שתי חברות עושות הסבה להוראה
ובאלי להביא להן משהו קטן
אשמח לעצות/רעיונות
תודה רבה
שתי חברות עושות הסבה להוראה
ובאלי להביא להן משהו קטן
אשמח לעצות/רעיונות
תודה רבה
יכולה להוסיף גם עוגיות
אבל זה דיי קרוב לתחילת שנת הלימודים
כתבו לך יומן מורה מעוצב בדרך כלל אם היא עובדת דרך משרד החינוך מקבלים יומן אז את יכולה יומן יותר יפה או מחברת יפה לרשימות, זה אמור להיות שימושי
אני לא יודעת אם זה הסגנון אבל אם היא מורה לכיתות נמוכות אפשר מלאי של מדבקות כל הכבוד, חתימות וכאלה דברים שיהיה לה לתלמידים
זה אומנם למקצוע שלה אבל לא בשבילה, יש כאלה שממש יהנו ויסגור להם את הפינה 
מכניסים את הנתונים ישירות לאפליקציה.
יש מורות שעדיין מעדיפות לכתוב ביומן מורה פיזי.
אז כדאי לברר קודם אם יהיה להן שימושי.
או בכלל קלמר מאובזר עם מחורר, מספריים שוות, מהדק, סלוטייפ, מלק ללוח וכו'.. עטים שווים, עפרונות, מחקים, מחדדים..
קופסאת אגוזים שקדים קשיו חמוציות תמרים לרגעים קושי שצריך מרץ (לא תמיד מספיקים לאכול בהפסקות)
בקבוק מים שווה
תיק
כדאי לבדוק.
אבל מחורר, עטים, ומהדק זה הדברים שצריך וכמעט אף פעם אין.
או איזה כוס שווה שתהיה בחדר מורות בשביל הקפה...
נשמע בכל מקום שהכיוון הוא הפוך ואני ממש דואגת מי יהיו המורים של הילדים שלי.
סליחה על הניצלוש
נכדה של חמותי עולה שנה הבאה לגן עירייה והיא גילתה שבגן שלה אמורה להיות ילדה אלרגית לחלבי.
אז היא מעדיפה גן יותר רחוק כדי לא להסתבך עם זה.
עד כאן מובן.
ואז חמותי אומרת שזה לא בסדר ששולחים ילדה אלרגית לגן וכל הגן צריך לסבול. כבר כמה שנים שאסור להביא למתחם הזה חלבי...
(כלומר- גם הנכדה הגדולה יותר לא יכולה להביא לגן חלבי וזה מאד מסבך אותם עם ארוחות בוקר)
ונדלק לי הפיוז!!
אמרתי לה שב"ה שזה לא הילדה שלה שבסכנת חיים כשאוכלים לידה חלבי.
ויותר מזה- מקווה שלא אתנסה- אבל אם לבת שלי היה אסור חלבי או כל משהו אחר הייתי מתעקשת ממש על גן קרוב לבית. בלי להתחשב יותר מידי בילדים אחרים,
מגיע להורים או לילדה לסבול??? למה היא צריכה ללכת לגן שרחוק מהבית שלה כדי שלאחרים יהיה קל? וחוץ מזה שבכל גן אחר גם יש ילדים אחרים שתהיה להם את ההגבלה בזו...
אוף, מעצבן אותי בכלל הויכוח על זה... אבל אולי תאירו את עיני בנושא ואני לא צודקת בכלל...
לק"י
וגם לחלק זה רק מוריד את הסיכון ולחלק זה נותן אפשרות לאכול חופשי.
פשוט באלרגיה לחלב זה עוזר יותר כשמתחילים בגיל צעיר, לכן באסף הרופא התחילו עכשיו עם קבוצה של צעירים שאלרגים לחלב (לרוב מחכים לטיפול כמה שנים).
עברו שנתיים מאז שזכינו, בינתיים אפילו לא הוגשה בקשה להיתר.
מישהי יודעת באיזה שלב צריך לשלם על הדירה? (רק כשיסיימו את הבנייה? לפני? משלמים את כל הסכום או חלקי?)
אשמח לכל מידע
כמו בכל משכנתא שלוקחים, מעבירים קודם כספים מההון העצמי ואז הבנק מעביר לפי שוברים שהוא מקבל מהקבלן
לפעמים יש ליווי בנקאי לפרויקט וזה יותר פשוט ולפעמים לא
זה כן נקבע לפי התקדמות הבנייה רוב הפעמים. יש הבדל בין דירות רגילות בשוק לבין לוח התשלומים של מחיר למשתכן בעניין הזהממה שאני מכירה
מהרגע שבוחרים דירה - חותמים על חוזה מסוים שצריך כבר לשלם סכום מסוים של כסף שזה יחסית שכיח, והשאר לפי ההסכם שלרוב הוא לפי לוח התשלומים ובדרכ עובד לפי שוברים
האמת. ייתכן. אני קניתי דירה יד שנייה
אחרי הזכיה קוראים לכם לבחור דירה לוקח בערך שנתיים מיום הזכיה עד יום הבחירה. מודיעים לך קצת לפני הבחירה מתי הבחירת דירות
בחירת הדירות נעשית לפי מיקום הזכיה.לפעמים יש ביטולים אז מקדימים אותך בתור.
אחרי בחירת הדירה תוך חודש חותמים חוזה ואז משלמים 7 אחוז ותוך 45 יום צריך להשלים ל20 אחוז זאת אומרת 13 אחוז נוספים.
ואז לםי סדר התשלומים שהקבלן נותן.
בנתיים מה צריך לראות מה מיקום הזכיה שלך ולפי זה לראות מה האופציות שלך אם את במיקום גבוה זאת אומרת מהבוחרים האחרונים אז לבדוק שאת יכולה לעמוד בתשלום של הדערות היקרות בפרויקט. לא בטוח שזה מה שישאר אבל זו אופציה בגלל מיקום הזכיה צריך להתכונן גם לתרחיש כזה.
במקביל לבדוק את הדירות בפרויקט מבחינת מס חדרין,גודל,מרפסות וכו מה מתאים לכם.
לקבל אישור עקרוני במידה וצריך משכנתא ולמצוא יועץ משכנתאות שיגיש לכם את ההצעות כדי שאחרי חתימת החוזה תוכלו להתקדם לתהליך של המשכנתא.
זה בגדול. אם יש לך עוד שאלות מוזמנת לשאול. לנו היה חודשיים בערך של הרבה בדיקות תיזוזים וברירוקרטיות ועכשיו תודה לאל אנחנו כבר אחרי
כאמור, במקרה שלנו עוד לא הוגשה אפילו בקשה להיתר. חלפו כבר שנתיים מאז הזכייה. מה זה אומר? למיטב הבנתי, בחירת הדירה תיקח עוד הרבה זמן, לא? (אני שואלת כי אנחנו רוצים להפקיד סכום כסף בפיקדון ומתלבטים כמה להפקיד כדי לקבל עליו ריבית מספיק גבוהה.. לא ברור לי אם אנחנו צריכים כסף "נזיל" וכמה).
הנזילות יומית והריבית פחות או יותר הריבית של בנק ישראל (כרגע עומד על 4.5 אחוז) אפשר להפקיד את הכסף דרך הבנק
לשאול את הבנק הכוונה?
ולכן הוא גם לא נותן ייעוץ לגבי זה את צריכה לבוא לבנק כבר עם הקרן המסוימת שאת רוצה לרכוש.
את יכולה להיכנס לאתר של פאנדר ולראות את הרשימה של כל הקרנות הכספיות השיקליות.
אין ממש הבדל בין כל הקרנות אפשר למיין לפי דמי ניהול ולבחור בהכי זולה (זה מה שאני עשיתי)
ברגע שיש לך שם של קרן ומספר קרן את הולכת לאתר של הבנק באזור של שוק ההון (בפועלים זה אפליקציה נפרדת) ורוכשת את הקרן.
ברגע שתצטרכו את הכסף זה תוך 2 ימי עסקים אצלכם בחשבון.
לא יודעת בדיוק איך בבנקים אחרים
כמו שעדיין טרייה כתבה את צריכה מספר של קרן כספית שקלית. (לשים לב שהיא שקלית ולא דולארית ושלא כתוב שהיא מחלקת דיבידנדים-הכל מופיע בשם שלה)
אני קראתי על זה קצת בבלוג של חתול פיננסי אולי זה יעזור להבין יותר טוב
זה נשמע מסובך אבל בתכלס לוקח דקה לעשות את זה.
