הוא בן שלושה חודשים ומוצץ את היד או אצבע.
הבנתי שזה תורשתי ואני לא רוצה שימצוץ אצבע כמו שאני מצצתי כשהייתי קטנה!
איך אפשר למנוע את זה?
תחיה דולהאל תקחי קשה כל התינוקות עושים את זה ובד"כ מפסיקים.
את נותנת לו מוצץ? זה בד"כ מפחית את הסיכוי שהוא ימשיך עם האצבע.
לדעתי ממש חבל בגלל החשש הזה למנוע מהם את השלב ההתפתחותי החשוב הזה.
ולמרבה המזל מסתבר שזה ממילא בלתי אפשרי
הם עקשנים יותר מאתנו!
זהו שלב התפתחותי, אבל כשהוא הופך למציצה קבועה-אח"כ מאוד קשה לגמול(יש לי ילדה בת 7 ועדיין עם האצבע, בילדים הבאים העדפתי מוצץ וחסל)
בגלל זה שומרים 5 ימים טהרה לפני 7 נקיים...
אפשר להכנס להיון גם מיחסים 5 ימים (נדיר, לרוב זה משלושה -ארבע ימים) לפני ויום אחד אחרי
המתוק שלנו בן חודש יונק,
במהלך היום הוא יונק בערך 15-20 דק' מכל צד ומפסיק, וזה מספיק לו,
אבל בלילה הוא יכול לינוק גם שעה מכל צד, וכל פעם שהוא נרדם וחוזר למיטה הוא מתעורר בצרחות הסטריות ורוצה עוד לאכול...
אם אנחנו מתייאשים ונותנים לו מטרנה הוא אוכל אותה (בדרך כלל חלק ממנה.... סביבות 30-40) וחוזר לישון בלי בעיה...
האם יש מצב שהחלב שהוא מקבל בלילה לא משביע אותו?
אני כבר ממש מיואשת, בא לי שהוא יקבל מטרנה בלילה וזהו....
מה דעתכן? אשמח לעצות...
והוא נמצא בתחילת ההנקה לכן ילדך נרדם ואח"כ מתעורר שוב לינוק שוב.
נסי להוציא לו את האוכל מפיו ולחכות שיתעורר (כמה שניות או דקות מאז התחלת ההנקה ) ופתאום הוא יתעורר לך! ואז להמשיך שוב!!
אם זה לא עוזר יתכן שאת מאד עייפה בלילות ולכן כמות החלב בהתאם נסי אולי לשאוב לו ללילה לתוך בקבוק בתחילת הערב ולתת לו מתוך הבקבוק.
מקווה שעזרתי בהצלחה!!
חלבון חלב פרה הוא לא פשוט לפירוק עבור קיבה צעירה, ויש הרבה תינוקות שנופלים ממנו לשינה עמוקה, כדי להתגבר על המשימה. זה לא מלמד משהו רע על החלב שלך - אם כבר, להפך (שינה עמוקה מדי היא לא בריאה לתינוק).
מה דעתך, יכול להיות שהסיבה לצרחות היא לא תזונתית אלא רגשית? שהוא מרגיש שהוא הוחזר למיטה, והיא לא מספקת לו את תחושת ההגנה שהוא הרגיש בזרועותייך?
אם נשמע לך שזה הכיוון (וגם אם לא) את יכולה לשקול לתת לו לישון לצדך חלק מהלילה. אם תרצי, אצרף לך עלון של יוניצף שמדריך איך לעשות זאת באופן בטיחותי.
770מ
בהתהוותלכן כדאי להניק בשכיבה.
דבר נוסף: יש לו מוצץ?
אני אוהבת הנקה מלאה, אבל תמיד העדפתי לתת גם מוצץ.
אחרת אני יהפוך להיות המוצץ, והתלות בי תגבר.
מישהי מכירה את הגלולות מרסילון?
מותר לעשות בזה שימוש רצוף? מקבלים מחזור?
