פורום הריון ולידה (עמוד 483)

בכל אופן, בבית את יותר נחוצה...

אם את צריכה תירוץ מול בעלי האירוע - תאמרי שאת לא מרגישה טוב...

וכן, אני יותר נחוצה בבית. או שהבית נחוץ עבורי🤭

תודה❤️

לכי עם הלב שלך ❤️

וגם עם השיניים והאוזניים שלך 👂🦷

חחח לגמרי

טוב שיש אותך יקירתי

את יכולה להשאר בכיף בבית.

(ומבינה את התסכול בלצאת ולחזור לילדים ערים. קרה לי השבוע, ובעלי דוקא קילח אותם או דאג שיתקלחו והם היו במיטות, אבל ערים.... אז אין אפילו מה לנזוף בו🙈).

וכן זה מתסכל.

כי זה גם לא שהם ערים ושולטים על עצמם.

הם עייפים ועושים שטויות🙄

מקווה שיגדלו ויעבור להם

מחר על הבוקר.  

אפשר במרפאת השיניים של קופת החולים שלכם, להגיע לעזרה ראשונה.  

אצל רופא שיניים לילדים

וגם לברר כבר עכשיו על ביטוח מהגן שיופעל במקרה הצורך

רגע לנשום עמוק. ולהיות יותר שכלית רגע.

כרגע הרגש שלך מציף אותך ומכניס אותך לסטרס וחרדה.

אולי באמת נקלטת למרות ההתקן

אבל יש יותר סיכוי שכנראה סתם חווית איזה שינוי במחזור החודש והמחזור קצת מאחר.

אצלי למשל, המחזורים סופר מסודרים ומדוייקים

ולמרות זאת קרה במהלך השנים עם התקן

פעם איחור של שבןע

פעם אחרת אפילו שבועיים, כנראה בגלל שבאותו חודש הייתי עם דלקת ואז הביוץ כנראה נדחה בשבועיים..

אף פעם לא מאחר לך? מאחלת לך בשורות טובות שבעז"ה גם אם זה אכן הריון יהיה ילד בריא ושלם.

התקן לא תמיד מונע הפריה ולכן איחור יכול להעיד גם על הפריה שלא נקלטה

קודם כל לעשות בטא, אח"כ לבדוק אם ההריון ברחם ורק אח"כ להמשיך עם המחשבות הלאה..

כל פעם שהמחשבות נודדות, תחזירי את עצמך למצב עכשיו.

עכשיו יש איחור ולא שום דבר מעבר.

בהצלחה אצל הרופאה 🤗

עשיתי בדיקת שתן ויצא שלילי ב"ה 🎊🎊🎊

אמאל'ה, אני מרגישה צורך לבכות לפרוק את המתח...

סיכמתי עם האחות שתוך יומיים אם לא אקבל מחזור אגיע לבדיקת דם...

אבל מפלס הלחץ ירד...

נחכה בסבלנות...

תודה!!!

עוד לא קיבלתי...

עשיתי בדיקה, יצאה שלילית.

חיכיתי יומיים, עוד לא קיבלתי, עשיתי בדיקת דם, שגם...יצאה שלילית!! לשמחתי...🤭

אפשר לנשום...

אבל מה קורה פה?

פעם פעמיים זה לא נורא

בדיוק בכיתי לבעלי שאני לא סובלת את המראה הזה

והוא הזדעזע ואמר לי שיש לי עכשיו את הבטן הכי יפה בעולם

יש לך מחזורים קבועים?

עקבת אחרי ביוץ?

אין משמעות ליום המקווה

במידה ולא היה אז ביוץ

המקווה ממש לא תמיד יוצא בביוץ...

אם הייתי הפרטנרית שלך, הייתי עושה את העבודה בשביל שתינו

זה באמת קשה להצליח להחזיק ראש ככה

הלוואי.

רציתי לשלוח מייל למרצה שיתחשב בה, ביקשתי ממנה אישור.

מקווה שיתאים לה.

אני כל כך לא כזו באופי

אבל פשוט נגמר לי כל האוויר, אין לי כוחות

להזמין בייביסיטר ומנקה ולצאת לבית קפה ליום ולשבת על זה בשקט?

כי עכשיו העניין זה לא הזמן.

זה החרדות שלי, שפשוט מתגברות ולא מאפשרות לי לעשות את זה. אני לא מצליחה להתרכז בגרוש.

אין לי אף טיפת אנרגיה להשקיע בזה.

ניסיתי כל כך הרבה.

וכשלא הצלחתי היום שוב פשוט נגמר לי כל הכוח שגם ככה אין לי

את. שמעת כ"כ כאובה!

תרפי מהאשמה, זה לא את, זה המצב,

בע"ה יבואו ימים טובים יותר שתוכלי להוכיח את עצמך.

מותר להיכשל, מותר שיהיה לנו רף שלא ניתן למשוך את הכוחות שלנו מעבר אליו..

תלכי לישון בראש שקט.

מה שיהיה יהיה.

הכל בידי שמים, את לא מנהלת את העולם. החברה תתמודד עם המצב ❤️🤗

חיבוק גדול, זאת תחושה נוראית לאכזב מישהו, אבל באמת זה כבר מעבר ליכולותיך וכבר לא בשליטתך.

הבריאות שלך הכי חשובה.

תרפי ותשחררי.

המציאות הזו היא גם לימוד, והוא לא קל.

קשה לי להיות לא בסדר.

אבל כן, זה גם לימוד חשוב.

וגם לנסות להבין לפני כן האם אני יכולה לעמוד במשימה או לא, ולשקף את המצב שלי לאורך כל הדרך. בלי לנסות לייפות...

עם תוכנה מסובכת שלא בשימוש נפוץ, זה לא כל כך אפשרות.

תודה!

מישהי משנה נניח מעליך בלימודים.. או אפילו מישהי מהלימודים שסיימה כבר את העבודה שלה..

נכון שיש יגידו שזה לא מוסרי, אבל לא בטוחה שלהבטיח לחברה את חלקך בעבודה ובסוף לא לקיים (שלא באשמתך) זה עדיף.

בכל אופן זה מה שאני הייתי עושה במקומך

ממש מבינה את ההרגשה שאת מתארת.

כשיש חרדה כזו ברקע זה מסיח דעת מאד גדול💗💗💗

אם זה בתחום שלמדתי ,אולי נוכל לעשות יחד?

מוזמנת לפנות בפרטי ונבדוק איך אפשר לעשות משהו יחד.

( אני כמובן ומניחה ממה שכתבת שזה גם מה שאת חושבת לא מתכוונת לעשות משהו לא ישר,אלא לפעמים היחד והחשיבה המשותפת יכולה להוציא מה"תקיעות")

על ההצעה.

