה!

לכן אני שואלת,כי זו תחושה דומה.

מה שהיה לי בעבר היה קצת יותר קיצוני וטיפלתי בזה.

מרגישה שעכשו אני בדיכאון קל ומתלבטת למי לפנות..

איך טיפלת בזה בעבר? לכאורה מה שעזר אז יעזור גם היום.

אלא אם כן היה מדובר בכדורים שזה גם אפשרי אבל יותר בעייתי בהריון ואחר כך בהנקה.

אם היה מדובר בכדורים ולא בטיפול פסיכולוגי, דווקא כן ניתן לקבל מענה אלטרנטיבי טוב בהומאופתיה למשל.

יש גם  טיפול שנקרא עוצמת הרכות - תבררי.

תרגישי טוב.

לא צריך להיות במצב קיצוני כדי לקבל טיפול ולהרגיש טוב יותר

אלא שהזרמים של המים החמים עלולים ח"ו לפגוע בעובר בכל שלב..

זה מה שהבנתי מתכגובות שונות פה..

ותשתדלי שלא להתלכלך

ממש ממליצה!

ספר מדהים!משלב את כל הדברים החשובים ובצורה אובייקטיבית.

יש לו אפילו אישורים

מתאר מה עובר על העובר, עליך וועוד  - כל שבוע ושבוע עד ללידה

ולידה אחרונה ילדתי באמבולנס.

שאלתי את פרופסור יגל, הוא אמר לי שהסכנה בgbs היא שהתינוק עובר הרבה זמן בתעלת הלידה. ובלידות מהירות בד"כ התינוק לא מספיק להידבק. אצלי כשלא הספקתי התינוק פשוט היה יותר בהשגחה של מדידות חום.

אם יש עוד שאלות בשמחה! ממש חקרתי את הנושא... כי אני גרה במרחק של שעה שהבית חולים הכי קרוב...

לא ידעתי שזה קשור למשך הזמן.. חידשת.

לידות מהירות לעניין זה שפחות מדאיג

נחשבות גם כאלו של כמה שעות? או רק ממש ממש לידות בזק שכאלה?

נגיד הלידות שלי הם לא בזק, אבל כמה שעות סביבות ה4 בסה"כ מהתחלת הכל, אבל בפועל בבי"ח אפפעם לא הייתי יותר מ-3 שעות.. אפילו פחות.

ושאלה נוספת- באחד ההריונות הקודמים שהיה לי פשוט לקחתי אנטיביוטיקה עוד בסוף ההריון  ועשיתי בדיקה חוזרת יצא שלילי ואז נפתרה הבעיה. עכשיו הרופאת נשים לא מוכנה.. אומרת זה לא מקובל .(אז הייתי בקופ"ח אחרת אצל רופאה אחרת..)

יש לי מה לעשות עם זה?

גם רופאה רגילה לוקחת בדיקה כזאת או רק ר. נשים?

אני לא שמעתי שאפשר לקבל אנטביוטיקה. רק כמה שעות לפני הלידה. גם אני אף פעם לא הספקתי לקבל 2 מנות תמיד רק מנה אחת. ותמיד התינוק היה קצת יותר בהשגחה. הכוונה- גם כשקיבלתי מנה אחת. בהריון הראשון שגילו לי את זה הייתי ממש בלחץ. הגעתי מוקדם ממש לבי"ח ומאז (6 לידות) נרגעתי. אני עושה מאמץ להגיע מוקדם לבי"ח (לא מידי) ואם לא הספקתי זה לא נורא. התינוק יהיה יותר מושגח. הסכנה היא שלא יודעים על החיידק ואז לא עולים על זה בזמן כשעולה החום.

בהצלחה! ולידה קלה ונעימה עם חוויות טובות!

אנטיביוטיקה 4 שעות לפני הלידה

זה אומר שיתנו לתינוק שלי אנטיביוטיקה?

או שפשוט יהיו עליו במעקב יותר?

ואגב, מעקב כזה סותר ביות?

אני מרגישה את זה ממש בחצוצרה. זה בסדר?

להוריד טיטול ולקפל לו את הרגליים בזהירות לכיוון הבטן.

מעל כיור/ שירותים או בשכיבה כשמתחתיו יש טיטול נקי שיעשה עליו.

ולבדוק אם התמ"ל לא עושה לו עצירות כי אם כן, תנסי להחליף סוג.

וזה תקין! העיקר שיש טיטולים רטובים והתינוק רגוע.

אבל בגלל שאת משלבת גם תמ"ל הוא כן אמור לעשות, אז יכול להיות שהתמ"ל גורם לו לעצירות

(יציאות גדולות, הטיטולים רטובים ב"ה)

וברוך ה' הכל בסדר. אם הוא רגוע, אוכל טוב, טיטולים רטובים- אין יותר מדי מה להילחץ. רק כדאי לעקוב.

