זה יכל היה לעזור
לדעת כזה דבר כשהיא אומרת שלא היה לה
בינתיים, כל זמן שזה לא כך, הדברים שלך הן סכין בלב לכל אותן נשים שמתחו את קצה גבול היכולת שלהן עוד ועוד ולא הצליחו להגיע להנקה המיוחלת.
אנא, חשבי על כך. דברים שבין אדם לחברו...
שאני מאוד מאוד מסכימה עם התהוות, אבל במקרה הספציםי הזה מדובר על משהו אחר. מאוד יכול להיות שהיתה משולבת שם חוסר מודעות. אני לא שופטת, אבל כשזה מגיע להנקה שלי אישית והזלזול בה, זה כבר פוגע. אני מכבדת אותך על בחירותייך בחיים, כבדי גם את את שלי. ויעיד כל מי שמכיר אותי שכמה שאני פנאטית הנקה, אני לא "טרוריסטית", ואני תמיד אעודד חברות ומכרות לעשות את מה שנותן להן יותר שקט נפשי, כי זה יותר חשוב אחרי לידה.
או להעיר על חוסר צניעות בהנקה וכו
זה לא פחות נורא מלהגיד, שאין דבר כזה לא יכולה להניק ,אלא יש לא רוצה להניק.
וכל עוד שמשהיא תזלזל בהנקה שלי בגלל שהיא לא הניקה אז אני אתן לה את ההרגשה שהיא אמא נוראית.
לא הנקת? יפה לך! בשביל זה לתת לאמא מניקה הרגשה שזה דוחה, מחלבה, לא צנוע וכו...??? זה רק נובע מקנאה שהיא לא הצליחה, ככה אני רואה את זה, אז שתעבוד על מידת הקנאה
אז הטיפול בבעיה היא באמצעות השתלחות?
קצת רחמים לא יזיקו.
נכון שיש מקרים קיצוניים כמו שעדידי מתארת אבל ככלל, לאנשים קשה עם זה שאת מצליחה?
תנסי להבליג ולהכיל את הקושי שלהם גם אם זה מתבטא בהתנשאות מבויימת וב'ירידה' עלייך.
הרי את נמצאת בעמדה נפשית טובה יותר מהם בתור 'זאת שהצליחה'.
וגם אם מדובר על מקרה שלאמא לא היה מספיק כח להתמיד ולהתגבר בגלל שלל קשיים שלוו את ההנקה והיא מתוסכלת מזה, זה ממש לא יפה להעליב אותה על זה שלא עמדה בניסיון.
ואני אומרת את זה כאחת ששמעה הערות הזויות על ימין ועל שמאל. יש לאמירות האלה פוטניצאל להחליש, אבל כשאני יודעת מה עומד מאחורי האמירות האלו כל מה שנותר לי זה לרחם. לא לכעוס ולא לקחת ללב.
את לא מבינה בעבודה איך כולם עושות לי. איכסססססססססס
וכל איזה שבוע מחדש. מה את עדין מניקה??? די תפסיקי . כן כן. ככה
מה הוא כבר גדול. ואומרות אצלי גדלו מצוין עם מטרנה. לא לדבר שאני עוד צריכה לשאוב פעם ביום איך זה מתקבל .
או שגם נכנסים לי לחיים, ואמרים, טוב את מניקה כי זה מונע לך מחזור ואין לך כח ללכת למקוה, הם גם מחליטות שזה לא בשביל הילד ההנקה, זה רק כדי שאני לא אתאמץ כל חודש ללכת למקוה. זה רק מאגואיסטיות לעצמי בכלל אין קשר לטובת הילד עובדה שילדים עם מטרנה גדלים מצוין
ירושלמית טרייהזה לא כולם. אבל זאת שהכי קרובה אלי בעבודה בעיקר הכי נוראית
יש עוד עם ביקורת אבל פחות עוצמתיות
אבל לא ידעו שהוא רגיש לחלב וזה היה מטרנה חלבית!
הילד הוטס למיון עם סטורציה 80 למי שמבין שזה ממש סכנת חיים
את לא יודעת את ההיסטוריה הרפואית שלה.
אתן , פותחת השירשור ו"אין כמו אמא" יודעות את ההיסטוריה הרפואית שלה לפני שאתן שופטות אותה
כעצלנית וחסרת רצון להניק?
אני קיבלתי מלא פרצופים על זה שלא הנקתי.
יש לי בעיה רפואית שקוראים לה תסמונת טורט,
בגלל זה אני לוקחת כדורים שיגרמו לתסמינים לא להיות מורגשים כמעט(טיקים מוטורים וקוליים כדוגמת מיצמוצים חזקים בעיניים, הרמה של השפתיים העליונות שבגללן כל היסודי קראו לי "פרצוף דונלד-דאק", כיחכוחים חזקים בגרון, ועוד כל מיני. צמרמורות חזקות, ועוד דברים שהם לא טיקים) , ולי יש מזל, יש כאלה שהתרופות לא משפיעות עליהם, עלי לא יודעים ולא שמים לב אם אני לא מספרת.
