פורום הריון ולידה (עמוד 4850)

כמה רעיונות: או לקנות נרות אגיסטן, אבל אני לא יודעת אם הם מותרים בהריון. או לקנות מזרק, ולעשות שטיפות עם חומץ והמים כך שהיחס הוא 3:1 לטובת המים. (ז"א שנניח את שמה שליש כוס חומץ, תצטרכי לשים כפול שלוש מזה מים). 

עם פתיחה קלה כזכור לי (ילדתי בסוף שמיני)

תגידי לרוקח שאת בהריון.

שהוא בעצם שמן נבט החיטה. לא יודעת, לא ניסיתי. ב״ה אחרי שלוש לידות הבטן נראית כמו....
אחרי לידות אצלי
אין לי מוטיבציה לטפל בזה יותר מידי כי בטח בהריונות הבאים זה יחזור, יש לי מלחמות אחרות עם עצמי שיותר חשובות לי (כמו משקל...)

יש הרבה קרמים ושמנים ..
אם מישהי שעברה את זה וזה עזר לה אז בבקשה תרשמו לי

לי היה מעבר חצייה בבטן בהיריון של הראשון, ובהיריון של השני זה היטשטש ועכשיו אני אחרי לידה של השלישי והפסים הפכו לבהירים מאד מאד.

יק, בעיקר בימים החמים הללו ותעקבי

יש הרבה עלייה וירידה, למטה יש אגם עם כמה ברבורים.

המון צל. לילדים היה מאד נחמד (גיל 3 ושנה וחצי במנשא) לי ההליכה הייתה קצת קשה.

יש לי כמה תמונות משם, אם תרצי אשלח לך

 

לא עלה כסף

זה מקום נחמד. אבל לא מלהיב.
נחמד כשלא רוצים ללכת רחוק ..
זה מן פארק טבעי,יש אגם עם ברווזים ,בנות יענה ומסלול הליכה-מרוצף מתאים לעגלה.
זה בחינם
יש את חוות בת יער-חיות לליטוף,רכיבה,מתקנים.
זה לא זול..

אבל הילדים היו כמה פעמים עם בעלי ונהנו מאוד... יש את פארק ילדי ישראל ליד משמר הירדן ממש קרוב לצפת בערך 20 דק' נסיעה יש שם מגוון רחב של פעילויות זה בתשלום אבל שווה.

מיטת יחיד זה צפוף מידי. יש אופציה שיש מיטה נוספת שנפתחת?
בכל מקרה...הייתי שמה אותו לישון באמבטיה של העגלה. (בחודש הראשון הקטן שלי ישן שם)

אני יכולה לשים באמבטיה, אבל זה יהיה לי הרבה פחות נוח.

אם מיטת יחיד זה סכנת נפשות, אז כנראה שלא תהיה לי ברירה

הקיר.

מאוד להימנע משינה ביחד..

בבית רפואה כמה ימים ישנתי עם הקטנה , היא עליי..

והמטיטה גבוהה.. איזה סכון לקחתי מה חשבתי לעצמי

זה ממש היה מסוכן ! תודה לאל הכל בסדר

ללכת על הבטוח! מאוד מאוד מאוד

הכי 

עדיף "לא נוח" אבל בטוח

לדעתי (ולא רק) זה מצויין שהוא יהיה קרוב אליך. מצויין לשניכם. וזה הכי טבעי שיש.

מיטת יחיד זה אולי לא מאד נח אבל ממש לא סכנת נפשות.

תקפידי להצמיד טוב את המיטה לקיר שלא יהיה שום רווח. שהסדין יהיה מתוח טוב. שהכרית שלך תהיה באזור של הראש לך. שהשמיכה שלך (אם יש כזאת בכלל בקיץ) לא תהיה קרובה מדי. שהמיזרון לא יהיה מאד מאד רך.

תישני עם הפנים לכיוון שלו. שתרגישי מה קורה איתו.

תישנו ביחד בכיף ככה שהנשימות שלכם יסתנכרנו. ותהני ממנו ומהתקופה הזאת.

