כאן מניק אחר מהרגיל...
אני לוקחת גלולות מיני (לא מניקה) ולכן לא מקבלת מחזור.
לפני כמה ימים יצא ממני גוש אדום עגול, די גדול, סליחה על התיאור. בערך 3 ס"מ קוטר, מין כדור אליפטי אדום.
היו לי קצת כאבי מחזור לפני ואחרי, טיפה טיפה דימום בשעה שעתיים שאחר כך (וגם לפני) אבל זהו.
ויותר לא היה לי דימום בכלל.
אז חוץ מעניין טהרה שאני אצטרך לשאול, האם לדעתכן אני צריכה להתייעץ עם רופא לגבי זה?
לא מצאתי כלום ברשת.
הלידה האחרונה שלי הייתה לפני כמה שנים.
ממליצה להתקשר למוקד אחיות להתייעץ
אני באופן אישי הייתי הולכת להבדק
כיוון שלא חשבתי עליו.
תודה
ב"ה אני 7 שבועות אחרי הלידה (ומניקה הנקה מלאה),
לא היה הרבה דימום אחרי השבוע הראשון (היה גם אחרי כמובן אבל לא המון), וחיכיתי שייגמרו הכתמים ו5 שבועות אחרי הלידה עשיתי הפסק,
באמצע השבעה נקיים היה שוב קצת דימום שאסר(וזה לא היה דם 'טרי' ממש, יותר כמו ימים אחרונים של מחזור...),
עשיתי שוב הפסק וביום השישי שוב דימום. והפעם אמיתי דם אדום וטרי... לא המון אבל כן שצריך לשים פד
אז חוץ מזה שזה מבאס, זה תקין?
אציין שכואב לי הגרון והראש בימים האחרונים, יכול להיות שלכן הדימום? כאילו שלא מרגישים טוב ולכן דברים משתבשים?
שהתייעצתי עם הרב הוא אמר במילים שלו, שיכול להיות מצב כזה שנשאר חלק ברחם שעוד לא התנקה ולקח לו זמן להתנתק ולצאת..
אם עוד לא הלכת לבדיקת רופא אז מומלץ..
נגיד שהתחיל לישון לילות
זה הגיוני ממש
עוד לא הייתי בבדיקת רופא
הייתי אמורה ללכת אתמול אבל הרגשתי ממש לא טוב, וגם ללכת מהמיטה לספה היה יותר מדי...
מצאתי תור חדש לעוד שבועיים, זה מדי רחוק או בסדר?
וזה חייב להיות לפני המקווה? אני מקווה להצליח לטבול לפני עוד שבועיים...
הידמום המשיך לדימום כמו של מחזור כבר כמעט שבוע... מדאיג?
התור לרופא שבוע הבא
בת 35 כמעט, עם שחלות פוליציסטיות, כמעט ללא ווסת בכל השנים האחרונות (בקושי פעם - פעמיים בשנה, ורק בשנים שלא הייתי בהריון או הנקתי..)
לפני כחודש ווסת, אחרי בערך 3 שנים הפסקה.
מאז- פצעונים ברמה נוראית. בגיל 16 לא היה לי כזה אקנה.
מוכר? מה עושים עם הגועל הזה?
חשבתי שעברתי את השלב...
לפנות לרופא נשים או עור?
אף פעם לא הייתי ככה..
אין לי שחלות פוליציסטיות
אבל התמודדתי עם אקנה הורמונלי קשה
לקחתי שנה גלולות וזה התאזן
זה היה לפני הרבה זמן, סוג ספציפי שכבר אין
מאז לא מתקרבת לגלולות
אגב, מי שהמליץ לי היה רופא עור
אשלח פניה באפליקציה לרופא עור,
רופאת נשים זה חודשיים לפחות לתור הקרוב..
הלוואי שיפתר בקלות
צרות קטנות ומציקות
איזה סרט
בעלי היה בירושלים
אני בישוב
ב"ה ששמר ושומר על עמו ישראל.
ישועה בקרוב!!!
חייבת להתקדם בבישולים לחג כדי שאוכל להיות עם הילדים גם
ערב לא פשוט😔
אולי אם אני אשמע משהו תוך כדי זה יתן לי כוח.
דווקא יש הרבה שיעורים שרציתי להספיק לשמוע לפני החג. אבל אין לי כוח להתחיל...
אולי אם אני אקח 'זמן רנה' זה יחייב אותי לסגור פה ולקום סוף סוף...
אנחנו נבשל מחר בעה
תודה לה' על החגז...
מה שכן בעלי תכנן לקנות בשרים בירושלים היום
מה שלא קרה בגלל איראן ימש שמם
תמיד תופסים אותנו לפני החגים
הם יחטפו על כל טיפת צער שגרמו ליהודי
על השבתה באמצע הבישולים
על ילדים שקמו מהשינה
על אוכל שנשרף
ותוכניות שהתבטלו
בה שזאת העוגמת נפש היחידה ואין נפגעים🙏
היה מלחיץ מתיש
תודה לה' שיש לפחות ממד
ובגלל שהיינו מתוכננים לנסוע להתארח אצל ההורים
אבל בגלל ההנחיות החדשות של פיקוד העורף אולי הכל משתנה
(כי בבית כנסת של אבא שלי מאוד מקפידים על ההנחיות)
בקיצור, יש מצב אנחנו בבית
צריכים לעשות קנייה ולהתחיל לבשל
הפכתי למעריצה לחברותינו לצפון ולדרום, שזאת השגרה הלא שפויה שלהן...
מתפללת עליכן ועל כולנו שתהייה שנה של בשורות טובות
תכננתי לגמור את ההכנות הערב, לפחות את רובם.
בפועל אין לי כח לזוז
וזה סיוטטט לרוץ 3 קומות עם שני ילדים
לפחות יש לנו מקלט בבנין, ולא צריך לרוץ בקור ברחוב
בית פרטי, אין ממ"ד ואין זמן לרוץ לרחוב, סתם ישבנו בחדר עם הילדים הישנים למקרה שיתעוררו.
לא מבינה למה לא עושים כאן חוק שעוזרים לאנשים לבנות ממ"דים, למה עדיין יש כאן מציאות של בתים בלי ממ"דים אחרי המלחמה הזאת (והמבצעים הקודמים שגם בהם היינו מטווחים)
והתפללתי שלא תהיה הנחייה להישאר בממ"ד כל הלילה, אז תודה לאלוקים שזה נגמר.
שבונים בית חייבים לעשות ממד , כבר הרבה שנים.
יש קבלנים שמרמים ורק בתכניות כותבים ממד ובפועל לא בונים ..
אבל בכללי הקלו מאד את ההנחיות, זה לא הליך היתר רגיל אלא משהו מהיר הרבה יותר.
אבל התפילות שלך נענו ולא היו אזעקות במרכז בלילה
נגיד פה בעיר שלי יש אזורים שלמים עם היתרים מראש לבנייה, והרבה תמ"א שזה בעצם הוספה של ממד
אבל לבד בבית פרטי זה עולה לא מעט
הכוונה היא לממד שנבנה במפעל ומידות קבועות
ומביאים אותו במנוף
הייצור השבלוני במפעל מפחית עלויות
מתכנון מקומי והתאמה לבית.
זה לפעמים נראה כמו תלאי על הבית
אבל עדיך בטיחות על יופי...
