עוד אחזור לספר את סיפור הלידה שלי, היתה לידה מיוחדת מאוד.
תודה לכולכן על ההתעניינות והשותפות. הייתן חלק משמעותי מהמסע שלי!!
לא יודעת מה לעשות.. פורקתרוני111
שוב ההימורים אם מישהי זוכרת... אחרי שגיליתי שבעלי מהמר והכל הוא הלך למרכז גמילה, היה מטופל במשך כמעט חצי שנה שבהם לא היו בכלל הימורים.
היום אני בודקת ומגלה שהחודש הוא הימר בסכומים קטנים שהצטברו לכמעט 2000 שח.. כואב לי הלב.. אחרי שהאמון נשבר והוא נבנה שוב מחדש.. לא יודעת מה לעשות עם עצמי אם להציב אולטימטום, איזה להציב.. מה לעשות.. פשוט נשבר לי הלב שוב. מרגישה שזה כבר גדול עליי השקרים האלו..
אני אוהבת אותו והוא בן אדם טוב ואני כבר לא יודעת איך לסלוח שוב ומה לעשות. אנחנו לא בחובות, עובדים בעבודות טובות והכל בסדר כלכלית ב''ה
כואב לי שנשבר האמון שוב. איך אפשר לסלוח לו עוד...?
לא יודעת דברים חכמיםמקקה
אבל במקומך הייתי מפרידה חשבונות ומהר...
לדעתי פחות דיבורים, יותר מעשיםאם_שמחה_הללויה
כמו שמקקה אמרה להפריד חשבונות, להמשיך לאהוב אבל כן לתת גבולות ולהיות קרירה יותר. הוא בעצמו ישאל כנראה לסיבה ולפשר הדבר ואולי אפילו יכעס ואז תסבירי לו בלי עצבים, אבל בעוצמה שזה לא מקובל עלייך. בסוף יש לו רצון טוב, עובדה שהלך למרכז גמילה, רק צריך סבלנות ולהיות עקבית. חיבוק!! איזה ניסיון זה התמכרויות. אוףףף
לא חושבת שנכון להיות קרירה ולחכות שישים לבשיפור
בעיניי יותר נכון לפתוח דברים בצורה ישירה וכנה. גם הפרדת חשבונות לדעתי נכון לעדכן אותו ולהסביר את הסיבה בכנות.
זאת דעתי ה*אישית*אם_שמחה_הללויה
שבעניינים האלה הדיבורים לא עוזרים, רק מעשים.
אהבה ללא גבולות זאת לא אהבה. להמשיך לאהוב, להאמין בבן אדם וביכולת שלו להשתנות ולהתחרט, אבל כן להראות לו (שוב, במעשים) את הקו האדום שלך; *לדעתי* זה נכון.
אם הבנתי נכון הפסיק ללכת למרכז גמילה?ירושלמית במקור
אם זה כך הייתי שמה אולטימטום - שימשיך ללכת לשם אחרת נפרדים. עו"ס שמטפלת בזה אמרה לי שלהיגמל מהימורים קשה יותר מלהיגמל מסמים... חיבוק ובהצלחה רבה!
הימוריםoo
יכולים להיות בעיה לכל החיים, רוב האנשים מתקשים לעשות שינוי משמעותי בחייהם, אנשים מכורים עוד יותר מתקשים.
כשהבעיה ממשיכה להתקיים, אין איך לסלוח, כדאי למצוא דרכים להקטין את הסיכונים כמו הפרדת חשבונות, אפשר לשקול פרידה, אם מחליטים להישאר ביחד, זה חייב לבוא עם קווים אדומים ועם צמצום אפשרות פגיעה עתידית, וגם להבין שחיים עם אמון כנראה לא ריאליים.
יש לך כתובת הרבה יותר טובה מפה- וזה המנרכז גמילהמקרמה
יש לו ליווי?
איך הם ממליצים לנהל את הגישה שלו לכספים נזילים? לאתרי הימורים?
חוץ מחשבון הבנק- יש לכם נכסים משותפים?
כדאי להתיעץ גם עם עו"ד אם ואיך להפריד חשבונות ואיך את מגינה על עצמך מבחינה כלכלית
יש לך תמיכה וליווי של איש מקצוע שמבין בהתמכרויות? יש קבוצות תמיכה לבני זוג
חשוב ךהבין שהתמכרות זה חא משהו שניתן להחלים ממנו
הוא תמיד יהיה מכור
ויכול להיות שהוא יהיה מכור שיודע להתמודד עם ההתמכרות שלו
ויכול להיות שיהיו פה ושם נפילות בדרך
ולגבי שאלת האמון
אני חושבת שיש הבדל בין להאמין ללסמוך.
אותי לימדו לא לסמוך על אף אחד (רק על אבינו שבשמים)
ולכן את צריכה לוודא שאת מוגנת, לבדוק ולסמוךרק על עצמל
אומרת את זה בכאב- אבל גם לא להאמין לו.
הוא מכור!
ברגע האמת- זו ההמכרות שלו שמדברת.. לא הוא
אבל את כן צריכה לשאול את עצמך אםנאת מאמינה *בו* שהוא יכול לקום מהנפילה? שהוא רוצה לשלוט בהתמכרות שלו? שיש לו את הכוחות להצליח?
האם את מאמינה *בכם* ? שאתם יכולים להתגבר על זה ולגדול מפה?
את מאמינה *בזוגיות שלכם*
ומותר גם להגיד שזה גדול עליך, עליכם...
זה לא הכשלון שלך
וואי מקרמה כואב לקרוא אותך💔מתלבטת13
''אותי למדו לא לסמוך על אף אחד'' משפט שובר את הלב ..
אתן לך את המשפט הזה בניסוח עדיןאם_שמחה_הללויה
אנחנו רק בני אדם ולא מלאכים. כל בן אנוש יכול למעוד.
לדעתי יותר כואב זה לצפות ולהאמין בבן אדם יותר כאילו הוא אלוקים ואז הנפילה שלו מרסקת את הלב.
זה תפיסת עולםמקרמה
אני מוקפת באנשים מדהימים שאני מאמינה בהם ולהם באמונה שלמה שטובתי עומדת לנגד עינהם בכל צעד וצעד.
בין אם זה הבן זוג שלי
ובין אם זה ההורים במדהימים שלי
או המשפחה שלי- שלנו
באמת שזכיתי בלוטו
אבל התפיסת עולם אומרת שלסמוך בעיניים עצומות זה רק על בורא עולם
אבל על אנשים סביבי- טובים ככל שיהיו
וצדיקים ככל שיהיו
הם עדיין בני אדם, הם עדין עושים טעויות
עדין יכולים לראות דברים בצורה שונה ממני ומתוך כך לפעול שונה ממני
זה נשמע הרבה יותר טוב❤️מתלבטת13
תודה על ההסבר מקרמה
וגם לך @אם_שמחה_הללויה
תודה לכן..רוני111
אנחנו היינו בחשבונות נפרדים שם התחילה הבעיה כשהוא הוציא כמה שהוא רוצה בלי שידעתי.
כשגיליתי עשינו חשבון משותף כדי שהוא קצת יחשוב אולי לפני..
אני מאמינה בו שהוא יכול. בתקופה של הגמילה לא היו בכלל הימורים במשך חצי שנה.
הוא סיים לא מזמן, הוא הרגיש שזה כבר לא עוזר לו וסיים עם דלת פתוחה ככה הוא אמר
אבל הוא כן סגר אותה, הוא לא מוכן אפילו לחשוב על לחזור לשם.
פרידה אני לא מסוגלת לחשוב על זה ברור לי בראש שאני צריכה לאיים להגיד משהו וכזה אבל יש לי בעל טוב, אדם טוב, עם לב טוב ונשמה טובה שאני לא רוצה להגיד לו שאני עוזבת.
מבאס שזה בעיה לכל החיים ולא עובר
ולפעמים כשאני אומרת לו שזה כמו סמים ואלכוהול בוא ממש מתנגד וממשיך להגיד שהוא יכול להפסיק. לשלוט על זה וכל השטויות האלו. בפועל כל פעם שקורה משהו וקצת קשה לו הוא מהמר. יש טריגר לדבר הזה זה מה שהוא עבד עליו בטיפול
אבל מרגיש לי שזה לא משהו שייעצר הוא צריך טיפול ארוך ארוך ועל זה הוא לא מוכן לשמוע בכלל.
