פורום הריון ולידה (עמוד 4764)

זה מה שאני עושה...

כמובן מפרידה בין צבעוני ללבן, והכל בסדר, אלא אם כן את רואה שהעור שלה רגיש...

(אפשר לנסות תרסיסי הורדת כתמים למיניהם. חלק יעזרו, חלק לא. חלק מהכתמים יירדו, וחלק לא.

צריך להביא את זה בחשבון, עם הצער שבדבר.

זה נכון, יש תרסיס של וניש קליה שאפשר לשים על הכתם ולא חייבים לכבס מיד. אם אני לא טועה, אפשר לחכות אפילו עד שבוע ורק אז לכבס. אז אם נגיד יש לך בגד לבן של הקטנה עם כתם את יכולה פשוט לשים את התרסיס ואז לכבס כמו שעשית עם הבגדים שלכם אבל האבקה של התינוקות. אגב, מה מיוחד באבקות האלה? אמנם הקטנה שלי כבר בת 6 אבל לא יצא לי לשמוע על זה כשהיא הייתה תינקות... אשמח לפירוטט

וכן כתמים יורדים גם ב30 מעלות

לדעתי אם חיבור בגדי התינוקות לבגדי המבוגרים פותר את בעיית הכתמים זה עדיף בהרבה על החומרים מורידי כתמים.

אני מגיל 0 מכבסת יחד עם הכביסה הכללית. מה העניין לכבס בנפרד? (שואלת ברצינות)

אפשר לערבב ורוד ותכלת עם לבן, בתנאי שהצבעוניים כבר עברו כמה כביסות.

אם הם חדשים כמובן לא לערבב.

גם אפור בהיר וורוד פוקסיה אפשר, שוב, אם עברו הרבה כביסות ורק עד 40 מעלות.

ושרוב המכונה תהיה בהירה יותר - לא מכונה בצבע פוקסיה עם גופיה אחת לבנה..

עם אדום אל תתעסקי. הוא בעייתי. גם אי אפשר לערבב אותו עם כהים כי הוא מקבל גוון אפרורי ולא יפה. בקיצור צבע לא נוח..

בטמפרטורה גבוהה יותר כבר אסור לערבב, יורד צבע.

יש אבקות כביסה לתינוק שלא עולות יותר אז למה לא לערבב עם כל הכביסה?

או שאני טועה.. סנו מקסימה עם ציור של תינוק היא לתינוקות?

חוץ מזה, בעיני המרכך קריטי יותר, הוא עלול לגרום לגירודים גם אצל מבוגרים וחשוב שהוא דווקא יהיה לתינוקות או לבדוק מה עובר אצלה בלי גירודים. נשאר ממנו יותר על הבגדים מאשר מאבקת הכביסה.

לעשות מקלחת חמה חמה עם זרם על המקומות הכואבים

לשתות תה חם- נראה לי שזוטא לבנה אמור לעזור, ניסיתי כמה פעמים ונראה לי שמה שעזר זה בעיקר החום של המים...

לשים בקבוק חם

לשכב לנוח עד שיעבור

לישון

ודווקא הקירור מרגיע את עוצמת הכאבים.

ככה אצלי למשל..
בקיץ, אני לא יכולה לעבור בשלום בלי קרח..!

ממליצה ג"כ לקחת משכך כאבים ולא לסבול.

רק קחי בחשבון שזה מרדים

ומשתמשת בזה גם לכאבי ראש וגב

אולי זה ביוץ?

ואולי יש לך בעיות כרישה? נסי לברר !

אם הכל תקין אז נסי מה שהיציעו למעלה!

בהצלחה ורפואה שלימה !!

או רופאה כמובן..

לא כתבת פרטים - אם זה קורה תמיד או שרק הפעם.

בשתי האפשרויות צריך לבדוק ובדרך כלל יש מה לעשות.

דרך אגב, אם את רווקה ואין לך בעיה עם גלולות יש לי חברות שלקחו גלולות כדי להפחית מהסבל. תלוי עד כמה זה משבש את החיים וכמה ימים סובלים כל חודש כמובן. בשביל יום אחד בחודש לא שווה, אבל שבוע בחודש כבר כן..

תרגישי טוב!

אחרת לא מוסבר למה מוצץ פשוט עגול לא מצליח למצוץ ולתפוס כמו שצריך.

שוב אני מחדדת אין לי נסיון בזה רק מעלה השערה!!

תודה על הרעיון!

אז מישהי מכירה אחד מהשמות הנ"ל?

