פורום הריון ולידה (עמוד 48)

וגם קרית יובל

לדעתי עונה גם על שאר הנקודות שרצית

בהצלחה💜

יכול להיות גם בגלל הדעות רקע של חמיך (שאני יותר ממבינה למה זה הכניס אותך למגננה...

זה באמת חשיבה מעוותת להצדיקנאלימות כלפי ילד)

אבל יותר משמטריד הרגשות של חמיך

מטריד מה השדר לילד

בעניים שלו

אבא שרט אותי

סבא אומר שמגיע לי

אמא אומרת שאבא רע והיא תגן עלי

בעיני התגובה הנכונה היתה צריכה להיות

הבהרה שאבא לא התכוון לתוצאה

וזה היה בטעות

אבל גם אין מקום למכות כלפי אחותו הקטנה

ומול חמיך

בהתחלה היה לי אינסטינקט לכתוב לך שאפשר להתנצל ולהגיד שאולי היית צריכה להגיב ברוגע יותר

אבל אחרי שכתבת שהוא מצדיק גננות מצעללות עבר לי

אז לא יודעת מה הייתי עושה

כבר בעלי ואני הבהרנו עוד אתמול מול הילד שזה היה בלי כוונה לכן באמת לא הרגשתי במעמד הזה צורך לחזור על זה שוב... הרי זה כלכך מובן מאליו לי ולילד שזה היה בלי כוונה

והיה לי חשוב להבהיר בסיטואציה הזו לילד "אף אחד לא יפגע לך בגוף" כי בדיוק בימים האחרונים יש תקרית בגן של ילד שמרביץ לו והבן שלי לא מחזיר.

לכן רציתי שידע שזה לא לגיטימי שאדם מבוגר יגיד לו "מגיע לך" על פגיעה בגוף.

ומלאך שלי זה כינוי תמידי שכל המשפחה אומרת לו אז יצא לי בהרגל, לא כנחמה או משהו😅

שמבוסבים על ההיכרות שלך איתו והדעות שלו

לא בהכרך שהפרשנות של הילד זהה

יכול להיות שבעיני הילד זה

הרבצתי לאחותי

אבא ניסה להפריד בנינו

בטעות הוא שרט אותי (במיוחד אם כבר דובר ערב קודם שזה היה בטעות)

ולכן התוצאה הזאת מגיע לי

הילד עשה פרצוף חצי בוכה עם קול של עצב והסתכל עליי...

הרי חמי לא יודע אם זה בכוונה או לא

הוא יודע שגם הבן שלו(בעלי) כמוהו תומך באלימות כלפי ילדים כדי שלא יצאו פושטקים. (=אבל בפועל הוא לא מרים עליהם יד אפעם כי יודע שזה יגרום סכסוך גדול ביננו)

אז מלבד תגובת הילד גם יצאתי מנק' הנחה שחמי אולי חושב שבאמת עשה לו את זה בכוונה...

ותגובת ה"מגיע לך" לילד חסר ישע שיש לו סימן של שריטה על הגוף פשוט זעזעה אותי ממש.

מלכתחילה היה עדיף לא להגיב כלום.

ואם כבר הגבת, אז מילא היה אפשר להגיד שלא מגיע למישהו שיפגעו בו. אבל כל החלק השני והפניה לילד כמלאך וכו' היה קצת מוגזם.

אבל עכשיו בדיעבד אחרי שזה כבר קרה לא בטוחה שיש מה לעשות.

היתי מגיבה בדיוק אותו דבר

היתה לי סטואציה שחמי פעם אמר לאחד מהילדים אל תעלה למעלה יש שם אבוללה....

עבדתי קשה כדי להוציא את זה מהראש של הילד...

ואמרתי לו  (לילד) אין שם אף אחד אל תפחד

אם חזרתם כל אחד לעניינו, יש מצב שחמיך לא ייחס לדברים חשיבות מרובה.

בכל מקרה, משנכחת בשיחה ברור שיש לך הזכות להתערב בה. 

שכשהוא היה ילד בגן ובבית ספר כל התנהגות רעה היה חוטף סרגל או על היד או על האוזן.

וסיפר לנו שהוא זוכר שהגננת שלו כמעט תלשה לו את האוזן מהמקום איזה יום אחד.

אמרתי לו "אמלה אכזרית, היום על דבר כזה היא היתה יושבת בכלא"

ענה לי "למה כלא? כל הכבוד לה, ככה צריך להתנהג עם ילדים זה חינוך הכי טוב, לא כמו היום"

אולי להוריד פעם הבאה ווליום

אבל מול בעלך זה מקטין אותו וחבל

 20-22.00 בימי חול

ערב שבת- 45 דק אחרי כניסת שבת למשך חצי שעה

איך הבלניות שם?

ואיפה המקווה?

מנצלשת כי יש מצב שאצטרך גם

וכרגע עדין 20:00-22:00. אפשר להתקשר לברר שעות 029961733

הבחינות נחמדות ועדינות

המקווה נמצא קרוב לישיבת ניר, מכירה?

אני צריכה אחרי

מכירה את האזור של ישיבת ניר, לא זוכרת שראיתי מקווה

יש מין גדר חומה כזו, נכנסים בתוכה ושם המקווה

אני לא בטוחה שהם משנים את השעות פתיחה ממש באותו זמן כשמשנים את השעון

תתקשרי לברר

הייתי מתייעצת עם רופאה ו/או אפילו פיזיותרפסטיות טובות מהתחון של רצפת אגן/שיקום לידה לפעמים יודעות.