הוא התבאס עליי שאני לא מכילה ומבינה אותו ומנסה לעזור לו אבל הוא מהמר בלי ידיעתי ואני כל פעם מגלה מחדש. אם הוא היה אומר לי שקשה לו שרע לו ומשהו עובר עליו היינו עובדים על זה יחד. אבל כל תקופה לחוצה קצת בעבודה או מילואים או החוםש הגדול גורמת לו לבזבז עוד בלי לשתף על מה הוא חווה...
אני אפנה למרכז גמילה ולמטפל שלו ואראה מה אני יכולה לעשות..
תודה..
את אישה טובהאם_שמחה_הללויה
העין הטובה שלך על בעלך זה לא ברור מאליו בכלל!!
ואני לא חושבת שאת לא אמורה להכיל את הבעיה , את אמורה להתנגד לה בכל תוקף. עצם ההתנגדות שלך והעקביות שלך ביחס שלילי לדבר הזה זאת העזרה הכי טובה. תסבירי לו שבזה שאת מתנגדת ומנסה "ליישר" אותו מתבטאת האהבה שלך.
כמו ששלמה המלך אמר: עת לחבוק ועת לרחוק מחבק.
התמכרות זה דבר קשה, לפעמים אם בן אדם לא מרגיש שהוא הולך לאבד משהו אם לא יתרחק, קשה מאוד להתרחק מזה.
האם את מלווה מקצועית?מתיכון ועד מעון
נשמע שאת צריכה ליווי גם רגשי שיהיה לך מקום בשבילך וגם מקצועית איך לנהוג מולו, הפרדת חשבונות או שכל הוצאה שלו את תדעי או... (אני לא יודעת לא אשת מקצוע)
מעבר לזה באמת כואב אבל בעלך מנוהל ע''י מחלה הוא לא עושה זאת בכוונה, זו המחלה שמנהלת אותו, גם זה תהליך שמצריך ליווי בשבילך.
הרבה חיבוקים זה באמת קשה מאוד
תודה רבהרוני111
אני לא מלווה, זה כן משהו שאני חושבת עליו עכשיו
קשה לי שהוא אומר לי שאני לא מבינה אותו ולא מכילה אבל זה כבר קשוח לי מידי. כי עובדתית מהרגע שהוא סיים את המרכז גמילה חזרו ההימורים.. אולי כי מישהו פיקח עליו ופעם בשבוע שאל אותו אם היו נפילות. ועכשיו כשהוא לא שם יש נפילות והוא מצפה ממני לקבל את זה כנפילה כמשהו חד פעמי אבל הוא הסתיר ממני שהנפילה הזו שגיליתי עליה היא לא חד פעמית היא נפרדה לאורך חודש שלם. אני קצת מרגישה שאין לי כוח לזה יותר.
אני אדבר עם המרכז ואראה מה אפשר לעשות
בזמנו כשדיברתי איתם הגישה שלהם היא אולטימטם ברור של אתה עוזב את הבית ומחליט מה חשוב לך יותר אבל אני לא חושבת שאצליח במיוחד שרוב השנה הוא בכלל לא היה בבית בגלל המילואים.
תודה לכן על העזרה והעידוד ומקווה שיהיה טוב בע''ה.
ממש כדאי לסדר עם הבנקמחי
אפשרות שאת מקבלת הודעה לפלאפון כל פעם שיש הוצאה
תשאלי אותם איך ליישם את הגישה הנכונה הזו כשהמצבירושלמית במקור
הוא שבגלל המילואים לא היה הרבה בבית. בטוח נתקלו במקרים כאלו היו ככ הרבה מילואימניקים השנה... אז שילמדו אותך מנסיון שהצטבר אם יש.
אני אנסה..רוני111
שוב פעם תודה.. אני אנסה, הלוואי שהיה פתרון יעיל ומהיר לדבר הזה, זה פשוט כל כך מתסכל שחשבתי שהנה עברנו את זה ואז אני מגלה שלא..
מבאס כל כך ושובר לב קשה שהוא בעולם הזה ומבאס שזו ההתמודדות. תודה לכן. מקווה שאקבל כלים מהמרכז גמילה ושהקב''ה יעזור לו להיגמל מזה.
תודה
אחרת ההתמודדות שלך תהיה פי כמה משלוירושלמית במקור
💔💔💔💔פרח לשימוח🌷
רק להגיד שאת מהממת!!אוהבת את השבת
זה ככ לא קל
ואת מאוזנת ורואה את הטובות של בעלך
וזה לא מובן בכלל..
שהזכויות שלך יעזרו לך ולנו לישועות בע"ה!!
למרכז גמילה אמורה להיות תמיכה גם לבני משפחההרקולסית
מצטרפת למציאות לבדוק איתם. ובנוסף לקבוצות 12 צעדים בדרך כלל יש קבוצה מקבילה לבני משפחה של מתמודדים. לפעמים הקבוצה של בני המשפחה יכולה לעזור להבין ולהבהיר מה בתחום אחריותך ואיך את יכולה לעזור לעצמך.
תודהההרוני111
תודה כל המילים הטובות,
ובקשר לקבוצות למשפחה אני מאוד רציתי להצטרף אבל במרכז גמילה שבעלי הולך אליו הן בשעות שלא מתאימות ולא היה בזום וכו' אז היה קשוח אבל אולי אשקיע בזה שוב פעם מאמץ ואחפש משהו שיוכל להסתדר לי.. ברור לי שאני צריכה ליווי עם ההבנה שזה תהליך ארוך שיקח זמן.. בע''ה מקווה שאמצא את הדבר המדוייק לי.
ושהקב''ה יעזור לנו להצליח. ושהגמילה תחזיק מעמד לשנים רבות רבות..
תודה לכן חיזקתן ועזרתן מאוד
אמן ואמן ואמן!!!❤️❤️❤️אוהבת את השבת
באמת קשוח!! מזדהה עם הקושי לצאת מהבית הרקולסיתאחרונה
ממליצה לנסות לדבר איתם, אפילו באופן חד פעמי.
אני חושבת, שוב אומרת לא מנסיון בהתמכרותמתיכון ועד מעון
אלא מנסיון אחר בעבודה שלי שזה לא טוב עבור הזוגיות שלכם שאת תפקחי עליו, זה מכניס אווירה של אי שוויון בקשר, אני חושבת שכדאי שיהיה מישהו אחר שמפקח
מסכימה, כן מנסיון בהתמכרות ❤️הרקולסית
גיסתי בביה"ח מאתמול,חולמת להצליח
היא בשבוע 41+
היא קיבלה זירוז ועדיין בפתיחה 2
יש דרך לקדם את זה?
אנחנו דואגים לה
זירוז זה הדבר הכי ארוך שיששושנושי
אני הייתי לידה ראשונה 30 שעות
כמובן מתחילתו עם זירוז..
קורה לצערנו
יש דברים טבעיים כמו רפלקסולוגיה
דיקור סיני
חוקן שעושה פעילות למעיים ועל הדרך גם לרחם
ממליצה ממשמאדםאחרונה
על דיקור
יש בתי חולים שיש בהם
תנסו לשאול
פעוט שמתפשטאנונימיתת מכאן
בן שנה ושמונה, כל הזמן מוריד בגדים וחיתול, בעיקר כשהולך לישון אבל לפעמים סתם ככה
מה אפשר לעשות?
ניסיתי את כל סוגי הבגדים- בגד גוף עם מכנסיים ציודים, אוברול עם כפתורים ורוכסן, אוברול שיש תיקתקים רק למטה.. הכול הוא מוריד😔 ממש נמאס לי מזה כבר
מה מפריע לך?אפונה
שהוא ערום?
שהוא מפספס?
