פורום הריון ולידה (עמוד 4753)

 

להוריד טיטול ולקפל לו את הרגליים בזהירות לכיוון הבטן.

מעל כיור/ שירותים או בשכיבה כשמתחתיו יש טיטול נקי שיעשה עליו.

 

ולבדוק אם התמ"ל לא עושה לו עצירות כי אם כן, תנסי להחליף סוג.

האמת שבימים שהוא היה רק עם תמ"ל היו לו יציאות.
חשבתי שאולי הבעיה היא דווקא בתזונה שלי ובהנקה. (לא נראה לי שזה קשור לכך שהוא לא יונק מספיק. לפעמים אני שואבת כדי לוודא שהוא אוכל מספיק.. )

לגבי העזרה עם הרגליים - אנסה. תודה!

וזה תקין! העיקר שיש טיטולים רטובים והתינוק רגוע.

 

אבל בגלל שאת משלבת גם תמ"ל הוא כן אמור לעשות, אז יכול להיות שהתמ"ל גורם לו לעצירות

(יציאות גדולות, הטיטולים רטובים ב"ה)

וברוך ה' הכל בסדר. אם הוא רגוע, אוכל טוב, טיטולים רטובים- אין יותר מדי מה להילחץ. רק כדאי לעקוב.

אבל אני לא מחליפה שום דעת רופא. זה היה ספציפי לנו

מזדהה..

אולי היא עוד רעבה!

שיניים

אוזניים

חרדה (שלב כזה של חרדה שאמא או אבא הולכים ולא חוזרים יותר)

אולי שיניתם לה סדר בלילה כמו לכבות אור שעד עתה היה דלוק וכו'...

רק בגיל שמונה חודשים.

בסוף הוא הוציא שן ואחריה מיד עוד שן.

1.יש כאלה שימליצו לך על הספר "הלוחשת לתינוקות". אני מעולם לא השתמשתי בספר אז אין לי ממש אפשרות להביע דיעה, חוץ מזה שלבי אומר לי שלי ולתינוקות שלי זה לא מתאים.

 

2. לקבל את זה...ולנסות כל פעם אסטרטגיות שונות.

אולי:

-אפשר לתת לה דייסה משביעה לפני השינה ואז היא לא תתעורר מרעב

-לאפשר לה לישון איתכם במיטה (לנו היו תקופות שזה הדבר היחיד שגרם לנו לישון שעות רצופות..)

- להרדים אותה במנשא במקום לתת לה לבכות הרבה

 

 

בכל אופן. אל תגדירו אותה כילדה עם הפרעות שינה, כי היא לא.

פשוט תגדירו את המצב מחדש- יש לכם ילדה בת חצי שנה והיא מתנהגת כמו אחת כזאת.

לא שזה נחמד ונעים, וברור שרוצים לישון כמו שצריך בלילה, אבל לפעמים צריך לקבל את המציאות, ולקחת נשימה עמוקה ולדעת שזה יעבור.

תעקבי כמה זמן היא ישנה במשך היום.

נסי לעייף אותה במשך הערב שתבוא עייפה ללילה.

ואכן- שובע מאוד חשוב

בסוף זה יעבור...

פשוט מזדהה..ביתי בת 11 חודשים וגם היא סרבנית שינה מה שנקרא

למרות שאני מאד משתדלת שלא להדביק לה תוויות.

רוב האנשים המליצו פשוט להאכיל אותה לשובע.

גם זה לא עוזר

אז יכול להיות שיניים...

הרבה תפילות ובהצלחה!!!

אצלנו - כשבוקעות השיניים יש גם בעיות עם אזניים. כך שאיני יודעת מה כואב לו יותר. בכל אופן, הרופאה בדקה וראתה אוזן אדומה ושמנו טיפות, ואחרי יום או יומיים בקעה שן. כך היה גם עם השיניים הבאות.

 

כששום דבר לא כואב - דייסה משביעה או מרק לפני השינה עוזרים לו לישון טוב יותר.  

