פורום הריון ולידה (עמוד 482)

איזה כואב ז\ה שעברת פעמיים הפלה

חיבוק (רוצה לצרף לב אדום אבל לא יודעת איך מצרפים פה..)

ההפלה הקודמת הייתה לפני כמה שנים ויש לי כבר ילדה מעלפת מאז שפיצתה על זה

בעיקר חוששת שאולי זה אומר שנציטוטק לא עבד טוב

מקפיצה לעצמי

עם ציטוטק?

אמרו לך מתי לחזור לבדיקה  אם צריך? בדכ צריך לחזור אחרי כמה ימים לראות שהכל יצא ..

ויתכן הפחתה ואז שוב דימום משמעותי אחרי זה . הכל הגיוני...

חיבוק על האובדן.בשורות טובות!

ואני יכולה רק שבוע וחצי אחרי.. מקווה שזה יהיה בסדר

נכון גם אני חשבתי שאולי זה יחזור

תודה

הייתי מחכה למחר לראות מה קורה 

וחיבוק על חויה לא קל 

נפל לבד טבעי

שבוע 5

שעתיים כאבים.

דימומים גם לא מטורפים.

ואז ירד בהדרגה

אחרי שבוע הפסק

פעם קודמת בגרידה (לפני 6 שנים)

ועם אחת לפני שנים רבות בציטוטק

גם היה כמוך בערך.

בכא ההוראה היא לבדוק בא.ס אם לא נשארו שאריות.

וכמובן ירידת בטא

גם אני ילדתי את שתי הילדיפ שלי בלי אפידורל

מיד אחכ עשו לי זריקה בשביל לתפור אותי

וכן, היה סופר כואב לקחתי גז צחוק

אני לא זוכרת שום דבר כזה בשום מצב

אולי נמחק לי מהזיכרון אבל נשמע חוויה נוראית

לי אחרי הלידה בלי האפידורל הזריקו פיטוצין שהשיליה תצא

לגבי התפרים

שטפו כמה פעמים עם מים חמימים

ריססו מאלחש

ואז הזריקו הרדמה מקומית

הרגשתי את התפרים וזה היה לא נעים אבל לא משהו שמתתי

היא אמרה שהיא לוקחת נייר וסוג של סופגת שאריות של דם לראות שאין קרעים. ואז ברוך השם ראתה שאין צורך

אבל זה היה מטורף. התפתלתי על המיטה מכאבים. לפני מס דקות יצא משם תינוק והיא נוגעת ככה עם נייר 😱😱😱 שאני עומדת לפני לידה עכשיו וחושבת לעצמי איך אני אעבור את זה שובבב.. ממש מפחיד אותי.

אולי באמת לשאול אם יש אפציה של שטיפה? איך בעצם שטפו? שפכו מים עלייך? 

לא עם נייר יבש אלא משהו רטוב אולי כמו חיתול בד כזה..וגם ניקתה קצת את ההפרשות וגם בדקה שאין קרעים

ממש בעדינות וממש לא כאב לי

ככה שא- אולי כן היה עדיין סדקים או כמה חתכים קטנים או שהשתמשה בנייר גס וזה באמת כואב או שלא עשתה בעדינות

אבל אין צורך לפחד ללדת בגלל זה כי זה ממ שלא חוויה שאמורה לחזור על עצמה

אני לא שמתי לב בדיוק, כן היתה התעסקות מסוימת באזור והיא תמיד בודקת אם צריך תפירה אבל לא עם נייר וזה אף פעם לא כאב בכזו רמה.

אני די בטוחה ששטפו במים ונגבו עם איזה בד

כשכן היה צריך לתפור שמו זריקה לאלחוש (לא נעים בכלל אבל לא כואב)

לפעמים היא ביקשה רשות לגעת כדי לבדוק אבל גם זה לא כאבים כאלה פשוט זה לא נעים האזור רגיש בטירוף

כמובן הכוונה בלידה בלי אפידורל

אם את מתכוונת ללדת באותו מקום שווה לבוא לפני כן לפגישה כזו בחדר לידה ולעשות תיאום ציפיות מה בדיוק את צריכה לבקש וכמובן לכתוב על דף כדי שהמלווים שלך יוכלו להזכיר את זה

שפם שעברה היה כך טכך וישוב לך שהפעם ייזכרו..

ממש השמע חי מטזר שהיא ניגבה עם נייר

נוגעים שם בדרך כלל רק עם רפידות כאלה רטובות...

חוץ מזה אמורים להסביר ולשאול לפני כל דבר אם זה בסדר מבחינתך...

לא זוכרת דבר כזה. גם בפעם שילדתי עם, אמנם לא הרגשתי כלום, אבל לא זוכרת שבדקו ככה בכלל. זה לא נשמע משהו בנוהל, אולי ספציפית אז היה משהו שבגללו היא רצתה לבדוק ככה

את יכולה פשוט לספר על זה בפעם הבאה ולבקש שלא יעשו את זה ככה כדי להרגיש רגועה

נשמע ממש ממש כואב 

אני גם ילדתי בלי ולא חוויתי את זה 

התפרים כן כאבו לי קצת, לא הרגשתי משהו מעבר לכאב של התפירה

היה לי בלידה אחת שבה היה שפשוף שהתלבטו האם צריך לתפור או לא.

בחסדי ה לא היה צורך, אבל הבדיקה הזו זה זוועה שאין לתאר.

ממה שהגיבו לך נראה שזה פחות נפוץ, אולי זה הפרוטוקול רק בחלק מהמקומות.לא יודעת להגיד למה לפעמים כן ולפעמים לא.

כשילדתי על הגב באמת זה היה שורף הרגשתי שהחשיפה לאוויר הרבה זמן גורמת ליובש ואז באמת כשהיא מעבירה מגבון מיוחד רטוב במים חמימים.. אבל לא נייר..

אז זה באמת שורף..

וכשילדתי על הברכיים הנרתיק לא היה ככה חשוף הרבה זמן באוויר ופחות הרגשתי עד בכלל לא שורף או כואב..

האם את רואה סימני בגרות נוספים?

איך הגובה ומבנה הגוף שלו?

בעיקרון הסיבה לעכב התבגרות מינית היא כדי לאפשר לגוף להתפתח מספיק קודם.

אם יש לך חשש לבעיה פיזית כדאי לקחת לרופא ילדים בהקדם כי ככל שעובר הזמן פחות יטפלו.

ואולי המענה צריך להיות מבחינה נפשית/ רגשית.

קודם כל להבין מה עובר עליו מהחינה נפשית וגופנית,

ואז לשים לב לרגישות של השוני מול החברים

(גם פיזית שונה מהם להם יש גוף של ילדים ולו יש גוף של נער, וגם נפשית הם יתנהגו באופן תינוקי לעומתו ותחומי העניין שלהם יהיו שונים)

סביר להניח שעוד שנה שנתיים החברים ידביקו את הפער והכל יהיה בסדר.

