אני בתחילת שבוע שישי ועדיין בהתרגשות של ההתחלה (הריון ראשון)
אתמול קראתי ש1 מכל 5 הריונות נופל עד שבוע 12... אימלה!! זה נכון?? זה לא יוצא לי מהראש!! כאילו ההסתברות שההריון הזה ישרוד היא 1:5 ???
מה עושים כדי לשמור עליו כמה שיותר??
פחדים...מאושרת20
תשתדלי לא להתחס לזה ברצינותl666
ועוד משהו - רב ההריונות שנופלים ושנכללו במחקר הזה , נופלים עוד לפני שיודעים עליהם בכלל בשבוע 2
להפך אומרים שהסיכויים של אחד ל5 זה מאלאעדיין טרייה
שיודעים עליהם ושכנראה יש יותר שלא יודעים עליהם.. ולפותחת השרשור זאת באמת תקופה של לחץ וחוסר וודאות תשתדלי לא לקרוא יותר מידי על סיפורים כאלו וסטטיסטיקות בעזרת ה' עוד שבוע שבועיים תעשי בדיקת דופק ואחרי זה כבר אפשר להיות יותר רגועים (הסיכויים עדיין קיימים אבל פוחתים בהרבה!) בסך הכל כל ההריון זה עניין של בטחון בה' ולהיות רגועה אני בשבוע 32 ועדיין לפעמיים עולות לי חששות כאלו במיוחד אחרי שאני שומעת על סיפורים שקראו בשבועות מתקדמים אז אני פשוט מנסה לא לשמוע סיפורים כאלו..
אצלי הפחד הזה קיים כל ההיריון...מטרי
וגם בלידה...
המון תפילות ואמונה!
יהיה בסדר בע״ה! היריון קל ובריא
המון תפילות ואמונה!
יהיה בסדר בע״ה! היריון קל ובריא
אין סוף לפחדיםאין כמו אמא
גם אני שליש ראשון מפחדת שיפול,
אח"כ בשליש האמצעי והאחרון פוחדת שלא ארגיש תנועות
אח"כ פוחדת מהלידה
אחרי הלידה פוחדת ממות בעריסה עד גיל שנה
מגיל שנה כשאוכל אוכל מוצק פוחדת שלא יחנק או שלא יכניס דברים קטנים לפה
מגיל שנה וחצי עד שלוש בערך שלא יברח מהמעון או מהגן כי זה כבר קרה לי
חחחחחח
להמשיך?
אחכ" שיעברו את הכביש בשלום בלי להדרס
ועוד כולם צוחקים עלי ואומרים חכי חכי ילדים קטנים פחדים קטנים. ילדים גדולים אז זה הפחדים האמתים....
ברצינות----
אין סוף לפחדים. לכן חשש מועט זה בסדר ונורמלי אבל שלא ישבש לך את החיים.
אין כמו אימא, באמת אין כמוךנויה חן
תיארת את הרגשות של כולנו כל כך יפה!
גם אני עדיין אימא צעירה.
אני מאמינה שבעוד כמה שנים, אתחיל גם לדאוג לבתי ההרה....
באנה נמשיך להתפלל לבורא, כי אין דבר בטוח מלבדו!
חחח תכל'ס.כתר הרימון
אז למה להמשיך לפחד?בתאל1
כאילו את רואה שזה אינסופי...אז לא כדאי פשוט לרכוש לך את מידת הביטחון? אפילו קצת?
זה נראה לי חיים סיוטיים ככה.
נכון זה סיוט. בטחון לא יעזוראין כמו אמא
כי אני מאמינה שמה שצריך לקרות יקרה. זה לא הבעיה של אמונה. עובדה שקרו פציעות וחבלות וכו לילדים ואני היתי לידם ואני יודעת טוב מאוד להתמודד במצבים כאלו. אבל אני פוחדת שלא אגיע למצבים כאלו, משהוא בתת מודע. לא רוצה שיקרה דברים רעים.
זה עדיין עניין של ביטחוןבתאל1
מי שיש לו ביטחון לא חושב על דברים כאלה...
אנשים שעוברים או שומעים על דברים קשים בחייםאמהונת
מאוד קשה להם להמנע מלפחד...
את התברכת בנחת רוח של משפחתכם,
לא כולם ככה, אני גם לא למשל,
וגם אם אלמד על מידת הבטחון עשרות ומאות פעמים....
אאל"ט רוב ההריונות שנופלים נופלים כי הם לא תקיניםבהתהוות
(עובר פגוע ל"ע). הרבה פעמים הגוף יודע לפלוט הריון שלא יתפתח ממנו עובר בריא.
אז אין כל כך דרך 'לשמור על ההריון' בשלב הזה - זה בעצם אומר לחסום את הגוף מלתפקד באופן שהוא מתוכנן לתפקד...
ואם הסטטיסטיקה שקראת נכונה, המשמעות היא שהסיכוי לשרידת ההריון הוא 4/5, לא 1/5
אוי בתאל בעייני את כל כך טועה!אנונימי (2)אחרונה
אדם עם אמונה לא מפחד?אנחנו לא מבקשים נסיונות ,אנו יודעים שהכל לטובה!וקוראים דברים טובים ורעים.ואם קורה בדעבדדד משהו רע אנו יודעים שזה לטובה.זה לא אומר שאנחנו רוצים את הרע הזה.גם אם אנחנו יודעים שזה לטובה אנחנו רוצים רק שיהיה טוב.וטבעי לפחד.אז נכון שצריך לשחרר ולהגיד מה שיהיה יהיה גם ככה הכל לטובה.אבל לפעמים הטוב הזה הןא לא מתוק.לכן בראש השנה אנחנו מבקשים שנה טובה ומתוקה.טובה היא תמיד,אבל מתוקה לא.כולנו רוצים שיהיה לנו טוב בלי נסיונות.ולא רק שהכל לטובה ונקבל עלינו רע חס ושלום.