ויש גם מיגוניות חהצבה בחצרות- זול יוצר
גם אצלנו לא היינו כולם ביחדמתואמתחלק מהילדים צריכים נעליים וכמה בגדים, התלבטנו מאוד ובסוף בכלי החליט לצאת איתם לקניות. האזעקה תפסה אותם בדרך...
וגם הבן הגדול עדיין היה בישיבה (אבל לא היינו בטוחים שהוא עדיין שם).
בקיצור, ירדתי למקלט עם שאר הילדים, וניסיתי לשמור על רוגע מולם למרות שדאגתי לשאר בני המשפחה...
ב"ה עכשיו אחרי עמל כל הילדים מתחת לגיל בר מצווה ישנים. ואני עדיין במתח וצריכה להירגע...
(איך באמת הולכים ללדת ברוגע ככה??
)
אמן!
כמו שכתבת ב"ה ששומר עמו ישראל.
מצד אחד זה מרגיז שהגויים מעיזים להציק לנו ,
והלב מתכווץ מצער על הקדושים שנהרגו היום הי"ד.
ומצד שני- הלב כל כך רחב על הניסים שה' עושה לנו כל רגע ורגע,
והחיבוק שה' נותן לנו שמראה לנו מה יכול לקרות רק מרסיס ואיך אף יהודי לא נפגע.
זו הרגשה מנחמת בלילה האחרון של השנה הזו.
אני כל הזמן חושבת על בני ישראל במצרים - מה הם הרגישו בזמן שה' עשה אותות ומופתים גלויים כל כך.
שנמשכו במשך שנה.
איפה אנחנו כיום? באיזה שלב של המכות?
מה שבטוח שמרגישים שה' משפיע עלינו שפע רב של ניסים !
וכמובן תחושת הודיה גדולה לחיילים האלמונים ( במקרה אני מכירה כמה כאלה אבל בשביל להתפייט באמצע הלילה מתאים לכתוב אלמונים🥹) ולנשותיהן הצדיקות ששורדות את הכונניות הרבות עומדות מאחורי כל המערכות של היירוטים לסוגיהן השונים , והמחשבה על זה שהם שנים שנים עובדים ופועלים בשקט ובסתר ואף אחד לא שומע עליהם.
וזה מחדד אצליי כמה כל פעולה אפילו שהיא שקטה ובלי זרי הוקרה היא עצומה ומשפיעה כל כך.
במישור הפרקטי נהנתי מההזדמנות הנדירה של ערב חג עמוס במיוחד לשבת ולהתפלל ולשורר יחד כולנו משירי ראש השנה.
אבל עכשיו אני כמובן צריכה להשלים את מה שחסר והזמן שאבד עקב השיבוש בשעות שינה.
ידענו כבר בערב החג והיה ממש קשה להכניס ככה את החג.
זה גם היה קשה לארח מישהי ששאלה אותי אם שמעתי משהו ולא רציתי להגיד לה בחג מי ומה.
בחג קראתי מאמר של הרב יעקב אריאל שליט"א שעשה לי סדר ברגשות המעורבבים-
הוא כתב שבארץ ישראל שמיני עצרת ששייך לימים הנוראים והוא יום רציני של חתימה וגם של הזכרת נשמות נחוג יחד עם שמחת תורה שהוא שמחה גדולה מאד , כי לעומת חוץ לארץ ששם יש יום נפרד לכל חג בארץ ישראל כל החיים שלנו יחד מעורבבים שמחה ועצב - גילו ברעדה.
זה התחבר לי לרגשות של השנה האחרונה שהיתה מאד מעורבת ברגשות כאב וצער והודיה על הניסים העצומים שקורים כאן.
אבל באמת זה כבר 200 שנה ככה כאן בארץ .
היה מנחם לקרוא את פרשת האזינו שרואים בה איך כל מה שקורה כאן הוא מהלך אלוקי שה' מנהיג אותנו לקראת הגאולה.
בעז"ה שנזכה במהרה לראות את הרנינו גויים עמו כי דם עבדיו יקום.
והשנה הזו יהיו לנו רק רגשות שמחה , בלי שום ערבוביא.
אבל נמאס לי מהערבוב הזה
אני רוצה שמחה שלמה של גאולה
די כבר עם החושך הזה שנכנס לכל דבר
מערבבת כף אחת עם קצת תרכיז תפוחים וטיפה מים (כדי לטשטש קצת את הטעם), שותה מהר בלי לנשום מהאף כדי לא להריח... זה מגעיל אבל עוזר ממש.
לוקחת כמה מנות, כל כמה שעות עוד כף. בדרך כלל אחרי המנה השניה או השלישית מרגישה שיפור משמעותי.
יוצא לי לגרגר כשיש כאבי גרון והוא באמת מושלם
אבל אם קרה שבלעתי אותו- המצב לא טוב חחחח
ואשמח לדעת כמה בערך..
בכף כמה חומץ וכמה מים?
אני שמה בתוך כוס - כף חומץ, ומוסיפה עוד קצת תרכיז ומים בשביל להקל על הטעם.
מקווה שיעזור גם לך. אצלי ואצל בעלי זה עבד טוב כבר הרבה פעמים. (ניסיתי בפעם הראשונה כי ראיתי שממליצים על זה כתרופה טבעית נגד סינוסיטיס. אז כשפעם הייתי ממש גדושה בנזלת ופחדתי שזה יכול להתפתח לכיוון סינוסיטיס, ניסיתי את החומץ וזה באמת עזר. מאז כבר השתמשתי הרבה פעמים וזה ממש עוזר כל פעם...)
אנחנו לא קונים בבית שתיה מתוקה, אלא תרכיז תפוחים 100%, שממנו מכינים מיץ בשבת. אז כשאני שותה חומץ אני מערבבת אותו עם 'מיץ' מרוכז מאוד, פשוט כדי להכהות את הטעם של החומץ.
אבל זה לא באמת חלק מה'תרופה'. זה רק כדי לעזור לי לשתות. אז אם אין לך, תמצאי את הדרך שלך שתאפשר לשתות את זה בלי שזה יהיה בלתי נסבל...
מעבר לזה מוסיפה לפי מה שמתאים לי, אין פה מינון מדויק.
לוקחת כל כמה שעות, לפי ההרגשה שלי. בד"כ כ-3 פעמים ביום בערך.
שיעול בלי סוף וכמויות של ליחה כבר שבועיים-שלושה.
אתמול בהבדלה גיליתי שנעלם לי חוש הריח...
אבל וואו שבועיים שלוש להיות ככה זה טירוףףף
אין שיפור כל התקופה הזו?
בהתחלה היה רק שיעול טלפני שבוע הצטרפה גם ליחה
אבל ילדתי באמצע וזה כנראה לא תורם יותר מידי.
המון מזל טוב!!
תנסי להיות בשמש, ולהתקלח עם מים חמים, לי זה עזר מאוד
מומו100אפונהאחרונהאם יש גם שיעול אז מי אגסים
הייתי בשמש, שתיתי מי אגסים, ותה עם לימון ודבש
הלכתי לנוח עם פוך והזעתי המון (בכוונה לא הדלקתי מזגן והיה לי חם ממש)
ושמתי בצל קצוץ מתחת לראש
ודאגתי להוציא ליחה כל הזמן ולא להשאיר אותה בגרון
רציתי לנסות גם חומץ תפוחים אבל לא היתה דעה מוחלטת אם מותר בהריון אז ויתרתי.
ובלי עין הרע מרגישה הרבה יותר טוב!
תודה רבה רבה לכןן!!
בשקיפות עורפית יצאה תוצאה ממש לא טובה.
