זה ברעיון של שקיפות? או שהיא יותר מועילה? לא מצליחה להבין ממר גוגל...
אני פחות בעד בדיקות סטטיסטיות שילחיצו אותי לשווא.
אלא אם כן היא יותר מבסטטיסטיקה
זה ברעיון של שקיפות? או שהיא יותר מועילה? לא מצליחה להבין ממר גוגל...
אני פחות בעד בדיקות סטטיסטיות שילחיצו אותי לשווא.
אלא אם כן היא יותר מבסטטיסטיקה
לא אומרת פה מה נכון לעשות (היו לי הריונות שלא עשיתי והיו כאלו שכן).
ואני מסכימה איתך שלרוב כשיש תוצאות לא טובות בבדיקות האלו, זה רק מלחיץ לשווא, ובסוף מתברר שהכל בסדר.
אבל לפעמים לא. לפעמים בזכות הבדיקות יודעים לעקוב ולבדוק בצורה יותר טובה את מה שהבדיקות מראות יותר סיכון אליו, וזה כן יכול לעזור.
אז זו באמת שאלה אם שווה לקחת את הסיכון ללחץ שסיכוי גדול שבסוף יתברר כמיותר.
אני בהתחלה החלטתי שלא. בהריונות האחרונים שלי החלטתי כן להיבדק, ולדעת לקחת כל תוצאה בעירבון מוגבל. וכן היו לי גם הלחצות שב"ה בבדיקות בהמשך ראו שהיו לשווא, ובכל זאת הרגשתי שאני יודעת לקחת את הלחץ בעירבון מוגבל, וכן שמחה שבדקתי.
שליה אחורית שבוע 14+6
אני בטוחה שהרגשתי תנועות פעם ראשונה בשבוע 11.
לפני שבועיים הייתי מרגישה כמעט כל ערב
ועכשיו פעם ב... אחרי שאני מתפללת להרגיש משו.
עדיין עם בחילות ופעמיים בונגסטה, בטח זה יהיה ככה עד הלידה בע"ה...
מנסה להרגיש בהריון חוץ מהבחילות... כל הזמן חרדות
לא מרגישה שמנה בכלל ולא סגורה אם יצאה לי בטן או לא... כי העיכול גם ככה איטי מידיי אז אולי זה רק מהאוכל?!
בחמישי יש לי סקירה ראשונה...
ואני בחרדות אימים
בקיצור אני אשמח לקצת הרגעות אני לא מצליחה להתחזק באמונה ולחשוב טוב!!! היצר הרע כזה חזק שאני נכנסת כל כך עמוק לתרחישים הרעים שאני ממש מרגישה במציאות מדומה...
ממש הגיוני שאת לא מרגישה בצורה ברורה. גם אם הרגשת קודם.
מבינה מאוד את הלחץ שלך, אבל באמת רוצה להרגיע אותך שלגמרי רוב הסיכויים שהכל בסדר.
בינתיים מציעה לך לנתב את החרדות והפחד לתפילה על העובר. לי זה עוזר...
אני גם אתפלל עלייך (אם תרצי לשלוח שם בפרטי - מוזמנת. אם לא מתאים לך, ה' ידע למי אני מתכוונת...)
מזדהה עם החרדות
היום בסקירה נרגעתי לראות שתודה לאל יש דופק ותנועות והכל בסדר
אין לי עצה מה לעשות
אני כל הזמן אומרת לעצמי שבכל מקרה כרגע אין מה לעשות ומה שיהיה זה מהשם. זה קצת מרגיע אותי
שהכללל זה השםםם דיי עם הדאגות דייי
קשה לשחרר....
אבל הייתי באותו חשש כמו שלך...
בשבוע מתקדם ממך, ולא הרגשתי תנועות מלא זמן למרות שבוודאות התחלתי להרגיש תנועות בשבועות 13-15. תנועות ברורות ממש.
היום ב״ה ראיתי אותו זז במרץ באולטראסאונד ואני לא מרגישה כלום🤭
אז כנראה שבאמת תנועות בשבוע כזה הן לא מדד, קל וחומר בשבוע שלך...
החשש ממש מובן אבל אולי זה יכול קצת להרגיע...❤️
קצת מרגיע.
אם כי יש לי תנועה פעם בשבוע כזה כשבשבוע 13 זה היה כמעט כל ערב וזה היה כל כך מרגיע
וזה ממש מאתגר אותי
גם כל תופעה שיש לא בהכרח מוכיחה לי על הריון כי אולי בלי קשר...
גם עכשיו בשבוע 8 יש לי בטן ..שאריות מכל הקודמים ונפיחות
רק כשיש תנועות אני מרגישה בהריון
ותנועות באות והולכות זה תקין עד שבוע 25-27 ככה שבכלל לא להתרגש אם לא מרגישים כמה ימים הוא פצפון עדיין
(עשו משטח שבודק את זה)
יתכן אולי שבלי החיסון היו מקבלים את השפעת יותר חזק
אי אפשר לדעת כבר.
בגלל שחלתי שנה שעברה בשפעת קשה
זו שנה ראשונה מזה כמה שנים שלא הייתי חולה (טפו טפו) והיה פה שפעת (לבן שלי היה חיובי b)
ראיתי על עצמי כמה פעמים שעם חיסון אני סתם נהיית חולה מייד אחרי החיסון
ותמיד יש לי בנוסף פעם או פעמיים שפעת קשה, עם או בלי חיסון
לכן לא מחסנת את הילדים ולא מתחסנת בעצמי
אם כי שוב, לרוב אני הכי בעד
בחיסון הזה ספציפית לא ראיתי הבדל
קצת ממידע שלמדתי, (אולי הוא כבר לא עדכני לא יודעת)
יש כ200 זנים של שפעת, שמתחלקים בגדול לקטגוריות/סוגים של A, B, וC
בחיסון שמים 2 זנים מסוג A וזן אחד מסוג B
ובכל אופן זה משתנה משנה לשנה בהתאם לתחזית של איזה זנים יהיו נפוצים לאותה שנה, וכמובן שיש זנים שעוברים מוטציות ושינויים כמו לדוג' שפעת החזירים...
אז אפשר להתחסן לא בטוח אבל שהזן שתקבלי בחיסון הוא הזן שהאדם יחלה בו...