אשמח מאוד לשמוע,

תודה מראש

מרטיב פחות חיתולים?, עולה פחות במשקל?

אולי בגלל שלא חם עכשיו, את שותה לא מספיק?

נקודות למחשבה...

בגיל הזה השאלה העיקרית זה איך התינוק מגיב, אם הוא יונק ומרוצה או מתפתל ובוכה...

ומסכימה גם כדאי בדיקת דם.

זה להיות סופרוומן לעשות את כל זה. וברצינות, אולי אפשר עזרה גם מעוזרת בית או משהו כזה.

וגם אם את לא עושה עכשיו הכל בעצמך, זה לא אומר שאת לא טובה ואוהבת ח"ו.

אחת מהן היא לדעת שאת לא נמדדת בהישגים שלך, בהספקים שלך, ובטח שלא בכמה את מצליחה לעשות בחודש שמיני, עם חמודי קטן שכבר מהלך לו בבית.

השניה היא לדעת שזה המקום שלך עכשיו, המקום של העייפות והצורך לנוח. כאן ה' שם אותך עכשיו. זה הזמן לשכב את הספה, וליהנות מהערב עם בנך. להיעזר ולהיתמך. כאן את נמצאת עכשיו, וזהו מקומך.

ולעשות לעצמך משימות קטנות, קצת קצת בכל פעם, ואז להרגיש סיפוק מכל פעם שהצלחת עוד משימה קטנה, שכבשת עוד יעד קטן (קיפול שתי חולצות, שטיפת חמישה כלים וכד').

הרבה הצלחה ומנוחה!

אני שמחה שלפחות שיטה אחת התאימה לך.

שיהיה בהצלחה!

את צריכה לחשוב-מהו סדר העדיפויות שלך?

אם הילד אצלך במקום הראשון אז עבודות הבית יצטרכו לעבור למקום שני.

ומתוך עבודות הבית, מה שאת יכולה להוריד ממך תורידי!

תקחי עוזרת, תבקשי עזרה מבעלך.

את כותבת:להיות אישה טובה ואוהבת. לא להשאיר את כל העבודה לבעלי.

את מגדלת את הילד שלך ושל בעלך, סוחבת בבטנך את ילדכם השני, האם זה לא אישה טובה ואוהבת?

לעשות את הכל כולל טיפול בילד לימודים ואת כל עבודות הבית יביא אותך להתמוטטות!

זה לא אסון לבקש מהבעל לעזור בכל מה שיוכל..

כל פעם שעולה לך תחושה כזאת תגידי לעצמך משפט אחר כנגד (תבחרי משהו שישכנע אותך)

משהו כמו- אני עושה את כל מה שאני יכולה כרגע במצבי.

בימים הראשונים אחרי לידה יש נשים שלוקחות לפני כל הנקה או כל כמה שעות באופן קבוע אופטלגין כדי שלא יכאב ברמות..

תקחי איתך בתיק לידה אופטלגין..וכל פעם לקחת שני כדורים..אחד לא בהכרח משפיע..

לידה קלה ובשורות טובות!

"אם אני עברתי את זה - כל אחת יכולה". אני מצטרפת אליה ואומרת את זה גם על עצמי.

מה שראית אצל היולדת ההיא היה יוצא דופן לגמרי.

איך היה לך אחרי הלידה השלישית? לעניות דעתי זה יהיה בערך באותו סדר גודל.

אני אחרי 7 לידות. אני לא זוכרת שבלידות האחרונות זה היה שונה במיוחד מאשר בלידה השלישית. האמת היא שאפילו יותר קל.

אם אני זוכרת נכון, אחרי הלידה השניה הייתי כמובן מופתעת מהעוצמה, ואחרי השלישית סבלתי אולי עוד מעט יותר, אבל בלידות אחרות זה לא החמיר.

אותה אחות אמרה לי שחשוב לשכב ברגליים ישרות ולהרפות כמה שאפשר. אם צריך אפשר לקחת משככי כאבים.

ואם את רואה שאחרי הנקה כואב לך כל כך תקפידי לקחת לפני משכך כאבים

לכן שעה לפני הנקה הייתי לוקחת אופטלגין. ובלילה 2 אקמול שאצליח לישון. אחרי שבוע כזה היה אח"כ הרבה יותר קל.

אם את מפחדת מכאבים - תשתמשי במשככים.

אה, חוץ מזה,  הילד שווה את זה

לא כאבו לי ההתכווצויות הרבה יותר מאחרי הלידות הקודמות.

