פורום הריון ולידה (עמוד 47)

אפשר לבדוק באתר שלהם כל מיני רעיונות.

זה בעיקר באיזור עוטף עזה והאזור הקרוב.

שמעתי המלצות על יער שוקדה.

אבל לא הייתי אישית.

לכלניות יכולה להמליץ על יער שוקדה ובאר מרווה.

לקחת בחשבון שבסופי שבוע בתקופה הזו עמוס מאוד.

והנוף משם וואו

והרוח

והמדבר

כשהבנתי את ה"סיכון" שאולי יתמצא קצת החלב

העדפתי לקצת את הכדור.

גם ככה. כשהגוף חלש אין מספיק...

בהנקה

לקחתי בעבר בשניהם בהמלצת רופאת המשפחה.

גם אני סובלת בימים האחרונים וזה עזר לי (כרגע לא מניקה ולא בהריון)

אלרג'יקס מותר, ועדיף מבין כולם.

לק"י

אני ילדתי את הגדול בקיסרי חירום בגלל מצוקה עוברית, ואחריו ילדתי 4 ילדים בלידות רגילות ב"ה.

לא עשיתי כלום מיוחד.

זה כן משפיע על זה, שלפני לידות אני חושבת שמחתימים על טופס שאת מודעת לסיכונים, שיש ניטור רציף במשך כל הלידה, שאם צריך זירוז- לא נותנים כל זירוז (יש לזה גם פלוסים, שלא יזרזו "סתם").

בטח יש עוד דברים.

בעז"ה שיילך בקלות, בריאות ובידיים מלאות ובריאות!!

מהפורום פה קיבלתי המלצות מאוד חמות לקחת דולה.

ואצלי היא באמת מאוד מאוד עזרה לי וקידמה את הלידה.

אז לדעתי כן כדאי לקחת דולה, במיוחד בלידה כזאת שהיא בכל זאת קצת יותר מורכבת.

אני קראתי הרבה סיפורי לידת ויב"ק באתר קיסר נולד אני חושבת

זה נתן לי כח להבין מה זה לידת ויב"ק, מה שונה בה.

ולקחת מזה המלצות וטיפים ללידה שלי.

יכולה לשתף בשתי החלטות שלקחתי לעצמי לקראת הלידה השניה שלי:

1. לא רציתי לדעת מה הפתיחה לכל אורך הלידה. כדי לא להילחץ ולא להיתקע.

2. רציתי להיכנס לחדר לידה כמה שיותר מאוחר,

הפרוטוקול הרפואי בלידת ויב"ק היא ניטור רצוף בחדר לידה.

ואצלי מכיוון שעברו לניתוח עקב ירידות בדופק יש לי קצת טראומה מהניטור

אז בחרתי להיכנס לחדר לידה מאוד מאוחר, את מרבית הלידה העברתי במחלקה (הגעתי בתחילת הלידה עקב דימום והציעו להתאשפז ולחכות שהלידה תתפתח, אחרת הייתי מתעכבת בבית)

לק"י

מהזמן (לפני הניטור הרציף). אלו היו 2 הלידות הראשונות שאחרי הקיסרי. 

אבל אני לא יודעת במה זה היה תלוי... אולי בפתיחה, אולי במיילדת.

(בלידה אחת לא הרגשתי שזה מיקל, בשניה ממש כן).

(וכל הארבע לידות היו באותו בית חולים).

אז תמיד שווה לשאול אם זה אפשרי.

כל הזמן עד הלידה עצמה

לק"י

אולי באחת שהייתי במקלחת המיילדת עוד לא נכנסה לחדר לידה, אז בזמן שחיכיתי לה נכנסתי לשם ופשוט לא יצאתי.

באחת אחרת, זוכרת שהמיילדת הציעה לי להכנס למקלחת. נראה לי אחרי מוניטור.

ילדת יותר מלידה אחת אחרי הקיסרי?

יכול להיות שבלידה הראשונה שאחרי הקיסרי מקפידים יותר?

(למרות שבשתי האחרונות שלי דוקא ניטרו מההתחלה. אבל אני לא אחת ששואלת הרבה או מנסה לבקש משהו אחר).

הבנתי שזו הלידה היותר רגישה.

גם לידות שמגיעות אחרי קיסרי ואחרי לידה רגילה (שהייתה אחרי קסרי) נחשבות ויב"ק

אבל הבנתי שהלידה הראשונה אחרי קיסרי יותר קריטית

כי הפחד הוא מהצלקת ברחם.

אחרי שיש לידה רגילה יש כביכול הוכחה שהצלקת עומדת בלחץ של הרחם בלידה.

ככה הבנתי, כמובן הסבר של הדיוטית, אני לא רופאה ולא מומחית.

ולגבי ויב"ק-

עברתי את זה עכשיו ממש

האמת שהיה חויה מתקנת מדהימה!!!

למרות כל החששות.

הייתחי עם בעלי

אחרי הניתוח חירום האחרון.

מבחינת הלידה בפועל ההבדל היה הניטור (והזירוז כמו שאמרו אצלי בפועל רק פקעו מים)

ובזה שווה ממש ללכת למקום עם מונטיור אלחוטי כי אחרת קשה לזוז וזה ממש מקשה!!

הייתה לי לידה קיסרית ראשונה ואחכ ילדתי 3 טבעי,  לא לקחתי דולה.

בלידה החמישית היה סיבוך ושוב היה קיסרי.

אחר כך לקחתי דולה וילעתי בחסדי ה' עוד 3 טבעי.

היום במבט לאחור- הצטערתי שלפני כן לא לקחתי דולה, כי הפער בין הטבעי שהתמודדתי לבד לבין הטבעי עם דולה היה שמיים וטרץ. זה הפך מלידות סבל ללידות חלומיות ומדהימות. (למרות שאת 2 הקיסרי אף דולה לא יכלה למנוע..( 

ממליצה בחום על דולה,  לא כי אי אפשר ללדת לבד אלא גם זו חוויה אחרת לגמרי

ויש המלצות לדולות מסויימות שיש להן התמחות בויבאק? 

אני לא קיבלתי הנחיה להגיע מוקדם יותר לבית חולים.

צריך לשאול רופא.

כמובן שיש לי המלצה לדולה מושלמת!!! שליוותה אותי.

מוזמנת לפרטי אם רלוונטי לך דולה שמלווה בלניאדו.

שמתמחה בויבק.

ילדתי לראשונה 10 שנים אחרי הקיסרי לידת ויבק בזירוז, אמנם לידה ארוכה אבל ב"ה מדהימה, כן התעקשו על מוניטור רציף למרות שעברו מלא שנים מהקיסרי

לאחר שנה הגעתי שוב ללדת שם הרופאה התעקשה על מוניטור רציף עוד מהמיון כי כבר היו צירים חזקים, בסוף סיימתי בחדר ניתוח עם קרע ברחם שמה שהדליק נורה אדומה היו האטות במוניטור, אז בעצם הרופאה הזאת הצילה אותי ואת התינוקת

כן לקחתי דולה אבל לא היה משנה כי מה שקרה לא קשור אליה.

באה להגיד שלפעמים הניטור הזה כן מציל חיים ולא צריך לזלזל גם אם זה סיבוך נדיר

בהצלחה ובידיים מלאות!! 🙏

לק"י

אין ניטור רציף?

או שיש משלב מסויים?

(אצלי זה בהחלט הראה על בעיה: כשעמדתי- הדופק ירד. וכשחזרתי לשכב זה הסתדר).

הקרע ברחם גדל משמעותי...

אותי אישית זה הציל ממש למרות שהתנגדתי והדולה שלי גם התנגדה, בפועל הקשבנו להם מחוסר ברירה וככה עלינו על הקרע שטופל בזמן

לק"י

אני יודעת שמוניטור מנטר את הדופק של העובר..ואצל הגדול שלי באמת הדופק ירד.

ואם לא מנטרים, עלולים לפספס.

הוא העובר

אם הוא בסדר

האמא והרחם בסדר

לכן מנטרים רציף אחרי קיסרי

גם כל אישה שמגיעה לחדר לידה מנטרים

ואם יש חשד שיש בעיה ממשיכים עם הניטור 

זה ירידות דופק. לפעמים ירידות דופק קשור לעןבר ולפעמים ירידות דופק קשור למצוקה אימהית- הרחם.

זה בעצם מה שהיה אצלי. היו צרים חזקים מאוד (שאפילו אפידורל לא השפיע גם תוספת לאפידורל ף בחדר ניתוח לא השפיע עד שנאלצו להרדים אותי) וחשבו שהעובר במצוקה מסיבה אחרת (אצלי היה עובר קטן) אבל אחרי שפתחו את הרחם הבחינו בקרע  שמן הסתם גם השפיע על העובר, היא נודלה אפגר 5 אחכ כבר היה אפגר 9...

אם תרצי המלצה, אפשר בפרטי.