אני שמתי שם את הכסף של דמי הלידה ומושכת כל חודש כמו משכורת, אצלי מופיע בחשבון באותו היום
לא מומחית וכמובן לא יועצת השקעות
סדר גודל של כסף זמין או בכלל שצריך לכל הפרויקט?
יש לי זכאות להרשנה אבל לא יודעת אם בכלל נוכל לקנות גם אם נזכה. אז כמה בערך צריך שיהיה סכום זמין כדי להיכנס לפרוייקט כזה?
ולמשל אם אחרי השנתיים כשפונים למשכנתא, מגלים שהסכום שנותנים לא מספיק?
בחתימת החוזה בדכ 7 אחוז
ותוך זמן קצר נוסף 13 אחוז נוספים.
לאחר מכן משלמים לפי לו"ז תשלומים קבןע (כל כמה חודשים) התשלום האחרון כפוף לקבלת טופס 4 והזמנה למסירה
אחננו זכינו לפני כמעט שנתיים והדירה תכף מוכנה
מעניין למה
בהגרלות החדשות יוצאים להגרלה עוד לפני שהקבלן מקבל את השטח הוא רק זוכה במכרז איך הדירות מוכנות תוך שנתיים? מתי התקבל היתר?
או לפי האתר הנדסה של העירייה? כי האתר של המשתכן הרבה פעמים מתעדכן ממש בדיליי.
לשלם מתחילים אחרי חתימת חוזה (שזה בשלב שיש לפחות היתר בתנאים ותאריך מסירת מפתח)
הסכום מתחלק בערך ככה:
7 אחוז מייד אחרי החתימה
השלמה ל20 אחוז (13%) תוך 45 יום
10 אחוז לקראת התאריך של קבלת המפתח
ושאר ה70 אחוז מתחלקים אחיד לאורך כל הבנייה יש שמחלקים לתשלום כל 3 חודשים יש שמחלקים לכל חצי שנה.
את ההחזר של המשכנתא אתה מתחילים לשלם כל פעם בהתאם לחלק שהעברתם לקבלן.
נכנסתי עכשיו לאתר העירוני וגיליתי שתהליך קבלת ההיתר כבר ממש בשלבי סיום! כל הזמן הסתמכתי על האתר של "דירה בהטבה" שככל הנראה לא מעודכן בעליל!
אלופות אחת-אחת, תודה רבה על כל המידע <3
היי, הרופאה ציידה אותי במרשם לפרה-נטאל ובטה משהו.. בטעות לא קניתי לפי המרשם, אלא ביקשתי "פרה נטאל" וקניתי את מה שהביאו לי (פרה-ג'נטלי או משהו כזה). יודעות אם זה בסדר?
להבנתי,
אין הבדל בין פרנטל לפרג'נטלי
שניהם מיועדים כתוסף לנשים בהריון.
בדיקת בטא זו בדיקת דם שצריך לעשות במעבדה
ונראה לי שגם כתבו פה שפרנטל המקורי הוא ללא כשרות אם זה משנה לך (פריג'נטלי זה כן)
מצד שני גם הרבה נשים לא מסתדרות עם הפריגנטלי בגלל הגודל או שזה עושה בחילה אז תדעי שיש עוד אופציות שאת יכולה לנסות
הוא בסדר, ככה הבנתי...
אני קניתי פרנטל והוא היה בשבילי פשוט מגעיל וכל פעם הקאתי שנייה אחריו אז קניתי מסטיקים... הרבה הרבה יותר יקר אבל לפחות נכנס לגוף ובלי סבל...
רצינו להיקלט. הורדנו התקן לדעתי זו הייתה החלטה של רצון אמיתי שמעורבבת הרבה עם לחץ שהילדים כבר גדולים (הגדול עוד מעט בן 4 והקטן בן שנתיים) ושלא יהיה פער.
ניסינו כמה חודשים שבהם לא יצא לנו הרבה להיות ביחד ולא נקלטנו וחייבת להגיד שכל חודש הוקל לי עם זה.
אני כרגע בלימודים לקורס מסוים שיקנה לי יותר ידע בעבודה שאני רוצה אז לא עובדת מספר חודשים.
קיבלתי הצעת עבודה ממש טובה!! צריכה עוד לעבור כמה מבחנים אבל זה ממש התחום שלי ומה שחלמתי עליו.
העבודה הזו דורשת קורס ארוך קצת אינטנסיבי של כמה חודשים עם תנאים טובים אבל לעתיד זה ממש משתלם!!
אבל - המחזור מאחר ב4 ימים ואני מפחדתתתתתתתת. מה יהיה. הכול ישתבש אם כן. יודעת שמאת השם אבל בקושי היינו ביחד בחודש הזה!! אולי פעמיים!! ולא רצינו בכלל כי עשינו את זה בלחץ מסיבות מסוימות שלא אפרט כאן.
פעם אחת כבר איחר לי בשבוע וחצי והגיע. אבל בדרך כלל מדייק.
אני בתקופה לחוצה ובמתח שנראה לי סמוי וגם גלוי לפעמים אפילו שמשדרת עסקים כרגיל הראש שלי טרוד כל הזמן.
יודעת שזה כפיות טובה אבל מפחדת אם זה הריון. לא רוצה לעשות בדיקה מחכה כבר למחזור.
מרגישה שזה ישבש הרבה דברים וגם אותי שלא מוכנה נפשית ופיזית אליו. בכלל מצטערים שהורדנו את ההתקן ניסיתי את הקוטל זרע הזה או איך שלא קוראים לו ולא הצלחתי לשים אותו אז ויתרנו כי חשבתי שהביוץ עבר.
השםםםםם תעזור לי אני רועדת מפחד מה עושים לא מצליחה לראות איך אני עוברת את התקופה הזאת בטוב אם זה הריון.
מפחדת מפחדת מפחדת. וסליחה על כפיות הטובה למי שמנסה. אני רוצה מאוד אבל אני במערבולת גדולה בחיי וצריכה להיות פנויה לתינוק ולילדים האחרים ולא להקריס את הבית.
חוץ מזה שמה שיהיה יהיה לטובה
מבינה את הלחת במומנטום הנוכחי.
ונשמע שיש הרבה לחץ בהכל, בהחלטה לנסות להיכנס, בלימודים, בעבודה, זה נשמע ממש קשוח....
אולי תנסי לחשוב על דרך להפחית סטרס..
שההחלטות והחיים יעברו יותר ברגוע
בשבילך❤️❤️❤️
ממה שראיתי בערך 40%
שווה לחכות עוד טיפה ל60%-70%
השדיים מגרדים בטירוף.
עם חזיה, בלי חזיה, התקלחתי, מרחתי שמן... עדיין מגרד.
למה זה ומה עושים??
הלוואי תצילו אותי. סובלת מאוד.
יש כמו התקפים דעוגנאחזועין בגוף מגרדים, אבל בעיקר שם.
וחולשה וכאב באזור המפשעה. כאילו כל האיברים עדיין מפורקים.
יודעת שרק שבועיים עברו... אבל זה נורמאלי?
כואב לי כל אפצ'י או שיעול. וגם סתם בלי שום תנועה.
מה עושים? איך מתחזקים מהר?
למרות שאם את אומרת שזה קורה גם בעוד אזורים אז פחות הגיוני. יכול להיות הורמונלי. לי בשבועות הראשונים היתה תופעה הזויה של גרד מטורף בבית השחי כל פעם שהתחלתי להניק. לא שמעתי אף פעם על התופעה הזו, אמא שלי אמרה שזה הורמונלי. ב"ה עבר בהמשך.
עוד אפשרות זה לבדוק תפקודי כבד. אם הם לא תקינים זה יכול לגרום לגרד בכל הגוף
אבל הכאב והחולשה למטה מוכרים לי ממש משתי הלידות, חולשה של רצפת האגן, תחושה ש'כבד' כזה
פיזיותרפיה של רצפת אגן עזרה לי
אני חודש אחרי לידה ומחכה שיתנו לי הפניה ולוקח זמן עד שיש תור.. אז בנתיים עושה תרגילי קג"ל שבטח יעזרו קצת
גם לי זה קרה!