 

 

 

התחלתי לפני כשבועיים לתת לה מוצקים

קצת פירות

קצת ירקות מבושלים

 

אבל אז היו לה קשיים יותר גדולים בשינה

ואמרו לי שאולי זה בגלל זה

מערכת העיכול שלה עוד לא מוכנה למוצקים...

 

אז הפסקתי..

 

לכן אני לא יודעת אם מרק טוב לפני השינה

או כל אוכל אחר חוץ מהנקה

שהיא עייפה וגם ככה לא אוהבת לינוק יותר מידי

 

אני מדריכת הורים ויועצת שינה (נמצאת פה בשקט הרבה בפורומים) ואשמח לעזור!

האם זה מצב חדש? האם בעבר היא התעוררה פחות בלילה?

האם גם ביום היא נרדמת בעזרת נדנוד ושירה? 

האם היא יונקת או אוכלת מבקבוק?

אם המצב הזה לא חדש אז לא סביר שזה משיניים. 

אם ההרדמה שלה תלויה בנדנוד ובשירה שלכם הגיוני שהיא מתעוררת וקשה לה לחזור לישון כי היא זקוקה לגורם התלות כדי לחזור לישון.

לפעמים הרדמה שמלווה בהרבה בכי דווקא מעידה על עייפות יתר, מה שמקשה על התינוק להרדם ולכן לא מומלץ להפחית שינה לקראת הערב.

תינוק צריך להגיע שבע ללילה, ובלילה צריך לאכל רק כשהוא רעב ולא בכל התעוררות (ברור שלפעמים קשה לדעת מה תינוק רוצה), בגיל חצי שנה תינוק יכול לפתוח פערים גדולים יותר מ 3 שעות.

אני חושבת שאם קשה לכם עם המצב יש מה לעשות כדי לשנות, גם כדי שלקטנה יהיה יותר טוב והיא לא תבכה הרבה בהרדמה וגם כדי שלכם יהיה יותר קל, ולא חייבים להשלים עם נמצב או לחכות שהוא יעבור...

אשמח לעזור, בהצלחה!

לא ניסיתי אפעם לבדיקת הריון אבל לאחרות כן ואני לא רואה סיבה שלא יאשרו לבדיקת דם להריון בטלפון...

פשוט הביתיות לא כל כך עובדות עליי אז אין לי כח לבדיקות דם כל הזמן...

זה מאוד חשוב לא לוותר. היא מנסה לדעת מה הגבולות שלה . אם לכם לא אכפת למה שהיא תוותר? לא לפחד מבכי / דרמות. היא תבין שיש לה הורים חזקים והיא יכולה לקבל דברים ויש דברים שלא.

אם כן, יש ברחוב יהודה הלוי את ד"ר עופר להבי, הוא ממש נחמד ומקצועי ובהחלט מבין עניין...

ויש שם עוד כמה רופאי נשים (גם רופאה), שווה לברר.

בהצלחה!

מסביר, מראה נותן לשאול שאלות וממש לא מנפנץ.

אני ממליצה שלא ללכת לשפרה זןהר או משהו כזה. יצאתי ממנה בוכה הרבה פעמים..

הסיכון שבמחסור של ויטמין D וברזל לתינוק עלולים להיות הרסניים הרבה יותר מהממתיקים,

לכן עדיף מאד לתת...

א. לחפש ויטמין D וברזל מחברות אחרות, אני כמעט בטוחה שיש גם סוגים פחות בעייתים.
ב. ויטמין D מקבלים מהשמש, אפשר לצאת ל10 ד' ולחשוף פנים וגפיים לשמש לא ישירה (למשל לעמוד מתחת עץ או ביום שהוא מעונן חלקית) אח"כ במשך כמה שעות לא לשטוף עם סבון כי הוא מוריד את ההשפעה, אם יש ימים שלא הצלחת אז את יכולה לתת.