(אין לי רקע מקצועי אלא משתפת כאמא)

אני לא רואב עוד הבדלים או שינויים... .מבחינת מבנה גוף נראה ממש כמו בני גילו

אני רק תוהה לעצמי האם יציאה של זרע בלילה בגיל הזה זה בגבול התקין? הוא בן 10

אני עצמי קיבלתי מחזור בסביבות 13 או 14 זה מרגיש לי ממש מוקדם

שזה קרי לילה

טבעי ותואם גיל..

קרי לילה זה בעצם התרקונות טבעית של הגוף מעודף זרע שקיים בו. אין לזה שום קשר בגיל הזה בד״כ למחשבות או התנהגות שקשורה למיניות.

אז פשוט להסביר ולנרמל (חשוב מאוד כי יש ילדים שממש מתביישים וחושבים שבורח להם פיפי.. חבל על זה)

נעזרתי בו הרבה והוא ממש מוצלח.. ממליצה מטוד אם מישהי מתלבטת

בנתיים הבן שלי רק בכיתה א' אבל כשאצטרך אני בטוח אקנה בל"נ...

הילדים שלי ממש אוהבים.

את הספר של הבן לא קראתי קודם אבל שאלתי אם הוא קרא ועזר לו, וענה שכן ושטוב שקניתי לו.

הבת חופרת לי על הנושא בעזרת הספר חח

אז טוב שיש לה בעזרת מה להנגיש שאלות ולדבר על הדברים.

סביבות גיל 10 נתתי להם.

אבל אפשר לקנות ולקרוא בעצמך ואז לחכות ולתת כשאת מרגישה שכבר צריך ומתאים.

לפעמים ילד מפתיע עם איזה אמירה או שמתפתחת שיחה אגבית ואת רואה שהילד מתחיל להתעניין

אני מנסה להבין עד כמה זה מוקדם

כי אם זה סביר הייתי רוצה להניח לזה

גובה משקל תזונה רקע רפואי כללי. רקע של ההורים.

זה לא משהו חריג.

את יכולה לבקש בדיקה ללא בדיקה גופנית של איבר המין.

ואולי רק ציון הגיל יספיק לרופא לקבל החלטה.

לא שאני חושבת שצריך לקחת לרופא, רק מציינת שאפשר להתייעץ בלי לגרום לילד מבוכה.

רופאים מכירים את זה.

אלא אם כן את רואה התפתחות חיצונית חריגה (כגון זקן..)

קרי לילה בגיל הזה תחילת שיערות ערווה זה נורמלי ותקין

אחרים.

ילד שמבשיל מינית ללא התפתחות מספקת של הגוף (גובה, מבנה רחב) יכול להיות שבהמשך הגדילה תיעצר ולכן צריך להיות סנכרון בין הדברים. ובמקרה הצורך מעכבים התפתחות כדי לאפשר לגוף לגדול עוד.

לכן לדעתי זה לא מספיק לענות על סימן אחד האם תקין או לא, כי זה אמור להיות ביחס לנתונים אחרים אבל אין לי רקע רפואי, רק זה מה שהבנתי מהרופא בזמנו.

במידה ויש התפתחות מוקדמת באופן כללי וודאי לגשת לבדוק 

וזה בסדר

אמנם קצת מפתיע כי הרגשת שהוא רק ילד ופתאום הוא מתחיל תהליכים שבסופם יש התבגרות

אבל הוא רק בהתחלה ואם קיווי אומרת שזה לא קשור למיניות אפילו אז זה ממש מרגיע

שיכול להיות בשלב הזה, הראשוני ממש של התפתחות הזרע, זה קישוי של האיבר. זה בלתי רצוני, ולא קשור בכלל למחשבות מיניות

פשוט השריר מתפתח וסוג של ״מתאמן״

זה יכול להופיע סתם כך במשך היום בלי קשר לכלום

אז חשוב גם לנרמל וגם לתת עיצות פרקטיות להמנע ממבוכה נניח לשבת ליד שולחן כמה דקות עד שירגע, או אם החולצה בפנים להוציא

או לשנות גזרה למכנס וכדו

כי בגנטיקה גם שלי וגם של בעלי זה ממש לא היה בגיל הזה.

להפך בעלי מאוחר בסטטיסטיקה

ןאני רק בגיל 13.5 קיבלתי מחזור

רואים את זה בצורה ממש מובהקת...

לא ברור למה זה קשור

או ההורמונים שיש באוכל

או דברים במים

או השפעות אחרות..

אם זה עופות, בקר וביצים. בכלל זה גם החלב

ריסוסים של הירקות והפירות

המים מזוהמים יותר.

אכילה בכלי פלסטיק

כל זה ועוד משפיע על המערכת ההורמונלית 

בגדול הגיל המומצע אצל בנים זה גיל 11

זאת אומרת שבגיל 11 הם עדיין נראים כלפי חוץ ילדים אבל הזרע כבר מתחיל להיווצר ולכן יש גם קרי לילה

גיל עשר זה טיפונת מוקדם ביחס למומצע אבל לגמרי לגמרי תקין. יכול לקחת עוד כמה שנים עד צמיחת זקן ושינוי קול וכל שאר הסימנים שרואים חיצונית

אני נמצאת בקבוצת ווצאפ ענקית עם 2 יועצןת הנקה שנותנות מענה מדהים!!

את יכולה לשאול שם

אני לא מכירה ולא נפגשתי עם שתי היועצות אף פעם

(וגם לא כותבתה הרבה. בקבוצה) אבל הם נותנות יחס סופר נעים ומקצועי

אם תרצי להצטרף אשלח לך מס של המנהלת בפרטי

זה מתאים בעיקר אם כל ארוחה זה צד אחד, אז שמים בצד השני והיא לא ממש שואבת אלא רק באמצעות וואקום.

בד"כ לא יוצאת מנה אבל מיום שלם כבר יצא לך בטח

במיוחד אם במילא מטפטף אז הכוס לפחות אוספת אותם.

לי אגב יצאו מכוס טפטופים מנות ממש יפות.

משתמשת בכוס של לנסינו.

זה כן יגביר קצת לזמן השאיבה עצמה אבל לא ישבש את שאר היום.

אם את ממש חוששת שזה יגביר אפשר גם יום כן יום לא תלוי כמה זמן יש לך לייצר את המאגר...

לק"י

אבל יכול להיות גם אסטמה של העור. לא חושבת שזה מתפתח רק בגיל גדול יותר.

ליובש דוקא מקלחות פחות מומלצות.

למרות שלבן שלי התחיל יובש די רציני, אבל הוא אוהב אמבטיות. אז אני נותנת לו. התחלתי למרוח אקווזום/ בשם אחר, מקווה שיעזור מהר.

ב"ה עם טיפול יומיומי למניעה, היום הוא כבר גדול וכמעט אין התפרצויות.

