פורום הריון ולידה (עמוד 4797)

מבינה כ''כ את העצבות שלך...

נשמע לי קצת מוזר שהרופא אמר לך לעשות הכל כרגיל ולא לנוח.

לדעתי, קחי כמה ימים חופש ותראי איך הדברים מתפתחים.

 

מתפללת בשבילך שזה יעבור בצורה הכי טובה בשבילך!

אין מה לעשות הרבה חוץ מלהקשיב להוראות הרופא..

תשתדלי לנוח ולשתות.

וכמובן, המון תפילות!

יש הריונות שמלווים בדימומים והכל בסדר אז אל תמהרי להתאבל.

מה שאני ממליצה זה לנוח ולשתות ככל האפשר, זה מה שאת יכולה לעשות בשלב הזה.

 

בשורות טובות!!

תשמרי על ההריון. לשכב. לקחת חומצה פולית ולשמור.

 

אם את מרגישה זוועה - זה סימן מצוין שההריון ממשיך להתפתח כרגיל רק שצריך שמירה נוספת.

גם אני פעם חזרתי ממיון עם אבחנה כזאת בדיוק ואמא שלי אמרה שהיא לא מבינה למה לא קיבלתי הדרכה לשכב.

 

איך היא אמרה אז? תעשי מה שהסבתות אומרות. ובאמת שמרתי על דעת עצמי ועל חשבוני (ימי מחלה) וב"ה ההריון התחזק ונולדה לנו תינוקת מתוקה.

הרופאים אומרים שזה לא משנה  ואין לי מושג למה 

 

לפעמים במיון נופלים על רופא חסר ניסיון או סתם גרוע.
מסכימה עם מה שאמרו פה - בוודאי לנוח.
צמת?
כי אם כן זה עלול להיות קשור לצום, ובאמת שתחיה חשובה.
כדאי לדעתי ללכת לרופא טוב, אולי יש משהו שאפשר לעשות כדי לחזק את ההריון. קראתי שלפעמים צריך תוספת פרוגסטרון.
ותשתי הרבה!

מבינה אותך מאוד!!
גם לי היו גימומים בתחילת ההריון..( היו לי שני הריונות. רק אחד מהם הצליח. )
קיבלתי מהרופא נרות פרוגסטרון ( בהריון הראשון נתנו לי מיד כשהגעתי עם הדימומים... -הקב״ה רצה אחרת..
בהריון השני--אחרי שהתעקשתי קצת..ושאלתי שוב ושוב אם יש עוד מה לעשות.. וגם אמרתי לרופא התורן ״שידע שבפעם הקודמת נתנו לי נרות פרוגסטן..״ האמת,ש הוא היה ממש אדיש ומעצבן ואמר: אם את ככ רוצה אני יכול לתת לך..)
( אז כמו שאת מבינה-באחד זה באמת לא הצליח לצערי. אבל בשני ברוך ה׳-ברוך ה׳!!!
פיצית ישנה כאן לידי...)
.
בקיצור כדי לשאול עוד מישהו/רופא שאולי יש לו גישה טיפה שונה. אבל גם חשוב להיות עם עניים פקוחות ולא להתעוור מהתקוה... -זה עלול לשבור אם ח״ו קורה אחרת..
עלינו לעשות את ההשתדלות ,ולהאמין שהקב״ה עושה עבורנו את הנכון לנו!
.
.
אני ממש מקווה שהצלחתי לעודד אותך
או לפחות לתת לך תחושה שאת לא לבד!
חחיבוק גדול!!
בשורות טובות!!

קחי את הזמן...

 

שבועות סופרים מתחילת הווסת האחרונה.

בהצלחה!

אישית, בפועל לא נכנסתי להיריון, גם עם מחזור (10 חודשים עם הילד הראשון ויותר משנה עם השני)

 

התכוונת שהמניעה לא ודאית? אבל זה נכון בכל מקרה, לא?

או שהתכוונת שבוודאות ההנקה לא מונעת? האומנם? לא יכול להיות מצב שההורמונים של ההנקה גורמים שהרירית תהיה דקה יותר ולא תאפשר השתרשות?

 

יש על מה לסמוך (לא וודאי אבל אפשר לסמוך על זה באחוזים כלשהם)

 

אבל כשיש ביוץ זה לא מונע.

 

אולי כמו שאת אומרת אם מישהי רוצה להיכנס להריון ולא מצליחה אולי הפסקת ההנקה תגביר סיכויים.

אני יודעת שאם יש מחזור בהנקה אז יש סיכוי להרות, אבל רציתי לדעת אם זה סימן שהגוף חזר לפוריות כמו לפני הלידה. או כמו שבהתהוות אומרת שאולי ההנקה למשל גורמת לרירית דקה וכד'

ואסור להסתמך על זה!

 

מה שקורה לאחר הלידה:  מופרש הורמון שמסייע בייצור חלב בבלוטות החלב שבשד הנקרא פרולקטין.