עבר אחרי כמה זמן...
חולשה וכאב במפשעה, זה פשוט מקום שעבר טראומה מסויימת וצריך לתת זמן להחלים. לשכב הרבה כמה שאפשר לא לעשות תנועות חדות וזה בעז"ה ילך וירגע.
לקחת משככי כאבים לא להתבייש!
גירודים, גם לי היו, פשוט מגרדתתת.
לא יודעת אם יש לזה פיתרון.
זה השלב של משכב לידה שבו את צריכה כמה שיותר לנח ולתת לגוף להחלים. אל תלחמי בזה.
באמת מרגיש שכל הגוף מפורק. אבל זה נורמלי.
והרגשתי שהרבה לא מבינים מה שאני מסבירה..
מעודד לשמוע שיש עוד נשים שחוות את זה ככה
לשכב כמה שיותר לדעתי .לישון ולא להתאמץ
אם צריך לקחת כדור
אשמח להמלצות🙏🏼
כרית הריון/הנקה- מישהי ממליצה על כרית של מילגה?
ממתי התחלתן להשתמש בכרית הריון?
מאז שסבלתי בלילה החלטתי לקנות
השקעה טובה
באחת לפני המקלחת קבוע וזה עוזר לה.
היא נרובת לגמרי כמובן אבל זה לא מפריע לי. העיקר שתשתוק😅
טבעת כזו סביב הראש וזה הפך להיות חוויה.
יש לנו טקס קבוע וזה ”הכתר של המלך”....
אחפש קישור למשהו דומה:
כובע מקלחת לתינוק ולילד לשמירה מזליגת מים על הפנים והאוזניים
כזה והגיע סוג של סול.
היה מתקפל ומחליק ועשה רק יותר גרוע.
עדיף פלסטיק עם זווית.
ממש נח!
בגילי המופלג יוצאות לי שיני בינה😑
באיטיות. וכואב לי לפעמים.
אממה, שמתי לב שמאז שהן התחילו לצאת יש לי לראשונה, בגילי המופלג😅, נוזלים באוזניים וכאבים.
זה קשור.?
מה עושים עם זה חוץ מלקחת תרופות..?
וזה כולל את האוזניים...

קחי משככי כאבים. זה כואב נורא
תוך כמה זמן זה אמור להסתיים..?
כי כאבי שיניים בהחלט משפיעים ומקרינים על האוזניים... אבל זה לא אומר שיש בהן בעיה כלשהי.
אם את סובלת אז תקחי משככי כאבים🤷♀️ את יכולה קודם לנסות לשכך את הכאב בעזרת קרחום...
ואגב, שיני בינה יכולות לצמוח כבר בגיל 30 (אולי אפילו לפני), אף שגיל הבינה הוא 40 
לי כבר אין כמעט שיני בינה, כי הן הספיקו לצמוח וגם להיעקר 😅

של הבלוטות.
לא באלי לעשות האמת🤦
איפשהו באמצע הלימודים (כנראה סביב גיל 21-22) עקרו לי את ארבעתן כי צמחו ולא היה מספיק מקום
כל האחיות שלי עקרו בגילאים האלה
אני בת 20 וכבר יצאו לי 2 שיני בינה והרופא אמר שהאחרות יצאו עוד 5 שנים
חשבתי כבר שלי יש איזו בעיה חחח
כשחושבים על זה- בינה באמת מתאים יותר לגיל 40
אבל תמיד בינה היה נשמע לי גיל ההתבגרות כזה
מתואמתבין שיניים לאוזניים
לוידעת איך בדיוק
אבל בעלי עשה עכשיו טיפול שיניים רציני וכואבות לו השיניים והאוזניים..
יש מישהי שלא עקרה שיני בינה?
התהליך הזה של העקירה היה לי מאוד לא נעים ורוצה להימנע ממנו ככל הניתן
אם הן יוצאות פשוט - הן פה כדי להישאר, לא?
הרופא אמר שאי אפשר לעקור לי ושהן צומחות בכיוון הנכון
עוקרים רק אם יש סיבה לעקור
אצלי נגיד לא היה מספיק מקום לשיני בינה, משהו כזה, הפה נהיה מדי צפוף וזה כאב
לבעלי יש מקום ברווח והוא חי איתן בשלום
יש לנו יום נישואין, עזבו את זה שבעלי שכח
ואנחנו לא נשואים כל-כך הרבה שנים, הוא הלך לעבודה רגיל
אפילו לא אמר מילה.
אנחנו כבר תקופה שלא בטוב, מהצד שלו בעיקר הוא לא מראה אכפתיות אליי, אני רוצה לפתח איתו שיחות והוא לא הכי מעוניין, מעדיף לראות טלוויזיה, או לגלול בפייסבוק.
הוא מחפש "לברוח" מהבית, כל פעם מציע לחבר לצאת, ואני אחרי לידה עם תינוק בן חודש, קשה לי ואין לי שום עזרה
וגם הוא לא מסכים שאקרא לאמא שלי, כי הוא לא מחבב אותה
ואז יוצא מצב שאני נקרעת! לא אוכלת עד הערב,
ואז המשפטים שלו "'היית כל היום בבית לא יכולת לסדר"
"לא יכולת להכין אוכל"? "החלום שלי שאני אגיע ותכיני אוכל"
ותבינו, אני חודש אחרי לידה, ולי אף אחד לא מכין!
הוא כל הזמן זורק לי עקיצות על זה שאני חיה על חשבונו, ולא עובדת (אני בחופשת לידה!!)
שהתפקיד שלי לדאוג לילדים, ושהבית יהיה נקי ומסודר והוא עובד אז אין לו זמן.
אני פשוט קורסת, לפעמים אני מרגישה שאני נחנקת מרוב בכי
כמה הוא יכול לפגוע? לא משנה כמה ניסינו לשבת ולדבר,
תמיד הוא צודק.
ותמיד הוא יזרוק משפט שפשוט יכאיב לי, אז מעדיפה לא להכנס איתו לזה.
אבל כואב לי כמה הוא אטום, וכמה אני לא מעניינת אותו.
הוא חוזר אחרי העבודה, אמרתי לו תוכל להיות כמה דק עם התינוק? אני רוצה להתקלח.
מצטער אני מאחר, *** מחכה לי הוא באיזור, אנחנו יוצאים לאכול משהו הוא רעב.
זה אמיתי ?????? ולא זה לא חדפ, כל פעם חבר אחר מתקשר אליו, והוא יוצא ואם אני אומרת מילה, הוא עושה לי מצפונים.
זה ממש יולדת.
נשמע שלבעלך אין מושג מה זה יולדת, ובכלל מה זה אישה ואיך מתנהלים כזוג נשוי.
קודם כל חיבוק גדול.
הוא יירצה ללכת לטיפול זוגי יחד? זה לםעמים יכול לפתוח לו צוהר ובעצם לשניכם כל אחד להבין איפה השני מונח.
עוד מעט יבואו חכמות יותר לתת עצות.
ממש מבינה את הקושי העצום והמובן שלך.
זה בהחלט לא תקין.
את ממש יולדת טרייה... ואם הוא לא עוזר ולא נותן שאמא שלך תגיע(שזה גם ממש לא בסדר .. היא יכולה לפחות להגיע כשהוא לא נמצא.. מה זה מפריע לו?) אז שידאג לך לסביבה אחרת עוזרת ותומכת.
איך הוא התנהג אליך לפני הלידה? הוא היה יותר מתחשב?
יש גברים שלא מבינים מה זה אומר לידה והתאוששות אחרי לידה. גם בעלי לא הבין אחרי הלידה הראשונה שלנו מה זה אומר והרופאת נשים המקסימה שהייתה לי , קלטה את זה מהדיבורים שלנו אצלה בביקור אחרי הלידה והיא ממש דיברה איתו על זה.. וזה הציל אותנו!
אולי שתבואי לטיפת חלב תבקשי שהוא יצטרף אליך והם ישוחחו איתו על מה זה אומר אישה אחרי לידה ולתמיכה שהיא זקוקה?
הוא חייב ניעור ואת צודקת לחלוטין.
חיבוק גדול יקרה
זה רק מהלידה החוסר התחשבות הזה?
לפני כן הייתם מבלים יחד?
הוא רצה בקרבתך?
התחשב בך ןעזר במטלות הבית?