שוב בענייני סימפי
אז אחרי שבועיים של מנוחה כמעט מוחלטת (חופש+מחלה שלי+מחלה ארוכה של הילד) חזרתי היום לקצת פעילות. ואיזה כאבים אימאלה.
ואפשר לחשוב איזו פעילות עשיתי היום...
הלכתי למרפאה, נסעתי לעבודה, לימדתי שעה וחצי בעמידה כולל הסתובבויות ללוח, חזרתי בתחב"צ, סיבוב החזרה מהגנים ברגל וזהו.
זה משגע אותי שזה כבר גורם לי לכאלו כאבים.
מה אני אמורה לעשות? לצאת לחל"ת עד הלידה? ומה יהיה על הדמי לידה?
זה הון כסף.
תרגישי טוב!!
אותי זה היה מתיש סוף גם בלי סימפי
אולי ללמד בישיבה?
לחזור במונית?
שמישהו אחר יאסוף?
מעולה שנחת שבועיים!
אבל מה לעשות שאת צריכה להמשיך לנוח... את לא יכולה לחזור לפעילות רגילה ולצפות שהכאבים לא יחזרו. זה לא מספיק לא לנקות ולא לבשל (וזה בפני עצמו מאוד קשה! אני יודעת. ואת אלופה שאת החלק הזה הצלחת לשחרר), אין ברירה אלא להפנים שההריון הזה שונה ומצריך התייחסות שונה. במקום ללכת תצטרכי לנסוע למרפאה, ללמד בישיבה (את יודעת שאפשר לכתוב על הלוח בישיבה? מניסיון 😅 ואפשר גם לבקש מהתלמידות לכתוב במקומך. אפשר לעשות תורנות בין הבנות למחוק מהלוח כשאת מסיימת לכתוב כדי שלא תצטרכי לקום בשביל זה. בקיצור יש פתרונות, אבל זה דורש יצירתיות, להתגבר על החוסר נעימות, ודבר ראשון והכי חשוב - להבין שאת פשוט לא יכולה לעשות את הפעולות האלה), ולמצוא פתרונות, אפילו חלקיים לחזרה מהעבודה והאיסוף מהגנים. כל דבר שיקל עליך
...
וגם לא מצליחה לכתוב ככה על הלוח...
לבקש מבנות שיכתבו יגמור לי את כל השיעור...
אוף, איזה קשה זה שכל פעילות קטנה כל כך כואבת
ובאמת ממש קשה לשחרר בבישולים ובניקיונות...
המרפאה ממש קרובה, אי אפשר לנסוע אליה. הבעיה היא שהדרך מלאה מדרגות...
תעתיק
ללמד רק בישיבה
תקרבי את הכסא אליהם
תשבי על כרית פילאטיס מאוד מקל
את יכולה לקום ל5 דק פעמיים כל שיעור
לשמור על עצמך
גם בלי סימפי'
באיזשהו שלב פשוט השתדלתי לשבת כמה שאפשר
בגדול בהריון אפשר רק לנסות למנוע מהכאב להתפרץ ולא לשנות את המצב הכללי בגןף..
אצלי שיפר את המצב ללכת רק עם נעלי ספורט איכותיות כל הזמן,
לשבת רק על דברים מוגבהים
לא לעשות דברים שמעירים את הכאב כמו שטיפת כלים, שטיפת רצפה, או לעשות את הדברים האלו 10 דקות מיד לשכב לנוח..
כך חצי שעה לקחת זמן מנוחה
כן לשמור על תנועתיות, רק לנוח גם מחמיר..
לקחתי נערה שתשטוף את הבית ולא עשיתי בכלל.
גם לטאטא השתדלתי להימנע
ממש מפורט בחוברת של ה'סימפוניה- ביחד זה סימפטי' כל הדברים שמשפיעים לרעה...
וכן עוזר ללכת למישהי שכתובה שם בתחום של התעמלות משקמת שתסביר לך מה יכול להקל עלייך שיטתית, אולי יש תרגילים שיכולים לעזור...
אצלח נעלי ספורט הכי השפיעו לטובה...
מתחשק לי להכין ולהקפיא שבילדים יקחו איתם לביה'ס לנשנוש במהלך היום או סתם כארוחת בוקר לדרך..
יש לכם מתכון מוצלח עם קמח כוסמין וסוכר חום?
אז ככה-
היריון אחרון- שני במספר, סבלתי מזה מאוד.
רק בסוף ההיריון קראו לילד בשמו כך שלפחות ידעתי שאני לא סתם כך מתפנקת ובאמת יש איזשהי בעיה.
אחרי הלידה עבר,
אבל הפחד מזה שיחזור לא פוסק
ואני יודעת שיחזור כי כך אמרה הרופאה
משהי סבלה מזה ויכול לתת טיפים?
מאוד רוצה היריון שוב ותמיד כשנזכרת בזה אני מאוד נלחצת
כבר הריון שלישי מתוך 4 שסובלת מזה.
מה שעוזר זה תפילות שיגיע כמה שיותר מאוחר...
אוסתואופתיה ממש ממש עוזרת! הולכת דרך מכבי טבעי.
ותחושת שליחות שאני זוכה להביא עוד נשמה לעולם...
אף אחד לא מבטיח לך כלום אבל לי אישית אחרי הריון אחד שממש סבלתי החלטתי לנסות להכין את הגוף קודם
התעמלתי פעמיים בשבוע לפחות וזה ממש עזר .
הכאבים התחילו בשלב מאוחר יותר והרבה פחות כאב לי
ממצב שהייתי ממש מןשבתת ותלויה באחרים למצב של תפקוד,אבל כן לקראת הסוף של ההריון מחודש שמיני ואילך כאב לי,אבל לא ברמה כמו ההריון הקודם.
חוג יוגה ממש שיפר לי בחודשים הראשונים. הצלחתי ללכת ולתפקד
באמצע חודש 8 הפסקתי לצערי והסימיופוליזיס חזר במלוא הדרו ..
באסה שאין לי בלוז התעמלות
הילדה שלי כבר בת שנה ולא הוזזתי את עצמי😪
אוסתאופט זה לא כואב?
שבוע טוב,
אשמח מאד שתיכתבו כאן כמה ילדים המטפלת של הילד שלכם לקחה.