פעולת היניקה של התינוק מעודדת ייצור מוגבר של הפרולקטין, כאשר רמות גבוהות של פרולקטין גורמות לדיכוי מחזור הביוץ (ע"י עיכוב הורמוני מין).

אך למרות זאת לא מדובר במע' אטומה ז"א אם אישה לא מניקה הנקה מלאה או מסיבות נוספות ורמת הפרולקטין יורדת תתרחש ביוץ-- והתוצאה של קיום יחסים לרב יביא להריון.

ומחזור אפילו לא סדיר בד"רכ מעיד על חזרה לפוריות, לפעמים פגומה אך לרב אם את אישה בריאה אז פוריות תקינה.

לעיתים על אף שמחרשת ביוץ ותתיכן הפריה, לא תתיכן השתרשות של הריון בשל השפעת ההנקה. 

 

 

אם רוצים לסמוך על הנקה כמניעה- זה לא ממולץ.

 

אבל אם מעוניינים בהריון- צריך לדעת שיתכן וההנקה היא הגורם המעכב.

אישה שמניקה ומקבלת מחזור לא יכולה לסמוך על ההנקה כאמצעי מניעה

 

ויחד עם זאת אם לא נקלטים להריון יתכן מאוד שההנקה היא הגורם

עוזר לגוף להתנקות מהר יותר.

 

אבל שבוע וחצי אחרי לידה זה מאוד מוקדם.

 

כדאי לחכות שבוע וחצי נוספים (לפחות), ואז לנסות...

שמרת עליה טוב טוב 

התפתחות טובה ותקינה!

ברוך השם, מרגישות בסדר?

אל תחשבי על כל מה שיש לך לעשות בערב כשאת עייפה.
אני כמעט כל ערב בוכה לבעלי מה יהיה, יש לי עוד כ"כ הרבה דברים לעשות, אין לי כח ואני לא מספיקה כלום ומה יהיה..
ואז בבוקר הרבה יותר קל להתמודד ופתאום יש יותר אופטימיות.
וחוץ מזה, אני לא יודעת איפה הקושי שלך אבל כדאי מאד להשיג עזרה במה שאפשר כגון ניקיון או קניות, וכדאי לישון יותר, וכדאי לקחת ברזל!!
הרבה פעמים תשישות מייאשת כזאת היא פשוט פיזית. כדאי לבדוק גם לחץ דם וויטמין B12.
מולטי וויטמין בבוקר יכול גם לתת קצת כוח.
ותבדקי גם פריטין ferritin

אם את בהריון או אחרי לידה , אפשר למצוא קצת עזרה, ולנוח קצת, ולא לכוח לשתות ולאכול...

בהצלחה.

אל תדאגי אני בטוחה שהכל יהיה בסדר בע"ה.

אני מבינה שזה פדיחה אבל אני חושבת שזה הדבר הכי נכון לעשות כרגע וצריך להתפלל שכל הבושה שאת סובלת בשביל עם ישראל ויעמוד לזכותך

חזקי ואמצי!!!

אם היו תפרים הרב שלנו התיר לעשות בדיקה רק בראשון ושביעי. וגם לבנים צבעונים.
לא תמיד יתירו אבל כדאי לשאול.

יש דם רק בבדיקה? אז יתכן שזה באמת פצע.

כדאי לבדוק.

אכן, רק בבדיקה היה דם..

אני הלכתי לשמחה דבש.
היא ברשימה של מכון פועה.
אני לא חושבת שהיא עדינה במיוחד, אלא מקצועית במיוחד. אם כבר ללכת אז שווה ללכת להכי טובה.
ואין אי נעימות איתה כי היא עניינית מאד וזה מה שהיא עושה רוב הזמן.
היא גם מכירה את רוב הרבנים ותדע להגיד לך מה הרב יגיד..

מקבלת בקריית משה בירושלים.

אבל אני ממש פחדנית..

 

זה כואב?

אבל אם נושמים ומגיעים בחיוך הכל מתגמד

נראה לי בזכות המקצועיות שלה - היא לא נוגעת במה שלא צריך..

עדינה וחביבה מנסיון

וגם התפדחתי בטירוף. בסוף הלכתי. ובאמת היה פצע.. ובזאת סוף לכל הסיפור וטבלתי.

אחרי מספיק הרבה זמן.

שאם לא הייתי הולכת אליה כנראה היה נמשך ונמשך..

אז מחזקת את ידייך!!!

לי אישית לא כאב. קצת לא נעים. לא יותר מזה. 

אכן מפדח, אך ברגע שאת בחוץ שכחת מהכל.

ולא מכירה כלל בירושלים. סורי.

זה תלוי בכמה גורמים,אחרי הבדיקה את הולכת עם התוצאות לרב והוא יחליט איך להמשיך משם.

מתי אני צריכה להתקשר?

באותו יום או עדיף היום בשביל מחר?

מעולה, נעימה ודיסקרטית.