מצטערת שאני מעמיסה על הפורום.. שאלה קטנהמאושרת20
בעלי התגייס השבוע (אומנם למודיעין אבל הוא נכנס לתפקיד מאוד תובעני ומשמעותי) ככה שבחודש הקרוב הוא יהיה בבית רק בשבתות ואח"כ הוא אמור להיות בצבא כל יום מהבוקר עד בערך 9-10 בלילה.
מאוד חשוב לי שהוא יהיה שותף בתהליך הזה של ההריון ושזה לא יהיה משו ששייך רק לי..
יש למשי רעיונות איך לעשות את זה? איזה ספר שמיועד לגברים בתקופת ההריון?
תספרי לו כל יום איך את מרגישהאין כמו אמא
אם הוא לא יכול לדבר ,תשלחי לו הודעות ותספרי איך את מרגישה ומה עובר עליך.
נגיד שהוא יקח איתו ספר הריון, אז איך זה יחבר ביכנם?
גם בטח בערב הוא יהיה מעולף מעיפות וקשה לי להאמין שמה הוא יעשה, זה לשכב במיטה ולקרוא על ספר הריון.....
מסכימה עם 'איו כמו אימא' ומוסיפהנויה חן
כדאי גם לעדכן אותו בהתפתחות העובר על פי הספר.
אבל לא הכל בבת אחת, בכל שבוע על פי המצב שבו את נמצאת.
(ואל תעלבי שהוא לא זוכר באיזה שבוע את...)
יש לו סמארטפון?תחיה דולהאחרונה
יש אפליקציות שכותבות כל שבוע מה קורה עם העובר בשבוע הזה
אבל הכי חשוב זה מה שאת משתפת אותו על התחושות שלך והחוויות שלך...
בהצלחה!
אפשר דיאפרגמה (תלוי בפסיקה שאת הולכת לפיה) ואפשרבהתהוות
ללכת לרופא שכן מסכים להתקן. אין תמימות דעים בין רופאים בנושא הזה.
^^יש רופאים שמתקינים גם אחרי לידה אחת.תחיה דולה
טבעת נובהרינג- אם כי יש מניקות שזה גומר להן את החלצוללת צהובה
ב
אם את במאוחדתויקי7אחרונה
יש בירושלים את בית אגד, מגיעים בלי תור, ובמקום הם גם שולחים לאולטרסאונד כמה קומות מתחת לוודא שזה יושב טוב...
שאיבהגלי91
יש פה מישהי שהתחילה לשאוב בלי להניק את התינוק בהתחלה? אני אשמח להתייעץ במסר
עזרה ליולדת ;)גלי91
אני אנסה שוב...
אני כמה ימים אחרי לידה ומסיבה מסויימת אני לא יכולה להניק אלא רק לשאוב.
יש מישהי שהיתה במצב כזה שלא הניקה את התינוק ובכל זאת שאבה בשבילו חלב אם?
אני ממש אשמח להתייעץ ולשאול כמה שאלות.
תודה!
אני כמה ימים אחרי לידה ומסיבה מסויימת אני לא יכולה להניק אלא רק לשאוב.
יש מישהי שהיתה במצב כזה שלא הניקה את התינוק ובכל זאת שאבה בשבילו חלב אם?
אני ממש אשמח להתייעץ ולשאול כמה שאלות.
תודה!
אם זה עוזר כבר בביח הנקתי אבל שאבתי המוןהדס123
כי הייתי עם בעיה שהגבילה אותי מלרדת מהמיטה..
התחלתי לשאוב אחרי 3 ימים למשך שבוע אם את רוצהת.י.
לשאול משהו, בשמחה
חברה שלי שאבה במשך כמה חודשים, בלי להניק בכללפנסאי
אם את רוצה, אולי יהיו לי כמה תשובות עבורך...
בעצם אני חושבת שהיא הניקה ביום הראשון שאחרי הלידה, עד שגילו אצל הילוד בעיה מסויימת שבגללה היא לא יכלה להניק.
בעצם אני חושבת שהיא הניקה ביום הראשון שאחרי הלידה, עד שגילו אצל הילוד בעיה מסויימת שבגללה היא לא יכלה להניק.
שאבתי למשך השבוע הראשוןבלי מקוריות
ורק אח"כ הצלחתי להניק. עוזר?
אני שאבתי בערך חודש באחת הלידותאמא של שבת
תודה!גלי91
שולחת שאלות במסר
אני שאבתי מאז הלידה כשהיו בפגיהתותאחרונה
כתבה בנושאדעה
קראתי לא מזמן כתבה שנתנה לי הרבה כח על נשים שלא ילדו והניקו.
עבור תינוקות דרך פונדקאית או אימוץ...
נראה לי שהכתבה הייתה של ynet
מוסיפהדעה
אני כרגע שואבת בעיקר.
ההמלצה שלקחתי משם לשאוב כל שלוש שעות על השעון אם מדייקים זה מייצר המון חלב.
אם תרצי להתייעץ באישי בשמחה
בהצלחה רבה
הוא מצונן? הרבה פעמים צרודים כשמצוננים.פנים טובות
משתעל במעין נביחה צרודה כזאת?בת 30
אם כן- נשמע כמו דלקת בבית הקול, שגם יכולה לגרום לצרידות למיטב זכרוני.
הרגעה לגבי הסטרידומניקה+++
מכיוון שהילדים שלי סובלים מזה לעיתים קרובות, אני מכירה את זה טוב.
אז קודם כל- כשהרופא ילדים של הבן שלי שמע שישנתי איתו בלילה בגלל שהיה לו סטרידו, הוא ממש צחק עלי ואמר לי שעוד לא שמע על ילד שקרה לו משהו בגלל סטרידו (ומדובר על רופא רציני ומוכר).
מה צריך לעשות? אם שומעים שהילד מתקשה לנשום/ לדבר- הכל נהיה חורק (נחירות שנשמעות כמו שואב אבק מקולקל)- להוציא אותו לאוויר קר/ מזגן על קירור מקסימלי/ לשים את הראש במקפיא- זה פותח.
אם זה לא עובר ומחמיר- צריך ללכת למיון שם משתמשים במשאף עם חומר מיוחד ע"מ לפתוח.