סיכון גבוה לתסמונת דאון (לפי השקיפות היה בערך 1:85. בשילוב עם הבדיקת דם זה הרבה יותר - סביב 1:10).
תכננתי השבוע לספר לאחים שלי, לילדים שלי, בעבודה. הבטן כבר יוצאת ולא נעים לי שיתחילו לנחש בלי שאני אומרת.
אבל אני באמת לא יודעת לאן זה הולך מפה.
לא מצליחה לדמיין את עצמנו מתמודדים עם ילד עם תסמונת דאון. נשמע לי ממש גדול עלינו.
אבל גם לא חושבת שנעשה הפלה. לא מסוגלת לדמיין אפשרות כזו.
וזה עוד לא בטוח, אבל זה בהחלט סיכוי גבוה, וממש לא מבוטל.
וההריון הזה בכלל הגיע באופן קצת מפתיע (לא מנענו, אבל גם לא הספקנו לחכות לו. רגילים בדרך כלל לחכות יותר. וזה קצת הפתיע וגם טיפה הלחיץ). ועכשיו הסיפור הזה ממש מבלבל הכל...
ולא יודעת את מי לשתף. ואם לספר על ההריון בלי לשתף בסימן שאלה הזה, או כן לשתף חלק מהאנשים שאני מספרת להם, או בינתיים לא לספר כלום בכלל.
מניחה שיפנו אותך לדיקור מי שפיר שיתן תשובה ודאית. בשורות טובות!
זה הגיוני לא לספר כלום בעבודה? למרות שכבר מתחילים לראות?
תמיד שיתפתי בשלב די מוקדם. סתם כי הרגשתי שזה יותר נכון לי.
אבל עכשיו לא מתאים לי לשתף את כולם בסיפור הזה. ובעיקר לא בשלב הזה של החוסר וודאות.
ומתלבטת גם לגבי האחים. יש אחות שאני רואה לעתים קרובות, וברור לי שהיא יכולה לשים לב. השאר לא רואים אותי אז זה פחות נורא לדחות את השיתוף, אבל לגביה אני מתלבטת...
כן כדאי לך לחשוב מי מעגלי התמיכה שלך, את מי את כן רוצה לשתף שתוכל לתמוך בך בסיפור הזה. גם עם בעז"ה הכל יהיה תקין עדיין זה ימים לא קלים, שלפעמים כדאי גם תמיכה מבחוץ ולא לתת רק לבן הזוג לספוג הכל.
במיוחד ששקיםות עם כל הכבוד זה עדיין בדיקת סקר וממש לא ודאי כמו מי שפיר
אם כבר בדיקות סטטיסטיקה הייתי ניגשת לבדיקת ניפט (אם תרצי לשמוע איפה הכי שווה ועל ההחזרים מהקופה - תכתבי לי). בבדיקת ניפט מקבלים תשובה מהר יחסית והתשובה יותר ודאית
בכל אופן, בעז''ה אני רוצה לקוות איתך ךבשורות טובות
כן יכולה להגיד שאני לא הייתי מספרת
כי במידה והילד יהיה בלי ת. דאון תחשבי שכל מי שאמרת לו על הסיכון יזכור לך את זה, יזכור את זה גם לילד.
נ.ב.
כותבת בתור אחת שבאחד הבדיקות במהלך ההריון עלה גם חשד לת. דאון
נשלחתי לסקירה מכוונת ןבדיקת ניפט
זה כבר היה לקראת סוף ההריון ככה שמי שפיר לא עמד על הפרק כי ידעתי שאני לא מתכננת על הפסקת הריון
בפועל ב''ה נולד תינוק מתוק ממש. עכשיו בן כמעט חודשיים. ילד דבש
מתקדם יופי
וכן - הוא ילד בריא ושמח
אני הכי שלמה עם זה שלא סיפרתי לאחרים.
זהו, עכשיו הסיפור הזה מאחוריי
שמחה שלא השארתי עקבות בעולם עם החשד הזה
אם הילד בריא, לא חושבת שזה ישנה למישהו שפעם היה חשש שיהיה לו ת.דאון. זה באמת ממש לא מה שמטריד אותי.
יש בי צד שרוצה לספר לכולם. כאילו לא לתת להם להתרגש 'איתי' מההריון, כשאני במקום אחר לגמרי.
ומצד שני, ברור לי שלא כל התגובות של הסביבה יתאימו לי. (דווקא על האחים שלי אני לא חוששת, בטוחה שהתגובות יהיו רגישות ומתאימות. בעבודה זה יכול להיות אחרת. בכל מקרה התכנון שלי לא היה לספר לכולם אלא למנהל ולעוד מישהי שעובדת ממש צמוד אלי. אבל נראה לי שבאמת אני אחכה איתם עוד קצת).
וגם לא בטוחה כמה בעלי רוצה שכולם ידעו מזה. מניחה שיהיה לו יותר קשה עם זה. יותר חשוב לו ממני לשמור על הפרטיות שלנו.
בכל מקרה תודה על מה שכתבת. זה עזר לי לחדד לעצמי מה באמת ההתלבטות פה.
ולגבי ניפט - זה עולה די הרבה, לא?
אני חשבתי שעם תוצאה כזו כבר עדיף לעשות מי שפיר, לקבל תשובה לגמרי ודאית. וגם במימון הקופה. לא?
עלה לי 1900 ש''ח - מכון פועה הפנו אותי לחברה מסוימת שעובדת איתם בשתפ
קיבלתי החזר של 80 אחוז מהסל לידה של לאומית זהב
אצלנו מי שפיר לא היה על הפרק
ככה שאין לי מושג איך זה מבחינת עלות לתשלום
וכן - אם יש לך אפשרות למי שפיר לגמרי הייתי הולכת על זה ורק לאחר מכן מספרת
התייעצנו עם כמה אנשים מהתחום שאנחנו סומכים עליהם שהסבירו לנו כמה ניפט מדוייק (אני כבר לא זוכרת מספרים, רק זוכרת שהשתכנענו..)
בסוף בחרנו שלא לדעת.
הרגשתי שבלי ידיעה וודאית אני יכולה להתפלל על זה, ולעבור את ההריון (שהיה קשה מאוד) עם יותר כוחות ותפילות ושיותר קל לי להכיל אכזבה מהוודאי ח"ו בלידה עצמה עם כל ההתרגשות וההורמונים מסביב.
ב"ה נולד ילד בריא ללא תסמונת.
איך עוברים ככה הריון שלם? נשמע לי שלנו זה לא יתאים. אבל תודה על השיתוף.
ומשמח לשמוע שבסוף התינוק בריא!
אבל אני הרגשתי שיהיה לי קשה לעבור את ההריון (הקשוח ביותר שהיה לי) עם עוד ידיעה קשה, ושאני פשוט אקרוס אם זה יהיה וודאי, וארצה להפיל למרות ששכלית זה לא נכון בעיני.
התמודדנו בדרכים שונות, וזה באמת היה לימוד לא פשוט... אבל צמחנו והתקדמנו מזה.
ובכל אופן נשמע שאתם יודעים מה טוב לכם (לעשות מי שפיר ולהיות בוודאות) ובע"ה מתפללת איתכם שתקבלו בשורות טובות!!
באחד ההריונות שלי נאלצנו להפסיק את ההריון בצער רב, בעלי רצה לספר לכמה שפחות אנשים, אני הרגשתי הפוך ממנו שזה שאני שומרת בסוד רק הכביד עליי, מה גם שכבר הייתי בשלב מתקדם ממש שכולם ידעו.
