פורום הריון ולידה (עמוד 4772)

1.להשכיב אותה לישון עם מכשיר אדים קרים. זה לפעמים עוזר בצורה פלאית ממש...הולכות לישון עם נזלת קמות בלי..

2. לטפטף לה בעדינות חלב שלך לתוך האף.

3. אם מציק לה ממש- לשאוב לה בעדינות עם משאבת נזלת מיוחדת שקונים בבית מרקחת. לא טוב יותר מדי, אבל לפחות לשחרר לה קצת כדי שתוכל לינוק ולישון ושלא יתפתח זיהום ע"ג כל המוגלה בפנים.

4. להרים לה את המזרון במיטה או בעגלה כך שתשכב בפחות מ180 מעלות

5. להקפיד שתהיה מחוממת כמו שצריך כל הזמן, ולדעתי גם לא חייבים לרחוץ כל יום...ההפשטה, הרטבה וכו' - גם אם בתנאים חמים ונעימים יכולה לגרום להתקררות. (וידוי אישי: בגיל הזה בחורף רחצתי פעם-פעמיים בשבוע)

 

רפואה שלמה!

חוץ מהאדים, די ניסיתי הכל... ואני באמת לא רוחצת אותה הרבה כי אם לי קר אז לה עוד יותר...

 

ומה עושים עם השיעול? ואדים קרים לא יצא מהתקן? הבנתי שיש עם זה בעיות בריאות (חיידקים ושות'..)

אפשר גם אדים חמים, אולי יעזור יותר.

הקרים לא יצא מהתקן עד כמה שידוע לי, פשוט צריך לעשות סטריליזציה ולייבש מדי פעם.

זה שלכמה אנשים שלא הקפידו על הגיינה היו חיידקים במכשיר לא אומר שכולם צריכים להפסיק..

לקרים יש כללי טיפול וניקיון פשוט...

מבית מרקחת- מצוינות!

כמה שזה מריח ככה עוזר

לפעמים אומרים לעשות אינהלציה עם מימלח בלבד, ולפעמים גם עם ונטולין שמרחיב את קנה הנשימה שיהיה להם יותר קל לנשום, ולשחרר את הליחה.

דבר נוסף , אם היא בורחת מהשמיכה, צריך להלביש עוד אוברול ללילה.

מניסיון הלילה זה ממש עוזר.
הבן שלני בן 4 חודשים ובאמצע הלילה היה לו ממש קשה לנשום מרוב נזלת.
שמתי לו מי מלח ולא עזר. אז הבאתי בצל והוא קם פשוט אחרת!! נושפ בנחת...

ויותר תכופים. אף רופא לא עלה על זה ובסוף כשמצאתי את התינוקת כחולה במיטה והזמנתי אמבולנס, אמררו בבית חולים שיש להן( תאומות) שעלת.
זה לא אומר שזה המקרה שלך אבל מה איכפת לך לבדוק? תציעי לרופא בדיקת דם.
אני אומרת לך את זה בגלל שהשעלת באה קצת כמו מגפה ועכשיו שמעתי שכנה שגילתה אחרי חודש של שיעולים ואינהלציות ללא הועיל, שלבן שלה יש שעלת.

אבל זה עלול להיות נכון!
במיוחד אם השיעולים חזקים עד כדי הקאות.

דבר שנכנס בשנים האחרונות ועושה פלאים! מומלץ !!!!!

רק להניק 

ואת אל תוכלי חלבי

רפואה שלימה 

מרתיחים 3-4 תפוחי אדמה בסיר עד שמתחיל קצת להתבקע ( לא צריך להיות ממש מבושל) בסיר שני מרתיחים  כ5 שקיות תה קמומיל 

ואז צריך לתת לה לנשום את האדים.

 איך?

 אפשרות אחת היא להחזיק אותה על הידיים כשהסורים מונחים על הרצפה  ולהתכסות ביחד בסדין זוגי או משהו למשך כחמש דקות. 

להסיר את הסמיכה בהדרגה כדי שלא יהיה מעבר חד מהחום לאויר בחדר שיותר קריר.

אפשרות נוספת יא להניח מתחת למיטה שלה כשישנה  ( לא ממש מתחת אלא קצת מבצבץ החוצה) ולכסות את כל המיטה ביחד עם הסירים.

אפשרות שלישית היא להניח על הרדיאטור ולסגור את הדלתבחדר וזה גם שומר על החום ויש אידוי להרבה זמן.

זולא המצאה שלי. שמעתי וקראתי על זה ברפואה הטבעית.

 שווה את ההשקעה!

שינוי מדהים . תוכ יום - יומייםבעזרת ה׳ הכל עובר.

בריאות שלמה בתוך כל ישראל!

לידה את שניהם בנפרד?

הייתי לא שקטה. היא היתה נראית חיוורת. הלכתי לרופא (המזכירה אמרה לי לבוא ברביעי בבוקר כי אין תורים... אחרי כמה דקות שהרגשתי לא שקטה, התקשרתי שוב והתעקשתי לבוא לרופא כי היא גונחת ולא רגועה... ב"ה שהתעקשתי!) הוא שמע את השיעול וראה את הצינון... תוך כדי שהוא רושם לי הפניה למיון היא פלטה גוש ע-נ-ק של ליחה. הרופא ישר אמר "הרגע לבית חולים! יש לה ברונכיטיס" 

כשהגענו ואחות המיון התחילה להתעסק איתה היא השתעלה עד כדי הכחלה וקוצר נשימה. ישר קפצו עלינו חמישה אנשי צוות (2 רופאים ושלוש אחיות) והחילו להפשיט, לבדוק, לדקור, קטטר, שאיבת ליחה... ואני עומדת ובוכה בוכה (הייתי לבד בלי בעלי...) פשוט היתה נראית אומללה! אחד הרופאים פשוט מתוק! ניסה להרגיע אותה ע"י מוזיקה ודיבור אליה כדי שאני אשמע שהכל בסדר... לא הלך עד שנרגעתי, ואח"כ בא למחלקה לראות מה איתי ואיתה...