הרופא שלי טוען שמשאף רגיל לא יעזור ואת החומר הנ"ל ניתן לקנות, אבל הוא מאוד יקר.
בכל מקרה- הילדים שלי סובלים מזה לעיתים קרובות ולפעמים לוקח יותר משעה עד שמשתחרר, אבל עוד אף פעם לא הגענו למיון.
רק רציתי להרגיע, אבל כמובן לא לוקחת אחריות ושכל אחת תשאל את רופא הילדים שלה.
אצלנואנונימי (3)
הילדים קיבלו זריקה במקרים שכבר לא הצליחו להוציא קול, וכדורים מומסים במים במקרים היותר קלים.
גם הרופאה שלנו כבר ראתה דורות של מטופלים ובכל זאת נלחצה מאוד כשהגענו עם ילד שלא הצליח להוציא הגה.
יש סטרידו עם אסטמה - זה כנראה מה שאת מדברת עליו. כאן אולי יעזור משאף.
השתמשנו במכשיר אדים קרים עד שעם השנים מצאנו פתרון ברפואה האלטרנטיבית.
הערה: שם התופעה הוא סטרידור, לא סטרידובת 30אחרונה
וזה יכול להיגרם מכמה סיבות.
השיעול הנבחני לא מעיד על סטרידור, אלא על "קרופ"- דלקת בבית הקול, שעלולה במקרים מסוימים להתפתח ל"סטרידור"- כשקנה הנשימה מתנפח.
לא יודעת למה הרופא צחק- אנחנו הגענו למיון באמבולנס עם מסכת חמצן עם ילדה בת שנה וחודש- בגלל סטרידור.
אולי ילד שבאופן כרוני יש לו סטרידור- מסיבה אחרת- לא קורה לו שום דבר.
בכל אופן- אדים קרים מאוד עוזרים- או מכשיר אדים קרים ליד הראש או מהמקפיא.
טוב, אין לי כח לאנונימי.אלזה
זו אני עם מיעוט מי שפיר, ואני מחפשת ממש בדחיפות רפלקסולוגית מרחובות. אשמח מאוד להמלצות, אני ממש לא מכירה מישהי מומלצת באזור...
גדרה עוזר לך?תחיה דולה
יש שם את עירית שלום 050-408-3527
אשמור לי אותה למקרה שלא אמצא משהו אחר.אלזה
יש לך גם ביד בנימין, גני טלחן_חן
כבר רחוק לי, תודה.אלזה
שבועיים בערךתחיה דולה
בד"כ הפתיחה לא נסגרת אבל קורה שכן...
הפקק לא יוצא סתם..כאן ועכשיו
ברור שזו תוצאה של התרככות הצוואר ופעילות רחמית כל שהיא.
אכן הלידה קרובה!
בהצלחה.
אכן הלידה קרובה!
בהצלחה.
אולי היום אולי מחר ואולי בעוד שבועיים, כן תחיה דולהאחרונה
שיהיה בשעה טובה
סקרגומיה
באיזה גיל השארתם את התינוק/ת אצל מטפלת?
איך הוא/היא קיבל/ה את זה?
איך אתם קיבלתם את זה?
איך הוא/היא קיבל/ה את זה?
איך אתם קיבלתם את זה?
בגיל 3 חודשיםרבקה שיין
כשיצאתי לעבודה.
יש ברירה?
פעם שלחתי כבר בגיל חודש וחצינויה חן
היות שהייתי צריכה ללכת לפזיותרפיה 3 פעמים בשבוע.
זה לא היה נורא כי הכרתי כבר את המטפלת וסמכתי עליה.
אמנם נסעתי באוטובוס, ולכן זה לקח קצת זמן,
אבל התינוקת חיכתה לי, והמשכתי בהנקה מלאה.
לא יכולה לדמיין את זה... אז בינתיים אני בביתכתר הרימון
הוא בן קרוב לשלושה חודשים, ובינתיים הוא נשאר שעה עם אמא שלי, ושלוש שעות עם בעלי. זהו.
הראשון בגיל חודש. הקטנה בגיל ארבעה חודשיםאמאשוני
בגיל חודש- היה לי מוזר אבל היה לי עוד יותר מוזר שאני אמא. אולי דווקא בגלל הגיל הקטן התרגלתי לעובדה שהוא לא איתי מהר יותר. (חזרתי ללימודים)
בגיל ארבעה חודשים- הייתי קושרה אליה כמו דבק- ממש ממש היה לי קשה!!
בקושי שלחתי אותה אבל ראיתי שאין ברירה ואני באמת לא מספיקה ללמוד עד שהתרגלתי והיא נהנית שם ומבסוטה...
6 חודשים, ו-9 חודשיםחילזון 123אחרונה
היה קשה לשני הצדדים... בעצם לשלושת הצדדים... (גם למטפלת\גננת)
הכוונה השארתי באופן קבוע לצורך יציאה לעבודה לא סתם לשעה עם סבתא או דודה או בעלי.
איך אני מזהה הפלה????חן1
לפני שבוע וחצי הכנסתי נוברינג פעם שניה ברצף ואתמול התחיל לי דימום ממש רציני
מלווה בכאבי בטן (כמו צירים) בנוסף בלילה הבחנתי בגוש קטן צמיגי שיצא (לא ידוע לי שאני בהריון)
יש למישהי מושג מה זה יכול להיות??? 
אין מצב למחזור? הכנסת בזמן את אומרת? בד"כ במחזורצוללת צהובה
יש לך כאבי בטן? סיכוי קטן שהיית בהריון אם השתמשת כמו שצריך בנובהרינג..
כדאי להיבדק, אם כי יש סיכוי שזו תופעת לוואי של שימוש באמצעי הורמונלי...
בהצלחה!!! שבדימום ייפסק מהר!!
פריקה..אנונימי (פותח)
אז בשבוע הבא קבעו לי ביקורת דחופה כי העובר עד עכשיו במצג עכוז וזו לידה ראשונה.. (אני שבוע 35)
מה שאומר שאם הוא לא יתהפך עד שבוע הבא יקבעו לי קיסרי..
