פורום הריון ולידה (עמוד 4788)

ממה זה נהיה?

פטריה בנרתיק נפוצה מאוד בהריון אבל יכולה להגיע בלי קשר אליו

קורה בגלל שבהריון המערכת שלנו קצת משתבשת...

קנדידה, פטריה לא נחמדה ששוכנת במעיים שלנו ומתפרצת כשהגוף יוצא מאיזון (נראלי של נערכת החיסון. קורה הרבה אחרי אנטיביוטיקה)

תוכלי לקרוא המון חומר באינטרנט.

לגבי הזיהוי- מציק (ברמות משתנות), עם ריח רע, לעתים עם הפרשות לבנות במרקם של קוטג'..

טיפול - את יכולה ללכת לבית מרקחת ולבקש אגיסטן (או משהו אחר נגד פטריה בנרתיק) אבל א-זה יעלה לך יותר בלי מרשם וב- בעיקר - אולי כן כדאי לך לוודא שזה זה אם אף פעם לא היה לך (אני אמרתי לרופא - יש לי קנדידה, אני יודעת, אפשר מרשם? והוא נתן בלי לבדוק)

אאל"ט ראיתי גם בסופרפארם ערכה עצמית לבדיקה של קנדידה

 

יש המון שיטות טבעיות לטיפול או בעיקר להקלה... אם מעניין אותך בשמחה

אני נדבקתי באמבטיה מחברה.
אסור באיסור חמור לשבת באמבטיה שהיא לא בבית שלך!
תחפשי אולי רופאה ולא רופא, אבל את יכולה לבקש ממנו הפניה לתרבית, ולקחת אותה בעצמך - זה כמו מקלון לניקוי אוזניים רק ארוך.. תבקשי בפירוש לקחת לעצמך ואז הרבה יותר נעים.
אל תתפדחי מהעניין עצמו, זה כל כך נפוץ.

והעבירו איזה עצומה באינטרנט, גם חתמתי עליה...
אבל הבנתי שבסוף זה לא הצליח...
אלא אם היה עוד משהו מאז...

http://www.mako.co.il/news-israel/education/Article-2d261692b104541004.htm

פורמלי על זה שהחופשת לידה 4 שבועות?

מחפשת ולא מוצאת..

20141029171716.pdf

לק"י

לפחות כשאני הייתי במכללה לפני כמה שנים- אם אני זוכרת נכון..
ובנוסף לזה עוד 20% שמותר להחסיר, ואז זה יצא 4 שבועות.

אני השנה עושה קורס של פעם בשבועיים עשרה מפגשים בסך הכל..מעניין כמה חופשת לידה מקבלים.
(אם זה לא יוצא בחופשת סמסטר).

בעד לידה טבעית והנקה אבל לא פנאטית בנושא. 

בנוסף, היא גם דולה, אז אם את רוצה גם דולה, וגם מדריכת הנקה... 

 

אנחנו היינו אצלה..

כמו שאמרו פה, היא בעד לידה טבעית והנקה אבל לא פנאטית. אני אהבתי שהיא מאוד התאימה את הדברים אלינו, לנטיות שלנו ולשגרה שלנו.

היא מכילה, גמישה ומחבקת.
ממליצה במיוחד

להניח לפניה צלחת עם אוכל שחתוך לקוביות קטנות- מספיק קטנות שתוכל לבלוע בלי ללעוס אבל לא קטנות מדי שלא תצליח לתפוס בידיים.

זה יכול להיות פסטה, ירקות מבושלים, פרות רכים כמו בננה, תמר או אגס,חמוציות, צימוקים, קציצת בשר או קציצה אחרת חתוכה

וכל מה שעולה על דעתך- העיקר שיהיה רך וחותוך לגודל מתאים.

את שאר העבודה היא תעשה בעצמה...

 

חוצמזה- יכול להיות שהיא יכולה להתנסות לבד עם הכפית. קצת בלגן בהתחלה, אבל זה גיל שבהחלט יכול להיות שהיא תנסה לבד.