עשו לנו צילום והתברר שריאה אחת לא נקיה (חשבו שזה דלקת ריאות אבל אחכ התברר שזה משהו אחר, אין לי מושג מה...)

החליטו לשים אותנו בטיפול נמרץ כי היא לא נשמה טובה והיה לה ירידות בחמצן בדם.

מאז אנחנו פה... ב"ה ממש השתפר (כנראה שהשיא של המחלה (rsv) היה ביום שהגענו כי מאז רביעי בבוקר השתפר לאט לאט. עד שהיום בחמש לפנות בוקר היא כבר נושמת לבד ללא עזרה של חמצן כלל! ישתבח שמו!)

בשבת אנחנו פה... 

תודה לכל מי שקראה הכל... הרגשתי צורך להוציא... במיוחד קשה לי שלא ראיתי משלישי בלילה את ילדי האחרים מקוה שלא יהיו בטראומה... קיווינו לצאת בשבת אבל ה' רצה אחרת... נשארים להשגחה.

באמת לא קל.

וכל הכבוד שהתעקשת!! רק מראה כמה חשוב ללכת אחרי האינטואיציה שלנו....

תשמרי גם על כוחותייך את - בשביל עצמך, בשביל בעלך, בשביל התינוקת ובשביל ילדייך האחרים.

מקווה שתצליחו לשבות ברוגע למרות הכול, ושתשתחררו מהר!

כל הכבוד שהתעקשת!!!
איזה נס!
שהקב״ה יתן לכם כוחות... ובריאות איתנה!
ורפואה שלמה במהרה! אמן.
את כזו גיבורה!!
חיבוק גדול!

 

נשמע לא פשוט בכלל, כזאת פיצית.. מלחיץ ממש..

 

כל הכבוד לך על ההתעקשות! מדהימה!

שיהיה חודש טוב ובשורות טובות לכולם

אנחנו היינו עם ילדה בגיל שנה עם אותו דבר (זה כן סוג של דלקת ריאות- דלקת בסימפונינים או משהו כזה...)

מקווה שתשתחררו מהר, וששאר החורף יעבור בשלום.

 

ולא לשכוח להודות לה' שאנחנו חיים בדור שבו יש טיפול מיידי ומציל חיים לדבר הזה!!

ח"ו בדורות אחרים זה היה נגמר אחרת.

 

גליצרין ואלכוהול- חצי חצי ולמרוח.

 לא יודעת אם זה מרפא אבל ממש מרגיע

ולכן הוא בעייתי כשרוצים שפצע יתאחה במהירות. כמובן הוא עוזר בחיטוי.

אני הייתי שמה על עצמי משחות שהאחות המליצה לי עליהם. וכשזה לא עזר ההציעו לי לשים בכוס רבע כוס חומץ והשאר מים ולשים את זה על הפטמות במשך 20 דקות ואחר כך לשטוף.
הייתי מרטיבה חיתול בד וככה עושה.
לעשעת פעמיים ביום זה מאוד מקל!!

פשוט הסודה ממש שורפת.

תודה!

קודם כל, חיבוק גדול והערכה ענקית על המאמץ להמשיך בהנקה!!! מכירה מקרוב, זה לא קל!...
אני הייתי שמה המון לנולין, ובסוף אחרי איזה חודש זה עבר, אבל זה היה סיוט...
מה שכן, את בטוחה שזה בגלל הפטריה? כי ממה שאני הבנתי חתכים זה יותר בגלל אחיזה לא נכונה, לא?
אני לא השתמשתי, אבל פעם קראתי פה שבנות ממליצות על פטמת סיליקון, אולי זה יוכל לעזור לך עד שהחתכים ירפאו ותוכלי להמשיך כרגיל?
מקווה שיעבור מהר בע״ה! בהצלחה!!

רק מים וחומץ.

והייתי ממליצה לך אולי ללכת שמשהיא תראה את זה שתגיד האם זה פטריה או לא

שחשבתי שאין סיכוי שהוא יעבור אי פעם..
בהמלצת יועצת השתמשתי ברפידות טיפוליות (נרסיקה)- קונים את זה בבית מרקחת. וזה ממש עזר...
שווה לנסות!

נתנה אחת מתנה ללידה לכשאצטרך(זה ממש יקר,עולה 90 שקל לזוג אם אני זוכרת נכון מה שיועצת אחרת בבית חולים אמרה)

למרוח גם בפה של התינוק וגם על הפטמות שלך.

מניסיון עובר אחרי יום יומיים

באמת כדאי להשתמש בפטמת סיליקון עד שהחתכים עוברים.

זה עוזר למקום להבריא.

יכול להיות שכבר הגעת למצב שצריך משחה אנטיביוטית...

 

כשהייתי במצב של חתכים שאבתי למשך שבוע כדי לתת לפצעים להגליד ורק אז חזרתי להניק כרגיל וב"ה הכל הסתדר...

אז יש תקווה אבל חייב לטפל 

 

(אם את במאוחדת בירושלים יכולה לתת לך המלצה על רופאת עור מקסימה שהיא גם יכולה לתת לך טיפים על ההנקה אם תבקשי)

וזה נורא ואיום 

אצלי התקופה הזו עברה כבר מזמן.

אבל אני רק קוראת את השאלה שלך, ואני כבר מפהקת.

ממליצה לך בתקופה הזו, לעשות כל מה שאת יכולה כדי לשמור על הכוחות שלך.

יש נשים המתקשות להירדם, כשהתינוק נמצא בחדר, אבל משאירות אותו בחדר השינה,

כדי שלא יגידו עליהן "איזה אימא מזניחה".

יש נשים הפוכות כמוני: לי אין כוח לקום מהמיטה בלילה אל התינוקת. אני מעדיפה להשאיר את התינוקת בחדר בעריסה שצמודה למיטה שלי, עד גיל שנה פלוס. כשהתינוקת רוצה לינוק אני מוציאה אותה מבלי לקום מהמיטה, ומניקה בשכיבה. כל אחת צריכה לעשות מה שנח לה. תינוק קטן זקוק להרבה דברים, אבל הדבר שהוא הכי צריך זה אימא עם כוח!

