פורום הריון ולידה (עמוד 4864)

טוב עשית.

תשכבי עד שהלחץ/תעוקה חולפים. שכיבה מוחלטת.

אם הם חלילה מתגברים גשי להיבדק.

לחשוב איך להוריד הילוך ולא להתאמץ בהמשך יהיו הנסיבות  אשר יהיו.. 

בשורות טובות.

פעם שמעתי מאדם ששאל את הרב בורשטיין של מכון פוע"ה האם מותר להתיר לזוג שיש אלימות בניהם לקחת מניעה לבנתיים...

והוא ענה איזה מניעה - זוג כזה צריך להתגרש!!!

אלימות זה קו אדום ! (אני מבינה שזה אלימות פיזית- וגם עצם זה שברח ככה מהבית לא אומרת שזה לא אלימות!)

חזקי ואימצי !

אל תקשיבי להוריך אולי הם מפחדים שתפלי עליהם - אבל הסבל שלך לא שווה כסף של אף אחד!

את בכיוון הנכון לעניק לך ולתינוק שבבטנך חיים טובים יותר !

או טיפול בסדנא ובהדרכה למניעת אלימות בלי זה אין לחזור להיות ביחד!

או להתגרש!

ואז תקבלי את דמי הכתובה והיה לך גב כלכלי !

וכן גם תקבלי מזונות עבור הילד !

זה שלב קשה אבל אחר כך היה לך טוב יותר , אם זה המצב כרגע!

קו חירום לנשים מוכות באזור שלך... ותמצאי מספר.

בביטוח לאומי ,(כלכלית כמובן) אל תתעכבי  חבל, כל יום שעובר את יכולה לחיות כמו מלכה . (מכירה לפחות 2 מקרוב) בשורות טובות .

יש אירגונים שעוזרים כמו בת מלך,הקו של עזר מציון

חיבוק חזזזזזזזזזזזקקק קודם כל....................! אל תשכחי שאת בת של מלך, אפילו שעד עכשיו היית במקום מאוד לא פשוט- ה' איתך.

אניי יודעת שיש מקלטים לנשים מוכות שאת יכולה לבקש לשהות בהם עד שתקבלי משכורת ראשונה (תצאי לעבוד- יש הרבה עבודות שמקבלים כמו קופאית, או כל דבר אחר דרך כוח אדם) ותוכלי לשכור דירה משלך ולעמוד על הרגליים. ה' יכוון אותך ויצליח דרכך.ליבי איתך!!!

אני מאמינה שהמקלטים האלה זה הפיתרון בשבילך. אני לא יודעת איך מתקבלים לשם,אנסה להשיג לך את המס'.

הנה המס' 1800-292333

אבל תאמיני בכל לב שיהיה לך טוב יותר. אף על פי שעכשיו קשה וחשוך, האור נמצא בהמשך את עוד תגיעיי אליו. את תעמדי על רגלייך ותחיי חיים מאושרים ומספקים. רק תחזיקי מעמד!! יש לך ילדים או שזה הראשון?

אנחנו בכל מקרה פה בשבילך. לכל דבר. אם תרצי לבדר,לפרוק,להיעזר.

מהתגובות של כולן נראה שכן אבל התגובה השנייה היא 

יכול להיות שכדאי לנסות להניק הרבה זמן באותו הצד (ולא להחליף צד לאחר זמן קצר של יניקה).

החלב בתחילת היניקה הוא יותר מימי ודליל ונועד להרוות, בהמשך מגיע חלב שומני יותר ומשביע. יכול להיות שהקטנה שלך אוכלת בעיקר חלב מהסוג הראשון, ולכן לא שבעה.

הפתרון- להניק זמן ממשוך מאותו צד, גם אם הקטנה מראה סימנים שהיא מעוניינת בצד השני, כדאי לנסות לשדל אותה להמשיך עוד קצת בצד הראשון...

בהצלחה!

זה מה שאני עושה, אבל.... זה לא קורה.

(לאחרונה יש בי הרהורים על למה התינוקות שלי היו בכיינים. אולי גם להם לא היה מספיק חלב עשיר? למרות שעלו במשקל יפה, לאחר שנולדו מעל 4 קילו...)

אוףףף. לא יודעת. חשבתי שלאמהות "מנוסות" אין בעיות כאלה של אי וודאות...

מנסיוני הדל, יש עוד סיבות שיכולות לגרום לתינוקות לבכות, חוץ מרעב...