זה תחום מאוד ספציפי, שלא נפוץ ללמוד אותו.

אבל חיממת לי את הלב עם ההצעה לעזרה❤️

הסוף פשוט אמרתי לה שאני לא מצליחה.

שאני מצטערת, אבל ניסיתי המון ולא הצלחתי.

כמובן שאני לא מרגישה נעים עם זה

אבל היא אמרה שהיא הסתדרה ואני אלמד מזה לחשוב מראש על מה אני יכולה להתחייב ועל מה לא.

אולי את יכולה לשלם לבת הזוג שלך? שתסיים בשביל שתיכן?

אני החלטתי לפרוש. עבורה זה קורס של תואר ראשון

עבורי זה קורס של תואר שני.

בכל אופן לא אמשיך כי אני לא מסוגלת להמשיך לעמוד בעומס ובלחץ.

עקרונית אני חושבת שאת צודקת - אם זה עומס גדול ,עדיף לעזוב לפני שקורסים חלילה.

וזה דבר גדול שאת יודעת לבחון מה הצעד הנכון לך כרגע.

אבל - מכירה מילואימניק שממש עזרו לו לסיים את התואר שני ונתנו לו הרבה הרבה הקלות , אולי גם את יכולה לעשות משהו? אולי תדברי עם המרצה או הדיקן לפני שאת פורשת?

כי זה באמת מגיע לך! את מגוייסת בשביל כולם ,והחרדה שמעניקה עלייך היא מעיקה על כולנו.ויש רצון גדול לעזור!

אם את לא מצליחה במקום הלימודים שלך, אפשר לפנות לפורום נשות המילואמניקים, בטח הם ידעו לעזור לך.

אם את מעוניינת - תכתבי שנוכל גם לסייע.

בהצלחה רבה ❤️

על מה הוא יכול להתחייב ועל מה לא, ואם לא היה מתחייב על מה שהוא לא הצליח לעמוד בו, כל הטלטלה הזו הייתה נמנעת.

קשה שאנשים שופטים בלי להבין את המשמעות ואת ההתמודדות לעומק.

בכל אופן זה מאחורייך ב"ה, תדאגי לרווחה הנפשית שלך עכשיו. ושזה לא יוריד לך את האמונה בעצמך.

אף אחד לא יכול להעריך נכון את הכוחות והיכולות שלו במצב הזה.

בע"ה התקופה הקשה הזאת תעבור ותוכלי לעלות על הגל חזרה.

רק אל תפסיקי להאמין בעצמך  ולדעת שבסיטואציה אחרת היית יכולה 🤗🤗

עכשיו ראיתי שלפי מה שכתבתי נשמע שהיא אמרה לי גם ללמוד למה להתחייב.

לא לא

היא הייתה ממש ממש בסדר.

אמרה שלא נורא והיא מצאה מישהו אחר לעשות איתו את העבודה.

אני הוספתי לעצמי, שאלמד מזה לחשוב למה אני יכולה להתחייב ולמה לא.

בכל אופן התגובה שלך מחזקת אותי ותודה רבה לך על המילים ועל ההבנה❤️

באמצ לא הבנתי נכון בהתחלה,

אז היא הייתה בסדר גמור,

בהצלחה לך בהמשך!

הברזתי לבת זוג של בלימודים כבר פעמיים...

וכל כך לא נעים לי!!!

כמה שאני מתנצלת אני מרגישה יותר מגוחכת!

מבינה אותך ממש ממש!!!!

לברר אם יש בעית פוריות

ונפל על הימים האלו.

שיתכן שכן נקלט (הריון הלווואי) ואז אולי בדיקת א.ס לצורך פוריות תיהיה מיותרת ובעיתית

מן הסתם שאין בעיה

אני עשיתי או"ס בשבוע 5

אז בתור מטופלת פוריות אני מבינה את הלך המחשבה- החשש שאולי אנחנו עלולות לעשות משהו שאולי קשור איכשנו להיקלטות ואנחנו אולי במו ידנו לא נותנות לעובר להתפתח- רגשות אשמה אימהיות שלום.

התחושה שאנחנו לא מושלמות ועושות עוול לילדנו - במקרה הזה, לעובר שלא ברור אם קיים, גומרת אותנו ואנחנו מרגישות כ"כ רע ושאנחנו צריכות לעשות הכלללל למען הילדים...

אז אולי זה לא קשור אליך ואני מדברת לעצמי בלבד....

אבל המחשבה הזאת היא הזמנה ענקית להזכיר לעצמנו שאנחנו באמת לא מושלמות, ותמיד יכול להיות שבאיזשהו אופן לא עשינו דברים מושלם... וזה הדבר הכי לגיטימי ונורמלי שיש!

שלושה שותפים באדם, בזמן יצירתו ובזמן גידולו ובזמן חינוכו בע"ה....

אנחנו עושות את החלק שלנו, את השליש שלנו. מה שאנחנו מסוגלות וצריכות במסגרת ההשתדלות....

אז במקרה הזה אולטרסאונד לא עושה מאומה לעובר, אבל נגיד בעלך ואת תצאו לטיול בזמן הזה (כי מה לעשות זה הזמן שמותרים) ותעשו רכיבת סוסים.... זה אסור בהריון! אבל רגע מי אמר שאת בהריון?

אבל יש סיכוי כלשהו שאת בהריון....

זה פלונטר שא"א לצאת ממנו!

"וחי בהם".... אנחנו עושים את ההשתדלות שלנו להביא ילדים אבל נשארים שפויים וחיים את החיים שלנו בשמחה... ובמקרה שלך, הולכת לבירור רפואי אצל הרופאה...

שיהיה בהצלחה ענקית ושתחזרי לבשר לנו בשורות טובות במהרה!!!! 

דיברת מדם לבי!!

כמה פעמים חשבתי שאולי נקלטתי ולכן נמנעתי מדברים, שמא באמת נקלטתי וזה מסוכן להתאמץ וכו..

מדהים איך זה עובר להרבה בראש...

על נתגובה

כל מילה פנינה!!

למה שזה יהיה בעייתי?

שבהריון הראשון שלי שהיה מולרי לצערי, הלכתי לאולטרהסאונד בשבוע 5+ משו. ברור שלא היה תקין

ומפה לשם כולי בהיסטריה מתקשרת לאמא שלי מחפשת נחמה, והיא בתגובה צועקת עליי למה עשיתי אולטרהסאונד ככ מוקדם כי זה מה שגרם להריון להיות לא תקין

🙄

לי היה ברור שאין קשר כי הבטאות היו מטורפות.