לחתוך לקוביות אבל איך אני יודעת כמה היא אכלה?

כלומר- אני תמיד יוצאת מנקודת הנחה שאם הילדה מפסיקה לאכול סימן שהיא שבעה, במיוחד אם היא מתנגדת לעוד אוכל.

היא לא יכולה לאכול ארוחה שלימה בעצמה

 

ועוד רעון - ספר. את יושבת עם ספר ומאכילה תוך כדי

הבת שלי מגיל כזה ואפילו יותר מוקדם רוב הארוחות שלה מבוססות רק על אוכל אצבעות...
היא אוכלת מאוד יפה ככה והרבה יותר טוב מאשר בכפית (רק כשיש משהו שהיא מאוד רוצה ואני מוכנה רק בכפית כמו קוסקוס ומרק היא מוכנה שנאכיל אותה בד"כ היא לא ממש משתפת פעולה עם האכלה מכפית)
היא אוכלת עם הידיים פסטה ואורז ותפו"א וירקות ופירות וקציצות ועוף שאני חותכת לה חתיכות רכות ולחם וירקות מבושלים והמון מגוון ובצורה מאוד יפה עד שהיא שובעת ואז היא בד"כ מתחילה לשחק עם האוכל (או אם יש משהו שהיא לא אוהבת אבל כמעט ואין כאלה ב"ה)
אני אישית בגישה שלא מומלץ לריב על האוכל כשאין סיבה רפואית מיוחדת כי זה עלול ליצור אנטי וגם הפרעות אכילה בעתיד...

יכול להיות שהיא לא אוהבת מרקם מסויים? של מרוסק לדוגמא אבל טחון הולך יותר.

 

בד"כ מה שנתקלתי יש כאלה שאוהבים שזה ממש כמו גרבר ויש כאלה שלא מוכנים לגעת במרקם חלק כ"כ ויעדיפו ריסוק במזלג ואכילה בידיים...

כשמדברים על רעלת מדברים במספרים גבוהים בהרבה מספר כזה בהריון נחשב תקין...

גג חודש...

פעם הייתה אצל אמא שלי מטרנה ישנה שלא השתמשו בה,

היא הייתה בת קצת יותר מחודש, והיה לה ריח ממש ממש רע.

אם את מניקה והקטן/ה לא אוכל הרבה סימילאק, תקני קופסה קטנה .

לא הייתי נותנת לתינוק קטן סימילאק בן יותר מ3 שבועות מהפתיחה

ולתינוק בן שנה - + סימילאק בן יותר מחודש.

לא הייתי רוצה לגרום לשילשולים / כאבי בטן / פגיעה בהתפתחות (אין לי מושג אם הערכים התזונתיים נשמרים בתמ"ל ישן מדי ולא הייתי מסתכנת ) לתינוק שהבריאות וההתפתחות שלו תלויה בי .

וכלכלית  למי שמסתכל על זה , נסיעות למיון ואובדן יום עבודה בגלל ילד שקיבל קילקול קיבה עולים יותר מ20 ש"ח (חצי קופסאת סימילאק קטנה במחיר לא של מבצע )

סימילאק פתוח קצת יותר מחודש לא יגרום לשילשולים והקאות- מניסיון.

ולפותחת- בן כמה התינוק? אני שאלתי פעם בסימילאק על זה והם אמרו שזה לא מתקלקל כ''כ מהר אבל הערכים התזונתיים פוחתים, כך שאם זה לא האוכל העיקרי, אז זה לא אמור להיות בעיה. אם זה תינוק קטן שזאת התזונה היחידה שלו אז כן הייתי מקפידה על זה.

אנחנו משתמשים במטרנה לילד גדול יחסית (כמעט שנתיים), שממש אוהב את זה (אין בזה צורך תזונתי, הוא אוכל הכל...)

פשוט משתמשים עד שנגמר, יכול לקחת גם חודשיים +

הריח לא השתנה (אני מריחה תמיד, כדי לוודא), הילד לא מתלונן על הטעם...