    ברזל- דבר ראשון אם היה ניתוק מאוחר של חבל הטבור (-כלומר נתנו לו לדם לזרום ורק אח"כ חתכו את חבל הטבור) יש פחות חשש לאנמיה.
    וכשאתם מתחילים מוצקים להוסיף טחינה לפירות וקטניות וירקות עלים לירקות שיש בהם הרבה ברזל זמין שנספג טוב.

בעקרון הברזל מן הצומח לא נספג טוב כלל יחסית לברזל מן החי...

ואודה בשקט- שלצערי לא כ"כ הקפדתי ורק עכשיו כשהיא כמעט בת שנה וחצי הערכים של הברזל נהיו תקינים.

אני גם לצערי לא הקפדתי ורק עכשיו לוקחת את זה רציני ממש...

הוא בן שנה וחודש...

נראה לי שאמשיך לתת, אבל אולי באמת אני אחפש משהו אחר

תחיה, העצות שלך נשמעות מעולות אבל נראה לי שלחשוף את הגפיים יהיה לה קר לא?

 

אני לא נותנת ברזל אבל כן דואגת לתפריט עם ברזל- טחינה, אגוזי מלך טחונים וכד'.

נותנת ויטמין D קצת, בעיקר דואגת שיהיו בשמש.

אני חודש אחרי לידה. לידה ראשונה.
אני מביאה לתינוק ויטמין די, אבל לא קיבלתי שום הדרכה לגבי ברזל.. במה מדובר?

על בסיס שמן זית ב ל בד. לגבי ברזל אני לא זוכרת, אפשר לשאול בבבית מרקחת

גם אם באמת יש תוספי מזון אלה או אחרים. נכון, שתוספי מזון זה דבר לא בריא, אבל נזק ממחסור בברזל/ויטמין D גדול בהרבה.

אין מה להשוות בכלל. לכן יש לבחור את הרע במיעוטו ולתת את התוספי התזונה החסרים.

מה גם, כדאי לבדוק אצל חברות אחרות, יתכן ותמציא חברה ללא ממתיקים.

המשמעות היא שרקמת החיבור המקשרת בין הלשון לחך התחתון היא קצרה מהרגיל. זה יכול להשפיע על הנקה ובהמשך גם על דיבור.

 

אפשר לתקן את זה בניתוח פשוט. אנחנו לא עשינו כי אמרו לנו שאצלה זה לא מצב שאמור להפריע להנקה, אבל כן הרגשתי, לא יודעת האם זה נכון או לא, שבגלל הלשון הקשורה יש פגיעה קלה בואקום הנוצר בין הפה של התינוקת לפטמה - פשוטו כמשמעו, שהיא בולעת אוויר בגלל זה. היו לה הרבה יותר גרעפסים ופליטות מאשר לאחותה הגדולה. למרות זאת לא ניתחנו כי היא עלתה יפה מאוד במשקל ובטיפת חלב המליצו לא להתערב. 

 

גם הדיבור ב"ה התפתח מצוין. אני חושבת שהרקמה הזו נעשתה הרבה יותר גמישה עם הזמן. 

 

 

37 שבועות ומרגישה כאילו אני ממש מסתובבת עם תנור בפנים, לא לבשתי מעיל עד עכשיו גם בימים הקרים. 

 

וגם גלי חום כמובן. ובכלל לא עליתי הרבה בכל ההריון. 

 

מודה ומברכת על כך שהחודשים האחרונים האלה לא יצאו לי הפעם בקיץ. 

והוא יותר דומה לגוש צמיגי.
כך או כך, זה לא משנה הרבה וחסר משמעות.
אם את קרובה ללידה יתכנו רבוי הפרשות צמיגיות.

אבל יכול להיות גם שאלה פשוט ההפרשות מוגברות שיש בסוף ההריון

לקחתי כטיפות, מהיום השלישי של המחזור.

זה בסדר?

 

לקחתי טיפות והתחלתי ביום השלישי לדימום.

זה קיצר לי ביום וגם נכנסתי ב"ה להריון בעקבות זאת...

בחודש הראשון שלקחתי נכנסתי ב"ה להריון.

 

אם יש לך רווח פחות מ30 יום-שווה לך!