בלילה,ואולי עוד שעה ביום,נדיר אם שעתיים גם ביום.

ומחודש וחצי חודשיים-3-6 שעותבלילה,וכלום ביום.

 

 

 

 

 

 

 

ניסית קינמון?

מבינה אותך...בהצלחה יקרה!
בעזרת ה׳ מעכשיו..הכל ילך חלק.
בשורות טובות!

וחיבוק, באמת טהרה אחרי לידה זה לא קל

יתכן שניתן להתיר.

אחרי לידה אפשר לתלות את המראה בשריטות בנרתיק/ תפרים ועוד.

גם מה שנראה לכאורה ככתם גדול ולפעמים אפילו דם רב.

 

 

לשאול. לא לוותר.

 

ו-חיבוק . לא פשוט, אבל בסוף זה יהיה מאחוריכם ב"ה.

אני שלחתי לרב לבנים שמבחינתי היה נראה שהם עם ממש ממש דם,ובטוח שיגיד שזה טמא,והופתעתי לטובה!כן,שלחתי לו גם בדיקה שניה של היום השישי,הייתי בלחץ כי שלחתי אותה
למחרת בבוקר,ב"ה היה טהור.וטבלתי בזמן.

וכלל חשוב-לא להחליט בעצמך!גם לא לומר במילים שזה דם,כי עצם האמירה הזאת יכולה לאסור אתכם,כיוון שזה נחשב שכבר קבעת שזה דם שמטמא.

בהצלחה יקרה

התפתח דימום עד עכשיו, לא ברור אולי זה מחזור??? למרות שהדימום יחסית קל למחזור.
ברור שאלך לרופא בהקדם תודה רבה לכולן על העידוד!

במיוחד בימים קשים

ומה החשש?
רעלת?
מה זה אומר?

זה החשש שציינת.

אבל כאבים בצד אחד  (אני לא רופאה, רק מרפאה אלטרנטיבית, מבחינת הפרמטרים שאני עובדת איתם יתכן שזה פשוט מלחץ נפשי) פחות חשוד- בקיצור, אל תדאגי מדי. תשללי לחץ דם (אגב, לחץ הדם עולה רק מלחץ) וחלבון בשתן.

 

שבת שלום.

 

 

החשש הוא רעלת אבל הוא לא גדול אבל תמיד עדיף להיות בטוחים...

היה טיפה עקבות של חלבון אבל אמרו שזה תקין.
והרופאת משפחה עוד כל מיני...
היא אמרה שאולי זה מהמזג אוויר ואפשר לקחת אקמול.
והיא נתנה הפניה למיון אם לא ישתפר...

זה יכול להיות גם מעייפות או חוסר שתיה/אכילה...

לא מצליחה...
יש לי בקבוק קטן איתי אבל זה לא עוזר...
במיוחד שאם אני שותה אני כל הזמן בשרותים, אז זה קצת מעצבן...

 

נראה לי שזה תלוי במצב המדויק של העקמת שלך.

יכול להיות שיתאים לך לשכור מכשיר טנס ללידה?

 

 

תתקשרי לבית חולים שבו את רוצה ללדת ותבקשי פגישה עם מרדים מהבית חולים.

זה תלוי כמה חמורה העקמת ואיפה היא ממוקמת... (מכירה כאלה שיכלו לקחת וכאלה שלא...

עם עקמת?

הסיכויים לדורל פנצ'ר (ככה קוראים לזריקה שעוברת לשכבה הלא נכונה או משהו כזה אאל"ט) גדולים יותר... המעבר של החומר לגוף שונה וכו'...
אל תתפסי אותי על המילה בשעה כזאת וגם מה שכתבתי הוא מהזיכרון מסיפורים שקרו לנשים שאני מכירה בעיקר...

לא ידעתי שיש לי עקמת עד שהמרדים אמר.. הוא ניסה להזריק 3 פעמים ולא הצליח.. בסוף קראו למרדימה מומחית, היא גם ניסתה כמה פעמים ובסוף הצליחה, אבל היא אמרה שהיא לא יודעת עד כמה האפידורל יהיה יעיל. בצירים הוא באמת לא השפיע אבל בלחיצות כן. 

האמת שאחרי הלידה שאלתי אורטופד מומחה, והוא אמר שהעקמת לא אמורה להשפיע על האפידורל, אלא אם היא ממש חמורה.

מציעה לך באמת להתייעץ עם אורטופד ועם רופא נשים..

אבל משום מה זה רק טשטש קצת את הכאבים ולא נטרל אותם. לא יודעת אם קשור לעקמת או לא. בכל מקרה תצייני את זה או שבעלך יציין את זה. גם כללית לא כדאי לבנות לגמרי על אפידורל, כי אם זה לא ישפיע עלייך כראוי (לא רק מניסיון שלי. יש עוד מקרים בהם האפידורל לא הרדים לגמרי) - יהיה לך יותר קשה להתמודד עם הכאבים. צריך להיות מוכנים נפשית להכל. רק בריאות ובשורות טובות!!

בכל מקרה הבנתי שכנראה שלא...

בלידה הראשונה זה הפסיק להשפיע אחרי כמה שעות,לא יודעת אם קשור

ובנוסף, הבנתי שיחסית קל להיכנס להיריון אחרי הפלה כיוון שהגוף עדיין ממש בפוריות...

 

בשורות טובות!

 

ומניסיון, מה שקרה זה הכי טוב בשבילכם.

זה עוד קצת זמן לזוגיות להתבשל וכו'...

 

למרות שלא ממש נראה לי... אנחנו כבר מספיק שנים בזוגיות. הכל זה רצון ה' והכל לטובה גם אם זה סתם מירוק עוונות

על האובדן, זה לא פשוט...תצליחי תיכף ומיד להריון בריא ושלם..

ופיצוי ענק על האובדן מאת השם

באמת כפרת עוונות
וא"א להבין חשבונות שמים

גם לי קרה בשבוע הזה וחודש אחכ נכנסתי להריון

לפעמים הגוף מעצמו "מונע" את ההריון כי הוא עדיין בהתאוששות.