הקשיב לרגשות והתחושות שהעלית או זלזל?
כי זה מצריך טיפול עומק חד משמעית. אי אפשר לתת לו להתנהל ככה. וחד משמעית תזמיני את אמא שלך, את זקוקה לתמיכה פיזית ורגשית.
צריך לגשת *יחד* לטיפול
הוא צריך שיקוף של ההנהלות שלו למול התנהלות תקינה ונורמטיבית. זה ממש ממש לא תקין
קראתי כמה שרשורים שלך.
את נשמעת כל כך לבד, מנסה להסתדר איכשהו במציאות הכל כך מורכבת שיש לך.
מגיעה לך הרבה כבוד ועזרה, ואת לא מקבלת אותה.
מגיע לך יותר אכפתיות, יותר תשומת לב.
את מתארת שגם במשפחה שלך לא ממש רואים אותך.
יש מישהו בעולם שכן רואה אותך?
אני חושבת שלו הייתי את, הייתי פשוט אומרת לבעלי
"תשמע ירחמיאל,
חשבתי שאחזור לעצמי, אבל קשה לי ממש.
ביקשתי להביא לפה את אמא ולא הסכמת.
אני חייבת עזרה.
אני מבקשת שתמצא לי פתרון עד יום שישי הקרוב, ואם לא, אני אזמין את אמא שלי כי *אין לי ברירה*"
האם זה דפוס התנהגות חוזר אצל בעלך?
שהוא מתעלם מהצרכים שלך ומתמקד בצרכים של עצמו?
או שזה משהו חדש, מאחרי הלידה?
לפותחת-תזמיני את אמא שלך ככל שתרצי. ושינשום עמוק.
מחילה אבל לא הבנתי מה זו ההגבלה הזו.
וטיפול נצרך כאן, ויפה שעה אחת קודם.
תדאגי לעצמך! ותעני לו ואל תתני לאף אחד להשפיל אותך.
את רגע אחרי לידה, וגם בלי זה, את שווה המון, ושאף אחד לא יוריד אותך.
חיבוק גדול.
להגיד "שינשום עמוק" נכון באדם הוגן, שמבין שיש פה צד שני. שמוכן לקבל את חוסר הנוחות, בגלל שיש בו הגינות כלפיה.
כואב לי לכתוב את זה, אבל אצלה זה נשמע שבעלה לא הגון איתה ולא ינשום עמוק, אלא להיפך- יתנכל לה יותר.
ונראה שעברתם הרבה טלטלות
אני חושבת שאתם צריכים ייעוץ זוגי.
ובלי קשר לזה --
אם את רעבה -- תזמיני לך לאכול
ואם את צריכה עזרה בבית -- תדאגי שתהיה לך כזו גם בלי לקבל 'אישור'. גם בלי בעלך.
קודם כל אוויר עבורך
שולחת חיבוק❤️
מבחינה זוגית נשמע שעברתם הרבה ושאחרי לידה יש עוד קושי ועם כל הטלטלות של הזמן האחרון זה בטוח לא מוסיף
בע"ה תרימו את הראש מעל המים ותדברו על הכל בכל זוגיות יש מורדות ועליות
מה עם טיפול זוגי?
בפרקטי מה לגבי ביייביסיטר? להזמין אוכל או לדאוג לעצמך לאוכל מהלילה לצאת להתאוורר פעם בשבוע לפחות את עם עצמך או עם חברה..רשמת שאתם מפונים כבר חזרתם הביתה?
לשניכם...
זאת לא מערכת יחסים זוגית תקינה
בוודאי שלא מגיע לך כזה יחס
ואם משהו קשה לו-לא ככה פותרים בעיות בבריחה וזלזול
אבל בעיקר הוריד אותי
שאת בלב יודעת שמגיע לך יחס אחר ושזה לא בסדר להתנהג ככה אליך
אבל מולו את מפחדת מהתכובה שלו ומרצה אותו..ההעיקר שלא יכעס או יעשה לך מצפון וכו
וזה בעיני יעשה לך כל כך טוב ללכת לטפל ולהשתחרר מהדפוס המרצה הזה
כי באמת לא קל לקבל כזה יחס
ואני גם כמובן לא יודעת מה הרקע וכל המסביב
גם אם הוא מסרב הלוואי ותלכי את לפחות
אמן שיהיה לך טוב💖
חיבוק ענק!!
זו התנהגות ממש אלימה. אמנם לא ציינת אלימות, אבל יש כאן דפוסים ממש בעייתיים.
ניסית להעלות אפשרות של ייעוץ זוגי?
הילדה בתהליך גמילה.
ביום רק עם תחתונים, בלילה עם טיטול...
מגיע הערב, מחליפה לה לטיטול וכל שניה היא בוכה שהיא רוצה ללכת לשירותים כי יש לה פיפי/קקי. כל שניה.
אני מסבירה שבלילה מחליפים לטיטול והיא ממש בוכה...
טיילת של חצי שעה
מה עושים?
אני יודעת שזה נשמע ממש מורכב
אמא שלי גידלה בלי עין הרע שבט (באמת שבט, מעל עשר ילדים לא אפרט מחשש לאאוטינג)
היא גמלה בלילה והעירה את הילד כל כמה שעות כדי ללכת לשירותים..
מדגישה שממש העירה ולא לקחה מתוך שינה כדי שיתרגלו לקום להתפנות ולחזור לישון
לא יודעת עד כמה הגישה רווחת היום
מקווה שתמצאי פתרון
חמודה היא - רק רוצה להיגמל סופית
בטוחה שלך זה קשה
זה בעצם טיטול שלובשים אותו כמו תחתונים. ואז משווקים את זה כתחתונים מיוחדים ללילה, כמו שיש פיג'מה שזה בגד מיוחד ללילה.
ואם בהתחלה היא רוצה לקום לשירותים אז לאפשר לה, זה דווקא בריא. רק כשתירדם התחתון-טיטול ישמש כטיטול...
רק קחי בחשבון שזה יקר... (אצל הילדים שלנו זה עבד יפה. בשלב מסוים פשוט לקחנו טיטול רגיל והדבקנו אותו לפני הלבישה, והם גם קראו לזה תחתון לילה...)
לק"י
תחשבי גם שהיא יודעת שכשהיא ערה היא עושה בשירותים. פתאום אומרים לה לעשות בטיטול.
זה נשמע לי מבלבל....
איזה מתוקה וחכמה זה מובן שהיא לא רוצה,כי תמיד משדרים כמה היא גדולה שעכשיו היא עם תחתון
הייתי מנסה או תחתון גמילה או מורידה טיטול ושמה מגן ניילון למיטה,
אפשר לערבב במים ולשתות?
וצריך להמשיך לקחת חומצה פולית? שבוע 16. לא מצליחה לבלוע פרנטל. תודה לעונות
אבל לטעמי הרבה יותר טעים לקחת ככה... כמו תוססן
ואז יש בו גם חומצה פולית
יש לאלטמן מולטיויטמין באבקה, כמו הברזל
אני לוקחת את שניהם ופותרת את כל בעיות בליעת הכדורים המגעילים
זה יקרררראמהלהאני הזמנתי עכשיו ממקס פארם אספקה לחודשיים
4 חבילות ברזל (כן, אני לוקחת 2 ביום)
ו2 חבילות מולטיוימטין
יצא לי סה"כ 480 ש"ח, כלומר 240 לחודש לכל הויטמינים שאני לוקחת
יקר, אבל אפשרי לעמוד בזה
ובשבילי זה שווה
תמיד כחיפשתי היה
מה שכן, הוא יותר יקר מהברזל באבקה
לפני כמה שבועות הזמנתי ממקס פארם, יחסית היה מחיר הכי סביר
ואולי תנסי למצוא מולטי ויטמין אחר?
חוזרים מהמסגרות
חםםםםם
אני מדליקה מזגן
מביאה להם ארטיק או שלוק כדי שיהיה לי רגע לנשום
ואז זה מתחיל
הם לא מפסיקים לריב
הגדול מציק לקטן בלי הפסקה, כל הזמן חוטף לו משחקים, צועק עליו, מאיים עליו שאם הוא לא יביא לו משהו אז הוא לא יהיה חבר שלו
הקטן בוכה
התינוק כמובן מתעורר
האמצעי קורא לי בבכי
הכל באלגן
חם לי
אני רוצה שקטטטטטטטטט
הכל נהיה כמו מן מירוץ כזה של רק תעופו לישון
אוכל מהר
מקלחות בטיל
יאללה
לצחצח שיניים
סיפור
לילה טוב
וזה לא מה שאני רוצה!!!!!!