אבל אני לא מחליפה שום דעת רופא. זה היה ספציפי לנו

אולי היא עוד רעבה!

שיניים

אוזניים

חרדה (שלב כזה של חרדה שאמא או אבא הולכים ולא חוזרים יותר)

אולי שיניתם לה סדר בלילה כמו לכבות אור שעד עתה היה דלוק וכו'...

רק בגיל שמונה חודשים.

בסוף הוא הוציא שן ואחריה מיד עוד שן.

1.יש כאלה שימליצו לך על הספר "הלוחשת לתינוקות". אני מעולם לא השתמשתי בספר אז אין לי ממש אפשרות להביע דיעה, חוץ מזה שלבי אומר לי שלי ולתינוקות שלי זה לא מתאים.

2. לקבל את זה...ולנסות כל פעם אסטרטגיות שונות.

אולי:

-אפשר לתת לה דייסה משביעה לפני השינה ואז היא לא תתעורר מרעב

-לאפשר לה לישון איתכם במיטה (לנו היו תקופות שזה הדבר היחיד שגרם לנו לישון שעות רצופות..)

- להרדים אותה במנשא במקום לתת לה לבכות הרבה

בכל אופן. אל תגדירו אותה כילדה עם הפרעות שינה, כי היא לא.

פשוט תגדירו את המצב מחדש- יש לכם ילדה בת חצי שנה והיא מתנהגת כמו אחת כזאת.

לא שזה נחמד ונעים, וברור שרוצים לישון כמו שצריך בלילה, אבל לפעמים צריך לקבל את המציאות, ולקחת נשימה עמוקה ולדעת שזה יעבור.

תעקבי כמה זמן היא ישנה במשך היום.

נסי לעייף אותה במשך הערב שתבוא עייפה ללילה.

ואכן- שובע מאוד חשוב

בסוף זה יעבור...

פשוט מזדהה..ביתי בת 11 חודשים וגם היא סרבנית שינה מה שנקרא

למרות שאני מאד משתדלת שלא להדביק לה תוויות.

רוב האנשים המליצו פשוט להאכיל אותה לשובע.

גם זה לא עוזר

אז יכול להיות שיניים...

הרבה תפילות ובהצלחה!!!

אצלנו - כשבוקעות השיניים יש גם בעיות עם אזניים. כך שאיני יודעת מה כואב לו יותר. בכל אופן, הרופאה בדקה וראתה אוזן אדומה ושמנו טיפות, ואחרי יום או יומיים בקעה שן. כך היה גם עם השיניים הבאות.

כששום דבר לא כואב - דייסה משביעה או מרק לפני השינה עוזרים לו לישון טוב יותר.  

התחלתי לפני כשבועיים לתת לה מוצקים

קצת פירות

קצת ירקות מבושלים

אבל אז היו לה קשיים יותר גדולים בשינה

ואמרו לי שאולי זה בגלל זה

מערכת העיכול שלה עוד לא מוכנה למוצקים...

אז הפסקתי..

לכן אני לא יודעת אם מרק טוב לפני השינה

או כל אוכל אחר חוץ מהנקה

שהיא עייפה וגם ככה לא אוהבת לינוק יותר מידי

אני מדריכת הורים ויועצת שינה (נמצאת פה בשקט הרבה בפורומים) ואשמח לעזור!

האם זה מצב חדש? האם בעבר היא התעוררה פחות בלילה?

האם גם ביום היא נרדמת בעזרת נדנוד ושירה? 

האם היא יונקת או אוכלת מבקבוק?

אם המצב הזה לא חדש אז לא סביר שזה משיניים. 

אם ההרדמה שלה תלויה בנדנוד ובשירה שלכם הגיוני שהיא מתעוררת וקשה לה לחזור לישון כי היא זקוקה לגורם התלות כדי לחזור לישון.

לפעמים הרדמה שמלווה בהרבה בכי דווקא מעידה על עייפות יתר, מה שמקשה על התינוק להרדם ולכן לא מומלץ להפחית שינה לקראת הערב.

תינוק צריך להגיע שבע ללילה, ובלילה צריך לאכל רק כשהוא רעב ולא בכל התעוררות (ברור שלפעמים קשה לדעת מה תינוק רוצה), בגיל חצי שנה תינוק יכול לפתוח פערים גדולים יותר מ 3 שעות.

אני חושבת שאם קשה לכם עם המצב יש מה לעשות כדי לשנות, גם כדי שלקטנה יהיה יותר טוב והיא לא תבכה הרבה בהרדמה וגם כדי שלכם יהיה יותר קל, ולא חייבים להשלים עם נמצב או לחכות שהוא יעבור...

אשמח לעזור, בהצלחה!