הכדורים שאני לוקחת הם מותרים בהנקה מבחינת המכון הטרטולוגי, אבל הם עוברים בחלב, ויש עליהם השפעה על התינוק, תינוק שהפסיק לינוק , וby the way לקבל את החומרים האלה, ירגיש לא טוב כשההנקה תפסיק. ככה שאפשר להניק, אבל יש לזה חיסרון גדול, שאין אותו לתינוקות לאימהות בריאות.
בנוסף, הכדורים האלה מאוד מעייפים ומשבשים את השינה, אני צריכה לישון 9 שעות ביממה בשביל לא לפתח חוסר בשעות שינה שיגרום לי להיות מותשת פי כמה וכמה מהאם הממוצעת שלא ישנה בלילה, ברמת הקריסה וחוסר תפקוד כולל.
אחרי שילדתי וחזרתי אחרי שבועיים מאמא שלי, אמא שלי באה כל לילה לישון אצלי חוץ מבשבת, שאז בעלי קם, ולתת בלילה בקבוק לתינוקת עד שהיא ישנה 6 שעות רצוף שזה היה ב"ה כבר בגיל חודשיים, ואז כבר יכולתי להסתדר.
אני צריכה ללדת עוד 4 חודשים, ואמא שלי הודיעה שהיא תבוא גם אחרי הלידה הזו או שתשלם לי על עזרה.
אם הייתי מניקה, הייתי הופכת להיות זומבי שלא יכולה לתפקד בכלל בימים ברמה של קריסה.
לנודניקיות ששאלו אותי "למה את לא מניקה", עניתי פשוט "אין לי חלב" כי אף שכנה/בת דודה / חמותי/ גיסתי/דודה של אבא שלי / סבתא של בעלי עם פולחן ההנקה שלה, חברה רווקה וסתומה בת 20 של גיסתי שאמרה לי "אין כמו חלב של אמא , סימילאק זה תעשייתי ולא בריא" או וואטאבר, לא צריכה לדעת את התיק הרפואי שלי ואילו בעיות רפואיות יש לי ועם מה אני מתמודדת מגיל 7.
אז לפני שאתן מחליטות ושופטות אותה , שהיא עצלנית, תחשבו עוד פעם, אולי יש דברים שאתם לא יודעות.
הרשי לנחש שהצוות שלך בעבודה זה לא בדיוק קהל היעד של הפורום?
בא לך לפרוק את מה שאת עוברת מולם? סבבה. אבל אל תפני את החיצים לקוראות הפורום שלא מניקות...
שימי לב שפה רוב (אם לא כל) הנשים מניקות, או מנסות להניק או עצובות מכך שאין באפשרותן להניק.
לא נתקלתי בכותבות פה שקוראות/ חושבות על מניקות שהן מחלבה או פרה או שמי שמניקה עושה זאת רק כדי להימנע ממקווה או כל אמירה מטומטמת שאת שומעת בעבודה...
כל השירשור נפתח בגלל אחת שסיפרה שמזלזלים בה בהנקה.
קוראים לה מחלבה וכו.
לאיפה הגענו? אישה עושה השתדלות ענקית ולא פשוטה להניק וזה בעצם הדרך הראשונה, מטרנה זה רק תחליף. אז איך הגענו למצב שמזלזלים במקור?
זה כמו ששניצל שעשוי מבשר מקורי, בא שניצל פרווה וזה תחליף. אז יבואו ויזלזלו בשניצל בשרי ויגידו מה הבעיה בשניצל סויה? הילדים שלי גדלים מצוין עם שניצל סויה. אבל זה תחליף!
כל אחת והכוח שלה והמטען הכולל שאיתו היא מתמודדת.
הנקה תלויה בכ"כ הרבה גורמים.
זה בערך כמו להגיד למישהו שמרוויח 5000 לחודש שהוא עצלן ולא עובד מספיק.
כאילו, מה הקשר???
יש כאלו שקורעים את עצמם להרוויח ככה ויש כאלו שניחנו בתכונות ומתנות מאת ה' שמזכים אותם לעבוד בעבודות בעלות הכנסה של 15,000 גם בלי להיקרע.
ככה גם בהנקה, צריך גם השתדלות אבל גם הרבה מאוד סיעתא דשמיא!
וגם ענווה וגדולה לדעת מתי להגיד: עד כאן. זוהי אינה עצלות. זו גדולה וגבורה לקבל החלטה לא קלה אך מושכלת שבמכלול השיקולים לא נכון עוד להמשיך להתעקש על ההנקה.
ולוקחת החלטות מושכלות ודואגת מראש לעזרה וכו'.
ברור שב"ה שיש לך את הפיתרון התרופתי המתאים לך וגם ב"ה שיש תמ"ל שאפשר להשתמש בו במקרים כאלו.
