פורום הריון ולידה (עמוד 4798)

אולי זה עוזר שמתעמלים על המיטה

את שוכבת ומנסה לראות שאת יודעת לכווץ את השרירים הטבעתים (גם שרירי הנרתיק וגם שישירי פי הטבעת זה אותו שריר)

לאחר שאת שוללת שכיווץ השרירים האלו הוא לא מעוצמת הכיווץ ברגלים או ממקום אחר תתחילי לכווץ 10 שניות ולהרפות ל10 שניות... ככה כל יום כמה פעמים...

 

דבר נוסף ... שיותר קל לזהותו ולבודדו...

זה תוך כדי עשית שירותים קטנים...

באמצע מתן השתן את מפסיקה וזה בעצם עבודה טובה על שריר השתן...

ככה כמה פעמים

 

הסבר טוב. אבל לגבי עצירה במתן השתן - חשוב לא להגזים עם זה. יש בזה גם פוטנציאל לנזקים. הרחבה אפשר לקרוא כאן: http://www.pelvicfloor.co.il/pages.asp?id=28

ולפותחת - הדף שהפניתי לעיל לקוח מאתר טוב. דפדפי בו (ותשתדלי לא להיבהל מהטקסטים הארוכים...). כל הכבוד לך שאת לוקחת יוזמה לשנות! "חיזוקים חיוביים" - גישה מעולה

 

 

ממליצה מאד ללכת ליוגה נשית.

 סתם נסיון להרוויח עוד כסף על חשבון הצרכן..

לטעמי אקמול- במינון הכי נמוך יעשה את אותה עבודה בדיוק ואולי אפילו טוב יותר

למשוח את החניכיים במעט אקמול, וזה עובר.

 

זה כמובן במקרה שאת מעוניינת בתכשיר כלשהו.

גישתי היא שאקמול נותנים רק במקרים מאוד חריגים, וכאבי שיניים זה חלק מהתהליך הארוך של לגדל ילדים..

פשוט צריך להאזר בסבלנות

את הנוזל על החניכיים?

בלי קשר למינון.. לפי גיל וכו'?

אני כן. הם מאלחשים את המקום. ומרגיעים איזורית

ונכאבים הכי כואבים זה כאבי שיניים ואין סיבה שתינוק יסבול סתם. זה לא שהגוף נלחם בוירוס או משו.

היא ממ סובלת

אז למרוח על החניכיים מעט בלי זילופ כמותית לפי גיל ישר לפה

 

אנא ענו לי 

הייתי מורחת ג'ל מאלחש- בייביגם ג'ל, טיג'ל ודומיהם.

ואם ממש ממש סובלים- לתת אקמול לפני המינון המתאים למשקל של הילד.

שימי באצבע שלך ותמרחי בחניכיים שלה.

זה מאלחש וממש מרגיע.

 

 

וככה מורחת.
או נר אקמול.

שימי לב שלפעמים לכאבי שיניים נלוים גם כאבי אזנים . כדאי לגעת קלות באוזן. אם כואב שם היא בדכ תקפוץ מכאב, אז כדאי לשים שם גם כן טיפות.

(דש מביתי הצורחת גם היא מכאבי שינים ואזנים גם יחד)

היום פחות הצלחתי להוציא אותה טיפלה לטיול

 

הגענו הביתה מקלחת אוכל ונירדמה המתוקה. 

ממחר כבר יהיה לי את הג'ל

 

רפואה שלמה

לכל המתוקים של עם ישראל

לבדיקה כללית.

לפעמים יחד עם השיניים מתלבש עוד משהו שאנחנו לא מזהים לבד...

וחבל שהיא תסבול סתם.

התעוררות ב05:30.. שעה ניפלאה..

אחריי האוכל- זה עוזר פלאים...ממש חזרה לעצמה

עצם זה שהאגרופים לא נכנסים בכח לפה ומנסים לרכך את הכאב שלה

זה מעולה מחייכת וטובת לב 

אבל לדעתי זה בזבוז כסף, כי אקמול עושה את אותה הפעולה..

ואגב אם תקראו בהוראות היצרן, על כמה מאותם חומרים המומלצים להקלה על כאבי בקיעת השיניים כתוב שצריך להמנע מבליעה.. קצת מוזר לא?

 

ואקמול לא רק נלחם בוירוסים הוא גם מקל על כאבים

לשם כך נועד

 

אקמול פועל על מרכזים במוח - כך הוא חוסם את הכאב. הפעולה שלו היא נרחבת.

ואילו טי ג'ל ודומיו מאלחשים מקומית.

 

ההשערה שלי היא שגם אקמולי שמורחים מקומית על החניכיים קודם נבלע במערכת העיכול ורק אח"כ פעיל.

 

לדעתי כל עוד ניתן לאלחש מקומית עדיף.

אני פשוט אומרת לעצמי אני עושה את זה בשבילם בעצם, כדי שאחר כך אחזור הביתה עם יותר כוחות לטפל בהם וכו׳ וזה עוזר לי.
במיוחד כשאת יודעת שהקטנה בידיים טובות, אז למה לדאוג?...

(יצאתי עם בעלי למסעדה וגם בדיוק התחילו טילים. (סוף צוק איתן.. אבל בכל זאת היה כיף)
בפעם השניה חרדתי לפני, וכשיצאתי (לריאיון עבודה) הייתי טרודה ופחות. חשבתי על זה. כנררה שמתרגלים וגם מתרגלים לסמוך…
העיקר שתהני!