יש לה חדר בקומה אחרת בבניין שמיועד רק לזה

לא כאב

רב ממש רציני המליץ לנו עליה

בקרית משה

0506260219

אנט

קחי בחשבון שזה עולה כסף... לא זוכרת כמה, אולי 80?

תתקשרי היום ותשאלי אותה

054-5317947. צרפתיה, חמודה מאוד ומתחשבת. ואפשר לכתוב בגוגל "בודקת טהרה ירושלים" ולקבל רשימה של מכון פועה של בודקות, ככה תוכלי למצוא גם באזור שהכי נח לך..

בהצלחה, זה קצת לא נעים אבל היא לא מכירה אותך ואחרי שאת יוצאת פשוט תשכחי מכל העניין..  

זה ודאי עדיף לענ"ד.

זה להפסיד עבודה ואח"כ למצוא עבודה זה קשה, אני כן רוצה לעבוד ולממש גם את עצמי וגם מסיבה כלכלית זה בעיה.
מצד שני קשה להשאיר את התינוקת אצל מטפלת ובמיוחד במיוחד להפסיד את ההנקה!

אולי את יכולה לחזור לעבודה אבל לכמה חודשים לעבוד פחות, וכך לשמור על הנקה חלקית?
יש שעת הנקה בתקופה שאחרי חופשת הלידה, אבל מקבלים אותה רק במשרה מלאה עד כמה שאני יודעת. ומשרה מלאה, גם עם שעה אחת פחות, עדכן נראה לי יותר מדי.
מצד שני יש לי המון חברות שעמדו בזה בכבוד..

אני חזרתי עכשיו לעבודה כממלאת מקום כמורה,

וזה כדי שבעז"ה אקבל שנה הבאה משרה קבועה...

אני יודעת שאני שלא שואבת מספיק וזה אכן קשה לתת מטרנה,

אבל תשמחי בעובדה שלפחות עד עכשיו נתת לו.

ואפשר שבבוקר כשהוא אצל המטפלת בקבוק ואחרי הצהריים- אמא..

 

חצי שנה אחרי הלידה.

מעבר לכך לדעתי- להוריד בהדרגה את ההנקה בשעות שבהם את עובדת זה יצא 2 בקבוקים או בקבוק ומנת מוצקים.

בבית תהיה לך הנקת ערב, לילה ובוקר שזה יפה...

החלטה שלך. זה מה שאני הייתי עושה.

ייתכן שכבר אז תרגישי שיפור

ובנתיים- להרבות בשתיית מים! ולנוח היטב

 

ואפילו אם זו סיבה אחרת (מערכת החיסון שלו מנסה להילחם באיזה תוקפן וזקוקה לתגבור?) - הדבר הטוב לעשות הוא להיכנס למרתון הנקה (עד כמה שאפשר - במנוחה, ושתייה רבה).

 

 

עם חודשי עבודה.

 

הבדיקה היא כמה חודשים שלמו ביטוח לאומי.

ששולמת ויש לך את התלושים ואישור על החודש החסר לא אמורה להיות בעיה..

אבל אני מקווה שיסתדר.

תודה.

רק תעקבי שהם לא מפשלים וטועים

ובכל מקרה לשתות הרבה!

ואני באמת קשה בלשתות.

לא פוחתת מליטר ביום בחיים, אבל גם ממש לא מגיעה ל3.

תודה בכל אופן.

ועושים מה שבא להם למצב רוח שלך..

לרוב המצב מתאזן בחודש שלישי בערך.

כדאי שתדברי עם בעלך על העניין בפתיחות, תסבירי לו את המצב, מה עובר עלייך ואיזה תגובה מצידו יכולה לעשות לך טוב ולשפר את ההרגשה.

זה קורה לכולן וכולן עוברות את זה..

בהצלחה!

למחסור בויטמינים יש השפעה ישירה על מצב הרוח.

 

ואם זה בתוך החודשים הראשונים שאי אפשר לבלוע  בהם כלום - לכל הפחות להשתדל לאכול ביצה.

 

אני אחרי חביתה אחת - מרגישה כמו סיר לחץ שבבת אחת כיבו תחתיו את הלהבה.

כל הזעם, הנטיה להיפגע  והביקורתיות נעלמים.

שאבתי אתמול כמות גדולה בהרבה של חלב מהרגיל..

משהו לא ברור פה. אני די בטוחה שצמתי

הייתי בטוחה שיהיו לי סיבוכים, גם ככה יש לי סיבוכים. עברתי בהצלחה מרובה אפילו הורדנו את הבקבוק תוספת שהיא קיבלה עד היום!

גם לי תמיד אחרי צומות.

 

התינוקות יונקים ויונקים ואז החלב מגיע בגדול. מדי.... לא נורא - ברכת ה'.

תרגישי טוב.

המפתיע שלילה לפני הצום, היתה נזילה שלא היתה אף פעם. התעוררתי מגודש ופיג'מה רטובה לגמרי. רק חיכיתי שיקראו לי כבר להניק, אבל ישנו טוב פה.