פשוט נמאס לי
לא יכולה לחזור לעבודה כי בעלי עובד שעות נוספות וזה לא מסתדר
לא מוצאת עבודה מתאימה
כל היום רק גוללת בפייסבוק ונמאס לי
נמאסססססס לייייייי
בעלי חוזר הביתה לאישה שרע לה
ונראית בהתאם
איזה סיוט
לדעתי את חייבת לבנות לך קודם כל סדר יום
ולא להישאב לעולם ריק מתוכן ליום שלם, כי זה באמת מוציא מהדעת.
אני מקפידה בימי חופש,
להתלבש יפה בבוקר (ונוח)
להתאפר
להתבשם
ככה גם אם אני בבית אני מרגישה שווה בעיני עצמי
לגבי הילדים,
אני עם ילדוני אחד
אין לי ממש עיצות
המון המון כוחות להמשך ❤️❤️
כל היום נשארים בבית
אז יש לי את הבגדים היותר פשוטים לשימוש בבית. שאיתם מתאים גם לנקות וגם להניק ולטפל בתינוק קטן
ואם יוצאת אז לובשת בגדים יותר יפים.
את יכולה גם לקנות חלוק לבית
אבל זה נותן הרגשה טובה כשמתלבשים.
אח''כ תבני לעצמך סדר יום מסויים.
מקלחת בבוקר למשל, מאוד מרעננת ונותנת תמריץ להמשך הבוקר.
ואז להתפלל תפילת שחרית.
מדהים איך תפילה בבוקר נותן משמעות לכל היום. אני משתדלת לפחות ברכות השחר.
במהלך הבוקר תנסי לחשוב על משהו נחמד לעשות עם הילדים בבית
לא לתת להם להעסיק את עצמם כי ראית שזה פתח למריבות. גם כנראה הם כבר די עייפים מכל היום.
אז תכווני אותם מה לעשות.
פעם פעמיים תראי איך זה טוב להם וזה יתן לך כח וחשק לעשות את זה בשאר הימים.
עכשיו נכנסים לחופש הגדול אז קחי בחשבון שזה יותר בעייתי לך לעבוד כרגע והייתי מחכה עם זה כנראה, אכ ויש לך פתרון לילדים
ועד אז - מתנתקת מהטלפון כמה שאפשר ומחפשת לך שגרה שכוללת עשייה.
קומי מוקדם, תתלבשי ותתארגני, תארגני תילדים, תפזרי אותם - ומעכשיו יש לך כמה שעות שלך.
תשבי לחפש עבודה
תצאי לבקר משפחה
תעשי ספוקט
תשמעי מוזיקה
תעשי משו בשביל עצמך. הטלפון לא נותן כלום תכלס. בזבוז זמן מוחלט, שאת יכולה להקדיש לדברים אחרים.
הבעיה היא לא הילדים כמו זה שרע לך. גם לאישה עובדת יש ימים כאלה, אבל לי אישית - העבודה עושה טוב וזה מתגמד. כי יש לי עוד תחומי עניין ועיסוק. עבורי זה היה ממש דיל ברייקר, היציאה לעבודה.
וגם, זה תקופה שתעבור. כל הילדים ככה האמת. גם השניים שלי. נתתי לי תואר 'שיטור עירוני' לשנים הקרובות.
גם כשעבדתי זה היה ככה פשוט היה לי את העבודה לברוח אליה כמו שיש עכשיו לבעלי...
רק לא מבינה למה אני צריכה לברוח מהילדים שלי
שהם כל חיי
ואני הכי אוהבת אותם בעולם
???
לעצמך
קצב החיים באמת דורש מאיתנו הרבה.
אבל בתוך כל זה, אם את מעסיקה את עצמך בטלפון כל היום ורק מחכה לחזור אליו, זה כשלעצמו בעיה. ואני גם התמודדתי איתה כשהייתי בבית ולא עבדתי
וגם לא מזמן כתבתי על ההשפעה החיובית של ההתנתקות מהטלפון. לדעתי זה ממש משנה חיים ואת מגלה בעצמך יכולות ששכחת שקיימות, זה דבר אחד
דבר שני, ילדים מעמתים אותנו הרבה פעמים עם סיטואציות שלא בא לנו להתמודד איתן. ילדים רבים יכולים לנגוע בדימוי העצמי שלי כאמא (אני פחות טובה, הם לא מסתדרים, למה הם לא מחונכים..?). או - את גמככה סחוטה מבוקר עם תינוק, ועכשיו נוספו עוד. אין לי כח לזה. מבינה אותך. לכן לדעתי כן נכון לצאת לעבוד או לכל הפחות לא להיות כל היום עם תינוק בבית.
דבר שלישי, שמתקשר לי - את חיה בצורה די פאסיבית בבוקר ולא עושה הרבה למען עצמך (מנקה בעיקר ושומרת על תינוק) ובערב עוברת למצב משימתי. זה צריך להיות הפוך לדעתי.
בבוקר תהיי משימתית ותתארגני ותצרי לך סדר יום, ובערב תהיי במוד זורם.
אני למשל גם בימים שאני בבית לא מנקה במהלך היום, אלא קבוע עוברת על הבית חצי שעה בערב אחרי שהילדים ישנים. הבית לא צריך שננקה אותו ככ הרבה תכלס אם יש שגרה קבועה של סדר לדעתי, ומדי פעם לוקחים פרויקט. בעניין הזה של -אין לי למה להתלבש את די שוקעת ומכבה את עצמך במהלך היום.
רק על עצמי לספר ידעתי. ילדים יכולים מאוד לעייף, זה בטוח. אבל כשאת בטוב זה נראה אחרת. תחפשי מה יהיה לך טוב❤️
ובחום הזה, שמשפיע גם עליהם ולא רק עלינו.
ואצלי זה גם עם ילד גמור מעייפות שחוזר מהגן הפוך לגמרי.
אצלי מה שעוזר זה להשתדל לתת להם תעסוקה מוגדרת ליד שולחן- ציור, מדבקות, בצק, משחק לכל ילד ליד השולחן.
לפעמים אני אפילו אומרת להם לשבת לאכול שלוק ליד השולחן, זה קצת מאפס גם אותם כשנכנסים הביתה.
ואם אני יושבת איתם אז זה בכלל מעולה אבל רוב הזמן אני מנצלת את זה שעסוקים לערוך שולחן ולהכין אוכל.
שלוק זה רק ליד השולחן...
הם פשוט רבים בליייי הפסקה
רבים על הבימבות או המשחקים במרפסת
ואז כשרואה שזה המצב מציעה להם לשבת ליד השולחן לצייר.
ואז אני פשוט מתיישבת איתם על הרצפה ומשחקת איתם, בונים במגנטים, משחקים בבובות או מה שזה לא יהיה. וכשאני נמצאת לגמרי בשטח וחלק מהמשחק זה ממזער את המריבות מאוד
עם הגדולים הייתי שעות ארוכות לבד וזה דיכא אותי, אח״כ בעלי הפך שותף יותר והיינו ועד היום מתחלקים.
אם הוא לא היה יכול להתחלק איתי הייתי לוקחת עזרה, זה גדול עלי ולא בא לי להתבאס על הילדים ועל החיים בגלל עבודה קשה מדי.
בכל אופן לי מוכר מאד
זה באמת קשה מאד מאד, ובאמת שחייב שיהיה לך מקור אוויר בחיים שלך כדי שיהיה לך כוח לנתינה כזאת סיזיפית...
אני חושבת שצעד פרקטי ראשון, כשהילדים נמצאים להרחיק את הפלאפון לגמרי או אפילו לכבות, ואם לא לגמרי אז כל פעם לחצי שעה או מה שאת מסוגלת. הנוכחות של הפלאפון ברקע לוקחת לנו אחוזים גבוהים של אנרגיה ופניות, ואז כל דבר מפריע לנו באמצע...באמצע הכלום אמנם,אבל זה מיד מביא תחושה שלא נותנים לי שניה לעצמי.