תינוק בן 3 חו' עד 9 חו'
יעזור לי להבין את המושגים, תודה!!
ובפועל היו שישה?
יש משלה, שגיאת מקלדת
אבל איפה מוצאים כזו מטפלת? הרי היא לא מרווחיה כמעט ככה..
אני בד"כ מחפשת באופן אקטיבי אשה שיכול להתאים לה לשמור על עוד ילדים ומשלמים לה סכום לפי שעה ביחד עם עוד אמא
כרגע משלמת על משפחתון של 6 ילדים 2000 לא כולל ימי שישי ובלי צהרון. חופשות של משרד החינוך.
וכמה בערך משלמת לה? יודעת שזה תלוי מיקום.. רק רוצה להבין בערך עד כמה כדאי להשקיע
5 ימים בשבוע עד 2
בפועל יש לה 5 ב"ה.
המטפלת של הבן שלי לוקחת 6, וקשיםם אני מתלבטת כמה זה נורא
אין לי שום אופציה אחרת
היא חברה שלי, אני סומכת עליה ב"ה מאוד
הילד שלה אחד מתוך הילדים במשפחתון
כשהיו ככה תינוקות לקחה 5 והיא די בלבוסטע ומנוסה וטיפלה בהם היטב
עכשיו הם מעל שנה אז לוקחת 6 כולל הבן שלה
והסכמתי כמעט לכל תנאי כולל ימי העבודה בשבוע, מס החופשות, שעות הסיום... משלמת על זה מחיר מכובד גם מבחינת הנוחות שלי.
אני פשוט לא מסוגלת לסמוך על אף אחד.
וזה די נס האמת. המון המון תפילות עם ים של דמעות...
לק"י
כך שאפשר להשאיר אצלה לכמה שנים.
אבל זה אומר שלא תמיד יש חברים באותו גיל. לי זה נראה פחות קריטי, אז את 2 הקטנים השארנו אצלה עד גיל הגן.
היתה לנו מטפלת שלא פרסמה את עצמה בכוונה כדי להתחיל עם קצת ולהוסיף עוד במשך השנה. זה היה מושלם- בתחילת שנה היו שני תינוקות ואז בהדרגה התווספו עוד עד שבעה.
מטפלת אחרת התחילה עם חמישה והגדירה שבהמשך השנה, אחרי שכולם יתרגלו היא יכולה להוסיף עוד שניים.
בני חצי שנה עד שנה וחצי בערך..
זה המקסימום שהיא לוקחת
ואני רואה שזה בסדר גמור מבחינת היחס שהם מקבלים..
נראלי אם זה יותר מ6 כדאי שתהיה עוד מישהי איתה.
והוא לא קל במיוחד..
בגדול התקן אומר עד 6 ילדים. אני חושבת שזה לא אפשרי מטפלת אחת על כמות כזו.
חוץ מאחת שלקחה8-9 בתקופה של סוף שנה והייתה עם עזרה מבעלה
4 עד גיל שנה, 5 שנה עד שנתיים ו5 שנתיים עד שלוש. הזייה, לא יודעת איך היא עושה את זה אבל כנראה שהיא ממש מוכשרת וטובה כי עובדה שכבר כמה שנים יש 14 אימהות שרוצות לשלוח אליה את הילד שלהן...

אני פעם החלפתי מטפלת על 9 פעוטות והייתי איתם לבד וזה היה ממש קשה וגם מלחיץ
רק הלכתי רגע לשירותים ואחת הפעוטות זרקה משחק על פעוט אחר.
מזל שלא קרה כלום..
ברוך ה' שזה הסתדר.
בגיל 10 חודשים שמתי את הבת שלי ביחס של אחד ל6 וזה הרגיש לי יותר מידי תינוקות בסוף למזלי התחילה המלחמה ו3 הורים ביטלו הרשמה כי נשארו בבית אז היה לה יחס של אחד ל3 וזה היה יחס מושלם.
בהתחלה הרגשתי לא נעים עם המטפלת שמרוויחה פחות אבל היא דווקא הייתה מרוצה מהסידור כי גם לה הרגיש ש1 ל3 זה יחס מעולה.
אבל המשפחתון פועל ביחידת דיור אצל זוג מבוגרים
והרבה מהזמן האישה גם נמצאת (הם הסבא וסבתא של המשפחתון ❤️ והיא גם מכינה את האוכל)
אז כמעט ואין מצב שהיא אחת על 5
אצל הקטנה הן היו 2 על 7 ילדים. אותה מטפלת, פשוט החליטה שרוצה פחות ילדים
זה בטח נושא חרוש אבל צף אצלי ואשמח לשמוע אתכן או לקישורים בנושא.
איך מלמדים ילדים על מוגנות?
איך מסבירים להם איזה מגע בסדר ואיזה לא, מתי זה בסדר לחשוף את הגוף (בבדיקת רופא לדוגמא) ומתי זה לא.
איך מלמדים אותם לבוא ולספר אם קרה משהו (אי אפשר להגיד לא נעים כי המגע גם יכול להיות נעים).
קיצור, איך חיים עם האחריות המפחידה הזאת ללמד ילדים על מוגנות ועושים את זה בצורה טובה?
יש הדרכה או ספרים בנושא?
הגדול שלי רק בן 4 אבל נראה לי שזה משהו שצריך להתחיל מגיל קטן ולאט לאט להעלות את הרמה. אבל איך מתחילים?
וממליצה על התכנים של שרי ברלינסקי
היא חרדית אז הכל יותר סגור ושמור, אבל לוקחת לי מה שמתאים לי.
קבוצת וואצאפ שהיא שולחת לשם פעם בשבוע פוסט קליל.
אם מעניין אותך אשלח לך קישור בפרטי
יש אחת בשם גליה סברסוב
מפרסמת הרבה מידע בסירטונים איך ומה להגיד
מאוד נעזרתי בדברים שהיא אומרת
כשמתלבשים, של מי הבטן הזו? של מי הידיים? ככה על כל הגוף. להכניס לילד הבנה שהגוף שלו הוא שלו.
בהמשך המקלחות לשאול האם כל מי שרוצה יכול לראות אותו בלי בגדים. ילד בן 3 כבר ידע לענות שלא. לשאול למה (כי הגוף הוא פרטי וצנוע), ולהסביר שלאבא ולאמא מותר עכשיו, כי הם עוזרים לו, אבל כשהוא יהיה גדול גם לאבא ולאמא יהיה אסור.