שמעתי על מלא עצות וסגולות על איך הופכים תינוק.. בסופו של דבר החלטתי להשאיר את זה ביד ה'. אם הוא ירצה- העובר יתהפך באופן טבעי ואם לא-לא.
מובן שאני מעדיפה לידה רגילה עם כל היתרונות שבה, אבל לא נרתעת מקיסרי...
אתמודד עם מה שיהיה..
העניין הוא שכל ביקורת הריון אצלי היא ממש ארוכה (בין שלוש שעות לחמש) כי יש תורים ארוכים לכל דבר.
והרופא שלי פסקני ומעצבן ולא ממש נותן מקום לשיח פתוח. אלא יותר קובע דברים כאילו הם מובנים מאליהם..
(שבוע שעבר הוא הסתכל על המצג של העובר ואז שאל ברוב טאקט- "קבעת כבר תור לקיסרי?")
אני יודעת שיש סיכוי גדול שהעובר יתהפך כי הוא כל הזמן זז מאולטרסאוד לאולטרסאונד (תזוזות משמעותיות.. רק לא בכיוון הנכון
) ואני גם מרגישה שהעובר זז בבטן בצורה ממש מורגשת ולוחצת עליי שלפעמים ממש יש לי הרגשה מתי הוא משנה תנוחה..
רק שהרופא הזה לחוץ.. וזה מלחיץ אותי!!
חלאס.. תן לו להתהפך בקצב שלו!! למה לדבר כבר מעכשיו על קיסרי? אם בסוף הוא לא יתהפך-סבבה. אבל אם הוא יתהפך? יש עוד כמעט חודש עד ללידה..
ממש לא בא לי ללכת לביקורת הזו לבד.. הבעיה היא שבעלי לא בטוח שיוכל כי הוא מתחיל חפיפה בעבודה חדשה.
ואמא שלי- אומנם זה היום החופשי שלה. אבל לאחותי הקטנה יש בת מצווה בקרוב וזה דורש מלא עבודה.. אני יודעת שהיא תסכים לבוא איתי אם אבקש ממנה. רק שלא בא לי שהיא תהיה עמוסה אח"כ עם הבת מצווה.. מתאים לה לבוא איתי ואז במקום השעות שהיא כביכול ביזבזה כשהיתה איתי כי לא יכלה להכין דברים לבת מצווה- היא תשלים מאוחר בלילה. וגם ככה יש לה מחסור בשינה תמידי..)
בקיצור- אין בי כוח לשבוע הבא. ואין בי כוח להיות שם לבד. לא מפחדת ממה שאשמע שם (כי בסופו של דבר גם אם יקבעו תור לקיסרי העובר יכול לתהפך לפני- ויבטלו את הקיסרי. וגם אם בסוף אצטרך לעשות קיסרי-זה לא יהיה נוראי בעניי)
אבל ממש ממש לא מתחשק לי להיות שם לבד.... ממש!! זה מתיש וסוחט.
חיבוקים ותמיכה יתקבלו בברכה..
(ומי שזיהתה- לא באמת אכפת לי.. רק לא רוצה שכ--ל העולם ואישתו ידעו מזה)
מה שאומר שאם הוא לא יתהפך עד שבוע הבא יקבעו לי קיסרי..
שמעתי על מלא עצות וסגולות על איך הופכים תינוק.. בסופו של דבר החלטתי להשאיר את זה ביד ה'. אם הוא ירצה- העובר יתהפך באופן טבעי ואם לא-לא.
מובן שאני מעדיפה לידה רגילה עם כל היתרונות שבה, אבל לא נרתעת מקיסרי...
אתמודד עם מה שיהיה..
העניין הוא שכל ביקורת הריון אצלי היא ממש ארוכה (בין שלוש שעות לחמש) כי יש תורים ארוכים לכל דבר.
והרופא שלי פסקני ומעצבן ולא ממש נותן מקום לשיח פתוח. אלא יותר קובע דברים כאילו הם מובנים מאליהם..
(שבוע שעבר הוא הסתכל על המצג של העובר ואז שאל ברוב טאקט- "קבעת כבר תור לקיסרי?")
אני יודעת שיש סיכוי גדול שהעובר יתהפך כי הוא כל הזמן זז מאולטרסאוד לאולטרסאונד (תזוזות משמעותיות.. רק לא בכיוון הנכון
) ואני גם מרגישה שהעובר זז בבטן בצורה ממש מורגשת ולוחצת עליי שלפעמים ממש יש לי הרגשה מתי הוא משנה תנוחה..רק שהרופא הזה לחוץ.. וזה מלחיץ אותי!!
חלאס.. תן לו להתהפך בקצב שלו!! למה לדבר כבר מעכשיו על קיסרי? אם בסוף הוא לא יתהפך-סבבה. אבל אם הוא יתהפך? יש עוד כמעט חודש עד ללידה..
ממש לא בא לי ללכת לביקורת הזו לבד.. הבעיה היא שבעלי לא בטוח שיוכל כי הוא מתחיל חפיפה בעבודה חדשה.
ואמא שלי- אומנם זה היום החופשי שלה. אבל לאחותי הקטנה יש בת מצווה בקרוב וזה דורש מלא עבודה.. אני יודעת שהיא תסכים לבוא איתי אם אבקש ממנה. רק שלא בא לי שהיא תהיה עמוסה אח"כ עם הבת מצווה.. מתאים לה לבוא איתי ואז במקום השעות שהיא כביכול ביזבזה כשהיתה איתי כי לא יכלה להכין דברים לבת מצווה- היא תשלים מאוחר בלילה. וגם ככה יש לה מחסור בשינה תמידי..)
בקיצור- אין בי כוח לשבוע הבא. ואין בי כוח להיות שם לבד. לא מפחדת ממה שאשמע שם (כי בסופו של דבר גם אם יקבעו תור לקיסרי העובר יכול לתהפך לפני- ויבטלו את הקיסרי. וגם אם בסוף אצטרך לעשות קיסרי-זה לא יהיה נוראי בעניי)
אבל ממש ממש לא מתחשק לי להיות שם לבד.... ממש!! זה מתיש וסוחט.