לקטנטן שלי אני מורחת קרם לחות של לה רוש פוזה מגיל חודש בערך- כשהתחילו לו הפצעים...
אני שמה גם בראש כי נהיה לו קשקשים מגעילים.

ב"ה זה ממש מונע את כל התופעות הבלתי רצויות ונעימות.

בזמנו הרוקחת אמרה לי להשתמש בשמן מגיל לידה כדי למנוע. במיוחד אם יש לנו במשפחה עוד עם עור רגיש.

מעניין חנסות

לגדולה בהתפרצות גם ככה היה סטרואידים וברגיל מוסטחה הספיק

זה וזה עזר, הייתי כבר מליונרית

אני אישית מאד מאד ממליצה על השמן רחצה והקרם שלהם.

יש בנות שאמרו פה שהיה להם יותר טוב מוסטלה וכד'.

לק"י

אבל לבן שלי שמתי לאחרונה את הקרם שלהם, וזה כנראה שרף לו.

אסור לשים על עור מגורה?

אני אנצלש לשאול מה אפשר לשים?

מוסטלה לא ישרוף? איזה?

בד"כ שמה בפנטן במצב הזה אבל נראה לי לא בריא וגם לא כזה יעיל 

לק"י

אבל לא יודעת כמה זה עזר. נראה לי שחלקית לפחות.

עכשיו זה כבר "רק" יובש, ועברנו לאקווזום ודומיו. מקווה שיעזור.

בתקופות קשות שמתי את הסלסטופיה פורטה שלהם

ורגיל את הרגיל

ממש מרוצה

שבמקומות ששורף לו אני מנחיה את היד לכמה שניות וזה מרגיע.

היום כשהוא כבר גדול הוא יודע שזה שורף לכמה שניות אבל לטווח הארוך זה מאד טוב לו.

אני מקלחת מידי פעם רק עם מים בגיל הזה . מקסימום שמן אמבט. משתדלת לשים שמן שקדים על העור מידי פעם 

מישהי המליצה לי עליו וגם אני ממליצה.

כל פעם שיש התפרצות של האסתמה של העור- מורחת וזה פשוט בולם את זה ולפעמים גומר את זה (עד לפעם הבאה)

ראיתי שזה יכול קצת לשרוף אז אני מורחת להם כשהם ישנים ואז הם לא מרגישים. למרוח לפחות פעם ביום.

העיקר הבנאדם והחיבור ביניכן.

מנסיון של היכרות עם הרבה אנשי מקצוע בתחום הזה..

איך לבחור? להתפלל חזק על זה שתבחרי נכון ושיהיה חיבור טוב ומקדם..

טכנית- שיהיה כמה שיותר נגיש עבורך ושההגעה לא תהווה אתגר.

ולדעת שגם אם לא הולך טוב, להיות קשובה לעצמך ואפשר לעבור למטפלת אחרת. מבאס אבל אפשרי..

שה' ינחה אותך בדרך הכי הכי מתאימה וטובה לך!

תשאלי עליה שאלות

מה הסגנון שלה,איך היא? נעימה נחמדה אמפתית קורקטית?

יש לה חכמת חיים? נסיון?

היא מקדמת? יש תחושה של התקדמות?

יש לה שיטה?

איך היה למי שהמליץ החוויה אצלה

משם תמשיכי. 

יעזור להסביר לו שאם הוא לא יקח, הוא יצטרך בווריד?

מה זה דורש ממך? 

שבועיים. רק נזכר בתרופה ומתחיל לצרוח.

מה דורש ממני מה? לתת בווריד? אנחנו גרים במרחק הליכה מבי"ח, זו לא טרחה. רק לא רוצה לאמלל אותו סתם.

אפשר לערבב בתוך קצת קולה או מיץ

אפשר בתוך מעדן (כל כפית להוסיף קצת הזמרק

אפשר להוציא את האבקה מהכדור ולערבב כנל..

אפשר גם להשכיב על המיטה להביא קצת ''בכח''

תוך בדיוק 5 שניות אתם אחרי (אולי את מזדעזעת מהרעיון של להביא בכח, מנגד בפתיחת וריד גם תצטרכי להפעיל כח..)

הבן שלי גם היה מתנגד בעבר,

בהתחלה ממש רבנו איתו (אחרי שלא הצלחנו ב דרך אחרת)

אחרי כמה פעמים בודדות הבין שהוא מקבל בטוב או ברע והתחיל לקחת בטוב

שהוא התחיל לשתף יותר פעולה ברגע שעשינו מזא ומתן שלם, עם מלא סבלנות

ממש טקס של כמה דקות עד שהסכים לקחת

אחרי יום - יומיים הוא הגיע מיוזמתו לקבל

לקבל בוריד זה יותר נורא.... הוא ישתולל לכם גם שם?

נשמע שזה יהיה סיוט יותר לעומת הפה. כי זה בערך רבע שעה שתצטרכו להחזיק אותו עם היד שכל התרופה תכנס......

מה לגבי להציע לו הפתעה אחרי שישתה את האטניביוטיקה?

שוקולד/גומי/כל דבר שהוא אוהב?

שלוש זה כבר מספיק גדול כדי להסכים לעשות משהו בשביל דבר שהוא רוצה...

הוא חייב אנטיביוטיקה. זה ברור.

לנסות בכל דרך שהיא יקח בפה ואם לא אז לפעמים יש אפשרות לקבל בטרם.

למיון לא באים בשביל לקבל אנטיביוטיקה וללכת.

במקרים מסוימים שילדים לא מוכנים לקחת בפה בשום אופן, מאשפזים אותם והם מקבלים בוריד

(אני מתכוונת, את לא יכולה לבוא למיון רק בשביל לקבל אנטיביוטיקה, את תצטרכי לעבור את כל הפרוצדורה)..

בהצלחה רבה רבה!!🤗

עם בת פחות משנתיים שהיתה כבר פעמיים עם דלקת ריאות.

בסבב הראשון היה ממש סיוט.

פעם אחת הצלחתי לערבב לה עם מיץ ענבים (כל פעם קצת בתוך הכוס, מעורבב עם קצת מיץ ענבים, ואחרי שהיא שתתה וביקשה עוד אז הכנתי עוד מנה של תערובת. אבל בפעם הבאה היא כנראה הרגישה בטעם של התרופה וכבר לא הסכימה לשתות יותר מיץ).

בשאר הפעמים שנתתי לה זה היה די בכוח. בעלי החזיק אותה, אני ניסיתי לפתוח לה את הפה (על ידי לחיצה על הלחיים משני הצדדים) ולהזריק פנימה, כל פעם טיפה כדי לאפשר לה לבלוע, אחרת היא ירקה הכל. לפעמים פשוט חיכיתי לרגעים שהיא פתחה את הפה מספיק תוך כדי בכי והזרקתי עוד טיפה פנימה. כל פעם לקחה לפחות 5 דקות, לפעמים גם יותר.