גם שהוא ערוםאנונימיתת מכאן
ומידי פעם עושה פיפי אבל בעיקר שככה הוא כל הזמן נוגע בטוסיק וזה דוחה אותי בעיקר שאחר כך הוא נוגע בכל דבר ואני עם תינוק קטן שגם הוא נוגע בדברים שלו וגם מניקה הרבה זמן ואז לא יכולה לשטוף לו ידיים ולהלביש אותו
לדעתי בגיל הזה אפשר להציב גבול ולהגיד שאתהמקורית
לא מרשה
ולהתעקש על זה באסרטיביות
אבל צריך להיות על זה ולהסיח את הדעת במקביל
ושימי לב, יכול להיות שזו הזמנה לתשומת לב שהוא מרגיש שהוא צריך, אם כך כדאי לספק לו אותה בדרכים אחרות
הבעיה שלא תמיד יש לי איך לעצור את זהאנונימיתת מכאן
ברור שאני אומרת שאני לא מרשה ואם אני פנויה אני עוצרת אותו או מסיחה את דעתו אבל אם אני נגיד באמצע הנקה ואני אומרת לא והוא ממשיך להוריד אין לי כל כך מה לעשות
זה באמת משגע... וזה הולך ופוחת עם הגילמתואמת
גם הקטנה שלי הייתה כך, וגם התאומים. הקטנה (עכשיו בת שנתיים וחצי) כבר הרבה פחות עושה את זה ב"ה. (התייעצתי על כך פה לפני כמה זמן... תכל'ס לא מצאנו פתרון מלבד ללפף את הבגדים שלה בסלוטייפ... מה שכמובן מקשה על החלפת חיתול בעת הצורך, אבל אין ברירה...)
יש ילדים שובבים/תחושתיים יותר, וצריך לזרום עם זה ככל האפשר 🤷♀️
אחרי שראיתי איך הוא מתפשט מכל סוגי הבגדיםאנונימיתת מכאן
נראה לי שגם סלוטייפ לא יעזור אצלו
נסו מסקינג-טייפ, סלוטייפ עבה, וכמובן כמה סיבובים.מתואמת
אבל כן, יש סיכוי שאפילו את זה הוא יצליח להוציא... אבל לפחות זה ייקח זמן, וגם יעשה רעש - אז תדעו בעוד מועד שהוא עושה את זה...
מודה שזה פתרון קשה לעיכול..המקורית
ברור, גם לי הוא היה קשהמתואמת
אבל אין ברירה, לפעמים... את דיברת על הפתרון של להסביר ולהתעקש, אבל יש ילדים שזה פשוט לא עובד עליהם. ואני מכירה מאצלי ילדים משני הסוגים...
מה שכן - זה מאוד תלוי באווירה שבה עושים את זה. אנחנו הפכנו את הדבקת הסלוטייפ למשחק כזה, והילדה נהנתה מזה מאוד. היא לא תפסה את זה ככבילה וכהגבלה - היא בעצם לא הבינה שזו המטרה. וכשניסתה להוריד את הבגד אחר כך, צחקנו איתה: "אוי, מה קרה לפיג'מה? היא לא יורדת? איזה מצחיק!"
וגם עם התאומים עשינו כך... (להם עשינו משהו אפילו "גרוע" יותר - מעין רשת סביב המיטה שיצרה להם כמו כלוב. אבל שוב, זה היה משחק בשבילם, והם נהנו שהכנסנו אותם לשם ונהנו להציץ בעד החורים וכו'...)
הרעיון הוא לא להתייחס לזה כאל עונש, אלא כאל תוצאה טבעית - ומכיוון שבגיל הזה גם ככה כל דבר הוא שעשוע, אז גם הדברים האלה הופכים למשחק ולשעשוע...
ת'אמת?! נשמע לי קצת מפחיד ומסוכן😬חזקה בעורף
צריך לראות שהוא לא מצליח להוציא את כל המסקינג-טייפ.. שלא יקרה מצב שהוא מצליח להוריד הכל ואז נשאר עם חוט ארוך של סלוטייפ שחס וחלילה עלול להיכרך סביבו באמצע הלילה...
ברור. כשהילד נרדם צריך לבדוק שהוא לא הצליחמתואמת
להוריד את הסלוטייפ...
בכל אופן, אצלנו גם הפתרון שהצעת, להלביש אל הטיטול הפוך, לא עבד... היא פשוט הורידה אותו כמו תחתונים או הפעילה לחץ עד שהסקוטשים נפתחו...
מבינה אותו, בחום הזה🥵😅חזקה בעורף
תכלס, לי אין בעיה שיילכו לישון בלי בגדים, אבל כן עם תחתונים / טיטול. ולרוב אני מלבישה אותם אחרי שהם נרדמים, לפחות את הקטנים...
לאחד הבנים שלנו שכל הזמן הוריד את הטיטול פשוט שמנו לו את הטיטול הפוך🤭 (הסקוצ'ים מאחורה..)
אומנם בסוף הוא הצליח לעלות על זה, אבל נתן לנו תקופה קצרה שקט..
רעיון טוב, אנסה אותואנונימיתת מכאן
אבל מאמינה שדי מהר הוא יצליח גם ככה לפתוח
בכל מקרה יש לו בחדר מזגן כל הלילה ולא חם שם בכלל
ואם אגע בו אחרי שהוא נרדם הוא ישר יתעורר😬
פיג'מה עם רוכסן, להלביש הפוךמחי
שהרוכסן מאחורה. הוא יצליח לפתוח?
רעיון מעולה!אנונימיתת מכאןאחרונה
אנסה אותו
(מאמינה שגם ככה יצליח להוריד אבל יהיה לו הרבה יותר מאתגר ויקח הרבה זמן)
שאלה שקיבלתימאוהבת בילדי
לפני המון שנים קראתי ספר שאני לא זוכרת איך קראו לו. זה על ילד מיוחד והתמודדות שלו ואיתו. כלפרק היה כתוב מנקודת מבט שלו ושל ההורים או הרבה בכיתה. מישהי יודעת להגיד לי איך קוראים לספר הזה? אני זוכרת שממש אהבתי אותו. השאלתי אותו ולא חזר אלי...
פלא ?אין לי הסבר
זה ספר חרדי עם כריכה כחולהמאוהבת בילדי
משהו עם המילה כולם
זה ספר שמיועד לילדים?מתואמת
זוכרת איזה סוג של ילד מיוחד הוא?
אולי אשאל את הילדים שלי, אם הם מזהים...
מוישי של מחר?רוני_רון
אני חושבת שאת מתכוונת לספר "בשניים" של לאה סוכותעודהפעםאחרונה
סיפור הלידה שלנו - מאוד ארוך (הוזהרתן!)שושנושי
סיפור הלידה שלנו
חייבת לשתף וגם ככה הבייבי בסקין טו סקין כל היום - ישן.. אז ננצל את הזמן הזה.
כמו שאתן יודעות משבוע 37-38 מאוד רציתי ללדת
היה הריון מאתגר
עם מלא מתח סיכון
כל בדיקה שלישית ''גילו'' משהו חדש שבסוף התבררו כשטויות..
בקיצור, הייתי בלחץ ורציתי את הילד המושלם שלנו בחוץ בריא ושלם!!!
בקיצור,
שבוע 38-39 מתחילים קצת צירונים
הולכים מתחזקים צפופים ופתאום נעלמים
זה הכניס אותי ממש לטירוף חושים
כי כבר דייי. יש צירים. אין לידה.
שבוע 40 בודקים פתיחה - פתיחה 2 מחיקה 80
הצירים עדיין קיימים וכל פעם שכבר חושבת לצאת להיבדק הם נעלמים!!!!
בנוסף,
מתחילת המעקב של התנועות העובר רגוע או שאני לא יודעת להרגיש טוב
אבל היו לי כמה וכמה פעמים מקרים כאלה של מיעוט או חוסר תנועות להרבה זמן
איך שהגעתי ל 40 כבר הרגשתי שדיי מיציתי
הבריאות הנפשית שלי גם חשובה
מה גם שכל רופא שני שהגעתי אליו אמר לי ככה
''פה בניטור יש תנועות (בהתחלה או רק אחרי שעה ניטור). אבל אם לדעתך אין תנועות או שיש מיעוט אז הרגע זירוז''. אף פעם לא הצלחתי להחליט האם באמת היו תנועות. אולי אני המוזרה שלא מרגישה? אני ההיסטרית בהגזמה?
בקיצור התלבטתי ממש מה לעשות..