שבועיים אחרי הפלה.בשבוע כמו שלך בדיוק.

את לא חייבת למנוע. יש הרבה רופאים שסוברים שזה דוקא זמן טוב כדי להקלט כי הגוף מאוד פורה.
ויש רופאים שאומרים להמתין מעט..

לדעתי,אם אין סיבה רפואית- אינך חייבת לחכות.

הכי טוב לשאול את הרופאת נשים

לפטריה יש סימנים נוספים. (ריח וכד׳)
אולי יבש לך שם מדי? את שמה KY ג׳ל? זה עוזר ממש, אני לא מסוגלת בלי זה...
לפעמים הכאבים זה גם משפשוף יתר...
אני לפעמים יכולה לסבול כל היום מכאבים כאלה, עד שזה עובר...
מקווה שיענו לך עוד, ואולי זה יעזור

גם בסמן ההריון --לא עשיתי דום דבר מיוחד.. אולי שמן שקדים מידי פעם. וזה עבר, ועכשיו אחרי הלידה שוב... חוסר נעימות.. הרגשה שקצת שורף שללתי דלקת... בקיצור-לא נעים. התייעצתי עם הרופאה היא המליצה על משחה או שמן... ניסיתי כמה סוגים שלא ממש עזרו.
גם עם הרוקחת התייעצתי והיא נתנה לי את ky. לשים לפני האישות. וזה שרף לי עוד לפני... פשוט רצתי להתקלח!!!
חזרתי לרופאה היא אמרה שזה יובש בגלל ההנקה ושאין הרבה מה לעשות.
אז. לפני כמה ימים( ביעוץ עם רוקחת של הקופה) התחלתי לקחת כמוסות ששמים בנרתיק. ( כמוסות פרוביוטיקה לנרתיק, שאמורות לאזן את רמת החיידקים הטובים ) צריך לקחת את זה שבעה ימים רצוף ערב ובוקר. זה לא זול ( בערך 90שקלים). ועוד לא סיימתי את כל הימים..אבל אני חושבת שעש שיפור..
מצטערת על החפירה. מקווה שעזרתי.

וגם ג'ל הרגעה (כמו שיש לפמינה או לליף) יכול לעזור במקרה שלך (כשלא מדובר בפטריה)

 

וכמובן מקלחות מאוד מרגיעות את האיזור..

 

בהצלחה

תנסי לשטוף שם, נראה לי שזה קצת חומצי, ושטיפה במים יכולה להרגיע. לא נראה לי מדאיג.

ולא אמרו להמנע והיה לי את זה אפילו בחודשים יותר מוקדמים.

אמרו רק לנוח הרבה ולשתות.

 

נמנעים רק מהתקצרות של ממש שזה פחות מ25 מ"מ 

אפילו בטלפון, ואפילו אחות מהמוקד.

זה לא נקרא התקצרות רוב הרופאים מחשיבים התקצרות מ25 ומטה יש מעט רופאים שגם מ30 ומטה נזהרים יותר.

בהצלחה!

תמיד מפחיד אותי...

זה לקחת סיכון

כמובן שלסוע באופנוע זה סכנה גדולה יותר מנסיעה באוטו מבחינה סטטיסטית כלומר הסיכון שאת לוקחת גדול יותר אבל עצם הנסיעה לא מזיקה להריון אלא רק חלילה במקרה של תאונה שלא נדע.

 

ואם יש ילד שנראה ממש בשל לזה ורוצה את זה לפני כן, אפשר גם מגיל ארבעה חודשים - אבל בכמות מזערית ממש.

 

 

היא ממש מסתכלת על האוכל וממש נראית רוצה..

לשים לו מוצץ בפה כשמנסים להוציא גרעפס. מתארת לעצמי שתנועת המציצה תורמת להעלת הגרעפס.

גם תנסי להשכיב לדקה ואז להעלות שוב, האויר כך משתחרר מהר יותר.

טפיחות עדינות על הגב....

 

והרבה סבלנות

 

1. להחזיק במאונך כשהבטן שלה לכיוונך ולתפוח לה קלות על השכמות.

 

2. להחזיק אותה עם הגב אליך באלכסון: ראש שלה נשען על כתף שמאל שלך ורגלים לכיוון ימין שלך. (זה מה שאני עושה, תוך כמה שניות בד"כ הגרעפס יוצא) 

תודה!

להשען לאחור ולהניח את התינוק על הבטן שלך (בטן לבטן) ולטפוח קלות על השכמות, אצלי זה מוציא לה בשניה...

הגב שלה לכיווני והיא קצת באלכסון כך שהרגלים שלה מתחת למותן שלי (המנוגדת לכתף שעליה היא נשענת)

את בסה"כ ארבעה ימים לאחר לידה! זה כלום.

 

תני לעצמך להתפנק לפחות עד שבועיים מהלידה.

 

אם יש לך כוח לתפעל קצת את הילדים תוך כדי שכיבה על הספה נניח, אז בסדר, גם להכניס ולהוציא כביסה למכונה יכול לעבור...

 

אבל יותר מזה, לדעתי לא כדאי. בעלך צודק.

 

החלמה מהירה!

באמת חשבתי בכיוון הזה - עוד לא להתחיל ממש בהשקעה של סדר וניקיון בבית, אלא בעיקר להיות עם הילדים.

אני מקווה שהם ישתפו פעולה - כי לאחרונה קצת קשה לבן החמש שלנו להתנהג "כיאות", הוא מציק הרבה וזה דורש לפעמים הפעלת כוח פיזי. וגם התאומים עדיין דורשים פינוק... בת השבע עוזרת יפה בדרך כלל, אך אני לא רוצה להטיל עליה יותר מדי.

כנראה שאצטרך לנסות יום אחד כזה, ולראות איך אני מסתדרת.

אם המצב הוא כזה, זה בהחלט דורש כוחות.