כי הקטנה לא מוכנה אפילו שסבתא תחזיק אותה יותר מ5 דקות...גם כשאני לידה..ואז בוכה בכי כזה מפוחד ומעורר רחמים..

אבל מבינה מאוד את התחושה!
תגידי לעצמך כמה זה יעזור לה שאמא שלה תתחדש ותחזור עם כוחות

איזה יום מיוחד ללדת בו

וסיפור הלידה מקסים, כל הכבוד שסיבת בבית כל כך הרבה צירים...

מזל טוב מזל טוב! שתכו לגדלה מתוך נחת גשמי ורוחני , ושהמשיח כבר יבוא!

איזה יופי של סיפור לידה..איזו קפיצה בפתיחה.

שתזכו לגדלה בנחת,בריאות ושמחה..

יש בכסא כסא מעל חצי שנה..

ממליצה פגי- הכי טובה

חוץ מזה שהיא נורא טרנדית ואופנתית- האמבטיה שלה נראית כמו קערה,

ולא בטוח שהיא נוחה/ גדולה מספיק...

בה רק באמבטיה ואחרי זה קנתה טיולון פשוט לחלוטין.

היא תופסת המון מקום באוטו וחוץ מיופי היא לא ממש שווה.- כך לטענתה.

 

מתוך ניסיון אישי.... כדאי להתפשר קצת על היופי בשביל הנוחות.

 עגלה צריכה להיות קלה, לא תופסת מקום רב, נוחה לתינוק ולא שהטיולון יהיה כמו כיסא ישיבה.

 

כדאי לכם ללכת להרבה חנויות ולראות לנסות לקפל להרים לבדוק את הכובד...

 

 בהצלחה

והיום אני לא מצטערת על זה, אחי קנה לבת שלו לפפני 8 חודשים והוא טוען שהיא מסורבלת נורא.

אם יש לכם את הסכום להשקיע אנחנו אחרי סיבוב ברוב החנויות (בלי הגזמה) הלכנו על פג סטוקי גם מהממת אופנתית, אמבטיה גדולה ונוחה לתינוק. מה שכן היא גדולה כמו כל העגלות החדשות אבל לפחות לא מסורבלת בתפעול. מתקפלת בקלות ממש.

וכמו כן יש לפג שירות מעולה!!!!!

הנה קישור: http://2baby.co.il/item.asp?itemid=263 (יש אותה בעוד מלא צבעים פשוט זה מה שמצאתי)

היא מאד כבדה ומסורבלת, ענקית, יקרה ומעצבנת. היתרון הגדול שלה הוא העיצוב, אבל זה לא שווה את זה...

בקופ״ח, זה לא בעיה...
כדאי לך להזדרז כי אם באמת יש חיידק אז לוקח בערך שלושה ימים עד שיש תשובות.
(לכל חיידק מתאימה אנטיביוטיקה אחרת ומאוד חשוב לדעת את סוג החיידק)
רפו״ש במהרה בע״ה!!

והלאה תרגישי יותר את הבעיטות..

 

אל תתלהבי להרגיש זה לפעמים כואב 

 

לעיתים הייתי ממש ניבהלת מזה.. כמה ישר לשנות תנוחה

עלמנת לא להרגיש

זה הזמן להחליט מה "חייבים" ומה "רוצים".

רחמנות עליה- שימי לב כמה היא סובלת מההמוניות 

ורחמנות עליכם- כמה זה מוציא מכם אנרגיות.

 

אנחנו באופן אישי ממעטים לצאת מהבית למקומות רועשים וגם כשכן- נערכים לזה מראש.

קודם כל טובת הילדים- את הקטנה אני מרדימה בזמני הארוחות שיש עוד דודים ומלא רעש ובכלל מבלה איתה הרבה זמן בחדר השינה השקט למרות שזה בא על חשבון השינה, האוכל שלי, וההנאה מהמפגש המשפחתי.

כדי להקל עלינו ההורים אחד מאיתנו ישן טוב צהרים לפני הנסיעה והוא זה שנשאר ער עם הילד התורן שלא נרדם. (אני מתכוננת לזה גם ברמת הפיג'מה והכסר"ש והנעלי בית שיתאים להסתובב בסלון)

וגם ביום אנחנו מתחלפים ולפיזה מתכננים את המניינים וכו'.

 

גם באירועים ש'חייבים' כמו חתונה של אחותי, חודש וחצי אחרי לידה,  הגעתי עם הילדים, בעלי נשאר המינימום הנצרך ויצא עם הילדים. אני נשארתי עוד קצת להראות נוכחות ברחבת הריקודים ופרשתי גם אני.

גם כשחייבים, אפשר לעשות את המינימום.

 

לגבי אירוח, אם המתארחים שעושים רעש גם ישנים באותו בית ככה שלכל אורך חג/ שבת יש את אותה רמת דציבלים תשקלו לחפש דירה ריקה באיזור המגורים ולהיות שם.

שיקול נוסף זה הנסיעות שיכולות לחרפן את הקטנים.

אולי אם כבר אתם נוסעים אפשר להיות חג ראשון ושבת באותו מקום? ככה יהיה פחות שינויים...

