בסקירה מאוחרת נצפתה ציסטה במח העובר,
עשינו סקירה מורחבת וברוך ה',הציסטה נעלמה!!
ההתלבטות היא איך להמשיך..
כי בהתחלה כשראו ציסטה אמרו ללכת לסקירה מורחבת,בדיקת אקו לב עובר ויעוץ גנטי.
האם אחרי שהיא נעלמה יש עוד צורך בבדיקת אקו לב עובר?
הרופא שעשה את הסקירה המורחבת אמר שאין צורך בשאר הבדיקות
אבל אני עדיין מתלבטת אם יש טעם לעשות ומצד שני לא רוצה להיכנס ללחץ מיותר.
אשמח לשמוע ממי שמבינה בנושא,
תודה!
היו ציסטות בחדרי המח של העובר, והן נעלמו בסקירה מורחבת (בשבוע 28).
לא עשינו בדיקת אקו לב עובר, עד כמה שזכור לי.
אבל נראה לי שהייתי שומעת לרופא. מקפיצה לך.
האלה, כל עוד רוחך בך!
הם כ"כ מעולים בלהלחיץ ולהמציא דברים..
בעז"ה תינוק בריא ושלם, תסמכי על ה' והוא כבר ידאג להכי טוב!!
בהצלחה נשמה!
עקרונית ציסטה במוח או יותר נכון- ציסטב הכורואיד פלקסוס (CPC) היא ממצא שכיח ביותר גם בעוברים בריאים אך גם בעוברים עם בעיות כרומוזומליות (כמו תסמונת דאון .. אך לא רק., גם בתסמונות קשות יותר) ולכן ביקשו ממך יעוץ גנטי וסקירה נוספת...
לרוב היא נעלמת.... אך אם ראו אותה צריך לשקול את ההתיחסות אליה
הנתונים שחסרים לי- מה גילך?
האם עשית בדיקות "סטטיסטיות" בהריון- שקיפות עורפיתף סקר ביוכימי שליש ראשון, וחלבון עוברי? מה התוצאות ?
אך אני צריכה נתונים מדויקים-
מה הערך הסטטיסטי שלך לפי גיל?
והערך פלי הגיל והבדיקות?
רוב הסיכויים שאם את צעירה והיא נעלמה ושאר הבדיקות תקינות שאת נכנסת לתוך הסטטיסטיקה של העוברים הבריאים שמציגים את הסימן הזה (אין לי מולי את הנתונים אבל מדובר על לפחות 2% מהעוברים הבריאים (ויתכן גם 5% אבל בזה אני לא בטוחה ולא רוצה לומר סתם)
הייתי בעבר ניק פעיל, אך מהלידה ב"ה אין לי זמן לעשות כלום מלבד להאכיל, לרחוץ להחליף וכו' 
למרות כל ההכנות הפיזיות והנפשיות הלידה היתה נוראה ואין לי כוח נפשי לפרט.
ובגלל שאני כבר משתגעת עם ההנקה מצאתי זמן להיכנס ולשאול את המומחיות שעזרו לי כ"כ המון בהריון:
בהתחלה ההנקה היתה מצוינת פחות או יותר, אך ביומיים האחרונים אני כבר לא יודעת מה לעשות- הילדה (כבר כמעט בת חודשיים) לא גומרת לאכול. כל שעה רוצה עוד ובכלל לא רגועה.
חשבתי אולי אין לי מספיק חלב וכששאבתי איששתי את השערתי וכדי שהילדה ואני נהיה יותר רגועות אני מוסיפה לה לאחר כל הנקה גם מטרנה.
אבל בלילה קמתי עם כאבים נוראיים של גודש. אז אני כבר לא יודעת אם יש לי או אין????
אשמח לקבל עיצות מהמבינות.
יש כמה פעמים קפיצת גדילה בהנקה, התינוקת פשוט יונקת הרבה הרבה הרבה כדי להגביר אצלך את תפוקת החלב.
אל תמשיכי עם המטרנה כי ככה הגוף לא ידע כמה חלב צריך לייצר אלא תני לה לינוק כמה שהיא רוצה ביום הקרוב, תנוחי הרבה ותשתי הרבה, תאכלי טוב ותמצאי לך איזה ספר טוב 
שאיבה לא תמיד מראה כמה חלב יש לך. הוא הרבה פחות יעיל מהנקה.
תני לה לינוק כמה שיותר כדי להגדיל את התפוקה שלך. אם את צריכה קצת הפסקה מההנקה, או שהיא נכנסת למעגל קסמים של רעבה מדי לישון ועייפה מדי לאכול (לרוב קורה בערב) אני כן הייתי משלימה עם מטרנה. בעיני בקבוק אחד או שניים בקפיצת גדילה זו בחירה ממש טובה בשבילה וגם בשבילך. זה אומר שיקח קצת יותר זמן עד שהחלב יתרבה מספיק, אבל זה שווה את העוד יום- יומיים בשביל השקט הנפשי.