ולא נרשמו תופעות לוואי.

 

הבעיה העיקרית היא אובדן ערכים תזונתיים....

אם בודקים סוכר אז בד"כ זה בצום.

בפעמים הבאות בד"כ לא צריך...
אם את בכללית כנסי לאתר ושם יש לך את ההפניות ואם יש אליהם הנחיות מיוחדות ומה הם...

סימילאק/ מטרנה וכל השאר.

אם העובר "לא משתף פעולה" זה יכול לקחת גם יותר מ5 דק'..
(לפעמים התנוחה של העובר לא מאפשרת מדידות מדויקות ולוקח זמן לגרום לו לזוז וכאלה....)

תנסי לשאוב לה ולנסות לתת לה גם בבית לא רק שפ. שתתרגל.

בת כמה היא?
לנו יש בקבוקים של טומי טיפי, שהם אמורים להיות הכי דומים לאמא. גם הבן שלי עשה עם זה בעיות לאיזה תקופה, והיו ימים קשים שהיה חוזר מהמעון מורעב, אבל הוא למד שאין לו ברירה, ובסוף הסכים לקחת בקבוק במעון- אבל רק במעון! כשאני הייתי איתו זה היה רק אמא...
תשתדלי לא להלחץ ותסמכי עליה שהיא לא תרעב לנצח, הרי היא צריכה לאכול מתישהו...
זה לעניות דעתי... אני באופן כללי לא עושה עניין מאוכל, והבן שלי, ב״ה, לא חסר לו...

יש מישהי אחרת שנמצאת ויכולה להניק אותה פעם- פעמיים?

אני יודעת שלחלק מהנשים זה נשמע דוחה... אבל לפני עידן התמ"לים היו מיניקות שזה היה המקצוע שלהן.

גם לי פעם יצא לשמור על תינוקת סרבנית בקבוק וסרבנית מוצץ, ובהסכמת אמא שלה- הנקתי אותה פעם אחת, וזה היה פתרון מעולה...

הנקתי תינוקת שהשגחתי עליה.

ובהזדמנות אחרת הנקתי את האחיינית שלי במשך יממה כשאחותי קדחה מחום גבוה.

וברגע שהיא נכנסה לשוונג של היניקה החלפתי מהר לבקבוק... (בהסכמת אימה כמובן)

אם את סובלת מהתכווצויות כבר כמה ימים כדאי לבדוק שזה לא צירים ושזה לא מוביל חס וחלילה ללידה!

יכול להיות שחסר לך וזה ממש משפיע על העייפות. .

אני בשבוע שמונה והדבר היחיד שמחזיק אותי זה שאומרים שזה משתפר בשליש השני והלאה

אצלי זה היה משמעותי ממש!!!

ואני לוקחת תוספים ומקפידה על תזונה, יכול להיות שעדיין יש חוסרים?

עייפות ועצבים - זה חידוש ממש של החודש האחון וזה לא מרפה, אני מרחמת על בעלי שצרך לסבול את השגעונות המתחלפים שלי..

עושה דיכאון, עייפות ועצבנות.
גם אם יש לך תת פעילות ואת כבר מטפלת, בהריון צריך כל חודש לבדוק ולהעלות מינון מדי פעם.

גם לי היה ברזל תקין בהתחלה ואח״כ ירד, למרות שלקחתי פרנטל, ואח״כ גם פולקס, וזה לא עזר... ואז התחלתי לקחת 2 פולקס ביום, ורק וזה העלה אותו שוב לרמה תקינה ב״ה. זה השפיע ממש על העייפות!!!

זה משפיע על ההרגשה בצורה לא נורמלית

וחוץ מזה כל מה שכתבו כאן - תבדקי ברזל B12 וכו'

בשתיה בשבועות האחרונים. בקושי מגרדת את ה2 ליטר ביום..

יכול להיות שזה קשור..

(שלא תשתי שתי כוסות ותגידי לא עזר)

השחרור, שכנראה הבין ש"עובדים עליו", ואין סיבה ממשית לשחרר חלב כרגע.