אבל אם הרווחים שלך הם 35 ויותר -הוא עלול לקצר לך את הרווחים.

 

בד"כ השינוי מורגש אחרי 3 חודשי שימוש

 

 

מנסיון שלי, איני מקצועית

ככל שהילד גדל, החלב משתנה לצרכים שלו והופך למשביע יותר..

קודם כל, ממש בולט לי- למה את צריכה להחליט מראש??
תלכו להורים שלך, תהיו שם כמה שנח, וברגע שתרגישו שזה יותר מדי, תודיעו להורים שמחר/ בבוקר/ מתי שתחליטו, אתם חוזרים הביתה- ותלכו!
באמת לא מבינה למה צריך מראש להגיד...
יכול להיות שיהיה לכם מעולה ותרצו להשאר עוד, ומאוד יתכן שכבר תרצו את הפינה שלכם. (אישית, אני חושבת שחודשיים הם המווון זמן, אבל אני מאוד מודעת לכך שזה תלוי במשפחה.)
מה שהיה אצלנו-
אחרי הלידה הראשונה, היה ברור לשנינו שנוסעים להורים שלי. ואחרי שבוע וחצי, באמת כבר הרגשנו שזה יותר מדי, וחזרנו לכוך שלנו... בטח שיש אחים קטנים, שמרעישים ומפריעים, ואצלנו בבית לצערי גם לא מקפידים על זה שהם לא נכנסים לחדר, אז זה ממש חוסר פרטיות ובקיצור, עוד הרבה דברים שאינני רוצה לפרט. למרות שמבחינה טכנית זה באמת ממש עוזר! אמא שלי כבסה, בשלה, נתנה לי לנוח, וכו׳ ובאמת הייתה 10! אבל בסוף רוצים את הבית...
לפני הלידה השניה שלי, אמא שלי גם הזמינה אותנו, ואמרה שתעזור לי והכל, ובאמת היה לי קשה להחליט מראש אם נלך או לא.
אז פשוט... לא החלטתי. אמרתי לאמי שאנו חוזרים הביתה, ואם אח״כ ארגיש צורך לבוא, אז נבוא. ב״ה הרגשתי טוב ולא היה לי צורך שנסע אליהם, אבל נראה לי באמת זה טוב פשוט להחליט ע״פ הרגשות באותו זמן...
שיהיה בהצלחה ולידה קלה בידיים מלאות בע״ה!!

חשוב לי לדעת מראש בגלל

שאני אוהבת לתכנן מראש,זה עושה לי סדר בדברים

ובגלל הסיבה שציינתי שבטח יהיה ממש קר בקראוון,אז לחשוב על אפשרויות נוספות.

ועוד סיבה, שהבנתי שממש חשוב בשבועות הראשונים להקפיד על משכב לידה

ונגיד שאחזור הביתה מוקדם,אז לא תהיה לי כל העזרה שיש אצל ההורים

ואצטרך לעשות הרבה דברים בעצמי.

כשילדתי את בני הבכור?

 

תגידי שלום לתכנונים.....

 

 

עוד לא ילדת, אין לך מושג איך תרגישי... איך את יכולה להחליט משהו...

 

הדבר היחיד שאפשרי זה לנסות לפתוח כמה שיותר אופציות.

 

נגיד - איך את יכולה לעשות שיהיה לך יותר קל בבית? איזה עזרה את יכולה להשיג?

איך בעלך יכול יותר לשמור על שפיות אצל ההורים שלך?

מה את עושה אם ברור לך שעדיף לך ולבעלך לחזור, ואמא שלך רוצה שתישארו?

מה עושים אם את רוצה להישאר ובעלך לא?

 

 

אבל זה רק אופציות. כי החלטות יהיו אח"כ. זה חסר משמעות בעיני להחליט עכשיו כשחסרים כל הנתונים...

אחרי לידה ראשונה- כמעט חודש, ובעלי היה צריך ללמוד- אז הוא נסע, ישן בבית וחזר בשלישי וחמישי(הקל עליו משהות יתר והיה יותר קל להתמודד ככה עם ההרחקות). אחים שלי וההורים עזרו המון.