בינתיים בהתלבטןת הזאת מצאתי את עצמי יומם וליל יושבת על הספה סופרת תנועות
מזיזה בכח את הבטן מצד לצד,
אוכלת שוכבת קנה מתיישבת
עושה הכל כדי להרגיש ועוברוני בטובו מפרגן ליטוף כזה בקטנה עם הציפורן של הזרת. זה שיגע אותי.
תכלס - מעקב עודף
40 פלוס 1 פתיחה 2 מחיקה 80
עושה סטריפינג - הצירים שהיו עדיין קיימים ולא מתחזקים. אין שינוי.
יום למחרת יוצא פקק רירי מרשים.
40 פלוס 4 שוב מעקב
פתיחה 3 מחיקה 80. שוב עושה סטריפינג
באולטראסאונד הרופאה לא מתה על מצב השלייה ככה לדבריה מפנה לזירוז בבית חולים. אומרת שאפשר לסחוב ככה עוד יומיים אבל ב 41 צריכה לעבור למעקב בבית חולים והוא דיי רחוק ממני..
לא רציתי את הלחץ הזה של הרופאה בנוסף ללחץ שהיה קיים גם ככה.
החלטנו לנסוע
בהגיעי לבית חולים שתיתי 2 כפות שמן קיק עם מיץ תפוזים. טעם מבחיל. ישבתי בשירותי נכים רק חיכיתי לשלשולים שפשוט לא הגיעו.
הצירים לאט לאט מתחזקים.
נכנסת למיון יולדות
מוניטור - תקין
אולטראסאונד - הטכנאית לא מבינה מה הלחץ של הרופאה בקופה מבחינתה הכל מושלם עם השליה (בשלב הזה ממש מאוכזבת כי רציתי להיות אחרי).
עוברת להמתין לרןםאה
בינתיים הצירים מתחזקים (אם זה בגלל הסטריפינג של הבוקר או השמן קיק - לא ידוע..)
הרופאה אומרת שבגלל שהשליה תקינה - זירוז היא לא עושה בהתאם להנחיות של הבית חולים עד 41..
אבל תבדוק את מצב הפתיחה
בודקת - אני בפתיחה 4!!!
סופר מרגש.
היא ממליצה לצאת לטייל בבית חולים
לטייל בנחת
שואלת אם דווקא מדרגות
אומרת שלא, שהיא רוצה שאכנס לרגיעה ושחרור ולא לאדרנלין וסטרס
אבל בינינו בזמן צירים - אין סיכוי שפשוט יושבת במקום
עשיתי סיבובים כמעט בכל המחלקות.
הרופאה ממליצה לחזור אחרי שהצירים קצת מתחזקים או מצטופפים.
בפגישה עם הרופאה גם שאלתי מה הסיכוי שלי ללידת מים (בכלל אירוע pph בלידה קודמת) - אומרת שאין סיכוי. לא לוקחים סיכונים.
שעתיים אחרי חוזרת.
הרופאה נכנסה לקיסרי ויש תור של 10 נשים ממתינות.
ניגשת למיילדת במיון אומרת לה שממש כאובה
היא בודקת פתיחה ואומרת לי שאני על 3.5
זה היה מזה מתסכל
כי א. כואב לי הרבה יותר. ב. היה לי לפני שעתיים פתיחה 4 איך חזרנו אחורה???????????
בבושת פנים יוצאת להמשיך בסיבובים
רבע שעה אחר כך אמרתי אני אבקש אפידורל שתתן לי להיכנס לחדר לידה כי כואב לי באמת
מיילדת אחרת בודקת פתיחה והופ אני בפתיחה 6
מכניסים לחדר לידה.
אני נכנסת לחדר 7 בעין כרם - חדר של לידת מים
שואלת בהתרגשות את המיילדת מה הסיכוי אומרת לי כן למה לא אבל רק נקבל את האישור של הרופאה אחראית משמרת
הולכת שואלת חוזרת
וכן - יש אישור
עושה לי מוניטור
ב''ה עוברוני שיחק אותה כמו שצריך
20 דקות ניטור כשאני במקלחת עם זרם מים
נכנסת למים בשעה 18:30
משם הדברים התגלגלו
המים הקלו מאוד מאוד מאוד מאוד על הכאב
מים חמים
פלוס טוש על מקום הכאב
אם זה בגב או בבטן
העברנו את הזמן במים בכמה תנוחות
הדולה המיילדת בעלי כולם ממש ממש עזרו
אורות עמומים בחדר
אורות צבעוניים באמבטיה הענקית
מוזיקה מובנת (לידע כללי - בחדר הזה יש אפשרות של פלייליסט בחדר למוזיקה חסידית ערבית מזרחית נעימות מרגיעות ואולי עוד כמה.. בחרנו בנעימות)
אחרי כשעה מכניסה למים
ככל הנראה פתיחה מלאה
המיילדת במהלך הלידה לא בדקה פתיחה, זה היה נטו על סמך התחושה שלי שיש לי צורך ללחוץ.
זה הרגיש ממש כמו קאקי תקוע
כזו עצירות כואבת תקועה בישבן
אני צועקת על כולם שלא מסוגלת ללחוץ כי בורח לי קאקי
אני מתרוממת אומרת לה ''דייייי תני לי ללכת לשירותים ולחזור למים''
המיילדת אומרת לי רגע תלחצי אני מוציאה את הקאקי מייד מהמים 🤭🤣
לא הייתי מסוגלת ללחוץ
גם כאב לי ממש
ניסיתי לבקש אפידורל כי באמת שזה כאב..
אבל אחרי הפצרות סוף-סוף הועלתי בטובי ללחוץ
מגיע ציר
אני צורחת לעצמי בלב (כלפי חוץ כמובן אשכנזיה מאופקת)
שהנה לוחצת ומסיימת עם זה!!!!
שאני הכי מסוגלת שיש בעולם להוציא את הדבר הזה ממניייייייייי
בקיצור,
מגיע ציר
לוחצת פעמיים שלוש ולא יוצא
מחכה לציר שאחרי
מחליפה לתנוחת כריעה
שוב לוחצת הראש יותר (אמאל'ה ההקלה)
עוד לחיצה - הגוף בחוץ
כולו יצא בתוך שק מי שפיר שלם
המיילדת קרעה את השק אחרי שיצא
קצת העברנו עליו מהמים באמבטיה הורדנו שאריות
התחבקנו לקצת
חיתוך חבל טבור
יוצאת מהמים כמובן בזריזות בגלל הסיכון לדימום
עולה למיטה
יולדת את השלייה (אגב, לדברי המיילדת באמת הייתה כבר זקנה.. הבנתי ממנה שלא תמיד רואים באולטראסאונד את מצב הזקנה ככה שכנראה בגלל זה מבחינת הרופאה במיון יולדות היא אל ראתה סיבה להשאיר..)
וזהו - אנחנו אחרי תודה לה'
אחרי לידה קודמת ששכבתי כמו מקק הפוך 30 שעות בחדר לידה עם אפידורל
חייבת לציין שלידת מים ממש הקל לי על הכאב
אני כל-כך מרוצה שהייתה לי חוויה משלימה כזאת ללידה אחרי הפעם הקודמת.
נולד תינוקי מתוק
שוקל 2900 (הערכה לפני שבוע של 3500 חחח)
כל הספקות החרדות הלחצים
זהו - הילד שוכב עליי בריא ושלם
תינוקי מתוק מפונק קטני כל היום ישן עליי
קיבלתי חדר בביות מלא, במחלקה החדשה
התחלתי בחדר עם עוד יולדת
בבוקר עקב כך שתינוקי שלנו בכה רבע לילה (לא ברור לי עד לרגע זה מה הייתה הסיבה כי מאז הלילה הוא מושלם ממש) - בגלל שבכה זכינו בחדר פרטי.
זכות ענקית.
עם הפנים קדימה ללילה הקרוב שיהיה לנו בהצלחה חחח
וואאווו איזה מרגש ומשמח לקרוא!נקודה טובה :)
בשעה טובה!!!! יהי רצון שתגדלו אותם בנחת ובשמחה מתוך בריאות ושפע של טוב בע"ה!!!
רעיונוץ לדייט זןגי . דחוף😊מאדם
אז אם כבר עוד לא ילדתי...