אבל מה שבעיקר חשוב לי לכתוב זה לא ההסבר לתופעה, אלא הזהרה: אל תלחצי! שום לחיצה, ובעיקר לא לחיצה חזקה. הכי טוב לא לגעת.

הסיבה העיקרית להזהרה הזאת היא שהלחיצה עלולה לקדם לידה לפני זמנה, וזה לא רצוי.

הסיבה המשנית, אבל בעיניי גם בה יש חשיבות, היא שבכלל לא תתרגלי לבדוק כמויות חלב ככה. זה לא אמין, זה לא באמת בודק, אחרי הלידה זה יכול להיות מטעה ומלחיץ לשווא. השד לא מגיב לכללי מכניקה פשוטים של בקבוקים, צינורות, לחיצת כפתור. מערכת ייצור החלב ושחרור היא הרבה יותר מורכבת ומופלאה, והדרכים לגלות שהייצור תקין הן שונות בתכלית.

מה שהתכוונתי זה שהנגיעה יכולה לגרום לצירים, נכון?

או שיש קשר גם לירידת מים מוקדמת?

אם זה מפסיק וחוזר לפי המחזורים את יכולה להיות רגועה.
אם את בכל זאת לא רגועה תלכי לרופאת נשים, רובן עושות בדיקה ידנית פשוטה. ורופאה שלא בודקת בעצמה תתן לך הפניה לכירורגית שזה התחום שלה.

באמת, זה רק בשביל שלוות הנפש שלך, נשמע שהכל בסדר..

לנו יש את מינו ספורט...
אנחנו מרוצים...
אם יש לך שאלות ספציפיות מוזמנת בשמחה פה או באישי...

מכירה את הדגם  קאם דינמיקו ??

 נח לבייב ? קלה לתפעול ? ניקיון? מדרגות? אוטובוס? קיפול ? איכות ? טיולון טוב (לא היה בחנות את הטיולון) ?

 

 

סליחה על ההתקפה

יש כמה דגמים שהם כמעט אותו דבר אני מוכנה כשאהיה על המחשב להסתכל ולבדוק לך כמה זה שונה (למשל האמבטיה ברוב הדגמים זהה רק בעיצוב שונה ואנחנו מאוד נהננו ממנה היא מצוינת לחורף! כמה התבאסתי שהייתי צריכההלהוציא את הילדה ממנה לפני סוף החורף..)
לדגם שלנו יש חסרון בירידה במדרגות שהנעילה של הגלגלים היא צד אחד נועל אחד משחרר ואם זה מקבל מכה קטנה מהמדרגה אז זה עלול לנעול את הגלגלים באמצע הירידה וזה די מעצבן...
ובקשר לנקיון אצלנו לפחות כל הבדים יורדים יחסית בקלות וכיבסתי אותם בכביסה עדינה במכונה והיה מעולה...

תודה רבה על העזרה -

נראה לי שזה אותו דבר בנעילה- אבל לדעתי זה זניח לעומת השאר, לא ?

 

בעזהי"ת

 

דווקא הנסיעות קלות יחסית.

א. הטלטלות-נידנודים של האוטובוסים מרגיעים אותם נורא

ב. נוסעים עם עגלה ומנשא- את העגלה שמים בתא מטען ללפני ואחרי, ובנסיעה שמים על מנשא.

ג. אם הוא ממש רעב וצריך לינוק- אפשרות א: במנשא בד ארוך אפשר להניק בתוך המנשא. מעלים איתך לאוטובוס תמיד ליתר ביטחון סינר הנקה. אפשרות ב: אם הצלחת לשלב הנקה עם בקבוק מידי פעם כשצריך- עולים תמיד עם בקבוק עם מים רתוחים, ומחלק מנות מלא. קרה ורעב באוטובוס- מכינים לו בקבוק. אפשרות ג' והכי פחות טובה: אתמול נסעתי איתה במונית שירות נסיעה של שעה, ושניה אחרי שעליתי למונית היא התעוררה משינה של 3 שעות- כלומר רעבה נוראא. והייתי עם מנשא אורטופדי, לא מנשא בד.. אז פשוט הוצאתי אותה והנקתי אותה עם כיסוי טוב, והחזקתי חזק..

