מה זה אומר?
יש ממה לדאוג?
(נשאלתי על ידי קרובת משפחה)
הגיל של התינוק כפול המשקל שלו לחלק למס' הארוחות ביום
הבת שלי בת חודשיים, אוכלת 5 פעמים בערך ביום ובלילה היא לא אוכלת בכלל. היא שוקלת 5100. בקיצור לא נשמע הגיוני
והמשקל בגר'/לא ברור
אפשר הסבר? תודה

כמו שכבר כתבו אחרים העיקר זה הצום שלא תחשבי אפילו ללכת לתפילה
כבר היו חכמות שהלכו לבית כנסת והיו צריכות בגלל זה לשבור את הצום
וחוץ מזה דברי עם רב
אני בטוחה שיתנו לך הקלות לאכול ולשתות בשיעורים
באיזה שבוע את?
מה שאת מתארת נשמע כמו צירים.
אבל זה מאוד טבעי ונורמלי להרגיש צירים במהלך ההריון.
הם מכונים "צירים מדומים", כיוון שאינם מובילים ללידה (הם הכנה של הגוף לקראת הלידה)
אם הצירים הנ"ל לא כואבים במיוחד, ולא סדירים- אין שום סיבה לדאגה.
אם את מרגישה שהצירים מאוד צפופים, או מתגברים ומתחזקים- תשתי, תאכלי, תנוחי- ואם הם לא מספיקים, גשי להיבדק.
המשך הריון תקין,
כתיבה וחתימה טובה!
1. בצום יום כיפורים התירו לי לשתות לשיעורים בגלל הצירים המוקדמים ובגלל שהיו פעמים שכמעט התייבשתי
הרב אמר שאם לא ארגיש טוב אשבור את הצום,השאלה אם צריך ממש להרגיש לא טוב,כאבים חזקים,חולשה וכו' כדי לשבור?
או כשמתחילים לא להרגיש טוב? כי הבנתי שיש מצבים שכשרק לא מרגישים טוב צריך להיזהר עם זה כי זה עלול להזיק להריון.
2. בקשר לצירים המוקדמים,הרופאה כשהייתי אצלה אמרה שכנראה זה מה שיש לי ואני ובעלי צריכים להימנע מלקיים יחסים.
היא הוסיפה שנתייעץ עם מכון פוע"ה.
התייעצנו עם רב והוא אמר שאפשר לקיים חלקית.
אבל עדיין אני חוששת שזה יכול להזיק,ומצד שני קשה להימנע מעכשו עד הלידה..
זה באמת כל כך מסוכן?
תודה לעונות!
מהתכווצויות בעקבות קיום יחסים. זה מתחיל בקטן בערך בחודש שישי, אם אני לא טועה, ומתחזק לקראת החודשים שמיני תשיעי (זירוז מצויין - כבר שלושה הריונות מתוך כמה).
מכל מקום - שאלנו רב מה לעשות ויש לזה פתרון פשוט ויעיל. אין צורך להימנע מקיום יחסים בגלל זה (כמובן כשמדובר בהריון תקין מכל בחינה אחרת).
לשתות המון,לנוח.. כדי לזהות אם זה צירים מדומים תראי אם זה עובר בשינוי תנוחה/ מקלחת או שתיה..אם כן זה צירי בירקסון איקס
אם זה ממשיך מתגבר והרווח מצטופף. ללכת להיבדק!
הוראות ליום כיפור לנשים הרות ומניקות + הכנה מומלצת לקראת הצום- מכון פועה
http://www.puah.org.il/NewsDetail.aspx?id=122
1. תשמעי ביומיים הקרובים הרבה ניגונים של תפילות יום הכיפורים שכבר יכניסו אותך לאווירה.
2. כיוון שיהיה לך הרבה זמן פנוי, כי התפילות ביחידות לוקחות הרבה פחות זמן, אם יהיה לך כוח, תרבי בתפילות נוספות.
קחי ספר תחינות ותתפללי כל מה ששייך אלייך ואל כל עם ישראל ותנסי להרבות באמירת תהילים.