פשוט הרופא אמר לי שמותר אך זה נשמע לי ממש ממש מוזרר![]()
אז ככה, כפי שסיפרתי לכן כבר התחלתי ללמוד עם שאיבות.. כל מי שעברה את זה מבינה שזה קשה בטירוף. אין לי דקה בהפסקה כי אני חייבת לשאוב.. לחץ.. אבל זה שווה בעיניי הכל.
החשש שלי כזה.. במשפחתון היא היתה אוכלת בהתחלה 20-50 חלב שאוב.. המקסימות שם עובדות איתה קשה ממש על להגדיל את המנות וכבר ב"ה הצליחו להגיע ל120!!
הנק היא שאצלי הכמות לא עולה בהתאם.. מצליחה לשאוב כל פעם גג80-90.. אמנם יש לי עוד שאיבה משמעותית בבוקר, של בין 100-150, אבל במהלך היום לא מצליחה להגיע ככה לארוחה. מה גם שבאחד מהצדדים ייוצא הרבה פחות מהצד השני.
מה אפשר לעשות? היא עוד שבועיים בת חצי שנה והיא בעז"ה בשבוע הבא כבר תתחיל ארוחה ממש (בהתייעצות, זה בסדר) אבל עדיין מלחיץ אותי נורא כל ההתמודדות והחישובים האלו! עצות? חיזוקים? סליחה על האורך, וכמו תמיד- תודה לכן!
לימודים מתישים והוא אוטוטו חצי שנה. אני אפילו לא מספיקה עוד שאיבות חוץ מבלימודים. אין לי זמן וכוח. גם אני הייתי ממש בלחץ אבל ב"ה הוא ירד כי בינתיים הקטנצ'יק מסתדר. שיהיה לך בראש שאת תעשי את המקסימום וליתר הקב"ה ידאג. די, אי אפשר לקחת על עצמנו הכל. אנחנו לא ממונות על כמויות החלב שיש בגופנו או שאנחנו מצליחות לשאוב.
מה שכן, כמובן לעשות השתדלות. הגיוני שאם יש קפיצה בכמויות שהיא אוכלת ייקח לגוף שלך זמן להסתגל. תשתדלי לשאוב בזמנים שהיא אמורה לאכול, שבי בנחת עד כמה שאפשר (אני רואה אצלי שברגע שאני מתחילה לחשוב על דברים מלחיצים - החלב מפסיק לצאת...), תאכלי שקדים ותמרים (גם טעים גם בריא וגם אמור לעזור לחלב...), וחשוב מאוד - תשני מספיק.
תחשבי שכל שאיבה שלך זה ממש לתת מגופך ומעצמך בשבילה, זה ממש לא מובן מאליו! אשרייך. בהצלחה!
הדס123
*כוכבית*אחרונהאני בשבוע 30. היו לי בשבוע שעבר כמה בעיות עם צירים מוקדמים, הייתי אצל מגוון רופאים וההנחיה מכולם היתה- לנוח.
עד כאן הכל בסדר, הצירים נפסקו, חזרתי הביתה, לקחתי קצת חופש מהעבודה ואני פשוט נחה.
העניין הוא כזה. הרופא שלי אמר להמנע מיחסי אישות עד שבוע 34 לפחות. בגלל שזה יכול לגרום לזירוז ואם אני כבר עם הסטוריה של צירים מוקדמים אז עדיף לא לעשות בעיות.
אני קיבלתי בלי התנגדות (גם ככה החשק שלי לא בשמיים בימים האלו.. זה מוזר? ). בעלי ממש לא.. קשה לו עם זה מאוד.. וזה מובן. כאילו 4 שבועות בלי זה ממש קשה לו במיוחד בתקופה שאנחנו כן מותרים וזה עושה לו טוב, הוא קורא לזה התחנת דלק.. יש לציין שזכיתי בבעל מתחשב ותומך ברמות שאי אפשר לדמיין, צועד איתי יד ביד בכל הנסיונות והמכשולים, לא נשבר לעולם ומרים אותי בכל דבר.. אני באמת מאוהבת בו.