בין שמיני לתשיעי....ביום שני התחילו צירים,הלכתי לבית חולים נתנו לי משככי כאבים וחזרתי ביום רביעי.
לפני ארבעה חודשים עברנו לגור באמריקה וכבר ילדתי שם....במשך הלילה בין רביעי לחמישי הצירים התגברו,החזקתי מעמד עד אחר הצהרים עם הכאבים עד שכבר לא יכולתי לשבת או לשכב....החלטתי להתקשר לבעלי בעבודה....אופס אני לא מוצאת בשום אופן את הטלפון אז הלכתי למשרד שמנהל את הדיור שלנו במרחק 2 דקות הפקידה מציעה לי לשבת ומתקשרת לבעלי ולאמבולנס....אני יושבת על כורסה עם צירים מתגברים וכואבים נושמת ומתנשפת....מגיעים מכבי אש,ארבעה גברים עם ציוד עזרה ראשונה,בודקים אותי, במוניטור ותוקעים אינפוזיה כמובןןןןןןןןןןן יש להם מלא זמן לפטפט,להתבדח ולרכל בצחוקים בזמן שאני מתענית על הכורסה
וכל השכנים מתאספים להצגה בחינם של אחרי הצהרים
,אחרי חצי שעה הם נזכרים לשים אותי באמבולנס ולבדוק ירידת מים(לא לא ירדווווו!
)מגיעים לבית חולים,האחיות עוזרות לי להחליף לחלוק,מיליון שאלות(20 פעם-אתם נשואים,כמה ילדים,הם גרים איתכם
)מגיעים הרופאים-אחראי ומנתח,בודקים את הנתונים ולוקחים אותי לחדר לידה שם נותנים לי משהו להאט את הצירים,הכאב נרגע ואני מצליחה לנוח לפני הניתוח הקיסרי שביקשתי,לידי שתי אחיות שעוזרותי לי לגרוב גרבים ובודקות מוניטור מידי פעם,מגיע טכנאי לעשות לי אולטרה סאונד-יש לך מבטא הוא אומר לי את סינית?????(אני נראית סינית?????????...
)לוקחים אותי לחדר ניתוח,הרדמה בגב התחתון,אויש איך אני שונאת להרגיש קפואה ברגלים
אני מנסה להרגיש את נוכחות השם,להתפלל תוך שניה מוציאים את התינוק בכי
מחזירים אותי לחדר לידה להתאושש,בינתים בעלי מגיע והולך לראות את התינוק.
הם שואלים מה את רוצה רגיל או קיסרי....אז אמרתי קיסרי כי אין לי חשק ללידה רגילה
דוקא התאוששתי יפה....אחרי זה כבר הלכתי זקוף ותוך זמן קצר כבר יכולתי לשכב על הצד...הדימום והכאבים התחילו אחר כך....כרגע עדין יש לי דימום שבא והולך
הילדים?אחח הם עדין באומנה אנחנו נראה אותם ביום שישי,את התינוק ראיתי רק בתמונות
אני מאחלת לכם שתיזכו להמון נחת מכל הילדים, ולשלום בית אמיתי!
למה לא ראית את התינוק?
אולי אראה אותו בברית
מי חשב על לידה בשמיני....הם שיקללו את הנתונים ושאלו אותי מה אני רוצה
הרבה פעמים שולחים את האשה לקיסרי בלי סיבה מוצדקת. הרופאים חוששים לקחת על עצמם אפילו הסיכון הכי קטן.
והם אפילו מעודדים את הלידה בקיסרי, עושים שטיפת מח שזה יותר טוב לגוף של האשה וכו' הזוי...... אני אישית מכירה כמה שילדו ככה מבחירה...
וואי, סליחה, אני בטוחה שעל אף חוש ההומור לא היה פשוט.
ובכלל את עוברת חיים לא פשוטים.
אבל פשוט לא יכולתי להתאפק.
יש לך עתיד!
בע"ה מתפללת בשבילכם שתזכו לצאת מאפילה לאורה ותזכו לגדל את ילדכם בנחת ובשמחה!
הם כ"כ רגישים לעניין הזה של גזענות ש-אסור- להם לשים לב אם את נראית סינית או לא
הרבה מזל טוב! תיהני מהקטן, החלמה מהירה!