 

בקיצור, אני בטוחה שתוכלי למצוא פתרון ביניים, גם אם חייבים לנסוע אפשר למזער נזקים ובכלל לחשוב שוב על המונח 'חייבים' (אם לא הייתי מניקה בכלל לא הייתי מביאה את הילדים לחתונה שזה לאמלל אותם והייתי סופגת את ההערות)

הקטנה שלנו ממש רגועה ונוחה. אבל כשאנחנו נוסעים/נפגשים עם ההורים של בעלי היא על הפנים. וברור לי שזה בגלל מה שאני משדרת (לא לעלות עליי בבקשה..) ממש רע לי איתם ובטוח שהיא קולטת.. זו גם נקודה שצריך לקחת בחשבון..

את אומרת שאת צריכה להרגיע אותה,אתן מסתגרות לכן בחדר (כמשפחה או רק היא)

את מרגיעה אותה, והיא התירוץ שלך להתחמק משהייה ארוכה שלא נעימה לך...

רק שאז הם מתעצבנים (וקצת בצדק) שהם לא רואים אותה..

הבת שלך היא לא מוצג מוזיאוני ולא צעצוע. גם חמי וחמותי נהגו לחשוב שהילדים שלי הם הצעצועים שלהם. האמת שעד היום. כשהייתי צריכה להיעלם בחדר ולהרגיע אותה, בעלי ניצב שם איתן להשתיק אותם. גם אותו זה עיצבן. ובלי קשר, נראה לי שגם העובדה שחמותי היא אשה קולנית מאוד גרמה לבת שלי לפחד ממנה. 

לכן היא מפחדת מאחרים

מה גם ששבירת שיגרה זה דבר שלא פשוט להם.. ולכן לפעמים כשנמצאים במקום אחר- בגילאים הללו- הם מעדיפים להתמך במי שהם מכירים ובוטחים בו הכי- שזה ההורים.

 

אצל ההורים שלי תמיד מאוד מאוד רועש, יש הרבה מבוגרים, ילדים, ורק עכשיו לאחרונה (שנה ותשע) הילדון התחיל להלחץ פחות מהשהות שם, אם כי עדיין יש מצבים שרק נדבק אלינו ולא מוכן ללכת לאף אחד...
הוא פשוט כזה, חשדן מאוד מזרים, וראינו את זה עליו כבר מגיל ממש ממש קטן.
אין הרבה מה לעשות, אנחנו פשוט מגבים את זה ונותנים לו תחושת בטחון (משתדלים...) שאנחנו תמיד איתו וכו׳.
מה שמעודד- שלפחות במעגל המשפחתי, זה נהיה יותר קל ככל שהם גדלים כי הם זוכרים יותר, וממילא פחות חוששים.

מזהים סביבה מוכרת ואנשים מוכרים..ואצל תינוקות מה שמוכר זה מרגיע וטוב.

ומקום חדש ואנשים חדשים זה מפחיד ומבלבל.

שלנו מגיל 3 חודשים או לפני בוכה ומפחדת אם משהו אחר מחזיק אותה..אפילו סבתא.
ובבית היא יותר חברותית.

מה עושים?
מקבלים בהבנה,ממשיכים לחיות.
וכשמגיעים למקום חדש אז עושים הסתגלות איטית-לא ישר לתת לאחרים להסתער עליה.

נכדה ראשונה וכולם ממש מתלהבים ממנה (בקטע טוב!) וזה ממש יבאס ואולי גם יעליב אם כל פעם ניקח אותה לחדר…

הם אנשים בוגרים. עם כל ההתלהבות הם יכולים לחכות לזמן מתאים. תחפשי גם את מתי כן אפשר לתת אותה. כשנוסעים לשבת שלמה אפשר למצוא זמן ולא בבת אחת כולם עליה. היא לא צעצוע.

אוספת את בתי ופשוט נעלמת לחדר!

 

אין ברירה !

 

שיגידו מה שיגידו...גם לוקחת מהידיים ישר שהיא בוכה

לא נותנת לה לבכות אצל אחרים- "משפחה "- זרים

כולם רוצים לקלח להחליף.. בשום אופן- יש לה אמא!

 

דודים דודות.. אחיינים לחבק לנשק לאהוב  וזהו

גם אני לוקחת את הילדה שלי 

שכבר בת 9 חודשים אבל עדיין יונקת 

לחדר להניק , להרגיע ..

 

והבת שלי נכדה יחידה אצל ההורים של בעלי ובכל זאת יש גבולות לפעמים...
ב"ה הם יודעים לטפל בתינוקות אבל גם לי יש לפעמים גבולות...
ויצא לי להגיד לא להוציא אותה מהלול כי היא סופסוף התחילה לשחק יפה לבד(היא המון על הידיים אצלם ואח"כ חוזרת מפונקת הביתה) ולא לעשות לה משהו מסוים כי נראה לי שלא כיף לה או מסוכן מידי וכו'...
נכון שצריך לשחרר אבל אסור מידי אחרת הילדה תהיה מבולבלת ומסכנה (זה גם תלוי באופי של התינוקת שלי אוהבת את היחס מההתחלה יחסית אבל לפעמים רואים שהיא עייפה כבר וכאלה ואומרים שעכשיו היא רק אצלנו או משהו)

האגן...
בהריון בערך סביב שבוע 12-13 לפי קצב הגדילה לאט לאט הרחם יוצא לכיוון חללה הבטן ואז יש סכנה כשמקבלים מכה... בשלב כ"כ מוקדם אין חשש לנזק ממכה בבטן בגלל שהעצמות של האגן עדיין מגנות על הרחם...