אני גם מתזכרת פעם בכמה זמן (בד''כ בשאלות, חושבת שככה משיגים יותר שיתוף פעולה מאשר הרצאה), האם למישהו מותר לגעת לך באזורים הפרטיים? למה לא?
זה כבר מנטרה ''כי הגוף הוא שלי''
מתזכרת שגם לאבא ולאמא אסור לגעת לה במקומות הפרטיים בלי רשות, ואם מישהו נוגע שתבוא לספר לאבא ולאמא כי הם תמיד ישמרו עלייה.
בכל העניין של המוגנות אני מתרכזת בעיקר בשתי נקודות:
1. שהגוף שייך לה ולאף אחד אסור לגעת בה. אם יש צורך, כמו אמא או רופא, אז מותר אבל רק עם רשות ממנה.
2. כל דבר שמישהו עושה לה, לספר לנו. ואם מישהו נוגע בה, לספר לנו. אנחנו ההורים שלה ואנחנו שומרים עלייה.
ככה לפחות אני עושה עם הבת שלי🙏
לפני בדיקת רופא תמיד מדברת איתה, מסבירה שיבדקו וכו'. לא קרה עד כה שנבדקה באזור אינטימי...
אני חושבת שתיווך נכון כמו ''הרופא יצטרך לבדוק שהכל בסדר, ולכן יצטרך לבדוק אותך גם באזורים שבדרך כלל לא נוגעים בהם כמו ...'' יהיה בסדר
כשילד מתנגד לבדיקות
הוא אמור להיות בהשגחה של מבוגר כל הזמן ולכן בעיניי אין עדין צורך לדבר על מוגנות
ואפילו מבורך
זה מעיד על כך שלא מוכן שזרים יתקרבו אליו, וזה אומר שהוא מבין מה הגבול של הגוף שלו, ומי הוא מוכן שיתקרב ומי לא. זה מוגנות לגמרי...
בגיל הצעיר באמת אין מה לעשות, אלא לחייב ואם צריך אז בכח. אפשר אחרי מעשה להסביר שהרופא היה חייב לבדוק כדי לוודא שהוא בריא ושאין לו שום בעיה חלילה. ככה הילד יבין ככל שיגדל שהרופא בודק אותו לטובתו, ולא חלילה לרעתו.
אף פעם לא התייחסתי לזה בצורה הזאת
תמיד חשבתי שיש לי ילד שמתנגד
שכל בדיקה רפואית איתו זה סיוט
פתאום אחרי ההסבר הזה שלך אני נזכרת שהוא גם לא מסכים שזרים יחתלו אותו (חוץ מ 2 מטפלות קבועות וההורים) - חשבתי שזה עוד שריטה מעצבנת
שינית לי עכשיו את כל ההסתכלות על העניין הזה
תודה לך!
הניתוח עצמו היה בהרדמה אבל כל הבדיקות לפני לא והוא לא מאוד התלהב מזה במיוחד שזה לא היה נעים בכלל.
הסברתי לו שאני איתן עכשיו בבדיקות ושחייב את הבדיקות האלה כדי שהרופא יוכל לתת לו את הטיפול המתאים.
הרבה הרבה שיחות לפני עזרו לרכך את ההתגדות וגם הפתעות לאחרי הבדיקה.
בבדיקה עצמה הןא כבר לא התנגד והבין שאין לו ברירה.
את אומרת לה שאם מישהו נוגע בה במקומות ספציפיים או בכללי?
אני כאילו חוששת שעצם ההעלאה של הנושא תגרום למחשבות ודמיונות שלהם ואולי גם למעשים.
ואלה מעשים
המחשבה הילדית לא דומה בכלל למחשבה בוגרת על מיניות
אבל אולי תרחיבי מה מטריד אותך.
מוגנות בגיל הצעיר זה אחד הנושאים שאני עוסקת בהם רבות בעבודה שלי
ילדים זה עם סקרן
אולי יעלה להם רעיון לגעת באחרים ולבדוק את התגובה לדוגמא
כל עוד שני הצדדים בני אותו גיל ואותה רמת התפתחות.
זה לא אומר שכהורה או גננת אאפשר את זה, ברור שאציב גבולות למה ראוי ולא ראוי, אבל ילד תקין יהיה סקרן בכל מקרה כחלק מהיכרות שלו עם העולם, אם נלמד ונאפשר לו לחקור את עצמו בפרטיות,נענה על שאלות ונפתח שיח ברור ותואם גיל הסקרנות תבוא על סיפוקה.
גם כללים- גם במשחק המגע הוא רק על הבגדים, ולא באיזורים אישיים( פצ' בטוסיק זה אסור לחלוטין כי מדובר באיזור אישי, ובאזורים אישיים המגע אסור גם מעל הבגדים)
סימן- עם כל ילד יש סימן מיוחד, שאם הוא עושה אותו הוא רוצה לספר לי משהו ושלא אכעס עליו. שידעו שאם יש משהו שהם חוששים לספר, אם הם עושים את הסימן לא אכעס בכלל.
משחק נורה אדומה- אני מעלה סיטואציות,והם צריכים לומר אם זה נורה אדומה או לא. מעלה ממש מגוון, אבא מקלח אותי/ הגננת באה לעזור לי בשרותים/ איש זר מציע לי סוכריה בגן משחקים/ דוד רוצה שאתן לו חיבוק ארוך..
השיחה מה עושים אם נדלקת נורה אדומה. כולל לפעמים ממש עשיתי איתם משחק תפקידים, של סיטואציה שנדלקת נורה, איך הם צריכים להגיב
מתפללת שלא נזדקק לכל הלימוד הזה..
בבי"ס יסודי
אבל מגיל גן די צעיר דיברתי איתם על זה, לפי רמתם.