 

אלא אם כן את (או בעלך) מעשנת\לוקחת תרופות חזקות וכאלה דברים.

 

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t660398#7337467

למי שזה חשוב לה לקבל הנחיות יותר הנחייתיות...

אז להקפיד לישון בשמיכות נפרדות, כרית רחוק מהראש שלו, הוא צמוד לקיר, פנים שלי לכיוונו= שכחתי משהו?

אגב,ף ראיתי שכתוב שטמפ' חדר צריכה להיות 16-18 מעלות, אבל בעלון של הטיפה כתוב 24... זה רק מראה כמה גישות שונות יש...

16-18 מעלות...

שלאימא יש אינסטינקט טבעי והיא לא תתהפך על התינוק.

אבל לאבא אין, כשהוא ישן הוא לא יודע מה נעשה איתו ואז יש סכנה שהוא יתהפך על התינוק ויחנוק אותו ח"ו- והיו סיפורים...

התינוק בתוך מרחב אינטימי לעצמו, מוגבל בגבולות ברורים ותוחמים ולידך קרוב מספיק.

 

אם בעלך יכול לוותר על נוחות המיטה - תחברי ואז לבך יהיה שקט יותר. (מיטה אחרת/מזרון על רצפה)

 

בכל מקרה - מזל טוב לך. בריאות ונחת.

 

 

אה, ואגב-

ניסיתם לשאול עריסה מיד שרה? זה תמורת פיקדון שמחזירים ואם רוצים -הופך בסוף לתרומה (לא חובה). זה לארבעה חודשים.

פשוט אין לנו מקום לעריסה. אנחנו עוברים דירה בסוף החודש ב"ה והבית מלא בקרטונים...

סליחה על ההפחדה אבל זה באמת חמור - כריות יוצרות כיסי פחמן דו חמצני, וזה בדיוק מה שמוביל למוות בעריסה ברוב הפעמים... תינוק צריך לישון במקום פתוח, מאוורר. לכן גם אמבטיה של עגלה לא מומלצת. וגם מגן ראש לעריסה.

שיישן בין אמא לבין הקיר, ותקפידו על כל ההנחיות. ושיהיה במזל טוב!

של העצבים מהצירים. זאת אומרת שלא משנה מה תעשי לרגליים זה לא יעצור את הציר.

ממליצה לחזור למיון כמו שהרופאה אמרה. אל תפחדי! להיפך, הם שם כדי לעזור לך.

 

תעדכני מה קורה איתך

יש עוד מישהי עם עוד כיוונים?
ישנתי בלילה עם רגליים מורמות, עזר קצת.
מה עוד?
תודה תודה

גם אם זה רק חשש לצירים, סעי למיון! את לא רוצה להתחרט על כך!

 

שיהיה המשך הריון תקין ובריא! לידה בזמנה וידיים מלאות!

 

(אין שום עניין לטפל בכאבי הרגליים, אם הבעיה האמיתית הם צירים שעלולים ח"ו להוביל ללידה מוקדמת)

בעזהי"ת

 

יש פה מישהי מהפורום שמתפעלת גמ"ח של המכשיר. 

[שמים קונדום מעליו ואז זה נשאר סטרילי..]

מישהי יודעת?

יפעת כתבה שיש לה, אבל הוא לא פנוי החודש.

ההודעה האחרונה שלה היא מלפני כמעט חודש

מישהי יודעת איך אפשר להשיג אותה?

אולי מישהי ששאלה מהגמ"ח  ויש לה את המספר?

 

תודה!

היא כותבת בפורומים סגורים,

אני אנסה גם לקרוא לה

בהנקה...

 

טיפולי פוריות עלולים להשפיע על התוצאה...