ריבוי או מיעוט קל לפעמים מופיע ונעלם...

כל עוד זו חריגה קלה, וזה לא עקבי, לא מייחסים לזה חשיבות כ"כ

לי בדקו בקופ"ח והיה תקין, יום אח"כ בבית חולים בדקו שוב- אבל הפעם הם עשו בדיקה יותר מעמיקה- נראה לי שבדקו אם חבל הטבור נמצא שם או לא- והיה מיעוט.

בס"ד

 

המתוק בן חמישה חודשים וממש חששתי לפני הצום איך יהיה, תכננתי לשאוב שלא אצטרך להניק כל הזמן (ככה עשיתי בתשעה באב וזה היה טוב) ולא כל כך הספקתי, בסוף ב"ה גם היה חלב בשפע (פעם אחת הבאתי לו קצת מהבקבוק אבל זה גם ככה לא הספיק לו) וגם ב"ה א פילו היינו בערבית קצת ובנעילה.

 

שתהיה בעז"ה שנה טובה לכולם וגמר טוב!

היה יחסית סביר עד הסוף, כמובן ששכבתי במיטה כמעט כל היום.
רק כששתיתי בסוף הצום התחלתי להקיא....
עדיין לא יודעת איך להחזיר את הנוזלים לגוף....

הרגשתי טוב אבל חלשה נורא.. ב"ה היה מספיק חלב אז לא נתתי שאוב..

בערב הלכתי לתפילה ושאר בצום העברתי בשינה/קריאה בשכיבה..
ב"ה עבר בסדר גמור..

שבוע 17 ופחדתי מבחילות והקאות (ביום רגיל אם אני בצום עד עשר כבר יש לי בחילות..)
ובניסי ניסים הרגשתי טוב כל הצום בלי בחילות בכלל!!
כמובן בבית כל היום.. התפללתי את כל התפילות ונחתי במיטה..
שנה טובה!!

אני מניקה הנקה מלאה ובשבוע 11.
היה לי התר לשתות ולאכול לשיעורין כל 10 דק
נפשית לא הייתי מסוגלת.
אז שתיתי פעמיים שיעורין של מיץ ענבים.
ועכשיו אני מרגישה נורא ואיום.

יואו הריון והנקה ולצום, אשרייך שזכית לקדש כזה יום בכזו מסירות.
התאוששות מהירה תנוחי המון, ותשתדלי להרבות בנוזלים מים ומיצי פירות טבעיים.

מקווה שתתאוששי מהר.

להבא שיעור חשוב באמונה לכולנו.

הוראה של רב היא הוראה.

כמה שקשה נפשית צריך לזכור שלא סתם נותנים היתר, יש תפקיד נוסף שעלינו למלא.

גם לי הייתה הוראה לשתות לשיעורין.
שבוע 27.
הרב אמר כן לאכול אבל הרופא לא הזכיר את זה אז רק שתיתי.
היה באמת קשה ומוזר, אבל אני מודה שכל כך פחדתי שיקרה משהו להריון שלא העזתי לא לשתות. הרופא גם אמר לשתות מתחילת הצום ולא לחכות שלא ארגיש טוב או משהו.
ב"ה היה בסדר גמור, לא הלכתי לביהכנ"ס אבל התפללתי את כל התפילות בבית.
הלוואי ואוכל בשנה הבאה לצום וגם ללכת לביהכנ"ס! אני רואה פה שיש כאלה שהלכו עם קטנטנים..

שבוע 16.
הלכתי לערבית מנחה ונעילה. שחרית בבית..
לשחרית לא הלכתי כי פחדתי שלא ארגיש טוב ודווקא היה בסדר גמור וצמתי הכל.

גמר טוב לכולן!

חודש שישי, שבוע 25 עם קטנציק בן 11 חודשים.
התחיל מצויין.
ב"ה הקטן הצליח להעסיק את עצמו רוב הזמן.
והאיש המקסים גם לקח אותו חלק מהזמן,
אז הצלחתי גם לישון קצת.
אבל לקראת הסוף היה לי ממש קשה.
ובשעה 17:15 בעלי ביקש שאשתה.
אז שתיתי מיץ ענבים בשיעורים 5 פעמים.
ובכיתי תוך כדי...
בעלי התחיל נעילה בבית ואז הלך לביה"כ.
אני התפללתי בבית.
הוא בא לקחת את הילד לברכת כהנים והלכנו ביחד.
אמרתי עם כולם אבינו מלכנו ושמענו תקיעות.
ואז חיכינו לו בגן שעשועים ליד הביה"כ.

מרגישה שעשינו את הכי טוב שיכלנו.
שנזכה לשנה מתוקה ושמחה!

כמה שחששתי בסוף היה בסדר,

אפילו הקטנה הסכימה לשתות מבקבוק!!!!!!!

וזה ממש נס כי עד עכשיו היתה מסרבת בעקשנות...

אז ב"ה הארוחה שדילגתי עליה נתנה לי כוחות להניק בהמשך עוד ארוחה ב16:30 ואח"כ היא חיכתה לי בסבלנות עד שהתאוששתי והתרבה החלב.