זה מאוד עזר לי לפרוק ולפרק את הטראומה, להבין מה אני מרגישה ומה קורה בתוכי. עזר לי גם שזה מישהו חיצוני.

עם בעלי למשל דיברתי על זה אין ספור פעמים וגם זה עזר, אבל הרגשתי שצריך עוד מישהי עם הסתכלות מבחוץ וניסיון טיפולי.

חוץ מזה ממליצה מאוד לקחת דולה. כמובן שזה אישי וגם תלוי איזו דולה אבל מבחינתי זה היה שווה כל שקל שחסכנו עבור זה. עזר מאוד מאוד תודה לה'.

בשעה טובה בעזרת ה'

האמת שאני לא מרגישה בטראומה.י צאתי ממש בהכרת הטוב גדולה שיצאנו שנינו בריאים ושלמים מהלידה הזו. ובסהכ ההתאוששות היתה ממש בסדר ולא טראומתית מדי. 

כן זה מחשבות האם יקרה שוב.. בגלל שכל התהליך ככ מעורפל לי אז קשה לי לחשוב מה הייתי רוצה שיקרה הפעם ומה אני יכוךה לעשות בשביל זה. בלידה הקודמת לא היה לי תרחיש של ניתוח בשום אופציה בראש, ופתאום זה קרה..  

צינון וליחה יכולים לגרום לפליטות.

סליחה על האנונימי.

אני הולכת עם נייד במסגרת תפקיד והשבת יצאתי איתו בכיס של הסוודר, שהיה קטן יחסית והנייד נראה לי הציץ (לרוב לובשת מעיל, אבל לא היה קר מספיק) וזה ממש הטריד אותי מה חושבים עליי. בעלי טען, כמוכן, שכל מי שרואה יודע שיש לי תפקיד שמחייב וזה לא כי אני מחללת שבת

כמו שלגברים יש כזה את הנרתיק של האקדח

ואז זה הרבה יותר ברור שזה פה כי יש לו תפקיד.

ובטח, יש גם בבית כנסת אנשים עם פלאפון בגלל תפקידם. 

מיילדת, רופאה, צוותי חירום וכו

או אפילו דולה שיש לה יולדת על הכוונת..

ומשתדלת ממש לשים אותו מראש בתיק של העגלה.

לפעמים זה קצת מוזר שאני איתו בכל מקום (נגיד- יצאתי לשיעור נשים בלי הילדים ואני עם התיק של העגלה...), אבל לי זה יותר נעים מאשר רק הטלפון כמו שהוא.

נותן לי יותר לשכוח שהוא שם ומרגישה לי יותר 'שבתי'.

היום יש אפליקציות שמודדות את מד הסוכר דרך הפלאפון.

חובה לשאת בשבת.

ממש משוכללות, שישר מזריקות לאחר ניתור

בעבר הייתי גרה בבני ברק ותמיד הצחיק אותי המבטים המתפלאים

אבל אני תמיד הולכת עם מדים אז קצת שונה 

גרמתן לי להרגיש נעים יותר

אני חושבת שהעריכה לא טובה.

היא לא כתבה שהיא לא הצליחה לעצור אותו, היא כתבה שהוא השתמש בכוח פיזי עם הידיים שלו כדי שלא תוכל לצאת או לברוח. זה הבדל משמעותי.

ממש לא את.

הוא עשה משהו שלא רצית עד שהקאת, ואת עוד זאת שצריכה להתנצל ולהסביר??

גם בין בני זוג שאוהבים מאוד מאוד יש גבולות, והוא חצה גבול ומפיל את זה עלייך...

הוא עשה מעשה לא לגיטימי ואת ממש לא הצד הפוגע כאן.

יכול להיות שהוא כועס על עצמו ומוציא את זה עלייך? או שמרוב בושה הוא לא יודע מה לעשות עם עצמו?

אם זו אלימות מינית

אבל זה בטוח התנהלות חסרת רגישות ולא נעימה בעליל

את לא צריכה להסכים לזה

(והוא לא אמור לעשות את זה)

על החלק שלך יש לך אחריות והשפעה מלאה

זה לא נשמע לי מוגזם בכלל.

אלא אם כן נעשה בשימוש בכח.

אפ זה בעדינות זה דווקא מתוק

היא כתבה בכוח

חבל להקטין בעיה

להכניס מחשבה אולי זה בסדר

כשזה לא בסדר אדום בוהק 

גבול שלא אמורים לעבור

זה הזמן

לכעוס

לבקש התנצלות והבהרה

ולשים גבול חדש

לא להיכנס לסיטואציה דומה

כי יש לו בעיה

ואף אחד לא צריך לסבול ממנה

וזה שהוא נעלב

זה כבר סימן אזהרה למניפולציה

אבל וזה אבל גדול,הוא עשה משהו בכוח הוא לא היה רגיש כלפיך ולא ראה אותך,ובטח לא ראה את הגבול שלך ובסוף הוא נפגע?

זה נשמע לי ממש מניפולטיבי,

אז קודם כל חשוב ממש לשקף את זה זה מעשה ותוצאה זה לא עניין של אהבה בכלל,

להעמיד גבולות ברורים,את נפגעת כאן פיזית והוא דורש התנצלות?

גם בתוך זוגיות אוהבת ושבגדול יש רצון הדדי לקרבה גופנית, יש עניין של הסכמה.

זה שאת אשתו לא אומר שהוא יכול לעשות מה שבא לו, בטח כשאת מתנגדת או שהוא עוצר בכוח.

אני כן אציין משהו שאני לא יודעת כמה הוא בשיח בסביבתך.

יש כאלו שנהנים מ"שליטה" בזמן האישות. וזה בסדר גמור כששני הצדדים רוצים. אבל אם אצלכם זה ככה, חשוב שתהיה מילה שהיא מבטאת - לעצור ומיד. כדאי שזו תהיה מילה איזוטרית שלא הייתה יוצאת סתם ככה. (טרקטור, לא יודעת, משהו).

אם לפעמים את נהנית מזה ולפעמים לא- אז זה משהו חשוב שיהיה.

אם את בכלל לא בקטע- אז לא ולא. אם את רוצה להפסיק, אז מפסיקים. ככה פשוט. (כן, גם אם זה ממש ממש באמצע. בכל שלב. גם אם הוא כבר בפנים או לא משנה מה).

ואת ממש לא צריכה להתנצל

כדאי לדבר על זה ולהגדיר גבולות גזרה. ולגיטימי לא לרצות כל דבר

דבר אחד ששניכם צריכים לדעת קודם כל פיזיולוגי.

רפלקס הקאה לא נוצר רק מגועל אלא אלא גם מהכנסה של כלי לעומק הגרון וזה בלתי נשלט ובלתי רצוני.

אני על סף הקאה בצילומי שיניים כשמכניסים לי את הפלסטיקים האלו, יש לי ילד שתמיד על סף הקאה כשרופא מכניס לו את המקל עץ.

אז להתנצל ברור שאין עניין שלא לדבר על זה שזה נעשה בכוח.

יש מקום לשיחה, יש מקום להתנצלות מאוד מאוד רצינית מצידו.

מהצד שלי נראה לי אפילו שמדובר אפילו בחצי מניפולציה מצידו, אבל את מכירה אותו יותר מאיתנו. 

נניח שבזמן מעשה הוא לא חשב על איך זה מרגיש לך,

אבל לפחות בדיעבד הוא היה צריך להבין את הטעות שלו ולהתנצל.

נראה לי זה מצריך בירור רציני מולו על מה עושים ומה לא עושים.

ושאסור לו למנוע ממך פיזית לסגת מפעולות שלא מתאימות לך גם אם זה מאוד מאוד מבאס אותו.

זה בסדר שהוא מנסה לייצר מגע, אבל שתמיד תהיה לך האפשרות להימנע אם לא מתאים לך וזה לא משנה אם הבטחת קודם או שזה משהו שהוא רגיל שכן מתאים לך וכד'.

הגוף מבין יותר מהר מהשכל מה מתאים ומה לא, בשביל זה יש אינסטינקטים ואסור לו למנוע ממך להשתמש בהם, אלא אם את מבקשת ממנו במפורש שימנע ממך להתנגד.

אני ממש מצטערת שזה מה שאת עוברת 

נכון שזה משהו לא נעים בכלל

אבל לפי הפירוט שקראתי לפני שנמחק

זה משהו שיכול לקרות ולא חריג

ברור שהיא לא צריכה להתנצל

וברור שהוא זה שצריך להתנצל

ולהבין שעבר גבול

אבל זה עדין נשמע בגבולות הנורמה

איך עוד אפשר להגדיר את זה?

אני לא חושבת שצריך להיות עם יד קלה על ההדק בשימוש במילה הזו, במיוחד לא בין בני זוג נשואים, אבל בסופו של דבר יש גבול, והוא לגמרי נחצה כאן. 

מטריד מאוד שהפותחת מרגישה צורך להתנצל, ולא חושבת שהוא הבעיה.