רוצים לנצל
יש לכם רעיון למה אפשר
הבעיה שלנו היא שאחותי אצלנו למקרה שתתפתח לידה אז צריך משהו שמתאים....
יש משחקים זוגיין דיגיטלייםמדברה כעדן.
למשל לבת-חן וויל, כנסי לאתר שלה
שרשור שפתחתי בנושאריבוזום
אם היא אצלכם בבית - אז אולי דווקא תנצלו את זהמתואמת
כדי לצאת? אם זה בסדר מבחינתה, כמובן...
לא להרחיק יותר מדי מהבית, אבל כן לשבת באיזשהו מקום שיהיה לכם נחמד ולפטפט...
זהו שכבר עשינו את זהמאדם
היא כבר כמה ימים פה... נשמה זאתי
אז מעדיפה לא לנצל אותה יותר מדי...
ותודהה בכל מקרה
גם לכם @ריבוזום
@מדברה כעדן. רעיונות מעולים ובהחלט מצאנו כמה משהוייים
תיהנו!מתואמתאחרונה
טפשת היריון מבאסת ביותר 
מתואמת
כיבסתי חולצות של בעלי. חולצה אחת שלו הייתה על הכיסא בחדר - שאלתי אותו אם היא מיועדת לכביסה, וליתר ביטחון מיששתי אותה קצת אחרי שהוא אמר שכן -
ועכשיו, אחרי הכביסה, גיליתי שהכיס שלה היה מלא
בעט (או עיפרון חודים, בכל אופן ב"ה זה לא השאיר סימן),
בכרטיס אשראי (כרטיס אשראי לא נהרס בכביסה, נכון?? הלוואי שלא...)
והכי גרוע - בשני יומנים שלו יומן אחד שהוא כבר קנה בשביל השנה הבאה, שעדיין ריק ב"ה, ויומן שני מהשנה הזאת, שמלא באירועים ובסיסמאות ובכל מיני דברים חשובים שהוא תמיד כותב לעצמו ביומן הכיס שלו
אוף ואוף...
הוא לא בבית עכשיו, ואני תוהה איך אבשר לו את רוע הגזרה כשיחזור...
(אגב, פעם בטעות כיבסתי גם יומן אישי שלי... איך בכיתי... כי מבחינתי זו פיסה מההיסטוריה האישית שיורדת לטמיון... אבל בסוף הצלחתי להפריד את הדפים ולייבש אותם אחד אחד, והתוכן שלהם כמעט לא נפגע. אבל נראה לי שביומן של בעלי זה בלתי אפשרי )
אוף.. באסה.. שולחת חיבוק גדול ❤️ואילו פינו
אצלינו הכלל הוא שהוא אחראי על הכיסים שלו..
אלופה שאפילו מיששת לפני .
יאוו חיבוק על היומניםאני זה א
כרטיס טשראי לא נהרס במים..
תודה על החיבוקים...מתואמת
אמרתי לבעלי על ה"אסון", והוא אמר שיפה שזה קרה עכשיו בפעם הראשונה מאז שהתחתנו... צדיק שכמוהו...
הוא באמת כנראה השאיר את החולצה על הכיסא כדי להוציא ממנה קודם את הדברים שבכיס (אם כי לפעמים הוא משאיר שם חולצות שבאמת מקומן בכביסה 
) ושכח מזה כששאלתי אותו...
הוא אומר שיש סיכוי שיצליח לשחזר מידע מהיומנים. הלוואי! בתקווה שיספיק לקנות בקרוב יומן חדש...
רק להגיד שהוא ממש חמודמקרמה
איך הוא מנחם אותך
ומקליל את האירוע
כן, הוא באמת חמוד 😊מתואמת
למזלי זכיתי בבעל שכמעט לא כועס... אולי לכן אני זו שכועסת על עצמי, גם בשבילו
חמודים שניכםטוווליי
התרגשתי מהתגובה שלו..
תודה❤️מתואמת
מזדהה ממש. אני אוכלת את הלב על דבריםפרח חדש
והוא בינתיים כבר שכח מזה מזמן..
רק הרגע סיימנו לקבל דוח על חניה לא טובה, באשמתי 😔
הראש שלי עדיין כואב מהלחץ על זה
הוא כבר נסע קדימה לטייל עם הילדים 😅
נסע קדימה, תרתי משמע 
מתואמת
איזה מזל שאני לא נוהגת, אחרת מן הסתם היו לי לא מעט פדיחות גם בהקשר הזה...
אל תדאגי, גם בלי להיות הנהגת אפשר לעשות פדיחותפרח חדש
אני אמנם נוהגת
אבל הפעם בעלי נסע
ורצה לחנות במקום מסויים ואני חשבתי שזה לא מוצלח אז יעצתי לו ללכת למקום אחר והתברר שזה לא היה מוצלח 😔
וזה אגב מדגיש עוד הבדל גדול בינינופרח חדש
כשאני נוהגת, בעלי לא מתערב בכלום, מצליח לישון ( כמו שהוא אומר: 'סומך עליך בעיניים עצומות' 😁 ) לקרוא, לדבר בטלפון..
ואני לעומתו כל הזמן דרוכה
מרגישה כאילו אני נוהגת, אבל ההגה לא בידיים שלי שזאת הרגשה ממש מעצבנת
אבל נותנת המון הערות שיזהר פה, הנה רכב בא משם.. לא מצליחה להתנתק
בקיצור רק על זה הוא כבר היה צריך להתעצבן עלי קשות
חחחח בול אני🤣🫣ברונזה
טוב לדעת שאני לא חריגה 😅פרח חדש
וזה מחמיר עם הגיל חחחאני זה א
פעם הייתי יושבת בשקט כשנוהג היום אני כמו מורה נהיגה אם רק הייתי יכולה גם ללחוץ לו על הברקס הייתי עושה את זה מסכן מעדיף שאנהג או שניסע בשתי מכוניות חחח
גם אני, כל הזמן מנסה ללחוץ על הברייקס🙈שיפור
אה, וואו...מתואמת
נו, אז היתרון של זה שאני לא יודעת לנהוג הוא שאין לי ברירה אלא לשחרר כשאני נוסעת עם מישהו...
זה בהחלט נהיה לי רק מאז שהתחלתי נהיגהפרח חדש
ואני ממש משתדלת להתגבר,
ולרוב בגלל זה יושבת במושב האחורי כדי להתנתק מזה
אבל לא תמיד אפשרי.. ולא תמיד מצליחה זה משהו שאי אפשר להסביר הדחף הזה לתת הוראות תוך כדי נסיעה
זה מובן בהחלט...מתואמת
גם אמא שלי ככה, אף שהיא גם לא נוהגת - אבל לפני שנים היא למדה נהיגה...
תעשי כמוני ותעצמי עיניים המקורית
לא מצליחההה. גם לא נרדמת בנסיעותפרח חדש
גם בטיסות לא ישנה
ואני עברתי כבר טיסות ארוכות של 15 שעות
חייבת כל הזמן לדעת מה קורה
סוג של פחד/לחץ/צורך בשליטה
זה בדיוק עניין שלשליטההמקורית
אני גם לא נרדמת אף פעם בנסיעות
אבל אני לומדת לשחרר
בעיקר יורדת לפרטים הקטנים ומתזכרת את עצמי כל הזמן שבעלי אדם בוגר ואחראי שרוצה ויעשה הכל כדי לשמור עלינו. ההלחצות האלה בזמן נהיגה גם מפריעות לו לנהוג וגם פוגעות לו באגו
את צודקת לגמרי.פרח חדש
איזה בעל מהמם. זכית!באתי מפעם
אני די בטוחה שלא הייתי מגיבה כמוהו 🫣
כן, ב"ה, באמת זכיתי!מתואמת
תוהה איך אני הייתי מגיבה אילו זה היה הפוך... 😬
מנסיון שלי,פרח חדש
ואחרי מספר שנות נישואין
התכונה הזאת מדבקת 😉
קשה לכעוס על מישהו שלא כועס עליך
בטח אם עשה את זה בלי כוונה..