בדרך כלל אחרי כל צום היה לי ריבוי חלב. (לפני התינוקת הזו)

 הרב אמר לי לשתות בשיעורים ולא שתיתי.. לא הייתי מסוגלת..

 

ועכשיו אני מיובשת וחלשה ומרגישה די טופשת שלא שתיתי...

הוא לא הפסיק לינוק והרגשתי בלי כוחות..

ב"ה היום כבר יותר טוב..

רק לקראת סוף הצום שתיתי ארבע ׳שיעורים ׳.
( חשבתי להיות גיברה ומשכתי ומשכתי... ( טיפשי אני יודעת!)
בסוף גם לא הרגשתי טוב בסוף הצום וגם אתמול וגם היום הוספתי לה בקבוקי-תמ״ל. אחרי כל יניקה! :-/ באסה.
כי פשוט-אין! והיא בוכההה...
.
אה, ואני מורעבת..
מקווה שישתפר בקרוב!

למה להתגבר עליהם?

אם התינוק משתכלל ודפוסי היניקה שלו משתנים - אפשר פשוט לזרום איתו.

 

אלא אם כן זה גורם לך לחוסר נוחות, או לתינוק לחוסר שקט.

בעקרון בגיל שלושה שבועות אמורה להיות קפיצת גדילה, אז אם זה מתאים למה שאתם עוברים - תני לו יום-יומיים וזה יעבור.

פשוט מנוקים יותר ואז הגוף מייצר יותר חלב. לפעמים קצת מתיש... לצריך שתות המון ולנוח.

בהצלחה!

פה לא מזמן שהיא לא מצליחה להניק כי פתאום נגמר לה החלב (זוכרות??)

מה שקרה זה שביום שבו היא היתה בדיוק בת 3 שבועות פשוט קמתי יבשה!

זה לא היה בהדרגה כי בהנקה שלפני כן הכל היה בסדר

השאלה אם דבר כזה יכול לקרות בגלל קפיצת גדילה כי לפי מה שאני מבינה החלב לא אמור לפחות 

(ובטח לא בפתאומיות כזאת) צריך יותר חלב אבל לא אמר להיות פחות ממה שהיה עד אז

 

אני רוצה לדעת אם נשים אחרות פשוט עוברות את השלב הזה בלי להרגיש ובלי לדעת מה צריך לעשות

ולעשות מאמץ כלשהו. או שכולם עוברות את זה בדרך כלשהי שלא ברורה לי ואז יוצא שאני פשוט...

 

כישלון... 

בבקשה תגידו שאני לא כישלון

 

ובכלל גם אם החלב לא פוחת אני לא מבינה איך עוברים את הקפיצה. ניסיתי להניק כל שעה אבל לא היה לי כלום

ולהמשיך לינוק עוד זמן אחרי שנגמר לה החלב היא לא רוצה.. למה שתינוק ינק אם לא יוצא לא חלב??

 

 

 

 

 

אולי זרימה איטית יותר קצת וכו' אבל אין דבר כזה שאין כלום.

ואין לך דרך ודאית להגיד דבר כזה כי לא רואים כמה חלב יוצא באמת.

אם את מרגישה שקמת יבשה אז תשתי המון המון. ותניקי ותשתי תוך כדי. ותשתי שוב המון. ואפשר להניק גם כאילו "על ריק". בסוף יוצא להם משהו אם שתית הרבה מים. והכמות מתאזנת לאט לאט.

את לא שום כישלון, אבל לא צריך לקחת את זה קשה ומוחלט כ"כ. אם חסר קצת אז שותים הרבה ונחים ומניקים שוב ושוב ושוב ובסוף זה מסתדר.

 

ותינוק יינק גם בלי חלב כי יש להם רפלקס של מציצה. ואין דבר כזה שאין כלום בכלל, תמיד יש עוד איזה טיפה.

 

כשהשד מרגיש 'ריק' - אז ייצור החלב הוא הכי מהיר.

בחלב עצמו יש חומר שמדכא את ייצור החלב (חסדי ה'...), כך שכשיש הרבה חלב שנוצר בשד לפני ההנקה, הייצור בזמן ההנקה הוא אטי מאוד.

 

 

יש קשיים בהנקה. זה לגיטימי וקורה. יכולהה לנסות להציע פרשנות משלי: כמה שבועות אחרי הלידה הגוף מתחיל להתאזן מבחינת כמות החלב. כך שגם אם לפני הרגשת מלאה תמיד יכול להיות שתרגישי מרוקנת כשאת לא. במיוחד במיוחד כשזה קורה בקפיצת גדילה- ואז ברור שיהיה פחות. אם את רואה שהפיצית לא רגועה מותר פעם ב לתת לה תמ"ל כדי שלא תרעב. אבל בכולופם את מצויינת ובכולופן הייתי מתייעצת עם יועצת הנקה

אני באמת כישלון

רק אני לא מצליחה לעבור את זה ורק אני לא יודעת לגרום לתינוקות שלי לינוק על ריק!!