מבחינה גופנית- צמתי הכל והרגשתי טוב. אבל מבחינה נפשית- בכיתי כל היום.. הרגשתי נורא. שבוע 25 ורציתי ככ להיות בבית כנסת וגם מה שהתפללתי בבית לא היה מוצלח במיוחד.. בהפסקה בצהרים בעלי בא וראה אותי שבורה.. הוא הקריא לי שיחה של ר' צבי מאיר על עבודת ה' בכל מצב גם אם לא הזדמן לי להתפלל כמו שחשבתי.. זה חיזק אותי והלכתי לנעילה! כמובן שישבתי כל התפילה אבל זה שיפר לי מאוד את המצברוח..
רק שעכשיו מרגישה נורא אחרי שאכלתי והקאתי (מי זוכר מה זה?? משבוע 15 לא נפגשתי איתם..).
מקווה לחזור לעצמי במהירות

שבוע 16.
הרופאה והרב התירו לי לשתות את השיעור המותר כל 10 דקות כבר מתחילת הצום. אז חיכיתי חצי שעה ושתיתי. לא כל 10 דקות כי הילדים העסיקו אותי, אבל יחסית כן השתדלתי.
ברוך ה' שהספקתי למדוד ולסמן בכוס מה הכמות לפני כניסת הצום.
היה לי היתר לאכול אם ארגיש ממש לא טוב, אבל זה לא קרה ברוך ה'.

בצאת הצום שתיתי שוקו ואכלתי פרוסת עוגה, ואחרי כמה שניות הכח יצא (בתוספת מה ששתיתי לפני כן).
לא נורא. רק חבל שזה הביא כאב ראש חזק כזה :/

ברוך ה', הצום באמת עבר בסדר, אם חושבים על כמה חששתי מפניו... מאחוריי, ברוך ה'.

עם המתוקה.. זה עובר מהר יותר .. איזו זכות !

 

מניקה מלא בת חודשיים וחצי. ב"ה היה מספיק ואפילו הייתי בנעילה.. עכשיו קצת חלשה

הייתי בבית רוב היום. הגדולים (גדולים - קטנים) שמרו על התינוק כשנחתי על הספה.
לתפילת נעילה יצאתי עם הילדים לבית הכנסת. היה מרומם ומיוחד..
ממליצה על 'קלי צום' לצום הבא.. ממש עוזר.
שתהיה לכולן שנה טובה באמת!!!

מניקה מלא בן חמישה חודשים.

תשעה באב עבר עלי זוועה!

הצום עבר בסדר חוץ מהשעה וחצי האחרונות שהייתי גמורה לגמרי.
עכשיו אני עדיין מרגישה חולשה.
צריכה לעבוד מחר

חודשיים אחרי לידה, כמעט לא יצאת מהמיטה. ב"ה שהיה מספיק חלב!!

בסוף חודש חמישי ב"ה..(הריון ראשון, וממש חששתי מהצום)

בהתחלה הייתי רעבה קצת וזה עבר..

היה לי היתר לשתות לשיעורין אז שתיתי מהבוקר.

במהלך היום היה לי כאבי ראש שעברו כששתיתי והרגשתי חולשה בסוף הצום.

וכשנגמר הצום ואכלתי עוגה,פתאום היו לי סחרחורות אולי בגלל הסוכר של העוגה,או שהיו חסרים לי נוזלים..

 

בערב הלכתי לתפילה בבית כנסת וביום התפלתי בבית.

 

מה שהכי עודד אותי לאורך כל הצום שהרגשתי תנועות.

אני בשבוע 7, עם בחילות וכו'.. ולא האמנתי שאני אצליח לצום בלי שיעורים... וקיבלתי היתר מרב לשתות שיעורים מרגע שמתחילה לי בחילה..

אבל ב"ה הכל היה מצוין, זה יום כיפור הכי טוב שהיה לי מאז שהתחתנתי!! הייתי בבית הכנסת כל היום, אפילו עמדתי לא מעט, הייתי חלשה, אבל לא הזדקקתי לשיעורים אפילו פעם אחת!! ובימים רגילים כבר בבוקר אני חייבת לאכול אחרת לא יכולה לטפל בילדים... אבל הייתה לי סיעתא דשמיא!!

וכנראה הקלי-צום הזה באמת יעיל, למרות שלא האמנתי בו ולקחתי סתם כדי לעשות השתדלות..

שנים לקחתי וסוף הצום הייתי מקיאה

זה כבר צום שני שאני לא לוקחת ולא מקיאה

כנראה לא לכולם זה טוב...

הייתה לי בחילה מטורפת ולא הצלחתי להקיא...
אבל מה אכפת לי? העיקר שהצום עבר בשלום..

שתיתי ליטר מיץ ענבים לפני כנראה זה מאוד עזר.

הנקתי ונחתי...

פעם ראשונה שלא הייתי בלידה בצום,הנשים שלי ריחמו עלי הפעם

אל תחכי לתחושה של ׳מלאות׳ בשד, יש לך חלב גם אם את לא מרגישה!!!
כשהתינוק גדל, הגוף לומד לשחרר את החלב בזמן ההנקה עצמה, ולא לפני, בצורה אקראית. זה נקרא ׳רפלקס שחרור החלב׳ והוא מופיע בשעה שהתינוק יונק. ממליצה לך לא לוותר בשלב כל כך מוקדם...
בהצלחה!!!