את יודעת כמה בכיתי על זה שאני לא מניקה, וכמה הנקודה הזאת רגישה אצלי?
(אמנם לא דיברת עלי אבל אני כלולה בתוך מי שכתבת עליה)
וכמה הייתי מוכנה להתאמץ
וכמה באמת התאמצתי בלידה הקודמת??
אולי זה חוסר ידע או חוסר אמון בהצלחת המאמץ או חוסר ביטחון בעצמן ובגוף שלהן אבל זה ממש לא חוסר רצון להתאמץ
ואם את אומרת שהלוואי שהיית ככה אז אני אומרת שהלוואי שהייתי כמוך...
סימן שלא ענית לה אלא למי שהיתה באותה דרגה כמוך.
תראי כאן-
http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t351116#6289890
לדעתי זה סתם ביטוי כזה עם "קריצה" שמשתמשים בו.
עניין של סיגנון אולי...
אותו הביטוי יכול להאמר באופן שלילי ויכול להאמר באופן חיובי. תלוי בבן אדם שמשתמש בו.
רננה*איך את יודעת איך היא מרגישה?...
גם אני לא סובלת את הכינוי הזה, הוא ד----ו----ח----ה בעיני.
ומאד מאד מזלזל...
כשאומרים את המילה הזו עולה לי קונוטציה של שפחה, פרימיטיבית, טפשות, גסות.
לא יפה בעיני.
הנקה היא דבר נעלה ומכובד,
ושונה אצל בני האדם מהחיות בזה שמקום ההנקה הוא במקום גבוה יפה ומכובד, ליד הלב,
בזמן שאצל החיות זה למטה, באזורים נחותים ולא נעימים במיוחד...
בדיוק זה למה שהאשה היא לא פרה ולא דומה לזה, ואת המחלבה תשמרו לתעשיית תנובה.
מייחסת לתיאור הזה חוסר חשיבות בעני הנקה זה דבר מופלא ובריא וזה העיקר לא מענין אותי מה דעתם של אחרים בעיני זה חיבור מדהים בן אם לילדיה
סקר מב"ת להנקה של משרד הבריאות מצא שני נתונים מעניינים אצל יהודיות בארץ:
א- ככל שרמת הדתיות עולה, כך אחוזי הנשים שמתחילות בהנקה אחרי הלידה עולים.
ב- ככל שרמת ההשכלה עולה כך משך ההנקה הממוצע עולה.
וברכה של ה'
למה דווקא פרה? מבחינתי חופשי שההנקה תזכיר גם קופים, חתולים, אריות, נמרים, ג'ירפות, לוויתנים - את כל מחלקת היונקים. אין בעיה.
ולמה דווקא הנקה? מבחינתי חופשי שיהיו עוד המון תפקודים של הגוף שיזכירו לנו שהקב"ה בחכמתו העליונה בחר לברוא אותנו עם מנגנונים ביולוגיים דומים לאלה של בעלי חיים: אכילה, שתייה, הזעה, התעטשות, פיהוקים, הולדה... מה, זה משפיל?
תודה לה' על הבסיס הגופני העשיר והמורכב כל כך שברא לנו בחסדיו. תודה לה' על הנשמה שנתן בנו, חלק א-לוה ממעל, שאמורה למלוך על כל אלו
את רואה את עצמך משהו שווה ערך ליונקים באופן כללי?..
אמאלה.
מותר האדם מן הבהמה, שמעת על זה?.. זה פשוט משפיל להשוות בין אכילה של בן אדם לאכילה של בהמה!
איך אמא אמרה לנו? תלעסי בנימוס, אל תאכלי כמו חיה
כן, זה משפיל מאד.
ואנשים משתמשים בפרה ולא בקוף,
א' - כי חלב פרה זה הכי נפוץ,
ב' - כי אין מחלבת קופים עד כמה שידוע לי... בטח לא מחלבת נמרים מחלבה זה מתקשר בראש אוטומטית לפרה.
וחוץ מהכל,
פרה היא גם שם נרדף לכינויי הגנאי 'שמנה'/ 'מכוערת'/ 'דבה', ולהגיד לאשה יהודיה מתוקה ויפה שמאכילה את התינוק שלה, כמו שאמרתי - ממקום יפה כל כך - ליד הלב, מקום גבוה ומכובד - 'מחלבה', 'פרה',
כן, זה משפיל! זה מגעיל! (זה חרוזים! )
זה מקטין! לא מכבד!
זה הופך אותך לאיזו... בהמה אינסטנטקטיבית שפועלת מתוך דחף הישרדות פרימיטיבי ולא מתוך בחירה שכלית ואינטלקטואלית.
שזה מגוחך להשוות דווקא לפרה, כשאפשר להשוות גם לבעלי חיים יונקים אחרים.