(ורק אני לא מוכנה שהם יהיו רעבים אפילו קצת ולכן לא מסתפקת בלתת תוספות מדי פעם

מגיע להם להיות שבעים אחרי כל ארוחה)

זה קורה כל כך הרבה - אין לך מושג!
את יודעת את הפתרון - אם קשה לך תתני בקבוק וזה בסדר גמור.
אם את רוצה להמשיך להניק - אז כמה שיותר גם על ריק , כמו שכתבת. בלי יאוש הכל בסדר.

זה באמת מרגיש כאילו אין כלום והשד מרוקן.

לומדים מילד לילד.

את עשית הכי טוב שידעת ויכולת.

פעם הבאנ או כל מי שנתקלת בסיטואציה כזאת שתפנה ליועצות הנקה מוסמכות של IBCLC

ריק? את זה אני כבר יודעת שצריך לעשות

(ואפילו פעם ניסיתי לעשות את זה עם יועצת. אבל הוא מצץ 2 מציצות

ואז היה צריך להעיר אותו ולשטוף פנים וכו', ואז שוב 2 מציצות וחוזר חלילה)

בקיצור לא מציאותי להניק על ריק...

אולי היועצת הזאת לא מתאימה לך? נדירות הנשים שלא יכולות להניק. ואם יש לך אפילו קצת- זה אומר שאת יכולה
נסי למצוא יועצת שמתאימה לך ושתלווה אותך צמוד. ובמקביל כל הנקה זה ברכה. גם אם את מוסיפה תמ"ל זה עדיין חשוב שתניקי כדי לשמר את מה שכן יש

(ילד אחד שדווקא ינק עד גיל חודשיים אבל אז הפסיק בגלל אישפוז ממושך

ועוד 2 שלא הצלחתי איתם לעבור את השלב הזה) אני מבינה שלך הולך טוב ב"ה ושמחה בשבילך!

אבל עם הילד הקודם הלכתי חוץ מהיועצת הזאת לעוד יועצת והיא אמרה לי לשאוב

עכשיו אני מבינה שזה לא הגיוני לשאוב כל פעם שיש פחות חלב, זה נשמע לי מגוחך..

ובסוף לא המשכתי להניק אותו..

אז כנראה שגם איבדתי קצת את האמון בייעוץ...

בכל אופן תודה לכולכן!

אבל אני מאמינה לגמרי שזה פיצוי של הקב"ה על חודש ומשו של צירים וניתוח חירום בסוף.. כל אחת והתיק שלה אבל אני עדיין לא חושבת שאת צריכה להתייאש. לפחות את מה שאת יכולה. כל הנקה היא מתנה..

וזה ממש נכון. כשהייתי במשבר הנקה הקודם- עם הילד השני, יצא לי לשמוע 2

נשים מדברות על הניתוח שהם עברו וההתאוששות הקשה ופתאום קלטתי

שבאת באמת לכל אחד יש את השק שלו..

 

אני קוראת פה על כ"כ הרבה דברים שב"ה לא מתקרבים אלי!

ההריונות שלי סבבה ואפילו בחילות כמעט שאין לי, גם הלידות שלי סבבה

והורמונים?? (הריון, אחרי לידה, גלולות) מה זה בכלל? אין אצלי תופעה כזאת..

 

וגם לכל אחד יש את ה"כישלונות" שלו. ואני לא באמת כישלון. אני אמא נפלאה שיש לה סבלנות

(בד"כ..) וזה שהם גדלים איתי בבית- כבר שווה מבחינתי עשרת מונים על ההנקה..

 

אסיים בנימה אופטימית זו. נראה לי שיגעתי אתכם כבר עם ההרהורים שלי....

 

הנוכחות שלך איתם היא המתנה הכי נפלאה שאפשר לתת להם.

 

 

בדיוק במצבים שאת צריכה את הילד שינק והוא נרדם- תשאבי. פעולת השאיבה היא במקום היניקה וזה מה שיגביר ביקושים.

אם את רוצה- גם ממצב של 20 מ"ל בארוחה אפשר לעלות לארוחה שלמה.

אם לא מעוניינת זאת זכותך. תעשי מה שאת חושבת שהכי נכון לתינוק/ת שלך.

 

בהצלחה בכל מקרה, וילדי תמ"ל הם לא כישלון...

ומה יקרה אם לא תניקי?

אז את כישלון???

הולך טוב - מצויין, יש קשיים - משתדלים. לא הולך - טוב שיש תמ"ל!