מתעלה אליואחרונהאיך אפשר לא לצחוק כשכל האירוע היה הזוי לחלוטין מבחינתי
אבל פה יש תנאים להחלמה-חדר לבד,נותנים משככי כאבים,הצוות יותר זמין,כבר יום אחרי זה קמתי,הלכתי זקוף
הטכנאי הזה גמז אותיייייייייי-אבל תאמת שהוא הסתכל על המכשיר ולא על הפנים שלי,טוב שהיה מרוכז בעבודה שלו
זה סיפור ארוך כתבתי על זה בפורום הורות אם יש לך כוח לקרוא
זו הרגשה מאוד קשה, לא להצליח להזין 
אז דבר ראשון לבי אתך. קבלי חיבוק על כל צרה 
ואחרי החיבוק - מה בעצם הוביל אותך למסקנה שלא יוצא כלום? זה לא כ"כ סביר... והשד הרי לא שקוף, את לא רואה מה עובר. אז ממה הסקת? אפשר לבחון את המסקנה ביחד. למשל, אם הסקת מזה שהיא יונקת עוד ועוד ולא מסכימה לעזוב - הכי סביר שזו קפיצת גדילה כמו שהוצע מעלי. ואם מכך שהיא מנסה לינוק ולא מסתדרת - יש כמה כיוונים לבדוק (למשל זרימה מהירה, דלקת אוזניים ועוד). אז אם מתאים לך - פרטי ונחשוב ביחד.
כשהתינוק שלי היה קטן, וראיתי כמה מצבים של מצוקה וחוסר אונים צצים מפעם לפעם, וכמה קל להילחץ ולהאשים דבר ראשון את ייצור החלב בכל בעיה שהיא, קבעתי לי כלל ברזל - בכל פעם שאני חושדת שיש בעיה בחלב, אני דוחה את המסקנות ב24 שעות. שעות שבהן אני מצמידה את התינוק אליי כמה שרק אפשר, וגם עוקבת בתשומת לב אחרי חיתולים, לוודא שהכמות תקינה. ההשהיות האלה תמיד לימדו אותי בסופו של דבר שהכול בסיידר מאחלת גם לך.
כן זה קורה לפעמים וזה מתסכל במיוחד שאין זמן לעכל את השינוי
אבל את צריכה להיות רגועה כדי לתת הזדמנות אם את רוצה להחזיר את ההנקה.
כל הכבוד שנתת תמ"ל!
תינוק לא צריך להישאר רעב כי משהו התפקשש עם ההנקה, רק שימי לב לשאוב במקביל שדרישת החלב לא תפחת.
לא משנה כמה יוצא בשאיבה, משנה כמה את מתאמצת לשאוב.
ולנוח ולשתות המון המון.
ויש עוד טיפים להגברת החלב אבל קודם כל הי חשוב- להירגע.
לסמוך על ה' שיעשה הכי טוב בהשתדלותינו.
אם יעודד אותך- ביו"כ הצטמצמה לי תפוקת החלב ובסוכות הייתי חולה ובקושי הנקתי. לא היה לי כוח להרים את התינוקת כמה ימים.
שמרתי על הנקה מינימלית וגםבמהלך חוה"מ לא יכולתי להגביר את החלב כמו שצריך כי הילדים היו בחופש
שמרתי על הנקה פעמיים ביום ואחרי החגים שהם חזרו למעון השקעתי בזה ושאבתי המון.
עשיתי דברים תוך כדי לא שמתי לב כמה זמן, שתיתי ואכלתי טוב ובעלי גם פרגן והבין שזאת משימה כרגע שאני משקיעה בה ועזר ועשה כמעט הכל לבד בטיפול בילדים ובבית בערב וב"ה עליתי להנקה מלאה.
שימי לב לשלב לפני כל בקבוק גם הנקה גם אם בקושי יש לך משהו שלא ישכח איך יונקים...
בהצלחה!
הייתי בדיוק באותו מצב והפסקתי להניק
רק אצלי זה היה בשלב הרבה יותר מוקדם
הייתי מתה להגיע ל3 חודשים..
הייתי מציעה לך לשקול אותה לפני ואחרי ההנקה וכך לדעת כמה חלב
היא קיבלה בהנקה (אם למשל היא עלתה ב50 גר' זה סימן שקיבלה 50cc)
ואם באמת יש בעיה אז אם היא מוכנה לינוק על ריק פשוט צריך להניק להניק ולהניק
ואם זה לא מספיק אז לשאוב אם יש לך סבלנות
ואם תצליחי לשלב עם בקבוקים זה גם יכול להיות טוב (אצלי לא הלך..)
בכל מקרה כדאי לך לנסות לברר למה זה קרה ולטפל בסיבה
בהחלט יכול להיות שזה משהו גופני אצלך או אצלה (כמו אצלי שכנראה שזה היה בגלל משהו בפה שלה)
ובאמת שזה לא סוף העולם. אני עכשיו מצליחה אפילו לראות את היתרונות בבקבוקים
(זה לא שווה את זה אבל בכ"ז יש בזה יתרונות שאין בהנקה)
אה- והחלב בהחלט יכול לחזור פתאום כמו שהוא הלך פתאום!
בהצלחה!!!