וכמובן - שבעצם אין מה להשוות, כי אצל בני האדם כל פעולות החיים הרגילות נעלות יותר, אף-על-פי שהן נראות מבחינה חיצונית אותו דבר. ובהחלט - "מותר האדם מן הבהמה"! (למרות שהמשך הפסוק סותר את מה שמקובל לחשוב - "...אַיִן")...
הבסיס הוא כמו אצל חיות. הבסיס.
זה לא סוד שהקב"ה ברא אותנו עם פן מסוים שהוא בשר ודם, ובפן הזה מושלים מנגנונים שקרובים מאוד למנגנונים הפועלים בעולם החי.
וזה לא סוד שהקב"ה הרכיב על גביו נשמה עליונה, שחוצבה מכיסא הכבוד.
כך בחרה חכמתו העליונה - אז זה רע? היה עדיף שהיה בורא אותנו רק נשמה?
הבסיס הזה, אפילו כשלא מסתכלים בכלל על בני אדם אלא רק על עולם החי, הוא בעיניי יפהפה ומפעים ומרגש, ומכל כיוון שמסתכלים עליו ניכרים חסדי ה' וחכמתו. מנגנוני הגוף הם פלא!
וכשיודעים להעריך את הבסיס, אפשר להתחיל לטפס הלאה ולהודות לה' על הקומה שמעליו.
בבוקר אני מברכת "אשר יצר" לפני "א-לוהי נשמה".
אפילו חיצונית זה לא מתחיל אותו דבר, כמו שכתבתי.
חי ומדבר זה שתי עולמות, הבסיס של המדבר מתחיל איפה שהמקום הכי גבוה של החי נגמר,
זה ממש לא אותו דבר ולא ראוי להשוואה בשום צורה.
זו דעתי.
אבל תגידי, כשאת מסתכלת על עולם החי עולות בך רק אסוציאציות של דבר מאוס?
או שיש גם איזה צד של מה גדלו מעשיך ה'?
(את לא חייבת לענות)
אבל ממש לא קונוטציות אנושיות, חיה זו חיה, אשה זו אשה,
אין שום בסיס להשוואה בין השתיים.
אני רוצה לראות את הגבר שאשתו תאמר עליו 'גן חיות' ו'גורילה',
כי ביננו זה ממש דומה, ותראו איך שהם מתגרדים אותו דבר - וזה ממש מה רבו מעשיך ה',
נראה אותו מגיב. 
את מכירה את הרפלקס הזה (מורו?) של תינוקות ממש קטנים, שכשהם שומעים רעש פתאומי הם קומצים את הידיים?
פעם כשהבכור שלנו היה בן שבוע בערך הוא נמנם בשכיבה על החזה של בעלי, ואני פתחתי דלת, והתינוק מיד הגיב ככה ותפס בשערות החזה של בעלי. בעלי סיפר לי על זה בהתרגשות, שאז הוא הבין מאיפה מגיע הרפלקס הזה...
בקיצור, בעיניי יש בסיס להשוואה, ויש קומות שמעל הבסיס הזה. אבל כאמור מבינה ומכבדת את עמדתך
רפלקס מורו נקרא ע"ש ד"ר מורו שעלה עליו, מה הקשר לחיות?..
בכל אופן הדיון הולך ונעשה עקר
נשארנו חברות, ודעותינו שונות
נזכרתי בכך כי אמרת שאף גבר לא יסכים שישוו אותו לגורילה. זה מיד העלה לי זיכרון של הפעם שבה בעלי שם לב למשמעות הרפלקס, שיש בו תועלת רק כשהתינוק על אבא ולא על אמא, כי רק לגברים יש שיער גוף = זכר לפרווה של חיות, שהרפלקס הזה נועד שייאחזו בה בעת סכנה.
רפלקס מורו לא נועד כדי שיתפסו בשערות החזה של אבא (שלא תמיד קיימות, אגב)
אולי אצל החיות נאחזים בפרווה, שהשיער שלנו הוא ודאי לא 'זכר' לפרווה ההיא,
הרפלקס האנושי הוא לא האחזות במישהו בכלל.
ידוע לך על חוקר בתחום שמצביע על סיבה מקורית אחרת לרפלקס הזה? כל הדעות שאני מכירה מדברות על היצמדות לדמות מטפלת בעת סכנה, אבל אם את מכירה גישה אחרת במחקר אשמח ללמוד ולהחכים.
בכל מקרה בין אם הגישה נכונה או שגויה, אין לכך חשיבות למה שרציתי להגיד - רק רציתי להדגים שגם אצל הגברים, כמו אצל הנשים, יש גישות שונות. לא כולם רואים בהשוואה לחיות עלבון. גם אם בעלי היה טועה, המסר הוא שמבחינתו זו הייתה תגלית יפה ומרגשת, לא משפילה ומקטינה.
הרפלקס בא להצמד לדמות המטפלת, אבל לאו דווקא לפרווהההההההההה שלו
בכל אופן, תכייפו עם הגורילות והפרות.
ואיש בגן חיותו יחיה!