(ואני ממש מזדהה, רק שלי לא היה מספיק חלב מההתחלה, וכולם הפסיקו לינוק בסביבות גיל 3 שבועות-חודש, וכמה יועצות מומחיות שלא לקחתי, ושאיבות, ותוספות והנקות עם צינוריות "זונדה", ועוד ועוד. היה מטורף אך לא הצליח, אז טוב שיש תמ"ל. ומזל שגאלה אותי היועצת האחרונה, שישר הסתכלה על המבנה שלי, ראתה מה קורה, ואמרה לי שאני מהאחוז שבאמת אין לו מספיק חלב, ושהילדים שלי חייבים תוספות מההתחלה כדי לא להיות רעבים, יש מציאות כזו, אומנם באחוז נמוך, אך היא קיימת וחשוב לדעת את זה, וכמובן כדאי להתייעץ עם יועצת מומחית, אך אני ממליצה על כאלה שלא רואות בתמ"ל אסון לאומי, אלא מסתכלות על המציאות הכוללת.)

ודרך אגב - אני ברוך ה' לא רואה שהילדים שלי פחות חכמים/מוצלחים/מתוקים/בריאים מילדים אחרים... אפשר אפילו לומר שהפוך (אך אולי אני לא הכי אובייקטיבית...)

אז כשלון - את לא. והמלצה שלי היא אם כבר נקלעת למציאות הזו להתעסק ביתרונות שלה ולא בחסרונות, כי יש הרבה. 

כדי לעודד אותו למצוץ.
ושאיבה מעודדת ייצור נוסף, כמו הנקה. אני לא הנקץי בכלל בשבוע הראשון ורק שאבתי. ב"ה החלבהצליח להיכנס ולהתרבות

שב"ה ירד הגודש הנוראי של ההתחלה, והחלב יותר נוצר תוך כדי הנקה מאשר לפני כל הנקה...

עודף של 5 ק"ג הוא עודף הגיוני ודי קטן. בדרך כלל לא הכל יורד מיד אחרי הלידה.

יש נשים שנשארות עם עודף גדול הרבה יותר.

עם שמירה על תזונה נכונה (לאו דווקא דיאטה אבל לא עוגות ושוקולדים ואכילה בלי סוף...) ופעילות גופנית תוכלי תוך 4 חודשים להתפטר מכל העודפים.

(תודה על ההמלצה לחנות בייבי סטאר בב”ב. הם גם זולים וגם מקסימים.)

בהריון נפח הדם עולה וכנמות הנוזלים בגוף גדלה וזה גם משפיע על המשקל...
בשבועות הראשונים אחרי הלידה הגוף מוציא את הנוזלים האלה והמשקל הזה יורד (אא"כ אוכלים יותר ועולים בגלל זה)

את בטח תרגישי בימים הקרובים שאת מזיעה המון- זה דרך של הגוף להיפטר מהנוזלים הרבים שהוא צבר בהריון ולהוריד נפח,

גם ההנקה בד"כ מרזה (רק צריך לשים לב לשתות הרבה ולא לפרש את תחושת הצמא כרעב)

 

ועוד 6 שבועות תוכלי להתחיל לעשות התעמלות בהדרגה.

 

מזל טוב!!

לא עזר לי כלום.
רק אחרי שבועיים- שלוש זה עבר..

מקווה בשבילך שיעבור לך מהר.
תינוק פיצי!!! מרגש!!! תהני..
זה עובר מהר!!!

ואני כותבת כאחת שתפרו אותה מעלה שעה...

 

יש גם ספרי אלוורה שמאוד מאוד עוזר...

הייתי עושה גם אמבטיות עם קצת פולידין וזה הי מקל (לא ממש אמבטיה אלא ממלא מים של איזה 15 סנטימטר אולי פחות כדי... ושמה קצת פולידין מחטה ומקל.....

 

 

בהצלחה!

לשטוף במים הרבה.
יש תחבושות קרות .
משחת עזרקאין-עזרה
לי ממש.

לאיחוי
מהיר במיוחד- לערבב שמן לבנדר עם דבש(יחס שווה)- למרוח- בהתחלה זה שורף.
אבל זה מאחה צ'יק צ'ק!ממש פלא!

אבל שטיפות מרובות עוזרות

תחבושות קפואות מרגיעות

והרבה תפילות..

רפואה שלימה!

כן. עדין זכור לו מבכורתי... מילדת מנוסה הציעה פשוט לקחת פיין לשיער ואחר מקלחת וניגוב יסודי - ליבש. זה מאד מאד עוזר וגם מזרז את הריפוי.

                          במזל טוב! והתאוששות מהירה.

לא להכניס אבל לנסות לקרב. סליחה על התיאור... לא נעים...

זה בא ביחד עם הדלעת,בחבילה?

תודה!

את זה במשקל.
לא קשור לדלעת.
אמנם זה הגרעינים שלה- אבל הם באים בשק. לא בחבילה.
בחבילה אלו הגרעינים לפיצוח, והחומר הפעיל לא נמצא בהם בכמות מספיקה.
בגרעיני דלעת לא קלויים - יש הרבה מהחומר ההוא [שכחתי את שמו מחילה...]

להוסיף לסלט.

פעם קיבלתי כוויה ממש כי הנחתי בפתח שום כתוש (לא יכולתי לחשוב שיצאו ויטיילו - סליחה על התיאור).