מהשנה בעז"ה סביר להניח שכבר לא תוכלי להיות בבית הכנסת לאורך כל יום הכיפורים כי יהיו לך תינוקות וילדים קטנים
ועוד הריונות.... קבלי את זה באהבה. זו השליחות שלך וזה תפקידך בשנים אלו ב"ה.
בבית, עם כל המנגינות שאני אוהבת, ולמוסף אני הולכת לבי"כ (כי בעלי חוזר מוותיקין ויכול להשגיח על הילדים). וחצי מהפעמים כשאני הולכת אני מתאכזבת, כי החזן מאריך איפה שאני אוהבת לקצר ומקצר איפה שאני אוהבת להאריך ושר במנגינות הלא-נכונות, לא אלה שאני גדלתי עליהן והתרגלתי אליהן כל השנים... אז יש טוב כמובן בתפילת ציבור ובקריאת התורה וכו', אבל יש גם הרבה פינוק (פינוק רוחני!) כשמתפללים לבד בבית ואפשר לעצב תפילה בדיוק לטעמך 
אפרוח
למרות שאפשר תמיד להיבדק אם חושבים שזה לא נורמלי...
במרפאת רש בכרמל. אני הייתי אצלה תקופה קצרה עד שעברנו דירה.
הדס123אם היה באותו זמן קורס של הקופה את לא תקבלי ואם לא היה אז תקבלי.
מדריכת הכנה ללידה פרטית סיפרה לי שהיו לה שתי נשים באותו קורס ממאוחדת,
אחת פנתה לסניף אחד וקיבלה השניה לסניף אחר בעיר שכנה ולא קיבלה...
אז ב"ה אני באמצע חודש חמישי,אני מאוד שמחה בהריון זה הריון שחיכינו לו הרבה
ועברנו הרבה עד שהוא הגיע..
יש משהו שמאוד מטריד אותי למרות שיש עוד זמן והחלטתי לשתף ולהתייעץ איתכן.
קודם כל הנתון שמאוד חשוב שלקח לנו זמן להיכנס להריון ועברנו טיפולים.
ולעצם העניין אני ממש מתלבטת מה לעשות אחרי הלידה,ברור לי שזו שאלה לרב,
אבל רק משתפת בתחושות האישיות שלי.
אני מאוד מתלבטת אם לקחת אמצעי מניעה בגלל כל הזמן שחיכינו..
אבל חוששת שאולי הפעם יקרה נס וזה יבוא מהר..
ואני מרגישה שאני לא מוכנה מבחינה גופנית ונפשית לעוד הריון ישר אחרי הלידה,
זה ממש מלחיץ אותי שאולי אחרי שאטבול אקלט שוב(למרות שמבחינת הסיכויים לזה אין הרבה סיכויים),
מרגישה שאני צריכה הפסקה של לפחות חצי שנה מהלידה ועד להריון חדש.
אבל מצד שני אני לא הכי רוצה לקחת אמצעי מניעה,כי זה יכול לעשות לי בלאגן בגוף וגם יכול להיות ששוב יקח זמן עד
שאהיה בהריון וזה רק ידחה את זה.
הבנתי שגם מבחינת ההלכה זה לא כל כך פשוט וברוב הפעמים אסור למנוע עד שיש בן ובת..
אשמח לשמוע ממכן מה עושים? אני חושבת בכל מקרה להתייעץ עם רב ממכון פוע"ה פשוט עכשו מוקדם מידי בשביל זה לכן
שואלת באופן כללי מה עושים..
תודה לכן.
אם זה ממש חשוב לך למנוע חצי שנה, ואת לא רוצה לבלגן את הגוף שלך עם הורמונים- את יכולה למנוע באמצעים לא הורמונליים- התקן בלי הורמונים, דיאפרגמה, נרות. ואז ברגע שתרצי להפסיק למנוע- הגוף "מוכן" להריון.
כדאי באמת להתייעץ עם רב.