אני יודעת שזה מסוכן לתת בקבוק בנסיעה ברמת הפיקוח נפש.

לא יודעת לגבי הנקה, יש מצב גם יניקה מסוכנת בזמן נסיעה ... לא הנקתי אז לא התעניינתי.

 

והילד שעה אחרי ארוחה לפני שאת יוצאת - לא מעשי להאכיל אותו שוב והוא גם לא ירצה 

חיים עם תינוק זה מהמם

השינוי הוא לא קל לוקח זמן להתרגל אבל לאט לאט לומדים

נסיעות עם תינוק- מאוד תלוי ילד . יש תינוקות שמאוד לא רגועים ויש תינוקות שמורתקים לחלון\נרדמים

לגבי רעב בנסיעה - אני לא מניקה אז אני תמיד מתצטיידת בבקבוק מים רתוחים ואבקה

ואני יודעת שגם נשים מניקות לפעמים עושות את זה כי להניק באוטובוס זה קשה

 

והתשובה לשלוש - זה טבעי מאוד אבל אל תהיי בטוחה שזה יקרה...

יכול להיות שבכלל לא תאהבי אותו בהתחלה או להיפך דווקא תרצי לזרוק אותו לאמא\סבתא דודה

ויכול גם להיות שלא תרצי לזוז ממנו

תהיה פתוחה לכל האפשרויות

 

 

 

ברור שהרגשות שלך טבעיים. מחסדי ה' איתנו שאימהות מרגישות כל כך קשורות לתינוקות שלהן. רק כך התינוקות זוכים לקבל את הצמידות שהם כל כך כל כך זקוקים לה (רגשית, בריאותית, התפתחותית...)

אוי, צריכה ללכת, אבל יש לי עוד הרבה לכתוב. בע"ה אשוב בהמשך.

 

 

 

כדי להדגיש עד כמה אני מסכימה עם הרגש הטבעי שלך שהוא יהיה איתך הרבה, אני לצרף לך סיכום של קטע מהרצאה של ביוכימאית ששמעתי:

יש קשר בין הרכב החלב של כל פריט ממשפחת היונקים לאורח חייו. יש בעלי חיים שבנויים לכך שהאמא עוזבת את הגורים לכמה שעות לחפש מזון - רואים את זה בחלב: אחוזי השומן גבוהים, כך שהחלב משביע יותר ומסוגל להחזיק את הגורים כמה שעות בלי אמא. בעלי חיים שכרגיל צמודים לגורים, אחוזי השומן נמוכים יותר - הם מכוונים לשהות קרוב לאמא. הרכב החלב האנושי שייך לקבוצה הזאת. גורי האדם המתוקים האלה בנויים להיות צמודים לאמא בחודשים הראשונים

 

מניסיון, אני ממש ממליצה לך בחום לחשוב עם בעלך כבר מעכשיו על דרכים לאפשר לך 'ירח דבש' עם התינוק כשייוולד - כמה שבועות של משכב לידה, שבהם תוכלי רוב הזמן לרבוץ עם התינוק ולא לעשות שום דבר אחר. רצוי גם שחלק מהזמן הזה יהיה במגע עור לעור.

כשהתקופה הראשונית הזאת עוברת בצורה רגועה וטובה, באהבה ובקרבה ובמנוחה, זה כל כך כל כך בריא וטוב לאמא ולתינוק, עוזר למנוע מראש המון בעיות, שאחר כך מסתובבים סביב הזנב כדי לפתור אותן... וזה ממש מניסיון, לשני הכיוונים.