ועוד יותר שהיא ממש לא צריכה להתנצל

אבל שוב אומרת הפעולה שנעשתה

מוכרת בתור פעולה שנעשית לפעמים בכוח מסוים

כך שיש להניח שאם הכל בסדר עם הזוג

ולא היה עוד משהו כזה או אחר

כנראה שהבעל לא חשב שיש עוד דרך לעשות את זה

או לא חשב שצריך לברר איתה עם זה בסדר

בוודאי שהוא צריך להתנצל

ועוד יותר להבין שהוא עשה טעות רצינית

אבל לא הייתי קופצת להגדרות

וזה ממש לא קשור לאיזה סוג אקט זה היה.

אם יש התנגדות אז לא.

אפילו תעצור רגע לשאול אותה אם היא רוצה להפסיק או להמשיך, אם היא מביעה התנגדות פיזית (מנסה לסגת)

ואם היא (או הוא, לצורך העקרון) לא רוצה להמשיך. אז לא. ואגב, אפשר גם להפסיק לגמרי.

ללכת לישון.

זה לא כיף להפסיק באמצע. אבל קודם כל צריך ששני בני הזוג ירגישו בנוח בכל פעולה שנעשית. 

איך במקום להיות הנפגעת הוא הפך אותך לעמדת הפוגעת?

זאת נקודה שצריך לבדוק.

בגדול יש לנו נטייה לא לדבר על איך לעשות מין ולתת לגוף לדבר בתקשורת לא מילולית.

אבל זה לא נכון, יש מה לדבר וזה משפר המון, ועדיף לפני ולא רק תוך כדי.

תסכמו לפני מה הציפיות, חלומות וגבולות אדומים של כל אחד.

ערכנו בכוונה הודעות שהיו מפורטות מידי.

את מקסימה שהתנצלת אבל לא עשית משהו לא בסדר,

ואני מאמינה שהוא לא התכוון לפגוע.

לפני שעושים משהו כדאי לדבר על רצונות ופנטזיות באופן חופשי לגמרי.

בלי לשפוט, ובלי להבהל.

נשמע שיש בינכם פער מיני, ואולי יש דברים שלא תרצי לעשות ואל תרגישי חייבת.

אבל- ככל שתדברו יותר בפתיחות תבדקי עם עצמך אולי יש דברים שתוכלי לנסות לאט לאט ואולי להפתח אליהם ואולי זה יהיה נחמד לבדוק גבולות,

ואולי תרגישי שלא.

כרגע הוא מרגיש דחוי ואולי גם מתוסכל,

תנסו לדבר פתוח ותסבירי לו שאת מבינה למה הוא פגוע וכמה שאת נמשכת אליו.

זאת יכולה להיות התחלה טובה להתקרב יותר.

רופאים פוגשים כל כך הרבה מטופלים ומקרים, וזה לפעמים גורם לאבד את הרגישות ולשכוח שכל מקרה שהם פוגשים זה אנשים אמיתיים שזה משפיע על החיים שלהם באמת...

כמובן שלא כל הרופאים כאלו, אבל גם אני פגשתי מקרים של חוסר רגישות (לא ברמה הזו) וזה ממש קשה לפגוש את זה.

ברור לגמרי שהרופאה לא היתה בסדר. ככה לא נותנים מידע כזה. ובעיני נכון להתלונן (אם יש לך כוח להתעסק בזה).

ובכל מקרה חיבוק גדול לך... ממליצה לדבר עם מכון פוע"ה.

כמובן פנינו למכון פועה, ד"א הם אמרו שאי אפשר לקבוע כזאת קביעה על סמך הנתונים שהיא ראתה שזה עוד יותר קשה!!!

ממש קשה לי להמתין לתור של המומחה.. וגם לא יודעת למה לצפות???

לא מספיק עצם הקושי וחוסר הוודאות - גם חוסר הרגישות הזה! ממש עצוב שיש רופאים כאלה

(גם לאבא שלי רופא אמר במסדרון שהם חושדים שיש לתינוקת תסמונת דאון, ומיד רצה למהר משם לעניין אחר...)

מתפללת איתך לבשורות טובות, לכאן או לכאן! ושתצליחי לעמוד בזמן ההמתנה הנורא הזה...

לק"י
 

ותקבלו רק בשורות טובות!

מתפלל איתכם לבשורות טובות בעז"ה❤️

שנית מה שהיא עשתה אינו חוקי (מכירה את המערכת מקרוב) ובעיניי אם יש לך את הכוחות כדאי להתלונן עליה, שתיזהר להבא..

ותתלונני. את יכולה לפנות למנהלת המרפאה, או להתלונן דרך האתר של הקופה, או אפילו דרך אתר של משרד הבריאות.

אם יש לך כוחות. (לא שזה יחזיר את הגלגל לאחור, אבל אולי ישנה משהו לעתיד למטופלות אחרות ורופאות אחרות).

וזו ממש לא ציפייה גדולה. מידע רפואי נותנים באופן דיסקרטי, בטח כשזה משהו שלילי ובטח כשזה משהו גדול (היינו, לא "זה בטח ויראלי הצינון של הילד").

ובנוסף, יש דרך שבה מבשרים דברים כאלה. בעיניי גם לא לגיטימי להגיד דבר כזה כשאת שוכבת על המיטה חצי בלי בגדים, אלא לתת לך להתלבש, לשבת מולה ואז.

במאמר מוסגר אגיד שיצא לי לתת שירות כלשהו (מזכירותי, לא משהו מעניין), וניגש אליי בחור ואמר לי שיש לו נכות ולהקפיץ אותו בתור. עד אז לא נפגשתי בדבר כזה אז שאלתי ממונה עלי, אמרו לי שאם יש לו תעודה אז סבבה.

קיצור, ניגשתי אליו במסדרון, יום הכי עמוס בעולם, ואמרתי לו- יש לך תעודת נכה פה?

הוא טיפה התכווץ ושאל אותי אם אפשר בשקט יותר.

קלטתי את הטעות שלי, אבל זה באמת לימד אותי ככ לשים לב להבא… (אגב, סביר שאם היה יום טיפה אחר כן הייתי מראש שואלת בשקט. אבל לפעמים צריך כוויה קטנה בשביל שיחקק).

וזה ממש לא בסדר גודל של הסיפור שלך. רק אומרת…

אני רוצה לדבר על זה עם מנהלת המרפאה, את יודעת להסביר לי למה זה לא חוקי, כלומר מה החוק בענין..

אני מרגישה שמבחינת הרופאה בגלל שאני לא מטופלת שלה והיא לא זאת שהפנתה אותי לאולטרסאוד, ולא היה לי תור באותו יום - אז היא סוג של עשתה לי טובה שהסתכלה על הממצאים... הרגשתי שמבחינתה אני צריכה להגיד תודה שהיא הסתכלה עלי...

אבל רק רוצה לחזק ולחדד למה זה לא בסדר, למרות הרקע שציינת.

נכון שאולי היא 'עשתה טובה' בזה שהסכימה להסתכל על הממצאים. אבל למעשה ברגע שהיא ראתה שזו התשובה שהיא צריכה לתת לכם - היא היתה צריכה להבין שזו לא תשובה שאפשר לתת ככה במסדרון על רגל אחת. ברור שזו תשובה שדורשת יותר רגישות, ואם אין לה את זה באופן טבעי - אז כן, היא צריכה שמישהו יגיד לה שככה לא נותנים תשובה כזאת.

(שוב - אם יש חוק בעניין אז כמובן שכדאי לדעת ולצרף את זה לתלונה. אבל גם אם לא - יש בהחלט מקום להגיד שזה ממש לא היה לעניין. כדי שזה לא יקרה לעוד מטופלות ככה).

שאמצא כוחות להתלונן עליה

שאף אחת לא תחווה כזאת חוויה בעתיד

ככל שעובר הזמן אני מבינה כמה זה היה נוראי

דבר ראשון מצטרפת לכל מי שאמרה שהרופאה נהגה בחוסר רגישות ומקצועיות.

דבר שני ממליצה לפנות במקביל לתורים גם למכון פועה, יש להם ידע וניסיון ויכולים לכוון ולעזור.

ולגבי הציפייה, מותר לבכות, להפחית כל עומס שיש בימים האלה, להתפנק במקסימום. בעיני הציפייה היא השלב הכי קשה, אחריה מה שיש הוא התרת ספקות.

ומכל הלב אאחל שתזכי לישועות גדולות במהרה.

אני פה גם במסר אישי, אם תרצי להרחיב, לצערי יש לי ניסיון בנושא 

מנסה להעביר את הימים... החוסר וודאות קשה כל כך!!

כל תגובה ממש מחממת את הלב אז תודה על זה

עצוב שעברת את החוויה הזו, ועוד ככה... חוויה קשה ועצובה ממש.

חיבוק. הרבה כוחות.