ניסיתי לשחד, להסביר, ועוד, אבל היא היתה קטנה מידי (היא היתה אז בערך בת שנה וחצי).

הסבב השני היה יותר לאחרונה. כשהיא כבר גדולה יותר ומבינה יותר.

שתי הפעמים הראשונות שנתתי לה היה סיוט כמו בסבב הקודם. היא בכתה ונתתי לה בכוח. תוך כדי הסברתי לה כל הזמן כמה שזה יעזור לה להרגיש יותר טוב, וגם נתתי לה בסוף (ואולי גם תוך כדי) שוקולד צ'יפס וצימוקים.

מהפעם השלישית היא כבר שיתפה פעולה, פתחה מעצמה את הפה וחיכתה לשוקולד צ'יפס וצימוקים (הכנתי לה ערימה על השולחן לידה, לפעמים היא גם אכלה תוך כדי, בין הזרקה להזרקה, אז חיכיתי קצת ואחרי שהיא סיימה היא כבר פתחה מעצמה את הפה לעוד). אז עשינו ממש חגיגה גדולה מכמה שהיא גדולה ומבינה ועוזרת לאמא וככה גם היא מרגישה יותר טוב, וסיפרנו למטפלת שגם התלהבה ממנה ועשתה מזה חגיגה.

והפעמים הבאות המשיך להיות ככה בשיתוף פעולה, עד שלקראת הסוף היא כבר חיכתה לתרופה וביקשה בעצמה. אולי אפילו התרגלה לטעם ואהבה אותו בפני עצמו, לא יודעת...

מקווה ממש שתצליחו למצוא את הדרך גם עם הבן שלכם. אולי משהו מהדברים שעזרו לנו יוכל לעזור גם לכם...

רפואה שלמה!❤️

להזריק כל פעם טיפה לכיוון לחי ימין או שמאל, לא ישר כי זה גורם לרפלקס הקאה.

ואז לעשות פו בעדינות על הפה שלו

זה גורם לרפלקס בליעה.

ושוב עד שמסיימים את הכמות

אני יודעת שהתיאור הזה לא נשמע טוב

אבל זה מנסיון של תרופה שהיינו חייבים לתת פעם לילד. אין ברירה. 

זה תפקידנו כהורים לדאוג לבריאותם... 

ואם לא מצליחים בשום דרך אחרת כן אז בכח

..

עם חיבוק ענק לפני ואחרי והסברים כמובן...

אם לא עוזר אז מסבירה שניתן בכח וגם מסבירה איך (אבא יתפוס אותך ואני אצטרך לפתוח לך את הפה וזה לא יהיה נעים לך ולנו)

ןאז בעזרת בעלי נותנת כל פעם קצת ועושה פו (רוח) על הפנים שלו, זה גןרם לבלוע את הרוק וממילא את התרופה

החליפו לנו לאנטיביטיקה חזקה נממש שלוקחים רק 3 ימים פעם ביום ואיכשהו התמודדנו עם זה

כי הוא לא מסכים סירופ בכלל...

לא משנה כמה ניסינו להסביר, להבטיח, יוטיוב, לא משנה מה עשינו- לא הסכימה.. כמעט תמיד היינו צריכים להביא לה בכוח, לפעמים לקראת סוף המנה היא כן הייתה משתפת פעולה, אבל לא תמיד.

הקטע הוא, שהיא הבינה שזה עוזר לה ושזה לא כ"כ נורא, והיא גם לא רצתה בכוח, אבל יש לה איזה חסם התרופות דרך הפה. עכשיו היא בת 4, ועדיין שיש לה חום היא לא מסכימה למדוד חום או לקבל משהו להורדת חום דרך הפה, מעדיפה נרות..

ונביא לו.

אבל הוא אמר שלא יודעים עד כמה התרופה יעילה ככה, אז צריך להמשיך לעקוב.

והוא עדיין שמע ממש דלקת רצינית, אז כנראה באמת לא נכנס כלום מהסירופ...

אפשר לשים את זה בתוך מיץ או משהו כזה, ממש שידוע לי זה לא פוגע ביעילות התרופה.

אצלנו הבן שלי לא אכלן/ שתיין גדול, אז לא יכולתי לבנות על זה שיסיים את כל המיץ שהאנטיביוטיקה מהולה בתוכו ויקבל את כל המנה.

אז השכבתי אותו על כרית מוגבהת מול סיפור/ שיר (אפשר גם עם סרטון אם את מרשה) ונתתי כל פעם חצי מ"ל לאט לאט עד שבלע הכל. אפשר גם להבטיח לו אח''כ משהו שהוא אוהב... ממתק או משחק או מה שמקובל עלייך. העיקר שיסיים את האנטיביוטיקה.

בוריד הוא גם עלול להתנגד וזה לא פיקניק בכלל... הייתי עושה הכל כדי שיקח את התרופה.

להסביר על החשיבות

לשאול מה יעזור לו

הפתעה שקונים בצכולת מיד אחרי?

פרס גדול אחרי פעמיים שבולע מחנות הפתעות?

אחרי שיצליח פעם פעמיים כבר יתרגל לטעם..

ואפשר מול סרטון...

וגם בכוח, כל פעם קצת עם צופר בסוף עד שיחכה לצ'ופר ויוותר על הצרחות... יבין שזה בכל מקרה קורה עדיף בטוב....

רפואה שלימהההה

זה סיוט....

ביום יומיים הראשונים שלהם הם ישנים רוב הזמן

גם כמעט ולא צריכים אוכל

הם "מתעוררים" מהחידה בערך 48 שעות אחרי הלידה

זה יכול להיות קושי ביציאות

וגם סתם צורך במגע ועיטוף

יש לך עזרה? כי זה באמת קשה מאוד השלב הזה שאת צריכה להתאושש מהלידה והתינוק דורש 24 שעות בלי קשר ליום ולילה

החשד הראשון שלי בתקופה כזאת הוא קור - חימום יתר מסוכן מאד לתינוקות, ועם זאת חשוב שלא יתקררו מדי כי בחודש הראשון אין ויסות חום עצמי, אז תשימי לב שזה או חדר מחומם או בגדים חמים ולא שניהם.  

אבל לפעמים גם כשהכל מחומם במידה הנכונה הסדין קר להם. תנסי סדין פליז או פלנל.

חוץ מזה את יכולה לנסות לשים רעש לבן או אולי היא פשוט רעבה עוד קצת/יש לה גרפס להוציא

כמו שכתבו לך... בימים הראשונים אוכלים מעט וישנים המון ואז בבית מתחיל האתגר האמיתי. וואייי ההתחלה כל כך קשוחההה ❤️

א. בהצלחה וחיבוק גדול והרבה מזל טוב!!!

ב. להעזר כמה שאפשר. שיהיה מי שמחזיק אותה בין ההנקות כדי שתוכלי לישון .