לודא שאת לא משתמשת בסבון חזק! אפילו להמנע מסבון ושטיפות מים בלבד.

אולי זמנית לשים סיכוך ?

לא יודעת ממש, אבל אלו כיווני חשיבה שעלו לי ומקווה שיהיו לתועלת 

קוראים לה אובסטין.

הקלה מאוד על מצב דומה, תשאלי רופאה אם מתאים לך.

התלבטתי אם זה ניתן לי למקרה דומה, ועכשיו שאת אומרת זה אכן זה.

הם מכותנה והתפר לא בקצה הכף רגל אלא למעלה וזה פחות מפריע

גרביון כותנה לילדות בצבע לבן – מדוגם | גרבי שרייבר

הפסים הכי נעים להן בעור.

@ואז את תראי

רוצה לנסות ולא לטעות

מקווה שזה יהיה מספיק טוב

רעות תקני לי | Facebook

רק אני חייבת להבין מה היתרון של יו יו על פני עגלות אחרות

על פניו נראה  שהסל לא נוח והעגלה לא מתיישבת אז למה ככ מתלהבים ממנה (חוץ מזה שהיא מתקפלת קטן ועולה על מטוס)

אשמח אם מישהי מבינה תרשום כי שקלתי לקנות איתה כבר כמה פעמים

ולזמנים שצריך עגלה קטנה

האמת?

לא יודעת אם הייתי קונה אותה כעגלה ראשית

כי היא לא נוחה בשום צורה

לא לילד ולא לאמא במיוחד אם היא גבוהה

והיא גם לא יציבה

לא יודעת למה אנשים מתלהבים ממנה באמת

כמו שאמרת מלאת חסרונות

היא כן קלה ומחזיקה מעמד ועוברת מילד לילד

אנחנו גרים בקומה גבוהה בלי מעלית וכל קילו נוסף משמעותי מאוד

היא דווקא יחסית יציבה בעיני וממש חזקה ומרגישה איכותית

יש לה בהחלט חסרונות אבל השילוב הזה כרגע מנצח בשבילי..

בכל אין עגלה טובה

יש עגלה מתאימה לצרכים של ההורים

ולא הבנתי מי קונה אותה

ואז התנסיתי בעגלות אחרות וסבלתי.

שתי חברות המליצו לי עליה, ניסיתי וכרגע זנ ממש עונה טוב על הצרכים שלנו 

מרגישים שסוחבים או שהיא רצה קדימה

בעגלות הטוסות בדכ לא מרגישים את המשקל של הילד שיושב ככ

היו פחות טובות בנתונים

או כי את צריכה לסחוב לקומה גבוהה (זה לא אחד מהצרכים שלי )

כי עגלה אחת הייתה כבדה מידי, וכשעברתי לעגלה קלה היא הייתה קלה מידי.. הייתה נופלת ולא יציבה.

מצטרפת לזאת שכתבה שההיגוי ממש נוח

החיסרון שלה זה שאין לה שכיבה מלאה...

וההיגוי שלה פצצה. וגם חזקה מאוד ונשמרת יפה 

אני אישית פחות אוהבת כי היא קטנה ולא נוחה לילד בעיני אבל יש לה בהחלט יתרונות במיוחד אם רוצים טיולון שיחזיק מעמד יפה עם הרבה ילדים 

היא נראית קלילה מידי, ברמה של לא יציבה

לא יודעת אם הייתי רוצה עגלה כזאת כשלתינוק יש אחים

וגם חשוב לי שתהיה עגלה חזקה ויציבה שתשמור על הילד.

וגם לא מתיישבת, שזה מינוס גדול בעיניי.

זה לא קל לשמוע שצריך לבדוק דברים לגבי ההתפתחות של הבן שלך...

דבר ראשון - לגבי אבחון, המילה 'אבחון' כוללת בתוכה המון אפשרויות. בהתפתחות הילד יש שלל אנשי מקצוע, והמטרה באבחון היא לאבחן את הקשיים ולפי זה לטפל ולעזור.

לפעמים אבחון גם כולל מתן אבחנה שמלווה את הילד להמשך החיים (כמו אוטיזם שציינת פה), אבל זה לגמרי לא מחייב. לפעמים מאבחנים קשיים שעל ידי טיפול מצליחים לעזור לילד ללמוד מה שהוא צריך ולהשלים פערים.

ובמיוחד אצל ילדים - כמה שמאבחנים ומטפלים יותר מוקדם, הטיפול יהיה יותר יעיל. כמה שזה מתעכב יותר, הילד צובר פערים ואז צריך לעבוד קשה יותר כדי לקדם אותו.

אז ממליצה לך לא לחכות עם זה, כי זה תהליך עד שמקבלים באמת תור לאבחון, ואחר כך גם לוקח זמן עד שמתחילים טיפול.

ובינתיים בבית תשחקי איתו, תקראו סיפורים, תציירו ביחד, תנסי לתת לו זמן אישי שיקדם אותו, אבל מתוך כיף ביחד, לא בצורה שתדרוש ממנו דברים שקשים לו מידי ותגרום לתסכול.

יכול להיות שהוא מרגיש פחות בטוח בגן וזה משפיע על כמה הוא פעיל/אוכל. יכול להיות שהוא עוד לא רגיל מספיק והוא יתרגל.

יתכן שהגננת משווה אותו לגדולים.