ההשוואה גם אם רק חלקית לבע"ח.
ניסיתי לחשוב למה, והנה ההסבר שלי לעניין:
כשהתחילו להשוות (או בעיקר כשזה הפך למשהו גורף) בני אדם לבע"ח זה היה עם המצאה של התאוריה הדרוויניסטית. מכיוון שהבסיס נובע מכפירה מוחלטת, ברור שבבסיס יש רתיעה טבעית למי שמאמין מהשוואה כזאת.
וזה גם מעורר שאלות. אם מסתכלים לעומק כאנשים מאמינים, אנחנו יודעים שלמעשה הרי הקב"ה ידע כי תינוק אנושי יולד לאמא אנושית עם בחירה ודעת.
אמא שבגלל הדעה שלה תרצה לטפח את התינוק, לא רק ולא בעיקר בגלל האינסטינקטים שלה.
אז עולה שאלה גדולה? למה הקב"ה צייד את התינוקים האנושיים ברפלקסים בדומה לחיות? הרי הם לכאורה מיותרים.
בני אדם בעלי בינה יודעים שתינוק שייפול יפצע, ולכן הם ידאגו שזה לא יקרה... ובאמת התינוק האנושי פגיע כ"כ בהשוואה לגורי בע"ח..
נכון הקב"ה רצה שיהיה קל ונעים יותר, לכן דאג שתינוק יהיה נוגע ללב במראהו.. וכמובן צייד אותו באפשרות לאכול ולחיות.. אבל למה נועדו הרפלקסים הללו, הקב"ה לא 'המשיך בכח האנרציה' לעשות את האדם דומה לחיות... ושוב, התינוק לא זקוק ל'רפלקס מורו' אז לשם מה?
ואני חושבת שאולי כל זה בא להטעות את אלו הרוצים לטעות, ולתת לנו את האפרות לבחור באמונה, או....
נראה לי שבכל זאת אעצור כאן, כי לא מתאים לי (ואני לא יודעת אם בכלל מתאים לפורום, ולשרשור שפתחה האנונימית) להיכנס עכשיו לדיון סוער בנושא האבולוציה. אף שמן הסתם יכול להיות מחכים ומעניין - לא מתאים לי כרגע, לא מתאים לי כאן (מוכנה באישי).
אז אני רק רוצה לחשוף את הקלפים שלי ולהגיד במפורש שבעיניי אין שום סיבה אמונית לא לקבל את מסקנות האבולוציה. עצם מושג האבולוציה הוא לא כפירה בעיניי כלל וכלל. הנה, אמרתי את זה אז כיוון שנקודת הפתיחה שלנו שונה - גם המסקנות שונות.
בכל מקרה - אולי סבא שלך היה שימפנזה, סבא שלי - לא! 
מה תעשו?
סבתא שלי רוצה שנצא ביחד להופעה
בסגנון של הצגה / מחזמר / זמרת
אבל אנחנו פשוט לא מוצאות משהו רלוונטי 😯
אולי יש לכן רעיונות בשבילנו??
סגנון דתי לאומי דוס
(עדיפות לראשלצ ודרומה אבל תכלס נזרום)
אה... וצריך להיות רלוונטי לגילאי 16-76
יש לנו סיכוי?? 🥴
משהי בשם הניה שוחט, היא ממש מצחיקה ויש לה הופעות בכל הארץ, היא חרדית לא דתית לאומית
או מישהי כמו חנה כהן אלורו
לא דוס, אבל דתי. לא הייתי בהופעה.
ותראי אם יש משהו מתאים
יש הצגה על החיים של נעמי שמר עם שירים שלה, אולי יתאים לכם
והרוב סגור ליישובים / אולפנות וכו'
אז רק ישבתי וריירתי 😅
שאלתי אותו בחזור מהגן מי עשה לך שריטה ביד? אמר "יסק" ,שאלתי שוב, אמר עוד הפעם "יסק" , לקח מלא זמן עד שהבנו שהוא מתכוון ליצחק 😂... מסכן לא הבנו אותו
הביא מהגן חטיף . התברר שהוא לא אוהב אותו , חילק לאחים תוך כדי אמירה- אל תשכחו לומר לי תודה!
בבוקר יצאנו לגן . בספסל ישבה שכנה מבוגרת , לידה כלב רחוב . הוא - נתפלל שהכלב שלא יאכל אותה!
בתחילת שנה לקח לו כמה שבועות להתרגל לגן. אז הוא סיפר לי שגננת טרפה ילד . שאלתי - רק ילד אחד?
הוא ענה - רק אחד , כל השאר הלכו הביתה מהר.
אני שואלת אותו "איפה האף שלך?"
הוא עונה לי "במטבח".
(הטישו היה במטבח).
לפעמים באמבטיה הוא מתחיל לשאול אותי על השמפו והסבון "מה זה?", למרות שהוא יודע את התשובה.