ג. עיטוף... אצלי מציל, חד משמעית.

ד. לנשום ולזכור השלב הזה עוברררר

לי זה היה הפוך עם אחת התינוקות - בבית החולים היא הייתה בכיינית ולא רגועה, וכשהגענו הביתה היא נרגעה לגמרי.

אני מסבירה את זה בהרגשות שהיו לי - בבית החולים היה לי ממש לא טוב, וזה כנראה השפיע עליה, ובבית סוף סוף הרגשתי נחת וכך גם היא. (וגם בבית יכולתי להיניק אותה בשכיבה במיטה, מה שבבית החולים אסרו עליי, וזה גם עזר לרוגע של שתינו)

יכול להיות שגם אצלך זה ככה, רק הפוך? שבבית החולים הייתה לך יותר נחת ובבית את מרגישה לחץ?

אם כן, כדאי לנסות לבדוק מה יכול להפיג לך את הלחץ. יש לך עזרה? ארוחות טובות?

חוץ מזה זו גם יכולה להיות קפיצת גדילה או התחלה של גזים...

ניסינו לחשןב מה השתנה.

נראה לי שהדבר העיקרי זה השיפוע של השינה. שם העריסה היתה כל הזמן בשיפוע, אולי יש לה ריפלקס...

מאז הלילה היא נרגעה ב"ה

נראה לי שזה פשוט הבדל בין היומיים הראשונים להמשך....

בהצלחה ♥️

אני שמתי לב שכל שינוי גורם להם להיות בכיינים ולא נינוחים

במיוחד נסיעות.

ולעניין השיפוע בעריסה, תקפלי מגבת ושימי מתחת למזרן

זה יעשה לה יותר טוב

הרבה נחת, גידול קל והחלמה והתאוששות מהירה ונעימה.

נראלי קשור למספר הימים..

זכור לי גם התנהגות כזו...

בהצלחה גדולה!!!!

אם קרוב ל3 קילו, לא הייתי מעירה.

עדיף שיקומו רעבים ויאכלו טוב.

אם פחות מזה, אז כדאי להקפיד על זמני הארוחות עד שתגיע קרוב ל3 קילו.

(הנחייה הרשמית היא לעבור את ה3 קילו)

א. באמת תלוי משקל כמו שכתבה מעליי

ב. אני אישית הייתי הולכת לישון בכיףף בלילה אם לא מרגיש לך שאת בנחת תעירי אחרי 4/5 שעות

ג. זה שלב שאת צריכה לוודא שהיא חוזרת למשקל הלידה וממשיכה לעלות - ישמש לך כמדד

ד. כנל טיטולים מלאים

ה. יש שרשור הטיפים הגדול להנקה נעוץ בתחילת הפורום אז תסתכלי שם ממליצה

אם היא מעל 3 קילו ואוכלת טוב בשאר היום אפשר בשקט לתת לה ולך לישון.

אבל צריך לשים לב שבמשך היום היא משלימה את זה ואוכלת יותר צפוף...

הטיפ שלי להנקה הוא להקשיב לתינוקת, לתת לה כמה ומתי שהיא מבקשת (בהתחלה זה שעבוד אבל בעז"ה ישתפר)

ולעקוב אחרי המשקל

מזל טוב!

אני הייתי שוטפת רגיל. 3 דק במי סבון ואחכ לשטוף

אבל בעצם הייתי קודם בודקת באתר של כושרות 

הילכתית.

נדרש להשרות בסבון ולשטוף לאחר מכן. 

אם לזה את מתכוונת

יש גישות ששטיפה כזו מספיקה.

למקפידים צריך לבדוק עלה עלה מול האור

אני לא יודעת בוודאות אבל אני מנחשת שהם גם משתמשים באיזשהו סבון לשטיפה אז מניחה שאין טעם להשרות בסבון אבל לא יודעת

אני מחליפה כמה פעמים ביום

אבל יש מה לעשות כדי שלא תהיה כמות כזאת?

לק"י

לא זוכרת מה. אולי משהו לשים באזור.

אבל לא השתמשתי (לא חושבת שהיו לי כמויות כמו שאת מתארת).

האמת שלפי דעתי במקרה שלי זה קצת בריחת שתן

כי אחרי שחזרתי להתעמל ולעשות גם תרגילים בבית לחיזוק רצפת האגן, המצב השתפר מאוד.

מעבר לזה, להקפיד על בגדים מכותנה. אני משתמשת רק מגנים רב פעמיים לצורך העניין.

כאילו הבן שלי בעיקרון.. הוא היה ממש בטטה 😂

הבת שלי הסכימה לישון רק על הבטן

אבל זאת לא אוהבת בכלל! קמה אחרי 5 דקות...

אנסה על הצד מחר תודה!

בת 7 שבועות

יום יומיים ועבר לה

מקווה שלא יחזור🙏🏻

תנשמי עמוק וזה יעבור לה בעזה

קשוח ממש ממש ממש

תנסי לבנתיים מנשא/טרמפולינה וכאלה

הבת שלי בת 5 חודשים שזה גדול מהבת שלך בהמוןןןןןןן באמת

ואני משכיבה אוצה לישון שעה ורבע-וחצי אחרי שמתעוררת. לפעמים יוצא קצת יותר וזה יכול להיות בסדר,  אבל כשעוברים את הזמן להשכבה רגועה ומגיעים לעייפות יתר קשה להם מאד להירדם.

התעוררות אחרי 40 דקות מכל פרק שינה,  ובטח פחות מ40 דקות,  ממה שאני ראיתי אצל הילדים שלי  (אם זה לא מחום או משהו חיצוני אחר) זה תמיד בגלל שאני מפספס איתם בלו"ז שלהם.  תינוק עייף מדי מתקשה מאז לישון שינה טובה.

תנסי להסתכל בשעון כשקמה בבוקר ולהשכיב אותה אחרי 40 דקות בדיוק (את יכולה לחפש קצת בגוגל מה פרק זמן הערות בגיל הזה. אצלי זה היה 40 דקות)

בהצלחה !!!

כלומר, אני רק לא יודעת להגיד כמה זמן אם כ"כ הרבה מתוכו הוא הנקה.

שווה לעקוב לבדוק אם מקצרים קצת את הזמן אם עוזר לה להירדם.ף, כי ההתעוררויות האלה זה ממש סימן לעייפות יתר

הכל אופן מקווה שהסתדר בינתיים

שתינוקות שתלויים בהורים כדי להירדם אז לא יצליחו להרדים את עצמם בין מחזורי שינה...

ובאמת אני מרדימה אותה רק על הידיים...

יש גישות שאומרות שאפשר להרגיל כבר בגיל הזה להרדמות עצמאית, והאמת שאצל חלק מהילדים שלי עבדתי על הרגלי שינה בגיל הזה וזה עבד אבל רק לכמה שבועות.