ופעם אחרת תוך פחות מחודש תחפשי מקום אחר שווה ליסוע אפילו קצת יותר רחוק בשביל שה שיהיה לך כיוון

ללחוש זה לא עוזר

הבן שלי גם בן 4 עוד מעט

מכל מה שאמרת, זה שהוא לא ממש מציית להוראות ונראה שהוא לא שומע גם אצלנו זה קורה.

אני מרגישה שהוא מאוד עסוק בעולם שלו ובמה שמעניין אותו.

וקצת קשה לו להתנתק ולענות לי לשאלות.

אז אולי זה עדיין תואם גיל.

לגבי כל השאר חבל שלא לאבחן, היום יש היצע כ"כ רחב של אנשי מקצוע שיכולים לעזור ולקדם. אז למה לא בעצם?

וגם היום שולחים מאוד בקלות על כל דבר, כאמור הבן שלי בן 4 והספקנו כבר גם פיזיותרפיה כשהיה תינוק וגם שלחו פעמיים לבדיקות שמיעה ולאולטרה סאונד ספציפי .

בקיצור זה הנטייה היום וזה מבורך כי תופסים דברים בזמן ויכולים לעזור ולקדם.

בכתה א', ומצאתי הרבה במשותף עם הדברים שסיפרת על הבן שלך. הקשבה להוראות - הגננת אמרה משהו על זה, אבל זה לגמרי עבר (בדיקת שמיעה שעשינו גם בלי קשר מסיבות אחרות היתה תקינה). מוטוריקה - טיפלנו, והשתפר מאוד ב"ה. בררנות באוכל - עדיין, אולי נתיעץ עם דיאטנית בקרוב, אבל אני חושבת שזה קשור אצלו לויסות חושי (-אולי גם אצל הבן שלך?) ומרפאה בעיסוק שמטפלת במוטוריקה יכולה גם לתת לזה מענה (לצערי המרפאה בעיסוק שהיינו אצלה פחות התיחסה לפן הזה שגם פחות עלה באבחון).

הוא ילד מקסים, מתוק, חברותי ומאוד חכם. מסתדר נהדר בבית הספר ב"ה.

לגבי זה שלא רץ לגן - זה נראה לי מאוד אופייני לתקופה של אחרי ההתחלה המרגשת. גם הבת שלי שבת שלוש והתחילה גן חדש התלהבה בהתחלה, ואז הגיע שלב שפחות רצתה ללכת.

אז תהיי בקשב ובשימת לב, כמובן. אבל בבקשה אל תפחדי, פשוט תתחילו לטפל במה שצריך - זה רק יועיל ויעשה טוב לילד

הרבה נחת והצלחה בע"ה!

הוא רק בן ארבע, קשה לו להיות בקשב לאורך זמן. דווקא זה שהוא מחקה חברים זה יפה, זו אסטרטגיה ממש טובה.

גם זה שמתקשה במוטוריקה, טוב שהסבו את תשומת ליבך. תלכי להתפתחות הילד וכדאי לטפל (בטח יתנו לו ריפוי בעיסוק) אבל כל מה שאת מתארת זה קשיים רגילים ונפוצים שעם טיפול מתאים אם ימליצו לך על זה אמורים להשתפר משמעותית. אל תילחצי.

נשמע שהוא מתקשה קצת להסתגל לגן הזה, אולי מרגיש שמצמעדעם לו תווית או שהילדים גדולים ממנו.

ולגבי האוכל האם הוא אוכל בבית בבוקר?

ולגבי החוויה שלך גם כשהבכור שלי היה בן אאבע ואמרו לי שהוא מרביץ ולא גוזר ועוד ועוד חשבתי שהתהפך העולם ולקחתי את זה ממש קשה. היום לבן הארבע שלי גם קשה לגזור... נו לבריאות עד כיתה א הור יצליח בעז"ה. חיבוק.

אם את לא אשת מקצוע, אל תשללי בנחרצות אוטיזם...

כי לפעמים זה יכול לנטוע תקוות שווא...

(גם אני לא מקצועית כמובן, אז אני בכלל לא מכריעה אם מדובר באוטיזם או לא...)

התכוונתי שלמילה "אבחון" אין קשר לאוטיזם בהכרח. אלא כמשמעןת הפשוטה-בדיקה.

תודה לך על הדיוק

ואגב אני כן אשת מקצוע, אבל כמובן שאי אפשר לדעת בכלל ולאבחן או לשלול משהו על גבי הפורום...

לפעמים אני כותבת מהר בכמה דקות שיש לי והניסוח יוצא לא מדויק, מתנצלת.

ובו זמנית הרבה מזה תואם גיל, ואפשר גם להיות קצת חולמני ועם חגורת כתפיים חלשה וקצת בררן בלי קשר לשום בעיה.

יש היום הרבה מודעות לקשיים וזה דבר מבורך אבל לפעמים ממהרים להדביק תגיות לילדים.

אני תמיד בעד תצפית אם יש לך אופציה.

איך הוא מבחינה חברתית?

ובדיקת שמיעה וראיה זה הבסיס לפני כל האבחונים. וגם בדיקת דם בסיסית.

אני לוקחת את ילדיי למכון קדמה שם בד"כ יש תור אפילו לאותו שבוע.

תנסי להקדים או לחפש מכון אחר כי לא הגיוני המתנה של 7 חודשים לתור כזה.

בשלב הבא, פונים להתפתחות הילד ומבקשים לעשות אבחון 

ואבחון ממש לא שווה אוטיזם. 