מדידת משקל לפני ואחרי היא מאוד מטעה, מכמה סיבות (לא אאריך כאן). אלא אם יש איתך יועצת הנקה מוסמכת (IBCLC), מנוסה, שיודעת להשתמש בה בצורה הכי מנוטרלת-בעיות שיש, ולמקם אותה נכון בתמונה המלאה (שהפרטים הכי חשובים בה הם המשקל והחיתולים) - לא מומלץ לבד. חבל סתם 'לגלות' שיש בעיה בגלל בדיקה לא מהימנה 
(אני יודעת שמה שכתבתי כבר לא רלוונטי לך בדילמה, אבל הנשיקה כן!)
(מישהו יכול להסביר לי אחת ולתמיד איך שמים סמיילי בכותרת?..)
ותודה על הנשיקה ועל התיקון, טוב שלא הטעיתי אותה!
תחיה דולה מרגש!!!הדס123יא!! מרגש!!
איזה כיף לך תהני
ואיזה כיף לנו שיש לנו פורום להתקשקש ולשתף בו!
(הגברים שבינינו- איך יש לכם כח לברברת שלנו אין לי מושג..)
אני יודעת מה לובשים בירושלים (אלף שכבות וזה לא עוזר)
החורף הישראלי ברובו לא כל כך חורפי
ועם תינוק כ"כ קטן, ודאי תהיי רוב הזמן בבית סגור ומחומם.
לי היה מאד נוח שהיו לי גם אוברולים מפוטר ולא מפליז.
ובאופן כללי, אם את קונה לפני הלידה,
אני מאד ממליצה לקנות מעט מכל דבר
ולראות אחרי הלידה באיזה גודל התינוק, מה הכי נוח לך, מה נוח לתינוק ואחרי כמה שבועות לעשות השלמות של קניות...
שיהיה בשעה טובה!
פליזים פחות. ותהיתי אם כדאי לקנות עוד. ולגבי גודל- בינתיים העובר הזה יצטרף לאחיו הגדולים וישמור על משקל נמוך. מקסימום 3 ק"ג.
שנולד בתחילת שבט 3 שכבות: גופיה ורגלית, בגד גוף ומעל זה חליפת פוטר או סוודר
שכבה יותר ממה שאני אלבש...
מזל טוב!!
איזה כיף לשמוע!
רק בשביל להתעדכן בשמחות עוד אחזור לפורום נשואות..
אם יש לך בן- יש לי בגדי חורף חורפיים בהישג יד מבני יליד ינואר ירושלמי.
כדאי שיהיה בבית לכי תדעי. (ירושלמית לשעבר בטראומת שלג)
מוזמנת לקפוץ.
אלזהאיזו נחמהאלזהאחרונההדס123
תיקחו מוהל עם המלצות ואל תתביישי לשאול אותו כל מה שאת צריכה
מוהל אמור גם לבוא למחרת הברית ולבדוק שהכל בסדר
כל זכרי ישראל עוברים זאת.
זה מפחיד וקשה יותר לנו האמהות, מאשר להם.
המוהל עושה את זה כבר שנים ארוכות...
לאחר הברית
אני עדיין בטראומה מהברית של הגדול שלי-
לקח זמן עד שהצלחתי למצוא מישהו שיביא לי אותו להנקה אחרי הברית
מזל טוב!
יש משקלים נמוכים מדי לברית.
הבן הרביעי שלי נולד 2,405 וחיכינו קרוב לשבועיים עד שעלה במשקל וניתן היה לקיים ברית.
לעומת זאת האחים שלו נולדו 2,730 ו 2,660 והבריתות התקיימו בזמן. ויש לנו עוד משקלים יותר גבוהים...חמישה בנים שיהיו בריאים.
אם את חוששת תתייעצי עם המוהל ושמישהו יראה אותו לפני הברית - אחות טיפת חלב או רופאת ילדים.
אם ב"ה הוא במשקל המתאים, אל תדאגי מדי. הם עוברים את זה כמו גדולים.
גם לי היה קשה לתת את התינוקות לברית, אני גם תמיד עומדת מאחורי הקהל, במרחק. אבל בסוף הברית אני מפלסת דרך בעצמי ולוקחת את התינוק שלי בלי שיעבירו אותו מיד ליד לפי כללי טקס מסויימים. אני מרגישה שנקיטת פעולה מצידי נותנת לי כוח. אחרי הברית התינוק יונק ובדרך כלל נרדם.
חזקי ואמצי.
וגם משקל התינוק... שידע בדיוק כמה..
ולבחור מוהל מוכר ומוצלח
ובעז"ה הוא לא הראשון שעושה את זה...
כמה דקות והוא חוזר אליך..
ועכשו מחכים לשמוע מה יאמר הרופא וגם המוהל בא מידי פעם לבדוק.
רופא מומחה בודאי ידע לעשות הערכת מצב
מבחינת המשקל, ושהוא בריא, אפשר בטיפת חלב.
דבר שני לבחור מוהל מוסמך, עם עדיפות למומחה.