דבר שני לנסות לחשוב על דברים שכיף לך
אולי בריכה, אולי יש לכם מזרקות באיזור, ללכת איתם לחברה או אחות או סבתא או מישהו ש*לך* יש שיחה נעימה איתה ושלך כיף איתה ושהם יסתדרו
מה שאולי יכול לעזור - לא יודעת את גיל הילדים, אבל הילדים חוזרים מוצפים רגשית אחרי יום שלם במסגרת. גם אנחנו חוזרים מוצפים אחרי יום שלם בעבודה, אין להם את הכלים לפרוק ולהבין -( אני עצבני כי אני רעב/, אני מתוסכל כי היום חבר חטף לי משחק ואז כשהרבצתי הגננת כעסה עלי ושמה אותי בפינה,/ אני מרוגש כי מחר במסיבת סיום ואין לי איך להכיל את זה...) אז הם נכנסים כמו רוח סערה ואת כל האמוציות מוציאים אחד על השני או עלייך. אגב, אצלי היו ילדים שבגיל 2 וחצי ככה, היו חוזרים מהמעון וכל יום, אבל כל יום בוכים במשך שעתיים... פשוט פריקה. עם הגדול חשבתי שמשהו דפוק או שמתעללים בו, אבל אח''כ הבנתי שזה פריקה של היום. אחרי מקלחת הם מתאפסים קצת.
אז קודם כל שאת מבינה מאיפה זה בא, זה כבר יותר קל להכיל. אח''כ בעיני, שווה להפריד ביניהם למשל - יוסי, אתה רוצה לשטוף היום קופסאות אוכל? לא נורא שהרצפה נרטבת , זה משמח ומספק ומפריד ביניהם.
או שושנה, את רוצה להשקות את העציצים במרפסת? תחשבי על תפקיד לפני שהם מגיעים. . אפשרות להתכונן מראש, להכין בצק ולספר להם בדרך שהכנת בצק, כשניכנס הביתה, נשטוף ידיים ונשים תיק במקום ונחלק לילדים, אחד בשיש, אחד בשולחן, לא לתת להם להיצמד מידי, זה מתכון למריבות. בנתיים כשהם עם הבצק את נזרקת קצת על הספה לנשום אויר...
ממשיכה אותך ברשותך-
אפשר את המזגן להדליק כשאת יוצאת לאסוף אותם. כדי לחזור לבית שכבר התקרר קצת.
אפשר את השלוקים לתת בדרך החמה הביתה.
אפשר לעצור בדרך בגן משחקים מוצל ולפרוק שם קצת מרץ (ולהביא לשם קופסה עם פירות, מים קרים וכו, משדרג עוד יותר)
אפשר להגיע הביתה ולהחליט שקודם כל יושבים כולם סביב השולחן עם משהו מתוק/טעים (פרי, ביסקויט, עוגיה ביתית, שייק, גלידה) אוכלים ביחד ומדברים על הא ודא ומה היה לנו היום.
ואחרי כל זה, אפשר למצןא מה הנקודות עוגן. כמו לשבת על הספה עם אחד הילדים ןלשחק איתו ובנתיים האחר שומר על התיניק ואז מתחלפים. או סיפור שכולם לידך על הספה. או למצוא תעסוקה מעניינת לאחד או לשניהם כדי לנטרל את המריבות. תעסוקה כמו משימה בבית- לסדר מגירה, לקפל מגבות מטבח, לחבר גרביים. או משימה כמו להרכיב פאזל גדול ולקרוא לי כשסיימת שיהיה לי הפתעה. או לצייר ציור לסבתא ונשלח לה.
ומקלחות מוקדם. גם אצלנו ראינו שאחרי הרבה מאוד בכי, המקלחת משנה את המצב ופתאום המצב רוח מתחלף והילד משחק.
אפשר גם לעשות מקלחת משותפת עם משחקים וכו, אם רלוונטי.
מוסיקה נעימה ברקע- שמחה או רגועה, אם זה עושה לכם טוב.
זה ככה כיוון כללי.
ויחד עם זה מצטרפת לנאמר לפני כאן, שיהיה לך את הדברים שעושים לך טוב. אם זה ספר קריאה או לימוד קליל. או הכנת אוכל מפנק, או סידור ועיצוב פינות בבית, או הכנת עוגות או משהו שאת אוהבת ןטובה בו ולמכור.
אם את עם תינוק, חשוב בשביל שניכם לצאת לראות שמש ועולם. לחפש את הזמנים או המקומות שכן אפשר לצאת. ולהקפיד על זה ברמה היומיומית.
לצאת להליכה בערב עם חברה אחרי שהעבל חוזר.
ללכת לחוגים או סדנאות, או הרצאות או מופעים באזור מגוריכם וגם רחוק יותר.
וגם השקעה בזוגיות, שתהווה מקור של כוח עבורכם לראות את הקושי טחד של השני בלי שיפוטיות ולמצוא את הדרך להעצים אחד את השני.
בהצלחה אהובה!!!
כל מה שכתבתי, אני צריכה לחזק גם אצלי. כולנו באיזשהיא מקום כמוך. מי יותר מי פחות. וצריך לעבןד על זה שהימים והזמנים הטובים יגברו על המאתגרים.
ראיתי לאחרונה שהמקלחת באמת עוזרת להם להתאפס על עצמם מהיום שעבר ולשנות מצב רוח אז מקלחת אותם הרבה פעמים מוקדם ממש רק שזה תוקע אותי אח''כ כי הן רגילים לסדר שינה- מקלחת צחצוח שיניים ק''ש
ועכשיו פתאום אין את המקלחת אז מאוד קשה לי להשכיב אותם מה אפשר לעשות עם זה?
לפעמים זה עדיף על השיגעון שלפני המקלחת.
יצא לי שהייתי צריכה לקלח תינוק פעם נוספת כי אחרי זה התלכלך מהאוכל. אבל אז המקלחת השניה היתה יוצר קצרה, ובלי לחפוף.
לגדולים יותר, אפשר לשלוח אותם לשטוף רגלים, פנים וידיים כחלק מהתארגנות לשינה.
וזה באמת כל-כך קשה...
אם אני מבינה בים השורות, את על הקצה, כי אין מה שממלא אותך... ואנחנו חייבות את זה!!!
עלה לי רעיון שיכול להיות משמעותי
לקחת לך בוקר אחד, לצאת למקום נחמד בסביבה עם מחברת ועט
לדמיין איך היית חולמת בחלומות הכי טובים שלך, ברצון הכי עמוק שלך ורוצה שייראה הבוקר שלך
איך היית רוצה שייראה הזמן שלך עם הילדים
איך היית רוצה שייראה הערב שלך
ולהתחיל ללכת עם זה בראש אבל בלי ביקורת על הפער בין הרצון למציאות.
לפעמים יש בנו ריקנות כזאת שבכלל אין לי רעיון אחר מה לעשות עם עצמי חוץ מלהעביר את היום... ועוד יום.. ועוד יום ..
ואז אנחנו צריכות להיזכר קצת ברצונות שלנו, בנקודות הטובות שלנו שעושות לנו חשק להתחיל להיות בעשייה טובה
בהצלחה ממש!! את אלופה!!
זה רק כאבי גדילה...
יש מצב שיהיה להם אוכל מוכן מיד? (אם חוזרים לצהריים?)
ובכללי סדר יום מובנה.
להוביל אותם בתעסוקות ולא להיגרר אחרי כיבוי שריפות.
להוציא החוצה לפעילויות (הצגות/ שעת סיפור/ גימבורי/ מתנפחים/ פארק/ אופניים)
אם הם חוזרים ב4, אז להיות ולהוביל עד 7 ואז התארגנות זריז ולמיטות.
אם הם חוזרים ב1, אז תנסי למצוא בייביסיטר שתוציא אותם פעמיים בשבוע לפעילות בחוץ שיהיה לך זמן לנשום בין לבין.
מטלות בית לעשות בבוקר.
הרבה פעמים שילדים מרגישים שהמצב לא בשליטה זה מערער אותם וגורם להם להיות עוד יותר נודניקים ומריבות.
הם חייבים את תשומת הלב כאילו לוודא שאמא פה.
אם תצליחי להוביל, זה יירגע בהם והם יצליחו לשחרר ולהעסיק את עצמם.
לכן כדאי בתקופה הקרובה להשקיע בתכנון איך הופכים את השהות ליותר מתוכננת ויותר חוויתית.