יתכן שיש לו טונוס שרירים נמוך וזקוק לפיזיותרפיה

יתכן קושי בוויסות חושי וזקוק לריפוי בעיסוק

וזה גם גורם לו פתאום לבררנות באוכל

יתכן וחסר לו ברזל ויש לו פחות תאבון

יכול להיות מליון סיבות

לא תארת פה ילד עם קשיי תקשורת.

תארת ילד שלא שומע/מגיב להוראות כי יתכן מאד שפשוט לא שומע

טבעי מאד שהוא מחפש את הקרבה של החברים מהגן הקודם

ובגלל שזה גן רב גילאי מורכב מאד להשוות עם הגדולים

הרבה נחת ובריאות בקלות ובשמחה

קודם כול - נשמע שזכיתם בגננת טובה וערנית, שלמרות פער הגילאים בגן שאיתו היא מתמודדת היא הצליחה לשים לב אליו.

שנית - אבחון בהתפתחות הילד זה לאו דווקא לאוטיזם. בודקים גם את זה, כמובן, אבל בודקים עוד דברים, כמו למשל קשב וריכוז ועוד דברים.

שלישית - הכותרת של אוטיזם מלחיצה, זה נכון. אבל כיום אוטיזם זו קשת רחבה מאוד, והיא כוללת גם אנשים שממש לא מתפקדים וגם אנשים שנראים לגמרי רגיל, ורק בדקויות יש אצלם שונות מאחרים. עם עזרה נכונה הם יכולים לנהל חיים תקינים ובריאים.

רביעית - מניסיון אישי אני יכולה לומר לך שאבחון של אוטיזם בגיל צעיר זו ברכה גדולה. ואפשר לטפל בצורה מותאמת ולהגיע להישגים טובים מאוד. שלא לדבר על זה שהמסגרת המיוחדת (שלא בהכרח חייבים ללכת אליה, אפשר להשתלב גם במסגרת רגילה) היא מתנה גדולה לילד ולהורים בהרבה בחינות.

אז זהו, מבינה אותך ממש שאת מרגישה מוטרדת נורא, אבל תזכרי שכרגע הכול רק בגדר חשדות, ורק אחרי אבחון תדעו מה בדיוק הקושי.

אז תתחילו בפנייה להתפתחות הילד (המענה לוקח הרבה זמן לפעמים, מזהירה מראש), ובינתיים תבקשו את עזרת הגננת ביצירת תמיכה טובה בשבילו לפי הקשיים הספציפיים שנראים כרגע.

והכי חשוב - תתפללי. לא ש"לא יהיה כלום" (כי זו תפילת שווא), אלא שתמצאו את הדרך הטובה ביותר לעזור לו כדי שיהיה לו טוב בחייו.

ושוב חיבוק!

חוששת שאולי לא כתבתי מספיק באמפתיה, כי אני בעצם כבר עברתי את שלב החששות המטרידים שאת עוברת עכשיו🙈 אז סליחה...❤️❤️

רוב הסיכויים שימליצו על ריפוי בעיסוק .

אולי גם קלינאית תקשורת אם יש משהו בשמיעה או במילוי הוראות וכד'.

זה יכול להיות כמו חוג ולעזור לו. אין מה לחשוש.
 

בדיקת שמיעה לא מזיק לעשות, כי גם להתפתחות הילד תצטרכי לעשות בדיקת שמיעה.

ואולי כדאי ללכת בינתיים לאא''ג שיבדוק אם אין נוזלים באזניים.

חוץ מזה אם הוא יצטרך קלינאית תקשורת כדאי לכם לשנה הבאה לבקש גננת שילוב. זה לא הרבה שעות אבל לנו זה היה ממש טוב והקפיץ את הביטחון של הילד לקראת בית הספר.

ההגשה לועדות לזה באזור פורים אאל''ט. מבקשים דרך הגננת. וכדאי גם שהקלינאית תכתוב באיבחון שהיא ממליצה.

ואגב יכול להיות שהכל תקין ותואם גיל.

והוא יגדל קצת ויצבור ביטחון עצמי והכל יעבור ויסתדר

מניחה שהוא הגדול שלך

אז כמה מילות הרגעה

קודם כל כל מה שאת מתארת הוא בטווח ההגיוני. להמון ילדים יש קושי כזה או אחר גם זה שהוא הקטן בגן זה יכול לגרום לזה שנראה שיש לו פער או באמת קושי מסוים להסתגל לגן (אפילו ברמה הפיזית חושבת על זה שבגיל כזה יכול להיותש יש בגן ילדים שפשוט גדולים ממנו פיזית בהרבה.. אפילו זה יכול לכווץ ילד)

כל הכבוד שקבעת תור באמת ההמתנה מתישה ומעצבנת. בדרך כלל להתקשר לנדנד במכון עוזר (כולם קובעים תור חודשים קדימה אז זה גם מייצר הרבה ביטולים. מי שמנדנד מקבל את כל החורים האלה שנוצרים בלוז)

דבר שני מהצד שלי כאמא- מן הסתם הגננת לא כיף לה להגיד דברים כאלו. אז למה היא כן אומרת? לא רואה סיבה בעולם שגננת נורמלית תגיד דברים כאלו אם לא מרצון טוב לעזור

אם הולכים להתפתחות הילד זה עבודה גם בשבילה למלא שאלונים וכו'- למה לה? רק לטובת הילד.

וגם באמת תחשבי רגע יותר נעים לה לשתוק נכון?