נכון, זה באמת כך...מתואמת
איזה מתוק!!כל הכבוד לו!אם_שמחה_הללויה
לי פעם קרה (בלי טפשת הריון ) ששכחתי את הדלת של הבית פתוחה והלכתי לעבודה. אז כשבכיתי לבעלי על זה שאני עפיפון הוא אמר שלאף אחד גם ככה אין כח לעלות קןמה 4 בלי מעלית ובכלל אנשים בספק שמישהו גר כאן. אני זוכרת שכל כך צחקת והודיתי לה' ששלח לי בעל קליל שסובל אותי ואת השטויות שלי
באמת מתוק שהוא ככה הקליל את הסיטואציה!!מתואמת
אני לגמרי מבינה שהתבעסתיעל מהדרום
לק"י
אבל מצד ההגיון, זו בעיה שלו.
אנחנו צריכות ללמוד להפסיק לקחת אחריות על מה שלא שלנו.
יש בזה משהו...מתואמת
אני רק אומרת וואו כמה הכיס שלו מכיל חבובוש
😅 כן, ולפעמים יש בו עוד כמה דברים מתואמת
פעם אפילו כתבתי סיפור ילדים על זה בשביל הבת הבכורה שלנו, שבתור ילדה קטנה חיבבה מאוד את הכיס שלו ואת כל האוצרות שבו 😊
ואם כבר, אז מעדכנת שב"ה הוא הצליח לשחזרמתואמת
את כל הדברים החשובים ביומן! אז אבן נגולה מעל לבי...
פפששששש סוף טוב הכל טוב!!אוהבת את השבת
אבל נתת לי רעיון לנסות להתנהל עם יומן
כבר הפסקתי עם זה לגמרי אבל יכול להיות נחמד!!
יפה שקיבלת דווקא מהסיפור הזה את הרעיון מתואמתאחרונה
אני כבר שנים בלי יומן פיזי, מאז שיש לי את הסמרטפון. אבל באמת לפניו הייתי משתמשת ביומני כיס חמודים ויפים ונהניתי מהם 😊 (אבל לא הייתי כותבת בהם כל דבר קטן כמו בעלי...)
קורס הכנה ללידה ועוד שאלה בפניםכנה שנטעה
יש לכן המלצות על קורס הכנה ללידה אונליין וחינמי? יש חיה כזאת?
אני מחפשת קורס לא פרונטלי, עם חומר שאני יכולה ללמוד ולקרוא לבד ובזמן שלי, וכמה שיותר חינמי יותר טוב
שמעתי על מישהי שעשתה דבר כזה אבל אני לא מוצאת, אשמח אם מכירות ויודעות להמליץ.
ובנושא אחר - חודש שביעי והגב התחתון שלי דואב.... ובאופן כללי אני מרגישה קרש..
אני הולכת נראלי לפחות 1.5 ק"מ ביום, ואני מנסה לעשות מתיחות פה ושם כי בעבודה אני רוב הזמן יושבת, אבל עדיין כואב לי ואני מרגישה ממש לא גמישה ומאוד כבדה וקשה כזאת (לא יודעת איך להסביר... קרש בקיצור חחח)
מה עושיםםםם? אשמח לעצות.
תודה לעונות!
לגבי הגבטוביאלה
ללכת זה טוב! אבל לא מספיק. הפתרון החד משמעי לגב הוא תנועתיות. כמה שיוצר ובכל כיוון אפשרי. בכל כמה זמן תעצרי לסובב גב עד הסוף לכל צד, לסחוט את עמוד השדרה, להתכופף מטה כמה שאפשר, להתמתח, לסובב אגן לטלטל מצד לצד
זה הדבר הכי הכי הכי משמעותי שיש לגב!!!
מעבר לזה תתחילי לתרגל פילאטיס ולחזק שרירי ליבה-
שרירי בטן וגב חזקים= פחות עומס על החוליות= יציבה, נוחות, איכות חיים, תנועתיות, בריאות! ובלי כאבים.
ממליצה ממש על הסרטונים של יעל ישראל להריונות ביוטיוב.
תודה על התגובהכנה שנטעה
אני מנסה להתמתח לפעמים אבל מרגיש לי שאין לי לאן לזוז כמעט מרוב חוסר גמישות... אין סיכון בלעשות סיבובים עם הגב ולהתכופף אם זה מרגיש קשה ומותח כזה? מלחיץ אותי שאני אעשה תנועה לא טובה שיכולה לפגוע במשו ח''ו...
יש אונליין דרך הדסה עין כרםEliana a
תגגלי
עשיתי את זה לפני שנתיים, הייתי מרוצה. בחינם היה
תודה, אחפש!כנה שנטעה
לגבי הגב לעבור לנעלי ספורט ותראי ישועותאוהבת את השבתאחרונה
לגבי קורס ממליצה לך לעשות אצל מישהי
יש בתי חולים שנותנים החזר.. של 500₪
את יכולה לעשות בדיוק בסכום הזה
לקרוא חומר על הלידה
ועל הכנה מנטלית ללידה זה תמידדד מומלץ
מומלץ מאוד!!!!!
להגיע עם כמה שיותר רקע בראש זה ממש חשוב!!
אגב לגבי ההכנה
אני עשיתי עם תיצור נמדר בזום של שעתיים, זוגי עם בעלי והיה מצויין!!!!
אבל לקרוא בכללי
את יכולה לקרוא חומרים של תימור נמדר, אורית לייזרסון, עוד דולות בטוח כותבות כדי לפרסם את עצמן...
יש פודקאסט מצויין של 'באות לעולם' שמסביר המון.
בהצלחה ממש!!!
האוטו שלי לא תקין ואנחנו תקועים בביתקופצת רגע
הבית הפוך,
ילדים משועממים תקועים במסכים,
הדברים לבית ספר עוד לא מוכנים,
אין לי כוח וחשק לעשות שום דבר,
בעלי עצבן אותי,
ומרגישה נקיפות מצפון שככה מסתיים החופש.
אוף!
באמת אוף!אנונימית מאושרת
נשמע יום סופר מתסכל.
חיבוק...
היה לי יום כזה השבועשופטים
אז ניצלתי את הברוך וישבנו לראות סרט בסלון כולנו עם פופקורן
חיבוק!זקנתי
ו... היום עוד לא נגמר. אולי יש מצב לעשות משהו משפחתי בבית? סרט ופיצה/ פאזל משפחתי/ להכין דף תמונות מכל המקומות
שהייתם בחופש, גם הפשוטים ולהודות על הטוב ולברך כל אחד לקראת שנה"ל החדשה.
מאמינה שזה יתן אקורד סיום מתוק.
תודה על הרעיון הזה! עשיתי מזה משהו קטן אצלנואוהבת את השבת
איזה מבעס🤦♀️יעל מהדרום
יואו איזה מתישש הכל ביחד.... איך היה בסוף?❤️אוהבת את השבתאחרונה
שבר ברגלבוקר אור
אז לפני שבועיים וחצי בן השנתיים וחצי שבר עצם בשוק הרגל ואמרו לנו בטרם שזה יעבור תוך כמה ימים ובאמת תוך כמה ימים הוא התחיל לדרוך עליה, ללכת, לרוץ הכל (לא גייסו לו כו משהו)
ואתמול כשהוא התגלש במגלשה בסוף המגלשה הוא התליל לבכות בצרחות וטען שהןא קיבל מכה באותו מקום וכמעט לא מוכן לדרוך על הרגל
קבעתי תור לאורתופד היום אבל בינתיים אני בלחץ. אולי מישהי מכירה?
רפואה שלמה! בלי צילום עדכני לא יכולים לדעת מה קרהתדהר
עכשיו.
מה שלומו בינתיים?
אין לכם מוקד אורטופדי ללכת אליו בערב? שיש שם גם רופא וגם מכון רנטגן, ואז במקום בודקים ומפענחים?
במכבי יש גם בבקרים מוקד כזה (לפחות בחלק מהמקומות)יעל מהדרום
תודה! אני חושבת שאמור להיות רנטגן איפה שהאורתופדבוקר אור
נמצא אם הוא יגיד שצריך
יש לנו מוקד רק בערב ומעדיפה לא לחכות עד אז
יש גישה היוםאני זה א
בעיקר אצל ילדים לא לגבס שברים קטנים באזורים מסויימים כדי לא להגביל בתנועה. לפעמים אכן מחלים מעצמו מהר ולפעמים בכל זאת צריך לגבס ככה היה לבת שלי שבוע ומשהו אחרי ששברה את היד רק גיבסו לה. בהתחחה גם כאב ואז כאילו היה בסדר ואחרי שבוע ומשהו התחיל לכאוב שוב..