ולגבי סוג המניעה, אולי במקרה שלך תשתמשי בנרות שזה לא הורמנלי והיות שלא ממש קריטי עבורך המניעה אז גם אם זה לא מונע באחוזים גבוהים זה בסדר.
תראי איך תרגישי ואז תתייעצי.
מבחינה הלכתית לא חושבת שיש בעיה למנוע חצי שנה (לי ולעוד חברות התירו גם שנה אם קשה לך ,ולא היו לי בן ובת).
אבל לא הייתי ממליצה לך גלולות אחרי טיפולים.
לי בין הגדולים יש הפרש של שנה וחודשיים, אומנם היה קצת קשה אבל כיף מאוד.
בין השני לשלישי לקחתי גלולות כמעט שנתיים וחצי, אבל לפני השלישי היה לי קשה להיקלט ( שנה וחצי....) ולכן החלטתי שאחרי השלישי לא אקח גלולות, והקב"ה יעשה הטוב בעיניו.
ב"ה כל זמן ההנקה - 9 חודשים לא נקלטתי, מייד אח"כ נקלטתי ואני שוב בהריון בהפרש של שנה וחצי....
בעז"ה גם עכשיו הקב"ה ישלח כוחות (:
אולי יתאים לך לא לקחת אמצעי מניעה, אבל כן לעשות מה שאפשר כדי להגביר את אחוזי המניעה הטבעיים של ההנקה. ככל שההנקה בלעדית יותר - היא מגנה יותר (אם התינוק אוכל רק חלב שלך - את מוגנת יותר מאשר אם הוא מקבל גם תוספות; אם הוא מקבל את החלב רק בהנקה - את מוגנת יותר מאם הוא מקבל גם שאוב; אם הוא מקבל הנקה בכל פעם שהוא רוצה משהו בפה - את מוגנת יותר מאם הוא מקבל גם מוצץ; וכן הלאה). גם אז נשאר סיכוי כלשהו להריון (בערך כמו הסיכוי שנשאר עם התקן, קצת יותר מהסיכוי שנשאר עם גלולות) - אבל כיוון שאת לא במאה אחוז בטוחה שאת רוצה למנוע, אולי הסיכוי הקטן הזה הוא מה שירגיע אותך שאת לא ממש חוסמת את השפע והברכה מה' 
לדעתי הפרטית (לא מגובה במחקרים ככל הידוע לי) גם בלי קשר להנקה, ככל שמוסיפים יותר צמידות לתינוק - יש פחות סיכוי להתעבר מחדש בזמן שקרוב ללידה. יותר צמידות = זמנים של מגע עור לעור, שינה משותפת, הרבה נשיאה במנשא (על זה אני ממליצה רק אחרי משכב לידה, כדי לא לסכן את רצפת האגן). החושים קולטים שדר שיש תינוק לטפל בו כרגע, והמוח מפענח שכרגע עדיין לא כדאי להחזיר את הפוריות. שוב - לא במאה אחוז (ואפילו לא ב99.9 אחוז כמו גלולות), אבל סיכוי קטן את הרי ממילא רוצה להשאיר.
מדרך הטבע הגנה מהסוג הזה מתרופפת בסביבות גיל חצי שנה, כשהתינוק מתחיל לאכול עוד דברים שהם לא הנקה, לרצות יותר להיות על הרצפה וכו'. ונשמע לי שזה מתאים ללו"ז שלך...
מה דעתך?
כתבה שאחרי שהיא ביררה את הנושא רצוי מאוד לתת רווח של שנתיים בין הריונות
ושהפרש קטן יותר הוא סכנה לגוף, מבחינת זמן התאוששות.
בקיצור,
מניעה/דחיה היא משהו שתלוי אך ורק בך ובבעלך, וכדאי מאוד שתעשו רק את השיקולים שלכם
הרבנים, כבודם במקומם מונח, אבל לא הם אלה שעוברים הריונות ולידות.
ממני,
שמונעת כבר עשרה חודשים כי אני מתחלחלת רק ממחשבה על הריון נוסף כרגע.