ובאמת, בגידול ילדים יש אי וודאות... בעיני, זה כדי שנתפלל לסייעתא דשמיא  

המון הצלחה!

זו אני, פותחת השירשור

איזה יופי, חזר לי הניק הקודם (איך הוא נעלם מקודם? זה ניראה שיש לניקים חיים משלהם...).

אבל הפל' שלי יצא לחופשה קצרה, והמתכון שם, בהודעה  ששלחה לי חברה.

אשתף אי"ה בהקדם.

מחקרים רבים מראים שבשביל שהחלב לא יספק לתינוק את כל צרכיו צריך שהאמא תהיה בתת-תזונה קשה מאוד. רמה כזאת, לא עלינו, שהשערות והציפורניים נושרות, וברור שאין לגוף עוד מאגרים להעביר מהם לחלב. כל עוד זה לא המצב, אין לך בעיה של "חלב לא עשיר מספיק", והחלב שלך מותאם בול לצורכי התינוקת (אני מצרפת לדוגמה תשובה של ד"ר לייבוביץ בנושא, ואם זה לא מספיק אני יכולה לצרף תשובות דומות של כמה וכמה אנשי מקצוע בתחומים קרובים).

כדאי לחפש את הפתרונות לבכי בכיוונים אחרים

כשאני הנקתי הרגשתי שכוחותי נגמרים נכון שהייתי סופר חלשה אחרי הלידה...

אבל כל פעם שהנהקתי הרגשתי ממש מרוקנת מכל כוח פשוט כאילו אין לי טיפת אנרגיה בגוף והיה כאבי ראש והייתי צריכה לנוח וכו'ץ...

ככה אחרי כמעט כל הנקה (של רבע שעה - עשר דקות)

אז למה זה קורה ?

רוב הנשים שספרתי להם על התופעה אמרו שאף פעם לא הרגישו כך ואפילו יש לי חברה שהיא כמעט בתת זונה והיא מניקה והיא אמרה שזה לוקח כוח לאכול ולהשקיע בתזונה כדי שתוכל להניק אבל בפועל אחרי הנקה היא לא הרגישה חולשה או כאבי ראש וכו'....

אז למה זה קרה לי ?!

כדאי פשוט להשתדל לישון הרבה, ולאכול טוב, לקחת ויטמינים וברזל.

בנוסף , כדאי לך לבדוק אם את אנמית, זה עלול לגרום לחולשה כזו (אני קצת אנמית ולכן מאוד חלשה אחרי הנקות למרות שלוקחת ברזל)

אם את אוכלת אוכל מגוון וישנה מתי שאת יכולה, החלב שלך יהיה מספיק עשיר ויספיק למה שהתינוק צריך.

הנקה לוקחת כוחות מהגוף, כפי שהריון לוקח כוחות. את מספקת לתינוק את המזון דרך הגוף שלך. הויטמינים והמינרלים שלך עוברים אליו, גם במחיר שלך ייגמר.

לכן כדאי לדאוג שלך יהיה מספיק.

אני מאחלת לך הרבה בהצלחה- הנקה היא דבר מורכב, אבל משתלם ושווה לטווח הארוך! (-:

אני לא יודע מה הסיבה לזה, אבל מניחה שיש מי שיודע, ושיש דרכים לטפל. מה דעתך לפנות לפורום של לה לצ'ה ישראל ולהתייעץ? שם הידעניות האמיתיות...

(אם את לא מסתדרת עם גוגל תגידי ואמצא לך)

בהצלחה!

ידוע גם שלשינה טובה ומספיקה יש משקל חשוב בהיווצרות של חלב משביע. וכן גם לשלוות הנפש.

וגם - יתכן שבאופן אישי (או משפחתי) התינוקות שלך מעדיפים חלב שמן יותר. אם הם עולים יפה במשקל אז אל תדאגי מדי,

אבל ניתן "להשמין" את החלב בעזרת אבוקדו למשל. או אפילו תוספת קטנה של שמן זית לתפריט. תראי אם זה עושה טוב.

אין צורך להגזים וגם צריך לשים לב לא להשמין בעצמנו, אבל כמות קטנה לא תזיק.

מה עוד: מעט חמאה מדי יום או מדי כמה ימים. טחינה גולמית מלאה - במידה ואינה נכללת בין הגורמים לכאבים שאת מתארת.

גם קווקר יכול להעשיר. גם מוצרי חלב רזים יחסית.

שמעתי ששתיית בירה שחורה מגבירה מאד את כמות החלב.