חיבוקים ותמיכה יתקבלו בברכה..
(ומי שזיהתה- לא באמת אכפת לי.. רק לא רוצה שכ--ל העולם ואישתו ידעו מזה)
אולי תחליפי רופא?מתואמת
אפילו שאת לקראת הסוף... [אני עשיתי את זה בהיריון הראשון].
התמיכה וההבנה מאיש המקצוע שמטפל בך חשובים מאוד להרגשה הנפשית ולרוגע.
בכל אופן - חיבוק ותמיכה!
^^^^ירושלמית טרייה
למה בעצם את סובלת?
גם לא נחמד, גם תורים..
אני החלפתי באמצע הריון. ב"ה, מודה כל רגע על ההחלטה. רופא ותיק יותר, נחמד יותר וזמין יותר. רק שהייתי קודם אצל רופאה והייתי צריכה להחליט שלא אכפת לי רופא גבר.
את ממילא אצל גבר, יש יותר מבחר..
ואם יש לך בעיה עם מעבר באמצע רבעון בדרך כלל אפשר לדבר איתם ולפתור את זה.
גם לא נחמד, גם תורים..
אני החלפתי באמצע הריון. ב"ה, מודה כל רגע על ההחלטה. רופא ותיק יותר, נחמד יותר וזמין יותר. רק שהייתי קודם אצל רופאה והייתי צריכה להחליט שלא אכפת לי רופא גבר.
את ממילא אצל גבר, יש יותר מבחר..
ואם יש לך בעיה עם מעבר באמצע רבעון בדרך כלל אפשר לדבר איתם ולפתור את זה.
מסכימה מאוד. חפשי רופא אחר לשמוע עוד דעות+mp8
אני לא חושבת שהוא מרושע+mp8
עבר עריכה על ידי mp8 בתאריך כ' בחשון תשע"ה 08:32
רק יש לי ניסיון מר עם רופא החלטי ופסקני , שקבע קביעה (שהיתה שגויה, אגב), היה עקבי איתה למרות שבדיקות הפריכו את הקביעה הנחרצת, לא הסכים לשמוע לדעות של מומחים ממנו- והיה בין האחראים על ניתוח קיסרי מיותר.
שווה לפעמים לעשות את המאמץ ולהרחיק נדוד לשמיעת חוות דעת רפואית נוספת,
את רק בראשית דרכך המילדותית, לידה ראשונה,
שווה להתאמץ על זה.
את כבר כמעט בסוף, זה לא הרבה פעמים. התייעצי עם עסקנים רפואיים מי מומחה בתחום של לידות עכוז, שיפנו אותך לרופאים רלוונטיים. אני ממליצה על הרב רוגוביי עסקן רפואי בעזר מציון שנתן לי פעמים רבות הפניות אל הרופאים המתאימים באזורי לכל מיני צרכים.
בשורות טובות!
את משלימה עם ניתוח לפי חוות דעת של רופא אחדאמאשוני
בגלל שעה נסיעה פעם בשבועיים?
במיוחד שאת יודעת שיש אפשרות לשנות את הגורל? אפשר לעשות היפוך חיצוני ואפשר לנסות ליילד עכוז.
אם מעדיפה ככה, מילא. אבל נשמע שאת לא שלימה עם הניתוח אז ללכת על זה רק כדי לחסוך בנסיעה?
לשיקולך.. 
ואגב מניסיון שלי עם רופא נשים קר ופסקני:
נכנסתי אליו. מעיף מבט בתוצאות המוניטור. מוודא את השם. עוד לא הספקתי להתיישב והוא אומר- חזרי הביתה, הכל תקין חכי לתאריך.
בכל זאת התיישבתי ודי הכרחתי אותו להתייחס אלי. הראיתי לו תוצאות של בדיקת מי שפיר שהיה כתוב עליה להתייעץ עם רופא. מסתכל כמה שניות ופוסק:
עכשיו גשי למיון בבי"ח.
איזה קיצוניות תוך שניות... והוא נחשב לרופא ממש מומחה פה.
א- יש פרוצדורה של היפוךת.מ.
ב- יש עוד סיכוי שיתהפך (רק אחרי שבוע 36 מתחילים לדאוג על היפוך וקיסרי וכאלה)
ג- למה לא להחליף רופא? נשמע שהרופא הזה לא טוב לך בכלל וחבל לסבול אפילו עוד שבוע...
ד- אולי יש חברה/אחות/גיסה שאפשר לקחת איתך?
ג- למה לא להחליף רופא? נשמע שהרופא הזה לא טוב לך בכלל וחבל לסבול אפילו עוד שבוע...
ד- אולי יש חברה/אחות/גיסה שאפשר לקחת איתך?
רעיון מהפכני באמתמאמע צאדיקה
יש דבר שנקרא לידת עכוז
לא כל הרופאים מומחים בזה, הרוב לא למדו איך לעשות ולכן הם מפחדים מזה
תבררי - שווה לך, אולי אפילו במצב הזה תוכלי ללדת רגיל ולא לעשות קיסרי
לאט לאט עכשיו זה חוזר להיות מוכר יותר...ת.מ.
רק אם הולכים על זה לברר שבאמת איפה שאת רוצה ללדת עושים את זה... (אני חושבת שבביקור חולים מילדיים גם עכוז)
את יודעת שאומריםא.א
שאם התינוק הפוך לבדוק אם יש בבית איזשהו ספר קודש אפילו ברכון הפוך...
אני ממש זוכרת שרב צדיק אמר לי באחד ההריונות אבל ממש לא זוכרת מי זה היה.
אני ממש זוכרת שרב צדיק אמר לי באחד ההריונות אבל ממש לא זוכרת מי זה היה.
שווה לנסות היפוך בבית חוליםאמלאלה
מנסיון שלי, תוודאי מה כמות מי השפיר, אם יגידו לך שהיא תקינה ומעלה יש תקווה שהוא יתהפך, אם יגידו לך שהיא גבולית ומטה ברמה שאפילו לא מנסים היפוך, תתחילי להערך לניתוח.....