וגם הנקתי בשכיבה וישנתי עם הילדה הרבה פעמים...
הכל בתחום הזהירות ועם השגחה... (לישון בתנוחה פחות מסוכנת וכו')

פשוט כי היא ישנה טוב ולא יכולתי כבר לא לישון...
לפעמים אני מרדימה אותה איתי אבל זה רק בזמנים שאני כבר לא מסוגלת לקום להחזיר אותה למיטה מעייפות, וגם היא כבר יחסית גדולה, ומתהפכת לבד וכאלה

על הבטן, וזאת הסיבה שממליצים להרדים אותם על הגב. מכירה המון שהחליטו בכ"ז להרדים על הבטן.
לגבי לישון עם תינוק במיטה- ההמלצות הם בשום אופן לא לעשות. יש מקרים מאוד בעיתיים. בפועל- עשיתי את זה כמה חודשים. השינה שלי מאוד מאוד קלה, והחלטתי שזה עדיף על פני להירדם באמצע הנקה בישיבה, מה שקרה לי פעם אחת, ונראה לי הרבה יותר מסוכן.

הקטן בן 3 חודשים, וכבר חודש וחצי אני משכיבה אותו לישון על הבטן. הוא ישן נהדר (רק כל בוקר הוא מלא בפיפי ואני שוטפת אותו.. אבל מעדיפה לשטוף אותו כל בוקר ולישון נורמאלי בלילה)

במיטה הוא לא ישן/נרדם איתי. זה הדבר היחידי שידעתי עוד בהריון שלא אסכים לזה כי זה לא מתאים לי.

2. בכוונה. בתנאי שיש תנאים בטוחים. (מזרון שטוח ולא רך מדי, סדין מתוח. המיטה צמודה טוב לקיר.)

יש טענות שזה דווקא בטוח יותר מלהשכיב אותו רחוק מאמא. (איפה בהתהוות? )

יותר מפחיד שהוא רחוק ממני.

 

1. אני אישית משכיבה על הבטן. בעיקר כשהוא לידי.

ללינה משותפת בטיחותית:

 

http://img1.tapuz.co.il/forums/32478323.pdf

 

תיהנו!

 

 

בלילה הוא ישן על הגב, רוב הפעמים אצלי במיטה...
לא חוששת. מרגישה כך הכי בטוח.
אני אף פעם לא זזה באמצע הלילה...
(כמובן שהכל לפי כללי הבטיחות. המיטה רחבה והוא ישן בשמיכה משלו...)
טוב לו וטוב לי. (בן שלושה חודשים, התחלתי בזה כשהוא היה בן חודש בערך...)

אני שמה על הגב, אם מתהפך לא הופכת

הוא ישן רק במיטה שלו

ההמלצה להשכיב על הגב כאשר הפנים כל פעם לצד .. במקרה שהוא מקיא שלא יעשה אספרציה או יחנק חס וחלילה !
כמובן על הבטן מגדיל את הסיכון של מוות בעריסה !!!!!!!!
אני אישית
משכיבה על הצד ובמהמשך שוכב על הגב .. הוא בן חודשיים

ומה הקטע של להשכיב את התינוק לישון במיטה עם האמא ??? איפה הבטיחות פה ?? ועוד איך לא להירדם בזמן הנקה !!!!!!

התינוק הוא באחריותנו המוחלטת ולדעתי כל אחת שבחרה להיות אמא צריכה לעמוד במשימה אין דרך חזרה .. ולחשוב אך ורק על טובת הקטנטנים שיהיו בריאים

אני אישית רכשתי מכשיר שמתריע על הפסקת נשימה חס וחלילהההההההה אבל ככה אני ישנה רגועה .. את המכשיר שמים מתחת למזרון של התינוק ומדליקים כאשר הוא במיטה

רק מה גורם לך לחשוב שמי שלא מסתמכת על מכשירים אלא על הנחיות אחרות היא לא חושבת על טובת הקטנטנים?

את המכשיר זאת החלטה שלי ולא הנחיות

אבל לגבי איך להשכיב זאת הנחיות משרד הבריאות ומחקרים של מוות לעריסה ..

ולגבי להשכיב תינוק במיטת הורים זה גם עניין של בטיחות ..