יש את "פיית המגירות " שעושה כאלה דברים

בעבר צפיתי בכמה סרטונים שלה ביוטיוב , אני אוהבת את הגישה שלה. והבית שלי עוד שואף להגיע לשם ;)

ממליצה לקנות סלסלאות ולשים בכל סלסלה ערמת בגדים.

לקחת לפני זה מידות של המדף- עומק,רוחב וגובה

ולקנות בהתאם שיהיו מספר סלסלאות לפי הצורך והמקום.

זה לא פותר את הבלגן של הבגדים, אבל הוא נשאר בתוך הסלסלה ולא נשפך מהארון .

פני אלי בפרטי. מ

זה לתלות כל מה שאפשר על קולבים

זה כמעט ולא מתבלגן

וגם אפשר לתלות ככה לייבוש וזה חוסך תליה וקיפול

בגד רטוב ישר מהכביסה בתוך הארון?

זה לא מסריח ככה?

אני תולה על קולב

ואת הקולב על מתלה (שמתאים לקולבים)

וכשהבגד יבש דוך לארון עם הקולב

קלף מנצח

שלחן ערוך (אל בד עם צלחות מודבקות ..  ואולי להחזיק את הספר ביד? או זקן לבן)

שומר/ מאבטח

מחזיק/ תמונה של קופסה

שומר/ מאבטח

תמונה/ אביזר שמדמה לשון (אולי הפה שמתוכו יוצאת הלשון)  אולי ביד ספר " שמירת הלשון" של החפץ חיים.

כור גרעיני(עם קורי עכביש וגרעינים שחורים וסמל של אטום..)

גזר גמדי

אוזניים לכותל

רב חובל(עם חבלים)/רב צבאי(צבעי/צבי)

כל אלה תחפושות שאני/אחים שלי התחפשנו והיו לנו עוד רק שיש לי בלקאאוט

-דניאל בגוב האריות,לקחנו רשת ועשינו אותה בצורה של ווסט ועליה קשרנו אריות מפלסטיק,

-חוזר בגלגול,בגד לבן עם כנפיים וגלגיליות לרגליים

-החכם עיניו בראשו,הדבקתי לו על כובע עיניים בעל מיני צורות מצחיקות והוא היה ה"חכם"יענו רב.

-בבא קמא,הבגד המרוקאי עם סימן שאלה וכסף.

משקפת צלילה ואביזרים נוספים וביד גמרא..

ממש מתוק!!!

עוד רעיון: גאולקסי טלפון של דור הגאולה

באותו הקשר waze לגאולה

משרטטים על בריסטול תוואי דרך ובסופה בית המקדש עם הסמל של וייז

עבודה עברית: עובד עם כלי עבודה וביד דגל ישראל..

בהצלחה!!!

 מפריעים לך להיטהר

או שהיית טהורה וזה גרם לך להאסר? 

שזה די אותו רעיון.

ניסיתי להיטהר עם הרבה הקלות שהרב נתן וגם לא עזר

בסוף הדבר היחיד שעזר היה לקחת פרימולוט נור לשבוע. נטהרתי ואז נזהרתי לא להאסר לפי דיני כתמים. 

וכל אישה והגוף שלה,אין באמת דרך לדעת איך זה יהיה לך,אבל אם את לא מניקה את יכולה להוסיף פרימולט נור,זה חייב מרשם רופא,עד שהגוף יתרגל להתקן.

או עד שתצליחי להיטהר.

זה מעצבן באמת אבל רק שבוע ואחכ שקט

ולא הפסקתי בבת אחת

ירדתי קודם לכדור אחד ביום כמה ימים ואז הפסקתי לגמרי

כי לפעמים ההפסקה של הכדור עצמו עלול לעשות דימום חזק

אני הרבה משתפת אותם בכל גיל.

הילדים שלי למדו למיין כביסה בגיל 1.5-2

נתתי להם לעזור לי ל'בשל',להניס ירקות חתוכים לסיר,קערה עם סכין בטיחותית לחתוך,

עומגים לידי בזמן שאני שוטפת כלים ובכללי ממש משטפת איתם במה שעושה.

אבל צריך לזה הרבה סבלנות ולקחת בחשבון הרבה פיקשושים.

עם ילדה אחת ובהריון

ולמדתי לאט לאט להכניס את המשימות תוך כדי שאני איתה בצהריים

אי אפשר להיות מושבתת כל הזמן שאני איתה

שמה לה משחק,בהתחלה יושבת איתה קצת 

באישהו שלב קמה, מכניסה כביסה, מבשלת

ומידי פעם ניגשת אליה

נקיונות יותר בערב כשהיא ישנה או שבעלי עושה את זה

לפעמים אני מניחה אותה בכסא אוכל לידי 

והיא אוכלת לבד נגיד פסטה או חביתה מקושקשת

אני משתדלת לעשות איתם. נניח להכניס למכונה, להוציא, לקפל-נותנת לקטנים למיין גרביים, או להגיד לי של מי כל בגד.

ומה שלא-אחרי שהם ישנים, או בששי בבוקר. 

זה כבר כן גיל שהוא מבין ומתלהב..

כביסה ניסיתי ביחד איתו ודווקא מצא חן בעיני כשהוא כן זורם עם זה..

במטבח הייתי ממש שמחה לעשות איתו, פעם הוא היה יושב בכסא שלו והייתי מראה ומסבירה לו אבל יש לנו מטבח קטן (ומאמינה שלעוד פה אז אשמח לשמוע רעיונות) והוא כבר כן רוצה להיות יותר פעיל אבל חוץ ממגדל למידה שאין לנו מקום וכסף לזה לא מצאתי פתרון מספיק בטיחותי.... וכשהוא חופשי זה פחות מצליח😅

כשהמשענת בצד הרחוק ואני משגיחה שעומדים הכי קרוב לשיש. אם יש לכם כיסאות כתר, אז אפשר גם לעשות ערימה של כמה ולשבת ליד השולחן, זה גם פחות מסוכן וגם בד"כ הם פחות יורדים כשהם יושבים.

עוד פתרון זה להביא דברים לרצפה (מה שאפשר): אני שמה את הכביסה המלוכלכת על הרצפה ונותנת לה להכניס למכונה, נותנת לה למשוך את הבגדים הנקיים מהחבל ולשים על הספה, להביא לי אטבים, להשקות עציצים במרפסת...

עוד משהו שעובד אצלי זה לשים לה צלחת עם פצפוצי אורז או משהו כזה דומה והיא אוכלת אותם אחד אחד, זה מעסיק למיליון זמן ואני יכולה להספיק מלא דברים.

אבל ממש קפצה לי השעה שבה הוא הולך לישון בכזה גיל. אני די בטוחה שזה מאוחר מידי ואפשר להקדים את שעת השינה, הבת שלי הולכת לישון מקסימום בשבע והיא גדולה בכמה חודשים.

זה משתנה בין הילדים, אבל שעה מאוד נורמלית לישון בגיל הזה.

הרבה ילדים ישנים בצהריים, ולא עייפים כל כך מוקדם.

וזה תלוי גם מתי קמים בבוקר.

אצלי אף פעם לא היה בית שקט בשעה שבע.

בכזה גיל אמורים לישון סביב 14 שעות ביממה, אז זה תלוי כמה ישנים בצהריים ותמיד יש יוצאי דופן, אבל בגדול זה אומר סביב 12 שעות שינה בלילה.

הרבה פעמים זה שהולכים לישון מאוחר זה בגלל עייפות יתר, אז כדאי לבדוק את זה.

הוא קם בסביבות 7 וחצי, לפעמים אפילו קצת אח"כ.. ועוד ישן שעתיים במעון אז כן מתקרב ל14, באופן כללי מאז ומתמיד לא אהב/ הצליח לישון מוקדם..

אבל ב"ה לאחרונה לרוב הוא במיטה אחרי מקלחת בסביבות עשרים ל8 ואז תלוי כמה זמן לוקח לו להרדם..

הבת שלי בת שנה וחצי כמעט

חצי מהדברים שכתבת אני לא יכולה לתת לה עדיין

היא תנסה לטעום ולמרוח בכל מיני מקומות וכו'

לק"י

אני בשנים האחרונות בימי שישי בבית עם הקטן התורן.

והבן הרביעי שלי היה עוזר לי במטבח, וזה כלל שפיכת כורכום ומריחה עם הידיים😂

אבל הוא גם היה אוהב לערבב וכאלה. 

האמת שהילד הזה גם עכשיו בגיל שלוש ורבע אוהב את השטויות האלה- לשפוך מים על הרצפה, לשפוך שמפו ולעשות חליקות😳 וכדומה.

צחוק צחוק,

ככה גיליתי שאחת הבנות בגיל שנתיים עושה בצקים יותר טוב ממני.

היא עדיין אלופה בזה והיא בת עשר.

והבן הגדול שלי מאז לא עזב את המטבח עד שעזב את הבית.