 

לגבי אוטובוסים, עם תינוק קטן לרוב זה ממש כיף. הנסיעה נעימה ומרגיעה בשבילו. כשהוא גדל קצת ורוצה לרדת מהידיים ולזחול זה כבר סיפור אחר... גם להנקה באוטובוס מתרגלים, ויש לזה הרבה יתרונות (בקבוק באוטובוס נשמע לי ממש לא משהו, מכמה בחינות). בעלך ישב בצד החיצוני, כך שאת יחסית מוסתרת, ולפי הצורך יוכל גם להסתיר אותך (תביאו בד שהוא יוכל לפרוש כווילון בינך לבין שאר הנוסעים). זה כיף שיש הכלי הזה של הנקה, להשתנמש כשנמאס לתינוק להיות באוטובוס.

 

להורים. אנחנו גרים במרכז וההורים בגולן כך שכבר בגיל שבועיים נסענו נסיעה ארןכה מאוד.
אני מניקה אותה תמיד לפני שיוצאים, ואז אמור להיות שקט של כמה שעות. הנסיעה באוטו ממש, מרדימה אותה והיא רוב הזמן ישנה. משתדלים להפחית בעצירות כי זה מעיר. בערב ראש השנה היו פקקים מטורפים ונסענו איזה 4 שעות והיא פשוט ישנה כל הדרך!!!
אפשר גם לשאוב לפני הנסיעה כמובן.
ותינוק קטן זה אושר

דבר ראשון- לעמוד לפני לא ידוע זה מפחיד.

חשוב להפנים שבכל שלב ה' יתן את הכח שתצטרכי.

זה שינוי גדול.אבל מדהים.
יש בו רגעים עמוקים.ויש רגעים מתוקים.ויש גם רגעים קשים.
אבל אם עושים עבודה פנימית אז גדלים מהם..

זה הרבה ענווה,להבין שלא הכל בשליטתי.
שצריך לפעמים להרפות מהתכנית המקורית.
והכי עוזר- זה להפנים מה אתם עבורו,מה אתם נותנים לו בכל ההתמסרות הזאת.
לקלוט שאתם הכל בשבילו.ה כ ל. שאתם הבית שלו,הבטחון שלו. אתם תפגישו אותו עם עצמו ועם העולם.
זה נותן מלא כח.
ותזכרי שהכל זה
תהליך של למידה,לא צריך לבא מושלמים.

לגבי אוטובוס- גם אנחנו ככה.ולנסיעות ארוכות..
הרבה תינוקות ישנים טוב בגלל המנוע..
אפשר להניק עם סינר.
תביאו סלקל.
וזה לרוב יעבור בסדר.
ואם הוא בוכה ולא
נרגע,אל תכנסו ללחץ מהאנשים מסביב.זה החיים.הם יתגברו.

אין לי ספק שלגדל תינוק זה דבר מקסים,כיף ומשמח!

עם זאת יש חששות ונראה לי שזה טבעי,לקראת לידה ראשונה בעזרת ה'.

 

בנוסף לכל אלה שכתבו לך שהשינוי מדהים מרגש וכו'', חשוב לי להדגיש שהשינוי מאד מאד קשה!

גם אני חיכיתי להריון, וכשהייתי בהריון חיכיתי ללידה ואחרי הלידה, למרות אהבתי הרבה לתינוקת,

היה לי מאד מאד קשה להתרגל לזה, זה פשוט חיים שונים לגמרי מהחיים שלפני הלידה,

לפני הלידה את אדם פרטי, את מחליטה מתי ללכת לישון, מתי לצאת, מתי לאכול וכדו' ואחרי הלידה- ממש לא! מישהו אחר מחליט בשבילך מה לעשות כמעט בכל רגע נתון.

 

החודשים הראשונים לדעתי קשים ומטלטלים אבל כשמתרגלים, וכשהתינוק גדל- אין כמו להיות אמא!!!!! ואין כמו אהבה של אמא לתינוק!!