ויש גישות שאומרות שלא כדאי לנסות לפני גיל 5 חו' כי הורמון המלטונין לא מופרש בכמות מספקת.

עד גיל שלושה חודשים זה נחשב טרימסטר רביעי של ההריון.

בשלב הזה כל כמה שבועות דפוס השינה משתנה, ככה שזה לא אומר יותר מידי...

לק"י

אם זה קשה לך, אז תחפשי דרכים נוספות.

הם גם ככה משתנים על הזמן.

אם זה אחרי 20-30 דקות אז זה כנראה רפלקס מורו-שהידיים זזות וזה מעיר אותם. יכול לעזור לזה עיטור.

אחרי 40 דקות זה כנראה סוף מחזור שינה והיא לא יודעת לעבור בים מחזורי שינה לבד....

הפיתרון שלי בגיל הזה- להרדים ולתת לישון במנשא. ככה אני יכולה לאכול/ לקרוא/ לגלוש תוך כדי.

יש ילדים שישנים ככה יותר טוב.

ראיתי שעיטוף את כבר עושה.

לגבי מינשא בדקת שאת קושרת נכון? כי זה לא אמור לכאוב בטח לא במשקל כזה פיצי אולי אחרי יום שלם עם מינשא.

ממני שאלף דברים התפקששו לה היוםםם

חליפה צהובה א- בואי אני אתקן לך את התנור שהתקלקל, עליי

חליפה צהובה ב- אקפל לך את הרי הכביסה וגם אכניס לארונות, ברור

חליפה ג- שיר השיאים- לכי לישון אני שומר פה על הילדים בלי מסכים אפילו!!!

❤️❤️❤️

קיצור התחברתי 

אני צריכה דחוף איזה מושיע כזה

אבל אני רוצה להוסיף, שהאנשים האלה שעוזרים ברחוב, עושים טוב על הלב.

את מניקה?

אם כן יש משחה בשם אובסטין שפותרת את הבעיה

צריך מרשם רופא

זה משחה לסיכוך?

כי המקום ברוך ה׳ מסוכך טוב טבעי…

צריך למרוח על הפתח ולא להכניס עם המוליך כמו בהנחיות

גם אם לא היו תפרים עדיין המקום נמתח

ממליצה ללכת לשיקום את פיזיותרפיסטית טובה

הרקמה כנראה פגועה

בדיוק כתבתי עלזה בשרשור אחר כאן

לנסות לארוז כמה שיותר מוקדם, ולהשאיר ציוד מינימלי כמו בערב פסח.

להכין מזוודה עם בגדים והכל ליומיים שלושה עד שתפרקו את הארגזים.

והמון סיעתא דשמיא!!

1. זה הזמן למיין ולהוציא החוצה מה שלא באמת צריך.

אם זה בגדים שכבר קטנים, לדלל משחקים, כלי מטבח שלא משתמשים בהם וכו'..

כמה שיותר- יותר טוב.

2. להתחיל לארוז דברים שלא משתמשים ולא תשתמשו בתקופה הקרובה. לדוגמא- כלי פסח, בגדים של העונה ההפוכה מעכשיו וכו'..

3. לכתוב בפירוט על כל ארגז מה יש בו, ולסמן בצבע לפי חדרים. ככה המובילים יוכלו לשים את כל הארגזים בצבע מסוים בחדר מסוים שתגידו להם.

4. להשאיר ציוד מינימלי ליום-יומיים האחרונים + תיק עם חפצים חיוניים ליום-יומיים של המעבר דירה ואחריו.

שיהיה לכם מה ללבוש ולאכול ושמפו ומגבת בלי להתחיל לנבור בכל הארגזים.

אני ארגנתי בתיק שלקחנו עלינו מצעים+מגבות+שמפו+בגדים ליום המחרת שיהיה ישר לשים בבית החדש.

בהצלחה

הייתי אורזת הכל ועושה את המיון בבית החדש כשפותחת את הארגזים. אם יש זמן, אז כן למיין להפטר מחפצים מיותרים כמה שיותר.

שמעתי טיפ חמוד לעשות מדבקות על ארגעים, נגיד ארזים לחדר הורים מדבקות אדומות, ארגעים לילדים מדבקות ירוקות וכו'.

עשית לי חשק לעשות מעבר! חחחחח

הדבר שהכי עזר לנו...

במקום בייביסיטריות, גם אם לא נעים לך שיארזו לך את הארון האישי, עדיין ספריה, כלי מטבח, מגבות, בגדי ילדים, צעצועים ופיציפקעס הן יכולות לתקתק לך.

שלושה שבועות הספיקו לנו.

•להתחיל מהמקומות הלא שימושיים בבית- ארונות של מסמכים, ציוד חגים, מחסן... אנחנו עשינו גם סינון רציני וזה מאןד מקל בפירוק.

•בימים האחרונים לקחת בייביסיטר או עזרה אחרת עם הילדים- אלו הימים שבהם אורזים הרבה דברים שאי אפשר לארוז לפני ועוזר לעבוד ברצף.

•להקציב כסף לאוכל מוכן ליומיים לפני ויומיים אחרי.

•כמו שאמרו- לסמן ארגזים לפי חדרים בצבעים. עוזר מאוד- המובילים ידעו בעצמם איזה צבע לאיזה חדר וזה חסך הרבה. קנינו מן מסקנטייפים קטנים צבעוניים ואיתם סימנו.

•לכתוב מה יש בכל ארגז- גם דברים קטנים. לא עשינו את זה וזה היה לי ממש חסר...

•כמו שאמרו, מזוודות או תיקים ליומיים-שלושה הראשונים.

•לקנות נשנושים לזמן של ההובלה- פירות חטיפים שתיה, מה שמתאים. לכם ולמובילים.

בהצלחה♡

אין דרך לייפות את זה🤷‍♀️

תתחילי ממה שלא שימושי עכשיו ותכתבי על כל ארגז מה הוא מכיל

בשבוע האחרון הייתי מצמצמת גם כלים לטובת חדפ ובגדים לילדים ככל הניתן

אבל האמת שנאה לי הרבה יותר פשוט לשלם על זה אם זה אפשרי

אני בדיוק הפוך לגמריי ממך

בצד של המשפחה שלי (כל כל המשפחה - פרטית, מורחבת, צד אבא, צד אמא) אני אחת הדומיננטיות צחוקים, דיבורים עמוקים, יחס לכולם וממש לפעמיים הרגשתי סלב😅 אצל כל מגוון הגלאים

מקווה שזה לא ישמע שאני עפה על עצמי, נטו להסביר

ובצד של בעלי פתאום אני מרגישה דג! לא מצליחה לבטא את עצמי, להסביר, להראות מי אני

וזה גורם לי לתחושה מזה רעה כי זה לא אני בעצם וגם לא מתחשק לי שלא יכירו אותי כמן שאני

ודווקא בצד של האוכל אני אןכלת כי זה מרגיש לי שזה הכי זמין שלא יראו אותי שותקת..