לכן אני בדרך כלל מתיחסת בשמחה לדברים של הגננת

עכשיו לגבי ההצעות שלה

כמה שילד יותר קטן יורת קל לסגור פערים

אבחון הוא הגדרה מקצועית של מצב של ילד. אפשר לדייק בו בדיוק מה הקושי, מה המקור לקושי ולתת תוכנית עבודה.

בפני עצמו אין הרבה מה לעשות  איתו..

כמה שהילד יורת קטן גם יותר קל לקבל דבריםב חינם

תצפית של פסיכולוגית- מהמם! עוד עין מקצועית בחנה את הילד שלך וראתה אותו בגן ביחס לקבוצת בני גילו (בערך כי הוא מהקטנים)

התפתחות הילד- בגיל כזה ממש בעלות מינימלית או חינם

אז לקחת ב2 ידיים מה שנותנים לך...

למשל ילד עם חגורת כתפיים חלשה-יהיה פחות טוב במוטוריקה עדינה ויהיה חלשלוש כזה, וזה משהו שפשוט עובדים עליו.... כמו ילדים שדיחגו על זחילה ואז קשה להם עם כתיבה ....

בעית שמיעה לא אומרת שהוא לא שומע, יכול להיות שהוא שומע פחות טוב או מעוות-למשל ילדים עם נוזלים באוזניים שומעים כאילו הם מתחת למים, הם שומעים ומגיבים, אבל לא תמיד בבירור, או כשיש הרבה רעשים מסביב...

קחי בחשבון שבהתפתחות הילד הכל לוקח מלא זמן, אז ממש כדאי להתייעץ עם הפסיכולוגית של הגן במקביל לתהליך מול התפתחות הילד 

ולהתקשר כל יום לברר אם יש תור פנוי.

זה מוגזם לחכות כל כך הרבה זמן לבדיקת שמיעה.

חוץ מזה אגיד לך שהיא נשמעת גננת ממש טובה ועירנית ושתדעי שלא כולן כאלה.

יש לך רק מה להרוויח מזה שתגיע פסיכולוגית לצפות בו, נדיר שמציעים את זה

בהצלחה!

בסיסי וחלק מזה גם צריך לעשות בדיקת שמיעה וראייה

לא בטוח שהוא לא שומע טוב יש מצב בכלל שהוא לא רואה טוב ומניסיון שלנו זה ממש משפיע על מצב הקשב, והשמיעה

מכירה אותה מהחיים.. כאישיות..יש הרבה מה ללמוד ממנה ..

לא היתי בהדרכת כלות אצלה..

רונית שטרן

רוחמה דשדוש

נעמי בן נתן

יונת פרימן

אורית פג'ו

צריך ללכת להבדק.

ד"א- את עם מניעה? אם לא, עשית בדיקת הריון? אולי היה איזה הריון כימי שגרם להתכווצויות ודימום חזק יותר?

לא בחצי שעה.. יותר.

אני עם דיאפרגמה, לכן מוזר לי.. כשהייתי עם התקן נחושת לא היו לי ככה התכווצויות והיה נגיד דימום כזה..

ולא בדקתי היריון...

הרופא אמר שלא חייב כתר כי זה מורכב מבחינה אסטטית אז נעשה רק אם השן תתחיל לשנות צבע. בדיוק נדמה לי עכשיו שקצת שינתה צבע.. באסה. אחזור אליו לראות מה יגיד

בהצלחה 

זה תלוי גם בסיבה של הטיפול ובבעיה. 

לי עשו בשן קדמית, בינתיים אני בלי כתר אבל השן כן קצת מתחילה לשנות צבע, בינתיים (כבר שנה וחצי) זה בסדר ורק אני שמה לב לזה, לא בולט..

זה מאוד תלוי גם במצב השן ובמה שיישאר ממנה.

מה הרופא אומר?

ומקסימום אם ישתנה הצבע תעשה

הבעיה שיש לי מאחורה חוט מתכת כזה מקובע מהיישור שיניים בגיל ההתבגרות.. אז כל פעם צריכה ללכת לאורתודנט שיו יא ואחרי זה שיחזיר

אבל אולי לא אכפת לי...

זה כן עולה קצת..אבל בסוף לא נורא...

הרופאה אמרה שיש סיכוי שיצטרך כתר.. שלא יודעת מראש בוודאות.. יכל להיות גם שלא..אבל תלוי..

אז לומדת על זה קצת מראש כדי שלא רק אסכים להכל בלי להבין

לפני שנים...

ואחרי כמה שנים השיניים מתחילות לשנות צבע ולהשחיר

עשיתי כתרים, זה הרבה יותר אסטטי ונעים לעין.

מאז ששמתי את הכתרים לפני 6 שנים אני לא שמה לב אליהם בכלל.

ואני שמחה בשבילך שאמרו לך את ההשלכות מיד.

לי עשו טיפול שורש ובכלל לא ידעתי ולא אמרו לי שזה משפיע על הצבע של השן.

משום מה דמיינתי משהו שנראה ממש מלאכותי ..ושנהיה שחור בחיבור לחניכיים כמו שיצא לי לראות לכן זה הלחיץ אותי ..

ובאנונימי אגב כדי שלא יזהו בסביבה הקרובה..כי דברתי על זה

הרופאה אמרה שלא בטוח אבל כנראה אצטרך כתר

.תלויבטיפול שורש ..אולי עד כמה יפגע בשורש של השן ..לא יודעת..