גם היום אני לא אנהל אותה שיחה עם ילד בן 11 ועם ילד בן 6
לי יש של גליה סבסרוב
לא זוכרת בדיוק את השם המדוייק של הספר
ואני בפרוש מפתחת איתם שיח כדי שירגישו פתוחים לספר לי/לבעלי
אז עשיתי בהתאם למה שהומלץ שם
לפתח שיח- פשוט לדבר איתם ברגע של שקט. לא חייב להתחיל דווקא מ"הנושא"
מגיל שהם מסוגלים להסתבן לבד, נותנת להם להסתבן לבד באזורים האישיים ומדי פעם אומרת תוך כדי האמבטיה שזה אזור אישי ולכל אחד מותר לגעת רק לעצמו, ואסור לגעת למישהו אחר ואסור למישהו אחר לגעת לי, אא"כ אבא או אמא צריכים לטפל בי או שהם מרשים לרופא לטפל.
מקווה שלא נצטרך לעמוד למבחן התוצאה 🤦

אז זה כנראה הריון ממש צעיר.
תמשיכי לבדוק בהמשך..
בעז''ה שיהיה בשורות טובות
אני צריכה חד פעמי 2 מנות
פעם שעברה שקניתי השתמשתי פעם אחת ועבר חודש אז הלך לפח הכל...
השאלה אם אני לוקחת מנה ומקפיאה זה מחזיק הרבה זמן?
ואני צריכה את זה למחר
ואלו שיש- אין להם מטרנה
תודה!
מה ההבדל בין רגיל לאקסטרה קייר?
או לפחות לא ברמה של לבקש...
אולי תמצאי לקנות את הבקבוקונים האלה של המטרנה מוכנה? כמו שמקבלים בבית רפואה
נראה לי כתבו פה פעם שיש לקנות בסופר פארם
אני כן הקפאתי לשלושה חודשים תינוק בסביבות גיל שנה
בשורה התחתונה רובם אומרים שאם אפשר עדיף לפתוח מראש.
אם את יודעת שתצטרכי בשבת נראה לי עדיף להכין
ואם יוצא פתאום שאת צריכה ולא הכנת לפני
אז לפתוח בשינוי, ככה אני עושה.
חבל לי לשלם סכום כזה גבוה על משהו ניסיוני
שלא בטוח אתחבר אליו
וגם - מה את עושה שבאמצע העבודה את חייבת להחליף כי כולו מלא, איפה את מאחסנת את הישן?
את יכולה להזמין אחת בעליאקספרס בעשרה שקלים לראות אם את מתחברת (שלי עלתה 17 ואני איתה כבר כמה שנים טובות).
בלי לכבס, ולהחביא וכו'
אני משתמשת ב100% כותנה שמספק ספיגה מספיקה ליום שלם של עבודה ללא צורך להחליף באמצע
גוגי גוגילעצמי שווה לי להשקיע כדי להקל על הנושא,
זה ממש שינה לי את החיים בזמן המחזור, מקל על כל ההתנהלות, ובעקבות זאת גם הוריד מהבאסה ומכל הרגשי סביב המחזור.
ממליצה ממש לנסות!
מחזיק לי בכיף ל8-10 שעות. מקסימום לוקחת גיבוי ליתר ביטחון (רק ביום הראשון-שני. בהמשך מחזיק לי גם ל24 שעות, אבל זה תלוי כל אחת איך אצלה), ושומרת בשקית את המלוכלך. אבל לא קרה לי אף פעם.
המשומש לא מגעיל כמו בחד פעמי! הכל ספוג בפנים וכמעט לא רואים. פשוט מקפלת פנימה וזה מגעיל בדיוק כמו כל כביסה מלוכלכת, לא יותר.
את החדשים אני מכינה מראש, מוציאה את הדבק ומחזירה. מקווה שזה מספיק...
אבל כשמחליפה לא יודעת מה לעשות עם המלוכלך .. עם אעטוף בטישו, זו תהיה הדבקה, וגם לזרוק סתם בפח זה לא מתאים... בינתיים שמה בשקית אטומה, אבל זה לא אפשרי בכל מקום...
אשמח לשמוע על פתרונות אחרים ..
הלוואי שיש למישהי פתרון.
יש לי ריח נוראי מבית השחי גם אחרי מקלחת וזה מחריף עם השנים. מקרצפת שם בקטע אחר וכלום לא עוזר. אני יודעת שהדבר היחידי שיש לרופאי עור להציע זה אינהדרול שזה מזעזע כי זה סותם את הנקבוביות ומפוצץ באלומיניום... אני משתמשת בדאודורנט טבעי כבר שנים אבל חושבת לעבור לדאורדורנט רגיל כי זה בלתי נסבל. אבל מבאס.
אולי מישהי עם נסיון דומה ומשהו עזר?
ניסית כל מיני חברות של טבעי?
עם מיכל סבון טבעי הוא לא הסתדר (יש לה גם קרם שמורחים עם היד והיא הוציאה גם רול)
יש לערוגות גם רול וגם ספריי, הספריי התאים לו
הסטיק של ג'ייסון? כי באמת הוא ממש לא מונע ריח. ניסיתי אותו תקופה אבל זה ממש כמו ללכת בלי כלום.
הטבעיים של מיכל סבון טבעי או ערוגות ממש מונעים ריח ואפילו אם את לא מתה על הריח שלהם, בסוף את לא מריחה כמו זיעה...
אבל אם ממש מפריע לך הייתי עוברת לרגיל וזהו.
אבל האם ניסית דורדורנט חאלבין? הוא חזק מאוד ומחזיק לאורך זמן...אומרים שהוא הכי טוב מכולם הייתי משתמשת בו בתקופות שהיה לי ריח חריף ורק הוא עזר לי
וזה גם עלול לסתום נקבוביות.
אבל זה באמת מנטרל ריחות מעולה..
שווה לנסות, אם אין רגישות אז זה מעולה. רק להקפיד על עור נקי ויבש
שינוי בתזונה
יכול להקל בריח הזיעה
לימון.
פשוט לחצות לימון ולשפשף אותו בבית השחי.
לי מאד עזר.
בנוסף אצלי ראיתי קשר גם למאכלים שאכלתי וגם למצב הורמונלי. שווה לבדוק את הכיוונים האלה.
מצטרפת להמלצה על חלאבין
לשערות יש נטיה לתפוס ריח להרבה זמן
שיערות מושכות ריח....
בלי שיערות יותר סיכוי לשמור על ריח יותר נקי
ועד שסוף סוף בדיקת ביוץ חיובית, הוא במילואים.