החלטנו שכל אחד יעשה מה שטוב לו, הוא ישמור בסוד ואני אספר.
עליי זה הקל שלא הייתי צריכה לעשות חשבונות למי לספר ולמי לא.
אני הייתי מספרת לכל מי שיכול להקל עליך בכל החלטה שלא תקבלי, מי שיתמוך ויעזור מוזמן למעגל השיתוף ומי שיפגע אל תספרי לו, אל תחשבי על אחרים בדבר הזה, רק על טובתך ועל שלמות נפשך
אני חושבת שאם כבר רואים כן הייתי מספרת למי שיראב בעצמו בכל מקרה, אבל לא מוסיפה את המורכבות של הסיכוי לתסמונת דאון
משתפת רק את מי שאני זקוקה לתמיכה שלו
מניחה שאם אהיה שוב בהריון כבר די אהיה מחויבת למי שפיר. אז רק אגיד שההריונות שלי היו הריונות בסיכון ובכולם עשיתי רק ניפט וכולם היו מדויקים (גם באופן כללי וגם ספציפית למה שהייתי בסיכון לו).
יחד עם זאת, אם היה יוצאת לי תוצאה (שהיא לגמרי סטטיסטית) לא טובה כנראה שלא הייתי מסתפקת בניפט ועושה גם מי שפיר.
חיבוק מאמינה שהכל יהיה בסדר בע"ה.
בבריאות ובידיים מלאות
היימו שם, עם סיכוי פחות גבוה אבל גם כן הופננו לבירורים בגלל חשד מוגבר.
אצלנו ידענו שנסיים את ההריון במקרה של ת.דאון אז לא היה ספק שנעשה מי שפיר (ב"ה שללנו והילד בריא ומקסים), אבל החלטנו לשמור ולא לספר עד אחרי התוצאות. התעננו כמה שבועות עם הסוד האיום הזה בבטן (תרתי משמע...) ובסוף סיפרנו להורים של אחד מאיתנו. איזו הקלה! כמה הם תמכו ועזרו! לצד השני לא סיפרנו כי ידענו שלא יעזרו ורק ילחיצו.
ממליצה לך לספר למי שתרצו את התמיכה שלו. ואל תפחדו "להפלות" בין צדדים או רמות קרבה, רק אל תשכחו לציין שלא יספרו למי שלא סיפרתם.
מתפללת עלייך שיהיו תוצאות טובות ותקינות
וטוב שיש לי גם מקום פה לשתף ולא להיות עם זה לבד...
לא יודעת מה נעשה אם נגלה שזה אכן תסמונת דאון. לא מסוגלת לחשוב על אף אחת מהאפשרויות. מקווה מאוד שלא נצטרך להתמודד עם השאלה הזו.
תתחילי במי שפיר, בשל החשד זה ללא עלות.
אח''כ תחשבי הלאה
ממליצה להתייעץ עם מכון פועה,
הם מומחים ומבינים, יוכלו לעזור לך.
שיהיו בשורות טובות בע"ה!
לחברה יקרה שלי יצאה בדיקה לא טובה.
בבדיקת ניפט התגלה שזו טריזומיה 18 כלומר לא תסמונת דאון אלא פגיעה אחרת, בהתייעצות עם רב עברה הפלה.
לחברה אחרת בבדיקה יצאה תסמונת דאון באופן ברור, גם היא עברה הפלה לאחר התייעצות עם רב.
חשוב לומר שאם הרב מתיר זה עליו.
אף אחת לא מתכננת דברים קשים בתחילת הריון, אבל אם לדברייך זה ממש גדול עליכם ממליצה בחום להתייעץ הלכתית ורפואית במקביל.
מאחלת התרת ספקות במהרה ושנה טובה ומתוקה
אצלנו הסיכון הגבוה הוא דווקא לתסמונת דאון, אבל מן הסתם נדע יותר אחרי המי שפיר.
ותודה על העצה, ברור שבכל מקרה מתייעץ עם רב. מקווה שנמצא מישהו קשוב ומתאים לבירור הזה.
תלבשי בגדים רחבים
עד שיתבהר לכם בעז"ה
חיבוק חם.
היינו במשו דומה. האי ודאות מטלטל מאד.בסוף התברר כתקין. ב"ה
מעריכה כל תגובה.
מתפללת לתוצאות תקינות בהמשך.
בינתיים באמת הולכת עם רחב, גם אם מישהי רואה, זה עוד לא שלב שמדברים על זה בכל מקרה...
ואם שואלים לענות:
כשיהיה הזמן, נשתף.
רק אם ההורים חופרים הייתי חושבת לשתף.
הייתי משאירה את המצב ככה עד התבהרות הדברים, ובכל מקרה לא משתפת בחשדות אלא רק בדברים עם וודאות גבוהה, לשני הצדדים.
שיהיו בשורות טובות!
1:10 זה 90% שהכל בסדר, בע"ה!!
ההורים ממש לא חופרים. אבל נראה לי שאמא שלי אספר, חושבת שהתמיכה שלה תועיל לי.
לא יודעת איך היא תגיב אם נחליט להפיל (אם ח"ו התוצאות לא יהיו טובות). אבל בכל מקרה היא תדע כי על ההריון היא כבר יודעת.
ואני מאוד מקווה לבשורות טובות. אבל כן לחוצה שגם השקיפות עורפית גבוהה, וגם התוצאות של הבדיקת דם העלט יותר את הסיכון.
בינתיים מתפללים מאוד לבשורות טובות.
מי שיכולה להתפלל עלינו, אשמח (אבל מעדיפה להישאר אנונימית, הקב"ה ידע מי אני...)
לי תמיכה וחוסר,שיפוטיות גם בהחלטות בעתיד.
לי באופן אישי- לשמור קשייים בסוד צורך ממני אנרגיות שעדיף ויהיו מנותבות לדברים אחרים-- והסווד רק מעמיס וההופך לעול.
תנסי לא לחשוב עכשיו על מה יקרה אם ו...
בטח שלא לקבל החלטות
צעד צעד
הייתי הולכת על מי שפיר- שזה להסיר את הספק בוודאות.
אצל רופא טוב- זה בדיקה פשוטה ומהירה
(ההמתנה לתוצאה לפעמים מורטת עצבים אבל זה עדיף על הריון שלם)
בהריון האחרון עשיתי אצל דר נילי ינאי- ממליצה
שיהיה בבריאות
אני זוכרת מההריון הקודם שיש כל מיני דברים שכדאי לעשות עוד לפני הלידה, נגיד כמו למרוח משחה לפטמות כבר לפני... הבעיה שחוץ מזה אני לא ממש זוכרת מה עוד😅
יש לכן המלצות על דברים שכדאי להתחיל מבעוד מועד?
כנה שנטעהחיזוק אגן?
להכין את כל הדברים הראשוניים הבסיסיים לבייבי? למצוא פיתרון מיידי לילדים כשהלידה מתחילה?
קשה לי לומר אם זה עוזר כי אין לדעת איך היה בלי...