בלידה השניה היינו אצלם שבועיים. וזה עזר מאד!

כמה זמן להיות שם? אנחנו די זרמנו.. בלידה הראשונה- כשהיה לי כח וראיתי שהדימום מתחיל להגמר החלטנו לחזור. בלידה השניה הגדול רצה הביתה אחרת הייתי נשארת עוד קצת.

אמא לוחצת- הגיוני. אבל אם אתם מחליטים שאתם רוצים הבייתה באמת אז שום דבר לא צריך לעצור אתכם!

אבל- אם אי אפשר לנוח שם והאחים הם לא בגיל של לעזור אני הייתי הולכת הביתה ואמא הייתה באה לעזור לי.

וגם- אם יש אצלכם מערך תמיכה ביולדות את יכולה להשתמש בזה, מאד יעיל! ואחרי לידה ראשונה אפשר לנוח עם התינוק.

קראוון- גם אנחנו גרים בקראוון, מלבישים את הילדים טוב(הקטנה נולדה בחשוון=4 שכבות חמות כשהיינו בבית..) ומפעילים רדיאטור/מזגן לפי צורך איפה שהתינוק נמצא. ברוך ה כמעט שלא היו חולים.

 

לדעתי העזרה הזאת מאד מאד חשובה ונותנת הרבה כח להמשך. אבל באמת הכי טוב שתפעלי לפי מה שתרגישי באותו הזמן. אפשר גם לחזור מידי פעם לבית שלכם.

 

גם מצד הקראוון, לדעתי לא כדי בחודש הראשון (אלא אם כן אתם מחממים ממש טוב). בגיל הזה תינוקות מאד רגישים לקור.

אנחנו היינו הרבה זמן אצל ההורים כי גם עברתי ניתוח כחודש אחרי הלידה ואח"כ היה חגים...
מה שכן היה יומיים שלושה באמצע שכן היינו בבית...
ברגע שאת מרגישה שלך או לבעלך זה מתחיל להיות יותצר מידי תארזו ותלכו אל תחכו להתפוצצות...

עם אמא שלי.

לשבת ולדבר איתה,להסביר שחשוב לנו שתהיה פרטיות

ושהאחים לא יפריעו.

וכמובן להגיד שאנו מאוד מעריכים את העזרה.

 

נראה לי שאם נערך לזה כך,

אחרי הלידה יהיה יותר נעים לכולם.

 

אז תודה על התגובות,זה עזר לי להגיע למסקנה הזו.

את מרגישה
שיהיה לך טוב להיות אצלה?
זה בסדר גמור.  

בלידות הראשונות חזרנו היישר הביתה ולא הייתה החלטה נכונה מזו עבורנו - הפרטיות, השקט שלנו לא יסולאו בפז. 

נכון לעכשיו, אנחנו כבר נמצאים אצל אמא שלי איזו תקופה בגלל שיפוצים בביתנו וזה מתמשך ומתמשך... ממש חששתי מזה. גיסתי נתקעה כך אצל חמי וחמותי למשך חצי שנה (!) עם חמישה ילדים. גם כן עד הלידה (השישית).

 

אז ככה... אני בחודש תשיעי כבר ב"ה, ולא נראה שהשיפוצים יסתיימו עד שאלד. אמא שלי לוחצת ואומרת, "תישארי אצלי גם אחרי הלידה, מה יש לך לעשות אם הבית לא מוכן למגורים". באמת כל הכבוד על הרצון הטוב, אבל אני רואה כמה מעצבן אותה רעש ובלגן של ילדים. היא עובדת במשרה מלאה, חוזרת מאוחר בערב ואם עוד לא הספקתי להשכיב אותם אז "נו, מתי כבר הם הולכים לישון?". ואם יש קצת צעצועים פזורים על הרצפה של הסלון, אז זה, "אוף, מתי כבר אוכל לסדר את הדירה כמו שצריך..." בקיצור היא גרה לבד בד"כ וברור שכך טוב לה. 