אני מקווה שאף אחת לא תיפגע ממה שכתבתי .. ולא פעם נתקלתי בנשים שהתינוק החליק להם בין הידיים בזמן שנרדמו בזמן הנקה ואני בטוחה שזה לא בכוונה אבל אנחנו צריכות להיזהר .. למשל אני הייתי שמה משהו לשתות לידי או תזכורת בפלאפון כל 5 דרות בזמן שאני מניקה !
ברור שהעיפות גוברת אבל צריך להיאבק ..

וברור שלא כל מי שמרדימה את התינוק על הבטן אמור לקרוא משהו חס וחלילה .. הרי ידוע שהכי כיף להם להירדם על הבטן .. אבל יש את המקרים שקורים וצריך ללמוד מהם לכן יש הנחיות ויש נהלים

אבל זה לא בהכרח הופך את דעתך לנכונה בלעדית.

לינה משותפת, במיטת ההורים לא הוכחה כמסוכנת יותר. יתכן שלהפך- במקרים מסוימים היא יכולה למנוע מוות בעריסה. במדינות שבהן מקובל לישון עם ההורים אחוזי המקרים של מוות בעריסה הם מאוד מאוד נמוכים, הרבה יותר נמוכים מאשר המקרים בארצות המערב שבהן לתינוק יש מיטה משלו.

 

לגבי השכבה על הבטן- אין ספק שזו הנחיה לגרמה לירידה משמעותית במקרים של מוות בעריסה. יחד עם זאת, יש עוד גורמים שעליהם משום מה פחות מתריעים. למשל- תזונה מתמ"ל ולא הנקה, השכבה בחדר אחר ולא ליד האם.

אז  בבקשה, לפני שאת טוענת לחסר אחריות של אמהות פה, כדאי לך לדעת שיש כאן אמהות מנוסות, מלומדות ובקיאות. ולא פחות אחראיות ממך.

סך הכל ציינתי עובדתי והנחיות וכל אחת שתעשה מה שהיא רוצה :
הנחיית משרד הבריאות ואני מצטטת : יש להשכיב את התינוק על הגב לכל שינה: שנת לילה ושנת יום
יש לשים לב שכל המטפלים בתינוק: הורים, סבים, מטפלת, מעון וכד' מקפידים על השכבת התינוק אך ורק על הגב בשעת שינה ולא על הבטן.

לגבי שינה באותה מיטה : גם מצטטת
מומלצת שינה באותו החדר עם התינוק אך לא באותה מיטה
שינה משותפת באותו חדר מהווה גורם מפחית סיכון. שינה במיטת מבוגר מעלה את הסיכון לחנק משמיכות מרובות, שמיכות פוך, כריות ובמבני  אדם.


לא צריך לקחת ללב הסבתא של סבתא של סבתא של סבתא לא נראה לי שהיא ידעה מה זה משרד הבריאות וכל אחת הניקה והאכילה וגידלה ילדים איך שנוח להן אז מי שרוצה ללכת לפי הספר בבקשה מי שלא נוח לה ולא טוב לה אז גם בבקשה

רק רציתי להבהיר שאי אפשר לקרוא למי שלא פועלת ע"פ ההנחיות הללו "לא אחראית".

אם את רוצה להעמיק, את יכולה להאזין להרצאה הזאת על החשיבה שמאחורי ההנחיות, מפי פרופסור ארטור אידלמן. בגדול נראה שהמצב הוא כזה:

שינה עם ההורים *מעלה סיכון למות עריסה* כשאחד ההורים מעשן (אפילו אם הוא לעולם לא מעשן בחדר השינה, ואפילו אם מתקלח ומחליף בגדים לפני שנכנס לחדר. זה מאוד רציני, ההשפעה של עישון ), או משתמש בסמים או באלכוהול; כשהמזרן במיטת ההורים רך, כשהסדין במיטת ההורים לא מהודק, כשיש להם במיטה שמיכת פוך והרבה כריות.

שינה עם ההורים *מורידה סיכון למות עריסה* (כלומר בטוחה יותר משינה נפרדת) כשהתנאים הנ"ל לא מתקיימים, ובעיקר כשמדובר בתינוק יונק.