לוקחים מתחילת תשיעי מנה אחת ביום וכל שבוע מוסיפים עד ל3 פעמים ביום בשבוע 39
אפשר גם לשים כדור של שמן נר הלילה בנרתיק החל משבוע 38 זה אמור לרכך את צוואר הרחם (לחורר עם סיכה מחוטאת. כדאי לשים תחתונית זה מלכלך)
ויש עיסוי פרינאום, אני לא עשיתי אבל יש מי שממליץ
לגבי הפטמות זה ממש מומלץ. אפשר גם קרם גוף או שמן קוקוס לא חיב משחה יקרה. וכדי להגן על החזיה מהשומניות אני ממליצה להשתמש בפדים עגולים כזה של קוסמטיקה
ממש הכל מכובס ומקופל, חיתולים מגבונים
זה כל כך יותר נח לחזור הביתה ככה
ואם זה לא לידה ראשונה בטח יש סלקל מהקודמים אז לכבס אותו,ולארגן את העגלה וכו
מתואמתבעיקר הכנות רגשיות, בהתאם לכל לידה... והכנת הציוד לתינוק בתחילת חודש תשיעי. (פעם לא הייתי קונה כלום לפני, רק מכינה ממה שיש בבית. הפעם קצת "נשברתי", וקניתי למשל כרית הנקה מראש...)
ואם נוהגים לא לקנות להכין רשימה מפורטת ממש ומדוייקת למי שילך לקנות.
ולדאוג שיהיה גם מי שיכבס...
ולנוח מלא לפני.
אם יש אופציה להתארגן על אוכל ליומיים הראשונים לפחות גם שווה.
לי אמרו לאכול אבוקדו, כי זה מרכך את הרקמות. אז בתור אחת שאכלה כמעט מטעי אבוקדו, לא יכולה להגיד שזה כל כך עזר, אבל יש מצב...
אולי להרעח בלידה שמן תפוזים? אם אני זוכרת נכון זה מרגיע.
ובעיקר הרבה תפילות ושיהיה בידיים מלאות.
בעלי היקר היה במילואים חודש וחצי, חזר הביתה לשבועיים וחצי- נשמנו לרווחה סוף סוף. ואז הוקפץ בצו 8 עד לזמן בלתי ידוע
כואב וקשה מאוד אבל משתדלים להחזיק חזק כמה שאפשר...
היום קיבלתי מחזור. מחכים כבר שנה להריון
והמחזור הזה פירק אותי לגמרי
זאת תהיה הפעם השלישית שאני אטבול כשהוא במילואים )בסבב הנוכחי)
ובכל פעם הצלחנו להיות ביחד רק פעמים בודדות
ביום רביעי הבא אני אצטרך לטבול שוב, בלעדיו
בלי לדבר על זה ששוב נפרדים ונפגשים בלי חיבוק..
וגם כשהוא יחזור זה ל48 שעות
ואם בכל פעם הסיכוי להכנס להריון הוא נמוך, עכשיו בכלל..
אנחנו רוצים גם להתחיל בירור פוריות בקרוב
ועל כל תור אצל הרופא צריך לבקש מהמפקד אישור וזה ממש ממש מקשה על הקושי העצום שכבר קיים..
הכל מרגיש לי כל כך מורכב
אין לי כוחות לכלום
לא מצליחה להרים את עצמי ולעודד את בעלי שגם לו לא קל.
אין לי את מי לשתף במצב (חברות שלי כולן בהריון/עם ילדים) ולא רוצה לשתף במצב שלנו
חיבוקים וכוחות יתקבלו באהבה
ומי שתוכל להוסיף פרק תהילים עלינו שה' ישלח לנו כוחות ובשורות טובות בקרוב בכלל ישמח 😊
ציפיה להריון
מכירה את הקושי של צו 8
לא מכירה אותם ביחד.
מה שלי עוזר בהתמודדות עם הקשיים זה לפרק אותם המרכיבים, לשים בצד את המרכיבים שאין לי את היכולת לשנות
ולהתמקד במה שכן
התחלה של בירור פוריות היא הרבה סחבת וביוקרטיה ראשונית שלנוכחות שלו אין ממש משמעות (כמובן שיש לה משמעות נפשית, שותפות וכו)
כמו בדיקת שד
בדיקת פאפ
מעקב זקיקים
אפשר להתחיל משם
ואפשר גם להחליט שזה גדול עליך עכשיו ואת מנייה אצ זה בצד, ותתחילו בירור בתקופה יותר שפויה.
המון חיבוקים
איזה קושי מטורף. באמת. הגבורה שלכן באין ברירה הזה לא נתפסת.
סתם רק בנוגע לפוריות, בגדול חוץ מבדיקת זרע שתעשו מתי שתוכלו כשיחזור, כל היתר זה בדיקות שעליך אז את לגמרי יכולה להתקדם בבירור בינתיים. הדברים לוקחים זמן ...
שה׳ יחזיר לכם בכפל כפליים על כל הנתינה וההקרבה שלכם ותזכו לחבוק תינוק בריא ומתוק בקרוב ממש, מתוך שמחה וטוב גלוי. תודה לשניכם מעומק הלב בשם כולנו.
חברה שלי ילדה בת לא מזמן שהם מחכים לה לא מעט שנים... היא סיפרה לי שאמרו לה לעשות טיפולי פוריות והיא לא יכלה בגלל שבעלה גויס למילואים, הוא היה במילוים הרבה זמן וקפץ הביתה לערב אחד.... כאילו, מה הסיכוי? גם בעיות בפוריות וגם מי יודע מתי הביוץ... והם שנים מחכים! והנה, נולדה להם בת לא מזמן מאותו ערב... אז רק מספרת לך שיעודד אותך, שיש גם ניסים. וזה לא רחוק, זה ממש קרה עכשיו. ❤️
הזוגיות שלנו פשוט לא קיימת.
כאילו טכני ממש, ואנחנו פה אחד בשביל השני במה שצריך.
אבל זה מסתכם שם.
ואני לא מצליחה לשים את האצבע מה הבעיה.
סיכוי טוב שזה שמשהו אצלי לא שלם בתוכי, לא יודעת מה גרם למה וכו'..
ועל מיניות אני בכלל לא אדבר.. (תכלס זה התחיל מזה, ופשוט משפיע בטירוף על הזוגיות שלנו, בכל המובנים)
והתחלנו תהליך אצל מישהי, והיינו אצלה כמה פעמים.
ואני פשוט לא מתחברת אליה.
ובעלי אומר - מה הבעיה תחליטי שזה מה שטוב לנו..
אבל אני לא.
במיוחד שהרבה מזה זה תהליך מולי.
וזהו.
זה מורכב מכל כך הרבה דברים, שאני פשוט מיואשת.
ובלי קשר, אם יש למישהי את המספר של אלירז פיין אשמח
אני רק חיבוק.
ואלירז מדהימה!!!
ממליצה בחום על הקורס שלה
ואוף. אני מזדהה רק בזה שאנחנו באיזשהו משבר כבר יותר מידי זמן.....
בעלי כבר חושב שעבר לי אבל תכלס עוד לא...
והמילואים עכשיו באמת לא ככ עוזרים לזה.....
באלי לשמוע שיש תקווה.
(היתה לנו זוגיות ממש טובה.....או כך לפחות חשבתי)
אוח סליחה שפרקתי לך קצת על הדרך.
בכל אופן חיבוק.
אני אופטימית בגדול ומאמינה שאפשר לצמוח מהכל... רק שעוד לא פגשתי או שמעתי סיפורים מכלי ראשון....
חיבוק ושנה טובה עם זוגיות ברוכה!!
לא היתה לי חוויה מאוד מוצלחת עם קורסים מקוונים.. באלי הדרכה אישית.
את ממליצה בכל זאת?
מתלבטת אם לשלוח לה הודעה לשמוע מה היא אומרת.
היא גרה במקום לא רלוונטי באמת לבוא אליה לייעוץ
יש למישהי המלצות עם קישור ספציפי?