אחרי הלידה הראשונה, כשהייתי עם תפרים, סבלתי הרבה יותר.

דבר ראשון להיות רגועה

ברגע שתשדרי למוח שכואב לך יכאב לך יותר

אם ממש כואב לוקחים אופטלגין

אבל כל לידה זה משהו אחר יכול להיות שבלידה רביעית שלך לא יהיה לך כמעט התכווציות

תחשבי טוב ותקווי שיהיה בעזרת ה' טוב

לידה קלה

לדעתי זה יותר פסיכולוגי,אצלי עזר.

הרבה מאוד פעמים תחושת רעב היא בעצם תחושת צמא שאנחנו מפרשים כרעב, וזה שאת לא מצליחה להכניס אוכל לפה אולה מהווה הוכחת לכך, תנסי כשאת רעבה לשתות הרבה, זה יוריד את תחושת הרעב- וגם אמור לפתור את התופעה השניה.. בהצלחה!

אני ממש מזדהה גם גם אצלי זה ככה בתחילת הריון

ראיתי שאם אני מכינה לי דברים טעימים שעושים חשק זה קצת עוזר

תחשבי מה את אוהבת לאכול

למשל פריכיות, קרקרים פירות

תכיני לך מראש מנות קטנות בשקית תשימי בתיק כשאת יוצאת 

שלא תתקעי בהתקף רעב בלי כלום

לגבי העייפות והרצון להקיא- מבאס

תנסי לעשות הפסקות קצרות של מנוחה - נשימות עמוקות ואיטיות 

לפעמים זה עוזר

וחוצמזה תתפללי הרבה שזה יעבור לך בקרוב

גם לי היה מה שאת מתארת...אז אכלתי מתי שבא לי,השתדלתי לזכור שלמרות החוסר תיאבון כן אכלתי,השתדלתי תזונה בריאה,פינוקים מידי פעם

פשוט רבצתי הרבה במיטה,בעלי עשה דברים במקומי עם סדר עדיפויות מה הכרחי ומה לא

יואוו זה מסקרן

ואני מרגישה ברווזה כשאני הולכת למרות שיצאה לי בטן ממש פיצית

אבל זה משפיע לי על השיוי משקל

ועוד כל מיני..

הבטן התחילה להציק וקשה להתכופף

עד שמתרגלים למצב מסויים פתאום יש שוב יותר קושי...

בגדול הכי זה בטרימסטר השלישי נראה ל.

כשנהייתה ממש בטן משמעותית

אבל גם הרבה לפני היה לי קשה ללכת כי היו לי כאבי גב נוראיים-אז זה גם נחשב הגבלה בתנועה

כדאי ליתר ביטחון לעקוב אחרי חיתולים. אם יש שישה רטובים היטב ביממה, ובגיל הזה עדיין מצפים גם לשתיים-שלוש יציאות יפות - הכול בסדר, ותיהני.

מה הכוונה "יכול להיות תקין לגמרי"- רוב הסיכויים שזה לא? אני דאגנית..

וגם- תוך כמה זמן זה מופיע בחיתול? כאילו תוך כמה זמן התזונה שירדה מתבטאת ביציאות?

תודה רבה רבה

יש נשים שהכמויות מתמעטות אצלן בווסת, יש נשים שהכמויות מתמעטות אצלן בביוץ, יש נשים שגם וגם... התוצאה היא בעיקר הרבה דרישה בימים האלה ואחריהם, כדי להשלים את החסר. אחר כך הכמויות מתאזנות ושוכחים מזה עד החודש הבא...

בגיל חצי שנה בערך הגיוני שתהיה.

אז אולי שילוב של מחזור עם קפיצה...

בע"ה

מרגיע ומעודד..

בפעם הראשונה...ילד שלישי ...ההנקה הלכה ככ יפה

(אחרי ניסיונות קודמים..שכמעט ולא הצליחו..)

מקווה שהכל יחזור לקדמותו בשלום..

תודה

סיוט. קורה אצלי כל חודש לפעמים כמו שבהתהוות ציינה גם בביוץ.

מה שאצלי עוזר זה לשתות המוווווווון (מוסיפה ליטר/ליטר וחצי ביום לכמות הרגילה 3/4/5 ימים הללו) ולהבין שזה אוטוטו חולף, זמני. 

בהצלחה

יש לי חברה שבכל ההריונות הייתה גבולית לסכרת הריון, ועכשיו היא מניקה בהריון והתזונאית אמרה לה שזה ממש מעולה בשבילה - החלב לוקח הרבה מהסוכר, ומאזן אותה!