לא תמיד יש הרגשה כשיש חלב, לפעמים אני מניקה למרות שלא נראה שיש והיא יונקת, נרגעת, עושה גרעפסים, מרטיבה טיטולים…

לא תמיד יש הרגשה כשיש חלב, לפעמים אני מניקה למרות שלא נראה שיש והיא יונקת, נרגעת, עושה גרעפסים, מרטיבה טיטולים…

וכל הייצור של החלב וגם היניקה שלו עוד לא לגמרי התייצבו.
אם את רוצה להמשיך להניק לאורך זמן הייתי מייעצת לך להפגש עם יועצת הנקה.
גם אם את רוצה לשלב לו בקבוק. עדיף להתייעץ ולעשות את זה מסודר.
וזה שיש לך הרגשת מלאות לא אומר שהחלב יברח לאנשהו קצת יותר מאוחר.
ומצד שני אם יש לך הרגשה ריקה לא אומר שלא יווצר חלב חדש תוך כדי שתניקי.

 

מה הסיבה בעצם שאת רוצה להניק חלקית?
האם זה בגלל שאת חושבת שאין לך חלב או בגלל שזה קשה לך ומעיק ויותר מדי זמן וכו'?
אם זה בגלל שאת חושבת שאין לך חלב חבל לוותר ולהכניס לראש את המחשבות האלה לפני שהתייעצת בצורה מסודרת וניסית להניק תקופה מסויימת בלי להוסיף דברים.
אם זה עניין של החלטה של קושי\נוחות זה כבר משהו אחר וזה החלטה שלך. אבל גם אז עדיף לעשות את זה מסודר.

אשמח לשמוע חוות דעת!

תודה

בשש הריונות שלי. ובעז"ה אגיע לשם בקרוב (הריון שביעי)

אשמח לעזור@!

שכחתי לפרט..

יש לי אצלו בדיקה היום ואני קצת בלחץ (בגלל סיפורים לא נעימים ששמעתי מחברות על רופאים באזור ב"ש, חלק לא מקצועיים, חלק לא נחמדים.. )

בקיצור, אשמח לשמוע משובים חיוביים

נראה לי שזה עובר לבד, בהצלחה!

(אולי כדאי לחכות עד שתהיי ממש מוכנה למעשה עצמו)

קורה גם כשאני ממש רוצה וגם לפני.
אבל תודה...

יש בצקת בנרתיק עצמו. יכול להיות שזה קשור. 

להקל- אולי יעזור לשטוף עם הרבה מים חמים או קרים.

אני אהבתי את אוונט הידנית . בפעם הקודמת שאבתי עד גיל 10 חדשים, הפעם הזו בינתיים הקטנצ'יק בן 9 חדשים.

טיפים: לנוח הרבה, לשתות המון, לשאוב כבר עכשיו ולהקפיא - זה נותן רוגע נפשי שמקסימום אם לא תצליחי היום יש לו מוכן,

ובזמן הקפיצות בגדילה כשהיה לי קשה לספק את התוצרת השתמשתי בכדורים שמכילים כל מיני צמחים מבית טבע וטחנתי אגוזים (לא במטחנה- בפה).

אבל אחרי כמה שבועות... התפתחו לי כאבים נוראים בידיים! ( זה היה מאוד כואב.וגם ממש קשה להמשיך להשתמש בשריר התפוס-כואב..)
בקיצור עברתי לחשמלית.
( של מדלה- משאילה מחברה...)
בהצלחה

מאוד אוהבת את הידנית של אוונט.

ב"ה לא נרשמו תופעות של כאבי ידיים...

 

אבל זו אני,

ממליצה לך לנסות ולגלות מה טוב לך...

בהצלחה!

'לחזור לעבודה, להמשיך בהנקה', שהוציאו שתי יועצות הנקה (אחת מהן אני מכירה וממליצה עליה בחום).

אני חושבת שיש שם התייחסות מפורטת להכול: סוגי משאבות, כללים לטיפול בחלב שאוב, איך לתת בקבוק, איך להגביר כמות בשאיבות (לא ראיתי את החוברת אלא רק שמעתי עליה, אז אני מקווה שאני לא טועה).

בהצלחה!

אם את קונה ידנית - של אוונט מצוינת. גם לא יקרה.

אם את מתכננת לשאוב הרבה, הייתי ממליצה לך להשקיע בחשמלית טובה. אלא אם כן יש לך שרירים חזקים ביד...

(לפני שאת קונה אם יש לך אפשרות לנסות של חברה - עוד יותר טוב)

של מדלה נחשבות הכי טובות, שמעתי מהרבה מומחיות.

אני קניתי בעבר את הכי פשוטה שלהם - mini electric - והיה לי על הפנים. היא פשוט הייתה לי חלשה מדי (לעומתי חברה טובה הסתדרה איתה מצוין להרבה זמן)

לאחרונה קניתי את ה swing - הבנתי שהיא הרבה יותר טובה וחזקה.

* אם יש לך "מכבי שלי" - או שאת מכירה מישהי שיש לה ושתקנה בשבילך - בבתי מרקחת שלהם מוכרים אותה יותר בזול, ומכבי שלי נותנים החזר של 50%!! זה כבר ממש לא יוצא יקר כ"כ

* אפשר להזמין מהחברה גדלים שונים של החלק שמתחבר אליך - המשאבה כוללת גודל סטנדרטי אבל אם לא נוח איתו טוב לדעת שאפשר להזמין.

* בקשר לכמויות החלב - נ"ל חשוב לשמור על תדירות השאיבות (כמה שיותר קרוב לאיך שאת מניקה - כל 3 שעות או כיו"ב). אחרת זה יכול ח"ו ממש לפגוע בהנקה...

