ממש הציל אותי
היה אולי איזה כאב חד פעמי וקטן שבא והלך וזהו
היא לא אמורה לכאוב כי מורחים לפני זה משחה מאלחשת (כמו אצל רופא שיניים)
יש נשים שהאפידורל לא משפיע עליהן כמו שצריך והן חשות בכאב בצד אחד או בכאב מופחת בשני הצדדים.
מה שחשוב הוא מיד אחרי שמקבלים להזיז את הרגליים כדי שהחומר יתפשט בצורה שווה.
תופעות לוואי של האפידורל יכולות להיות אחרי הלידה של כאב ראש ו/או כאב גב.
הייתי בסכנת חיים מיידית.
לחץ הדם והדופק צנחו בפתאומיות.
ב"ה היו בחדר שליחים טובים (אמא שלי...) שהזעיקו רופאים בבהילות, והעניין עבר בשלום!
הסיבה הייתה- שכחו לתת לי עירוי לפני מתן האפידורל.
אם לא היו שוכחים, סביר להניח שזה לא היה קורה...
למה כתבתי את זה?
כדי שהמעוניינות באפידורל ידעו שהעירוי לפני הוא קריטי, וישימו לב בעצמן (ויבקשו גם מהמלווים לשים לב) שלא שוכחים אותו בטעות!
אגב, מה מטרת השאלה?
ידוע שיש תופעות לוואי שליליות, וידוע שהן נדירות.
מצד שני, האפידורל יכול להיות ממש הצלה במקרים מסויימים.
מה את מצפה להרוויח מהשירשור הזה?? מקבץ סיפורי אימה?
שואלת ברצינות לחלוטין.
בעיניי האפדורל הוא מתנה
הזריקה אולי לא נעימה אבל בהחלט נסבלת
מקל מאוד מאוד על הכאבים, הצירים כמעט ולא מורגשים
והלידה עצמה רגועה יותר,
ב"ה לא נרשמו תופעות כלשהן...
(דווקא אחרי לידה בלי אפדורל סבלתי מכאבי גב)
כשהלידה מהירה פחות צריך את זה
אבל בלידה ממושכת יותר- מקל מאוד.
0508765517
ממעלה לבונה
אורה חצרוני משבות רחל.
והספיק לי.
(יצאתי משם בדמעות... הרגשתי שהוא מזלזל מאד..)
הייתי ממליצה לך ללכת לרופא/ה אחר, אפילו רק פעם אחת.
וגם לי הספיק פעם אחת. החלפתי מיד רופא.
לדוג': בבדיקת דם הראשונה הא אפילו לא בדק את ה HCG כדי לראות אם אני בהיריון אלא הסתמך על הבדיקה הביתית שעשיתי.
כשמחכים למשהו כ"כ הרבה (9 חו) ברור שאח"כ החיבור אליו גדול. בעוד שאל משהו רגיל מתנהגים ברגילות. גם לי קרה מקרה כמו שאת מתארת דווקא אחרי הלידה השישית. אבל את ביתי שהייתה בת שנתיים והיא בהחלט שיגעה אותי חיברתי ממש לטיפול בתינוקת הקטנה... אמרתי לה כל הזמן תראי איך היא אוהבת אותך... בואי תביאי לה מוצץ\ טיטול וכו'. זה גרם לה הרגשה של גדולה ממש והיא שמחה בתינוקת. לא תמיד זה היה קל... אבל חשוב לזכור שדווקא הגדולים כ"כ צריכים אותנו ודווקא עכשיו...
בהצלחה! ואת אמא מדהימה!
קודם כל, הגיוני ונורמלי וטבעי שתינוק מעורר בנו רגש אמהי חזק.
אם לא זה, מאין היינו שואבות את הכוח לטפל ביצור הקטן וחסר הישע?
אל תשווי בין הרגש לתינוקת לבין הרגש לילד הגדול. כל אחד בפני עצמו.
לדעתי יעזור לך ולילד אם תקדישי זמן שאת רק בשבילו. הבן זקוק לזה וגם את.
אם יש לך עזרה אחר"צ או בערב כשבעלך חוזר, שהם יטפלו בתינוקת הקטנה. תתפני לשעה- שעתיים עדיף לצאת מהבית שתוכלי להתנתק גם רגשית ולא לטפל בגדול- אלא להנות איתו. תחשבי איזה פעילות הוא אוהב לעשות איתך כזמן 'איכות' ושלא דורשת מאמץ פיזי. (קריאת סיפור, משחקים, לאכול בחוץ)
עם האוכל בא התיאבון.. כשתצרו חוויה ביחד יחזור אלייך הרגש כלפיו.
ייתכן שבהתחלה יהיה קשה כי הוא "יכעס" עלייך אבל אם תתמידי הוא ידע לנצל לטובה את הזמן הזה.
אפשר גם להעצים את היתרון שבלהיות גדול.