יכול להיות גם שהם עדיין הפוכים מהלידה ולא בטוחים כל אחד במקומו בבית ולכן הכל נפיץ ביניהם?
אם כן, אז כדאי להשקיע בכל אחד מהם זמן איכות פרטי.
אפילו להוציא כל פעם ילד אחר מוקדם יותר מהמסגרת שלו ולקחת אותו לפינוק ולשבת לדבר, לשבח אותו על דברים, לשמוע מה מציק לו ולבנות תוכנית מותאמת להתגברות ולעלות על המסלול חזרה.
זה נשמע יותר דורש ומעמיס, אבל בסוף אם זה ירגיע אותם זה ישתלם לך.
מבחינת פעילויות אפשר לקנות הרבה חומרי יצירה ומשחקים קטנים ותעסוקות במקס סטוק ומדי פעם להוציא ולגוון.
קודם כל אם לוקח למזגן הרבה זמן לקרר - אפשר להדליק לפני שיוצאים לאסוף אותם ולהגיע לבית נעים.
כשאח חוטף לאח אחר - אני מתערבת. אין דבר כזה לחטוף, וגם לא לאיים. מחזירים עכשיו ומיד ומחכים בסבלנות, וגם כשהוא יסיים תצטרך להמתין זמן מוגדר לפני שתוכל לקחת שוב. זה הופך את החטיפה/סחיטה ללא משתלמים
רלוונטי לך להביא בייביסיטר לשעה הכי לחוצה?
אם הם חוזרים רעבים - אפשר לתת משהו קטן לאכול, לא רק שלוק, אצלנו זה ישר מרגיע את הטירוף.
אולי תחפשי עבודה קלילה של כמה שעות בבקרים כמו סייעת בבית ספר, ויהיה לך אויר לנשום?
לאהוב את הילדים לא אומר שאת חייבת להיות איתם ברצף בלי הפסקה. לפעמים דווקא האיוורור זה מה שנותן את הכוח להיות איתם
בערך...
האמצעי שלי שובב בלע"ה, מאוד.
וגם אני קינאתי קצת בבעלי שיושב לו בשקט מול המחשב ועובד.
מה שעזר לי היום זה:
1. לשים לב למחשבות שלי עליו. על בעלי. מחשבות שמתנקות אותי מהרגע ובעיקר משדרות לי כמה אני מסכנה. לעצור את המחשבה ולהיצמד למה שקרוה עם הילדים.
2. הבת שלי צרחה בטירוף בגלל שלא נתתי לה פלאפון, וזה היה למשך הרבההה זמן. אז נכון שמדיי פעם צעקתי עליה שתירגע, אבל רוב הזמן ניהלתי אץ הרירוע בבגרות, תוך כדי שהתינוק עליי ואני מדביקה בחוברת עם האמצעי.
לזכור שיש לך מלאי של נחת בתוכך.
הנחת שלך לא מתחילה כשהם ישנים.
הנחת שלך היא בתוכך תמיד.
3. היה לנו מלללאאא נמלים ברצפה, והרצפה הייתה דביקה, והאמצעי הגדיל להוסיף קטשופ...
אז כשבעלי בא ביקשתי ממנו לקחת את התינוק ואת הבן האמצעי לחצר- ושטפתי עם מים.
נכון. זה מאמץ. והייתי שפוכה.אבל חשבתי כמה שמחה ייתן לי הניקיון וזה זרם.
4. את צריכה פרויקט טוב שתראי בו התקדמות יום אחרי וום. משהו שיהיה לך משמעותי. פיסול בנייר? סריגת בובות? כתיבה? מה שעושה לך טוב.
5. להתלבש לבית כאילו את יוצאת לעבודה. את עוברת ליד המראה? תהני ממה שאת רואה. הכי מבאס זה לעבור ליד המראה ולראות שם משהו מבאס. תרימי לעצמך.
6. תני לעצמך פוש ותתייפי. בעלך יתלהב. גם שדרוג זוגי. לא כיף?
הריון ולידהאמצע הריון, עוד לא עליתי בכלל במשקל מתחילת ההריון (התחלתי אותו בעודף משקל רציני), ופשוט לא בא לי לאכול כלום! (חוץ משוקולד... וקרקרים פה ושם) פעם ביום לפעמים מצליחה לאכול סנדוויץ' או תבשיל מהיר הכנה כזה משקית - לא משהו כזה בריא, אבל עדיף על שוקולד, אבל לפעמים גם זה לא...
עכשיו ניסיתי לגשת להכין לעצמי סנדוויץ' עם קוטג' וזיתים, וסגרתי מיד את המקרר כי הרגשתי שזה עושה לי בחילה לחשוב על זה
לפחות עכשיו אני כן מרגישה רעב (כי לפעמים גם זה לא) אבל אני מדחיקה אותו פן אקיא...
ודואגת לעובר... זה יכול לעשות לו נזקים גדולים? כאלה שיראו בטווח המיידי או רק בטווח הרחוק? (יש לי שבוע הבא סקירה מאוחרת ואני דואגת ממה שנראה שם...)
מכירות משהו שמעורר את התיאבון או משהו שמספק את הוויטמינים שצריך (וגם משביע), שאותו אוכל לנסות לקחת? אבל עדיף משהו בלי טעם או בלי טעם מורגש, כי אחרת לא אצליח לבלוע אותו...
אבל לא בטוחה שזה ממש אותו דבר. אם אני מבינה נכון יש לך בחילות ולכן את לא אוכלת, לא? לי פשוט אין תיאבון מלא פעמים... אני מרגישה קצת רעב וחושבת מה בא לי לאכול וכלום
פותחת את המקרר אולי אני אראה שם משהו מפתה, אבל עדיין כלום 
אקיצר מפה לשם החלטתי שאם אני לא אוכל המצב יהיה חצב אז הכנתי אורז עם אפונה לעת רעב , זה יושב בבטן ואני אוהבת את הטעם וזה יבש אז לא עושה בחילה (לי לפחות)... לדעתי זה פתרון נחמד
)ואורז עם אפונה אני לא מסוגלת לחשוב על זה🙈 רק את האורז הזה משקית, שמתובל כזה... וגם זה לא תמיד.. (מוזר שכזה
)
דוחפת לחם יבש או טוסט
מתחילת ההריון אכלתי עשרות טוסטים אולי מאות חח
יום אחד בע''ה יהיה מכשיר אולטראסאונד ביתי שיאפשר לנשים בהריון בין בדיקות לראות את הקטן בזמנן הפנוי.
אני בשבוע 21 ב''ה וכבר איזה חודש וחצי בלי בדיקות, מהסקירה המוקדמת ועד המאוחרת, לא רואה אותו🙁. אמנם לפעמים אני מרגישה קצת תזוזות אבל אני רוצה יותרררר אני רוצה ממש להרגיש ולראות איך הוא גדל ולא רק לחשוב שהוא בגודל של גמבה או גזר... הלוואי שהיה לי מכשיר כזה, נראלי הייתי מסתכלת כל ערב. מי מפתחת? 🙂
שאני לא דוגמא כי יש לי גישה לאולטרסאונד כל הזמן בעבודה וכן יצא לי גם לעשות לעצמי אולטרסאונד בעבר. לא בהגזמה, פעמים בודדות. אבל אין לי צורך בגלל זה באולטרסאונד ביתי. כשאני מנתחת את זה עם עצמי אני חושבת שחוסר שלוות הנפש שלי היא יותר מדברים שלא ניתן לראות באולטרסאונד כמו פגמים גנטיים, שתהיה בעיה עם העובר (דברים שהם מעבר לאולטרסאונד בסיסי) ושיקרה משהו שלא ניתן בהכרח לצפות כמו ירידת מים בשבוע מוקדם מאוד מאוד (סיפור אמיתי), כך שלחששות שלי אישית זה פחות היה נותן מענה. אבל רואה הרבה נשים, בעיקר עם עבר של הפלות שזה מרגיע אותן ועוזר להן להתמודד עם חרדה ולכן זה בעיני מבורך ונחוץ.
לשאלתך- כן, מעקב תנועות אמור להיות מספק מבחינה רפואית נטו, זה לא שכל אחת "צריכה" אבל יש את השלב שבו לא מרגישים תנועות. ובשלבים המתקדמים זה עוזר להרגיע במצב שבו לא מצליחים להרגיש.