ומאז נכנסתי לסרטים

והיה נדמה לי שרק לי זה קורה

כל ילד והמיוחדות שלו, בדברים שהולכים לו ולנו בקלות ובדברים שהולכים לו ולנו יורת במורכבות והרבה פעמים דווקא האתגרים הופכים בהמשך החיים לכוחות מיוחדים וייחודים ומדהימים בקסמם!

אותו סטייל של בדיחות "נישואין זה כלא" שנגמרו לי השמות כתבה עליהם יפה.

לכל ילד יש את הדרך המיוחדת שלו, בעיניי דיבור הסגנון הזה סתם מקבע התנהגויות וחוסם צמיחה אמיתית

כמו שבתרבות מסויימת ממש מקובל/סבבה/מצחיק להתלונן כמה ההורות או בן/בת הזוג זה עול מעצבן ומעיק, ככה מחלקים כאילו לכל ילד "תפקיד".. תשימי לב שזה גם תמיד מותאם למשפחות של 2-3 ילדים, כאילו ילד גדול ילד קטן, או גדול סנדוויץ וקטן. ומה אם יש 4? מי זה הסנדוויץ? זה פשוט לא קיים בתרבויות האלה.

ברור שלא אצל כולם זה ככה.

אני כן חושבת שבמובן מסוים גם אנשים שחיים באורח החיים הזה מאד נוח להם להתנהל בצורה שבסופו של דבר מביאה על עצמה את ההתנהגויות האלה של הילדים. כלומר הם נגיד ממש מתרגשים מהילד הראשון ומשקיעים בו בטירוף ובגיל גדול יותר מצפים ממנו והופכים אותו ל"גדול" ולרוב הילד מגיב בהתאם ומתנהל בהתאם, רק שבשני הם כבר פחות מולהבים וגם לא ציפו לקושי שבא עם השני ואז הם זורקים יותר בהשקעה עליו וכל התנהגות או צורך מפרשים בתור "טוב הוא ילד שני אז יש לו התנהגות מעצבנת" ואז יחס גורר יחס גם מצד הילד ונוצר מעגל קסמים שרק מחזק את ההתנהלות הזאת. ומי מהם שמביא ילד שלישי בכלל לא התכונן לקושי שבגידול עוד ילד ואז הם עושים את הדבר הקל והנוח - מפנקים אותו ממש, וגם זה הגיוני להם, כי הוא קטן, ואז הפלא ופלא נוצר ילד ממש מפונק. ממש הפתעה..

וככל שזה נהיה יותר מדובר זה נותן לגיטימציה להסתכל ככה על הילדים > להתייחס אליהם בהתאם > לחזק התנהגויות מסוימות > לראות בהם רק את התכונות האלה

נכון יכול להיות שזה בתרבות הפתוחה יותר

כי באמת בקרב הדוסים פחות שמעתי על הביטוי הזה (שמעתי אבל לא באותה צורה רווחת)

כי באמת לפעמים יש ילד אחד שמאתגר יותר מהשאר, ואז להורים יש נקיפות מצפון - איך זה שכאילו את הילד הזה אנחנו פחות אוהבים? הרי צריך להתייחס לכל הילדים בצורה שווה!

אבל העניין הוא שבאמת אי אפשר להתייחס לכל הילדים אותו דבר, כי כל ילד הוא שונה, וכל ילד צריך יחס לפי מה שמתאים לו. בעצם, בגישה היהודית, זה "חנוך לנער על פי דרכו".

אז יכול להיות שהפכו את זה לבדיחה קצת יותר מדי, ויכול להיות שבאמת נוצר פה תיוג מוגזם שמביא לתוצאות לא טובות, אבל במקור - כן, יכול להיות שיהיה ילד אחד מאתגר יותר מהאחרים. (ויכול להיות גם שיהיו כמה מאתגרים, או שכל ילד יאתגר בתחום אחר...😏)

בכל אופן, זה מהמם שאת מתייחסת ככה לילדים שלך! ורואה בהם את הנחת גם כשהם מאתגרים לפעמים.

ומאחלת לך שלעולם לא תחווי אתגרים קשים עם הילדים❤️

לי אין ילדים שדוקא מוציאים אותי מדעתי או משהו כזה

אבל...

הלוואי והיתי מרגישה כמו שתארת..

3 מתוך הילדים שלי הם מתוקים וטובים מממש

אבל...אני לא מצליחה להעריץ כמו שתיארת..

הם מתוקים אבל שונים ממנו וממה שדמיינתי שיהיו..עם הבנה מאוד פשטנית בכללי ויכולת ביטוי דלה יחסית( בלימודים מקבלים עזרה..אבל לי קשה עם היכולת לנהל שיח..להבין את המציאות ...הכל נורא פשטני...וקשה לתקשר ככה...

ואחת גם עם נטיה לבכיינות והפגנות בכי אפילו שגדולה וזה משגע...

אז אין לי בעיה איתם אבל לא מרגישה כמו שציפיתי להרגיש כאמא

זה לא קשור לשרשור אז סליחה מהפותחת אבל נגע לי מה שכתבת.. יכולה לומר לך מנסיון שיש ילדים ואנשים עם איזשהי לקות למידה שכמו חוסמת את הכישורים שלהם מלהתגלות, וזה נשמע ממש כמו שתיארת, מן הסתכלות רדודה כזו על החיים, כאילו שום דבר לא מתקשר לשום דבר בתוך הראש שלהם וזה מבאס ומתסכל.