 

וחלק מהמנוחה לאחר לידה היא גם מנוחת הנפש. םפניות לעצמך ולתינוקת החדשה.

 

זאת אחת הסיבות אגב, שהקימו את בתי ההחלמה ליולדות. אולי באמת תסעי לכמה ימים?

אבל לא היה מקום... בסוף נרשמתי ליומיים מיום ראשון בעוד שבוע וקצת (זה מה שהיה פנוי), אבל יכול להיות שעד אז זה יראה לי מיותר, ואז אבטל.

בכל אופן - בשבת אנחנו אצל הוריי, וביום שישי בעלי תמיד בבית, אז עד סוף השבוע הזה תהיה לי מנוחה...

וחלילה אני לא מתלוננת על בעלי...

נראה לי שרוב הבעלים מחכים לרגע שנשותיהם תחזורנה הביתה מבית החולים 

ושהם כבר יוכלו לפנות לעיסוקיהם.

יומיים בלי האישה, לנהל לבד את הבית במיוחד כשיש כמה ילדים זה מעבר לכוחותיהם.

גם שחמותך מגיעה לנקות אצלך , זה גם מקסים.

אני עשיתי הכל די מהר, פשוט כי לא היה משהו אחר שיעשה. רק לא כדאי עדיין להרים דברים כבדים.

מזל טוב והתאוששות קלה ומהירה.

באמת תברכי על כל דקה!
אני בהריון ראשון, והבנתי עד כמה חשובה המנוחה.

אשמח לשמוע מכן עצות איך לשתף את בעלי בעניין - הוא יקרא מה שאבקש ממנו, אבל הידע שלו בענייני הריון ולידה הוא כמובן ממה שביקשתי ממנו לקרוא, הוא לא מתעניין בזה סתם בשביל הכיף..

ולא כ"כ נעים לי לומר לו: שתדע שאני צריכה לנוח המון, זה מאד חשוב, אתה תצטרך לעשות כמעט הכל במקומי.. אני יודעת שהוא יכול וגם ירצה לעזור, למרות העומס אצלו, אבל אני לא יודעת איך להסביר את העניין בצורה נעימה. זה גורם לי להרגיש פרזיטית שמחפשת תירוצים להתבטל..

(הוא עובד קשה ואני ממש לא, ועכשיו אני עושה כמעט הכל בבית, אלא אם כן אני לא מרגישה טוב או משהו).

רעיונות יתקבלו בברכה!

אני מציעה לך לקרוא ולתת לבעלך לקרוא את הפוסט בבלוג של בהתהוות המקסימה:

http://behithavut.wordpress.com/2014/11/17/%D7%9E%D7%A9%D7%9B%D7%91-%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%94-%D7%90%D7%A0%D7%97%D7%A0%D7%95-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%AA-%D7%96%D7%94-%D7%9C%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%A0%D7%95-%D7%95%D7%9C

[דרך אגב, בזמן ההיריון כן השתדלתי לתפקד כמעט כמו שצריך - כי בכל זאת, זו תקופה ארוכה יותר, ורציתי גם "לשמור" את העזרה מבעלי ומהמשפחה לתקופה שאחרי הלידה].

הזהיר אותו שלא יעיז לתת לי לשטוף כלים או רצפה לפני שאני מסוגלת,ולא פחות מחודש מהלידה,אז בעחי שאל אותו כמה זמן זה עד מתי שאני מסוגלת,הוא ענה לו לא יודע,יכול להיות חודש,ויכול להיות גם חודשיים שלוש.

שיש לי!

מאחלת לכולן משפחה כמו שלי.

תודה!

 

מה שאני שמעתי בשם מומחית בתחום: בשבוע ראשון להשתדל לנוח כמה שיותר, ובכל מצב שלא יקרה שהיית על הרגליים יותר מעשר דקות בשעה (וזה לא נצבר משעה לשעה...). בשבוע השני - שלא יהיה מצב שהיית על הרגליים יותר מעשרים דקות בשעה. וכן הלאה - כל שבוע עוד עשר דקות.

כשנמצאים לא בעמידה, גם אז יש דרגות - שכיבה עדיפה מישיבה, וישיבה שעונה לאחור עדיפה מישיבה זקופה.

מבחינת כוחות תשפטי את, אבל מבחינת רצפת אגן זאת לא חייבת להיות מנוחה טוטאלית. בישיבה אפשר להיות די פעילה. אפשר להיות פעילה עם הילדים (דיבורים, שירים, משחקים, עזרה בש"ב, הפעלה בשלט רחוק). ואפשר להיות פעילה במטלות הבית - במעט הדקות של 'על הרגליים' לרכז לידך את מה שאת צריכה (האורז לברור, הירקות השטופים לקצוץ, החיתולים והמגבונים, הכביסה לקיפול) ובישיבה אפשר לעשות את כל אלה. אבל לא לשכוח גם זמני שכיבה (שגם הם לא מחייבים ניתוק מהסביבה - איך שמתאים לך. אפשר להיות מאוד 'עם הילדים' בשכיבה. מניסיון!)

 

גם אני זוכרת את התקופה הזאת שבוע מהלידה,, כאילו עברו כבר אלף שנה, ואיך אפשר להמשיך לנוח? ככה זה נשים...

 

 

הגדרת הזמן ה"מותר" לעמידה מאוד עוזרת לי לאמוד במדויק את היכולות שלי בתקופה הקרובה.

אשתדל לעמוד בזה.

(ובאמת, נראה לי שעיקר הבעיה בתקופה הזו תהיה ה"השתלטות" על הבנים - בן החמש שבתקופה קשה, והתאומים הקטנים והשובבים. אולי באמת אני צריכה לבדוק איך לטפל ולעזור לבן שלי עם "בעיות ההתנהגות" שצצו לו בתקופה האחרונה. אבל זה כבר נושא לשאלה אחרת...)

 

(נכון שבגיל הזה כמה שעות זה חודש, ואת כבר שקועה באתגרים אחרים?)