אני חושבצ שזה בריחה

אצלך אולי זה גם בריחה מלהיות חופשית ושיראו אותך חופשית

יש מצב?

ואיך את עם אוכל במקומות אחרים?

שאף אחד לא יתערב לי בו.

לא מעוניינת לפתח הפרעות אכילה, אני זה אני ואני עושה מה שטוב לי.

אז לא יודעת אם זה מה שרצית לשמוע.

לגבייך אם את רוצה בשבילך לטפל בזה אז עדיף בנחת ממש בנחת, לחץ גורם לגוף להיסגר.

אל תמדדי את עצמך אלא תנסי להציב יעדים קטנטנים.

עדיף אוכל שיותר קל לאכול (לא מלכלך, לא טעמים חזקים, עם כלים שנוח לאכול בהם, ליד שולחן, לא בהמוניות)

תה זה התחלה טובה.

אח"כ להוסיף נשנוש ליד.

בנחת.

באירועים גדולים אני לא מסוגלת להריח אפילו אוכל.

זאת את עם החתונה שהלכת באמצע? אם כן אז די מובן למה דחקו בך לאכול, אבל לא חייבים להיענות לזה.

ויפה שהם מנסות לחפר..

ואם ערבבתי בין שתי ניקיות אז סליחה מראש חח

יש לך מחשבה שאם תאכלי ויראו אותך אוכלת זה כאילו מוריד מהערך שלך או יותר נכון כשאת אוכלת את כאילו פשוטה יותר, עממית, עם כולם, וכשאת לא זה מראה על איזה דיסטנס שיכול לשדר שאני כאילו מכובדת יותר...

סתם רעיון...

או אולי לא נעים לך, קושי להפתח...

בכל אופן נחמד לך שאת מצליחה להמנע מבורקסים חמים 🤤

קודם כל יפה שאת ממש זורמת בדיבורים, זה לא מובן מאליו בכלל. תכנית בידור 😅 זה בסך הכל מחמיא, סימן שכיף ומעניין בחברתך מאוד

מנסה להבין מאיפה זה בא?

משהו מגעיל אותך?

או אולי את דווקא מתגרה, באלך לאכול אבל פשוט מתביישת? חוששת להיראות לא מנומסת?

לא רוצה להיראות שמנמנה?

או שאולי עצם האכילה דורשת ממך להרגיש 'בבית' ומשןחררת ופשוט שם לא מספיק משוחררת? 

@ברונזה באסה לך עם המשפחה של בעלך, זה מורד מוטיבציה...

דווקא אני מרגישה די חופשי שם. ותמיד היה לי אישיו עם אוכל- ברמה שפעם אמרתי לבעלי שהדיאטה הכי טובה שלי היא ללכת לחמותי... כי אני לא אוכלת שם.

אולי בגלל שזה לא כמו שולחן שבת שיש לי את המקום שלי והצלחת שלי וגם אנייושבת ליד בעלי, ואתמול לא... ישבנו בנפרד, ככה יצא...

@מרימוש! יש מצב בגלל שזה משפחתי ואני לא לגמרי מרגישה שם אחת מכולן... יש להם קטע שמצד אחד יש ביקורת ומצד שני- מה שאת עושה את צודקת וזה הכי נכון ואת אישה חכמה... אני אף פעם לא לגמרי מבינה את הניואנסים שלהם, וגם לא ממש מרגישה מובנת.

נגיד יש לי גיסה שכמעט לא מדברת, אבל היא מקשיבה לכל מה שאני אומרת. ואני לא יודעת מה היא חושבת על זה. היא לא משתפת או מביעה דעה, וזה ממש מבאס.

@אמאשוני  איזה קטע שזכרת עם החתונה. כן, זו אני.

יש מצב שיש לי איזה הפרעת אכילה. כשאני לבד אוכלת כמו 3 אנשים. ליד אחרים בקושי...

צודקת לגמרי על צורת האכילה שנוחה לי, הבעיה שכשאני מתארחת אני לא קובעת את הכללים... אנחנו נשואים כמעט 9 שנים ועדיין צריכה להזכיר להם להביא לי סכין לארוחה (אצלם שמים מזלג וכף)

@לב אוהב נראה לי שהם באמת ישמחו לראות אותי אוכלת. לא ממש מבינה בעצמי על זה יושב, אולי כמו שכתבתי למעלה, מבחינה משפחתית...

@באתי מפעם תודה. דווקא לא מגעיל אותי, הן ממש נקיות. וכגיסתי עוד הייתה רווקה הייתי בכיף אוכלת מהסלטים שהיא הכינה למשל. 

אולי אני מתביישת וזהו. אבל זה מבאס אותי.

והלוואי שזה היה קשור ללא להיות שמשמנה. כי אני לא שמנמנה, אני שמנה.

כנראה זה הקטע של הבית...

אז מה עושים עם זה? גם אני מתבאסת על עצמי וגם אני יודעת שזה לא יפה

לדעתי תשחררי את הציפייה. איפה שאין לך את התנאים הנוחים אל תצפי מעצמך לאכול.

תאכלי לפני או אחרי וזהו.

האמת מרוב שהתחושה מובנת לי, לא מובן לי למה זה לא מובן לכולם 😅

לדעתי זה שאת מודעת לביישנות/ חוסר זרימה בנושא/דימוי נמוך

תקבלי ותכילי את עצמך

כן, אני ככה אצל חמותי אולי עוד ישתנה אבל לבנתיים זה המצב ולא להילחם

אם את מצליחה אחרת - מהמם

אם לא - לא נורא פעם הבאה

חשבתי שרק אני ככה

אני מאז ומתמיד מתביישת לאכול ליד הסביבה,

בטח ובטח ליד משפחות משתי הצדדים..

בעצם כשחושבת על זה יותר, יש אנשים ספיציפים שקרובים אליי שאני מרגישה ממש בנוח איתם שאני לא מתביישת לאכול ליידם, חברות קרובות, חברות מעבודה, אבל מול אנשים שאני לא מרגישה איתם כ״כ בנוח אז אני לא יעז לאכול לידם.

ואצלי זה נובע כי פשוט אני מתביישת מסיטואציית האכילה עצמה, היתי רוצה להרגיש בנוח אבל משהו חוסם אותי, כנראה בעיקר כי אני לא מרגישה בנוח עם אותם אנשים.

תמיד מגדירים אותי בתור אחת שלא אוכלת כלום, רזונת..

אבל בתכלס, כשאני לבד אני אוכלת ארוחה של 4 אנשים בקל.. 

חיבוק גם לך!

מעניין אם זה עובר מתישהו

תנסי לחזור בהיסטוריה, תראי את זה

בהצלחה!