אבל שום תופעה לא פסחה עליי מה שכן לא שמנתי עדיין ולא רואים כלום.. שזה נדיר אצלי אני ישר נהיית בטטה.

אז אולי זה קשור.

אבל- אצלי ההריונות ה-2 וה-3 (שבשניהם הנקתי) היו הרבה יותר קלים מאשר הראשון.

אם כי עדיין היו בחילות. אבל אין מה להשוות להריון הראשון.

אז אולי יש בזה משהו.

תהני! בבריאות ובשמחה!

המשכתי להניק גם לאחר שגיליתי שאני בהריון, ואכן תחילת ההריון היתה הרבה יותר קלה ממה שאני מכירה, עד שהפסקתי להניק.

אבל ההריון הזה הסתיים בהפלה בשבוע 12. אף אחד מרופאים לא אמר בפירוש שזה קשור, אך גם אף אחד מהם לא שלל את הקשר.

בנוסף, קראתי לאחרונה שהחלב הופך להרבה פחות מזין בזמן ההריון, כך שאולי זה מאמץ שווא.

לשיקולך, תלוי בכוחות שלך.

בהצלחה רבה ובשעה טובה!

כדי לא לסבול מרגשות אשמה מיותרים, ממליצה לקרוא את דבריה של ד"ר לייבוביץ' (רופאה מומחית לנושאי הנקה, רוב הסיכויים שלא פגשת רופא שמתמצה במחקר עדכני כמוה).

לגבי החלב שהופך לפחות מזין - מוכנה לתת קישור למה שקראת? הייתי רוצה לקרוא במקור כי זה מוזר לי. אני כן מכירה שבהרבה מקרים החלב מתמעט בהריון, אבל בכל מה שקראתי אין אמירה לגבי פגיעה באיכות שלו (למיטב ידיעתי חלק משמעותי מהחלב שאנחנו צורכים - שזה אומר גם החלב שהולך לייצור התמ"ל - מגיע מפרות בהריון).

אני דוקא ממש נהנית מזה, וזה עושה לי חיים קלים יותר עם הפושטק. מה דעתך שכל אחת תעשה מה שטוב לה ולא תשליך מעצמה על אחרות? ואם זה נקרא התנפלות אז סליחה. (רק שמה שאת כתבת זה גם התנפלות - לתשומת לבך!)

באיזו זכות את מכתיבה לנו מה לעשות? כולנו נשים בוגרות ויש לנו זכות לבחור!

תארי לך שמישהי היתה פותחת פה הודעה בסגנון שאת פתחת "תניקו, תאכילו את התינוק ותפסיקו להתעסק עם תמ"ל"? כולן היו מתנפלות עליה ובצדק!

מבחינת האידאל - נראה לי עד גיל שנה. את הגדולה הנקתי עד הגיל הזה, למרות ששלושת החודשים האחרונים לוו בהיריון שהתחיל. השני גרר אותי עד גיל שנה וחצי, וזה כבר היה לי קצת סיוט. התאומים הפסיקו לפני גיל שנה, אבל בכל מקרה זו לא הייתה הנקה מלאה - הם אכלו גם מבקבוק.

נראה מה יהיה עכשיו... דווקא יכול להיות שמעצמי ארצה להמשיך מעבר לגיל שנה.

בתכלס לא הצלחתי עם אף אחד יותר מחודשיים

כמו שמואל הנביא ע"ה.

כמו הבושמנים אנחנו .

עד כמה שאני יודעת הם נודדים ממקום למקום בחיפוש אחר ציד. (לא חקלאים שמעבדים קרקע וניזונים או מתפרנסים ממנה.

ומהסיבה הזו הם מקפידים להמשיך את ההנקה לפחות עד גיל שנתיים למקרה שלא ימצאו תזונה מספקת.

האמהות נושאות את הפעוט עליהן במשך מסעות הנדודים. נדיר אצלם ריווח בין תינוק לבא אחריו שהוא פחות משנתיים וחצי שלוש.

אנשים קטני קומה ועדינים.

רואה חשיבות גם יותר מזה, כל עוד בגבול הטעם הטוב ולא ילד גדול מידי.

אישית הנקתי גם עד גיל 2.8. (לא במקום תזונה מלאה.. אלא נשנוש-שניים ביום בשביל בריאות ופינוק)

בפועל- הנקתי עד חצי שנה, 10 חודשים

והשלישי- שנה ועשרה חודשים.