העובר של חברה שלי גם היה במצב עכוז לידה ראשונהאנונימי (4)
והיא הלכה לבית חולים ביקור חולים בירושלים.
זה הבית חולים היחיד שמיילד עכוז בלידה רגילה ללא ניתוח קייסרי!!
אני חושבת שצריך לקבוע איתם פגישה או משהו כזה..
אבל היא לא הספיקה להגיע לפגישה כי ילדה לפני לידה רגילה לא בניתוח!!
שווה ומאד כדאי לנסות!!!
היום הוא חלק משערי צדק, המדיניות קצת שונה שם+mp8אחרונה
שווה ללכת ולברר.
אז מתי בעצם צריך לצאת לבית החולים?מתואמת
הנתונים:
לידה רביעית, לידה קודמת בניתוח. שתי הלידות הראשונות הסתיימו ב"ה ארבע שעות לאחר ההגעה לבית-החולים.
בית החולים נמצא במרחק של כעשרים דקות נסיעה מהבית.
אני מעדיפה למשוך כמה שיותר בבית. (מבחינתי להגיע בפתיחה 9, ועשר דקות אחר-כך ללדת).
ונתון נוסף - יש לי רופאה פרטית, שאני אמורה לעדכן אותה ברגע שמתחיל "משהו".
תודה, ולידות קלות לכולן!
לי אמרו צירים סדירים כל 5 דקות - אבל זה לא נכוןר. א.
בלידות הקודמות ילדתי תוך 4-5 שעות מזמן ההגעה לבית החולים.
אבל בלידה אחת היו לי צירים ממש לא סדירים עם מרווחים שלא מתקרבים ל-5 דקות,
כשהבנתי שאני בלידה, בעלי הזמין אמבולנס.
האמבולנס הגיע תוך 10-15 דקות בערך.
כשהפרמדיק נכנס הביתה, הוא כבר שמע את הבכי של התינוקת המקסימה!
אני רק אוסיף הבהרהר. א.
הצירים הבלתי סדירים עם המרווחים הארוכים נמשכו עד הצירי לחץ!
זה לא היה קלר. א.
סבלתי בבית שעות ארוכות מצירים לא סדירים (מרווחים של 8-12 דקות) וחשבתי שאני רק בהתחלה....
ושלא יצא אם את לא ערוכה לכך ואין צוות רפואי במקוםאמאשוני
איזה סיפור!מתואמת
גם אני זוכרת מקורס ההכנה לפני הלידה הראשונה שנוסעים כשיש צירים כל חמש דקות, אבל הבנתי שבלידה חוזרת זה אחרת, אבל מצד שני - אולי גם בלנל"ק זה אחרת...
שאלת השאלות..שולמית דולה
מצד אחד יש את הכללים הידועים צירים באורך של כדקה, מרווחים של לפחות 4-5 דקות, במשך שעתיים
מצד שני שמענו כבר כל כך הרבה סיפורים על זו שילדה עם צירים כל 10 דקות, זו שהגיעה במצב המתואר לעיל ונשארה עוד 3 ימים באשפוז (קרה לי..)
אז קודם כל אני מציעה להכניס עוד כמה משתנים למשוואה
1. מה את מרגישה כשהצירים מגיעים? כמה את מצליחה להגיב לסביבה וכמה את זקוקה לשקט, תשומת לב לציר, התמודדות בדרכים שונות
- בעקרון ככל שהלידה מתקדמת ההשפעה של הצירים עליך גדלה, את יכולה פחות לדבר ולהסתכל החוצה וצריכה יותר לנשום, לנוע, להתמקד בציר
2. כמה זמן נסיעה יש לך? כשזמן הנסיעה הוא 45 דקות ומעלה אני באופן אישי ממליצה וגם נוהגת בעצמי להתקרב לחדר הלידה כבר כשיש צירים סדירים במרווחים של 5 דקות על מנת לחסוך את הנסיעה הארוכה עם צירים קשים וכואבים, וגם להפחית את הסיכון ללידת בזק אי שם בדרך בפאתי אל ערוב או מי יודע איפה
3. לדעת שתמיד יש הפתעות - ולהתכונן גם אליהן. שמיכה נקיה באוטו, מספר של מדא או חדר לידה בנייד, למקרה של לידת בזק
ולא להתבאס יותר מדי אם הגעתי לחדר לידה וצריכה עכשיו לחזור..
ובעיקר להקשיב לקול הפנימי ולדעת לעמוד על שלך!ת.מ.
אצלי התעקשתי שיבדקו אותי למרות שבדקו לא הרבה קודם ולא היה כלום והצירים של הזירוז הפסיקו ולא ראו כלום במוניטור והיה פתיחה 4.5-5 אחרי 10 דק כבר צרחתי שיבאו אחרת אני יולדת במחלקה, לא ממש רצו לבדוק שוב והייתי בפתיחה 9.5-10 עם ראש למטה וצירי לחץ. אחרי עוד 20 דק' ילדתי על המיטה של המחלקה בחדר לידה כשהמיילדת בקושי הספיקה לשים כפפות ובקושי הספיקו לשים מתחתי סדין סטרילי.
תודה גם לך מתואמת
גם לי היה משהו כזהבדילמה
5 שעות עד פתיחה 4 ואז תוך רבע שעה התינוק בחוץ
מאז אני חוששת לקחת סיכונים כי ממש לא מתאים לי ללדת בבית
מעדיפה לקחת את הסיכון להיתקע בבי"ח
לא היה לי 5 שעות עד פתיחה 4 זה היה בבת אחת..,ת.מ.
הייתי עם זירוז מאחה"צ יום קודם כל הלילה היו צירים ולא היה שום התפתחות המצב היה אותו דבר כמו כשהגעתי לבית חולים (צוואר אחורי וסגור מחיקה משהו כמו 70-80%) בבוקר הצירים התחילו להירגע לקראת הצהרים הפסיקו ב2 וחצי התעקשתי שיבדקו אותי שוב בגלל ההרגשה האישית ומין תחושת לחץ ופתיחה 4 וחצי ב2 דק' ל3 היא הייתה בחוץ...