ודבר אחרון להתפלל שכמו בדרך כלל הכל יעבור בשלום,
ולנסות להתקרב למדרגתו של אברהם אבינו, שהקריב את בנו, ואנחנו צריכים "רק" למול.
אפשר להפגש עם המוהל לפני הברית, אם את חושבת שזה ירגיע אותך.
בהצלחה ומזל טוב
וכן, זה לא מצווה קלה !! בכלל לא !!
אבל זו הזדמנות שלנו למסירות נפש על מצווה חשובה כל כך
כדי לבדוק צהבת.. אז תשאלי כבר גם על המשקל..
ואם את חוששת מההליך עצמו של הברית אז יש לי 2 עצות:
1- להביא מוהל שאת סומכת עליו (מוזמנת לפנות באישי להמלצה, אני לקחתי אותו לשני הבנים שלי!! ובע"ה גם בעתיד!!)
2- להתפלל ולהתפלל ולהתפלל, כי זה באמת מלחיץ, ותתכונני לבכות.. כי ככה זה כולן 
(אמהות בכל זאת...)
מה שהרגיע אותי זה כל הזמן לחשוב שזו מצווה שה' ציווה אותנו ולכן אין מצב שזה משהו לא טוב!!!
בהצלחה!!!! ושתזכו לגדלו בנחת!!
כמובן שזה היה מוהל מוסמך ובעל ניסיון. בנוסף הילד עבר בדיקת רופא (הוא השתחרר באותו יום מבית החולים.)
הם עוברים את זה כמו גדולים ואח"כ ישנים.. (אצלי 3 בריתות ולא זכור לי אפילו שהם ינקו. אולי חלק. הם פשוט ישנים טוב מהיין.) אפשר להנות אח"כ מהאורחים.
אצלי בעלי טיפל באזור הברית ביום הראשון כי אותי זה נורא הלחיץ.
מזל טוב!
זה לא מפחיד באמת, רק בהרגשה
שבגיל הזה הם עוד לא ממש מרגישים כאב. ובאמת ראיתי שזה לא שינה אצלו כלום- הוא התנהג כרגיל בימים הבאים, למרות כל האזהרות שקיבלתי שהוא יצרח במשך 3 ימים.
האמא עומד להתעלף.
חח..
אם את לא מפחדת אין צורך להכניס לעצמך פחדים.
ומאד עזר לי לחשוב שרוב הבכי שלו זה כי פשוט קר לו.
היה מקסים בסוף, ברוך השם.
את המכנסים, וזה קר ומבהיל...
אחד הבנים שלי בכה בצרחות הסטריות כשהפשיטו אותו, ולא בכה בכלל במהלך הברית עצמה! (כמובן שאני כאמא שלא עמדה והסתכלה מקרוב, לא ידעתי את זה וחשבתי שהוא בוכה כי כבר עשו את הברית...)
היא רק בת 7 שבועות וכבר התהפכה!!
לא פחות ולא יותר
שתמשיך לגדול בשמחה ובבריאות
על משטח מוגבה- כמו שידה וכדומה ללא השגחה....אולי הם יתהפכו.
מזל טוב
לא משאירה אותו לבד על משטח החתלה,
ואם במקרה הלבשתי את הבת בת הארבע על משטח ההחתלה, או רק כדי לשים לה נעליים,
אני גם לא משאירה אותה...
הפיצית שלי רק בת חצי שנה וכבר בלתי אפשרי להשתמש בשידת החתלה..
מתהפכת וזזה בלי סוף.
יש לך טיפים? אשמח לעבור את החורף לפחות..
לשיר, לדבר איתה (אפילו להסביר מה את עושה!) וכשהיא לא נינוחה - מנשא. דווקא מאוד מפתח אותם להיות שותפים לעבודות הבית ובכלל לעולם המבוגרים. אין סיבה להתייסר
(בגינה למשל)
למשל כשאת מבשלת לשים אותה לידך על סלקל ולקשקש לך תוך כדי
ועוד דבר - זה גם חשוב שהיא מתרגלת להתעסק עם עצמה.
אז לתת לה מקסימום תשומת לב כשאת יכולה וכשאת ממש לא יכולה מביאה לה משחק
אם אין לך שום נקיפות מצפון כנראה את לא אמא חח
אבל בכנות - אם את נותנת לו הרבה תשומת לב מותר וחשוב שהוא יתעסק גם לבד
אצלי מגיל 0 על שמיכה/ שטיח.
הולכת לידה, מדברת איתה. מקפלת כביסה תוך כדי.
הכל תוך כדי.
אצלי ילד ראשון לא ממש הצלחתי לתפקד תוך כדי להיות איתו. זה היה או הוא או משהו אחר.