מכירה את זה שנערה לא קיבלה עדיין וסת כשכל החברות שלה כבר קיבלו, ואז היא עולה קצת במשקל והווסת מגיעה?

הגוף החכם שלנו לא מאפשר פוריות והריון אם אין מאגרי שומן בגוף, בדיוק בשביל שגם חלילה במצבים של חוסר, מכל סיבה שלא תהיה (גם בחוסר הרבה יותר קיצוני משלך), יהיה מאיפה לכלכל עובר / תינוק שתלוי בגוף האם.

הנה עוד קישור שאולי יעזור:

http://www.iaclc.org.il/188568/%D7%94%D7%A0%D7%A7%D7%94-%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%93%D7%97%D7%A7

איזו התמודדות קשה המקום ינחם אתכם.

בתור אחת שסבלה מעודף משקל, לא נכנסתי להיריון יותר משנה אחרי לידה...

אבל זו לא הסיבה היחידה. זה שכשאין מספיק מאגרים לא יתאפשר הריון - זה לא אומר שכשיש מספיק כן יתאפשר הריון... יש עוד תנאים, ועוד סיבות לאי פוריות. גם עודף משקל במקרים מסוימים גורם לאי פוריות... אבל גורם הרבה יותר נפוץ - קרבה ללידה. זה ממש ממש ממש סביר, בכל משקל שהוא, לא להרות שנה אחרי הלידה. גם יותר זה בסדר... הגוף החכם יודע שהוא מגויס כרגע לטיפול בתינוק אחד, ולא יפנה משאבים לעוד תינוק. מה רבו מעשיך ה' - כולם בחכמה עשית!

מישהי יודעת איך מתקנים את זה?

תודה לכל המגיבות.

לצערי הרב הבנתי שהיא רעבה - מכיוון שאחרי בקבוק של 180 מ"ל - היא ישנה ברצף כמה שעות, או אם היא ערנית - היא רגועה ומשחקת יפה.

לגבי בירה שחורה - חיפשתי באמת על זה אצל האדמו"ר גוגל. לא היה כתוב על זה כלום...

נשירת שיער - יש לי בכ-מ-ו-י-ו-ת מפחידות, אך אין לי בעיה בציפרניים.

זה לא שאני בתת תזונה, ממש לא. אמנם יש לא מעט פעמים שאני מדלגת על ארוחות (ילדים, מלחמה, כולם בבית. אין לי זמן כמעט לנשום), בקושי שותה , שלא לדבר על לנוח, אבל עד כדי כך? אני לא חשה עייפה במהלך היום...

ומה עוד?

פתאום - אחרי שכבר חודשיים אין לי סדקים, יש לי סדקים, שלא נדע!! ממש חתכים.

כבר ביומה הראשון אמרו לי האחיות בבהי"ח שיש לה פה קטן והיא לא מחזיקה את הפיטמה טוב. הייתי אצל 3 (!!!) מדריכות ויועצות הנקה,שלא הצליחו לעזור לי לפתוח לה את הפה, או משהו בסגנון.

ב"ה אחרי תקופה קשה מאוד, נירגעו הסדקים ועכשיו - בום! בבת אחת סדקים שלא מהעולם הזה.

ואני חושבת לעצמי... אולי אני לא אמורה להניק? אולי "רומזים" לי מלמעלה ש...לא יודעת, אולי שההנקה לא טובה לי/לה?

אני כבר לא יודעת מה לחשובבבבב

הרי הסדקים נרגעו לתקופה - סימן שהצלחת להתגבר על הקושי.

נשמע כאילו יש כאן מעגל קסמים: לחץ/לא אוכלים/לא שותים/החלב פחות משביע/ ואז התינוקת לא רגועה/ כנראה יונקת בעוצמה ומתאמצת לשאוב/ ואז מגיעים הסדקים/וכשהם מגיעים - רואים הכל שחור (לחלוטין מובן)/ ועוד פחות חלב וחוזר חלילה.

אולי יועיל קחת פסק זמן, לנשום ולנסות לחשוב איך את מקילה על עצמך.

ב"ה את כנראה חיונית ולא מרגישה עייפות אבל זה כנראה בעוכרייך - בשביל חלב טוב צריך לנוח. להרגע.

וכל העצות שכתבתי (אנונימית) למעלה על איך ל"השמין את החלב.