וילון לגודל של דלת לא אטום, אבל מספיק בשביל שלא יראו מבחוץ
של איקאה נראה לי שקוף מידיי
לחלונות...
יש להם רמות שונות של אטימות.
אפשר לסנן באתר לפי רמת אטימות. הוילונות הכי אטומים אוטמים ממש (אנחנו משתמשים בחדר ילדים כדי שלא תיכנס שמש כשהתריס פתוח, והוילון ממש אוטם).
לי זה היה נראה שכן רואים צלליות ולא יותר מזה, אבל אני לא בטוחה (אבל בשיין ממש פשוט להחזיר, אז בעיני שווה לקנות ומקסימום להחזיר).
1. הייתן נוסעות עם כל המשפחה בסוכות למלון בירושלים שכל העובדים שבו ערבים? כשר והכל אבל מפחדת שלא יתהפכו כמו שקרה הרבה פעמים לצערינו ורק בגלל זה מתלבטת..
זה גם באיזור העיר העתיקה אבל בלי קשר כל העובדים מגדול עד זוטר ערבים..
מה הייתן עושות?
2. שולחות מחר כרגיל למסגרות והכל? כי גם מפחדת כי זה ה7/10 והזבלים האלה מאיימים כל הזמן אז כאילו זמן יותר מפחיד.
מה אתן חושבות על זה ועושות בפועל מחר?
(מאנונימי כי שאלתי גם בחיים האישיים ולא בא לי שיקשרו)
אבל בעיקר כי מחליא אותי (בעיקר עכשיו) לראות ערבים בכמויות ועוד לעזור לפרנס אותם...
לגבי 2 - מודה שגם לי זה קצת עלה במחשבה, אבל תכל'ס אין לי ברירה... בתקווה שהילדים בכלל יצליחו לשלח את עצמם ללימודים, כי בעלי ואני לא נהיה בבוקר בשביל זה... ומתפללת שבאמת יהיה שקט, והם לא ייקלעו לאזעקות וכדומה כשהם לבדם...
שולחת, כנ״ל.
הנה לפני 3 שעות פיגוע בבאר שבע של אזרח ישראלי מהבני דודים שלא ידעו עליו כלום לפני ועוד מלא מקרים... אז איך אפשר לדעת?
ותודה על התשובה!
זה לא הופך את כולם לטרוריסטים
זה סיכון קטן, רובם אינם מחבלים.
לחיות בפחד מכל ערבי זו לא אופציה מבחינתי, זו המדינה שלי ואני לא אחיה פה בפחד.
זה אגב מהות הטרור, להכניס פחד, פוגעים במעט אנשים ומפחידים מיליונים.
ולצערי אני מעדיפה לחיות בפחד מאשר לא לחיות בכלל חס וחלילה מבינה?
וממש מסכימה עם מה שכתבת בסוף שהטרור מנסה להכניס פחד ואצלי הוא מצליח לצערי אבל אני מעדיפה לחיות אופ מצב ביש
לגבי 1 לא עובר לי טוב בגרון האמת... אבל לא בגלל שמפחדת אלא שהם פשוט חלאות וקשה לי לסמוך על כשרות במקום כזה מבחינת בישול גויים וכו וגם כי זה לפרנס אותם. לא יודעת אבל אם הייתי עומדת בניסיון אם היתה לי אפשרות כזו.
לגבי 2 שולחת כרגיל. הביהס של הילדים בשכונה שרובה ערבית ושיקפצו לי. לא מוכנה לפחד במדינה שלי.
של כשרות ירושלים אם הטבח והשף וכולם ערבים?! ועוד בחג? לא הבנתי איך אוך.
ולגבי 2 גם לי לא בא לפחד במדינה שלי אבל אני מפחדת אוף 😞
לגבי 1 אם זה מאידיאולוגיה, אולי לא הייתי נוסעת (לי אין בעיה עם זה)
אבל מפחד- אני לא נותנת להם לנהל לי את החיים..
נכון שזה בלי אוכל, אבל עדיין יכול להיות כיף ושווה...
(באופן אישי מעולם לא הלכנו לבית מלון, רק לצימרים, וגם זה כבר כמה שנים לא. כילדה כן הלכתי עם משפחתי לבתי מלון, כי לאבא שלי היה מימון חלקי מהעבודה. אבל תמיד הלכנו לבתי מלון דתיים... מן הסתם היו שם גם עובדים ערביים, אבל ודאי שלא כולם. בקיצור, אפשר להסתדר גם אחרת )
כולי תקווה שיהיה בסדר. ושאם חלילה יש תוכניות אחרות, שיבטלו את הלימודים מראש.
הוא הולך לבד בדרך כלל.
לא יעשו דברים מוזרים באוכל, שלא לומר לאכול סיבוב חלילה חלילה
במיוחד ביום כמו מחר..
לא מוכנה לחיות פה בפחד
אני אמשיך לחיות את חיי- ואם זה אומר לקבל שירות מערבים- אז זה מה שיהיה
המציאות היא שהם פה
חיים לצידנו
אם להעניש אותם זה חהעניש את עצמינו?
מה זה יועיל לנו?
איך זה יקדם אותנו?
אם זה מלון מפנק
שיעשה לי טוב
והחברה המשפחתית תעשה לי טוב
לא הייתי מוותרת על זה רק בגלל המגזר של העובדים
אבל אני גם לא אוכלת במקום שהמבשלים בו ערבים
2. שולחת כרגיל אבל זה כי המוסדות קרובים לבית ואנחנו גרים בעיר מרכזית בלי ערבים
מי שלא סומכת על כשרות- בכל מקום שאתן אוכלות אתן מבררות מי במטבח?
לדעתי זו אמירה חמורה לא לסמוך על כשרות. יותר משאתן לא סומכות על הערבים אתן בעצם לא סומכות על המוסד שנותן את הכשרות (בין אם זו רבנות ובין אם זה גוף אחר שאתן הולכות לפיו)
עם משגיח הכשרות. אולי למעט כשרויות שידועות בחומרות שלהן. (אם כי כשרויות אשכנזיות פחות מחמירות בבישול גויים מאשר ספרדים... אז זה בעייתי בשבילנו)
ובאמת במקום שכל עובדיו ערבים קצת קשה לסמוך על הכשרות...
וסיפור שקרה באמת:
אמא שלי הלכה פעם למאפייה לקנות סופגניות. היה כתוב בגדול בשלט שהמאפייה בהכשר הבד"ץ. כשהיא נכנסה פנימה - היא ראתה פתאום שמי שמטגן את הסופגניות שם הוא ערבי... היא שאלה את המוכר מי מדליק את האש, והמוכר התחיל לגמגם... מסתבר שחומרי הגלם של הסופגניות אולי היו באמת בהכשר בד"ץ, אבל הן היו טרפות לגמרי כי מי שטיגן אותן וגם הדליק את האש היה גוי!
בקיצור, תמיד צריך להיזהר בדברים האלה ולא לסמוך על מה שכתוב. במקום הפותחת הייתי לפחות מתקשרת לרבנות שנותנת הכשר וחוקרת אותם איך הם מוודאים שבאמת אין חשש של בישולי גויים ומעבר לזה במלון הזה...
בגדול, תמיד מדברים עם המשגיח ומבררים. כן.
וגם, עם כל הכבוד - לא סומכים בצורה עיוורת. לא במקומות גדולים כמו מלונות שיש שם הרבה עובדים גויים. וגם לא במקומות קטנים האמת.