ילדה שניה הכל תוך כדי. (חוץ מהפעלת מכונת כביסה שאז אני ממש רחוקה ממנה ולא יכולה לשמוע אם תבכה וגם לא מתעסקת עם חומרי ניקוי חזקים כשאין מישהו אחר שירים אותה אם תתחיל לבכות. לכן העדפתי עבודות כאלו לעשות בערב.
חוץ מזה- נסיעות, סידורים, בדיקות, רופאים- הכל איתה. חוץ מראיון עבודה.. חח..
אני רוצה לקנות סינר הנקה לחברה, מישהי יודעת אם מוכרים בד"ר בייבי?
פאדיחות...(אני אפילו לא בהריון..).. 
סתם, תודה!
תולתולשמכסה מכל הצדדים
לי אחותי הזמינה בפייסבוק
יש את "פינוקי" "ינוקא" ובטח עוד סוגים ששכחתי
אני שוברת את הראש כבר שבועות איפה אפשר לקנות מוצרים טובים במחירים סבירים ולא מוצאת שום דבר ברשת..
תחיה דולהכי יש לי כיסוי ראש ענק
.
יש לך המלצה למשהו ספציפי?
תחיה דולהזה צריך להיות רחב מספיק כדי שתראי את התינוק אבל לא מידי כדי שלא מי שמאחוריך יראה
קרה לי שישבתי באוטובוס בין עירוני והנקתי וילדון חמוד הציץ מלמעלה ב"ה הכיסוי היה מסודר טוב אבל זה היה כיוון מפתיע שלא חשבתי שמשם אני צריכה להסתיר
הרופאה בכלל לא התרגשה (ב"ה) ואמרה שיכול להיות שהחלב שלי פוחת במשך היום ושאני אתן לו תוספות של מטרנה (לא ארוחה שלמה אלא רק השלמה לאחר ההנקה) ואז נעשה מעקב לראות אם הוא עולה במשקל או שלא..
באמת בשאיבה של הצהריים יוצא לי פחות מהשאיבה של הבוקר ובהרבה יותר מאמץ... אוווף קצת מרגיש לי כישלון כזה.. 
עד כאן הפריקה..
האם זה קרה פה לעוד בנות?? יש דרך לפתור את זה בלי המטרנה??
תודה!
בן 4.5 חודשים וחזרתי לעבודה כשהיה בן חודשיים וחצי...
עד עכשיו הוא היה עם מטפלת אז יצא שהייתי צריכה לשאוב לו רק יום אחד (פעמיים באותו יום).
אבל יום שלישי הוא נכנס למעון.... ואני לא יודעת איך זה הולך להיות מבחינת השאיבות.. כמה אני אצליח לשאוב...
בן כמה הוא? כל כמה זמן יונק?
רגוע בדרך כלל? ישנוני?
נראה שבע בסוף ארוחה?
וטיטולים- כמה רטובים ביום?
תוכלי לרשום את משקל הלידה ואת המשקל הנוכחי?
חחח
וברצינות- לעבוד + שאיבות זה משהו שלא כל גוף מסתדר איתו ואת לא צריכה בכלל להרגיש כשלון
ואם הפיצי ירד מתחת לאחוזון 3 אז כדאי להוסיף מטרנה לא יקרה לא כלום!!!
(ואם לא טוב לו המטרנה אז סמיליאק ...)
אבל חייבת לסיים כבר עם הסטאז' הזה... (וגם המשכורת עוזרת..)
הוא ממש רגוע, אוכל כל 3 שעות בערך, בבוקר עושה הפסקה של 4 שעות (גם כשאוכל מבקבוק) ויש מספיק טיטולים רטובים.
נולד בשבוע 38 (היה מיעוט מי שפיר אז יילדו אותי) במשקל 2.885 עכשיו שוקל 5.265
הוא מקבל גם חלב אחורי ויש חיתולים מלוכלים.
לגבי הגודל אצלנו- אין לי כל כך תשובה כי הראשון לא ינק ואכל מטרנה אז הוא היה די קבב...
השנייה ינקה ולא עלתה במשקל בכלל גם לא כשהתחילה מוצקים ומטרנה... (היינו באישפוזים ובמעקב ולא מצאו כלום.. פתאום זה פשוט השתחרר לה והיום ב"ה היא במשקל תקין לגמרי)...
הוא פולט ומגזז במידה נורמלית... הוא מתפתח יפה ב"ה!!
מבחינת המשקל, אין מה לומר - זו באמת ירידה מאחוזון 15 אל מתחת ל3. מצד שני מבחינות אחרות את כותבת שנשמע שמצבו טוב - חיתולים, התפתחות... עד כמה אתם ההורים 'גדולים'?
שאלת אם אפשר לפתור את זה בלי להוסיף תמ"ל. אני חושבת שייתכן שזה אפשרי, אבל במצב של ירידת אחוזונים כזו זה חייב להיות בליווי צמוד של יועצת הנקה, שתעשה איתך בירור איפה בדיוק הבעיה ואם אפשרי לפתור אותה במצב הקיים. ייתכן שכן! אבל כל זמן שלא בודקים את זה לעומק, לדעתי הכרחי לתת תוסף. שלא ייפגע מחסרון גדילה בשלב קריטי כזה, חלילה.