 

אם נבוא אליה, מצד אחד תהיה לי דירה נורמלית מסודרת אחרי הלידה שזה נורא חשוב, אבל מצד שני עזרה פרקטית לא תהיה כי אמא שלי כאמור עובדת המון, עם הילדים הגדולים לא מסתדרת וחולקת על דעותינו בחינוך, וגם לא תהיה לי כאן רשת חברים וארוחות ליולדת כמו שיש אצלנו ביישוב. גם כן יתרון של היישוב - הילדים יכולים לצאת לשחק עם חברים ותמיד יש איזה אמא בחוץ, ופה יש מכוניות וכבישים ואם יוצאים זה מצריך התארגנות שלי והשגחה צמודה ממש. יישוב ועיר זה שני עולמות שונים. 

 

האופציה השנייה שלנו היא, פשוט לסיים לשפץ עד הלידה כל מה שאפשר, כל מה שאי אפשר לסלק ולסדר ולנקות, וזהו. לוותר על מה שלא הספקנו. ולחזור לבית כמו שהוא. גם אצלנו יהיה מאוד מאוד קר אבל כבר עברנו לידה אחת של שיא החורף ואנחנו יודעים שזה לא נורא כ"כ ואפשר להסתדר. להחזיק המון המון את התינוק הרך צמוד לגוף, מנשא הוא מציאה לחודשי החורף! זה גם מרגיע אותם ומעודד הנקה. להלביש בשכבות, כובע גם בבית, ולישון עם התינוק באותו חדר, כך תהיו עם יד על הדופק בנוגע לקור. 

 

צריך להתפלל... היום עשיתי הפרשת חלה ב"ה והתפללתי גם על זה - שהבית יהיה מוכן בע"ה לקלוט אותנו ואת התינוק החדש... בהצלחה! 

 

את מרגישה
שיהיה לך טוב להיות אצלה?
זה בסדר גמור. אבל אל תגדירי לכמה זמן.
ועצה מהלב- הרבה פעמים השהות אצל האמא מאוד טעונה לבעל.גם אם היחסים הם טובים. הבעל מאוד זקוק להרגיש שהוא משמעותי בגידול התינוק במיוחד בהתחלה כשאת חלשה והכל סובב סביבך.
אמא עוזרת ומגוננת יכולה לגרום לו להרגיש מיותר..ולתקופה ארוכה זה גם ישפיע על ההיקשרות שלו לתינוק..

בקיצור-דברו בינכם ותחליטו להיות קשובים זה לזה וכשלאחד מכם כבר לא נכון לו להשאר-אז מייד לחזור הביתה.

שלא תמיד יש פתרון מושלם. לפעמים מישהו ישלם מחיר בכל פתרון: את, בעלך, אמא שלך... 

לפעמים במקום לנסות למצוא פתרון מושלם עדיף להתייחס לכל הפתרונות כפתרונות שיש להם מחירים, ולחשוב באיזה פתרון היחס בין התועלת למחיר הכי מוצלח. 

הרגשתי כאבים גם בחודש הקודם, אבל זה התחזק בימים האחרונים..

 

התינוק במצג ראש, יכול להיות שזה כאב התברגות באגן?

אני חוששת ללידה מוקדמת ואין לי כ"כ אפשרות להבדק פה..

 

 

היה קורה לי הרבה בזמן הליכה מהירה וכד׳.
לחץ של ראש התינוק על העצבים (כך הסבירה לי הרופאה).

מסתבר שהתינוקת לחצה חזק חזק.

לפעמים הרגשתי לחץ כ"כ חזק עד שפחדתי שמא תפלט החוצה

 

ב"ה זה לא קרה, אבל אם את מאוד חוששת אפשר להיבדק. 

במיוחד אחרי שיושבים בלי לזוז ופתאום משנים תנוחה ומתחילים ללכת במרץ.

לא חשבתי לדאוג אפילו!