אני מכירה כמה שיטות לספור את תקופות הקפיצה, ונראה לי שבאמת יש באחת מהן גם שלושה ימים... לדעתי כשיש 'מרתון הנקה' קפיצת גדילה היא רק אחת הסיבות האפשריות, אז בעצם זה לא כל כך משנה אם זו קפיצה או לא...

אם את רואה שהיא גדלה ומתפתחת מיום ליום, אם היא נותנת מספיק חיתולים רטובים (בגיל שלושה ימים - שלושה חיתולים ביממה), אם את רואה שהצואה בהירה או לפחות בתהליך התבהרות מהמקוניום של ההתחלה, אז כנראה שמה שלא תהיה הסיבה לדרישה המוגברת - ההנקה עונה עליה.

שמחה שקראת עכשיו את מה שכתבתי, חוסך לי לנאום לך שתנוחי תוך כדי

 

 

באמת עכשיו זה קצת התאזן.

(או שפשוט בלילה הרגשתי בזה יותר? כי הייתי צריכה לקום בשביל להניקה. ובמשך היום גם ככה הייתי איתה רוב הזמן עליי - מממשת את 'זכויות' משכב הלידה שלי - אז לא שמתי לב כל כמה זמן היא יונקת).

[ואם כבר בנאומייך המקסימים עסקינן - אולי תוכלי קצת להחכימני בעניין שינה משותפת והנקה בשכיבה? בבית החולים האחיות כל הזמן הזהירו לא להניק בשכיבה, אבל אני זוכרת את עצמי עושה את זה בילדיי הקודמים. אז מה נכון? ואולי זה תלוי גיל? ואני בעצם לא בטוחה שאפשרות השינה המשותפת אצלנו בטיחותית מספיק...]

אבל זה רק בגלל ההנחיות שלהם...
יש כמובן את החשש שתרדמי וח״ו תתגלגלי עליה (ח״ו!!!) וכו׳,
אבל אם שומרים על כללי הבטיחות, זה אמור להיות בסדר, ויותר מזה...
אנחנו ישנים עם מיטת צד, כך שהפיצית לא ממש איתי במיטה, לי זה מרגיש יותר בטוח ככה...

 

לגבי בית החולים - למרבה הצער ברוב בתי החולים המיטות באמת לא מותאמות לשינה משותפת בטיחותית.

 

לגבי הבית, הבלבול שלך מתבקש, כי יש הנחיות שונות מגופי בריאות שונים. כי זה באמת עניין מורכב. למשל, אם אחד ההורים מעשן (אפילו שלא מעשן בחדר השינה) עדיף לתינוק בריאותית בכלל לא לישון באותו חדר איתו, וקל וחומר לא באותה מיטה - זה ממש ממש מקפיץ את הסיכונים לsids, לא עלינו. אבל כשאין עישון וכשמתקיימים עוד כמה תנאים הכרחיים, יוצא שלינה באותה מיטה היא הבטיחותית יותר, הבריאה יותר, המנמיכה את הסיכון לsids. אם את מחפשת לך חומר קריאה לחופשת הלידה, קראי את 'הורים גם בלילה' של ד"ר סירס. יש לו שם תיאורים נפלאים - למשל איך הצמיד מוניטור לתינוקת שלו כשישנה בנפרד מאשתו וכשישנה צמוד אליה, וראה איך מכמה בחינות היא מראה סימני חיוניות טובים יותר בצמידות. וכן על הדרך שמחזורי השינה של האם והתינוק מסתנכרנים בשינה משותפת, וכך קל יותר להתעורר אליו (גם הרגשתי את זה בעצמי).

 

אבל בגלל שמשרד הבריאות לא יכול לתת הנחיה מסובכת מדי, ובגלל שבציבור הישראלי היום יש בהרבה משפחות תנאים שלא מתאימים ללינה משותפת (בעיקר עישון) - הבחירה של משרד הבריאות הישראלי נכון להיום היא להורות על דרך אמצע - שינה באותו חדר אבל לא באותה מיטה.

 

אם את מעוניינת בלינה משותפת, כאן יש הדרכה של יוניצף איך לעשות זאת באופן בטיחותי. ולמקרה שאתרוג חוסם לך - הנה עיקרי הדברים:

# אף אחד מההורים לא מעשן (וכמובן לא מסומם, אלכוהוליסט... לא רלוונטי לך), וכן לא חולה או במצב עייפות קיצוני שלא מסוגל להגיב לילד בעת מצוקה;

# שינה במיטה (לא בספה!), על מזרן קשיח (אני חושבת שהמזרנים הסטנדרטיים היום הם קשיחים);

# מיטה צמודה לקיר (גם המזרן - שהתינוקת לא תוכל להיתקע בסדק שבין המזרן לקיר);

# סדין מתוח;

# לא להשתמש בשמיכות 'מנופחות';

# לא לחמם אותה יותר מדי (לא יותר מדי שכבות ולא יותר מדי חימום בחדר);

# בלי חיות מחמד במיטה, ובלי אף ילד אחר צמוד לתינוקת;

# התינוקת בין אמא לקיר או בין ההורים.

 

ספר מעולה!!
שינה לנו את כל עולם הלילה! מומלץ...
(זה אמנם גישה מסויימת, אני מאמינה שזה לא מתאים לכל אחד, אבל לנו זה עזר המון...)

אני רואה שאנו עומדים בחלק מהתנאים (לא מעשנים, למשל), אבל בחלק לא (המיטה לא ליד הקיר, למשל, וכרגע שתי המיטות גם נפרדות).

הלילה ישנתי ביחד איתה בחלק מהלילה: העגלה הייתה בין המיטה לקיר, ושמתי גם כרית הנקה (בצורת תולעת) בצד המיטה.

באמת, היא התעוררה פחות פעמים (הפעם דווקא היה לי גודש...), וכשהתעוררה היה לי קל יותר להניק אותה.

אני מקווה שהדרך הזאת בטיחותית מספיק...

 

לא בדיוק הבנתי את התיאור עם העגלה, אז לא יודעת לחוות על זה דעה, רק רוצה להאיר שעדיף כמה שפחות כריות בסביבת השינה של תינוק (אם גם את יכולה לישון בלי כרית זה מעולה. אני לא הייתה מסוגלת).