הקטע הוא שהוא מצא לזה פתרון- רק להוציא זרע על פתח הנרתיק. מבחינתו זה נראה הכי לגיטימי. וזה כבר משגע אותי.. גם זה קצת מכאיב לי, וגם זה מתיש אותו ואותי ולא ככ כיף, אלא רק בשביל ההנאה המינית (מגעיל אותי לכתוב ככה..)
יש לכן רעיון?
אין לי מושג מה לעשות. א- נראלכם שהרופא התכוון גם לזה כשאסר יחסי אישות או רק ליחסים ממש? ב- איך מורידים את בעלי מזה? בצורה יפה ועדינה..
אשמח לעצותיכם!
לי בגלל זה נולד פג 9 שבועות לפני הזמן.
היה סיוט! ריצות בין הבית לי"ח, הקושי לא להיות לידו בלילות, השאיבות המתישות, הזוגיות שאותגרה לאור הקשיים וחוצמזה גם לטפל בגדולה יותר ממש לא קל.
תסבירי לו את הסכנות בפגות ותני לו לקרוא סיפורים של הורים לפגים.
אולי מתאים לכם אפשרות של "שלא כדרכה"?
קניתי השבוע במדי פלוס בלי מרשם.
לקנות כסא שמתאים מגיל שנה ועד גיל 4-5.
זה בעצם בוסטר עם גב שיש לו גם רצועות משלו.
בשלב ראשון קורים כרגיל עם הרצועות של הכסא, בגיל 3-4 (תלוי גובה)- אפשר להתחיל לקשור עם הרצועות של הרכב.
יש לנו אחד כזה של פישר פרייס, קנינו בד"ר בייבי, עלה 300 במבצע אאל"ט.


כשהגדולה עברה לכסא בטיחות, קנינו לה כסא של אוונפלו, טריומף, אאאל"ט.
בחרתי בו כי הוא נראה לי מאוד נוח, כמו כורסא מרופדת. גם הבנתי בחנות שהוא מאוד בטיחותי.
עלה בערך 1000 ש"ח, במבצע, בד"ר בייבי.
החיסרון שלו- הוא כבד ומסורבל להעברה ממקום למקום (אם אתם משאירים אותו באוטו, אז סבבה, אם כי הוא כן קצת רחב).
אח"כ קנינו כסא יותר פשוט בד"ר בייבי, עלה בערך 250 ש"ח (בוסטר עם משענת ורצועות). אולי מתאים כבר מגיל שנה.
גבוה ויפה.
יותר קל, אבל גם כן קצת מסורבל להעברה (צריך להחזיק את המושב והמשענת בזווית של 90 מעלות כדי שהם יישארו קרובים ולא יתרחקו זה מזה).
1) קנינו בוסטר עם גב ורצועות שמתפרק לבוסטר רגיל ומתאים ממשקל 9 ק"ג של מותג של דיסני
2) כדי שיהיה טוב גם בהמשך ולא נצטרך עוד בוסטר על אלה שקנינו ובנוסף- אין לי מקום לאחסן כיסא בגודל מפלצתי כאשר גם ככה הבית קטן ובקושי יש מקום לאיחסון בגדים.
3) עלה לנו 90 ש"ח במבצע שווה לפני כשנתיים וחצי אאל"ט
4) קנינו בדוקטור בייבי סניף י-ם
מרוצים מאד ב"ה
שני122שלום לכולן,
המתוקה שלי בת חצי שנה ואוכלת כבר מנה של פירות ומנת ירקות.
אני מכינה לה כמות גדולה של מרק ירקות ושומרת בד"כ במקרר ל 3 ימים.
האם אפשר לשמור ליותר...? 4-5 ימים?
ועוד משו- קניתי גרברים לשבת של מטרנה וראיתי שיש בזה שלבים 1-2-3.