 

מה שכן אפשר לעשות : לקחת שן שום רזה קלופה אבל לא חתוכה או לחתוך חתיכה צרה משן שום ולמרוח אותה בהרבה קרם כלשהו - כך שלא תצרוב ולהחדיר פנימה.

 

מאוד יעיל. בדוק. זה הורג את מי שמסתובבת שם. אבל הכי יעיל - להוריד בבת אחת את כל המתוק (דבש, סוכר, עוגות, שתיה מתוקה וכו') בדרך כלל עוד באותו לילה כבר לא מרגישים אותן. זה הורג אותן סופית.

שן שום הדעות חלוקות.

למרוח וזלין בפי הטבת וככה הם נדבקות לשם.

להחליף מצעים,מגבות וכו'.. לנקות כל פעם אחרי השירותים

מספיק להוריד סוכר.

ואם לא מעוניינים בתנועה שלהם אל פי הטבעת עד שהן מתות ממחסור בסוכר- להניח שן שום כמו שכתבתי למעלה ("להיזהר - רקמות עדינות").

 

כל הענין הוא שהסוכר הוא מצע פורה במעיים להופעתן. ברגע שמחסלים את המצע גם הן עצמן לא קיימות יותר.

 

מספיק להוריד סוכר.

ואם לא מעוניינים בתנועה שלהם אל פי הטבעת עד שהן מתות ממחסור בסוכר- להניח שן שום כמו שכתבתי למעלה ("להיזהר - רקמות עדינות").

 

כל הענין הוא שהסוכר הוא מצע פורה במעיים להופעתן. ברגע שמחסלים את המצע גם הן עצמן לא קיימות יותר.

 

לא בית מרקחת טבעי, כן? רגיל,

אבל מוכרים שם גם דברים טבעיים,

אז הרוקחת המליצה מאוד על תכשיר הומאפטי לזה של Dr. Reckeweg.

מגיע בקופסה צהובה-כתומה. שם עלה 50 ש"ח.

מורכב מכמה דברים (לא הומאופתיה קלאסית. אין לי מושג מה זה אומר.. לא ממש מבינה)

היא אומרת שעובד הכי טוב.

 

 

(חוצמזה יש את האופציה של לאכול שן שום ביום+כמוסות שום שקונים להחדיר מקומית)

http://www.medi-link.co.il/%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%94%D7%A7%D7%9C%D7%94-%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%A2%D7%99%D7%9D-drops-junior-r56.html

להוריד לחלוטין סוכרים , להפחית קמח לבן ( אם אפשר בלי עדיף)

לאכול שן שום (אפשר לבלוע כמו כדור, או לאכול עם גבינה או משהו כזה)

2-3 פעמים ביום, במשך 5 ימים רצופים.

 

ואז ליתר ביטחון אחרי הפסקה של 5 ימים לאכול עוד פעם במשך 5 ימים שום 2-3 פעמים ביום, בדיוק כמו שעושים עם וורומקס, כדי להשמיד בסבב שני את התולעים שעוד היו ביצים בסבב הראשון.

 

עובד מעולה, קל לביצוע וזול

אם את במחזור אז זה יצא גבוה, לא יעזור כמה שתנסי לנקות מסביב.
אולי סתם לא ניקית, ויכול להיות גם דלקת.
בקיצור תבקשי בדיקה חוזרת ותקפידי לנקות ולא להיות במחזור. במכבי נותנים מגבון לניקוי האזור לפני.

הייתי אצל הרופא והוא אמר שזה נורמלי אם היה לי לא מזמן פטריה בנרתיק..
ב"ה!

מחפשת אם יש פצע, שבו אפשר לתלות את הדימום. נשמע שזה לא המקרה שלך. כנראה שאת צריכה להחליף אמצעי מניעה -אבל תתייעצי עם רב ועם רופא.

(זה לא אמור לכאוב יותר מבדיקות של לידה...)

כמה הוא נולד?

 

גם אצלי נולדו רבעי עוף (2,405 - מקפידים להזכיר את ה 5 גרם האלו - עבדנו על כל גרם... וגם 2,660 ו 2,730 ) והינה בלי עין הרע גדלו יפה והשלימו את הפערים.

 

אל תדאגי. העיקר רפואה שלמה לך.

 

 

התינוק הזה אפילו לא גמר שמיני...אומנם הוא לא נחשב פג אבל הוא מאוד רזה ולא ממש רוצה לאכול אלא יותר לישון והאחיות נלחמות איתו על כל רבע בקבוק

הבת שלי נולדה בסוף תשיעי כשהיא נראית בול כמו בתיאור שלך. רזה ונראית כמו זקנה  

 

היום היא עדיין רזה אבל לא זקנה בכלל. סופר אנרגטית. 

 

רק נחת. 

אני תוהה מה יהיה....

תשתדלי להיות איתו כמה שרק אפשר. מה עם הנקה?