יש לי איזה אירוע בקונספט מיוחד
לא קרובי משפחה או משהו. מכרים של בעלי. רק לנשים.
מתחיל מוקדם. לא באולם. אי אפשר לחתוך באמצע, אי אפשר לאחר וז שעה מוקדמת יותר מאירוע רגיל (זה חלק מהקונספט המיוחד)
ולא בא לי ללכת
אני עייפה נורא
תכננתי לכבס ולישון מוקדם
הילדים לא רגילים שאני לא בבית בערב והתחילו לטרלל פה הכל, כולל להסתובב ברחבי הבית עם מנקי חלונות ולהחליק
זה פחות הצחיק אותי מקודם
בעלי רגיל לישון בשעות האלה (אל תנסו להבין. ככה זה) אז רק מדמיינת מה יהיה פה כשאחזור אם ישגיח עליהם בחצי עין וסביר להניח ישאיר לי אותם ערים עד שאחזור. ולא באלי.
זהממש עול בשבילי.
לא מרגישה שרוצה לשחרר, טוב לי ככה ושונאת יציאה מהשגרה
שוטו

בכל אופן, בבית את יותר נחוצה...
אם את צריכה תירוץ מול בעלי האירוע - תאמרי שאת לא מרגישה טוב...
וכן, אני יותר נחוצה בבית. או שהבית נחוץ עבורי🤭
תודה❤️
לכי עם הלב שלך ❤️
וגם עם השיניים והאוזניים שלך 👂🦷
המקוריתחחח לגמרי
טוב שיש אותך יקירתי 

את יכולה להשאר בכיף בבית.
(ומבינה את התסכול בלצאת ולחזור לילדים ערים. קרה לי השבוע, ובעלי דוקא קילח אותם או דאג שיתקלחו והם היו במיטות, אבל ערים.... אז אין אפילו מה לנזוף בו🙈).
וכן זה מתסכל.
כי זה גם לא שהם ערים ושולטים על עצמם.
הם עייפים ועושים שטויות🙄
מקווה שיגדלו ויעבור להם
מעולם לא השתמשתי בסכיני גילוח לנשים🤭אמא שלי לימדה אותי להשתמש במכונה לרגליים וזהו
ונמאס לי מזה, כואב לי נורא כל פעם ואני דוחה את זה עד שאני נראית כמו שימפנזה
אני רוצה לנסות סכינים אבל לא מבינה בזה בכלל. מה צריך לקנות? מחזיק וחבילה של סכינים? יש הבדל בין החברות?כל כמה זמן צריך להוריד?
תודה מראש❤️
אנונימית בהו"לבגדול אשמח לרעיונות למשהו קליל, אסתטי ומתאים לילדים מגיל 6 ומטה.
וסתם פריקה, כשאני ילדתי אף אחד לא הכין שום ארוחה
ב"ה יש לי משפחה מדהימה ותומכת ולא הייתי צריכה את זה (וכנראה גם לא הייתי מעיזה לאכול מזה אבל זה לא משהו שיודעים עלי).
עכשיו מארגנים לחברה אוכל וחברות שלה שהיו פעם חברות שלי צירפו אותי לקבוצת וואצאפ. אין שם הרבה נשים ואם אני לא אכין זה יהיה מורגש בהחלט.
מבינה שהן צרפו אותי מצד זה שאני חברה של היולדת ולא מצד זה שהן חברות שלי (כי אנחנו כבר באמת כבר לא ככ) אבל לדעתי זה עדייו חוסר טקט לבקש ממני.
באופן כללי אני לא בעניין של הדבר הזה.
היא גרה קרוב להורים שלה ואני יודעת שהם עוזרים הרבה ולא לזרוק עלי עגבניות אבל לא מבינה מה הבעיה ששבוע אחד יאכלו ארוחת ערב טבעול או פיתה עם שוקולד.
מלחיץ אותי, מכביד עלי בקיצור לא.
ואז שיתפתי את הבן שלי בן 5, שאלתי אותו מה הוא חושב
והממיס הזה אמר לי : אני חושב שהייתי מכין ארוחה כי ככה כשיהיה לנו עוד תינוק אז הם כן יכינו לנו, ובכלל את סיפרת להם שנולד לנו תינוק?
, אז איך את רוצה שהם ידעו?
ואחרי 2 דקות הוא חוזר אלי: גם אם הם לא יכינו לנו בתינוק הבא אני חושב שכדאי לעשות את זה כי זה מעשה טוב ואנחנו אוהבים לעשות מצוות, אבל את לא חייבה (חייבת).
זהו, אין אותי. כזאת תמימות ופשטות.
בקיצור אני חוששת שהוא שיכנע אותי ועכשיו אני מחפשת רעיונות.
תודה למי שקראה עד כאן😊
ועכשיו השן זזה. מה עושים ? שן חלב.
מחר על הבוקר.
אפשר במרפאת השיניים של קופת החולים שלכם, להגיע לעזרה ראשונה.
אצל רופא שיניים לילדים
וגם לברר כבר עכשיו על ביטוח מהגן שיופעל במקרה הצורך
יש לנו כמה ילדים ב"ה, ביניהם אחד מיוחד מאד, עם תסמונת, אני המון בטיפולים רפואיים שונים איתו.
מנעתי עם התקן
ופתאום עכשיו איחור של כמה ימים- שזה לא קורה לי!!!!
אני מתה מפחד!
לא ככה תכננתי להכנס להריון...
זה היה אמור להיות משהו מחושב, בתהליך ובביקורת רפואית, יחד עם הגנטיקאית כדי שלא יקרה שוב... אמאלההה הגוף שלי בסטרס ובחרדה!
לא הצלחתי לישון כל הלילה מהמחשבות מה לעשות
😭😭😭😭😭
תכף הולכת לרופאה לבדוק... אבל אני מרגישה שהאיחור לא סתם..
מחשבות של:
איך אני אגדל עוד תינוק עם כל המורכבות בבית??
גם ככה אני במצב על הפנים מבחינה נפשית
אמאל'ה, להפיל???? בחיים לא עשיתי דבר כזה!!
אם השם הביא לי את זה, אז כנראה יש לי את הכוחות
חרדהההה לא תכננתי עכשיו...
סליחה על הפריקה.. הייתי חייבת🥺😔😶🌫️
רגע לנשום עמוק. ולהיות יותר שכלית רגע.
כרגע הרגש שלך מציף אותך ומכניס אותך לסטרס וחרדה.
אולי באמת נקלטת למרות ההתקן
אבל יש יותר סיכוי שכנראה סתם חווית איזה שינוי במחזור החודש והמחזור קצת מאחר.
אצלי למשל, המחזורים סופר מסודרים ומדוייקים
ולמרות זאת קרה במהלך השנים עם התקן
פעם איחור של שבןע
פעם אחרת אפילו שבועיים, כנראה בגלל שבאותו חודש הייתי עם דלקת ואז הביוץ כנראה נדחה בשבועיים..
אף פעם לא מאחר לך? מאחלת לך בשורות טובות שבעז"ה גם אם זה אכן הריון יהיה ילד בריא ושלם.
התקן לא תמיד מונע הפריה ולכן איחור יכול להעיד גם על הפריה שלא נקלטה
קודם כל לעשות בטא, אח"כ לבדוק אם ההריון ברחם ורק אח"כ להמשיך עם המחשבות הלאה..
כל פעם שהמחשבות נודדות, תחזירי את עצמך למצב עכשיו.
עכשיו יש איחור ולא שום דבר מעבר.
בהצלחה אצל הרופאה 🤗
עשיתי בדיקת שתן ויצא שלילי ב"ה 🎊🎊🎊
אמאל'ה, אני מרגישה צורך לבכות לפרוק את המתח...
סיכמתי עם האחות שתוך יומיים אם לא אקבל מחזור אגיע לבדיקת דם...
אבל מפלס הלחץ ירד...
נחכה בסבלנות...
תודה!!!
עוד לא קיבלתי...
עשיתי בדיקה, יצאה שלילית.
חיכיתי יומיים, עוד לא קיבלתי, עשיתי בדיקת דם, שגם...יצאה שלילית!! לשמחתי...🤭
אפשר לנשום...
אבל מה קורה פה?
פעם פעמיים זה לא נורא