עכשיו- הקטנה בת שנה ועדין מניקה, נראה מה יהיה...

את 3 ילדי הנקתי עד גיל זה

ואז פשוט נמאס לי לשאוב להם בעבודה אז עברתי למטרנה..

לפי חכמי ישראל (בן איש חי ועוד) וגם לפי חכמי האומות בארגון הבריאות העולמי.

בגיל שנתיים מערכת החיסון מבשילה- ולכן עד גיל זה- ההנקה נותנת מערך הגנה טוב.

וכמובן- הקשר בין האם לתינוק- זה משהו אחר לגמרי.

הקטנה שלי עכשיו נגמלה כמעט, בגיל שנתיים. וזה קשר מיוחד מאוד.

אבל בפועל את כולם הנקתי עד 9-10 חודשים.

ככה יצא...

חלק כי נכנסתי להריון, ואחרים כי הרגשתי שזה מתחיל להעיק עלי.

אני פשוט מורידה מינון. וככה משתדלת להמשיך כמה שיותר.

עכשיו ממש הפסקתי, אני בהריון חודש חמישי וכבר אין לי כח..

כמו שבת 30 כתבה יפה - גם לפי חכמיי ישראל וגם לפי חכמי אומות העולם...

(רק הערה - אני לא חושבת שזה ממש מדויק שהמערכת החיסונית מבשילה בגיל שנתיים. זו מערכת מגוונת. יש סוג מסוים של נוגדנים שכבר בגיל שנה מגיעים לייצור מלא כמו אצל מבוגרים, סוג אחר שרק בגיל שנתיים, ועוד סוגים שבהמשך. הבשלה סופית בערך בגיל התחלפות השיניים. כל הזמן הזה ההנקה היא לא מיותרת.)

אחרי גיל שנה אני כבר מטילה כמה הגבלות, כדי שההנקה תישאר נוחה ונעימה לי.

בילד הקודם בגיל שלוש ומשהו חששתי שאנחנו בדרך להיכנס לאיזה סיבוך הלכתי, אז החלטתי לגמול. עבר מצוין.

חלומי התפוגג כלא היה..

בפועל הכי הרבה שלי היה בקושי 3 חודשים

(מתואמת, איך עושים אייקונים בכותרת?)

גם אני לא ידעתי עד עכשיו איך עושים... ובכל מקרה, לכל סמל יש את המילה המתאימה לו.

ותנו חיבוק גם למינימאוס, שגם אצלה היה ככה

מינימאוס קבלי-  

שהתחיל כשהוא היה בן שנה).

השניה עד גיל 3 בערך אולי קצת יותר.

השלישית עד שנה ושמונה-תשע. (גם פה התעייפתי בגלל ההריון שכבר היה לקראת סוף שליש שני).

אם את שואלת באופן כללי באידיאל - אז נראה לי לפחות שנה, שנה וחצי. אבל כמה שיותר יותר טוב : )

הפוך מדילמה ומינימאוס.

עם כל הילדים היה קשה לי לגמול אותם מהנקה.

רציתי להפסיק ,לא בגלל הילד או בגללי, אלא לחזור לזוגיות שפויה ועם תינוק יונק אצלי לא שייך.

שני הבנים הנקתי עד גיל 2 בערך

הסיבה שהפסקתי הריון .....

טפטפתי כמה טיפות על גופיה ישנה (כי זה שמן, בטח לא ירד) וקשרתי למיטה. בזמן השינה זה עזר לה מאוד לפתוח את האף.

אפשר גם לטפטף לאף מי מלח (אפשר לקנות בבית מרקחת).

בהצלחה!

שמשפריצים לתוך האף אך לא ניסיתי!!

אבל זה לא משנה, חשוב שהבדיקות תהיינה בטווח ימים קרוב, נגיד יומיים שלושה גג זו מזו.

מישהי פה כתבה פעם שהיום כבר לא צריךלהקפיד שתהיינה בזמנים קרובים, אבל לא ראיתי בעוד מקום שאומרים את זה, אז עדיף לעשות צפוף, אם כבר טורחים לעשות.

אבל עדיף כמה שיותר צמוד

עוד לא ילדתי, אבל ראיתי המלצות לישון בלי שמיכה כלל..

נו באמת! אנחנו עם שמיכות פוך שמנות, והפיצים שמאבדים חום הרבה יותר מהר בלי שמיכה??

ראיתי איפשהו כתוב שצריך לתחוב את שולי השמיכה סביב המזרון למטה ובצדדים.

אולי תנסי ותגידי אם עזר?