אולי תחשבי על העתיד- עוד 10, 20 שנה.
בפרספקטיבה של זמן- הדברים החשובים יותר מקבלים את המקום הנכון שלהם.
האם בעוד 10 שנים תשמחי שילדת עוד ילד, או שתשמחי שלא ילדת והשקעת בעבודה?
בלי להכיר אותך, אני מניחה שבסופו של דבר הרצון הפנימי שלך אומר : אני רוצה עוד ילד.
זה רצון טוב, רצון בונה.
השיקול של העבודה, כפי שאת מתארת- הוא לא נובע מרצון, אלא יותר מהכרח של המציאות שלך- עבודה עם אחריות, עבודה עם אפשרות לקידום.
אם את שמה רצון פנימי מול הכרח- לענ"ד לרצון הפנימי והטוב יש משקל כבד יותר.
ולדעתי החיים הפרטיים של כל אדם ומשפחתו לעולם גוברים על החיים המקצועיים שלו, אא"כ הוא ראש ממשלה, רב ראשי או רמטכ"ל...
וחוצמזה- שילד נוסף זה שמחה, זה ברכת ה', זה חיים. הכרת פעם אישה שהצטערה על ילד שילדה? לא נראה לי. לעומת זאת יש הרבה נשים (עשו מחקר בינלאומי) שמצטערות שלא ילדו עוד ילד אחד מעבר למה שהיה להן.