מפה לשם - ברור שלא סיפרתי לה שזה מולרי. לכי תדעי במה היא הייתה תולה את זה

ואמא שלי גם נבהלה שזה בגלל זה

בראש אני יודעת שלא

רק צריכה עזרה חיצונית

תזכירי לי מההזה מולארי? 

ולכן צריך להיות במעקב אונקוגניקולוגי ולמנוע עד שהממצאים הפתולוגיים מתבררים.

לא נוצר עובר בכלל.

זה יחסית נדיר ממה שאני יודעת

ומה הקטע של אמהות עם השטויות האלה..? זה ככ מחליש שאני שמחה שלא שיתפתי מעבר 

אבל לפחות בגלל שאני יןדעת כמה זה לא עשה לי טוב

אז אני אדע מה לא להגיב לילדים שלי (שלא יהיו הפלות בעז"ה...)

כשעברתי הפלה אמא שלי הזהירה אותי לא לחפש סיבות.

התחלתי לחשוב אם יכול להיות שכשהייתי בג'קוזי הייתי בהריון כבר, ואולי זה בגלל זה,

או שלא נזהרתי בכל מיני מקרים אחרים...

ואמא שלי אמרה לי ממש לא לחפש סיבות! יש הריונות שלא מתפתחים וזה מהקב"ה!

כמובן שלא כשמדובר בהפלות חוזרות שאז צריך לבדוק...

אבל בזמנו היא הרגיעה אותי מאוד!

לפחות אצלי הרגשתי ככה

עצמות קצרות ובהמשך עובר במשקל קטן ועצמות קצרות. בדכ שולחים לסקירה מכוונת של עצמות, לרוב לרוב זה תקין

וזה סתם הפחדות של הרופאים

אצלי 4 ילדים ככה וב"ה בריאים, לא גמדים חלילה..

תבקשי לשמוע מה הסיכויים וגם הפניה למי שפיר..

שיהיה בבריאות

הרופא אמר שזה מעלה את הסיכון ב 1.6

כך שאם למשל יוצא בשקיפות סיכון של 1:1600,

הסיכון עולה ל 1:1000

אצלי התוצאה בשקיפות הייתה 1:22000

בסקירות קודמות הכל היה תקין

בדיקת ניפט עולה המון

יש למישהי המלצה למקום מסוים ככה אחסוך את החיפוש ברשת - נראה שיש מלא ספקים

אם זה מפחיד אותך ואת לא רוצה בשום אופן להגיע למצב של ילד פגוע אז מי שפיר.. יעלה לך כסף כי את לא מוגדרת בסיכון (אלא אם את מעל גיל 33) אבל שווה את השקט הנפשי.

יש כמובן סיכונים אחרים, לשיקולך 🤷‍♀️

ניפט זו בדיקת סקר כלומר גם כן סטטיסטית, אבל נראה לי שעם דיוק *יחסית* טוב (בניגוד למי שפיר שהיא ודאית)

בכל אופן ממש מובנת הדאגה... חיבוק ❤

בכל מקרה נשמע שעדיף לקבל עוד חוות דעת לפני בדיקות פולשניות או יקרות

בדיקת אולטרסאונד זה לא כזה מדויק....

לא מתמצאת,

שיהיה המון בהצלחה!!

זה יכול להסביר את זה.

אצלנו הפוך דווקא ובה כולם בריאים וגבוהים. אבל לא הופתענו, אנחנו גבוהים.. 

1.70-1.80

עכשיו מתעמקת בתוצאות,

ובכלל לא ברור לי

הראש גדול בשבועיים

הבטן קטנה בשבוע

הירכיים קטנות בשבועיים

אחוזון hadlock 30 - איך ממירים את זה לשפיגל?

מי שמזהה, תמיד אפשר לבוא לחבק בפרטי

רק מקווה שמי שמכירה אותי מהחיים האמיתיים לא מזהה אותי מפה(!!!!!)

האמת עדיין לא הייתי מתרגשת..

את יכולה לעשות מי שפיר להיות רגועה.

אישית מעדיפה שלא לעשות את הבדיקה הזאת..

גם לי באחד ההריונות אמרו שהראש גדול בהרבה.. יצאה ילדה מהממת עם ראש גדול וחכמה במיוחד 😉

בכל מקרה עצם ירך קצרה זה נתון שיכול להעיד על תינוק קצת יותר קטן / נמוך

היה לי את זה בשני הילדים

ברוך ה׳ בריאים באחוזון תקין פשוט לא הכי גבוהים.

מה שכן אני נמוכה ובעלי גובה ממוצע לא ממש גבוה 

אני לא מפסיקה לקרוא על מומים מפחידים בהתאם לתוצאות האלה

גמורה!!

לי זה נשמע שעדיף לא לקרוא בגוגל. לחזור לרופא שלך

בשורות טובות 

יש פער של 4 שבועות בין גודל הראש לירכיים

לי היה גם פער של 4 שבועות יותר מפעם אחת והילדים בריאים ב"ה

יש לכם ראש גדול? כי סטייה של שבועיים לכל כיוון זה ממש לא הרבה

וחיבוק🩷 זה יכול להלחיץ בהחלט, עד לא רואים אותם בריאים ושלמים א"א באמת להירגע! 

אני מבינה שהם לא נתנו לך תאריך ושעה?

זה מן הסתם הבדל גדול בכסף מפרטי...

והיית צריכה לקבל את התור 

השאלה היא מתי הוא אמור לקרות, וזה פרט שאיננו ידוע,  ולכן הייתי מנסה לחזור אליה ולברר

בעצם מדובר על תור לקלינאית תקשורת (זה באותו מכון). היא אמרה לי שהאחראית הראשית תברר עוד והם יחזרו אליי בשבוע הבא. אמרתי לה על התור הפרטי שקבעתי למרפאה בעיסוק, והיא אמרה שבאמת חבל לי, גם בגלל הכסף וגם בגלל שבמכון בקופה ייתנו לנו אבחון כולל יותר...

לא יודעת מה לעשות, בעצם 🤷‍♀️

מסתבר שלפעמים לא טוב להיות יעילים וזריזים מדי 🤦‍♀️

אם זה כמה ימים לפני התור.

ואם כרגע נותנים בקופה עדיף בקופה.

לקלינאית הפרטית את בהחלט יכולה להסביר את העניין, להתנצל, ולומר שאם בסוף הקופה לא תיתן את מה שאתם צריכים את תתקשרי לקבוע תור אחר.

בהצלחה! 

קבעתי)

פשוט חוששת שבסוף לא נקבל מענה בקופה, ואז ביטלתי את התור לחינם...