עוד דבר, לשיקולך - אם את בוחרת בתוסף, זה לא חייב להיות תמ"ל. קיימות תרומות חלב. יש נשים שרק מחפשות למי להעביר עודפי שאיבה. אם הכיוון הזה נשמע לך, אני ממליצה לך להיכנס לאתר מאמילק ולקבל מידע רלוונטי.
אפילו לא מוצקים 'מזינים', כל עוד יש בעיה בגדילה.
4 וחצי זה גם ככה גיל די צעיר למוצקים (וגם דיסות נכללות במוצקים). אם בוחרים לחשוף בגיל הזה יש כמה וכמה תנאים. אחד חשוב בהם הוא שהתינוק במצב כללי משביע רצון. עוד אחד חשוב הוא שבינתיים נותנים בכמויות מזעריות, כך שממילא אי אפשר להסתמך על זה.
הדבר החשוב בגיל הזה הוא שתינוק יקבל מספיק קלוריות מחלב. אם זה מתקיים, אפשר במצבים מסוימים לחשוב על התוספת הנחמדה של טעימות...
זה ממש ממש מקל שלא צריך להתמודד לבד.
ותודה על כל העצות!! אנחנו אכן במעקב.. ובעלי ואני ממש לא קטנים כך שכל העניין מוזר לנו...
סוכר = רמת גלוקוז בדם.
זה אמור להיות כתוב בהפניה.
שתן- לא חובה ראשון. אבל אם זו תרבית חשוב להקפיד על נקיון המקום לפני כן, ולקחת "שתן אמצעי"
לסוכר צריך שמונה שעות צום (ולא, אל תזללי עוגה ענקית בדיוק שניה לפני השמונה שעות!
זה העלה קצת את התוצאות אצלי..)
לשומנים בדם - כולסטרול וטריגליצרידים - בדרך כלל צריך שתים עשרה שעות צום.
לשאר הבדיקות הנפוצות הדרך כלל לא צריך צום.
אם יש לך שם גם בדיקות של ויטמינים וכאלה, יומיים לפני הבדיקה כבר אל תקחי את הויטמינים או התוספים שאת נוהגת לקחת בדרך כלל. לא קריטי.
הגוף שלנו מתוכנן להגיב טוב לפה של תינוק, לא למשאבה... וגם התדירות משחקת תפקיד, כמובן. תינוק בגיל הזה פחות או יותר מחובר לשד
האם מבחינתך יש מצב לעבור להנקה ישירה, או שזה משהו שלא בא בחשבון? (זכותך ואין צורך לפרט למה)
כך או כך, אם חשוב לך לשמר את כמות הייצור מומלץ מפגש עם יועצת הנקה - בין אם כדי להדריך במעבר להנקה ישירה, או לעזור לפתור את הבעיות שמראש גרמו לך לבחור בשאיבה, ובין אם את מעדיפה להישאר בשאיבה - להדריך אותך לשאיבה אפקטיבית יותר. זה קשה, אבל יש נשים שהצליחו לאורך תקופה ארוכה להזין תינוק משאיבה בלבד.
לתמ"ל מסוג אחר, או צמחי, או אפילו למעט מים. לכמה שעות היא שם ביום?
ישנה גם אפשרות שהיא מעדיפה את הבקבוק חם או קר יותר ממה שמגישים לה.
אפשרות נוספת לנסות בעגלה בהשגחה כשהיא מחזיקה בעזרת ידיות את הבקבוק, ולא על הידיים של המטפלת.
בהצלחה, לא תמיד זה הולך בקלות.
(ובניגוד להודעה שמעלי, ממליצה בחום לא לתת מים לתינוקת כה קטנה ולא תמ"ל צמחי בלי הוראה מרופא. וגם לא בעגלה...)
בקטגוריה של נח ולא מתגלה - זה בן ישי. החסרון העיקרי שלהן הוא המחיר.
שלום,
אני 3 שבועות אחרי לידה ויש לי ממש מידי פעם כתמים.
אני מתלבטת אם לנסות לעשות הפסק.. או שאולי זה רק יגרור עוגמת נפש..?
מישהי ניסתה לעשות הפסק כ"כ מוקדם?
ועוד שאלה- אם אני מצליחה לטבול לפני שעברו 6 שבועות, מותר לקיים יחסים?
(מציינת שב"ה לא היו לי תפרים אם זה קשור..)
תודה רבה לעונות..!
אם את לא חוששת העוגמת נפש - לא רואה סיבה לא לנסות.
נסיק להקדים את התור לרופא אם את מרגישה שהחלמת.