מה ההבדל ביניהם חוץ מהגודל?
תודה רבה!!!
ככה את יכולה לשמור ליותר זמן ובטוח לא מתקלקל.
הכי מומלץ לבשל ולרסק סמוך לאכילה.
מרק שנמצא במקרר יהיה ניתן לשימוש גם ביום הרביעי והחמישי. הוא לא מתקלקל.
אבל- הוא מאבד את הרוב המוחלט של הערכים התזונתיים.
לדעתי- אם אין לך אפשרות אחרת, אפשר לעשות כך.
אבל אם את יכולה, ממולץ יותר לבשל מדי יום ולטחון סמוך לאכילה.
(גילוי נאות- אני ממש לא מספיקה לבשל מדי יום...)
גרבר- הבדל נוסף: בשלב 1 המחית תכיל בד"כ פרי או ירק בודד. בשלבים 2-3 יש תערובות
בהצלחה
הי
אני חצי שנה אחרי לידה, לא ראשונה. חזרתי לאחרונה לעבודה.(תובענית מאוד)
בזמן האחרון אני מרגישה מיואשת, מצטערת לפעמים שילדתי שוב, חסרת כוחות...
מכירות את השאלון לגבי דיכאון אחרי לידה שמעבירים בטיפת חלב חודש אחרי לידה?
אז כשמילאתי אותו הכל היה בסדר, אבל אם הייתי ממלאת אוו עכשיו כמעט הכל היה בקטגוריית דיכאון...
אני תוהה אם כדאי שאפנה לקבלת עזרה, או שאולי זה רק בגלל שחזרתי לעבודה והמעבר לעומס קשה...
מה אתן חושבות?
איך אפשר לדעת אם זה דיכאון או סתם קשיי הסתגלות?
באחת הלידות סבלתי מדיכאון לאחר החזרה לעבודה.
אמרו לי שזה דבר שקורה, קודם כל כי דיכאון שאחרי לידה יכול להגיע גם כמה חודשים לאחר הלידה.
נוסף על כך עומס נפשי (בעבודה) ועייפות יתר, בהחלט יכולים לגרום לדיכאון שאחרי הלידה להתפרץ.
אם לפי הקטגוריות של טיפת חלב, את עכשיו נמצאת במצב של דיכאון, חשוב שתקבלי עזרה.
אם את זקוקה ליעוץ נוסף, את יכולה לפנות אלי במסר אישי.
עפ"י הספר מגדירים דיכאון כששבועיים ההרגשה היא כמו שאת מתארת,
אם את מרגישה שאת צריכה עזרה אז כדאי לעשות את זה ולא להזניח, הטיפול יהיה קל ויעיל יותר ככל שתתחילי מהר יותר.
דבר ראשון בעיני חשוב לשתף את מי שסביבך כדי לראות אי אפשר להוריד ממך עומס בעבודה, במטלות הבית, עם הילדים וכו'.
דבר שני לדאוג שאת אוכלת טוב וישנה טוב.
דבר שלישי ללכת לפסיכולוג (אפשר דרך הקופה) כדי שיציע לך המשך טיפול-
לפעמים מספיק רק טיפול פסיכולוגי, לפעמים רק פסיכיאטרי ולפעמים שילוב של השניים.
מה את אומרת?
אלזהבעזרת ד', שהמשך הלידה יהיה מהיר וקל, ובקרוב תוכלי לחבוק את אוצרך!
בריאות, שמחה ושפע!
מתפללת עלייך. (שמחתי מאוד לקרוא שאת לקראת לידה!)
מחזיקה לך אצבעות. מקווה שבקרוב תהיי כבר אחרי ותוכלי לראות בעיניים את הנס המופלא שלך!
שיעבור בשלום ובקלות בע"ה!
מקווה שלפחות את בבי"ח שנוח לך שם.
הרגעים האלה שלפני הלידה.. מרגישים כמו נצח!!

שיהיה לך מהר לידה ובקלות ותצאי בידים מלאות!!