הזילזול בה אינו במקום.
כתוב שהיא אמרה שרצוי, ובטח גם אמרה את זה על דעת בעלה שכן פוסק. הרבנית פיוטרקובסקי ממש לא פוסקת. היא לא מחפשת את זה. והדברים שצויינו פה שהיא אמרה נאמרו ע"י רבנים לפניה והיא בסה"כ הדגישה את הצד הזה של ההסתכלות. מפה ועד לזלזל בעצם היותה רבנית פשוט כי היא לא נוקטת בגישה של הרבנים של פנסאי זה לזלזל בדמות שלנשים אחרות פה היא כן חשובה וחבל. זה לא יפה.
את לא פולשת!תחיה דולהוהלוואי שתהיי תושבת קבע בקרוב![]()
מביאים לכל אישה אחרי לידה אפילו לידה ראשונה חצי שנה מניעה עאם מבקשים...
ויש כאלה אפילו שנה ...
וכל זה רבנים שאני מכירה חרידים!!!
וגם דתים!!!
וכל זה - בלי שום סיבה מיוחד... אלא שאשה מרגישה שהיא צריכה קצת זמן, לחזור לעצמה וזה מאוד מובן ומקובל...
קוראים לזה בימינו - שהמניעה הזו היא כדי לחזק את הגוף בשביל הלידה הבאה!!!!
וזו ההסתכלות הילכתית היום ברוב המקומות...
תדעי שאנחנו הלכנו בחודש שמיני אני חושבת להתיעץ עם רב לגבי מניעה אח"כ ושטחתי בפני את לחצי וכו'...
ואמרתי מראש שזה מלחיץ אותי שצריך איזה דיכאון או איזה בעיה רפואית או בן ובת
כדי שיתירו מניעה...
אבל הרב ענה שצריך בחשק וברצון להביא ילדים ...
וכבר אז הוא התיר חצי שנה אחרי הלידה בעז"ה
ואם נצטרך עוד נבוא ונדבר...
אני ממש מבינה את הלחץ שלך כרגע גם אני הייתי שם ...
קראתי את התגובות וזה כבר הרגיע אותי מאוד.
מה שכתבתי היה בעקבות מה שאמא שלי אמרה לי שלא תמיד רבנים מתירים..
(שיתפתי אותה בזה כי הייתי מאוד לחוצה ואחר כך התחרטתי..)
אני חושבת שבאמת אם אקבל היתר למנוע אז בעז"ה למנוע בנרות + הנקה.
בעזרת ה' אתייעץ עם רב ונראה מה הוא יגיד.
שוב ממש תודה!
לאימהות שאני מכירה שיולדות בהפרש של פחות משנתיים,
וביתר שאת לכאלה שיולדות בהפרש של שנה עד שנה ו3-4 חודשים,
זה קושי עצום , שלא מגיע לא לאמא ולא לתינוק הגדול יותר, שפתאום מנחיתים עליו עוד תינוק.
טיפול בשני תינוקות, אחד שצריך לרוץ אחריו לכל מקום כי הוא רק התחיל ללכת, וגם הוא עם טיטולים ובקבוקים ובדרך כלל לא מדבר כל כך טוב עדיין או לא מדבר בכלל לפעמים, ובמקביל לטפל בתינוק שרק נולד זו עבודה סיזיפית ומתישה,
מי שאומרת שזה כיף ומדהים, בדרך כלל לא אומרת את האמת, אני מכירה נשים שזה היה להן סיוט וגרם להן לעצור אחרי מעט ילדים. אני מכירה גם כאלה שקיבלו דיכאון אחרי לידה בגלל לידות צפופות.
הרב שלא יתיר למנוע הריון , אלה שאני שומעת להם כן מתירים וכמה שהאישה צריכה, לא יקום לתינוק בלילה
ולא ירוץ אחרי תינוק בן שנה עם תינוק בן יומו על הידיים, ולא יסעד משפחה שהאם בה בדיכאון אחרי לידה ולא יכולה לתפקד.