משרד הבריאות נמצא במלכוד, כי אם ייתן הנחיה מורכבת מדי הסיכוי שיישמו אותה קטן (אפילו להנחיות הפשוטות מאוד שלו הרבה הורים לא מודעים), ולכן כנראה בחר להתייחס למצב הנפוץ יותר, שבו מתקיימים לפחות חלק מהתנאים שהופכים את השינה המשותפת למסוכנת יותר. כיוון שאצלנו ב"ה אין עישון ויש הנקה, בחרתי להקפיד ששאר התנאים יתקיימו אצלנו, כך ששינה משותפת אצלנו היא בטוחה יותר משינה נפרדת, ואנחנו נהנים ממנה מאוד (לחלק מהלילה).

 

 

1. לדעתי אין בעיה אם גם את ערה וכל כמה זמן בודקת מה אתו

 

2. זה קורה לכולנו מרוב עייפות אני הייתי שמה כרית/ כרית הנקה מסביבי ואז אם נרדמים התינוק יותר גבוה  ולך קשה לזוז

וחוץ  מזה האינסטינקט חזק ומיד מתעוררים מכל פיפס

 

בהצלחה

אבל כן קצת לחוצה, אףפעם לא השכבתי על הבטן, מזהירים על זה כל כך הרבה, אז אמרתי שזאת ההשתדלות שלי, עכשיו הקטנציק למד להתהפך והוא ישן רק על הבטן ואני בלחץ, כי הוא גם לא רוצה מוצץ...

אז זה כבר בסדר לתת להם לישון על הבטן...

 

בלילה כבר אין כח וסבלנות לנענע את המיטה...

(במיוחד שהיא כל כך סקרנית...על הבטן היא לא רואה הרבה ונרדמת כמעט מיד....)

 

יש פעמים שאני מרדימה על הבטן והופכת אחרי כמה דקות...

אבל אז לפעמים היא מתעוררת...

 

אהה ותודה על התגובות 

אח שלי נפטר מוות בעריסה כשהוא היה על הגב ( ועם מוצץ!! שההמלצה היא שמוצץ מונע!) אז פשוט רק תתפללו וה' ישמור לכן על הילדים..

חוצמזה שהבן שלי לא ישן על הבטן וגם לא ממש על הגב..

יש לי שלושה בנים

את כולם הרדמתי על הבטן בהתחלה. בהמשך זרמתי עם ההעדפות שלהם.

כל ילד והסגנון שלו.

באופן כללי אני לא מקפידה על הכללים של משרד כלשהו בגידול ילדי ובחיים בכלל.

אני משתדלת להיות קשובה לאינטואיציה שלי כאם וכאדם

 

וזו העיצה הטובה ביותר שאני יכולה לתת לך.

 

תלכי עם הלב שלך, תראי מה נכון לך, מה נכון לילד

ותתרכזי באמירות ועיצות שמחזקות את הבטחון שלך

ומאפשרות לך למצוא את דרכך שלך.

 

ואולי לא כדאי לתת במה בלב שלך להפחדות למינהן.

 

אם הדברים שכתבתי מהדהדים לך

אני גם רוצה להמליץ על ספר שאני אוהבת:

"תינוקות באופן טבעי" אפשר להזמין באינטרנט.

 

הצלחה רבה, ותהני מהדרך

 

 

האמת היא שבחלק ניכר מהזמן הילדים נרדמו עלי, במנשא

זה נח במיוחד כשהם פצפונים. לשיקולך

עם התינוק אחרי הנקה.זה כיף ומקל אך בהחלט סכנה וכך גם שינה על הבטן.

שווה שיהיה פחות נוח אך גם פחותמסוכן

כדאי לארגן מראש תנאים בטיחותיים לשינה משותפת.

זה נורמלי לגמרי שהוא נעלם ואז חוזר. ככה זה אחרי לידה.. הפכפך.

אני היתי 3 שבועות ב7 נקיים..

שיהיה בקלות ובמהירות. זה קשה..

לי לקח חודשיים וחצי לטבול.

 

זה קשה, אבל בע''ה יעבור!

הדם.

תראי לרב ולתכי לבודקת שתראה אם יש פצע.