כמה זמן לפני יפה לבטל תור?

הייתי אומרת למרפאה בעיסוק שכנראה נותנים לך תור בקופה,

ואת מעדיפה להשהות בינתיים את התור לאבחון.

זה ממש מקובל, ואם זה לא ברגע האחרון היא לא תינזק מזה.

ואולי תחזרי אליה לקבל את הטיפול...

לדעתי את האבחון חשוב יותר לעשות בקופה. לטיפול תמיד תוכלי ללכת באופן פרטי אם לא תהיי מרוצה מהמענה בקופה.

את התור.

ובטח שזה יפה. לא קרה כלום.

זנ לא שאת מבטלת כמה שעות קודם...

הקדומים. ממש נהננו שם עם הילדים. הבריכה עם סגירה, לכל צימר בריכה שלו.

ממש יפה ונעים שם

אפשר להכין שקשוקה בבית ורק לחמם ולשים ביצים. אפשר לחתוך ירקות ולהעמיד מרק אבל זה הרבה זמן.

זה ממש קל להכין בשטח,

לתבל הכל מראש ורק להעמיד אותו

ובבוקר אפשק שקשוקה או חביתות

להביא ביצים (בזהירות) ומטבוחה וזה ממש פשוט על אמגזית

תהנו!!!!

איזה כיף לכם!

אפשר לישון בחוץ בלי לחשוש שיקפוץ עלייך מישו???

ולחתוך ולטגן אותם. אנחנו עשינו פעם ככה על מדורה של ממש, בתוך תבנית חד"פ

אפשר גם להביא שקית פתיתים/אטריות ותבלינים ולבשל.

וכמובן ירקות טריים שאותם חותכים בשטח.

לבוקר אפשר לטגן חביתה - רק צריך למגן את הביצים בדרך מפני שבירה.

לגבי מקום - אולי צריך לברר אם מותר ללון ולהדליק אש בפארקים הגדולים, כמו פארק רעננה או הפארק הלאומי ברמת גן.

וואי, עשית לי חשק...

יש שם שירותים ומקלחות.

מבחינת ארוחת ערב,

אני הבאתי פעם שניצלים מוכנים לטיגון מהבית וטיגנו אותם טריים במקום על כירת גז., הכנו בסיר נוסף פתיתים וזה היה מעולה. ומהיר...

לבוקר- אנחנו בדרכ קופצים לסופר כלשהו באזור בבוקר ומביאים דברים כמו ביצים, חלב. בעיקר כי חייבים את הקפה בבוקר😅מביאים קורנפלקס עם חלב לילדים, ומכינים חביתות בלחמניות לכולם וירקות חתוכים.

אבל גם בלי לקפוץ לסופר אפשר להביא איתכם ביצים ולחמניות.. 

יש בירושלים את 'יער השלום' שזה מקום מושלם לקמפינג ראשון. אנחנו קראנו לו 'קמפינג עירוניסטי'

יש שם שירותים ומקלחות, וישנים על דשא סינטטי שמסודר בטרסות (ככה שהכל ישר ואין שיפועים או אבנים מעצבנות).

אם אני לא טועה, יש גם מטבח שטח עם אפשרות לשמור דברים בקירור ולבשל. אבל אני לא מבטיחה שאני זוכרת נכון.

ובכל מקרה, זה בתוך ירושלים, אז אם יש שני מבוגרים, אחד נשאר עם הילדים בזמן שהשני קופץ לסופר לקנות אוכל, וזה יכול לסדר כל ארוחה שרוצים.

@רקלתשוהנ:

מקווה שזה באמת יצא אל הפועל ובאמת יהיה לנו כיף, תודה על הרעיונות 👍

@רקאני:

תודה תודה 😊 ולהביא איתנו גם מנגל חד פעמי כזה?

@שירה_11:

יש כל מיני חניוני קמפינג ויש שם אנשים ועד כה לא שמענו על תקיפות יוצאות דופן, נקוה לטוב 😜

@מתואמת:

מגניב! לבשל ממש על מדורה נשמע הכי כיף ושווה 😋

@באורות:

פששש איזו השקעה, לטגן שניצלים, מרגיש לי שזה קצת גדול עלי האמת 😅

@עוד מעט פסח:

האמת שכבר הספקנו להיות בקמפינג פעמיים 💪

הפעם הראשונה הייתה די מזמן, ואני לא זוכרת מה הבאנו לערב, אבל לבוקר תכננתי להכין פיתות במחבת וזה לא יצא הכי טוב( למרות שהחוויה הייתה די מגניבה) אז מחפשת רעיונות.

ובפעם השנייה היינו כחלק מקבוצה שהתארגנה והיה אוכל מושקע ומדהים שנקנה יחד והכינו יחד.

עכשיו דווקא הבן שלי ביקש שנהיה במקום שהוא ממש טבע, לא חניון מוסדר, והאמת שאני די מבינה אותו( למרות שאני גם די רוצה שיהיה כמה שיותר נוח אז זה קצת סותר 😅)

אבל אם זה הרבה אנשים אז תביאו 2 חד פעמיים

או אחד גדול רב פעמי שהוא יותר מוצלח

לקחת בבית עוף שלם, למלא אותו באורז וירקות ולטבל.

לצפות בשלוש שכבות של נייר כסף

כשמגיעים מחפשים מדורה או מנגל נטוש, ומכניסים אותו לתוך הגחלים. כעבור שעה- שעתיים יש ארוחה מצויינת.

לבוקר- פיתות, חביתות (עם חמאה שהשמן לא ישפך..), טחינה, ירקות. אם יש ציידנית אפשר מעט גבינות וזורקים את מה שנשאר.

אני ממש ממש רוצה לעשות

בעלי לא בעניין בכלל

אני קוראת את השרשור ובאלי לאכול הכל!!!! חחח

יש לנו אוהל עם 4 מזרונים מתנפחים

מה עוד צריך כדי שהאושר הזה ייצא לפועל?

מתאים לזוג עם ילד בן שנתיים?

מבינה שצריך לקנות אמגזית.. מה עוד?

ולהביא בצידנית מעדנים, גבינה, ביצים קשות ולחמניות לבוקר...

או שאפשר לערב להביא נקנקיות מבושלות כבר בבית ופיתות, ירקות וכו'

ננסה לחשוב על זה  

ולבוקר לקנות פיתות, חומוס, תירס, ירקות... אפשר גבינות או לחילופין פסטרמות.

אפשר לבחור את איזור המרכז ולראות מה האפשרויות.