אם אין משגיח צמוד במקום ויש עובדים גויחם זה ממש בעייתי. ויותר לעדות המזרח ממה שאני יודעת, שלא מספיק שיהודי מדליק את האש מסיבה זו, אנחנו ממעטים לאכול בחוץ
וגם לגבי ירקות עלים - מבררים איך שטפו אותם?
כבר היה לנו מספיק פעמים ששאלנו והתברר בעייתי.
פעם המשגיח אמר לנו שהוא מיהר אז לא השרה את העלים במים וסבון אלא רק השפריץ מים מלמעלה... לפחות מזל הוא לא שיקר לנו ...
אלא אם כן ההכשר ממש מהודר
קודם כל, לצערנו יש כשרויות שבאמת לא ניתן לסמוך עליהן. (יודעת לדוגמא על מקום שיש בו תעודת כשרות של כשרות מסוימת, אבל המשגיח שכתוב שם בכלל לא מועסק על ידיהם באותה חנות. הוא כן עובד כמשגיח, אבל לא שם... ויש עוד הרבה ליקויים ששמעתי עליהם, מכל מיני סוגים).
וגם בכשרויות רציניות - אף פעם לא מזיק לשאול ולברר. דווקא מי שעוסק בכשרות יודע כמה זה משמעותי, כי במקומות מוסדיים בקלות אפשר להגיע לטעויות ולתקלות.
ובישול נוכרים זה דבר שבאמת יותר קל להסתבך איתו. כי כשרויות לא מחמירות לרוב יקלו לפי מנהג האשכנזים, שמספיק שיהודי רק מדליק את האש, ולספרדים זה לא מספיק.
(אגב, @מתואמת - מה שאני יודעת זה שבכשרויות המחמירות, גם האשכנזיות - בד"ץ העדה החרדית, הרב לנדא, הרב רובין - כן מקפידים על בישולי נכרים גם לפי דעת הספרדים. אבל בכל מקרה תמיד ראוי לברר)
תודה שכתבת!מתואמתאחרונהובאמת לא אוכלים במקומות שמעסיקים ערבים או גויים אחרים שמבשלים ממש.
רק אם זה בניקיון... וגם זה עדיף שלא.
אז זה מצמצם משמעותית את האפשרויות, אבל מאמינה שככל שהרבה אנשים ינהגו כך, זה יעלה למודעות...
גם לא סומכת על ההיגיינה שלהם וגם לא על מה יעשו לאוכל משנאה, וגם- הכשרות שלא מעניינת אותם בכלל...
והיו מקרים מעולם...
בעיקר כדי לא לפרנס מלון שמעסיק ערבים ככה. וגם כי אני לא מסוגלת לראות כ"כ ערבים...
חג שמח ושנה טובה
שנכתב בספר חיים טובים 🩷🩷
לכל מי שעושה את הבדיקה
תזכירו לי למה לצפות .. הבדיקה על הבטן? וגינאלית?
צריך לקחת משהו חוץ מהפנייה וכרטיס?
שבוע 12 אבל לאכול משהו לפני הבדיקה ? התערבבו לי הבדיקות ואני כבר לא זוכרת
אין משמעות לאם אוכלים או לא
הריונית?בטנית
כרטיס (הפניה אם זה אותה קופה יש להם במחשב)
מותר לאכול ולשתות לפני
5 דקות ואת אחרי
שנה טובה!
בודק שיש אף, ידיים, רגליים, דופק, מי שפיר
לא ברזולוציה של אצבעות וכלי דם כמו בסקירות
אגב גם לבדיקת דם שמיד אחריה לא צריך להיות בצום
תכננתי לעשות מחר אבל בדיוק האחות הייתה פנויה וישר עשיתי על הדרך…
אמן ואמן גם לך!
אצלי באחד ההריונות הרופא אמר שהוא לא מצליח לראות מספיק טוב את הראש בבטנית וביקש לבדוק וגינאלית. אז תהיי מוכנה גם לזה..
בהצלחה רבה
אני רואה שאף אחת לא הזכירה אותי אישית זה מאד ענין
אמרו לי משהו בשבוע 12 ובתכלס בסוף גילתי שטעו בסקירה של שבוע 16
אז קחי בחשבון )
לא שזה מטריד אותי
בן בת בת בן רק בבריאותתתת
אבל זה נכון. לפני 6 שנים בהריון הקודם שלי
הרופא בשקיפות התעקש להגיד לי.. זה בן אפילו הראה לי משהו שנראה כמו בן 😂 כמה שבועות אחר כך בבדיקה שגרתית הרופאה אומרת לי איזה תינוקת מתוקה יש לנו פה 😂😂😂😂 ואז באמת הסקירה זאת הייתה בת וראינו את כל האיברים
וברוך ה נולדה בריאה ומתוקה ממש
למדתי לא לפתח ציפיות 😅
שלום (: ככל הנראה עתידה לעבור קיסרי אלקטיבי בשערי צדק... לא ילדתי בבית החולים הזה אף פעם, לא מכירה כלום. ממש אשמח לשמוע קודם כל על המנתחים, מי מומלץ ועם מי היו חוויות טובות (וגם פחות בכלליות), האם שווה לבחור בציבורי או בפרטי. איך המחלקות אחרי הלידה? אפשר אחרי קיסרי להיות באפס הפרדה (בעלי לא יהיה איתי בלילות)? איך התינוקייה? כמה נשים בחדר? איך הייתה ההחלמה שלכן? ממש אשמח לשמוע כל חוויה וכל דבר! בשורות טובות
)מתואמתאני תמיד לקחתי רופאה פרטית. מניחה שגם בציבורי היחס היה טוב, אבל אין לדעת...
אפס הפרדה - אין שם. ההתאוששות היא במחלקת התאוששות כללית, ומותר שיהיה שם מלווה רק לדקות בודדות. תינוק ודאי לא יכול להיות שם.
ביות מלא (מיד אחרי ההתאוששות) - אפשרי, בתנאי שיהיה מלווה כלשהו ביממה הראשונה. (באופן אישי הפעם, כדי להצליח בזה, בעלי יהיה איתי בהתחלה, אחר כך אמא שלי תבוא להיות איתי, ובלילה אני לוקחת דולה בתשלום שמלווה אחרי לידות.)
הייתי שם בתינוקייה אחרי לידות רגילות. סך הכול בסדר. באופן אישי מעדיפה ביות מלא, גם כי האחיות בביות מלא הרבה יותר מוכוונות לעזרה ולחיזוק הקשר עם התינוק.
בביות מלא - שתי נשים בחדר. במחלקות הרגילות - שלוש. זו עוד סיבה טובה לבחור בביות מלא, ועדיף את מחלקה ד 1...
ההחלמה השתנתה אצלי מניתוח לניתוח (עברתי עוד אחד בביקור חולים). תלוי הרבה גם בכל המסביב של הניתוח... וכנראה גם במספר הניתוח.
באופן כללי כדאי להתחיל לזוז ברגע שאפשר ולא להיות בשכיבה כל הזמן. ולקחת משככי כאבים על השעון (אפשר לנסות גם כאלה טבעיים, כמו ארניקה).
שיהיה בשעה טובה ובקלות!
אם יש לך עוד שאלות, אז בשמחה
שיעבור בקלות, בהצלחה והכי חשוב בידיים מלאות!
התאוששות קלה ❤️
את ו @shiran30005
סליחה שניצל"שתי לפותחת 🙈
אפשר לשאול איזה מנתח (או מנתחים) בחרת לפרטי? ואיזו דולה לקחת ללילות?