ולפעמים אם לא רק עוזרים להם נקודתית בשיעורי הבית אלא רגע מבינים מה קורה בתוך הראש, מה ההסתכלות שלהם ואיך אפשר לעזור להם להשלים את החלק החסר בתמונה, פתאום מתגלה כישרון.

גם פרופסור אומן סיפר פעם בראיון שהוא היה ילד מאד איטי וביעוץ הקריירה (הוא למד בארהב, מקובל שם לתת יעוץ בתיכון לתלמידים שידעו מה ללכת ללמוד) המליצו לו ללמוד נגרות. אבל מזל שהוא התעקש שאוהב מתמטיקה ובסוף זכה בנובל...

אז מאחלת לך שתמצאי את הדרך לגלות את החוזקות שלהם ולראות מהם הרבה נחת בכל התחומים

אז בקיצור תגידי תודה שזכית בילדים כאלה ילדים ואל תוציאי לנו את העיניים (סתם סתם אני צוחקת ❤️) 

לתפעל משהו באינסטגרם שלה אז נחשפתי לתוכן הזה בכמות גבוהה + בווצאפ שאני נמצאת שולחים הרבה בדיחות כאלה

ולא הבנתי מה כולם יודעים שאני לא🤷‍♀️

עניין אותי אם אני לא מודעת לתאוריה שקיימת 

אני חושבת שאולי לנסות לשחרר את הדמות שציפינו שיהיו הילדים שלנו יכול להועיל לנו

וברור שגם לי יש ילד מתבכיין אני אומרת לו אני לא מצליחה להבין אותך שאתה בוכה/מדבר ככה..מה אמרת? זה בדכ מאפס אותו

ובכל ילד יש חוזקות תנסי להגדיל ולהעצים את החוזקה של כל אחד (ילד אחד זה זיכרון חד ילד 2 מצייר יפה ילד 3 מסתדר בחברה כמו שפיץ)

ואולי גם כדאי לבדוק איבחון אולי עזרה של קידום מהצד תשפר את המצב

כמובן תיקחי מה שמתאים לך ממה שכתבתי

האמת שלא זכור לי שנתקלתי בבדיחות כאלו. אבל אני יכולה קצת להזדהות עם הרעיון, כי הרבה פעמים קורה שיש איזה ילד שמאתגר אותי וזה לא פשוט.

בתינוק בשנה-שלוש הראשונות. ושאומרים אותו בלי כוונה לסדר כרונולוגי כלומר הילד נחת יכול להגיע גם שני.

ואם זה ככה אני ממש מקווה עבור עצמי שהפתגם נכון... ושאחרי תינוק שמתעורר מלא ושצריך צומי, כביכול יגיע תינוק מהסוג שישן טוב וכאלה. והתרבות שלי היא ממש לא מסוג לצחוק על ילדים ובטח לא מסוג נישואין זה כלא.

מקווה שהסברתי את הההבדל.

גידול נעים (ועם הומור או לפחות מודעות) לכולנו

לפני שנתיים הגדולה שלי הייתה בת 4 והיה קשוח איתה. צרחות אימים, השתוללו והכל.

והבן שאחריה היה יפהייפה בעיניי. התפעלתי ממנו מאוד מאוד.

עכשיו הגדולה שלי מתקשרת מדהים מדהים

והבן שאחריה יש לו התפרצויות

והקטנצ'יק ממיס אותי

והאמת? שכל אחד יש את האור המיוחד שלו.

הבן האמצעי שלי הוא הרגיש מכולם

זה שלפעמים עושה לי בושות ואני מרגישה מולו חסרת אונים, כי הוא חסום לתקשורת

אבל החיוך שלו פשוט מאיר את היקום.

יש לו חיוך כל כך פנימי, שאני ממש נעצרת להשתהות על החיוך הזה.

ולא רק אני אומרת את זה, אגב.

ולפעמים זה עניין של ימים. כל אחד ומה שהוא כבר בגן או בכיתה. וכל אחד עם הרגישויות המיוחדות שלו.

ואני לא מסוגלת לסבול כזאת אמירה על ילדים.בעיניי הדבר הזה הוא הדבר הכי הרסני שהורה יכול לחשוב עם עצמו.

תמצאו את הדרך לאהוב את הילדים שלכם, ואל תנרמלו אמירות כאלה

סתם מכניס מחשבות לראש, ומתיר את הדיבור הנ"ל.

לק"י

כמה רע עם הילדים בחופש וכמה סבל זה.

אם זה כל כך גרוע בעיניכם- אז אל תביאו ילרים לעולם.

ואלה שרוצים להתחתן, אבל רק מקטרים כמה בני המין השני גרועים. אז אל תתחתנו...

(בסרר לצחוק פה ושם. אבל לא להגזים🤦‍♀️).

מדברת על לדבר על הילדים כאילו הם מטרד.

ככה אני מימשתי. ביקשתי בחשבונית שיהיה כתוב הבראה לאחר לידה.

לגבי מימוש עתידי- אם יש לך היכרות עם בעל הצימר או המקום ואת סומכת עליו פשוט תבקשי.. לשלם עכשיו ולממש בעתיד, שכנה שלי עשתה את זה

מזל טוב ובהצלחה!

יש מקומות שייקחו את כל הסכום שאת זכאית, וירכיבו לך מזה חופשה לפי רצונך.

באיזה איזור את מחפשת?

סתם, אני גם ככה טיפוס שאוהב בית...