לא לגבי פותחת השרשור או לגבייך אבל כאמירה כללית - נורא מוזר לי שאת מתייחסת לבקבוק כקל יותר - זה כל כך מסורבל!! (מניסיון של ילדים שחיו על בקבוקים לצערי וילדים שינקו) גם לי היום יש ב"ה כמה ילדים והרבה על הראש חוץ מהתינוק, ואחד הדברים שהכי מקלים זה שהוא על הנקה מלאה,ויורד כל הכאב ראש שקשור בהאכלות... אין לארוז לו במיוחד ציוד כשיוצאים מהבית, אפשר להניק בנוח תוך כדי סיפור לילד אחר או עזרה בשיעורי בית לילדה... והכי הכי חשוב ומקל שלא צריך את כל הכאב ראש האדיר הזה של טיפול בבקבוקים ולמדוד כמויות תוך כדי שהוא כבר רעב ובוכה ולהרתיח ולייבש כל זה (ולא אין מצב שאני מחפפת, מכירה מספיק מקרים). וכמובן שגם הכסף שנחסך - כל שקל חשוב במשפחה גדולה. אז בטח שבמקרים מסוימים יש בעיות וצריך לעבור לבקבוקים, אבל אם מקרה כזה יקרה לי אני יבכה שנוסף לי עול, לא להפך!!

גם אני תמיד מסתכלת על הנקה כ"עול" ועל מעבר לבקבוקים כ"הקלה"

אני אנסה לאמץ את הגישה שלך.

אבל ניכר שאמא ל-7 מעוניינת להשקיע.

במקרה כזה צריך לעשות חשיבה מחדש איך מאפשרים הנקה מלאה עם חלב משביע ב"ה גם במצבים של עומס טכני ונפשי.

ענין של סדר עדיפויות.

וגם אני אמא ל-7 .

ויש עוד נקודה: לא תמיד אפשר לשלב הנקה עם בקבוק. לפעמים כי התינוק לא מעונין להמשיך לינוק כשיש את האופציה של בקבוק ולפעמים כמויות החלב פוחתות מאוד כשמתחילים להוסיף בקבוקים.

כל מה שאני אומרת הוא שהאופציה של הנקה מלאה היא אפשרית גם במקרה שלפנינו אלא שצריך להתארגן אחרת כדי ליצור את התנאים שיאפשרו אותה.

אם כך אז ודאי וודאי שאין לתלות את הבעיה בהרכב חלב שלך (מובן שאת לא בתת-תזונה, ואין שום סיבה שתהיה בעיה עם החלב) - אלא בתפיסה הבעייתית שלה, שכנראה לא מאפשרת לה לקבל היטב את כל הטוב שאת מייצרת לה (והבשורה הטובה היא שלמרות זאת הגוף שלך לא 'התייאש' אלא ממשיך לייצר בכמויות גדולות כמו שתיארת!).

את מתלבטת אם הדבר הנכון הוא להמשיך במצב כזה או להרים ידיים, ובזה אין לי איך לייעץ - כל אחת והאפשרויות שלה, רק את יכולה לשקלל את התועלות והמחירים מבחינתך, ובך בחר ה' להיות האמא, כלומר המוסמכת לקבל החלטות כבדות משקל כאלה לתינוקת הזאת. את תדעי מה נכון לכן. אני מחזקת אותך בכל החלטה.

אם ההחלטה תהיה להפסיק, על רקע של שפע חלב כמו שאת מתארת, צריך לעשות את ההפסקה מאוד הדרגתית, שלא יתפתחו דלקות חלילה.

אם ההחלטה תהיה להמשיך, הכיוונים שאני חושבת עליהם הם:

1) לנסות סגנון שנקרא הנקה אינסטינקטיבית (זהירות! תמונות לא צנועות. אבל טקסט חשוב).

2) לבדוק אם יש לשון קשורה שמפריעה בתפיסה (יש בארץ כמה רופאים מומחים בתחום).

3) למצוא עוד יועצת הנקה, אחת מומלצת, בעלת הסמכה IBCLC, ולקוות שהיא תצליח לאתר את הבעיה ולעזור... אני מכירה המלצות חמות מאוד על עדי יותם.

בהצלחה יקרה!