תודה!מתואמת
פירטת ונתת טיפים חשובים!
אני בלידה של פודירגעיםאחרונה
יצאתי אחרי 14 שעות צירים!!!!
הגעתי ב"ה מחיקה 100 ופתיחה 4..
שאני חושבת עלזה היום... ואווו היה לי שעוותתתתתת צירים!!!
ת'כלס אין כללים.. אבל אישית ממש לא רוצה ללדת בבית או באוטו ושאר סיפורים כאלה.
אני יצאתי רק אחרי שהמרווח בין הצירים היה 4-6 דק'...
התחיל לי בהפרש של 8-10 דק'....
הגעתי ב"ה מחיקה 100 ופתיחה 4..
שאני חושבת עלזה היום... ואווו היה לי שעוותתתתתת צירים!!!
ת'כלס אין כללים.. אבל אישית ממש לא רוצה ללדת בבית או באוטו ושאר סיפורים כאלה.
אני יצאתי רק אחרי שהמרווח בין הצירים היה 4-6 דק'...
התחיל לי בהפרש של 8-10 דק'....
איך מביאים טיפות ויטאמין די אם כתוב לא ישירות לפה?אימון באמונה
אני הבאתי ישר לפה...ת.מ.
אפשר לטפטף לכפית ואז להביא או לשים עם הטעימות אם התינוק מקבל...
בכפיתאין כמו אמא
אישית בכפית. אפשר לטפטף על המוצץהפתעה!
או על הפיטמה לפני הנקה ( אישית לא עבד לי)
על המוצץ, משאירה את זה לזמן שהוא לא רגועגומיה
וזה פשוט מרגיע אותו!
הכוונה לא ישירות מהמקבוקון הזהחילזון 123אחרונה
מספרים בד"כ אחרי השקיפות.פרפר לבן
בהריון הראשון רק בשבוע 14יפעת1
בשאר ההריונות די מוקדם סביב שבוע 10.
לחברות טובות ומשפחה..
אמרתי מי שידע חס וחלילה אם יש הפלה..אין לי בעיה גם לשמח אותו מוקדם
תשובהבתאל1
להורים שבוע אחרי שידענו, זה היה כבר בחודש שני נראה לי... שבוע 9 אם אני זוכרת נכון.
לאחים- רק אחרי שראו טיפה בטן (הם לא ממש שמו לב אליה... ) בסוף רביעי
לחברות- לא צריך לספר, כשהן יראו -ידעו. חוץ מאלה שלא ראיתי שנים ואני כבר בתשיעי... חחח סתם גם בשביעי כבר סיפרתי אבל רק מי שכבר דיברתי איתה לא יזמתי שיחות כאלו
שאלה על פס חלש...שמי תכלת
שלום לכולן..
אנו ממתינים בציפיה להרות.
טבלתי לפני שבועיים ויומיים ואתמול החלטתי לנסות לבדוק כי הייתה לי תחושת בטן..
יצא פס אחד חזק ואחד בהיר בהיר.
אנחנו בשמחה גדולה אבל הבוקר פתאום התגנב חשש- מה זה אומר שזה חלש? או אולי זה בגלל שאני עוד לפני האיחור במחזור?
משהי יודעת לענות?
תודה!
אנו ממתינים בציפיה להרות.
טבלתי לפני שבועיים ויומיים ואתמול החלטתי לנסות לבדוק כי הייתה לי תחושת בטן..
יצא פס אחד חזק ואחד בהיר בהיר.
אנחנו בשמחה גדולה אבל הבוקר פתאום התגנב חשש- מה זה אומר שזה חלש? או אולי זה בגלל שאני עוד לפני האיחור במחזור?
משהי יודעת לענות?
תודה!
לא משנה אם הפס חלש. זה נקרא שני פסים!פנים טובות
מזל טוב!
פס זה פס! מזל טוב!הביצה שהתחפשה
גרפווטרכתר הרימון
כתוב שהוא תקף לחודש מהפתיחה.
אפשר גם יותר, או ממש להקפיד על זה?
מישהי?כתר הרימון
^^^0 אלישבע 0
כנ"לנחש משקפיים
מזכירה לי לזרוק את הבקבוקון הפתוח מלפני 4 חודשים.אמאשוני
עזרתי לך? 
יש תרופות שממש מקפידים ומדגישים לא להשתמש יותר מהזמן המותר והמדבקות מבית המרקחת עם תאריך גדול ומודגש שא"א לפספס.
את הגרפווטר בכלל לא רשמו תאריך על הבקבוק אז כנראה שזה לא כזה מסוכן.
בכל מקרה מדובר על תמציות צמחים. אם היה לך מאכל שפג לו התוקף, היית זורקת או לא? (אין תמימות דעים בנושא)
אני כן קניתי חדש...*כוכבית*אחרונה
לא רציתי לקחת סיכון מיותר. עם פיצית.. גם ככה היא סובלת.
כדורי ברזלמים שקטים
הרופאה אמרה לי להתחיל לקחת ויש לי כמה שאלות בעקבות דברים שראיתי פה וששמעתי..
א. הבנתי שיש לכדורים האלה תופעות לוואי לא כ"כ נעימות. האם זה קורה לכולן או שעדיף לנסות כן לקחת ולראות מה יקרה?
ב. איזה תחליפים יותר עדינים מומלצים יש?
מן הסתם המרשם שהיא נתנה לי הוא לכדורים רגילים אבל אפשר לקנות גם משהו יותר עדין..
ובאיזה שעה ביום מומלץ לקחת?
תודה רבה!!
א. הבנתי שיש לכדורים האלה תופעות לוואי לא כ"כ נעימות. האם זה קורה לכולן או שעדיף לנסות כן לקחת ולראות מה יקרה?
ב. איזה תחליפים יותר עדינים מומלצים יש?