(איזה כיף להיות גדול, אפשר לקרוא סיפור עם אמא)
וזה הכי הגיוני שאין לך כח, את יולדת...
בהצלחה!
כשהוא ירגע יהיה לך יותר קל
1. תקני לו משחק שמיוחד לשעה שהיא אוכלת ורק אז הוא מקבל את זה/ לחילופין שבי לידו עם התינוקת וספרי לו סיפור/שקית חטיף
2. הרבה תסבירי לו שהתינוקת אוהבת אותו , וכשהוא עושה דברים שהיא תמחא לו כביכול כפיים ותסתכל עליו
3. תשחקי איתם ביחד. לאמור- את שמה אותם על השטיח אחד לייד השני ומוחאת להם כפים אחד לשני ודברים בסגנון הזה
4. תשתפי אותו בטיפול בה: להביא מוצץ ,בקבוק , לעזור באמבטיה (הילד שלי "אחראי" לשטוף את הרגל)
5. את הפינוקים של התינוקת כמו עיסוי התעמלות ושאר פטפוטים וכו' לא לעשות כשהוא בשטח
מציעה לך לפחות בהנקה / האכלה אחת ביום לספר סיפור לגדול תוך כדי ישיבה משותפת שלכם על הספה.
לוקח זמן להגדיל את הלב, לי זה לקח שלושה חודשים
שבהם התינוק תפס את המקום בלב שהיה עד אז של הגדול
ובסוף ב"ה זה התאזן וחזרתי להרגיש את אהבתי אליו
כמובן שבזמן הזה השתדלתי להביע אהבה אליו גם אם לא ממש הרגשתי את זה..
אצלי היו ילדים שהרגשתי אליהם, קשר מיד, והיו כאלו שלקח לי זמן להתרגל.
אמרה לי פסיכולוגית מקצועית: "מה שעושה אותך לאימא טובה, זה לא נצנוצי האהבה המיידים. אימא טובה היא זו שמספקת את צרכי הילד!"
למדתי לא לשקוע בנקיפות מצפון בגלל הבדלי הרגשות שיש לי בין ילד לילד. העיקר לא לתת לילדים לחוש בזה.
ברור לי חד משמעית, שאם אני תמיד דואגת שיהיה להם רק טוב, הם לא ידעו לעולם, מה בדיוק הרגשתי כשהם נולדו, או כשהיו בתקופת המרד של גיל שנתיים.
עצם המודעות שלך לרגשות, זו התחלה של שליטה עצמית.
בהצלחה!
הרבה נחת!
נראה לי שזה נובע מזה שפתאם מלהיות התנוק שלך הוא נראה נורא גדול
וממילא גם נורא מאכזב, כי הוא בעצם מתנהג בהתאם לגילו, אבל אנחנו מצפים ממנו לדברים
אחרים ועוד מתעצבנים עליו...
אני יכולה לספר לך שזה קורה כל פעם אחרי לידה של נסיך חדש, (לי יש 4, ואחרי כל לידה יש לי הקטע שזה שעד עכשיו היה תינוק מתוק ומפונק נהיה פתאם גדול דווקאיסט ומעצבן...)
כל אחד צריך להתמקם מחדש במשפחה
גם מצידו- וגם מצידנו, תשתדלי להזכיר לעצמך מה מתאים לגיל, וגם כל הדברים הנכונים שכתובים למעלה - למצוא לכם זמן איכות
לבד, ולשתף אותו בחויות קטנות ונעימות עם הקטנה, מה שמפתיע הוא שמהר מאד הם באמת נהיים גדולים ומבינים וחמודים
ופתאם את מוצאת את עצמך צוחקת איתו ביחד על כל מיני דברים מצחיקים שהקטנה עושה!
בהצלחה! המון מזל טוב ותרגישי טוב!!!
בכללי בכל שבוע שעובר יורד הסיכון.
יש קישור לחישוב שבועות וחודשים
לבדוק תפקודי כבד.
שבוע 10 לפני 3 ש' ראיתי דופק וב"ה הכל בסדר!!
מאז מחכה בקוצר רוח לבדיקה הבאה (עוד שבוע...)
קשה שאין אינדיקציה לדעת שהכל בסדר...
ככה אני עד שמתחילה להרגיש תנועות...
איך אתן?
אני ממש לא בלחץ, מאמינה שה' לא מוריד "הפך הטוב" מלמעלה.
"תרבות ה"סמוך"
לא נלחצתי בכלל. כנראה הייתי תמימה מאוד.
בשני, הייתי טיפה לחוצה בהתחלה ואח''כ זה עבר. בסוף ההריון כשעבר התאריך כבר הייתי משוגעת מדאגה וכל רגע שלא שמתי לב לתנועות ישר נלחצתי.
אבל זה ידוע שכל הריון יותר מלחיץ מהשני. מה הסיבה לזה, לא יודעת. אבל כבר שמעתי מכמה נשים שאמרו לי שהרגישו ככה.