לגבי אוכל לי בדכ הכי קל לבשל פסטה בערב ובבוקר חביתות. את הרוטב מכינים במחבת שבכל מקרה מביאים בשביל החביתות של הבוקר. וכמובן לחם וירקות מביאים בצד.

לא יודעת אם מתאים לכל ההגדרות שאת רוצה אבל ההחלפה והחזרה שלהם נוחים מאוד מאוד

זה כמה חנויות רשת יחד פוקס/מנגו/יאנגה/אמריקן אייגל ועוד הרבה

הסינון שלהם ממש קל ונח

קניתי ממנה חצאיות הריון ממש טובות שהגיעו מהר לבית, לא זוכרת את הנוהל החזרות.

קצת יקר אבל אם זה בגד איכותי ונוח זה יכול להיות שווה

אבל קניתי שם (לפני שנתיים) בחנות עצמה - שמלות ממש כיפיות

כן צריך חולצת בסיס גם לצוואר וגם לשרוולים

עדיין נוח מאד

לא יודעת איך מזמינים בלי למדוד, אני מאלה שחייבות למדוד, אז בקטע הזה לא יודעת לעזור

רק שיין.

זול ובארץ, לא ילכו יחדיו.

לוקח לזה שבועיים להגיע

אבל החזרות חינם, ומהבית. הכי נוח..

וכדי להיות בטוחה שיהיו בגדים שיהיו לך טובים, פשוט תקני הרבה.. ותחזירי מה שלא.

אישית קניתי חצאיות מאבישג ארבל כי לא מצאתי בשיין מה שרציתי. אבל וואלה מבאס 200₪ לחצאית, כשבשיין עולה 70..

אגב גם חצאיות צנועות ראיתי שם.. 

ככה ראיתי שכתבו פה לא מעט פעמים...

וגם צריך כרטיס אשראי של חו"ל, נכון? לא בטוחה שיש לנו...

באמת הפרמטר של זול הכי פחות חשוב לי - אם באמת אמצא בגד שנוח לי במאה אחוז וצנוע במאה אחוז...

צריך להסתכל בתיאור בד. יש בדים מאוד נוחים..

כרטיס אשראי רגיל.

ממליצה להסתכל קצת.. 

אם כתוב פוליאסטר כנראה שזה יהיה סינטטי

בכל אופן, ניסיתי לגגל שם אתמול. קצת קשה לי לברור את הבגדים שנראים צנועים מכל אלה שלא... (וגם קצ קשה לי עם התמונות של הדוגמניות )

אבל אולי בכל זאת אנסה שוב.

רק לא הבנתי איך יודעים אם באמת הרכב הבד הוא סינתטי או לא...

ואעזור לך להבין איך מחפשים בשיין ומה עושים וכו. אני דיי טובה בזה🙈

אם יש לך את המספר שלי אז עדיף ווצאפ. אם לא אז פה

ממש ממש בשמחה

יושעת שיש גם מידות גדולות, לא יודעת כמה.

אני נמוכה וקניתי משם שמלה נוחה מאוד מכותנה (לא מתאימה להנקה) ולא הייתי צריכה לתקן אורך. אבל יקר בעיניי

מהטבור ומטה

דקירות כאלה

גם דקירות בנרתיק

הכאבים עברו וכבר לא קיימים

אנסה לאכול עכשיו ארוחה מלאה ואמשיך לעקוב

בינתיים האחות אמרה באמת ללכת להיבדק

אבל אמרה שלא צריכה לרוץ הרגע

יכולה רגע להתרכז לאכול ואחר כך 

ליטופון בודד או אפילו 2 לא נקרא תנועות מבחינתם. חושבת גם שתסעי.

אני על הפחתה בתנועות לא חיכיתי אפילו שנייה להיכנס, ישר עושים מוניטור

מבינה את התסכול על העבודה אבל עדיין...

חיבוק תיכף הכל יגמר 😊

הייתי הולכת להיבדק

עדיף להיבדק ''סתם'' מאשר להצטער אח''כ שלא הלכנו

הלכתי לאכול סנדוויץ שווה, והעובר נראה ממש מרוצה מהרעיון.

תודה לכן, כמובן אמשיך לעקוב.

מתנצלת על ההקפצה

רק ארוחה טובה גורמת לתנועות לחזור. לא מספיק רק מתוק/מיץ ענבים.

וגם הרופא אמר לי את זה

כנראה שז נכון

כי הפעם רק התחלתי ביס שני וכבר התחיל לזוז

הילדים שלך הולכים להיות שם שנה הבאה או בעתיד?

כי אז אולי לא שווה להיות "צודקת" ועדיף לשמור על יחס טוב

איך אתם עומדים בזה?? שאפו.

לגבי השאלה שלך, מה את מתכוונת לעשות שנה הבאה?

אם הילדים ממשיכים שם אז כדאי להימנע ממריבה.

החישוב ההגיוני הוא לשלם מחיר מלא על הימים שהוא יהיה במעון (כולל שישי- שבת)

שזה 1100

פלוס חלק יחסי על שאר החודש שזה 2/11 כפול 1100.

סה"כ על התינוק 1300.

רק אומרת שלא בהכרח שילד שלישי אמור לקבל הנחה אוטומטית. תחשבי שיש עלויות על על ילד.

אז שני אחים כל אחד משלם בממוצע 2400.

כשיש שלושה אחים כל אחד משלם 2333.

כלומר אני מבינה שמהצד שלך אוחי היה מתאים לקבל הנחה נוספת, מהצד שלה הגיוני שהייתה רוצה על התינוק 2400 לחודש ולא 2200, ובטח לא לתת הנחה נוספת.

אני חושבת שתתני לזה כמה ימים ואז תגידי שוב שלא הגיוני לשלם על כל החופש כאילו הוא היה שם מתחילת שנה. זה ממש ממש הגזמה.

אני מניחה שאת עובדת בחופש הגדול? אחרת אולי היה שווה להוציא את כולם, אבל שוב, מה יהיה עם שנה הבאה?

יש לך בכלל ברירה לגבי התינוק? מה תעשי אם תוציאו אותו בתחילת אוגוסט?

של התמ"ת,

יש הסכם שמשלמים על אוגוסט גם אם מוצאים לפני סוף שנה( נראה לי אם מוציאים את הילד אחרי אפריל או משהו כזה, משלמים חלק יחסי על אוגוסט), כי זו בעצם חופשה מרוכזת על כל השנה.

אז גם אם תחליטי לא לשלוח באוגוסט זה בעיקרון לא מונע את הצורך לשלם על לפחות חלק מאוגוסט, לפי ההסכמים שאני מכירה.