ואם זה מותר, את מכירה מקום שמוכן להרכיב חופשה כזו? לא ממש משנה לי איזור.

בכל לידה מחדש אני מתבאסת שזה רק לחודשיים אחרי הלידה. בדיוק אחרי החודשיים מתחיל להיות לי שפוי לצאת לאיפושהו..

קרה משהו דומה ואין לי מושג איך אבל שן אחת שלה נשברה ל2 וחצי אחד יסתובב והתעקם..

הרופא אמר שאין מה לעשות וכשתגדל בעז"ה נקווה לטוב🙃

וואו, כמה נבהלתי שקלטתי את זה! זה נראה נורא!

עכשו בת שנה וקצת..

לא אמור להיות השפעה על השן הקבועה

אז לא הייתי מאוד דואגת

מבאס כן..

מנסיון של ילדה שעקרו לה ישניים בגיל פיצי וזה באמת היה מבאססס

של כל דבר שהוא לא מים עלולה לגרום לעששת

בעיקר שתיה מתוקה מכל סוג

אבל גם מטרנה

בתכלס לדעתי נדיר שמטרנה גורמת

אבל מיץ או תה ממותק וכדומה בהחלט גורם

אצלינו זה קרה מהרר בלי ששמנו לב הלכו השיניים

יש לי שני אחים שנפלה להם שן לא קבועה ממכה, וזה לא פגע להם בשן הקבועה.

לגבי שן קבועה אני לא יודעת...

בפנים....

הנדנוד יכול להעצר

וגם חלילה אם השן תיפול- זה רק זמני

בעז"ה תצמח קבועה כשיגדל.

רק מעניין שזה קרה ממשחק כזה פשוט

שן היא מאד חזקה

וכדאי כמובן להתייעץ עם רופא שיניים אם יש משהו לעשות.

ביקורות שליליות.

חושבת אולי על ענק הריהוט.

אשמח לשמוע איפה אתן קונות.

מחפשת 3 דלתות

היה לי ארון של עצמלה והוא היה מושלם. חזק מסיבי הכיל המון.

בכללי כל חדרי הילדים שלנו משם מיטות ספריות.. ממליצה מאוד 

יש פה עוד שהיו מרוצות מהם??

הכל קיבלתי יד2 אבל יש לנו כמה מיטות של עצמלה חזקות מעולות במצב מצוין, וכאמור הן לא הגיעו מהחנות- אז שרדו יפה גם פירוק והרכבה.

מיטת תינוק יציבה בטירוף, מיטת נוער נוחה שגם אני יכולה לישון עליה בכיף

מרוצים ממש

אבל התקנו לבד, ככה שלא יודעת לגבי התלונה על המתקין

אם בית שלכם, חד משמעית להזמין מנגר ארון קיר שיחזיק להמון שנים

אני שונאת ממש שנשאר רווח לא מנוצל בלמעלה שצובר אבק

וכמובן לא רוצה חלילה להכפיש את שמם רק מבררת.

יש להם אפשרות להתאים ארון למידות של הנישה ( ברוחב לא בגובה...). ולא בתוספת מחיר גבוהה.

כל ארון נקנה בזמן שונה.

כבר לא מחפשים באתרים אחרים. מזמינים ישר מהם

זול ומושך.
שרות על הפנים

גם לבקש המלצות, וגם לקבוע פגישה להיכרות. ואת יכולה כשאת מתאמת איתה להגיד שממש חשוב לך לראות אם יש ביניהן כימיה, ואחרי הפגישה תגידי לה אם את מעוניינת במתנה...

בסוף ההגרלה זו מן הסתם דרך שלה להגדיל פרסום ושיווק, אבל זה בוודאי לא צריך להיות 'על חשבונך' אם זה לא מתאים לך. את אמורה רק להרוויח מזה, ואם לא נוח לך איתה - אז לא. אין לך במה להתבייש פה...

כיף שזכית!

1. לא הייתי מתעכבת על המלצות מאחרות כי לדעתי יותר חשוב שיהיה לך כימיה איתה

2. אני לקחתי 2 דולות שונות לשתי הלידות - קודם כל נפגשים, היא צריכה כימיה איתך בדיוק כמו שגם את צריכה. אם בעלך יכול כדאי שגם יהיה נוכח ייראה אם מתחבר. לידה זה תהליך כל-כך גדול שממש חשוב שתעברו את זה עם מישהי שמרגיש לכם נעים להיות בחברתה.

הכי בעולם מקובל לעשות פגישת היכרות ללא תשלום ולא התחייבות. 

ולא הכי נעים לשאול...

הדולה שלי פיספסה את הלידה. התברר לי אח''כ שהיא גרושה ולא הצליחה למצוא מהר סידור לילדים.

זה היה לידה ראשונה של שעתיים וחצי שהתחיל ב 8:40 בערב..

היא גרה 25 דקות נסיעה מהבית חולים

זה דבר ממש מקובל

גם אם שתי לידות יוצאות יחד

לשאול אם יכולה לצאת מיד בדרכ או צריכה למצוא סידור.

הדולה הבאה שלקחתי  נשואה +  ילדים גדולים (וגם קטנים). אז זה לא היה בעייתי.

ו.. צודקת לגבי הגיבוי שזה משהו חכם ולגיטימי לשאול

כל דולה מוצאת את הדרך להתמודד עם האופי הלא שגרתי של העבודה

השאלה באיזה מהירות אפשר להזעיק אותה