אני חודשיים אחרי לידה. בעלי היה במילואים כמה שבועות והיה אמור להשתחרר השבוע. והודיעו לו מעכשיו לעכשיו שאין שחרורים בגלל המצב בצפון.
ואין לי אויר.
הייתי במוד של הישרדות וחיכיתי לרגע שהוא יגיע ואנשום. וזה לא קורה.
ויציאה פה יציאה שם לא תעזור לי. אני רוצה אותו בבית. הוא יד ימיני ובלעדיו אני אבודה. הוא השפיות שלי.
כל השנה שעברה שהיה במילואים גם לא שרדתי והיה זוועות.
ועכשיו אני בוכה כי אני יודעת שמילואים מוציאים ממני את כל הרע. אני מדוכאת, אין לי שמחת חיים.
הילדים שלי מסכנים אין לי פניות נפשית אליהם.
והטכני לבד כ"כ כ"כ קשה. אני עם תינוקת שישנה בקושי. איך אפשר לתפקד ללא שינה??
הוא ביקש להשתחרר ולא אישרו לו.
ואני רגע מלהשתגע. ה' עד מתי.
אם כי קיבלתי עליה המלצה ממישהי שלה זה כן עזר פלאים... או שפשוט הקושי של הבת שלי לא היה קשור לתזונה וזהו 🤷♀️)