נ.ב. את יכולה תמיד לגשת לעשות סקירת מערכות פרטית, אצל רופא פרטי (בגלל שכבר בטח ניצלת את הזכאות בקופה)

אנחנו עשינו סקירה שלישית אצל דר' אייל מזעקי משערי צדק בגלל חשד שהיה לנו (ב''ה בבדיקה הזאת הבנו שהחשד הזה לא היה נכון)

אם את רוצה לשמוע עוד תגובות, את יכולה להכנס לשרשור הקודם דרך הכרטיס האישי שלך, ולכתוב שם.

אחרים לזוגות צעירים

במקומך הייתי ממקדת 2-3 יישובים שנשמע לך שיכולים להתאים ולבדוק שם ספציפית.

אם אתם מעוניינים לעבור עכשיו במהלך החורף הגיוני שיהיה לכם יותר קל למצוא קראוון פנוי כי זו עונה שאנשים אולי עברו בתוך היישוב אבל רוב האנשים מחפשים לעבור דווקא בקיץ בגלל מוסדות החינוך.

בחשבון שבחלק מהמקומות,  מיועד לתושבי היישוב לפחות x שנים.

אז צריך לבדוק בכל מקום מה התנאים לזכאות למגורים

צריך לברר עבור כל יישוב בנפרד. עם אנשים שגרים ביישוב.

אני לא מספיק יודעת.

את אומרת שאת מחפשת משהו זול - מה הטווח?

כי יש יישובים שבהם זול לא רק בקראוון.

במיוחד קראוונים שמתאימים לזוג צעיר.

לא יתנו בית עם ארבעה חדרים לזוג עם ילד 1, אבל קראוון רגיל זה משהו שלרוב מהר רוצים לעבור ממנו...

שאני מכירה אלו קראוונים של שלשה חדרים (סלון, חדר הורים, חדר ילדים). הכל די קטן, ועדיין יש רשימת המתנה ממש ארוכה.

אבל מסכימה שצריך לבדוק לפי מקום.

וגם יש מקומות מבוקשים יותר ויש פחות

אם משלמים, מה זה משנה כמה אנשים יהיו בבית?!

אנחנו זוג+1 בדירת 4 חדרים, אמנם לא בישוב אבל למה שלא ישכירו לי בית בגודל כזה אם אני משלמת עליו כמה שמבקשים...?!

למקומות בהם יש סבסוד למגורים, לא כאלו שבהם משלמים מחיר מלא.

זה פרוייקטים מיוחדים של קראוונים שהיישוב מארגן ולכן יש גם קריטריונים לזכאות.

הכוונה היא לא שזוג + 1 לא יקבל דירה.

אלא שלרוב אלו דירות המיועדות לזוגות צעירים עם מעט ילדים, ולכן מלכתחילה הדירות האלו קטנות ולרוב לא יישארו בהם לטווח ארוך (ולכן לפי לפניו ברעננה אין כל כך רשימות המתנה)

יישוב שיש לו רשימת המתנה לא יכניס משפחה לבית שגדול ממידותיה.

הוא יעדיף להכניס משפחה גדולה יותר עם יותר ילדים.

לא אומרת אין כל כך רשימות המתנה, כן אומרת הם מתפנים יותר מהר..

אנחנו בקראוון מורחב. כשנעזוב אותו מניחה שיתנו עליו קדימה למשפחה שכבר גרה כאן בקראוון קטן עם 3 ילדים..

פנויים... מה שכתבתי זה מקומות שהתרשמנו לטובה ורצינו לבדוק! הכי היה נשמע לנו גבעת הרואה... אהבנו שזה קטן וצעיר.. אבל תכלס הבנתי שיש לשם רשימת המתנה מטורפת. לא אכפת לנו גם ישוב יותר מבוסס כמו רבבה, קדומים, פדואל, ברוכין...

הבעיה שאנחנו לא באמת מכירים, אבל רוצה לגבש לנו רשימה אופציונלית שנתחיל לברר ולא נזכר מאוחר מדיי

יכול להתאים לכם?

מקום נחמד בהחלט,  מעבר לזה לא אפרט פה בכללי

אבל יש סיכוי שבפסגות יש קרוואנים פנויים (וגם אשקוביות, שזה מבנה יותר גדול, ובשכירות של כ-2000 ש"ח, קצת יותר אם מחשבים גם את המיסי ישוב)

אם נשמע לך רלוונטי אני יכולה לתת בפרטי את המספר של ועדת הקליטה והם ידעו לתת פרטים.

(לפני החתונה)

פשוט עברנו יישוב יישוב, התקשרנו למזכירות ושאלנו אם יש קרוואן פנוי.

כמעט בכולם לא היה, רק ביישוב אחד. אז גרנו שם 8 שנים טובות ומאושרות.

שילה

רחלים

שזה היה אחד השיקולים שלי שהנקתי לא להכין את המרק הזה...

בגלל כל הקטניות בו..

פחדתי ממש שהתינוק יסבול ..

אבל לכי תדעי. חחח

לא חושבת שזה השפיע. לפחות לא יותר מידי.

אוכלת הכל

לא מונבט, אפילו לא טורחת להשרות

התינוקות שלי לא סבלו מגזים.

מניחה שזה משתנה מאשה לאשה ומילד לילד.

אצלי זה היה אחרי סעודת חג שבועות, סעודה חלבית כיד המלך. מיותר לציין שלא ישנתי דקה.

ולא העזתי להסתכל על חלבי כמה חודשים טובים מהטראומה...😭

מה עוד עושה? שאדע להמנע מהיום

וגם מליון דברים קטנים שנראים לא קשורים. שמעתי על תינוקות שחסה ותפוזים לא היו טןבים להם.

אם את רוצה ספציפית לדעת מה עושה לתינוק שלך גזים תלכי לבדיקה של מוח אחד. חבל סתם להימנע מהמון דברים שאת לא יודעת מה ברמת משפיע.

שמעתי גם על פירות הדר

מטוגן

חסה

שתיה מוגזת

חצילים

קמח לבן

קקאו

אבוקדו

קפאין

וזה לא נגמר...

אי אפשר להימנע מהכל. תבדקי אצל התינוק הספציפי שלך מתי הוא צורח ואז תחשבי מה אכלת לפני.

אצלי שניים מתוך חמש לא נתנו לי לאכול חלבי בכלל. עם השאר דווקא אכלתי חלבי בכיף...

מעניין במה זה תלוי ואם זה אומר משהו על העתיד 

זה שסבל מגזים עד היום כשהוא אוכל הרבה חלבי כואבת לו הבטן (נגיד אחרי לזניה או מוקרם),

השני שסבל מגזים הוא כרגע רק בן 7 חודשים כפרה עליו, אבל כן אוכל מטרנה חלבית פעמיים ביום והכל טוב תודה לאל.

אבל הקטע המעניין, שיש לי ילדה אלרגית ברמה מסכנת חיים למוצרי חלב דווקא כשהיא היתה תינוקת אכלתי חופשי חלבי ולא השפיע עליה.