והפצע עושה לי יותר מקצת דם לפעמים הרבה בניגוב וממש אדום.

 

לכי לבדוק.

 

אני ממש אוהבת עדשים. אבל אמרו לי להימנע כי זה יעשה לפיצית גזים...
כדי לנסות?

בעזהי"ת

 

אפשר לנסות אם יעבוד גם פה..

שעועית, אפונה וכד' בהקפאה. כדאי!!

אוף.. למה רק אצלי כשאכלתי שעועית הפיצית התפתלה כמו שמעולם לא?

המון בהצלחה.

ראית על צבעוני?

יש סכוי שיתירו לך! מנסיון.

קרה לי פעמיים אחרי טבילה.
בפעם הראשונה סתם אסרתי את עצמי מחוסר ידע.ובפעם השניה הרב התיר.

כמובן שזה תלוי במקרה. אבל תנסי.
לרופאה לא היתי ממהרת.
אם הרב מתיר- אל תלכי. כי אם תבדוק אותך ותראה דם זה יאסור כי זה כמו בדיקה פנימית.
אם אתם במילא אסורים אז זה לא משנה.

נשמע לא הגיוני לדמם כל כך הרבה יש בתי הוראה שהם שולחים לאישה מטעמם להיבדק

 

{ יש אחת בבני ברק}

אולי פצעת את עצמך ?

בהצלחה רבה

לבדוק.
מקודם לא שמתי לב שמדובר בדימום רב מהרגיל.

בכל מקרה כדאי להתיעץ עם רב שמבין.

אולי כדאי לך. אם למשל היא רואה פצע אז זה משנה את כל הסיפור.

ויש פצעים שמדממים כמו מחזור לפעמים.

אל תהססי- תתקשרי לרב ותשאלי אותו.

שבוע שעבר והיו כתמים (שהרב התיר) אבל היא אמרה שלא תקין כ"כ הרבה אחרי הלידה ואחרי תהליך מסויים שעברתי אז אם יש דימום להגיע אליה דחוף..

הבן שלי כבר בן שבעה חדשים. חמוד וחייכני (ב"ה אלף פעמים!) וגם לי גילו סטרפ B בשתן. אז קודם לא לדאוג!

כשתגיעי לחדר לידה תיידעי את כל מי שאת מדברת איתו: מיילדת בקבלה, רופא, מיילדת בחדר לידה וכו' שגילו לך סטרפ בשתן (חשוב להדגיש שבשתן, זה נחשב יותר ודאי מאשר בבדיקות דם) ותקבלי אנטיביוטיקה דרך הוריד. (אני חושבת שהיא תקפה ל4 שעות ואם זה נמשך אז מקבלים עוד מנה. לא הגעתי לזה ב"ה ).לאחר הלידה (לא מיד, אצלי זה היה למחרת) יבדקו גם את הרך/ה הנולד/ת ויוודאו שהכל בסדר. רב הסיכויים שהוא/היא לא יצטרכו דבר.

יש הרבה מאד נשים נשאיות של הסטרפ ומקבלות אנטיביוטיקה בכל לידה.

חוצמזה תגשי לרופא. לי נתנו אנטיביוטיקה לחמישה ימים כשגילו את זה.

ואז אין סכנה לעובר כמובן שצריך לזכור לאמר את זה למיילדת רופא וכו'.

לא אחרי שקראתי למה זה יכול לגרום. 

רופאים נותנים אנטיביוטיקה  (לא בשלב שלך, בערך בשבוע 30, ואח"כ בודקים האם נפטרנו מהחיידק), דברי עם הרופא שלך...

 

ניתן לנסות גם פרוביוטיקה! (אם את לוקחת אנטיביוטיקה, זה ממולץ בנוסף...)

 

אם לא מצליחים להיפטר מהחיידק, פועלים פי שכתבו לך... (אנטיביוטיקה בחדר לידה), ואם ח"ו לא מספיקים לקבל לפני (במקרה של לידה מהירה), מטפלים התינוק אחרי! בע"ה הכל יהיה בסדר!