אז עם הילד זה רץ פחות מהר מאשר לבד, אבל גם יכול להתקדם בקצב סביר.

ויש לי שני קטנטנים בבית

וזה באמת לא פשוט מטלות הבית.

אצלנו קודם כל זה מתחלק ביני לבין בעלי.

כביסות נגיד אני עושה, תוך כדי שאני עם הילדים אחה"צ.

הם משחקים בסלון ואני מתקתקת קיפולים, תליה על החבל, מכניסה מכונות וכו'.

כלים בדר"כ בעלי עושה בערב.

אני מאפסת את הבית כשהילדים מתקלחים, נכנסים למיטות.

לפני שהם מתקלחים הם אוספים צעצועים (לפעמים לא... אנחנו משתדלים לעמוד על זה), 

אני מסדרת את שאר הדברים ומעבירה שואב שוטף על הסלון מטבח שתמיד נורא מתלכלך.

מה שהכי קשה לי זה עניין הבישול. פשוט לא מגיעה לזה.

לפעמים עושה דברים ממש מינימליים.

וכשכבר כן מבשלת אז עושה בכמויות גדולות שיהיה כמה ימים קדימה.

לפעמים גם בעלי מבשל.

כשהם סוף סוף נרדמים בערך בתשע אני לא עושה כלוםםםםם

חייבת לנוח קצת ובדר"כ די מהר מתקפלת לישון.

ב"ה בעלי מאוד נרתם ועוזר.. בעיקר עם הכלים ולסדר את הבית, פשוט עדיין יש מה לעשות ב"ה🙏🏻

אולי קשה יותר

אבל אני באופן אישי הכי ערנית על הבוקר

אם הלכתי לישון מוקדם, בבוקר יכולה להספיק המון בחצי שעה שעה

הכל תלוי מתי את צריכה לצאת מהבית

ומצטרפת להצעה לעשות דברים תוך כדי הצהריים שאת עם הילד

עושה בסיסי ואז בחמישי משתדלת לתת יותר פוש 

מאוד תלוי ביום שהיה לי, כמה ישנתי, ומה יש לעשות

האידיאלי מבחינתי זה לחזור לנוח חצי שעה ארבעים דקות ולקום עם כח לעשות

בתכלס הנה אני ערה בשעה כזו והכנסתי רק מכונה היום כי היה יום עמוס

אני משתדלת מאוד לעשות במהלך היום והערב ומה שלא מספיקה משלימה בשישי/ מוצש כדי להתאפס

שרוב הנשים עובדות 5 ימים עד 3וחצי.

זה המון לאמא!!

יש הרבה כאלה שחלק ימים מסיימות ב12 או מתחילות ב10

מה שאת מתארת קשוח ביותר!  אני אישית עובדת 4 ימים, בצהריים נחה קצת, לא מצליחה להירדם כי יש ילדים אבל לשכב במיטה או על הספה מאוד עוזר, בערב אוספת את עצמי שוב לאפס. כביסות זה תמיד תוך כדי... 

מרגישה שיש לי שליטה רבה.

הכנסה והוצאה קלי קלות (אחרי 4 לידות)

השפעה הורמונלית מזערית

לי היו אפס כתמים

מחזור מינימלי

מחברת 2, כי אם חיברתי יותר איבדתי שליטה והיה מופיע מחזור בלתי צפוי. אבל אפשר גם יותר.

לא משפיע לי על המשקל

הבנתי שגם במחיר זה יותר זול מגלולות (לא באופן משמעותי)

לא חרדה כל הזמן שמא שכחתי לקחת גלולה

אם מפריע אפשר להוציא ולהחזיר

אני מקווה שלכולן זה ככה, גלולות גמרו עלי הורמונלית, התקן נחושת גמר עלי פיזית

מתי מכניסה את הטבעת ?

הרופא אומר ביום הראשון.

אח''כ מישהי אמרה לי ביום האחרון כי אם לא זה עושה כתמים.

יכול להיות ? 

ההגנה מתחילה אחרי שבוע.

כך שבסיום של ה-7 נקיים, את מוגנת.

(בבדיקות צריך להוציא ולהכניס שוב - תלוי פסיקה הלכתית.   גם בטבילה).  

אם בתכנון לחבר טבעות - החלפה אחרי 3 שבועות.

אם לעשות הפסקה של שבוע בין טבעות - לפי הנוהל, צריך להוציא אורח 3 שבועות. בפועל אפשר למשוך עוד שבוע, ל-4 שבועות. (למשל להיות טהורה בחופשה או חגים, אם זה בדיוק יוצא בשבוע הרביעי של הטבעת).  

ממש מתוסכלת ולא מבינה את זה עדין.

הכנסתי לפי הוראות הרופא - ביום בראשון.

עשה לי מחזור קצר, עשיתי 3 פעמים הפסק. וכל פעם כתמים ביום למחרת.

הוצאתי אותו מתסכול.

יום אחר התחיל לי דימום כמו מחזור.

עכשיו לא יודעת, זה אומר שהקדים לי המחזור? עבר  שבועיים או קצת מהמחזור הקודם.

חושבת ללכת לרופא להבין מה הסיפור, השאלה, אם הרופא יבין את הניואנסים ההלכתיים?  

תוך כדי כך זה שאלתי פה בקבוצה והבנתי שטעיתי עם היום שמכניסים ואולי לכן כל הכתמים 🤦

כי רוב הנשים בעולם לא שומרות טהרה, מכניסות לראשונה ביום התחלת המחזור, וכך הן מוגנות מייד עם סיום הוסת.

פשוט לשומרות טהרה - אפשר להרוויח עוד שבוע בכך שמתחילים רק ביום ההפסק.  
 

ברגע שאת מכניסה את הטבעת, הגוף מקבל מנה של הורמונים (אסטרוגן ופרוגסטרון). ההורמונים האלו פועלים לייצוב רירית הרחם, מה שלעיתים קרובות גורם למחזור הנוכחי להיפסק מהר מהרגיל או להפוך לדימום קל מאוד ("כתמים")

בחודשים הראשונים לשימוש, הגוף מסתגל לרמות ההורמונים החדשות. ייתכן שתחווי דימומים קלים או הכתמות במהלך השבועות שהטבעת נמצאת בפנים. זה נורמלי לחלוטין ולא מעיד על חוסר יעילות.

אם את חווה דימום שלא נפסק, כדאי להתייעץ עם רופא/ת הנשים שלך כדי לוודא שהטבעת מתאימה לך.

זה באמת בקטנה ההתעסקות, ואפשר לחבר ולצמצם מחזורים, זה ממש שווה.

תכלס אחרי 2 שחיברתי התחיל לצרוב לי בנרתיק, בהתחלה חשבתי שזה פטריהצאו משהו אבל בבדיקות הכל היה תקין, תכלס בסוף הוצאתי וזה עבר..

אז באסה אבל ירדתי מזה. מי שלא משפיע עליה- בעיניי אידאלי.

חברה טובה שלי גם התלהבה עד שאחרי כמה חודשים, כשהפסיקה,  קלטה שזה השמין אותה והיא לא הצליחה להוריד את הבטן בכלל כל התקופה הזו והתבאסה עלצזה ממש.

לי אישית זה עשה המון המון המון כתמים

אבל לא עברתי כי היה לי נוח...

אבל הבנתי שאני די נדירה ולרוב מי שמשמתשת אין כצמים

כמעט כמו גלולות.

וגם לא אהבתי את ההתעסקות 

אני עדיין משתמשת בגלולות ואין לי תופעות כאלה. וגם מחליפה מידי פעם. בקיצור- עד שלא תנסי על עצמך. לא תדעי 

יש מחשבה שבגלל שזה בנרתיק אז לא אמורות להיות תופעות לוואי הורמונליות כלליות, אבל זה לא נכון.

הספיגה היא דרך הנרתיק אבל ההורמונים משפיעים על כל הגוף ותופעות לוואי כמו גלולות.

אני רואה שאוזן הפיל כתבה שלה היה תופעות הורמונליות מזעריות אבל זה עניין מאוד אישי וכמו שאחרות כתבו לך פה זה לא חייב שיהיה ככה

ואני מניחה שגם לא כולן סבלו כמוני מהאלטרנטיבות.

אני גם מרגישה שינויים הורמונליים, אבל דומים למחזור רגיל, לדוג' תחושת דיכי שמופיעה בערך בזמן שצריך  לקבל.

ומישהי כתבה על גירוד - נזכרתי שסבלתי מזה והיו לי כל מיני דרכים להתמודד, אבל כשהתחלתי דיאטה והורדתי סוכר פתאום קלטתי שזה נעלם לגמרי.

רק אחרי הפסקת הנקה

לשלוש שנים בערך ,שימוש קליל

את לא צריכה לזכור כל יום בשונה מגלולות

רק לתזכר ביומן מתי להוציא אחרי 3 שבועות בדיוק

לא זכור לי תופעות לוואי חריגות,לא עשה לי כתמים או דימומים לא ברורים וכו . מסדר את המחזור למי שיש לה חוסר איזון ...