תכלס׳ אני התחלתי להינות מהאמהות רק כשעבר הזמן והקטנצ׳יק גדל קצת...
בהתחלה זה לא פשוט המעבר הזה והשינוי הוא קשה, האחריות הזאת... שהוא תלוי רק בך... ההנקה...
לאט לאט מתרגלים. תפילות, אמונה, ועזרה מהבעל או ממי שאפשר...
לגבי נסיעות-
אני הייתי שמה במנשא והיה ישן כל הדרך, כשגדל קצת זה היה יותר מורכב באמת, לפעמים גם הנקתי בנסיעה...
ברור שזה טבעי להיות מחוברת לתינוק!! נראה לי מה שקרה אצלי היה הפחות טבעי...
מקווה בשבילך שבאמת יהיה לך קל ותתחברי לזה בטבעיות וקלות.
שיהיה בשעה טובה וידיים מלאות בע״ה!

כשנמצאים לפני וגם ככה מפחדים זה לא עוזר לשמוע כמה זה קשה ומטלטל ודורש ..ושאין מה לעשות רק לחכות שיגדל..

זה רק מעצים את הפחד.
וגם לא מדויק. כי את העומק והאושר הפנימי שיש עמוק בלב את לא העברת לה.כי זה לא משהו שניתן לתמלל.רק לחוות.
עובדה שכמה שקשה אף אחת לא מוכנה להשאר בלי ילדים או רק עם אחד..

אני שותפה לזה שזה גם קשה ודורש. אבל זה לא עוזר להתכונן לזה בתור סיוט..אלא להתחזק בזה שהאושר והקושי משמשים בערבוביא ורוח אלוקים תרחף על פני המים ותתן כח..

ממש חיזקת אותי גם בדברייך הקודמים וגם כעת!

תודה!המילים שלך מרגיעות ונותנות כח.

 

וזה רק הקשה עלי..אפילו במה שהיה קל לא האמנתי שזה באמת ..שזה בטח יעבור תכף ואז הסיוט האמיתי יתחיל..

זה מדהים לגלות שה' איתך ונותן כח. שאפילו שאני כבר שבוע לא ישנה יותר מחצי שעה ברצף-אני שמחה ולא מוותרת על התענוג הזה של להיות אמא.

אני לא אוכל ליעץ הרבה כי אני נוסעת רק באוטו ואני אמא די חדשה בעניינים
אבל גם כשמזהים את העייפות והקושי אפשר להרפות קצת ולקבל עזרה בלהחזיק אותו מאמא או חמתך , חברה או בעל פשוט להעביר את השעות הקשות במהלך היום פחות עליך ויותר בסביבת קרובים
ולגבי הנסיעות אני תמיד מתאימה את זמני לתינוק למשל אם אני מניקה ויודעת שבצהריים ישן שעה אז אצלא לקניות/ הורים בשעה הזאת וגם כשחוזרת דואגת שהוא ינק טוב וגם עייף ורוצה לישון אז יוצאת בחזרה
אם אני יוצאת ויודעת שלא אוכל להניק אחרי שעוברים 3 שעות .. אז מצוידת בחלב ששאבתי

לדעתי האישית כשמכירים את התינוק יותר ומזהים מתי השעות שישן בהם צריך לנצל אותם ..

לגבי אוטובוס .. אין לי מושג איך לנסוע עם תינוק ..
אם זה היה תלוי בי והייתי צריכה לנסוע באוטובוס הייתי מוותרת על הרבה נסיעות ואם ממש רוצה אז בשעות נוחות כשפחות פקקים בשעות מוקדמות ובשעות שהוא רגוע ועייף ורוצה לישון

שיהיה בשעה טובה

גם ככה בתקופה הראשונה מצמצמים נסיעות

סדר יום חדש-בהדרגה לומדים מה טוב לך ולתינוק

הטרילוגי והזיפי בעיניי טובות הרבה יותר

וחוץ מהעניין שהאמבטיה שלה קטנה אני ממש מבסוטה ממנה. מתכבסת יפה, הגלגלים טובים והקיפול פשוט ונח.

לנו היה אינגליזינה זיפי לאונג',

דפוק מיזה לא יכול להיות.

זו הייתה טעות של טירונים שלא מבינים בעגלות.

אמבטיה עקומה וקטנה, טיולון לא משהו בכלל.