תודה! זה באמת מה שאמרו לנו שבגיל הזהבוקר אור
ובאזור מחלים ממש מהר
הבן שליאנונימית בהו"ל
שבר את הרגל כשהיה בן שנה וחצי.
שמו לו גבס, אבל אחרי שהורידו קיבל מכה קטנה ואז שוב מאוד כאב לו והיה לו קשה לדרוך על הרגל. זה לא הצריך שוב גבס, אבל בגלל שהאזור רגיש אז גם מכה קטנה מאוד מכאיבה.
בכל אופן, הייתי פונה להתייעצות נוספת. אצלנו התלבטו אם לגבס ובסוף גיבסו. אחרי זה התעקשו שלא צריך פיזיו' בגיל הזה, אבל בדיעבד הרגל הזו חלשה אצלו יותר וגיחינו את זה רק אחרי שהלכנו לפיזיו מסיבה אחרת.
אז כן חשוב לעקוב ולהתייעץ ולא פשוט להניח לזה
תודה רבה! באמצ אפילו תחבושת לא רצו לשים לנו בהתחלהבוקר אור
בסוף הביאו לנו ואמרו לשים רק כשהוא לא ישן כדי לא לעצור את הדם
ובאמת מאז שהןא התחיל ללכת רגיל כבר לא שמנו אותה
מעדכנת בינתיים ושוב תודה לכולןבוקר אור
בה השתפר ממש מאז הבוקר וכבר מוכן לדרוך וללכת אם נותנים לו יד
היינו אצל הרופא שנתן שוב הפניה לטרם ובצילום שם כבר לא ראו שבר אז אמרו שכנראה קיבל שם באמת איזה מכה ואמור לעבור תוך כמה ימים
בינתיים קבעתי תור לאורתופד לעוד שבועיים..
יופי לשמוע! חיכיתי לעדכון שלךאוהבת את השבתאחרונה
בע"ה שרק ימשיך וישתפר!!
כל הכבוד שקבעת לאורטופד גם...
יש פה מישהי שילדה בחדר לידה טבעית של איכילוב?חמדמדה
אני רוצה להירשם אליו אבל באתר ראיתי רק הרשמה לסיור לא ללידה
וזה פחות מעניין אותי כי כבר ילדתי באיכילוב לא צריכה סיור בכל המחלקה ובמיון וזה
וגם, מישי יודעת אם אני בחדר כזה ורוצה אפידורל בסוף- אפשרי? או שזה רק טבעי ותאכלי את הלב?😅
תודה!
היי אניאמוס
בלי כוונה פשוט באתי מאוחר מידי בשביל אפידורל וזה החדר לידה היחיד שהיה פנוי...
ביקשתי שם אפידורל ואמרו שאין בכלל אפשרות לקבל בחדר הזה, לא משנה שלי ספציפית כבר לא היה רלוונטי הן אמרו שאין שום אפשרות לקבל שם אפידורל זה רק לעבור לחדר אחר.
יואו… איזה בעסה… חשבתי זה סתם משו שכתובחמדמדה
לפרוטוקול ולא מקפידים עליו…
זה משנה טת התמונה…
אני מאוד רוצה לידת מים אבל מה אם לא אצליח אני רוצה אופציה לאפידורל
אני מניחה שפשוט יעבירו אותך חדר במידה ותרציהר הצופיםאחרונה
בכל זאת אפידורל.
בסוף לא יתנו לך לסבול בגלל שהתחרטת.
שרך אגב לפני כמב זמן זה היה?חמדמדה
4 חודשים🫣אמוס
😫😫חמדמדה
מתי אתן ממליצות ללכת לים עם הקטנה?תודה_לה'
באיזה שעות החום סביל? אפשרי בבוקר (10)?
הבטחחתי לה מזמן ויצא שלא הלכנו בכלל!!
כמה זה קטנה?שופטים
בים לא מרגישים את החום, אם 10 זו השעה שנוחה לכן אז תלכו ושימו כובע וקרם הגנה כמה פעמים..
היינו השבוע בשעות האלה והיה ממש כיף
תודה! שנתיים פלוסתודה_לה'
תלוי כמה זמן את מתכננת להיות שםפאף
כי 11-1130 בעיניי זה כבר ממש חם, אבל אם זה לא להרבה זמן עשר בעיניי זה בסדר
מ 10 עד 4 זה השעות הכי יוקדותדיאן ד.אחרונה
לדעתי הכי טוב לעשות השכמה ולהגיע ב8 (הים יהיה קצת קר בהתחלה)
או לבוא ב4 עם כל עם ישראל ואשתו....
אבל בצהריים זה ממש סכנה.
אם באים אז מלא קרם שיזוף ולצאת באמצע לשים שוב (גם בשעות אחרות חייבים קרם הגנה)
זקוקה לתפילות שלכםמאדם
עבר עריכה על ידי מאדם בתאריך כ"ג באב תשפ"ד 0:29
הלך לנו הרכב.
אמורה ללדת כל יום. כבר עבר התאריך.
מפחדת ששיבושי התוכניות שזה גורם יחזלשו את הלידה החלומית ואהיה מבואסת ממש.
בחרתי בנוחות שלי לפני הלידה ולא בלשמר כמה שיותר את התוכניות.
עידוד?! פריקה?!
לא יודעת 😵
וואו תודה תודהמאדם
ממש מידע משמעותי
הצילו.. כאבי שרירים מוזרים....נהורה
אז אני נחשבת מסולקת דמים..
מניקה והוא אוכל גם אוכל (קצת) וגם מטרנה.
באופן מופלא כשהצלחתי להטהר אחריי ההתקן, חודשיים אחריי לידה, מאז לא חזר הווסת. והוא בן 7 חוד.
אממה
התחילו לי אתמול כאבי שרירים של החיים בבטן התחתונה וברגליים...
אמאלה
ברמה שהיום נסעתי לקנות משככי כאבים כי זה יותר מדיי.. וגם גב תחתון..
ברמה שכואב לי גם ללכת..
יש מצב לדעתכן מנסיונכן שיכול להיות שהגוף מתכונן למחזור???????
❤️❤️נהורה
מה עושים עם ילדה שלא מוכנה לעשות צואה בשירותים?דרך ארוכה
אז ב"ה הצלחנו לגמול את הבת שלוש שלנו.
היא באמת גיבורה, ילדתי לנפי שלושה שבועות וזה באמת לא פשוט לה...
היא הולכת לשירותים כבר לבד עם שתן ולא מפספסת בכלל. אבל היא ממש לא מוכנה לעשות צואה... היא קבוע עושה בתחתונים או בתחתוני לילה. כשאני מנסה לשכנע אותה לעשות בשירותים היא עושה כאלה צרחות שהשם ישמור
היא ילדה סופר חכמה ולא משנה כמות מתנות וההבטחות היא ממש לא מוכנה לעשות
אני כבר מיואשת... עוד כמה ימים מתחיל הגן.
וגם ככה היא מטורללת בגלל הלידה
זו תופעה נפוצהoo
אצלי 3 ילדים נגמלו מקקי הרבה אחרי פיפי. הקטן נגמל מפיפי בגיל 2.5 ומקקי רק בגיל 3+, עד היום בגיל 4.5 יש לו לפעמים פספוסים.
למרות זאת רוב מוחלט של הפספוסים היו בבית, בגן זה קרה רק לעיתים רחוקות.
ממש מקווה שלא תפספסדרך ארוכה
תודה🙏
קודם כול - לא צריך להילחץ מהגןמתואמת
אפשר להתאפק מצואה עד שחוזרים הביתה. (יש לי ילדים שהיו עושים כך. ואז בבית מפספסים צואה בתחתונים... אבל אצל הבת שלך אפשר להציע לה בינתיים טיטול כשהיא חוזרת)
שנית, זה נחשב פחד ידוע - עשיית צואה מפחידה יותר את הילדים, כי הם מרגישים כאילו חלק מהגוף שלהם נפרד מהם... אז לא כדאי להלחיץ יותר מדי בנושא הזה. אם היא ממשיכה ככה, אולי כדאי להתייעץ עם מישהו מוסמך (אפשר גם עם פסיכולוגית הגן).