מן הסתם המרשם שהיא נתנה לי הוא לכדורים רגילים אבל אפשר לקנות גם משהו יותר עדין..
ובאיזה שעה ביום מומלץ לקחת?
תודה רבה!!
זה מן הסתם תלוי באשה..יעל מהדרום
לק"י
אני לוקחת פריפול, והוא עושה לי קצת עצירות.
אני לוקחת פריפול, והוא עושה לי קצת עצירות.
כל אחת מגיבה אחרת תנסי ותראי...ת.מ.
יש הרבה סוגים..
מומלץ בד"כ לקחת עם האוכל לא עם חלבי/קפאין אבל זה תלוי בסוג הכדור...
מומלץ בד"כ לקחת עם האוכל לא עם חלבי/קפאין אבל זה תלוי בסוג הכדור...
הרופאה שלי אמרה לי שאפשר לקחת על בטן ריקהיעל מהדרום
לק"י
ואם אני זוכרת נכון- אז היא גם אמרה שזה יותר טוב..
(יכול להיות שעדיף עם אוכל במקרה שהכדור גורם לבחילות וכאלה).
ואם אני זוכרת נכון- אז היא גם אמרה שזה יותר טוב..
(יכול להיות שעדיף עם אוכל במקרה שהכדור גורם לבחילות וכאלה).
זה תלוי בסוג הכדורים...ת.מ.
על רוב הכדורים כתוב שמומלץ לקחת עם האוכל...
היא אמרה לי את זה לגבי הפריפול כנראהיעל מהדרום
לק"י
ואני אוכל לבדוק אם זה נספג טוב אחרי בדיקת דם..
מקווה שכן.
ואני אוכל לבדוק אם זה נספג טוב אחרי בדיקת דם..
מקווה שכן.
אני עשיתי בדיקת דם עכשיו ועלה לי ההמוגלובין!ת.מ.
ואני שוכחת לקחת את הפריפול הרבה פעמים לצערי...
אם כדורים אז תקני ברזל עדיןבת 30
פחות עצירויות.
שעה ביום- לא כ"כ משנה.
תודה רבה!מים שקטיםאחרונה
חזרתי מהברית של הבן שלימתעלה אליו
עצבנית
עצבניתעצבנית
מזל טובחילזון 123
הוא היה קצת קטן או משהו כזה לא?
תרגישי טוב. ותנוחי כמה שאת יכולה...
דוקא הוא נראה עכשו יותר טובמתעלה אליו
הוא קצת בכה ונרדם אחרי בקבוק.....פשוט הרגשתי כאילו לא היה לי מה לעשות שם,כאילו אני לא אמא שלו
את תמיד תהיי ותשארי אמא שלו. לא משנה מי מטפל בו.חילזון 123
אז זה לא נראה שהם חשבו ככהמתעלה אליו
הנוכחים התנהגו כאילו אני לא אמא של הילדים בכלל!
הייתי צריכה להלחם להיות איתם קצת
אמא של אחת המשפחות האומנות השתלטה על התינוק והתנהגה כאילו היא סבתא שלו או מינימום אמא שלו
על לידת ילד יהודי - מגיע לך רק תמיכה וכבוד!רבקה שיין
את מרעידה לי את הלב. מי התייחס אליך ככה?
לדעתי, יולדת צריכה להיות מלכת האירוע, ומי שמרגיש קרוב צריך לחשוב רק איך לתמוך פיזית ונפשית!
הבאת ילד יהודי לעולם ומגיעה לך כל התמיכה!
^^^ נשיקה ענקית וחיבוק גדול! 
פנסאי
תודהמתעלה אליו
אני מבינה שלרוב לא יודעים איך להגיב מול אדם במצבי ואני רוצה להאמין שהכוונה שלהם טובה....פשוט הרגשתי שיכלו לעזור לי ליצור יותר קירבה עם הילדים ובמקום זה התנהגו כאילו אני כבר לא אמא שלהם ולא שייכת לשם
הם לא חשבו, אבל זו מציאות!נ. ל.
למה את מתכוונת 'משפחות אומנות'?
הילדים שלי באומנה לפי בקשתימתעלה אליו
הם נמצאים אצל משפחות יהודיות מהקהילה שמטפלות בהם די סביר.
אוף! למה הם ככה? 
איזו נחמה
חיבוקים יקרה!!! ב"ה שהוא נרדם והוא רגוע... נראה שהוא דוקא יודע טוב מאד מי אמא שלו...
תנוחי, תתאוששי ותתחזקי, בע"ה עוד יגיעו ימים יפים יותר!
למה?הראש האמריקאי כניראהמתעלה אליו
חיבוק ומזל טוב!תחיה דולה
אוי,זה יום קשה..מאמינה שלכולם היו כוונות טובותיפעת1
חיבוק! ומזל טוב!!
תודהמתעלה אליו
בערב בעלי ואני שוחחנו.
מסתבר שהאישה המבוגרת שהאכילה את התינוק אחרי הברית אמרה לחמותי שהיא "סבתא" שלו ולא חמותי,חמותי כמובן נעלבה והתחילה לבכות,אני לא ראיתי את זה מפני שכניראה הייתי עם הבת שלי ותקועה בתוך הרגשות הקשים של עצמי,הרי לא רציתי להתחיל להתווכח עם אנשים באמצע בית כנסת למרות שהרגשתי שמנדים אותי מהילדים שלי
איזה חוסר רגישות מצד האשה הזאתיעל מהדרום
לק"י
בשורות טובות ומזל טוב!
בשורות טובות ומזל טוב!
תודה גם אני נעלבתי בשביל חמותימתעלה אליו
למרות שאני לא ביחסים מזהירים איתה אבל בטח שלא הייתי מתבטאת כך.
בעלי ואני הסקנו שאנחנו צריכים להיות יותר ברורים ואסרטיבים
מאחלת לך את כל הטוב שבעולם!רבקה שייןאחרונה
אני מאחלת לך שתעברי בשלום את התקופה הקשה הזו!
שבקרוב הילדים יחזרו אלייך!
ושל תזדקקי יותר לטובות של משפחות אומנה!