לא ממליצה על האינגליזינות של היום..

של פעם היו מעולות

לא מבינה בזה כלום, אבל שמעתי את המוכר בחנות אומר שלא כדאי והוא לא מוכר אותם בכלל.

זה מוכר שנשמע אמין, חנות "רהיטי אור" ברחוב שטראוס בירושלים.
מישהי פה המליצה על החנות ולכן הלכתי ונראה לי שבאמת בעז"ה נקנה שם.

לשילב יש בלעדיות על אינגלזינה

אבל אולי את צודקת ואני עושה סלט עם משהו אחר

רק ששילב הוא היבואן הבלעדי...

אם את רוצה לתת מיד אז כרגיל אם את שומרת לפי הכמות הישנה יותר...

להביא איתך בייביסיטר צמודה שתשהה איתה מחוץ לאזור הרעש?

או לפחות תורנות בין אחיות או בנות דודות.

כשאחי התחתן זה מה שעשיתי

וזה היה מעולה

הבייבי ישן כל החתונה

הביביסיטר למדה עם חברה שלה למבחן

ואני נהניתי מהחתונה + גיחות קצרות לבדוק שהכול בסדר

 

 

אפילו בחדר ייחוד, כל עוד הוא פנוי.

שאני יוצאת מחוץ לבית אני מביאה כל דבר שאפשר המוכר לה מהבית הכל..

חיתול, משחק..בובה שאוהבת..

ובלי קשר הגעה מנומסת ואם היא עדיין קשה לה תלכו..אין טעם שתסבול כל כך...

אני בגיל כזה לא הבאתי את הבת שלי לחתונות..

לא הייתה לנו חתונה בקרבה ראשונה עדיין,

אבל גם אם כן, הייתי משאירה אם מישהי מבוגרת יחסית (לא נערה )

ועם ניסיון בטיפול בתינוקות. 

עדיף מאשר שהיא תסבול ושאת תסבלי. 

אז היא לא תהיה בתמונות.. לא נורא.. 

 

מחוץ לבית. יוצאים ב2-3 בצהרים וחוזרים ב2 בלילה....

 

אז אין אופציה של להשאיר תינוק בלי אימא....

מעבר לזה שאני לא מבינה איך משאירים אותה בלעדי אפילו למעט זמן, היא מפחדת מזרים...

לקחת את עגלה ואותה לפניה שקטה .

לנסות לחפש שולחן (אם זה מקום לא מסומן ....) רחוק כחול האפשר מהמוסיקה/קרוב ליציאה ....

ולעשות תורנו מי היה אתה (את , בעלך , או עד אנשים שאת רוצה ....)

וכן לדעת שאת /בעלך מפסידים חלק מהחתונה ....

 

 

נ.ב

אם לקראת האמצע ממש קשה ולא נח ללכת באמצע הבית .

ולא חייבים להישאר עד שכולם הולכים ונשארים המשפחה המצומצמת + מלצרים .....

הכוונה אחרי מנה עיקרית כך , כשמתחילים להתעופף אנשים ....

 

אני לקחתי בן חודש לחתונה של חברה והיה מעולה. אפילו בזמן הריקודים שמתי אותו בצד של רחבת הריקודים ורקדתי בכיף - הוא ישן והתעורר רק באוטובוס בדרך הביתה. (מה שילדה בת 19 יכולה לעשות... )

 

לאירועים של משפחה אני עוד יותר אוהבת להביא תינוקות כי יש לי מפני מי להשוויץ בהם...

ורק צורחת ורוצה רק עליי…

אבל זה באמת תלוי בתינוק.

 

מכירה מישהי שהיתה חודש אחרי לידה בחתונה של אחותה.

 

השוויצו בתינוקת בזמן קבלת הפנים (היתה לבושה כמו שושבינה הקטנטונת ) ואח"כ בייביסיטר נערה שמרה עליה במשרד האולם. האמא קפצה מדי פעם לראות מה נשמע ואם הגיע הזמן להניק.