דבר שני מצטרפת ל @אמאשוני לגבי ההתייחסות להנחה על ילד שלישי, תחשבי שכבר עכשיו את משלמת באופן יחסי על ילד פחות מאשר מה ששני אחים משלמים.

לגבי מה שכתבת שהיא דורשת תשלום יחסי על אוגוסט זה באמת לא בסדר בעיני, וממש מכעיס.

ומצד שני כמו ש @רבע ל7 כתבה, אם את מתכננת להמשיך לשלוח לשם בשנה הבאה, לא בטוח ששווה לריב על ה 750 ש"ח האלה, עם כל כמה שזה באמת מכעיס!

אפשר גם ללכת לרופא משפחה.

בהמשך כדאי ללכת לפסיכיאטר לאבחון מקיף, ולפסיכולוגית לטיפול...

התסמינים של דיכאון לאחר לידה דומים לאלה של כל סוג אחר של דיכאון – כלומר מצב רוח ירוד לאורך שעות רבות במהלך היום, עייפות וחוסר רצון לפעול, ובמקביל – הפרעות שינה, ירידה משמעותית בתיאבון, שעלולה להוביל לירידה משמעותית במשקל, הזנחה של תחומי עניין שבעבר היו חשובים, קשיים בריכוז, תחושות של אשמה ושל חוסר ערך, חרדות לא מוסברות, בעיקר כאלה שקשורות לתינוק, דופק מהיר ובמקרים חמורים – מחשבות אובדניות. הסימפטומים משתנים מאישה לאישה, ויתכן שיופיעו כל הסימנים, או רק חלקם.

פגיעה משמעותית בתפקוד.

זה יכול להיות צורך לישון כל היום או רק לצפות  בתכנים רדודים

באוכל- אצלי התבטא מצד אחד בחוסר תאבון לאוכל ומצד שני "התמכרות" יותר מהרגיל למתוקים וקפה

אם יש ילדים אחרים חוסר סבלנות קיצוני, במבט לאחור התנהגתי בצורה ממש קשה אליהם..

לגבי הבעל וגם ההורים- חוסר סבלנות, עצבנות, תגובות לא פרופורציונליות

לא היה לי כוח להתקלח, לצאת מהבית, הכל הרגיש לי משימה בלתי אפשרית.

לגבי הטיפול- אני ביקשתי עזרה בטיפת חלב, האחות הכניסה אותי לרופאה שנתנה לי מרשם לכדורים. ממליצה לקבוע תור לפסיכיאטר ע"מ שיהיה מדוייק יותר ובמקביל ללכת לטיפול אצל פסיכולוגית או עו"ס קלינית.

חשוב- אני לא הייתי מסוגלת לקבוע לעצמי תורים, הייתי צריכה שמישהו יעשה זאת עבורי

יכול להתבטא בכל מיני דרכים, יש אנשים שאצלם זה יותר עצבנות וחוסר סבלנות לאנשים ומה שקורה, יש כאלה שיותר עצובים.

הרבה פעמים אפשר לראות שאין חשק לדברים, או לא מחכים לשום דבר בציפיה, כשזה יותר חמור אז גם לא נהנים כשהדברים כבר קורים (דברים שנהנית מהם בעבר)

אם באופן כללי את מרגישה על הקצה וזה לא עובר גם אחרי שינה טובה - שזה די טריקי בכל מקרה אחרי לידה, אבל אז עזבי את ענין השינה אם אין אפשרות לשפר שם, אם את על הקצה כל הזמן אז זה מספיק.

אם אין לך כח לעשות כלום גם כשאין לך 'סיבה' ובפנים את יודעת שזה לא התבטטות רגילה אלא תשישות פנימית.

יש בטח עןד תסמינים שלא זכרתי או שאני לא מכירה

אם זה קיים אפשר לפנות לרופא משפחה, אחות טיפת חלב או אפילו למזכירות של הקופה שיתאמו לך פגישה עם עוסית של הקופה. הם ידעו להפנות אותך לגורמי מקצוע רלוונטיים.

במקביל, אבל ממש ממש בשום אופן לא במקום, דברים שמאד עוזרים (קחי מה שרלוונטי לך, גם חלק זה טוב וגם אם לא מתמידים אלא עושים מתי שיוצא):

- ספורט

- להמשיך לקחת ויטמינים ולודא שאין מחסור בברזל

- שינה טובה

- אוכל בריא

שדווקא בגלל שהכרתי את כל הסימנים לקח לי זמן לזהות מה קורה איתי, כי ישנתי טוב, תפקדתי כרגיל, נהניתי מדברים, אכלתי, טיפלתי בתינוק באהבה ולכאורה לא היו שום נורות אדומות.

אבל היה לי רע. הרגשתי בדידות קשה, ובהחלט הייתי על הקצה, הלילות היו מאוד קשים גם אם ביום השלמתי שינה והייתי בסדר, והרגשתי המון אשמה וחוסר ערך. נעזרתי בטיפול פסיכולוגי, התאמצתי לצאת מהבית ולראות עולם, ולאט לאט המצב השתפר. בשלב מסוים הפסיכולוגית התלבטה אם כן כדאי לי לקחת תרופות בכל אופן, בסוף הסתדרנו בלי זה, אבל אני לגמרי ממליצה לכל מי שצריכה לקחת. בסופו של דבר יש כל מיני רמות של דיכאון, ורוב הפעמים צריכים להיעזר בתרופות בתור גלגל הצלה, לפחות בהתחלה.

אני גם אשמח לדעת לגבי חשיפה לחלבי.

בינתיים אין תורים לרופא אלרגיה וגם לא לדיאטנית.

לא חשבתי לפנות לגסטרו.

ובד"כ בודעם שוב אחרי גיל שנה.

נראה לי שכן עושים גם טסטים אבל לא זוכרת באיזה גיל

בעקרון שלשול וכו זה נשמע כמו אי סבילות לחלב ולא כמו אלרגיה אבל הרבה פעמים מתפתחת גם אלרגיה בעקבות זה

לק"י

ככה מצאנו תור תוך שבועיים.

(הבת שלי אלרגית לחלב, התנפחה ופרחה בגיל 5 חודשים מכמה טיפות של תמ"ל).

עשו לה טסטים בגיל 10 חודשים+-

לא להתחיל טעימות בכלל רק אחרי חשיפה לחלב ואחרי שנדע מה קורה

הגיוני? שאלתי אם אני נותנת ירקות/ פירות רק? אמרה זה לא קשור כי במידה ויש אלרגיה לחלב יכול להיות אלרגיה למוצרים נוספים

לק"י

לא יודעת אם לגסטרו יש מספיק הבנה בזה.