אלזה
מזל טוב והרבה נחת!!!פנסאי

*כוכבית*
באתי לכתוב תגובת השתתפות בצערך, וברגע האחרון ראיתי שהצער כבר נעלם...
(נכון זה מדהים, איך שברגע שהם יוצאים בסוף, כמעט שוכחים את כל ה"צרות" שעברנו קודם?)
יהודי חסידי תגדלי אותה לחופה ומעשים טובים ובקלות קלות!!
אלזהעשית לי חשק גם 
התאוששות קלה והרבה נחת!
עברתי דבר דומה - הפלה בערך בשבוע שלך, וזה באמת כ"כ קשה, הצער על איבוד ההריון ואפילו עוד יותר - התקופה שהיינו אסורים. אצלינו יצא שהתקופה הזו היתה לא קצרה, ואני חושבת שחלק מהקושי הגדול שלי היה שלא ידעתי שזה עלול להתארך אז האכזבה כל פעם שנסיון להיטהר לא עלה - היתה גדולה.
אבל אני כן רוצה לנחם אותך - קודם כל, זה נכון שלפעמים התחושה היא ש"זה ממרר לי את החיים" כפי שכתבת, אבל קחי נשימה עמוקה, ותגייסי את כל האמונה בקב"ה שהוא יודע מה טוב לנו, וגם אם קשה לנו מאד מאד זה לא אומר שזה לא טוב. ובמבט לאחור, אני יודעת להגיד שהיה בתקופה הזו גם הרבה גדילה שלנו וחיזוק לזוגיות.
דבר נוסף, התקופה הזו (מאחלת לך שתהיה קצרה כמה שניתן) - עוברת, וכמה שעכשיו את חשה בצער הריחוק, תחשבי על אחת כמה וכמה על גודל השמחה כששוב תהיו מותרים. את לא תאמיני...
ועוד דבר, השמחה הזו תהיה גדולה ועצומה גם כי תדעו שעמדתם בנסיון קשה מאד.
ודבר אחרון, לעודד אותך ששמעתי (וגם אצלי כך זה היה) על הרבה נשים שמאד מהר אחרי הפלה, נכנסו שוב להריון וילדו בשעה טובה 
בהצלחה גדולה גדולה!
לדעתי זה רעיון טוב מאוד לפנות למרפאת אלרגיה. מקווה שתעלו על הסיבה והדברים יסתדרו.
וזה אכן היה אלרגיה
העבירו אותי לתמ"ל צמחי וזה פסק
שהלך למישהי אלטרנטיבית שבודקת רגישויות, ומאז שהקפידו ע"כ הפסיק לו לגמרי. אם את רוצה המלצה פני אלי באישי.
היתה לי אתמול בערב הפרשה חומה פעם אחת בלבד. ועכשיו עוד פעם.
מה זה אומר? מלחיץ?!
אני בשבוע 9 פלוס יומיים.
תודה
דניאלה
בכלל לא התרגשו ואמרו שזה כ"כ רגיל וקורה מליון..בד"כ ההריון ממשיך.
תלכי להבדק ותבשרי לנו בשורות טובות!
זה לא אמור לקרות הרבה קודם?
לשכב. לקחת חומצה פולית. ולשמור.
שבועות 9-10, אצלי מתאפיינים תמיד בכתמים או דימומים של ממש.
הבנתי שבשבועות האלה צריכה להיות קפיצה משמעותית של ההורמון שמסייע לרחם להחזיק את ההריון. לפעמים הגוף עוד לא העלה את רמות ההורמון לרמה הנדרשת ואז נגרמים דימומים.
במקרים כאלה כדאי לשמור על ההריון על ידי שכיבה.
לכי להיבדק. תראי שיש דופק והכל בסדר ב"ה. ותשמרי.
כמו דיאפרגמה למשל או התקן לא הורמונלי
ויש נרות - אבל הם לא מי יודע מה מונעים