ברור לי שזה לחץ שנוצר מהתנועה. אולי הפיצית יורדת קצת, ואולי פשוט השרירים פתאום צריכים באמת "לסחוב" את הבטן בעומס של תנועה. מה שלא קורה בישיבה נינוחה או הסתובבות בבית. או כמו שהסבירו כאן לחץ על עצבים.. בכל מקרה לא נשמע לי מדאיג. אבל מה אני יודעת..

אז בדקתי את העניין, מסתבר שאלו כאבים שנוצרים מהתרככות של הרצועות ותזוזה של העצמות.

(אמרו לי שהן מתחככות אחת בשניה, לא יודעת אם זה נכון..)

 

בעקרון, קימה איטית מישיבה יכולה לעזור מאד (לא להתחיל ישר ללכת מהר..)

וגם רצועת תמיכה לבטן יכול לייצב שם את העניינים ולשפר קצת את ההרגשה.

 

תודה לכולן!

 

לא הייתי רצה להבדק. לי יש צירים מוקדמים מהיום הראשון של חודש שביעי(כבר הריון שלישי) מיץ ענבים ומקלחת לא עוזרים. כשזה ממש כואב אני מנסה לנוח.

בצירים אמיתיים- אי אפשר להרדם! וזה גם לא עובר כל כך מהר.

אם זה קורה שוב-בא בגלים, תנסי לנוח, תעשי מקלחת ותשתי. תתזמני ואם זה יחסית סדיר(10 דקות בערך) וכואב- תלכי להבדק. לא הייתי רצה סתם להבדק.

אבל: אם את דואגת- תלכי להבדק. זה שווה את כל הטירחות!

זה ההוראה שהרופא נתן לי...

אלא מחכה לראות איך זה מתפתח נסי לתזמן אם כל 5 דק תרגישי צירים למשך דקה תיגשי. כמובן שיש מקרים חריגים ..

וזה לא אוסר, תשאלי ליתר ביטחון את הרופאה אם במקרה יורד לך דם האם הוא מהרחם. בטח תגיד שלא והכל בסדר..(ואם באמת ירד דם אז כנראה זה פצע)

 

הרופא רגיל לדברים כאלה, תלוי בהרגשה שלך

 

הייתי בכמה פעמים אצל רופא וגם אצל טכנאיות. אף פעם לא ממש הסתכלו שם, רק למאית שניה כדי למצוא את המקום המדויק וגם ככה הם רגילים בכאלה מראות. ממש אין צורך בתספורת, אלא אם סתם מתחשק לך בדיוק הפעם

וזה ממש לא כואב (אבל אולי זה תלוי ברגישות הרופא,) זה מכשיר חלק עם כמו כפפה וג'ל עליו, ואין ממה לחשוש שיאסור אלא אם יש לך שם פצע ידוע או משו כזה.

אבל יכול להיות לא נעים קצת.

כמו שכתבו- להרפות, לנשום עמוק ולחשוב על משהו אחר...

אול' ואגינלי רגיל לא אמור לאסור. זה רק בצוואר הרחם ולא ברחם. אלא אם כן את עושה משהו מיוחד תבררי.

ממש ממש לא צריך שום תיספורת אם את לא עושה בד"כ.

לי לפחות בכמה פעמים שעשיתי זה גרם לבחילה נוראה ליום יומיים אחרי.

אני אחרי הפעם הראשונה למדתי שאני מגיבה ככה אז הזהרתי את בעלי ואמא שלי שככה אני מגיבה ושיהיו מוכנים, זה מאוד עזר גם להכיל אותי עבנית ומרגישה רע וגם להרגשה הרעה שלי.

אני מניחה שלא  כולן מגיבות ככה, אבל בהחלט כדאי להיות מודעים שזה הגיוני

בהצלחה

התקשרתי למכון פועה ואמרו לי שזה לא אוסר. זה אכן לא כואב, אולי טיפה לא נעים...
הרופא אכן רגיל לזה ואין צורך בתספורת

למרות שאני בטוחה שכשאני אכנס לרופא מפלס החרדה יעלה שוב...
מקווה לבשורות טובות!