 

שיהיה בשעה טובה!

לסטרפטוקוקס הזה יש נטיה לחזור... אם תטפלי עכשיו יש סיכוי סביר שיחזור לפני הלידה...

לא מטפלים לפני, עד כמה שידוע לי משום שכמעט תמיד זה חוזר.

בעיני, כדאי לנסות ...

ואם החיידק נעלם, להמשיך לבדוק כל שבוע עד הלידה (וגם לקחת פרביוטיקה...) 

אז אין טעם

הרופאה הקודמת שלי, שהיא רופאה גם בשערי צדק, ממליצה לטפל באנטיביוטיקה במקרה של גילוי בשתן, ואם המשטח הנרתיקי וגם בדיקת השתן יוצאים שלילי (במועד סמוך ללידה), אין צורך באנטיביוטיקה בלידה...

שמעתי (מיועצת הנקה שהיא חברה) על מציאות כזו...

אם אנחנו מדברות על אותה הבעיה, הקביעה ש"היא לא תוכל להניק בהנקה מלאה לעולם" לא מדוייקת...

 

בכל מקרה, זו תופעה קיימת, ונדירה!

אם אני יכולה לעזור, בשמחה!

את יכולה לומר לי מי זאת יועצת ההנקה הזאת? מחפשת יועצת שמודעת לכך שיש מציאות כזאת, גם אם זה נדיר..

אפשר באישי. ממש תודה!

לחפש ביביסיטר ושתצאו אחרי הטבילה לטייל. לגבי קיצור דימום איני יודעת. אני מאמינה שצריך חודש וחצי לפחות לתת לגוף להתנקות מעצמו, ואז לחשוב על אופציות לזירוז ניקוי הדם מהגוף.

תשתי מיץ לימונים.
אפשר מ3 שבועות-חודש אחרי.
זה רק מזרז את יציאת הדם לא כולא אותו בפנים.

לגבי המקווה-
זה גם מתוק לחוות פתאם לחזור אחרי מקוה כמשפחה..
סה'כ אפשר לתת חיבוק לידו..
אם מתחשק לכם לצאת אז תזמיני ביביסיטר ותשאבי אם את מניקה.

או שחורים? וממה זה יכול לקרות הריח זה נורמלי??

בעיקר באזורים דתיים...

יש גם בסנטר פארם בסנטר 1 למשל...

לק"י

בזמן שמותרים- לא רצוי לשים מגינים לבנים.
כי אם יהיה עליהם כתם בצבע בעייתי- זאת בעיה (לפחות לפי דעות מסויימות).

לק"י

ואני מניחה שגם בהריון עלולים להיות כתמים בכל מיני צבעים..
אז לא הייתי לוקחת סיכון.

ואם יש כתמים חלילה זה אוסר כשזה על לבן ועל צבעוני זה יותר קל להתיר.

שאין בעיה עם מגן תחתון לבן גם בימים שמותרים.. כתם עליהם לא מטמא כיוון שזה לא בד

זה שהיא הולכת לפיו, לא? סתם חבל על הטרחה.

אגב רק על בד זה אוסר, לכן עושים בדיקה עם בד כותנה. כל משהו אחר לא קביל לזה.

לכן אם היא רואה על משהו שהוא לא בד- קרי, מגן תחתון (שזה רשת עם משהו כמו צמר גפן מתחת)

זה לא נחשב.

 

אבל אם יש דעות שונות- פשוט לבדוק מה כתוב בספר שלפיו היא הולכת.

 

בהריון מאוד תתיכן חולשה של שרירי ריצפת האגן שמובילה לבריחת שתן...

מדברייך נראה שזה המצב...

זה לא נשמע חמור, אבל כדאי לטפל בכך...

 

יש תרגילים לחיזוק שרירי רצפת האגן (חפשי בגוגל, אם את מעוניינת)

אם זה לא עובר כמה שבועות אחרי הלידה, כדאי לפנות לפזיוטרפיה (צריך הפניה מרופא נשים)

 

בבריכת בריאות שלמה!

והריון תקין ושמח!