שימוש מעולה. 

יש כאלה שמצליחות מעבר ל2

אני לא הצלחתי כי הופיעו כתמים ואז מחזור

כלומר הגוף הסכים רק לחבר 2

בהצלחה

אני עם גלולות ולא מתה מההשפעות. קצת יותר עצבנית אבל לא משהו מוגזם.

מתלבטת אם לנסות, כי אם זה גם משפיע הורמונלית אז למה לי.

אבל יכול להיות שבאמת לא יהיה שינוי.

אני חושבת שבטבעת יש את הפלוס שלא צריך לקחת יום יום. אני לפעמים נכנסתי לחרדות ששכחתי

חוסר נוחות וצריבה מהרגע הראשון, ניסיתי כמה פעמים בתקופות שונות.

אבל שווה לנסות.

פחות מגלולות אצלי אבל-

יכול לעשות כתמים (לא היה לי עם זה בעבר ועכשיו פתאום כן וזה ממש קשה)

בעבר זכור לי שהשמין או הקשה על ירידה...

כרגע מעדיפה את זה על גלולות כל יום וגם לא מזמן החלפתי בכלל אז אולי זה מן הסתגלות... 

לא עשה כתמים אבל השפעה הורמונלית חזקה מאד, וההתעסקות עם ההכנסה וההוצאה מעצבנת ממש.

שמה תזכורת ביומן

מחברת טבעות עד שיש כתמים (לאט לאט התארך הזמן עד הכתמים. זה כבר פעם בכמה חודשים)

לא רציתי לזכור לקחת כל יום כדור

לא היו לי שום כתמי הסתגלות

אז להתקן הורמונאלי יש הרבה יותר יתרונות מהטבעת.

1. שגר ושכח אפס התעסקות.

2. השפעה הורמונאלית פחותה מטבעת.

3. אפשר להיות מותרים שנים ברצף (מי שזה יתרון בשבילה כמובן)

4. יותר חסכוני לטווח ארוך מהטבעת

כמובן שהכל בסוף אינדיבידואלי.. אבל זה בגדול לרוב ככה

אלא אם את מדברת על חודש/חודשיים/שלושה.  

הגיוני לשים התקן בשביל כמה חודשים? כי אני לא יודעת כמה עוד ארצה למנוע.
הקטנה שלי בת שנתיים. וזה לא שיש לי תיכנון באופק כרגע, אבל בטוח יגיע לי רצון מתישהו.

זה לא שאני עושה ישר אחרי הלידה שאני יודעת שלפחות שנתיים אני יהיה עם זה.

מתלבטת ממש.

גם לגבי מותרים. טוב לי שאנחנו מידי פעם כן אסורים. אני מחברת 3 חבילות ואז זה רק פעם ב3 חודשים.

וזה מתיש אבל גם מגוון ומזכיר לנו קצת מי אנחנו ומה אנחנו רוצים חח

אז ממש מתלבטת.

כן ממליצה ללכת לכירורג שד לבדוק שזה באמת זה.

בזמנו אמרה לי הכירורגית שיש רקמת שד גם בבית השחי. משהו כזה.

בהצלחה ובבריאות.

ש5 ילדים בני 10 ומטה

זה טריגר כמעט וודאי למריבות אינסופיות

אין מה להלחם בזה

אלא לקבל את זה כעובדה

זה מאד מובן שזה נמאס

(לי קשה לשמוע את מעט המריבות שיש פה)

אבל זה חלק בלתי נפרד מעסקת החבילה של ילדים צפופים 

נכון שהרבה פעמים זה בלתי נמנע, אבל לא צריך לקבל את זה כגזרת גורל. גם אחווה טובה היא חלק בלתי נמנע מבית שבו ילדים צפופים...

(וכמו שכתבתי בהודעה שלי - לפעמים מדובר בתקופות. למשל אצלנו בתקופת הקורונה הייתה לנו פריחה משפחתית ב"ה, והיה ממש כיף להיות כולנו ביחד בסגרים שהיו. אבל אחר כך כנראה יחסי הכוחות והגילים השתנו, ואז הייתה תקופה מאתגרת יותר... עכשיו אנחנו בתקופה שלפעמים ככה ולפעמים ככה, ובהחלט עוזר כל החיזוקים שכתבתי בהודעה שלי. ולפעמים גם לא, וזה בסדר, לא צריך להיבהל מזה כמו שאת אומרת, אבל גם לא לקבל את זה כגזרה בלתי נמנעת...)

עשיתי כמה פעמים מבצע אהבה - טבלה שבה אני מסמנת לב בכל פעם שאני רואה הבעת חיבה בין אחים. בסיום הטבלה קונים משהו לכל הילדים (משחק שווה או משהו כזה).

עוד דבר אפשרי: דואר מחמאות - תיבת דואר שבה מכניסים פתקים עם מחמאות בין בני המשפחה (הקטנים יכולים לבקש את עזרת הגדולים בכתיבה), ובליל שבת פותחים את התיבה ומקריאים את המחמאות.

גם לגרום להם לעשות דברים ביחד יכול להועיל - אצלנו למשל לאחרונה בכל ערב שני ילדים אחרים מכינים ארוחת ערב (בתורנות קבועה), ואז הם כבר ממתגים את עצמם כמסעדה, ומתכננים ביחד בחשאיות כיפית מה הם מכינים, וכבר נוצרת אחדות בין שניהם לאותו ערב...

ובאופן כללי - להעצים את אווירת האחווה בבית, לדבר על כך שאנחנו בני משפחה ואוהבים זה את זה, גם אם לפעמים רבים...

עצם זה שאת אומרת שבכל פעם הקואליציות מתחלפות זה כבר טוב, כי זה אומר שאין התנגדות מהותית בין שני אחים מסוימים (שאז זה משהו שקשה יותר לפתור).

וחוץ מזה - תזכרי שלפעמים יש תקופות כאלו במשפחה, ושהכול יכול להשתנות כשתגיע תקופה טובה יותר ומשהו בע"ה ישתנה...❤️

לק"י

אומנם לא רבים כל היום.

אבל לפעמים זה יותר מידי בשבילי...

שני דברים שאני רואה שמשמעותיים..

1. אם אנחנו בכוחות ואנרגיות שמחות הם הרבה פחות רבים..

התגובות שלנו רגועות ויציבות וזה מפחית ..

אז לדאוג לעצמנו נצליח להיות עם טעינה..

2. אם הם מרגישים שרואים אותם ויש להם מקום לפרוק, זאת אומרת, זמנים אישיים ומענה לצרכים שלהם אז גם משפיע על פיחות מריבות

שני הדברים האלה זה בשאיפה ולא מצליחים לעמוד בהם תמיד. זה עבודה תמידית אבל נראלי משפיע...

עוד דברים

לקנות משחקים חדשים

לנסןת לקנות דברים שמפתחים תחומי עניין ואז הם יוצר עסוקים

וחיבוק הזדהות!! זה באמת חלק מאחאות.. 

ושבעתך ימצא פתרון לרכב באותם ימים או שאת תמצאי רכב משכנה או משהו כדי להחזיר

מבינה שמורכב אבל לא נשמע שיש ברירה אחרת

להביא איתך זה תלוי בבוס ובסוג העבודה ובכל מקרה מוגבל לזמן קצוב ומה אחר כך

אני מכירה נשים שעבדו עם תינוק בעבודה משרדית בתיאום עם האחראיים. תלוי מאוד בסגנון של המשרד.

חוץ מזה, אפשר לחפש בקבוצות וואטסאפ באיזור שלך אם יש אמא בחל"ד שתרצה לשמור על התינוק שלך בתשלום.

לחפש מסגרת קרובה לעבודה שלך.

למצוא פיתרון איך להביא ולהחזיר ממסגרת רחוקה.

אני מנהלת עובדים בכמה סניפים.

ככה שאין לי מקום אחד שעובדת בו. ולא לוז קבוע.

לפעמים נוסעת 3 שעות.. לא הכי סביר לעשות את זה עם תינוקת.

ויש ימים שאני בפגישות עם גורמים מבחוץ שאז באמת לא לענין להביא אותה- אולי ליום פה ושם נמצא סידור או שבעלי ישאר אז, כי זה לא רב הימים.

אין אמא בחלד, כאמור, יש כבר יותר מ20 אמהות במצבי

אז הרעיונות די מוצו.

זה מתסכל

גם לשנה הבאה אינלי מסגרת..

למה אין פה מספיק מטפלות??