וגם אם נניח שיש סיכון לעוד אלרגיות/ רגישות, עדיין צריך לנסות לתת, כי אחרת לא תדעו אם היא רגישה או לא🤷‍♀️ אין דרך לדעת בלי לטעום.

הייתי רוצה להתייעץ עם אלרגיה, הבעיה שאין תורים זמינים

קבעתי עוד מזמןן והתור בנובמבר

התבייתנו על רופאה אחת שאצלה מצאנו תור מהר, ומאז אני קובעת מראש לפי מה שהיא אומרת לי.

אז עשיתי לפיצית שלי טסטים של אלרגיה אצל רופא נחשב בתחום. יצא שיש לה אלרגיה 😤 באמת. הוא הגדיר את.זה כחיובי גבולי אבל מתייחסים לזה כאל אלרגיה (ולא רגישות)

שלח אותנו לבדיקת דם לאמת את זה. נצטרך לחכות לגיל חצי שנה לעשות (עוד חודש) ואז לראות איך מתקדמים

חשבתי שהכל בסדר איתה....איזה מבאס

מקווה שהבדיקה תצא תקינה וזהו

בקיצור באה להגיד לכן- להסתכל על האנטואיציה האימהית שאף פעם לא משקרת. רופאת גסטרו בבי"ח אמרה שלא צריך בדיקת אלרגיה נעשה חשיפה לחלבי בבית וזהו. היה לי תמוה מאוד ואחרי שכתבתי פה המלצתם כן לבדוק את זה וטוב שהלכתי..כמובן שהחלפתי רופא גסטרו וכבר הייתי היום אצל רופאה מהממת!!! בקופה

בהתחלה..

איך הגעת לבדיקת אלרגיה?

צריך הפניה מרופא משפחה? או להגיע לבקש תור לאלרגולוג פשוט?

אלא אם יש תגובה משמעותית.

יותר מאבחנים לפי ניסוי ותעיה...

נראה לי רק אחרי גיל שנה עושים טסטים בד"כ.

זה לא ממש סימנים של אלרגיה אלא של אי סבילות (הרבה פעמים מתפתחת אלרגיה אבל לא בהכרח)

בכל מקרה הכתובת הראשונה זה רופא משפחה ומנסים תמל מפורק או ללא חלבי, אם היא על הנקה- אז את צריכה להמנע מחלבי לפחות שבועיים כדי לבדוק.

אם זה עוזר אז מניחים שיש רגישות לחלב

(למרות שבהנקה זה יכול להיות גם לדברים אחרים ולאו דווקא חלבי)

לק"י

הבת שלי עם אלרגיה לחלב. בגיל 5 חודשים התנפחה ופרחה מכמה טיפות של תמ"ל.

רופאת הילדים אמרה לא לתת לה חלבי ולחכות לגיל שנה ולבדוק אם זה עבר.

אחרי כמה חודשים שוב היתה תגובה אלרגית, ואז רופא טלפוני אמר למצוא בהקדם תור לאלרגולוג.

כשהיינו אצל האלרגולוגית היא אכן עשתה לה טסטים שהראו על אלרגיה רצינית, ונתנה אפיפן, ואמרה לי בפירוש שרופאי ילדים לא מבינים בזה.

ואצל הבת שלי היתה תגובה אלרגית רצינית. כך שב"ה שהגענו לאלרגולוגית בסוף.

אבל את צודקת שלפעמים רופאי ילדים לא מבינים...

אם יש חשש תמיד טוב להציעץ עם עוד מישהו

בכל מקרה זה הכתובת הראשונה כי הוא גם זה שנותן הפניה 

תתבטא בין היתר בשילושולים.

(אצלנו אחרי שהפסקנו את החלבי, נשאר רק השילשולים כתגובה אלרגית לשאר המזונות הבעייתיים)

משלשלת 10-12 פעם ביום, עם ריר. מלווה באי שקט, זה היה נוראי רק להיזכר בזה. הייתה יושנת אולי שעה מתוך 24 שעות וכל הזמן רק בוכה ובוכה הבנתי שיש פה משהו.

שהחלפנו לתמל מפורק נוטרמיגן, השילשולים פבקו והילדה נרגעה. ממש רגועה כמו כולם. נכון שהיה גזים ובכי אבל היא הולכת לישון בין לבין, בלילות רגועה יותר. מהפך, חיים שלפני ואחרי ממש ככה

אחכ הגענו לגסטרו בגלל פליטות והקאות והיא אמרה שאין צורך אלרגיה רק נעשה חשיפה בבית, לא היה נראה לי, הייתי לא רגועה קבעתי לרופא בפרטי וככה עשינו טסטים

לתופעה שרופאים כולל אלרגולוגים, גסטרו ורופאי משפחה לא מספיק מכירים אותה. 

זה נקרא אלרגיה של מערכת העיכול או אלרגיה לא מתווכחת דרך. אפשר לקרוא על זה באינטרנט. 

כמו ש@shiran30005 וכמו ש@הילולא שאלה.

עד הילד השישי לא שמעתי על זה. גם לא כאן בפורום עם כל הידע שעובר כאן. ופתאום בשנה האחרונה שמעתי על 4 מקרים רק במשפחה שלי (מצדדים שונים. אין קשר דם). ועכשיו קוראת גם אתכן.

אז מה זה בכלל??

אנחנו רגילים שאלרגיה מופיעה עם סימני על העור, קוצר נשימה וכו. עושים טסטים ומאמתים. אלרגיה של מערכת העיכול לא ניתנת לגילוי באמצעות שום בדיקה רפואית. והיא אלרגיה לכל דבר ועניין. היא אומנם לא מסכנת חיים כמו האחרת. אבל היא פוצעת את מערכת העיכול (ולכן נראה דם בצואה) והיא יכולה לגרום להתייבשויות בגלל התופעות שלה.

אז איך מזהים? קודם כל אינטואציה אימהית. דבר שני, צואה רירית זה וודאי אלרגיה לחלב. לרוב האלרגיה הזאת באה גם עם סויה. סימן נוסף זה שילשולים. נכון שמדובר בתינוק קטנטן שהצואה שלו גם ככה נוזלית, אבל כשהילד שלך עושה 15 פעמים ביום קקי, וכל פעם כמות קטנה, זה כבר לא הגיוני.

הדבר הראשון הוא להפסיק חלבי, ואם אפשר גם סויה. לעיתים יש עוד מאכלים וצריך ניסוי ותהיה כדי לגלות אותם. יש רשימות באינטרנט למאכלים פוטנציאלים. אצלנו היה גם קוואקר, אפונה, בשר בקר, ולא זוכרת מה עוד. סיוט! והאתגר הגדול אצלנו היה שהכל עבר בהנקה. כל האלרגיה הזאת התגלתה ללא שום הזנה מעבר להנקה. והתמ"ל היחיד המתאים (מפורק) לא כל התינוקות אוהבים (צריך מרשם רופא, זה ממש יקר).  