בהצלחה!

אין לי מכבי שלי ויצא לי 610 (במקום באזור ה900 שמוכרים בשילב). היא ממש שווה וחזקה! אני ממליצה בחום!

המדלה יותר נוחה לי, אין לי נסיון עם חשמליות אחרות אבל לדעתי היא ממש טובה. היא גם קומפקטית וקלה, שזה יתרון אם את מתכננת לסחוב אותה הלוך חזור.

תבדקי רק שיהיה לך בעבודה מקום נח לשאוב שיש בו שקע.

 

טיפים להגברת חלב (עוד לא ניסיתי, אבל לצערי הגיע הזמן לבדוק אותם...):

• לשאוב בשעה קבועה, ולא כמה שיותר מאוחר.
• להסתכל על תמונה/סרטון של הילד, להריח בגד שלו.
• לישון מספיק
• לא לדאוג, להפחית לחץ.
• לאכול מאוזן.
• לשתות המון באופן כללי, ועוד כוס-שתיים בתחילת השאיבה.

הידניות פשוט לא שוות כלום...

 

 

זה מאוד משתנה מאישה לאישה, ותלוי בהעדפה אישית...

וזה בהחלט הספיק לי. שאבתי איתה הרבה והיה לי בסדר גמור.

לא התאים לי בכלל להתחיל להסתבך עם חיפוש חשמל וחדר סגור וזה.

אה, ולא היו לי שום כאבים בידיים. כשהזרם מתחיל להתחזק צריך פשוט ללחוץ פחות בקצב מהיר ולתת כל פעם להרבה חלב לצאת ואז לשחרר טיפה ואקום וללחוץ שוב.

טיפים להגברת חלב- לשתות המון. לפני שאיבה, תוך כדי השאיבה ובסוף השאיבה.

מוסרים משאבות טובות באגורה.

ואת לא רואה פצע מדמם מאוד,

זה בסדר, צבע של חלב אם משתנה מאישה לאישה, ותלוי בהרבה גורמים (הואגם משתנה אצל אותה אישה)

אין שום צורך לזרוק...

בשורות טובות ותעדכני מה איתך

אבל ב"ה מרגישה תנועעות כרגיל מאז...

בס"ד

 

שלי גם בת 10 חודשים. 

 

תרימי לה את המזרון. (את יכולה לשים מתחת לקצה מגבת מקופלת ואז נוצר שיפוע)

 

אנחנו עשינו לה בהוראת רופא, אינהלציה + כדור בוטניזול וב"ה זה עוזר.

 

רפואה שלמה!

תעשי לה עיסויים, שמן  אקליפטוס על הכרית או במכשיר אדים קרים- לתת לה לחות לחד. רק להקפיד להחליף כל יום את המים.

מי מלח באף.

הרבה בהצלחה.

ותלכי לרופא... זה כתוספת מאוד עוזר מניסיון

פעמים רבות זה עוזר במצבי שיעול קשים. (זהירות, בבוקר החדר יסריח קשות- אבל זה שווה!!)

היא אוכלת משהו חלבי? יונקת?
חלב לפעמים גורם לאלרגיה בקטנה - ליחה, נזלת…

התזונה של האם משפיעה בהנקה..

א. למרות שעדין לא ממש קר- לדאוג שבמעבר בין המקלחת לפיג'מה היא לא תתקרר בכלל. וכמובן- פיג'מה חמה מספיק.

ב. אם היא אוכלת מוצקים- אז עדיף להימנע מפירות הדר (למרות שיש בהם קצת ויטמין C הם גם עלולים לגרום לליחה) ובמקביל- לתת פירות וירקות עשירים בויטמין C (קיווי, פלפל אדום). וכמו שכתבו- לגמרי להוריד לה מוצרי חלב אם היא אוכלת.

ג. עיסוי בחזה: עם שמן זית או ערק (או שניהם. אני ראיתי שערק ממש יכול לעזור.)- אחרי המקלחת, עיסוי עדין מקדימה ומאחורה באיזור הריאות, ומיד להלביש חם.

ד. רפלקסולוגיה- . ממליצה לך ללכת פעם אחת לרפלקסולוגית שתראה לך את המיקום והתנועה המדויקים. לנו זה עזר מאוד כמה פעמים.

ה. יש תכשירים שונים- הומאופתיים או על בסיס טימין, שאפשר לקנות בלי מרשם רופא. לנו לא כ"כ עזרו- אבל יש כאלה שכן עוזר להם. בכל אופן, צריך לוודא שאפשר לתת אותם לילדה מתחת לגיל שנה.

 

 

 

רפואה שלמה!

בדכ זה לא מושפע ממה שאכלת קודם.

אין סיבה לדיכאון.
הכי הרבה- תצטרכי להיות במעקב ולהימנע ממתוק.
ולהקפיד על התזונה, כפי שאת עושה- תמיד טוב.

אם אין לך סכרת, הבדיקה תצא תקינה. ואם יש, כדאי להתחיל לשמור כמה שיותר מהר. זה קשה, אבל אנחנו עושות את זה למען מטרה חשובה
אצלי בהיריון ראשון גם יצא בהתחלה גבולי אבל ההעמסה של המאה יצאה בסדר... בהצלחה!!!

בנתיים המנעי מסוכרים במיוחד בבוקר...

 

ממש כך!

 

תמנעי מסוכר...

 

אחריי סוכות תעשי 100 וב"ה יצא תקין..