כמה עשרות נשים (יותר מכפול מאצלכם) באזור שלנו התפטרו מהעבודה כי לא היתה מסגרת, אני הייתי ביניהן. זה לא היה קל ואין לי איך לעודד, רק להציע אחת מ2 אפשרויות שלא יושמו אצלנו בזמנו:

1. כמה מתוך 22 הנשים אצלכן תפתחנה משפחתונים עבור כל השאר. החיסרון הוא שזה ממש לא מתאים לכל אחת, ורוב הנשים רוצות לחזור לעבודה המקורית שלהן ולא להיתקע מאחור בשביל שאחרות תחזורנה לעבודה

2. לעשות "קייטנת אמהות" - מארגנים מתוך 20 המשפחות קבוצה של 5 או 10 אמהות שבכל יום אמא אחת או שתיים (בהתאם לכמות הילדים) נשארות עם כולם וכלל האמהות פנויות לעבוד 4 ימים בשבוע. היתרון פה הוא שכולן יכולות לכאורה לחזור לעבוד, אבל החסרונות גם לא קטנים כי את צריכה לסמוך על האחרות, זה קשוח לוגיסטית לארגן, יש כאלה שלא יכולות לחזור רק ל4 ימים וזה 5 או כלום וכו. אגב, היתרון של להרכיב קבוצה של 10 תינוקות ולא 5 הוא שלשתי אמהות יהיה קל ונעים יותר להתמודד עם קבוצה מאשר לאחת, ובעיניי גם יותר קל לסמוך על 2 מאשר על מטפלת אחת.

אם יש לך אופציה לעבוד בחלק מהימים ואת רוצה פתרון פרטני רק לך ברוח האופציות האלה אז לעשות כמו אופציה 2 אבל עם 2-3 אמהות שאת מכירה וסומכת. הקושי בכל האפשרויות הוא כמובן שגם את תצטרכי להיות יום שלם לפחות עם כמה תינוקות בבית... 

התארגנו כמה נשים

וכל יום הגן עבר לבית אחר.

בשלב מסוים אחרי מספר שבועות אחותי הסכימה שהגן יהיה אצלה בבית, לא יודעת מה היה השיקול אבל זה התאים לה (בעיקר היה את העניין של העברת המשחקים, משטח פעילות בקבוקים וכו ממקום למקום.

בכל יום הגיעה אמא אחרת להיות עם הילדים.

היה מדובר בסהכ ב 4 תינוקות, אף אחת לא שילמה על זה, ככה שאיכשהו כולן הרוויחו וכולן גם הפסידו יום עבודה.

משחקים כל אמא דאגה להביא, אוכל כנל.

אני דווקא אהבתי את הרעיון.

היה להן גם מאין הסכם כזה שאפשר לעבוד במקביל (לאלה שיכולות להעלות עמדה מהבית), היו גם שיתופי פעולה ביניהן, אם לאחת יש שבוע עמוס אז תביא יומיים בשבוע שלאחר מכן.

זה פשוט הסתדר להן איכשהו.

מפיטורין עד שנה

אבל זה לא יעזור לך אם זה יהיה באווירה לא טובה מול הבוסים...

מי אמור לאשר?

בעיקרון מותר לצאת לחלת לאחר חופשת לידה עד רבע מהזמן של תקופת העסקה

ולא יותר משנה

וחייבים לקבל אותך לעבודה בחזרה אחכ

בכל מקרה בעיני זה לא משנה אם זה חייב להיות באישור המעסיק או לא

כי החוק לא מגן על השם הטוב שלך....

ואם זה נכפה על המעסיק - בסוף זה יתגלגל אליך בחזרה...

חופשה ללא תשלום לאחר חופשת לידה

הלוואי ויהיה לי אומץ לבקש את זה בכלל (אני אמורה לחזור לחודשיים וחצי בערך עד סוף השנה. ולא בטוחה שאמצא סידור לקטן).

לק"י

ואני לא מהמעיזים לבקש כל דבר🙊

(למרות שבפועל הכי הגיוני להעלות את זה, ולראות אם זה מסתדר. כי יש לי מחליפה, מה שלא מובן מאליו, אבל יש עוד מורות שצריכות ללדת, והגיוני שבונים עליה שתחליף מישהי אחרת....

הייתי רוצה לפחות להוריד חלק מהמשרה עד לשנה הבאה).

(וגם כלכלית זה יהיה קצת כבד, אבל כנראה שנסתדר).

וסליחה פותחת שניצלשתי קצת לפריקה משלי.

אני ממש מבינה אותך❤️

אם אני ארצה להוסיף מעל למשרה, בטוח יתנו לי גם את זה בשמחה.

אבל חשוב לדעת. תודה!!

אלא להודיע על כך שאת לא חוזרת מיד

ומאריכה חופשת לידה

זה סופר מובן ומקובל ומתבקש אפילו

גם אם להם זה לא נוח

התכוונת לזה?

מאריכה סה"כ 7 חודשים, חוזרת לחודש ומורידה משרה.

ככה אסתדר עם סידור לתינוקי.

אין מסגרות בגיל הזה.

המנהל לא כ"כ שמח מהרעיון אבל הבין לגמרי את עניין המסגרות וכמו שאמרת - אין מורים חח אז לא דואגת משנה הבאה

כדי לקבל דמי אבטלה? ככה תהיה לך משכורת עד אוגוסט ואז תמצאי עבודה חדשה…

אפ בכל זאת יהיה שינוי.

וגם לא חושבת שאקבל אבטלה כי אני עובדת בעוד מקום ואליו כן חזרתי

נורא לא נעים

כי גם ככה קבלו אותי בהריון

והיו סופר נחמדים איתי.

גם כלכלית מורכב לי להאריך...

אם תאריכי לחצי שנה? ואז אולי בזמן הזה תבוא הישועה?
אני בשלב כמוך עזבתי את העבודה והייתי עם הילד בבית. לא היה שום ברירה אחרת.
הם היו השנים היפות בחיי אגב כי אחר כך שוב ילדתי ושוב הייתי עם הקטן החדש, פתר לי הרבה בעיות טכניות להיות איתם בבית.

לא נראה שיש לך אופציה אחרת

אבל שלי לא הייתה מטפלת בישוב לקחתי את הקטנה לעיר בה אני עובדת ושמתי אצל מטפלת שם

זה היה לא אידאלי בכלל, אבל זה היה הפתרון היחיד שמצאתי.

המטפלת הייתה מדהימה, פשוט הדרך הייתה סיוט

ולא בימים קבועים.

אבל נניח שאתאמץ מאד לקבוע ימי עבודה לפי ערים, אני לא אשים את הבת שלי כל יום במקום אחר. לא סביר בעיני..

אגב בדקתי בנתיים בשכונה הסמוכה וגם שם אין מטפלות.

זה אמצע שנה, איך כולן מסתדרות בדרך כלל??

אני חיפשתי מההריון כשהיתי צריכה

ולפעמים נשים משלמות למסגרת גם חלק מהשנה לפני שהתינוק שם

אם זה האופציה היחידה אז זה משתלם בסוף 

שהאבא ישים במטפלת (קבוע או חלק מהימים)

לקנות רכב נוסף ואז אפשר לשים יותר רחוק

ובעיקר לצאת מנקודת הנחה שהאופציה להישאר בבית בגלל בעיה עם מסגרת לא רלוונטית

לתת לנושא תעדוף גבוה 

מוניות למסגרת רחוקה יותר

אם העבודה טובה לך ומכניסה, לדעתי כדאי לספוג

מצב המסגרות לגיל הרך על הפנים והמחירים בשמיים. לדעתי שווה את ההוצאה כדי לשמור על מקום העבודה

זה מה שאנחנו בע"ה מתכננים (מסיימת חופשת לידה במאי)

יש נשים שאין להן בעיה להיות מטפלות אבל בבית שלהן זה לא אופציה.

תתגבשו 3-4 נשים (אפשר גם רק את אבל אז זה יקר יותר) ותעשו את זה בבית אחד. 

לא עזר...

בנתיים הרפיתי יש לי עוד קצת זמן ואולי יקרה נס. או תגיע מטפלת חדשה לשכונה

זה גומר לי את החלד להתעסק בזה

אז אפשר לחפש מקום נחמד לשהות בו בסמוך למטפלת עד שבעלך יחזור ויאסוף אתכם.

נניח אם יש שילב יש שם חדר הנקה/ החתלה

ויש גם בהרבה קניונים או מרכז מסחרי

את יכולה לשבת על כוס קפה,

לפרוס לתינוקת מקום להיות בו ולהעביר את הזמן איזה שעתיים.

אפילו אם תשבי שעתיים בבית קפה ותזמיני ארוחה בכמה עשרות שקלים.

לפעמים לחזור במונית

לפעמים בעלך יסע לעבודה בתחבצ

עוד מעט ישתפר מזג האוויר ותוכלי לשבת גם בחוץ ולא רק במקומות סגורים.

אני מורה, בהיקף משרה נמוך.

הארכתי חודש ואז חזרתי,

רוב הזמן הקטנה היתה עלי במנשא

הינקתי בהפסקות (הרבה יותר קצר ופשוט מלשאוב)

היה ממש אחלה!!