בא לי לבכות פשוט😢 אנחנו מקריבים כל כך בשביל העם שלנו, אבל זה כבר יותר מידי בשבילי😢
שלא מעניין... לא תמיד רואים את השרשורים ולא תמיד פנויים להכנס או להגיב.
חיבוק גדול יקרה! אני בטוחה
בטוחה
בטוחה
במאה אחוז
שההקרבה שלך ושל האיש שלך
לא שבה ריקם!
אין לי צל של ספק.
תרגישי חופשי לשחרר ולבכות, ותתפללי מכל הלב.
אין מצב שחרור ל24 שעות??
מבינה ככ את ההרגשה...
חלילה. לפעמים לא שמים לב להודעות.
אבל בהחלט מגיע לך חיבוק על כל מה שאת עוברת.
וזה באמת לא פשוט
ואני בטוחה שהקב"ה יפצה אתכם ובגדול.
עוד קצת וזה יקרה..
אבל מה שכתבת פשוט כואב מידי ולא הצלחתי למצוא מילים שיכולות לבטא את החיבוק שאני רוצה לשלוח לך ❤️❤️
לנסות להילקט זה ניסיון נוראי
את בסה''כ רוצה ילד
אין זמן טוב יותר מעכשיו
דווקא כשאת רוצה, וסופסוף זה התזמון הנכון - הוא לא פה
זה פשוט כואב מידי
השילוב הזה מכאיב לי בלב
מי ייתן וממש בקרוב תתבשרו בבשורות טובות
חיבוק ❤️❤️❤️
נראה לך שלא נשלח חיבוק ענק לאשת מילואים???
כ"כ הרבה פה בסיטואציה הזאת אתמול/היום/מחר, נעות בין סבבים......
ועוד להוסיף על זה את הרצון להריון ואת פספוס ההזדמנות
איזה עוגמת נפש
הלוואי שבזכות המסירות נפש היוצאת דופן הזאת, תזכו להריון ממש במהרה!!
נשמע כמו מחיר גדול וכואב מידי
אין דרך שהוא יגיע בכל זאת? ליומיים?
ותודה, תודה על מסירות הנפש שלכם!!!
והקב"ה בבקשה בבקשה תראה את מסירות הנפש של העם המדהים שלנו, של הנשים הצדיקות שרוצות לפאר את שמך ולקדש אותו ע"י בניך האהובים תגיד די לצרותינו ותשלח לנו משיח בן דוד במהרה!
חיבוק ❤️❤️❤️
ותודה על המילואים בשם עם ישראל... ❤️
מתפללת איתך שיקבל שחרור ל24 שעות ...
ומודה לך על כל ההשקעה עבור כולנו, ממש לא ברור מאליו.
באמת מאתגר מאוד
וזה מסוג הדברים שלא מדברים עליהם בקול אז טוב שפרקת פה🥰
מרגישה איתך את הקושי והתסכול. אתם פשוט מדהימים.
מתפללת ומאחלת שבקרוב ממש תזכוו ובזכות כל התרומה שלכם וההקרבה הבלתי נתפסת ה' יזכה אתכם בכל השפע שאת רוצים ועוד יותר והרבה יותר ממה שאתם חולמים ומייחלים.
תודה לכם על הכללל
במילא היה רחוק ופחדתי שזה יתסכל אותי יותר..
וגם הוא לא היה ושתף לציפיה כמוני ופחדתי שזה רק יגרום לי מתח מולו
אבל מבינה גם למה כן
זה באמת פשוט לא נתפס כמה הקרבה בכלללל ההיבטים י ש לשנה הזאת ולגיוס הזה שוב ושוב
זה מטורף ולא מובן מאליו בכללללל
בא לי לפנק אותך
וסליחה משאנונימי יש לזה סיבה
אם הוא בטוח לא יכול להשתחרר, אולי את תוכלי לבוא לאיזור שלו לכמה שעות?.... מכירה מישהי שעשתה כך ונכנסה להריון באמצע קו קשוח.
כ"כ לא מתאים לי להתמסכן, אבל היום זה היה מעבר לכוחותי..
והתגובות שלכן פשוט הרימו אותי וחיממו את הלב כ"כ,
ממש נתנו כוח להמשיך לעבור את המסע הכפול הזה..
אז תודה תודה תודה 💜
ולמי ששאלה, הוא מאוד מאוד רחוק אז זה לא רלוונטי לנסוע אליו וגם אפטר קצר לצערי לא בא בחשבון כי הוא כבר יצא שבוע שעבר לליל טבילה..
איזה ניסיון ואיזה הקרבה בשביל עם ישראל.
הקב"ה רואה את מה שאתם מקריבים ובע"ה בקרוב תראו ישועות!!
בא לי לשתף שכשבעלי התגייס, בדיוק יצא לי ליל טבילה יום למחרת הגיוס, וזה היה כזאת מסירות נפש לטבול לבד ואחר כך, אחרי כמה ימים זיהיתי ביוץ כשהוא היה צריך לחזור רק למחרת... ואז נקלטנו! וזה הרגיש לי כל כך משמיים, אבל בסוף הייתה הפלה. והיינו אסורים איזה חודשיים רצוף ובטבילה שאחרי ההפלה נקלטתי וזה אחד הילדים הכי אוצרות שיש לנו.
ולפעמים אנחנו לא מבינים כלום, כמה התבאסתי על החודש ההוא של הטירונות, הייתי בטוחה שפיספסנו, וכמה התרגשתי כשבעצם לא פיספסנו וכן היה הריון וכמה התבאסתי עליו אחר כך שהוא היה, ושיבש אותי ואת כל השגרה באותה תקופה סביב ההפלה, ממש הצטערתי שהוא חזר מהצבא באותו לילה, אם לא הייתי נקלטת, כמה הרבה יותר פשוט זה היה. וכמה אור יש עכשיו כשהילד הזה כאן. רק הקב"ה יודע למה זה קורה ולמה הוא עושה מה שהוא עושה.
ואם שבוע שעבר הוא חזר והיום הביוץ אז לא בטוח שאבוד, אם אני לא טועה מישהי כאן סיפרה שנקלטו מחיבור שישה ימים לפני הביוץ (אולי @באר מרים ) אבל גם אם שישה ימים זה חריג, אם הוא חזר באמצע/ סוף שבוע שעבר אז יכול להיות הריון מהביוץ הזה.