אני חושבת שבד"כ כשבני הזוג מחליטים למנוע, הם לוקחים בחשבון שיש סיכון כלשהוא שיהיה להם קשה להיכנס להיריון לאחר תקופת המניעה, . הם לוקחים בחשבון את הסיכון הקטן הזה ומשקללים עם הסיכוי להיריון בהפרש מועט.
בגלל שאת אומרת שקשה לכם להיכנס להיריון אז הסיכון שיהיה קשה אח"כ להיכנס להירון הוא יותר גבוה. אתם צריכה לשקלל את הנתונים. האם היית מעדיפה להיכנס להיריון- נניח חודש אחד אחרי אחרי לידה (אגב, אמרו פה שזה די נדיר) -לעומת הסיכון שזו תהיה הלידה היחידה שלכם. שוב, בד"כ זה סיכון נמוך אבל אצלכם הוא כנראה יותר גבוה...
אתם , בני הזוג והרב שתתיעצו עימו, תענו את התשובה.
ממש בהצלחה ולידה קלה!
לא נראה לי שיש רבנים שאוסרים בחצי שנה הראשונה אחרי הלידה
אז תדעי שאם תרצי את זה - מן הסתם תהיה לך האופציה
אבל תדעי שיכול מאוד להיות שאחרי הלידה את דווקא כן תרצי מהר
אני עכשיו אחרי 5 חודשים וגם לי וגם לבעלי כבר מתחשק מאוד עוד אחד
כך שאל תחליטי עכשיו . תזרמי עם עצמך.
אני לא יודעת מה בדיוק הסיפור שלך אבל כתבת שלקח לכם זמן להכנס להריון.
גם לי לקח שנה וחצי עד שנכנסתי להריון, ב"ה ללא טיפולים אבל כן לקחתי כדורים לביוץ.
אחרי הלידה לא עלה בדעתי לקחת אמצעי מניעה כי זה היה לי ברור שאני לא אכנס להריון טבעי ובאמת כך היה, כשהגדול שלי היה בן שנה וחצי שוב לקחתי כדורים ונכנסתי להריון נוסף..
אבל- כשהשני היה בן שנה וחצי נכנסתי להריון טבעי (זה היה לי הלם רציני)
כמובן שאין מסקנה חד משמעית אבל אני לא חושבת שלאישה לקחת זמן וטיפולים להכנס להריון פתאום תכנס להריון תוך חצי שנה, ולהתחיל עם אמצעי מניעה יכול רק לשבש את זה יותר..
הייתי עם מיעוט מי שפיר. הרב אמר לי להכין מראש תה חזק מאוד בלי סוכר- כזה שלא טעים לשתות אותו.
ושתיתי את זה בלי הגבלה ביו"כ.
ב"ה לפני שבועיים וחצי נולדה לנו בת מתוקה!
ויש לי בבית בן שובב שלא מאד נותן לי לנוח.
היום הרגשתי טוב, אז אמרתי לעצמי, למה שלא אצא איתו קצת החוצה. הוא ממש כלוא שהוא בתוך הבית.
אז יצאנו החוצה, וכנראה שהתאמצתי מאד בלי להרגיש.
מה שקרה זה שאני כבר שלוש שעות במיטה עם כאבים שלא פוסקים ולא ממש נחלשים, והרבה לחץ שח"ו קרה משהו...
מישהי יודעת מה עושים כדי שיעבור???
יש בכלל מה לעשות חוץ מלנוח?!
תודה מראש
כאבים לא מוכרים...
באזור הנרתיק
נראה לי שאבחנות לא מקצועיות דרך הפורום עלולות רק להלחיץ אותך במקרה כזה.
אם התאמצת מאוד, זה הגיוני שיהיו כאבים. הגוף עדיין לא חזר למצבו הרגיל, רצועות הרחם רפויות, שרירי רצפת האגן מוחלשים, וכן שרירי הבטן.