אז פעם בצחוק עניתי לו דברים לא קשורים.
מאז הוא בעצמו שואל ועונה דברים לא קשורים.
וגם- כל לילה כשאני שרה לו 'המלאך הגואל אותי מכל רע' הוא אומר אל תגידי מכל רע, רק מכל טוב! (אחרי כל ההסברים שניסיתי
ושואל שוב ושוב בטון עולה ומתעצבן "איפה החריף שלי!?"
לקח לי כמה דקות טובות להבין שהוא מחפש את החטיף שקיבל מהגן.
גם אצלנו בן ה4 מברבר כל מיני פנינים.
באחת הפעמים אבא שלו שם אותו מהר מהר בחדר לישון אז הוא אומר לו- אבא אבל למה אתה לוקח אותי בהילוך מהיר?😂😂
היה בטוח שהתחיל החופש
אמרנו לו שכן
הוא: מה? לא! (בטון של מורה שאומרת 'אין על מה לדבר') 😂
אני מעירה אותה ואז היא שואלת: אמא איזה יום היום? אמרתי לה חמישי אז היא: למה?
מה זאת אומרת למה 🤣 אמרתי לה כי אתמול היה יום רביעי 😅 חמודה, בת 3 וחצי.. גם לי יהיה סלט ממרח הימים השבוע 🫣
ניסיתי היום להיות בלי היה לא פשוט.. מה שהכי הפריע לי זה שבלילה ישנתי מזעזע שינה קלה ולא טובה
קרה למישהי?
במהלך היום עייפה
וגם נראה לי כדאי להפסיק מתישהו לא?
להפסיק בבת אחת זה לטלטל את הגוף.
וחוץ מזה אין כללים של מתי להפסיק, הרבה מפסיקות בחודש חמישי אבל אני הייתי צריכה גם בחודש שישי ויש כאלה שלוקחות עד הלידה
השאלה מה עדיף, בחילות או עייפות, כל אחת והשיקולים שלה.
הדרגתי
אחרי שהייתי בטוחה שאני כבר יותר טוב
ועדיין היה צריך להתרגל..
זה הריון ראשון שלך?
אפליקציה שאת מכניסה מחזורים
היא מחשבת ימי פרישה, מזכירה לעשות הפסק ובדיקות
מזכירה יום טבילה
לוח טהרה בעצם
האם יש לך אפליקציה שכזו במכשיר?
האם תרצי להשתמש?
היית עושה מנוי ומשלמת חודשית לכזו אפליקציה?
תודה!
(מנהלות אם צריך אסביר לכם מהניק שלי למה זה אנונימי חח)
לפני עשור פלוס, אכן שילמתי.
הדיסק עלה 30 שקל אם אני לא טועה, וזה לכל הזמן, לא מנוי חודשי.
התזכורות היו בעצם דרך מיילים מתוזמנים. (לא זוכרת אם התוכנה יצרה אותם או בעלי, בכל אופן זה היה שניה וחצי להכניס לגוגל קלנדר)
כיום שאפשר ליצור בקלוד דבר כזה (כולל התזכורות) לא הייתי משלמת.
אם בא לך לעשות לזיכוי הרבים, אחלה.
אם זה בשביל הכנסה כלכלית לדעתי על תבני על זה לטווח ארוך.
מתזכרת אותי בעיקר על ימי פרישה
כי את השאר אני זוכרת מרוב שזה מעיק עלי...
לא רואה סיבה לשלם כשיש חינמי.
בעלי מחשב את הימים.
אני זוכרת.
לא מרגישה צורך במשהו נוסף.
נקודות שעולות לי שכדאי לקחת בחשבון:
* אנחנו מחשבים את ימי הפרישה בצורה אחרת מהמקובל. אז אם יש אפשרות לבחור שיטות שונות לחישוב.
* לא הייתי רוצה שהילדים שלי יראו תזכורות בטלפון ויתחילו לשאול שאלות. אז לחשוב איך אפשר לתזכר בצורה שתישאר דיסקרטית.
למשל השיטה הייחודית של חב"ד.
עונת אור זרוע למי שנוהג וכו'
אני רושמת שם
זה נוח לי שלא צריכה לזכור פרישות
מקבלת תזכורות למייל אז זה דיסקרטי
ושלום
(משו כמו 20 לחודש, 18 אולי)
ומסתדרת סבבה
לא רואה צורך באפליקציה
היי
אנחנו מעל שנתיים וחצי מנסים להיכנס להריון ללא הצלחה , הייתה לי הפלה אחת ,עברתי הזרעות וניסיון החזרה 1.
עם הבן שלי בן 4.5 נכנסתי באופן טבעי וילדתי בקיסרי חירום . התייעצנו עם ארגון שמייעץ בנושא והוא הפנה אותי להיסטרוסקופיה שם מצאו לי נישה גדולה ברחם וצריכים לבצע לי היסטרוסקופיה ניתוחית לתקן אותה . מבחינת המחלקה שאני מטופלת אצלה הם אומרים שבכלל אין מה לטפל בנישה וזה לא הגורם לחוסר פריון ולנסות עוד החזרות , וגם שזה לא מהווה סיכון להריון נוסף.