ובכל מקרה מגיע לך חיבוק ענק ענק!!
ותודה שאת שולחת את בעלך בשבילנו
קשה לי להאמין שזה יקרה אבל ה' גדול🙂
ובכל מקרה בטוח זה לטובתנו.. במיוחד שעשינו את כל ההשתדלות שיכולנו.
ותודה על כל העידודים ממך ומכולם, שוב הולכת לישון לבד, אבל בלב קצת יותר שמח!
אז ב"ה ראינו היום דופק והעובר מתאים לשבוע 7
אבל אני כבר שבועיים מסתובבת עם בחילות שרק מתגברות
וגם סחרחורות חזקות מדי פעם
יש למישהי טיפים לדברים שיכולים לעזור? 🙏
באמת, חבל לסבול
בנוסף ל 2 בונגסטה ביום
עזר לי לאכול מאכלים יבשים כמו קרקרים, אובלטים בייגלה
גם מלפפון
קרח גם מאוד עזר
שיהיה המשך הריון קל תקין ובידיים מלאות
אני לא מקיאה אבל עם בחילות קשות
3 הריונות סבלתי סתם
ברביעי נכנס לי שכל ולקחתי
את מצליחה לשתות?
כי סחרחורות יכול להיות סימן של התייבשות
לק"י
הבעיה שהם לפעמים בעצמם עושים בחילה🤦♀️
פעם קניתי בטעם תפוז, והיה יותר מוצלח.
ופעם קניתי שורש ג'ינג'ר, אפשר לשים בתה.
לאכול דברים יבשים, שלוקים, לאכול ארוחות קטנות כל פרק זמן.
תרגישי טוב!
מסכנה, זה סיוט
לי עזר להקפיד לא להגיע למצב של ממש רעב כי זה מגביר את הבחילות, לאכול מה שעושה לך טוב, גם אם זה אומר להתקיים מקורנפלקס ושוקולד לכמה שבועות (מנסיון). זה עדיף מכלום...
בונגסטה גם מאוד עוזר, אבל יכול להחליש אז תראי אם זה מתאים לך
שתי שאלות, אשמח לחכמת האימהות המנוסות
1. מה טוב לתת לילדים משלשלים לשלוש ארוחות ביום + נשנושים?
אשמח לכמה שיותר רעיונות וגם כללי אצבע, תודה!
ואם זה מסתדר עם תזונה טובה לילד מנוזל ומלא ליחה אז בכלל נהדר 
2. הקטני שלי חולה כבר פעם לא יודעת כמה מתחילת השנה. היו לו שלוש או ארבע פעמים וירוס שילשולים, פעמיים מחלת חום (אחת מהם נמשכה 11 ימים של חום גבוה) ועכשיו הוא משלב אותם, גם שילשולים וגם צינון.
המטפלת שלו אמרה שזה חריג והיא ראתה המון המון תינוקות, הוא חולה הרבה יותר מהממוצע, היא המליצה לבדוק איך לחזק את מערכת החיסון שלו באופן כללי. (האמת שגם הגדול שלי היה בדיוק ככה בשנתיים הראשונות, תפס כל וירוס שהסתובב באזור שלו והיה חולה ככה פעם בחודש, ברוך ה' מגיל שנתיים הוא כבר הרבה פחות חולה)
לא הייתי אומרת שהמערכת החיסונית שלו חלשה כי כל וירוס כזה נמשך רק כמה ימים, הגוף מתגבר עליו לבד בלי תרופות (חוץ מנורופן לפעמים) ובסך הכל הילד חיוני, שמח ומלא אנרגיות טובות. לא הגענו איתו לאישפוז אף פעם, הוא גדל יפה ומתפתח נהדר, אז זה לא ילד עם מערכת חיסונית מוחלשת. אבל בכל זאת אם יש משהו לחזק אני אשמח!
הוא יונק, מקבל ויטמין די וברזל, אז חוץ מזה...
אני אמאאבל מבינה שזה מה שיש...
לגבי וירוס שילשולים - אולי זה לא וירוס אלא רגישות לאיזה מאכל שעובר בהנקה?
אם התכוונת מתחילת שנה- מסביבות החגים עד עכשיו 4 פעמים וירוס כזה אז נראה לי זה קצת חריג.
היו עוד חולים אצלכם אז? כי זה וירוס מאוד מדבק.
אצלנו כשהוא בא לבקר הוא ממש עובר מאחד לשני.
אז אם רק הוא היה חולה הייתי בודקת כיוון של רגישות למזון.
לגבי אוכל, למבוגרים אני מכירה לאכול אורז. ובעיקר להקפיד על נוזלים.
לא תמיד כולנו אבל לרוב היה עוד מישהו או יותר עם יציאות קצת יותר רכות או ממש שילשול, אבל א' הוא היחיד עם טיטולים אז אצלו זה הרבה יותר מורגש (הכל אדום ושורף), ב' לכולנו זה היה הרבה יותר קל.
שאלתי גם את הרופא ילדים והוא אמר שזה פשוט כל מיני וירוסים.
מתחילת שנה זה כולל אלול, מתחילת שנת הלימודים.
ואם זה היה קשור להנקה מניחה שהייתי רואה את זה יותר דווקא שנה שעברה אבל עד שהוא נכנס למסגרת הוא היה תינוק די בריא ואחר כך היה אביב וקיץ אז גם הוא לא היה חולה יותר מדי...
זינקי!! אף אחד לא יגיד לך אבל התוסף הזה עוזר ממש לשילשולים
זינקי זה תוסף תזונה גם לחורף ומחזק- טבעי, וכן עוזר ממש לשילשולים
זה מכיל דבש אז רק לקראת או אחרי גיל שנה
איפה קונים את זה בכל בית מרקחת?
בסופרפארם, כל מקום.
שוב, אף אחד לא יגיד לך שזה עוזר לזה אבל מניסיון שלי ולכל מי שהמלצתי
ממש עוזר לשילשולים!!
אפשר לקנות באבקה ולהוסיף לאוכל/למים (רק שימו לב שזה לרוב חלבי)
בכללי כדאי להחזיק בבית אם יש תינוק/ילד שנוטה לשילשולים. ולתת כל פעם שרק מתחיל. זה בריא. זה לא מזיק. אפשר לקנות בכל סופרפארם.