לגבי המיטות המופרדות זה ברור - זו הייתה המלצה להמשך.

אם הסידור עם העגלה נראה לך לא בטיחותי מספיק - אולי יש אפשרות לקמבן משהו אחר? למשל, לשנות את הסדר בחדר לאיזו תקופה, כך שהמיטה תהיה צמודה לקיר? או להוסיף עוד מזרן על הרצפה? (אבל צריך לחשוב איך להצמיד אותו היטב לקיר, שלא יקרה שהתזוזות של הקטנה מרחיקות אותו קצת. להיתקע בסדק בין מזרן לקיר זה באמת מסוכן.)

 

אנסה לחשוב מה מתאים לי לשנות בשביל זה. (וגם אני לא מסוגלת לישון בלי כרית, ובדרך-כלל אפילו ישנה עם שתיים...)

עייפות קיצוני?

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t683279#7552118

 

עייפות קיצונית ששקולה למצב של חום גבוה / סמים / אלכוהול = מצב שאת לא יכולה לסמוך על התגובות שלך לתינוק בעת מצוקה. לרמה כזאת - רוב הנשים לא מגיעות.

במצב כזה בכל מקרה מסוכן שאת תהיי המטפלת הבלעדית בתינוק. אבל אם יש איתך בעל או כל אדם אחר שיש לו מסוגלות לטיפול זה בסדר - רק שהתינוק לא יהיה איתך באותה מיטה.

 

 

אבל ה"עצה" הזאת מסוכנת.

 

צריך להיות עם חושים חדים. עייפות אחרי לידה לוקח זמן להתעורר לתינוק.

 

הדברים גלויים. העלון של יוניצף מצורף, העמדה של משרד הבריאות שונה, והבוחרת תבחר 

 

 

לי אמרו שיתכן שעדיין אין לי חלב. אבל ככל שאתן לה לינוק יותר, החלב יגיע.

נתתי לה פעם אחת תמ"ל, כי רציתי לישון בלילה. אבל אחר כך עברתי להנקה מלאה.

את מנת התמ"ל הבאה, היא קיבלה כבר בגיל שנה!

לי היו סחרחורות נוראיות והכל היה תקין. הרופאה האירה את עיניי לשתות (ואני אחת ששותה המון), התחלתי לשתות יותר טאכן נעלם!

אם בדיקת דם של הריון תהיה שלילית, תלכי לרופאה שתבדוק לך מונו ובדיקות דם כלליות

סייוט...

אני סובלת מזה עכשיו בהריון (או שמא צריך לומר בעלי סובל)? ובניתי על זה שיעבור!

רעיונות לטיפול אם ממשיך -
לקחת קרבוסילן כשהמצב חמור.
אולי פרוביוטיקה למעיים למשך תקופה תעזור? למישהי יש ניסיון עם זה?
לאכול פחות, בעיקר פחות פחמימות.

אשמח לשמוע עוד רעיונות בדוקים ומנוסים..
בברכת אווירה טובה!

אני לא משווקת או משהו ממש לא,

נסי לאכול כל יום יוגורט אקטיביה.

יש בו שילוב של חיידקי פרוביוטיקה מיוחדים שמפרקים סיבים שלא נעכלו, מזרזים יציאות ומקצרים את זמן שהות המזון במעי.

עוזר לאלו שהם עם נפיחויות בבטו אינעימויות וגם גזים. נסי שבוע, כל יום אחד ותודיעי אם המצב השתפר.

אם כן אפשר לקחת תוסף של הפרוביוטיקה המסוימת הזאת.

 

 

 

האם העניין הוא שהמזון נשאר בפנים יותר מידי זמן?

 

זה מעניין,

כי דווקא מאז הלידה יש לי יציאות יחסית יותר תכופות...

 

חשבתי אולי שזה משהו הורמונלי

איזשהו הורמון שהיה במהלך ההיריון

ועכשיו הוא ממשיך עם ההנקה...

 

מישהי אמרה לי לשתות תמצית של זרעי קימל

מכירות?

מאיפה לכם לדעת איזה תערובת חיידקים מכניסים לשם ומי אמר שדווקא אותם החיידקיים טובים לך ולגופך??

 

הרי כל אחד בנוי אחרת מהשני לכי תדעי מה מכניסים לך שם ואולי הם דווקא מכניסים חיידקיים רעים??

 

האם אתן מבינות בחיידקים??

 

האם החברות של תנובה וכו' מבינים בחיידקים???

 

האם שמעתם מימכם שתנובה או טרה מחזיקה ברשותה מומחים גדולים בידע על חיידקים הטובים לגוף??

 

אז לפני שמכניסים לפה שטויות מהסוג הזה תלמדנה באוניברסיטה במגמת ביולוגיה בעיקר ביחידה לחקר חיידקים!!

סתם יהיה נחמד לדעת אם תשתפי לפני שאת אומרת סתם.

את היוגורט לא תנובה המציאה..זה קיים עוד לפני הגלגל

גזים זה תוצאה של תהליכים במערכת העיכול.

לאנונימית שמתעצבנת שמציעים כאן פרוביוטיקה, כן. כן בדקו כן חקרו כן עשו על זה הרבה מחקרים 

וראו הטבה משמעותית אצל מטופלים, אה, וכן למדתי באוניברסיטה תואר B,Cs (מדעים) וזה התחום שלי

אני דיאטנית קלינית, ויש אנשים שזה עוזר להם.

אני לא מבטיחה לך כלום, אבל אם לא ניסית את הכיוון, מומלץ. אנשים עם מעי רגיז נעזרים בזה וזה מקל לחלקם על תופעות.

אם תרצי לנסות, אחד ביום, ואל תשאירי אותו פתוח סתם ככה, החיידקים האלו מתים באוויר.

תודה רבה! לא נכנסתי אישית בך רק בכלליות אמרתי !!

 

ולעצם הענין אינני משתמשת במוצרי חלב אם את דיאטנית יש לך אולי תחליפים??