בנוסף הפנו את בעלי לדופלר ושם גילו לו וריקצולה בדרגה 2 למרות שבדיקות הזרע תקינות . חשוב לציין שמתוך 18 ביציית נוצרו 3 עוברים שכולם דרך icsi . וגם פה הארגון המליץ לנו לבצע צנתור . וכמובן הביח אומר שאין שום בעיה והכל תקין.
אם יש פה נשים שהיו עם אותן בעיות אשמח לשמוע ולדעת שאנחנו עושים את הדבר הנכון לגבי הטיפול.. תודה רבה
שזה בהחלט יכול לעכב קליטה, תלוי מה בדיוק יש לך. מוזר שאמרו שלא רלוונטי. הייתי הולכת לשמוע עוד חוות דעת אצל רופא פרטי, גם לגבי הזרע.
זה אצל פרופסור פרטי עם הרבה המלצות שקיבלתי עליו. ממה שכתב לי זה נישה גדולה rmt=3 ..
אני גם קראתי שזה מעכב וגם מסוכן להריון ויכול לגרום להפלות .
גם לגבי הזרע אנחנו הולכים לרופא פרטי עם המלצה
סתם ערערו אותי .. כנראה רצו להצדיק את זה שלא שלחו אותנו לבדיקות רלונטיות
ולאחר מכן להחזיר עובר כבר באותה מחלקה ובינתיים בעלי יעבור את הטיפול לוירקצו כי זה גם לוקח זמן.. הבנתי שאין לי ברירה ובאמת להתייעץ עם עוד גורמים ואני באמת שמחה שעשיתי את זה
תודה לךך
מניסיון מר שלי- תלכי על מה שהלב שלך אומר,תתייעצי שוב ושוב אם צריך
גם פרופ' לא בהכרח מבינים טוב, לפעמים הרופאים הפשוטים יותר מבינים יותר. שוב מניסיון עשיר שלי בתחום הריון ולידה (לא קשור לנישה אבל בכללי)
זה שהוא מנהל מחלקה לא אומר 'הוא יודע יותר טוב מרופאים אחרים , ויש סיכוי שהוא מפספס או בגישה אחרת ולכן לא ישלח אותך לבדיקות מסוימות .
אז תלכי עם התחושות שלך ואם את רוצה לבצע פעולה כל שהיא, תעשי בלי קשר למה שהוא אמר! את יודעת הכי טוב מה נכון לגוף שלך .
אומרת מניסיון במקרה אחר, אבל עם אותו רעיון של ראש מחלקה שהיה בגישה מאוד מסוימת, ושלל מכל וכל גישות אחרות.ורק עם התעקשות זה עבד.
מוזר שלא עשו היסטרוסקופיה לפני הטיפולים.
בהצלחה רבה!! לא יודעת לגבי מה שנמצא אצל הבעל...
יש לקרובת משפחה שלי, נכנסה להריון 3 פעמים בלי בעיות.
לא רוצים יותר ילדים. מה שכן שבלידה התינוק כל פעם נתקע והיה צריך קיסרי.
בגלל זה היא התלבטה עם להביא עוד ילד אבל בסוף כן החליטו ונכנסה די מהר להריון כשהיא מעל ל 35, והלכה ישר לקיסרי אלקטיבי
יצא שאני אחראית על כספי וועד הורים, יש לי כרגע 550 ש"ח לשלוש נשות צוות למתנת סוף שנה. מה לתת בזה? דרים קארד של 150 ש"ח( 450 ש"ח ביחד) ומשהו קנוי קטן כמו עציץ ב 33 ש"ח?
לנסות לאסוף עוד 50 ורק לתת ברכה ודרים קארד של 200?
זה סכום יפה גם ככה
ולא חייב עציץ אפשר גם משהו מתכלה כמו שוקולדים
אגב כדאי שובר שאפשר לקנות במבצעים
ושיש לו אופציה דיגיטלית
דרים קארד יותר ספציפי לחנויות
וכרטיס פיזי זה עוד יותר מגביל כי צריך שהוא גם יהיה עלי ברגע הנכון
רק טלפון כשר, ונראה לי פחות נחמד להדפיס בבית דף עם השובר.
כאילו, עשיתי את זה בעבר אבל עכשיו חשבתי אולי שיותר חגיגי לתת כרטיס פיזי.
יודעת כי קיבלנו
העברנו את הקוד לסמארטפון
אבל אפשר להשתמש בכרטיס הפיזי…
ולעומת זאת דרים קארד יש לי איפה לקנות קרוב לבית.
מעניין איפה קונים ביי מי באמת
רציתי רק להוסיף שלפעמים נשאר איזה עודף שלא יודעים מה לעשות איתו ומי שאוסף "נתקע".