קשה לא להאמין שגרמת זנק של ממש (כל עוד המאמץ היה סביר, והפעילות רגילה יחסית)
תמשיכי לנוח, תאכלי טוב. תתקלחי. בע"ה יעבור בקרוב.
אם זה ח"ו לא עובר (או מתגבר) יתכן וכדאי לגשת לבדיקה...
תרגישי טוב!
ותשמרי על עצמך!
נראה לי....?!
יכול להיות שיש צלקת וזה מה שמפריע?
אני לא חושבת...
גם אחרי מנוחה של לילה זה לא עבר...
ועכשיו אני בחמישי 10, אם ברזל לא גורם לך לתופעות לואי את יכולה לקחת, לי זה פשוט עושה עצירויות נוראיות אז התחלתי רק לפני שבועיים.
את פשוט תרגישי מתי זה יורד א"א להתבלבל (בכל אופן אצלי)
היום פתאום באמצע שאיבה, המשאבה התחילה להשמיע צפצופים קצובים.
כיביתי אותה והדלקתי שוב, הצפצופים נעלמו.
אחרי שתי דקות בערך היא כבתה. הדלקתי, עבדה. אחרי שתי דקות שוב כבתה.
(קורה לה לפעמים שהיא נכבית, אם המנוע זז. אבל אני לא חושבת שזו הסיבה.)
יכול להיות שהיא מתעייפת??
ועוד שאלה: כל יום אני שואבת ומשאירה למחר במקרר של המעון. ביום שישי אני בבית. מה עדיף - להקפיא ביום חמישי את החלב של יום ראשון או להשאיר אותו בקירור?
שבוע 16. מהבוקר כאילו נתפס ממש חזק בצד ימין. כשאני הולכת, עוברת לישיבה/עמידה- זה לפעמים מרגיש כמו סכין ממש. כואב ברמות!!!
התקשרתי הבוקר לרופא, להלן הנחייתו: קודם כל זה יכול לקרות בהריון בזמן הזה (אולי בגלל שאת שבועיים יותר ממני זה אחרת? לא יודעת), וכל עוד אין דימום או משהו- הכל בסדר. מה שכן, אם מופיע דימום- לנוח 24 שעות ולחכות שיעבור. אם לא עובר לגשת לרופא.
כמובן הכל בערבון מוגבל, כן? לא יודעת מה ההיסטוריה שלך ואת כל הפרטים...
בנוסף: לפני שהייתי בהריון היו לי כאבים דומים שהתבררו כגזים. אולי זה זה?
היו לכם תופעות לוואי בגיל חודשיים?
לשלי לא היה שום תופה בחיסון הזה.
לדעתי יומיים זה סביר. סעו, תהנו.
נכון שזה לא כמו תמיכה אנושית אבל הם נותנים המון מידע. אחרי שתדעי לקראת מה את הולכת ומה העדפות שלך בלידה יהיה אפשר לדסקס את זה בשיחה אחת עם מדריכת הכנה ולחסוך את כל הלימוד התיאורטי.
ובאמת מי עושה קורס הכנה ללידה?
סתם כתבתי דולות כי זה מה שחשבתי.
אבל במחשבה שניה האם הן באמת עושות גם קורס? במיוחד אם הן מתלמדות?
דולות ומדריכות הכנה ללידה,
זה מאד מקובל לעשות הכנה בבית היולדת בוודאי אם את בשמירה ורוב קופות החולים נותנות החזר (גם אם לא גורף אז תצייני את מצבך שלא יכולת להגיע להכנה בקופה)
שיהיה בבריאות ובשעה טובה!

הרבה הריונות מתחילים עם דימום,
זה נשמע כמו דימום השתרשות אבל אם את דואגת את יכולה להתקשר לקופה לבקש להקדים את התור למרות שבשבוע הזה יכול להיות שעוד לא רואים דופק וזה סתם מלחיץ יותר.
תנוחי ותשתי המון המון המון.
ובע"ה מאחלת לך שתבואי לספר לבאה שתשאל שגם לך זה קרה וזה לא העיד על שום דבר ![]()