אני אחרי שחיכיתי חודשים לתורים לרופאים המקצועיים, התאכזבתי מאוד מזה שלא הכירו את התופעה הזאת. רופא גסטרו התעקש שזה גיל של הרבה שילשולים ולא קשור לאוכל. כשאני ידעתי שבוודאות אחרי מאכלים מסוימים יש שילשול שיכול להמשך עד 3 ימים. לרופאת משפחה שלנו שלחתי מאמרים בנושא לקרוא.

הבשורה הטובה בכל הסיפור הזה, שזאת אלרגיה שעוברת מעצמה עד גיל שנה כמעט תמיד. ואם לא אז בגיל צעיר מאוד.

אנחנו נסינו לחשוף בגיל 9 חודשים לחלבי, והשילשולים חזרו במלוא עוזם... בגיל שנה הכל נעלם כלא היה.

בבדיקת טסטים על העור אלרגיה של הקיבה - מערכת עיכול , לא יבוא לידי ביטוי רק בזמן חשיפה. לעומת זאת האלרגיה מהסוג השני כן יבוא לידי ביטוי בטסטים (נפיחות ואודם) אז אצלינו היה נפיחות ואודם בטסט אז הוא אמר אנחנו מתייחסים אליכם כאלרגים עד שנברר סופית בגיל שנה

מה שמוזר אצלינו שהיה רק (כן רק) אי שקט קיצוני בעצם מהלידה ובסביבות גיל חודש וחצי התחילו שילשולים (בליווי של ריפלוקס קשה)

כמובן יכול להיות שיש גם אלרגיה שמגיבה על העור ביחד עם מערכת העיכול.

אצלנו הטסט יצא שלילי.

למה מוזר? זה התופעות של זה. זה לרוב לא מתחיל מהלידה. אצלנו התחיל בגיל 3 חודשים. (היה גם לא רגוע לפני, אבל אין לי דרך לדעת שזה בגלל האלרגיה). אצל קרובת משפחה יש גם ריפלוקס מוגזם. לטענת האמא זה לא ריפלוקס באמת אלא תגובה אלרגית (רופא כן חשב שזה ריפלוקס.וכאן חוזר הדיון על התחושות האימהיות, ועל אי הכרה של הרופאים מספיק בסיפור).

נקרא fpies. יש עמותה לא ישראלית שעוסקת בהעלאת המודעת לזה.יש להם גם אתר עם הרבה סיפורי מקרים על תינוקות שהגיעו לאישפוזים בעקבות ההקאות. 

אחרי הפסקת החלבי הפסיק לגמרי הריר, אבל נשארו השילשולים.

קראתי שזה בא הרבה פעמים עם אלרגיה לסויה. אז לאחר כחןדש הפסקתי גם את הסויה. (וכשאכלתי בטעות טונה עם סויה שוב היו שילשולים ואז קלטתי שאני צריכה להתחיל לשים לב לכל מוצר).

בהמשך מידי פעם היו שילשולים. זה היה בלאגן כי חלק מהמאכלים אכל במעון, והייתי צריכה לתשאל אותם מה אכל. אבל הסתמכנו גם על הרשימות באינטרנט, וגם ראינו שכל פעם שהיה בלונז בגן אז היו שילשולים. לא ידענו מה המרכיב אבל ביקשתי שיפסיקו לתת לו.

בגלל שהוגבלתי ממש באוכל שיכולתי לאכול, הכנתי לעצמי גרנולה ואכלתי עם חלב שיבולת שועל. ואז שוב במעון התלןננו על שילשולים. בהתחלה חשבתי שזה האגוזים אז הפסקתי לאכול אגוזים ולכן הפסקתי עם הגרנולה. אבל אז הכנו לו דיסת קוואקר והיו ממש שילשולים, אז הבנו שהבעיה בשיבולת שועל.

גם אורז היה עושה לו צואה רכה. אפונה גם היה פעם אחת ששילשל, אבל לא המשכנו לבדוק כי זה לא מזון בסיסי אז פשוט הורדנו מהתפריט.

הכי טוב במקרה כזה להתחיל עם הדברים הבסיסים חלב וסויה, ואז להמשיך כל פעם ולבדוק את התגובות. ואם יש בעיה, לפרק את הארוחה למאכלים ואת המאכלים  למרכיביהם ולבדוק כל אחד בנפרד.

המאתגר זה כשהילד לא אוכל רק בבית. במעון היו מאוד מתוסכלים מזה. הרופאה תמכה בי ואישרה שהוא נשאר בגן גם אם יש שילושלים. ובאמת מאז שעלינו על כל המוצרים הבעייתים וכן מאז שהפסיקה האלרגיה, היה רק יום אחד בחייו עם שילשול נקודתי. וזהו. למרות שזה גיל שבד"כ כל שבוע שני הם בבית בגלל שילשולים שנדבקו במעון...  

נתנו מעדן חלבי באשפוז יום בשניידר, כל פעם קצת, כדי לראות אם יש תגובה

ובאשר לטעימות נתתי כרגיל פירות וירקות רק לא חלבי. גם שלי הייתה על נוטרמיגן. אבל למה קשור פירות וירקות לחלבי?

חכי לתוצאות אולי תופתעי וזה מה שחשוב.

כל הכבוד על הלימוד! הלוואי וזה יהיה מאחורייך בקרוב 🤗

הטסט שעברתי היה הכי נורא מכולם

גם בלם

גם נגע בהגה

גם לא נסעתי בכיון שאמר

גם יום סוער וגשום

וגם בכיתי באמצע כי היה ברור לי שנכשלתי

ודווקא אותו עברתי.

בקרוב אצלך בע״ה

גם אני עברתי בטסט לא טוב להרגשתי 

אבל עברת אחרי שבלם ונגע?

יפה

חודש...

ממש מבינה את הלחץ!

עורכת... עכשיו רואה שהטסט כבר היה... אוףףףףף, הלוואי שעברת בכל זאת!!

איזה מתח זה!!

תעדכני

חיבוק!

מבאס ממש!

עברתי בטסט שמיני והחוויה כל כך חרוטה בי עד היום

חיבוק חזק ותני לעצמך להתבאס

האמת שאני בהריון לא נוהגת מהשו בכלל...

ומעדיפה לא לנהוג כמה שאפשר..

ההריון משפיע על החדות, אז זה ממש הגיוני...

בע"ה בקרוב!!