אני הייתי פגית, ואמא שלי חשבה שהייתי מאד מכוערת.. ובסוף בגיל שלושה חודשים הרופא כבר המליץ על דיאטת הרזיה..
גם אמא שלי לא הניקה, אבל הקפידה להאכיל כל שלוש שעות.
וגם הכיעור ב"ה עבר..

תני לעצמך ולו זמן להתאושש! הוא עוד יהיה הילד הכי יפה שלך

בכל אופן כניראה שהוא לא יהיה איתי בתקופה הקרובה.....סיפור ארוך

אבל לבקר אותו את יכולה? או מישהו אחר מהמשפחה?

כמה הוא שוקל?

עדין זה לא ברור...מחר יש לנו פגישה בנוגע לזה

תלחמי על זה - זה יתן לך כח. תנוחי מהגדולים אבל על הקטן כדאי להילחם.

 

אני מקווה שזו תגובה שלא מכאיבה לך. אני מגיבה לך תמיד -גם בהורות וגם פה (וגם כאן למעלה). אני מתפללת עליך שה' יתן לך כח. שיסובב את הדברים שיהיה הכי טוב בשבילך ובשביל הקטן.

 

מקווה שהלידה עברה בקלות ולשלום.

אבל הכוח נגמר לי........אחת הסיטואציות שהיו אמורות להיות המשמחות בחיי נהפכה ליגון ואנחה,רק שהשם ירחם

לאט לאט ...

גם אם במעשי עדין המצב נראה רחוק מלהיות טוב יותר...

בחלום בתקווה ובמשקפים שלך תדבקי לכל טיפת טוב...

אפילו אם יש ממש טיפה..

 

והילד אם יש לך כוח תנסי להיות איתו קצת קצת ..

אבל כמה שאפשר

ולבנתיים אל תשכחי להתחזק כדי שבעתיד תוכלי לחזור ולשמוח בפועל עם משפחתך השלמה

אין יאוש בעולם כלל!!!

 

הרבה מזל טוב!!!

 

תשמרי על עצמך במיוחד אחרי הלידה!
 

בן זה רפואה ...

שבעז"ה המצב יתרפא

הבית יתרפא

את תתרפאי

השברים יתאחדו

ולאט לאט האור יצמח ויציף אותך בשמחה אמיתית ומציאותית

 

 

פשוט אין לי יכולת לממש את כל הדברים הנכונים שכתבת

אני משתדלת לראות פה את ההשגחה העליונה אבל אני מתפרקת

הרבה שמחה אושר ונחת

שתזכי לגדלו!

אם את יכולה ויש לך את הכוחות - כדאי לך ללכת להיות איתו כמה שעות בכל יום, אפילו שלא יונק. הוא זקוק לך, אמא שלו, וגם את זקוקה לו ולקשר ביניכם

והאהבה שתראי לו תשפיע לדעתי גם על מראהו החיצוני, והוא יהיה תינוק יפיפה וחמוד!

בכל תחומי חייך!!!!!

זכית להביא בריאה חדשה לעולם!

מקוה שאת מטפלת בעצמך כדי שתתחזקי מכל הבחינות.

 

כל ילד שנולד מקרב את הגאולה, אז אל דאגה! כבר בקרוב משיח יבוא ונראה ממש שהכל הוא לטובה.

אני מאחלת לך שהכל יסתדר, בקלות וללא דאגה. שהתינוק החמוד יגדל להיות חיי"ל בצבא ה'!

יש לך כבר שם בשבילו?

שהיא מעונינת לקרוא.

גם למה זה משנה לך איזה שם היא מתכננת לקרוא? יש הרבה שלא אומרים איזה שם הם מתכננים אפילו לא להורים.

גם הוא קטן אז יש מצב שהברית לא תהיה בזמן.

 

 

 

אני מניחה שכדי להסיח את הדעת מהצער ולהתמקד בשמחה. ובשייכות לתינוק.

 

בעלי עדין קורא לו התינוק אבל אני כבר התחלתי להשתמש בשמו שהרי יקח זמן עד הברית ובבית החולים כבר שאלו אותי איך קוראים לו

טוב שיש לי את השירשורים האלה לרגעים הקשים

זה תמיד מפתיע כמה הם לא דומים לפרסומת של האגיס, אה?

 

לאט לאט הם מקבלים צבע וצורה ועוד תבואי לספר לנו שהוא הכי מהמם בעולם,

זה בסדר שלא מתאהבים במבט ראשון, יש לכם את כל החיים 

הוא נראה לי ממש מסכן,אתמול כמעט בכיתי כשיצאתי מהתינוקיה

מהלידה.

 

ביום הזה אני מרחמת  על כל העולם.

תנוחי.. תתמלאי כוחות ותחבקי אותו מתי שאת מרגישה שאת מסוגלת.. רוב התיוקות מקומטים בהתחלה.. כנראה מישן מעביר עליהם איזה מגהץ אח"כ

אולי עדיף כך