כמובן שעדיף להשתמש בכל הסכום, אבל אם לא יוצא לדעתי לגמרי אפשר לקנות משהו קטן שלא יוצא בול בסכום, נניח שוקולד, ועם היתרה אפשר לקנות משהו קטן לילדים כמו שלוקים תוך שמעדכנים את ההורים..
סייעות 175, ואז זה בדיוק 550. אבל מתלבטת כי נראה לי שהסייעות בתכל'ס עובדות בדיוק כמו המורה אז זה לא יפה.
או בעצם פשוט אולי 175 לכולן ו 25 באמת לתרום למשהו/ לקנות שלוקים לילדים
הן לא עובדות אותו הדבר המורה מתכננת בבית אחראית על הכל וכו
אבל
היתי נותנת בסכומים שלמים
170 או 180
לפעמים יש הנחות על כרטיסי מתנה, ואז אפשר למצוא אפילו כרטיס במחיר טיפה גבוה יותר באותו סכום.
לא הייתי אוספת עוד כסף.
גם מתנה פיזית אם את מוסיפה - יש קופונים ומבצעים ואז יש קצת יותר אפשרויות באותו הסכום
בהנחה שהיא על חשבונך האישי.
יש כל מיני מבצעים בחנויות וקודי קופון שלא מוגבלים לשימוש אחד לפי תז או משהו כזה
אמנם אפשר לרכוש עד 5 תווים כאלה, אבל אם זו ממילא לא הנחה שהיית משתמשת בשביל עצמך אז זה לא על חשבונך. מניחה שגם אם לך אין מועדון בטח תוכלי למצוא מישהו עם מועדון שלא משתמש בהטבה הזאת
כרטיס דרים קארד של 180₪
ולהוסיף צרור ברכות מהתלמידים וההורים אפשר להוסיף שוקולד מיוחד ולאסוף עוד כמה שקלים ממהורים בשביל זה לצרף הכל יחד
אני כבר כמה שנים סובלת מכאבים בנרתיק.
בשלב כלשהו הייתי אצל פרופ' לב שגיא שאיבחנה אותי ושלחה לפיזיו'. עשיתי פיזיו' ועזר לתקופה ממש מוגבלת. מאז הספקתי להיות אצל עוד רופאים ולקבל אבחנה של אנדומטריוזיס. ואז הלכתי לסבב נוסף של פיזיו' אצל מישהי יותר מומחית.
אבל הכאבים רק השתפרו, לא נעלמו.
כדאי לי ללכת שוב לפרופ' לב שגיא?
הפיזיו' שלי טוענת שאין טעם, כי האבחנה שלה לא תשנה.
בשם ד"ר רז בכר. היא עובדת בשיבא ומומחית באדומטריוזיס, ובאחד הפרקים של הפודקאסט היא אירחה פיזיותרפיסטית רצפת אגן שמטפלת בנשים עם אנדו'.
מצרפת קישור, אולי יהיו לך תובנות מהפרק שיעזרו לך
על הצלקת אני לא יודעת להגיד
לגבי השרירים, הגעת מתישהו לשלב שהם היו תקופה בסדר?
או רק להטבה כל פעם?
משתמשת במאמני נרתיק בין הביקורים אצל הפיזיותרפיסטית?
משתמשת במאמנים
הגעתי רק לשיפורים קצרים
לא נעלם לגמרי
מתיחות של האזור כדי לשחרר את השרירים התפוסים?
מוזר, אם זה רק שרירים תפוסים זה אמור להשתפר די מהר עם מתיחות ותרגול עם מאמנים.
צלקת מהלידה זה מציק אבל גם בר טיפול ומשתפר עם הזמן.
לפעמים טיפול רגשי יכול לעזור, כי הגוף כבד מתרגל שזה כואב ומתכווץ כל פעם וזה גורם למעגל של כאב.
וגם את מוזמנת לפנות בפרטי ואשלח לך קישורים לקבוצות וואצאפ ופייסבוק של מתמודדות עם כאבים.
אני יודעת שהיו מקרים שהיא פספסה דברים.
בכל מקרה ממליצה להיכנס לקבוצות היעודיות ולהתייעץ עם מתמודדות בעצמן.
אולי היא תיתן המןצה לטיפול שונה
או תמקד את הפזיותרפיסטית
אני מחזירה אותה מהגנון ב4 ועד 7 אני כל יום מחדש מחפשת במה להעסיק אותה,
יש רעיונות למשחקים שמעודדים התפתחות?
קניתי לה לא מזמן כמו קוביה עם צורות בפנים שמוציאים וצריך להכניס כל צורה לחור שלה- ממש אוהבת!!!
גם תיבה מרובעת של חיות שלוחצים/מזיזים כפתורים והן קופצות מעסיק אותה ממש יפה
כמובן גם ספרים ובימבה ולצאת אבל אני מחפשת עוד רעיונות