זה ממש פחד רציני... מסכנהדרך ארוכה
מפחדת שהיא תפספס בגן
בעז"ה יהיה בסדר
תודה על התגובה
אצלנו גם היה, היתה מבקשת טיטול בשביל לעשותאוהבת את השבת
ואחרי מתאפקת שעות
אז שאלתי אותה אם מוכנה לעשות בקופסה על הרצפה, (הקופסה של הישבנון- סוג של סיר)
לאט לאט הסכימה
ואז אחרי כמה ימים שאלתי אם מסכימה שאחזיק את הקופסה בתוך השירותים
עישנו ככה כמה ימים
ואז בטעות הזזתי את הקופסה כשעתשה
והיא ראתה שלא קרה כלום...
בדרך מאוד הזיק כהשייתי בלחץ..
אז דבר ראשון להרגיע..
רעיון... תודהדרך ארוכה
היה לי ככה עם הילדוןבאתי מפעם
רק שהוא כן היה מוכן לשבת, אבל לא ידע לשחרר וגם פחד מאוד
מה שעשיתי זה להוריד לו את התחתונים, הוא הסתובב בבית עם חולצה ארוכה בלי מכנס. וכשהוא היה צריך מיד הטסתי אותו לאסלה, פספס כמה וכמה פעמים, אבל לאט לאט הוא למד לזהות את התחושה . צריך הרבה סבלנות.
ורק אומרת שאת בעצמך גיבורה לגמול ילדה אחרי לידה זה לא פשוט בכלל
גם לי היה ככה עם הילדים שליאישהואימא
ממש היה להם פחד מלעשות קקי... והבן שלי ממש בכה בדמעות פעם ראשונה שיצא לו קקי... הבנתי שהם ממש מרגישים כאילו איבר נפרד להם מהגוף...
המלצות שלי:
להשתמש בסיר בשביל הקקי...
אם יש עצירויות בגלל ההתאפקות - להשתמש בנורמלקס..
ולא לדאוג לגבי הגן... בדרך כלל קקי בא עם מין שעון פנימי של שעות קבועות... אצלי הבן שלי לא עושה אף פעם קקי בגן כי הוא לא אוהב בכללי לעשות קקי מחוץ לבית. ותמיד הקקי שלו בשעות קבועות אחה"צ אחרי שהוא חוזר מהגן או בבוקר איך שהוא קם מהשינה
אצלי הוא היה מבקש טיטולמחיאחרונה
לאט לאט הצלחתי לשכנע אותו לשבת על הסיר עם הטיטול (כי לפני זה הוא היה עושה בטיטול בעמידה)
ואחרי כמה ימים החלטנו שנשים את הטיטול פתוח על הסיר והוא ישב מעל, אבל בלי ללבוש את הטיטול.
אחרי כמה ימים כאלה הוא הסכים לעשות בסיר בלי הטיטול
אימאל'ה כיניםשש וארגמן
מגעיל אותי ממש!!ו
גם אני נדבקתי!
מה חשוב לכבס?
איך מכבסים את הבובו?
ומה עושים עם המטפחות?
מקפיצה. מישהי יודעת?.שש וארגמן
קודם כל- הדרין זה תכשיר מושלםדפנה06032000
לגבי כל המסביב- הבנתי שהן לא יכולות לשרוד שבוע בלי דם, אז מטפחות שלא שמת בשבוע האחרון אין לך מה לדאוג
חשוב לכבס ציפיות ומגבות
ולהוציא שיערות מהמברשת
לגבי הבובו שאלה טובה, תחכי לנשים עם ניסיון🙏
אם אף אחת לא יודעת זה אומר שאין בעיה עם הדברים?שש וארגמן
לטפל רק בראש?
או שאולי אני הראשונה והיחידה שנדבקה בזה??
אני לא כיבסתי דברים ולא ראיתי שזה המשיך הדבקהשואלת12
^^^יעל מהדרום
כנ"לעדיין טרייה
ממה שידוע לי כינים וביצי כינים לא חיים מחוץ לראש יותר מיומיים.
אצלי הספיק סירוק כל יום למשך שבוע (כך שבכל סירוק מסרקים עד שאין כלום כלום)
את לא הראשונהמקקה
אחרי שנדבקתי מהילדים התחלתי להשתמש בשמפו שמונע, לא זוכרת את שמו. קניתי בסופרפארם
לא כיבסתי שום דבר במיוחד
לכבס מצעים וכל מה שנגע בראש שלך בזמן הזהאנונימית-אנמית
הם מטילים ביצים ודוגרים שם
באתר של הודולה ראיתי הוראות כיבוס
להרתיח ולשטוף מברשות שיער
שמתי רק הדרין שנדבקתי מהילדהמחכה להריון
בעקרון לא כיבסתי כלום
תודה לך ולשאר העונות. נרגעתישש וארגמןאחרונה
מבינה שאפשר לחזור לשקט ולנחת עם סירוק בלבד.
הייתי בלחץ כי ראיתי אצל כולנו הרבה...
הסירוק מעייף אבל די פשוט בסופו של דבר וגם זמין.
מי מכירה יומן לנשים לשנת תשפה?נפש חיה.
הרבנית ימימה מזרחי מוציאה כל שנהתדהר
תודה! יש עוד סגנונות חוץ ממנה?נפש חיה.
ראיתי שעטרה גבריאלי תכננה להוציאתוהה לעצמי
ראיתי פרסומת למשהו שנקרא יומן מטרהבלוט
את יכולה לחפש בגוגל, באתר יש דוגמאות מתוך היומן.
יומן שיטה מומלץ ממשלא מחוברת
יכולה להגיד מה את מחפשת בסוג יומן כזה?לב אוהב
סתם מסקרן 😁
יומן שיהיה לי פרקטי עם תוכן מעודד🙂נפש חיה.
יש לשיראל אלמליח יומנים ממש יפיםאהבה.
לי אישית הפריע שהדפים ממש דקים, אולי היא שינתה השנה..
יש יומן חדש ימינו מדבריו של הרב אלישערקלתשוהנ
אבל זה לא ספציפית לנשים
מעיינותיךגלויהאחרונה
בדיוק מה שאת מחפשת.
בדיקות ביוץ, מישהי יודעת להסביר?חולמת להצליח
זה משנה מתי עושים?
בוקר, ערב
וכל כמה ימים כדאי לבדוק?
ואיך עושים? זה כמו בדיקת הריון?
תודה
צהרייםעדיין טרייה
כל יום (ממתי שזה רלוונטי עד שיוצא חיובי)
עושים כמו בדיקת הריון
תודה, אז כשיש 2 קוויםחולמת להצליח
זה אומר ביוץ?
לא, רק אם 2 הקווים בדיוק באותו צבעעדיין טרייה
או שהקו של הבדיקה חזק מהקו בקרה זה נחשב חיובי.
הביוץ יהיה ב24 השעות הקרובות לאחר התוצאה החיובית.
קו שני יש כמעט כל החודש...
אשמח לעזרה, עשיתי את הבדיקהחולמת להצליח
לפי מה שראיתי כתוב שזה לא ביוץחולמת להצליח
אז מתי כדאי לעשות שוב את הבדיקה?
תמשיכי לעשות כל יום באותה שעהרק רגע קט
עד שאת רואה שהקו של הבדיקה באותו צבע כמו הקו של הבקרה. ואז זה אומר שהביוץ יתרחש ב24 השעות הבאות.
הבנתי, תודה רבה!חולמת להצליח
שוב שואלת, עשיתי היום בדיקהחולמת להצליח
ונראה שהפס יותר בהיר מאתמול, יכול להיות שהביוץ כבר היה?
רק כשזה ממש קרוב לביוץ הפס מתחזק בהדרגתיותעדיין טרייהאחרונה
בשאר החודש זה קצת חזק או קצת חלש יותר בלי חוקיות מיוחדת.
האם הביוץ כבר היה זה תלוי מתי התחלת לבדוק (ביחס לאורך המחזור הכי קצר שלך)