במקביל אני עובדת במעבדה של רשות מקומית

כל התינוקות שלי עבדו איתי שם עד גיל 5-6 חודשים,

אבל הקטנה ואני עבדנו ביחד עד גיל שנה כמעט.

כן הנסיעות היו קאדר ואצלך נשמע שזה קשוח יותר

אבל לעצם הרעיון לא נשמע לי מופרך.

אולי את יכולה לרכז את הנסיעות יום-יומיים בשבוע ולהם לחפש סידור (חברה עם תינוק בגיל דומה, בעל)

ובשאר הימים לו"ז רגוע יחסית.

בשביל להכנס להיון לא צריך להיות ביחד דוקא ברגע הביוץ, גם לא ביממה שלפניו.

לילה אחד של היעדרות סביב הביוץ ישאיר לכם סיכויי יפים מאד להיקלט

שיהיה בהצלחה ובשעה טובה!

גם אם הטיול רק לילה אחד... יש התרגשות לפני ועייפות אחרי.

מותר לסרב 

זה סיבה מאוד מאוד חשובה. 

תגידי שיש לך משהו חשוב 

וזהו. 

אם הוא לא יותר מ2 לילות אין סיבה שזה יפגע בכניסה להריון.

זרע מחזיק בגוף 3 ימים ויותר...

ואם לא תצאי עכשיו, יכול להיות שזה יצא בזמן אחר שיהיה לא נוח.

אם זה טיול יומי אז נשמע לי סביר לצאת, אם זה דורש שינה אולי לבקש להגיע בבוקר ולחזור בערב?

השאלה איפה זה פוגש אתכם...

אם באחך לצאת ויהיה לך כיף וחוויתי, לצאת ללילה אחד נשמע שלא דרמטי , וימלא אותך

אבל אם זה מבאס קצת את בעלך או שילחיץ אותך אז עלול לרוקן ולהשאיר טעם רע...

אני גם בוגרת IVF וראיתי אצלי, וגם סיפרו לי שהרבה פעמים הסבב הראשון פחות מוצלח. עכשיו הרופא אולי יוכל לדייק יותר טוב את המינונים, או אולי להחליף את ההורמונים.

עד כמה שזה קשה ומתיש, כדאי שתעשי

העיכוב של כמה חודשים עד שתוכלי לנסות להיכנס להריון הוא לא כזה גדול, וזו השקעה טובה לעתיד.

בהצלחה!!

ושימור פוריות אפילו יותר קשה כי לא מחכים לתוצאה מיידית אלא זה למשהו בעתיד.. יותר קשה להתמסר כשזה ככ מעורפל.

בדרך כלל סבב ראשון הוא ניסיוני, ולומדים ממנו להמשך.

אבל גם צריך לדעת שרזרבה נמוכה זה באמת ככה.. ולא תמיד יש הרבה מה לעשות.

מה שמשמח זה שאת צעירה ולכן גם עובר אחד זה הרבה ויכול להפוך לילד. אז כל עוד יש לך כוח- מחזקת אותך להמשיך

לקנות לעצמך הרבה פינוקים תוך כדי

לקחת חופשים ולנוח כי מגיע לך. את במסע אחד הקשים!! והוא ייגמר בסוף.

לי מאד עזר גם להסתכל על הילד שכבר יש ולהיזכר מה המטרה של כל זה.. 

ממש אבל.

וגם העובדה שזה כאילו 'רק' לשימור אולי גם מכבידה כי אין לך את המטרה מול העיניים של השגת היריון כרגע.

מצד שני, זה גם יכול להיות יתרון כי גם לבזבז אנרגיות על תהליך של החזרה והציפיה ולפעמים אכזבה... זה גם קשה. אז אולי יותר קל במובן מסוים 'להתמסר' כרגע לתהליך השאיבות ולדעת שמה שלא יהיה כרגע זה מוגבל לארבעה סבבים, וזהו. אני גם הרגשתי שכשהייתי ב'שוונג' כזה של טיפולים היה לי יותר קל, מאשר להפסיק ולחזור. זה כאילו יותר זרם...

מצטרפת למי שכתבה שיש בטיפולים ניסוי וטעייה ויש סיכוי בע"ה לסבבים קרובים מוצלחים יותר.

שורה תחתונה, זה באמת באמת קשה! תפרגני לעצמך, ואם את יכולה בעיני תמשיכי את הסבבים שמציעים לך כרגע, ואחרי זה תעבדי על ההריון.

שתהיה לך דרך מוצלחת וקלה כמה שאפשר עם הרבה ילדים בריאים ומתוקים 🙏

הייתי מוותרת.

זו תעודת הביטוח שלך לעתיד.

בסוף זו השתדלות שברוך ה' שהיא כרגע ממומנת על ידי המדינה.

והקב"ה רואה גם את ההשתדלות שלך וגם את הצער שלך.

בשנים עברו לא היה לנשים כאלו פיתרון בסל וממש שווה לנצל את זה על פי דעתי. 

בשורות טובות!

אבל דווקא בגלל שראית כמה קצת יצא זה מחזק את הצורך להזדרז עם השימור פוריות

ואחכ בעז"ה תוכלו להביא עוד כמה ילדים.

ואיזה נס שעליתם על זה כשעוד אפשרי לשמר

יש לי חברה שלצערה פספסה את הרכבת וזה קצת בגלל רשלנות של הרופאים.

חיבוק ענק והרבה כוחות

לנסות שיטת אביבה

בין אם את מתכננת לנסות להקלט

אבל גם אם את רוצה להמשיך לסבב של שימור פוריות.

תקבעי מפגש אחד עם מדריכה שתלמד אותך תרגילי ביוץ לתרגל בשבועיים הראשונים של המחזור,

זה יכול לעשות שיפור ממש משמעותי.

(תרגול מסודר יכול גם להשפיע על הירידה ברזרבה השחלתית).

אני מתרגלת קצת לפי סרטונים שראיתי אבל בטח תרגול ממוקד יהיה יותר יעיל

יש לך המלצה למישהי מהדרום/ שפלה?

אם עדיף אפנה בפרטי מהניק הרגיל שלי

ממליצה עליה בהחלט.

@אנונימית בהו"ל

באתר שיטת אביבה יש מדריכות לפי איזורים בארץ. 

אל תתייאשי.

הקב"ה מכין  לך הפתעות

ואין לו מעצור להושיע כלל!

התגובות שלכן מחזקות אותי❤️

בנתיים החלטתי להמשיך לעוד סבב, בהצלחה לי בלהשיג את ההתחייבויות וכמובן בעיקר בטיפול עצמו אמן

גם אצלנו זה ככה וגמני חולה כבר כמה ימים ולא מגיעה.

העבודה תחכה. גם המנהל.

אם גם בראשון תרגישי שאת לא מסוגלת אז אל. בשביל זה יש ימי מחלה בדיוק

במיוחד אם הגעת לצבירה כזו

אולי תנסחי לו משו בסיגנון שאת לא במיטבך וכל השיפורים שהוא רוצה בע"ה תדברו שתחזרי

איזה מעיק רבנןןן

ולא, ממש לא כל הבוסים ככה..

אבל כן כנראה אחוז משמעותי.

וזה מבאס

כי הם רק מפסידים מזה.

הוא חייב שנגיב על כל ציוץ שלו לפחות באימוג'י של אגודל למעלה שלא יהיה חלילה מצב שהוא אמר משהו ופיספסנו.

והם ממש מפסידים מזה.. אפס מוטיבציה לעבוד

או בסוף יום עם הילדים וכו?

תעשי לך תזכורת פעמיים ביום להיכנס ולהגיב לו מרוכז

נשמע שהוא לא יודע לשים גבול ואת צריכה לשים אותו..

איך את מרגישה?

אין לו בעיה שנגיב באיחור או משהו, ככה שאני יכולה תיאורטית להיכנס פעם פעמיים ביום ולהגיב לו. אבל לא יכולה כמובן לא להגיב שבוע כשאני חולה.. מניחה שלא לזה התכוונת

וכן לגמרי אין לו גבול 😅

עכשיו אני ב"ה הרבה יותר טוב, הצלחתי אפילו לאכול משהו קטן. תודה על ההתעניינות 🙏

אבל כן לסנן יותר, ולהיות בזמינות נמוכה ולהגיב מה שמתאים לך ובעיקר מתי שמתאים לך...

ובמיוחד כשאת חולה!

אולי כדאי לכתוב לו שאת ממש חולה, ושתעדכני כשתוכלי לחזור....

תרגישי טוב!!

אני עדיין לא מרגישה טוב. ברגע שאהיה מסוגלת אחזור.

את לא צריכה לעדכן אותו בשיפור קטן, כי הוא יכול להשתמש בזה נגדך. מאחלת לך רפואה שלמה ומהירה, אבל יכול להיות שיום אחרי השיפור תרגישי קצת פחות טוב, וחבל לתת לו את הקלף הזה שאמרת שהמצב משתפר.