את לא משתמשת בשום מוצר חלב? מה הסיבה?

זה לא עושה לך טוב? אידיאולוגית?

תפרטי יותר אוכל לכוון אותך.

גם לי יש גזים, אומנם לא בצורה מחרידה אבל יש.

אני כמעט לא אוכלת מוצרי חלב

גם לא כרוב לסוגיו

אוכלת בריא, קמח מלא ומשתדלת שמעט סוכר.

 

מה כן יכול לגרום לזה?

 

אני אוכלת בבוקר פירות

צהריים סלט פרכיות מאורז מלא וקצת קוטג' (זה המוצר החלב היחיד)

ערב חביתה ומרק ירקות.

 

מה יכול להיות לא תקין פה???

 

אשמח לתשובתך. תודה רבה!!

זה בא ממני?

 

תוהה לסיבה...

וגם נמנעת מתרופות  למיניהם.

בהחלט עושים
הסוכר, הקליפות הלבנות של פירות ההדר, ומה לא..

מוכרחה לומר שאת אוכלת ממש מעט! כל מה שרשמת זה הנשנושים בשבילי..

תנסי אולי גם לשתות המון מים מיד בבוקר, אפילו לפני צחצוח שיניים, ולא לאכול את הפירות מיד אלא רק אחרי שמערכת העיכול התעוררה..

או שתאכלי פרוסה או שתיים מקמח מלא, ואת הפירות רק מאוחר יותר. ולאכול פחות פירות.

וזה כבד לי על הבוקר לחם..

אני בד"כ נמנעת ואוכלת פרכיות במקום.

מנסה לשמור על המשקל...

 

 

ואני חיה על פירות!!! באמת זה כזה גרוע לגזים? אומרים שסוכר פירות זה טוב לא?

אני אוכלת אחרי תפילה אז זה בד"כ כשעתיים אחרי שהתעוררתי (אירגון הבת למטפלת והליכה אליה, תפילה ואז...)

האמת שאצלי גם ירקות לא משהו...

 

 

בסוף לא ישאר מה לאכול!

 

גם חביתה???

ופירות??? שמעתי רק על הדרים, גם פירות אחרים עושים?

החיידקים שם שמחים יותר מדי ממנו.
סוכר פירות הוא סוכר, דווקא נראה לי בדרך כלל עם ערך גליקמי גבוה, כלומר מתפרק מהר מאד לגלוקוז. אולי זה לא כל כך טוב.. אבל יש בפירות עוד המון דברים טובים ולכן כדאי לאכול.

כדאי להוריד קצת כמויות, אולי, ולא לאכול המון בבת אחת, אבל אלה באמת השערות שלי על סמך הבטן שלי. כל אחת והעניינים שלה..

נראה לי הכי כדאי והכי יכול לעזור זה כדורי פרוביוטיקה.

אז הוא יכול להיות הסיבה.

 

חוץ מזה ששמעתי ששילובים מסוימים של אוכל יכולים לגרום.. לא יודעת איזה..

 

התופעה הופיעה בפתאומיות אחרי הלידה הראשונה והציקה מאד במשך כמה שנים.

לקחתי פרוביוטיקה ביו פימייל (של סופהרב) למניעת דלקות ועל הדרך שמתי לב שגם הגזים פחתו בצורה משמעותית.

חשוב לקחת בהתמדה כדור אחד ביום למשך חודשיים לפחות.

 

אני לא יודעת מי את ולכן לא פונה אליך..

ממליצה לך לפנות אלי

אולי גם ללעוס על ביס כמה וכמה פעמים.

אולי לא לשתות מים במהלך הארוחה.

זה נורא!

כרוב- ומשפחת הכרוביים- כרובית, קולרבי וכו'

קפאין

 

אני הייתי הולכת להתייעץ עם דיאטנית/ מישי שמתעסקת עם רפואה משלימה..

גם לי קרה אותו דבר.. צרה צרורה.

וגיליתי שהגורם הראשי הוא.. מוצרי חלב! בעיקר חלב ניגר.

אם את שותה חלב/קפה/שוקו אז זה ממש משמעותי,

וגם מעבר - כשאני מפחיתה במוצרי חלב ונמנעת מחלב ניגר לחלוטין - זה פשוט מוריד את התופעה בשמונים אחוז.

קמח מלא והמנעות מסוכר בנוסף - מפחיתים ב-100%.

הבעיה היא שאני מאאאאאאאאאד אוהבת את החלב ומוצריו,

ועם כל זה שזה ממש ממש נורא ומציק - לא מצליחה להגמל מהם. הלוואי ואצליח מתישהו..

 

 

גם חלב עיזים היה עושה לך את ה??

 

כי אני לא נוגעת בחלב פרה!!

ואולי עם המידע הזה תוכלי לפנות לגורמים המתאימים!

הדימום שיש לך כרגע אינו מחזור. הוא נוצר מהתכווצויות הרחם כתוצאה מההתקנה אך אינו מחזור.

זה לא אומר כלום לגבי ההמשך. אם מבחינה הורמונלית את לא מקבלת מחזור בהנקה,

ההתקן לא יגרום לך לקבל מחזור.

כשתתחילי לקבל מחזור טבעי, יש סיכוי שההתקן יאריך לך את משך הדימום ואת כמותו...

תקווי שלא יהיה לך שינוי משמעותי בדימום.

מה קרה?

 

בחודש ראשון זה יכול להיות שעוד לא רואים דופק

בחודש תשיעי זה יכול להיות לא עלינו ,משהוא שנגמר לא טוב. הלואי ותמיד מקווים שזה רק בעיה במכשיר...אבל לצער הרבה זה לא.

 

באו"ס וע"פ החישובים אני בשבוע 9+.

 

נוסף ע"כ יש לי הפרשות חומות ומידי פעם קצת ורודות.

 

מפחדת לחשוב מה זה אומר...

בעבר ראו דופק?

 

ראו האם גודל שק ההריון מתאים לתאריך וסת אחרונה?

תוכלי לפרט יותר? (אפשר גם באישי)