בתקופה שאחרי הלידה ולפני שמגיע הווסת יש את ההורמון של הביוץ גבוה?
אני חודשיים אחרי לידה
מאיזשהי סיבה בדקתי כבר פעמיים ביוץ בהפרש של שבועיים
ובשתי הפעמים היה פס חזק- כמו שמראה כשיש ביוץ.
לא מובן לי מה קורה שם..
לא יודעת אם את מניקה
אם אין הנקה הגיוני מאד
אבל קראתי באחד הפורומים לא מזמן, שלפעמים יש ביוץ בהנקה ואין מחזור. נדמה לי שההסבר היה שהרירית דקה.
גוגל בטח יודע יותר ממני.
האם יש לכן הרגשה במהלך החודש
האם נקלט הריון או לא
האם צדקתן?
במהלך השנה האחרונה שאנחנו מנסים
כל חודש שבוע (בערך) לפני שאני מקבלת ווסת
יש לי מין נפילת מצב רוח כזה פלוס צמרמורות
ואז אני די בטוחה שהחודש לא ילך
היה חודש אחד שביום שהיינו ביחד היה ברור לי שהחודש זה יהיה זה. והיה באמת נכון.
עד להפעלה.
מענין אותי האם ההרגשה זה בעצם הורמונים?
לפעמים אני צודקת🙈
וברצינות, אצלי לפחות התסמינים של תחילת הריון דומים מאוד ללפני מחזור אז אני לא באמת יודעת לזהות
תמיד הייתי מופתעת... לא הייתה לי הרגשה לפני.
בהריון האחרון אפילו בכיתי יום שלם לבעלי שנמאס לי כל חודש מחדש להתאכזב כי זה לקח לנו מעל שנה. ובאותו יום הייתי צריכה לקבל ובדיקת הריון יצאה שלילי... רק יומיים אחרי כשלא הבנתי למה עדין לא קיבלתי יצא חיובי.
מענין אותי בגלל הסיבה שאנחנו כבר שנה מנסים.
וכל הבדיקות במחזור ובביוץ תקינות.
מענין אותי אולי צריך לבדוק דווקא אחרי?
אין רלוונטיות לבדיקות אחרי ביוץ?
פעמיים שנקלטתי להריון, לא היה לי מושג.
פעם ראשונה עם תאומים בכלל חשבתי שאין סיכוי אותו חודש.
פעם שנייה בדקתי יומיים אחרי איחור והיה שלילי, חשבתי שאולי זהו, פשוט הפסיק לי המחזור..
פעמים אחרות שחשבתי שאולי נכנסתי להריון ומיהרתי לבדוק, תמיד היה שלילי
אני כבר הפסקתי לנחש לפי זה...
גם הסימנים די דומים
אז עד שלא רואה 2 פסים/ בדיקת דם- קשה להאמין בוודאות
לפני ההריון הראשון,
כמעט כל חודש היתה לי הרגשה ממש ממש ממש חזקה שזה הריון.
ברמה שעשיתי בדיקה ביתית ויצא שלילי, פשוט הסקתי מסקנה - הבדיקה לא תקינה.
כנראה מרוב שרציתי... בהמשך פחות התעסקתי עם זה יותר מידי, ראיתי שמאחר המחזור פשוט עשיתי בדיקה...
על הרגשות
עוקבת אחרי הגוף בשיטת שמ'פ ויודעת בטוח אם אני בהריון או לא
ב95%
אני בוודאות יודעת!
לקראת הסוף של החודש?
לפי מה את יודעת? הרגשות? תסמינים?
לפי הסימנים במהלך המחזור (לא הכוונה לווסת)
גם הפיזי וגם הרגשי
צריך להכיר את הגוף מאוד ואז יש ממש רגישות לסימנים האלו
יש גם סימנים של מצבי רוח ממש שמקביל למשל בעונות השנה
מאוד כדאי להקשיב לפודקאסט של עינת לב בנושא
בידיוק יש לי מממש סימנים.
מענין אותי אם לכולם יש
או שהסימנים שלי מעידים על בעיה הורמונלית
אבל לא אצל כולן החוש מפותח
וזה לא ליחידות סגולה פשוט צריך לעבוד על הקשבה לגוף ולא רק בתחום הזה
היום המון נשים רחוקות מהגוף בתחום הזה בגלל כל ההורמונים שמציפים את הגוף ויוצרים חוסר איזון וזה לא רק מגולם באמצעי מניעה הורמונלים גם במזון המתועש/מוצרי הגיינה ועוד ועוד... שמפרים את האיזונים העדינים האלו
שאני כבר שנה מנסה להכנס להריון
כבר לא בת 20
יותר קרובה לפי 2 מזה
הכל תקין.
ומנסה להבין אם מה שאני מרגישה מעיד על משהו
אם את מקפידה על אורח חיים ממש נקי
ומודעת לגוף ולסוגי ההפרשות והרגשות
אולי ישנם חוסרים בגוף שמשפיעים
אולי תודעתית משהו חסום בין הגוף לנפש
אני התוודעתי על עצמי להקשרים האלו
אולי איזה מערכת יחסים בין דורית שתוקעת..
מרגישה ביוץ, ומרגישה את הדרך לרחם, והשתרשות.
כשאין אז כנראה שאין... אבל אחרי זמן של ציפיה אני כבר רוצה להעמיד פנים שאני מרגישה. אז אני יודעת שאני לא בהריון ומקווה שכן.
מענין איך זה מרגיש??
אני לא מרגישה השתרשות בפועל.
כן מרגישה את ההרגשות הפיזיות השליליות לפני מחזור...
זאת לפני הריון ההרגשה שלי יותר נפשית.
לפני מחזור הרגשה יותר פיזית שישר משליכה על המצברוח 
תוך כדי הליל טבילה אמרתי לבעלי. יש הריון.
אבל רק פעם אחת הרגשתי
לא יודעת להסביר מה. פשוט הרגשה
בלי אוכל.
במיוחד מי שגרה ביישוב דתי ברחבי הארץ..
ממש מעניין אותי
אני יודעת שמשתנה אבל מנסה להבין מה בכל זאת
5 ימים 1400-1500
בגילאי שנה מינוס אולי יותר מזה