שעכשיו כבר לא עובדת בשערי צדק, לצערי.
בקיסרי הקודם ובנוכחי זו ד"ר תמר שלם, חמודה ומקצועית וזורמת עם "שגעונות".
הדולה שתהיה איתי עכשיו בלילה זו יושיביה כץ. (הקיסרי הקודם לא היה אלקטיבי, אז בלילה הראשון הייתי במחלקה רגילה בלי התינוקת, וזה היה קשה, כי גם האחיות לא זרמו עם להביא לי אותה כמעט... הקיסרי הראשון היה בשבוע ראשון, אז בכל מקרה היינו בפגייה)
בקלות בבריאות ובידיים מלאות!
לק"י
ולאסוף מספיק נשים.
לא בקיאה בזה...
אולי יכניסו גם כאלה שהם במילואים כרגע.
ממליצה לך להיכנס לשם.
ואם ייפתח פה פורום, אשמח גם להיות חלק🙏
אפשר לפתוח שרשור אנונימי
אבל להגיב רק עם השם שלך
ואני לא מעוניינת להזדהות
להגיב על שירשורים של אחרות, באמת אי אפשר באנונימי🤷
או יגיד מה עוד צריך כדי לפתוח...
(הוא המנהל של פורום משוב, את יכולה להיכנס לשם ולשלוח לו הודעה).
שלוקח זמן עד שיש שם מספיק נשים כדי להתניע פעילות
בזמנו פתחתי אחד כזה למדריכות כלות והוא נסגר מחוסר פעילות
יש פה הרבה פורומים כאלו שהם פשוט לא פעילים ואז מבאס לכתוב שם אז זה גלגל כזה
כשפורום הוא פתוח יש יותר סיכוי שיהיה פעיל כי לפחות רואים אותו בין רשימת הפורומים, ואפשר לפרסם בראשי קישור לשרשור
וגם זה לא עוזר (ע"ע בישול ומתכונים וכו...)
לצרף נשים וכו..
פחות מתאים לי בתקופה הנוכחית, מתנצלת.
סליחה ומחילה על הפירוט. אין לי את מי לשאול..
הפסקתי להניק לפני שבעה חודשים, מנסה להכנס להריון.
כל פעם שאני משחקת הרבה עם האוצר הקטן שלי או שאני בגירוי מיני מבעלי, אני מרגישה באיזשהו שלב קצת רטיבות באזור הפטמה כאילו יש שם חלב.
מכירות את התופעה הזו?
יכול להיות שמבחינה הורמונלית עוד לא סיימתי את השלב הזה?
למי אני אמורה לפנות?
זה לא מפריע לי, זה לא מרטיב אותי או משהו.
הדבר היחיד שזה כן מפריע לי, הוא שאני נורא רוצה הריון נוסף. קיבלתי מחזור רק אחרי שהפסקתי להניק ככה שאולי זה משפיע?
תודה לכל מי שתענה!
שהחלב אצלי נפסק לגמרי לגמרי רק יותר משנה אחרי שהפסקתי.. ונראה לי אפילו יותר(אולי עד אפילו שנה וחצי שנתיים) .
ולגבי כניסה להריון- אני נכנסתי גם כשעדיין היה לי חלב אז לא נראה לי זה קשור.
תודה רבה על התגובה!!
אני הייתי מניקה המקה מלאה, וכשחזרתי לעבוד הפסיק. היתי מניקה בוקר וצהריים לפחות, בהתחלה הייתי מנסה לשאוב גם בעבודה עד שעייף אותי.
והחלב נגמר אחרי 8 חודשים, ביזע ודמעות
חלום שיהיה חלב גם בלי דרישה לייצור
בעיקר בגלל גנטיקה וגם בגלל תזונה וגורמים נוספים
אבל התכוונתי יותר על מה שאמרת מקודם, שהיה לך חלב אפילו שנה וחצי אחרי שהפסקת,
אז הבנתי שרצית להפסיק אבל החלב המשיך.
אצלי רציתי להמשיך אבל החלב הפסיק חחח
אז הודו לה' נכנסתי לחודש תשיעי
כל החג היו תנועות ב"ה אבל הרבה יותר חלשות
הייתי עם המשפחה והם הרגיעו אותי ואמרו לי שכל עוד יש תנועות זה בסדר גמור
אבל אני חרדתית מידי..
כמה לדעתכן זה מצריך בדיקה?
יש לי תור לרופא בחמישי
יש תנועות, פחות מהרגיל וגם בעוצמה הם יותר מזכירות את תחילת ההריון
יש מה לדאוג?
בגדול בתשעי יש פחות תזוזות משמועותיות כי התינוק מתקבע כבר אבל לגמרי צריך להרגיש תנועות כל הזמן ( לא רוצה להיות יעוץ רפואי )
אבל אם את שואל לדעתי לא הייתי ממהרת לרוץ לבדיקה אם יש תנועות כל שהם
מה עושים אם מגלים כזה דבר?
ןאפשר לראות את זה באולטרסאונד או רק מוניטור?
מצאתי תור פנוי מחר על הבוקר
עדיף לי ממוניטור בקופה
מתנצלת שנפלתי עלייך..
אני גם התחלתי תשיעי ב"ה אבל התנועות דווקא חזקות ולפעמים אפילו כואבות לי.. כיאלו העובר דוקר אותי במקומות מסוימים..
תקין?
מנהלות אם לא מתאים מוזמנות לערוך או למחוק…
לבעלי יש כבר איזה שבוע כמו מין עור יבש/ קילופים לא מתקלפים על העטרה (ככה קןראים לחלק העליון?) של איבר המין
שורף
מרגיש יבש
הוא טוען שזה בטח שפשפת
אבל כבר שבוע וזה לא משתפר
רעיונות?
יש מצב שזו פטרייה?
(היה לי בנרתיק וקיימנו יחסים יכול להיות שנדבק וככה זה אצלם?)
יש לי בבית טבעקוטן חושבוץ שיעזור?
תודה וסליחה
לפטריות ושפשפות
(זה לא מקום בגוף שמקבל שפשפות, כנראה קשור למה שהיה אצלך)
ולהימנע מיחסים?
שלא יהיה פינג פונג?
גם אגיסטן קרם טוב לזה.
עצמה
ושילוב עם פרימולט החלטתי להפסיק ולהתחיל נו רינג, עשיתי הפסקה של חודש בה לא הייתי מוגנת אבל גם לא קיימנו יחסים מלאים, ומאחר לי המחזור בשבועיים כבר😵💫😵💫
מה הלוז?
בדיקות הריון שליליות
בגלל זה..
וקחי בחשבון שנובה רינג עלול לחסל את ההנקה
בין לבין..
התינוק בן 5 חודשים אז אמרו לי שזה יחסית בסדר, יכול להיות מיעוט חלב אבל הוא כבר מבוסס
אם לקחת סרזט, אז הדימום שהיה לך לא ניתן להסיק שזה מחזור.
ולגבי יחסים לא מלאים
לא יודעת בדיוק מה הכוונה
אבל אפשר להיכנס להריון לפני שיוצא לגבר זרע.. כי לפני זה לפעמים יוצא כמה טיפות
שבועיים מהאיחור זה כבר לא הריון
אבל לא בטוחה כל כך
ואז או שמגלים הריון באיחור, או שהמחזור מגיע באיחור.
כבר את הביוץ המאוחר