אני די בטוחה שזה גם מה שהרב ימליץ.

זה בדיוק המקרה שבו הן הכי עוזרות.

הבודקת יכולה לראות בברור מאיפה הדימום ולכתוב לרב על כך.

היא גם יכולה לעזור לך בבדיקות עצמן ולעשות אותן במקומך בלי לפצוע את התפרים.

 

יש סיכוי שהרב יאמר לך לעשות הפסק בלי מוך (אבל אם תלכי לבודקת אולי גם לא תצטרכי עוד הפסק, למרות שאת היום כנראה הפסדת בכל זאת, אבל תשאלו את הרב!!).

ולעשות בדיקות רק ביום הראשון והשביעי. ואת הבדיקות האלה את יכולה לעשות אצל בודקת ולא בעצמך.

 

ממש מומלץ.

 

אולי כדאי לחכות שהמקום יחלים יותר? בלי קשר האם תצליחי כרגע להטהר או לא.

אני כמובן לא בטוחה שזה נכון, רק העליתי את האפשרות.

לפעמים שווה להיטהר בשביל מגע- ח עד חיבוק נשיקה..לא חייב מעבר עד שמחלים לגמרי..

 

וחוצמזה- אפילו חיבוק כבר שווה ככ הרבה.

מגעגעים נורא!

לי גם היתה בעיה בתפרים וכשהסרתי שיער לפני הטבילה בירכיים הם כנראה נפתחו והיה דימום הרבה יותר גדול ממה שאת מתארת. ובכל זאת הרב התיר (כי זה באמת היה מהתפרים) והדריך אותנו איך להתנהג אחרי הטבילה.

 

תתארי לרב בדיוק מה היה והוא יפסוק לך. כדאי לשאול רב בעל כתפיים רחבות בפסיקת הלכה. אני שואלת את הרב זכריה בן שלמה.

 

 

אני לא מבינה- את החלטת שההפסק שעשית לא בסדר?

דחוף דחוף תשאלו רב.
אני כמעט חותמת לך שהוא יתיר.
כי זה נשמע בול כמו פצע.
ובמצב של פצע אז במילא לא עושים מוך.ובודקים רק בדיקה אחת בראשון ושניה בשביעי.
ככה שלדעתי-תשאלי דחוף רב ואם יתיר אז תעשי עכשיו בדיקה ממש בעדינות.

לי זה קרה עכשיו 7 חודשים אחרי שפצעתי
את עצמי בהפסק והיה דם על העד עצמו וגם הרב פסק שזה
בסדר כי זה פצע.

תמיד תמיד תמיד לשאול!!אף פעם לא להחליט לבד!

איני יודעת אם היא דתיה, אך היא רגישה, סבלנית, מאירת פנים ומבינה עניין.(מניסיון)

בס״ד

 

(השואלת).

חביבה ונעימה

מקבלת בירושלים.

 

היא מהממת. ממש נחמדה ונעימה.

 

אני כבר האחות השלישית (בעקבות המלצה של אמא!) שהולכת אליה...

 

יש לה אולטרסאונד צמוד וכו'.

 

 

ממש חמודה ועדינה (בקופ"ח שלנו יש אולטרסאונד אבל לא היא עושה אותו.. בתכלס היא לא עושה הרבה, רק עוברת על התוצאות ורואה שהכל תקין..)

רמת שלמה (קצת חור)

וברחוב עמוס- זה ליד 100 שערים, 10 דק' הליכה מתחנה מרכזית.

אותו אדם שיעשה לך פרוטקציות נמצא..אם לא(למשל בשבת) לכי לשני..

בהצלחה!

זה יהפוך אותו ליותר מוצלח בשבילך

וגם אם לא היא יכולה להרים טלפון מאוד אוהבים אותה שם
נראה שבאמת זה הכיוון כי בכל מקרה אני לא בטוחה כמה יש הבדל באיכות ולכל בי"ח יש יתרונות אחרים וחסרונות אחרים