יכול להועיל כי בהחלט יש מצבים של היטהרות חודש אחרי הלידה.
יכול להזיק כי אם הגוף לא מוכן עלול לגרום לפצעים כאבים.
כדאי להתייעץ עם הרב שלכם. יש רבנים שיעודדו ויש רבנים שמראש יגידו שזה עוד מוקדם וחבל לנסות ובכל מקרה יהיה קשה להם להתיר מראות בעייתים אחרי הזמן היחסית קצר. (זה גם תלוי כמה בדיקות יגידו לך לעשות וכד')
לשאלתך השניה, מותר. כדאי להשתמש בהרבה שמן והרבה סבלנות.
ולשאול כל כתם רב.
מותר לקיים יחסים לפני ה 6 שבועות בדיקת רופא.
מי שלא שומרת על נידה.
אז אחרי כמה זמן מהלידה יכולים לקיים יחסים? אפשר גם יומים שלושה?
זאת ההמלצה
לדעתי עדיף לחכות שזה יעלם לגמרי, לא כדאי למהר ואחר כך להתאכזב..
תמיד יעלו יותר מהממוצע, כי הם מיוחדים.
אני קונה בגדים עם חיתוך גבוה או במידות גדולות וזה יושב יופי.
בכלל, בחנויות הרגלות מצאתי הרבה מאד בגדים שנותנים הרבה מקום לבטן, היום הולכים עם רחב מאד - וזה טוב להריוניות.
(קניתי כמה בגדים כאלה לשלב מתקדם של ההריון, במידות קטנות ייחסית וזה צנוע ולא צמוד, נח ואוורירי)
בקשר לטיי_
אולי תקני אחד מגומי במידה קצת יותר גדולה וגזרה נמוכה, אם הגומי לוח אפשר לגזור אוו מבפנים
פשוט בהריון הקודם לא קניתי כמעט בגדי הריון עד שהגעתי לתשיעי ותפאום כמעט לא היו לי בגדים
גם סתם סבלתי עם מכנסיים לוחצות וכאלה
ועכשיו בא לי לקנות דברים שיהיו לי נוחים אפילו שאני בהתחלה
וישמשו אותי בע"ה כל ההריון וגם בע"ה ישמרו להריונות הבאים
אז אני כן רוצה משהו איכותי אבל אני רוצה לבדוק אם זה טווח המחירים
ולגבי בגדים שם- באמת שאני לא מהאיזור של החנות
ואני לא מעיזה להזמין בגדים באינטרנט..
מילא טייצים..
שאלה בנושא כזה מתאימה למי שמכיר אותך באופן אישי, ולא לפורום. במיוחד שאת עוד בגיל שרוב הדברים הרפואיים עוברים דרך ההורים.
אם אמא זו לא אופציה - אז בהחלט אפשר לשאול את רופא/ת המשפחה.
אבל באופן כללי אני יכולה לספר לך שביררתי עם הרופאה שלי וזה פחות נחוץ אצל נשים שומרות תורה ומצוות. כך אמרה לי הרופאה שלי. מספיק לעשות פעם בשנה בדיקה של צוואר הרחם ולהיות במעקב.
ובנות הפורום, אנא אל תקפצו עלי. אני לא מרגישה צורך לפרט בפני בת 13, במיוחד אם היא טרול.
קרובת משפחה, מורה, שכנה טובה...
העניין בפפילומה הוא ריבוי בני זוג ולא מקרים מזדמנים או בן זוג אחד. הסיכוי להידבק בפפילומה שגורם לסרטן צוואר הרחם הולך וגדל ככל שבן/בת הזוג קיים יחסי מין הם הרבה בני זוג לפני כן, ואז יכול להיות שהוא נשא של הנגיף.
ואגב, אני לא יודעת איך זה היום, אבל בעבר נדרשה השתתפות כספית כדי לבצע את החיסון. לא משהו זול. אני לא יודעת אם זה כבר השתנה.
או אחות או רופאה
שנקרא אלופירסט. הוא די יקר, ומזמינים אותו באופן אישי. יכול להיות שהוא יעזור לך.
תתקשרי למספר: 0507950410. (יכול להיות שזה המספר של המשווק באיזור שלי. אמרי לו היכן את גרה, ואולי הוא ייתן לך מספר אחר.)
רפואה שלמה ומזל טוב!
להקפיא תחבושות עם מים (כמו בבית חולים זה מציל ולהוסיף את הגל עזרקאין אפשר לקנות בבית מרקחת זה לא יקר
תרסיס אלופירסט,
שטיפות של המקום שוב ושוב עם מים פושרים,
ולזכור שזה עובר תוך כמה ימים!
(בלידה הראשונה היו לי תפרים קשים+חתך עמוק במיוחד) וכעבור שבוע מהלידה זה הרבה פחות הציק.
סבלנות (למרות שזה קשה) היא מילת המפתח.
ב"הצלחה חמודה!