המים פשוט בורחים ממך החוצה.

כשהתארגנתי ליציאה לבית החולים.
עד שבעלי הביא לי אותו הרטבתי את הרצפה בלי שליטה...

יש מצב להרגיש לפני שזה הולך לקרות??

לי זה התחיל בלילה/לפנות בוקר. אז אני לא יודעת אם יש תחושות מקדימות, כי ישנתי לפני כן...

והאזור מתחתיי נרטב.. לא היו מים בהסטריה (אבל מצד שני הייתי כבר כ"כ מטושטשת שיש מצב שכן ולא שמתי לב..) בכולופן לא הרגשתי כלום לפני..

מה אני עושה אם זה קורה לי בעבודה.

אני מסמיקה רק מלחשוב על הפוזה...

ובכל הלידות שלה היא לקחה שבועיים חופשה מראש ליתר ביטחון
לא צריך להגזים,
מהניסיון שלי הטפטוף מתחיל בהתחלה בקטן, ותוך כמה דקות מתגבר (אולי אצל אחרות זה אחרת, לא יודעת...)
גם בהמשך, אחרי הזרימה הגדולה, היו הפסקות בין לבין.
כך שאת יכולה להספיק למהר לשירותים ואז לתכנן את המשך דרכך...
בהצלחה!


[שלא תאלצי לחוות את זה לעולם, אבל הפלה ועוד במקום ציבורי זה יותר נורא, למזלי החלטתי באותו ערב להישאר בבית ולא ללכת...]

על ההפלה,
לא רציתי להלחיץ או להכניס רעיונות לדברים רעים...
זה פשוט היה כאב נפשי לא פשוט, ורציתי לשפוך:'( אבל ה' ברחמיו ריכך את המכה ונתן לנו הריון חדש זמן קצר לאחר מכן.
רק בריאות!
ואל תילחצי!
הכל מושגח מלמעלה רק לטובתנו, ומתי שיהיה- יהיה ודאי טוב!

אני ממש לא הייתי לוקחת סיכון....

בכניסה לשם כתוב שאסור לאישה בהריון??

אני בשלב שעדיין לא רואים ושואלת כי באמת אין לי מושג מה מותר ומה אסור.

ואם קורה משהו גם אם לא קשור להריון הם בעצם לא אחראים עליך.

 

ובעקרון בהריון עדיף לא לעשות דברים שאפשר ליפול בהם או לקבל מכה וכד'.

וגם דברים שכוללים קפיצות זה מסוכן.

ובקייקים זה יכול לקרות. יש לפעמים אזורים כאלה עם סלעים שהקייק קופץ וכאלה.

פעם שטתי בקייק ובלי כוונה בגלל איזה ענף נפלתי למים איפה שהיה זרם די חזק וגם סלעים ולא יכולתי כבר לחזור לקייק. זה היה די מלחיץ...

ואם רואים עליך אז לא יתנו לך להכנס לדעתי.

כל הבאסה...
גקוזי יכול להיות בעייתי וגם עוד אטרקציות...

אפשר ליפול/להחליק

ולקבל מכה בבטן מהרבה דברים..

 

נראה לי שעדיף להתאפק קצת

לא ידעתי שיש עם זה בעיה אז טוב שאמרתן!

וזה קצת באסה אבל העיקר שאני ברוך ה' בהריון!!ושזו הסיבה שאני לא יכולה להיכנס!

לגבי אורך צוואר אני לא זוכרת בדיוק מה תקין בשלב הזה אבל זה כן התקצרות כלשהי ומה שחשוב זה אם זה אורך עיקבי או שזה ממשיך להתקצר...

מתחת ל-25 זה קיצור, אז כמובן מומלץ לשאול רופא אבל אני משערת שתקבלי זריקה להבשלת ריאות ואם יש צירים גם תרופה להרפיית הרחם ותתבקשי לנוח ולעקוב (ככה בכל אופן היה לי רק שזה התחיל בשבוע 27)

בהצלחה!!

בינתיים יש לו מספיק מקום בשביל להסתובב סחור סחור.