והעמסה של ה100 יצאה תקינה.

באיזה שבוע את?

לדעתי לא כדאי לחכות עד אחרי סוכות.

לא בלחץ לעשות דווקא היום- מחר

אבל לא כדאי לחכות הרבה מידי זמן:

אם יש סכרת- חשוב כבר להתחיל בדיאטה

ואם אין כלום- תורידי לך לחץ גדול מעצמך....

חבל לדחות.

אם כן אעשה את הבדיקה לפני סוכות, זה יהיה כנראה בשבוע הבא.
יש איזה סיבה לא לעשות את הבדיקה קרוב ליום כיפור? גם ככה אני חוששת מאד מיום כיפור, ואני אמורה כנראה לשתות לשיעורין לאורך כל הצום (כך אמר הרופא, נשאל גם את הרב כמובן).

האם ההעמסה של 100 משפיעה על ההרגשה גם כמה ימים קדימה? כך שעדיף לעשות ביום ראשון/שני לכל המאוחר?

המון תודה, אולי באמת אעשה.
למרות שגם לקבל אבחון של סכרת אני לא רוצה לפני סוכות.. מעדיפה לשמור כמה שאפשר ככה, ולא להתחיל בדיוק אז עם הבדיקות, כשיש עומס ומתארחים. אני יודעת שזה נשמע דבילי לגמרי..

ולשואלת: אני בשבוע 25.
תודה!

בהעמסה של מאה.

באותו היום הייתי לא מתפקדת לחלוטין..
וביום שאחרי היה טוב יותר

לדעתי אל תעשי קרוב מידי ליו"כ
וגם אל תדחי את זה לאחרי סוכות

זה אומר שלא הולכים לבדיקה הזאת לבד?
לא רוצה להכריח את בעלי לשרוף שם שלוש שעות, נראה לי חבל. אולי רק לומר לו שיבוא לקחת אותי..

תודה!!

רק בסוף יש קצת סחרחורת וחולשה

אז תקחי איתך קצת שוקולד או משהו כזה ותאכלי בקופ"ח אחרי הבדיקה

וכשתגיעי הביתה תאכלי תשתי ותנוחי קצת וזה הכל

זה היה נראה לי מסובך עד בלתי אפשרי למצוא יום שאני יכולה לוותר עליו וגם שלא יהיה מדי קרוב ליום כיפור.

 

את לא יכולה לדעת איך הגוף שלך יגיב לכזו מכת סוכר.

 

ואני ממש לא היחידה שמרגישה ככה.

 

כל הנשים במשפחה שלי ככה וגם המוני חברות מסביבי.

 

בכלל לא נדיר.

 

אני הרגשתי שאני עומדת להתעלף ונתנו לי ספה לשכב עליה לחכות לבדיקת דם כל פעם.

 

רק אחרי שאכלתי טוב וישנתי אחה"צ התחלתי להרגיש בנאדם שוב..

 

אם תרצי אפנה אלייך באישי אם יש לך עוד שאלות

קצת חולשה וזה עובר.

תודה

זה אומר שיש סיכוי שארגיש סביר גם ב-100?
ממש מתלבטת אם אצטרך להטריח את בעלי.
אני מבינה שלנהוג כנראה לא כדאי. אצטרך מונית.

בינתיים תודה על העצות, עזרתן לי לראות איפה הבעיות ומה כדאי..

שתהיה שנה טובה ומבורכת בכל העניינים לכולן!

במקרה שלי נתנו לכולם מקום לשבת/ לנוח

זה בכל זאת 4 שעות, פשוט צריך למצוא איך להעביר את הזמן.

נהגתי לשם ובחזרה ללא בעיה, מרחק של 25 דקות נסיעה, אפילו חשבתי לחזור לעבודה...

 

וב100 היה ערך אחד גבוה שזה אומר גבולי 

אז בסך הכל שלחו לדיאטנית  (אבל בלי מעקב)

השינוי בתזונה (חוץ ממיצים) הוא לא כ"כ דרסטי 

שיהיה המון בהצלחה!!

מקווה שזה לא סוכרת הריון

אבל גם אם כן לא סוף העולם 

דבר נוסף יש קשר אם יש סוכרת במשפחה או סוכרת הריון...

 

בסוף הלכתי ביום רביעי לפני יום כיפור.
הלכתי לבד, עם האוטו..
בהתחלה לא היה כח כך נורא, קצת בחילה.
מה שהיה מציק הוא שלא היה מקום לשבת בו - נתנו לי מיטה אבל כל רגע היו צריכים אותה למשהו אחר ( עוד הריוניות בהעמסה שנראו יותר מסכנות ממני).

בחדר ההמתנה היה חם ורועש כך שברחתי משם לפני שאתעלף ופשוט ישבתי על כיסא אצל האחיות.

דווקא בסוף הרגשתי פתאום נורא!
אז כבר קיבלתי מיטה ובאמת כמעט התעלפתי בה.. ב"ה שהיה לי די אוכל.

עם התוצאות הגיע ההסבר:
ב"ה כל הבדיקות יצאו תקינות, ובאחרונה אפילו הייתי מתחת לטווח - סוכר 40...

אבל אחרי המנוחה חזרתי לפעילות כל היום.
והכי חשוב שיצא תקין. מודה לה' שוב ושוב ברגע שאני נזכרת בזה.

שתהיה לכולנו שנה טובה ומתוקה, גמר טוב!