ואת בלי עין הרע בהריון שביעי, אז כנראה שזה גם קשור...
איך להתמודד?
אני כל פעם שהרגשתי פחד או דאגה אמרתי פרק תהילים בכוונה גדולה ולפעמים אפילו בכיתי לד' שהכל יעבור כשורה.
שיהיה בשעה טובה, בבריאות ובקלות!
אני בהיריון ראשון, שבוע 13 ומרגישה לגמרי ככה.
מלחיץ שאין איך לדעת מה נשמע איתו ואם הוא בסדר...
אממה-
מעדיפה להתאפק ולא ללכת ליותר מדי בדיקות.
מה שנקרא לא לחפש בעיות...
סומכת עליו למעלה שישמור את העובר חזק ויעשה רק מה שטוב לנו.
בשורות טובות!
בהוראת הרופאה שלי, מחר, שבוע 38+0, אני צריכה להגיע לזירוז לידה (הריון בסיכון וכו וכו)
אני רוצה ללדת בשע"צ.
מישהי יודעת אולי איך זה עובד?
הרופאה שלי אמרה שלא צריך לקבוע תור, פשוט להגיע.
זה נכון?
מתי הכי כדאי להגיע? בוקר? ערב? צהריים?
יכולים לייבש אותי? לשלוח אותי הביתה?
ממש אשמח לשמוע כל מה שרק אפשר ממי שיודעת...
תודה צדיקות!!
בגדול את מגיעה למיון יולדות ומסבירה למה הגעת,
מן הסתם זה יקח זמן עד שיטפלו בך כי את לא "דחופה" וזה תלוי בעומס.
יציעו לך בין האופציות השונות לזירוז, בד"כ בהתחלה משתמשים בדברים שאפשר לתת אותם במחלקת נשים עד שיש פתיחה רצינית יותר ואז עוברים לחדר לידה.
אני לא יודעת מתי לצפות לשעות של עומס אז לא יודעת מתי להמליץ לך להגיע, מקווה שלאחרות יהיה יותר כיוון.
צריך להתאזר בהרבה סבלנות.
ובע"ה שילך בקלות ושיהיה בשעה טובה!! 
את הולכת לפגוש את התינוק שלך ממש בקרוב!!
תחיה דולהאחרונה
שיהיה בהצלחה...כדי לפתוח פתח למי שצריכה עזרה.
זוהי תקופה שאצל הרבה זוגות, הקשר הזוגי, עובר שינויים.
כאשר מדובר בבן זוג עם נטיה לאלימות, זהו זמן שהנטיה עלולה להגיע למעשים.
אצלי האחות שאלה בהרבה טקט ובעדינות.
מהדברים שלך אני מתחילה להבין למה יש פה נשים מזועזעות.
הלוואי שלא היה צורך בכך (נראה לי שזה ההלוואי השלישי שאני כותבת פה הערב...). בפועל יש נשים שסובלות מבעיות כאלה, והשאלות האלה נותנות להן פתח להבין שהמצב לא בסדר ושיש מי שיכול לעזור.
להסביר שנותנים את השאלון לכולן, כי תקופה רגישה זו מועדת לפורענות.
חשוב שאף יולדת לא תרגיש שהיא נראית כמו אישה מוכה.
היום הייתי בטיפה ושאלו אותי את זה. עניתי שלא והמשכתי הלאה, למה לעשות עניין (שואלת ברצינות)?
ואמרו לבעלי לחכות בינתיים בחוץ עם התינוקת...
כמובן שסיפרתי לו אחר-כך מה היה כתוב בשאלון
(בכל אופן, נראה לי יותר יפה ורגיש לתת שאלון כתוב, ולא לשאול ישירות).
ליווה אותנו מידי שבוע.. ב"ה
עכשיו אני כמה ימים אחרי התלמ.
עם צירים לא סדירים כבר שבוע.
הלכתי עכשיו לשירותים וראיתי על טישו משהו רירי גדול. הצבע צהוב כהה- עם כתמים חומים.
זה פקק רירי?
מה לעשות?
מה זה אומר?
הלכתית?
הלידה הקודמת לא התחילה ככה אזאני לא יודעת..
בנוסף- יש לי כאבים חדים בבטן משמאל. (לא צירים) ויש לי שיליה שמאלית. מדאיג?
ב"ה שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.
לפי התאור שלך זה אכן נשמע הפקק הרירי.
אין לכך הרבה משמעות. מבחינה הלכתית את טהורה ומותרת בהכל. כך גם מבחינה בריאותית.
הלידה צפויה בשעות או ימים הקרובים.
תנוחי, תשתי ותאכלי, הרפי...ושים לב לצירים שיגיעו.
לידה רכה ושמחה בעיתה ובזמנה.
בעז"ה בזמנו. בדר"כ תוך שבוע שבועיים יולדים. כמובן יכול להיות גם הרבה פחות זמן- מספר שעות.