מתחיל עכשיו שבוע עידוד הנקה בינ"ל (נראה לי שזה משהו של פעם בשנה) וראיתי עכשיו שבמסגרתו קופ"ח כללית מציעה כל מיני שירותים בנושא בחינם. אולי משהו מזה קרוב אלייך ויתאים לך, וכך תוכלי לחסוך את העלות של עוד ייעוץ? הנה הרשימה: http://www.clalit.co.il/he/pregnancy_and_birth/breast_feeding/Documents/breastfeeding.pdf

אם ברשימה הזאת אין שום דבר שמספיק קרוב אלייך, את יכולה לחפש אם יש עוד מי שמציע ייעוץ חינם בשבוע הזה (טיפת חלב? ליגת לה לצ'ה? שווה לגגל ולבדוק).

כ"כ הרבה תמיכה! יש לי ממש גוש בגרון ודמעות בעיניים.

אניפתאום מבינה כמה חשובה תמיכה ואמפתיה!! תבורכו.

בהתהוות - תודה רבה רבה רבה על הקישור. זה ממש נותן לי תקווה להמשיך להניק.

היום בצהרים פתאום נפל לי האסימון, כפי שאמרה התהוות: הקטנטונת לא תופסת טוב - מה שיוצר אלצה מציצה ולא הנה, ולכן היא לא מקבלת מספיק חלב!

השאלה היא מה לעשות? איך לנסות את השיטה הזאת של ההנקה עם הסדקים (שכבר הרבה יותר מזה).

האם זה נכון שאם לא אניק ביום-יומיים הקרובים (אשאב את מה שיש) - אפשר לחזור לתפוקת חלב מלאה (מווו. אני מרגישה פרה...)?

לא קראתי את כל השרשור, אלא חלקו, אבל אולי יעזור?

לי זה הציל את ההנקה,

עם תינוקת קטנה שלא עלתה במשקל, לא תפסה נכון,

לא הסכימה לינוק אלא רק בקבוק...

וכמובן- כאבים קשים של תחילת הנקה ותפיסה לא נכונה... (עד דם)

הרבה לנולין בין בין ההנקות, ללכת כמה שאפשר בלי חזיה

ולהניק עם קונכיות הנקה.

היתרון בקונכיה- עוזר להם לתפוס בערך כמו בקבוק.

לגבי הגברת חלב- אצלי מאד עזר מנוחה ורוגע.

ולתוספי אוכל: כדורי חילבה, ויטמילק ובירה שחורה.

אם זאת התעמלות שהיית רגילה לעשות לפני ועד ההריון והיא לא דורשת ממך מאמץ פיזי נידי , ניתן להמשיך את ההתעמלות בהורדת מינון מאמץ ו במתינות כו' 

אם ההריון בסיכון או יש איזשהו ממצא אחר לא כדאי

ואם ההתעמלות האומנותית כוללת קפיצות וגילגולים , לא כדאי כלל , פגיעה בבטן יכול לגרום להיפרדות שליה חלילה,וקפיצות זה גם מסוכן

- הכותבת איננה רופאה/אחות רק לפני מה שאני למדתי מספרים ואינטרנט-

גם קפיצות, כמו שגמזו כתבה.

הכי טוב לברר עם המורה.

אם זה לא קרה להן בעבר.

אבל מי יודע...

נולדה עם משקל מצויין אבל זזה בכל דבר לאט רק עכשיו בגיל שנה היא מתחילה קצת לזחול

אני חושבת שאת לא רוצה להילחץ מללדת הרבה לפני התאריך

לא לכולם יש מזל כמו שלי היה היא תינוקת רגילה לגמרי

היום כולם עוברים פגיה זה מה שאת רוצה?

תרגעי את הכסף שמגיע לך את תקבלי עשיתי את החישובים האלה

בסוף נולדה לפני הזמן ילדתי עוד בעשירי של החודש יום קבלת המשכורת

תרגיעי ותאחלי לה/לו להיות את הזמן המתאים לו

גם לתינוק בריא בעז"ה (וגם לכסף)

אהיה זכאית רק אם מאוחר, לקראת התאריך ואני בהחלט מקווה ללדת כמה שיתר מאוחר.. 

גם אני לא סיימתי תשיעי וגם שלי איטית מאוד בהתפתחות

בשעה טובה.

בייביסיטר? לשעות הצהריים לפחות, שתוכלי לנוח. 

זה נראה לי דיי מעייף...

אני בלי ילדים עדיין ועוד די רחוקה מהשבוע שלך וקשה לי לעשות עבודות בית 

זה אכן קשה...

מכירה מקרוב מאוד

תתפללי לד' שיקל מעלייך את צער ההריון, ותוכלי לטפל בילדים בנחת.

אם זו אפשרות- לי מאוד עזר מזגן דולק, רוב שעות היום והלילה...

16 קילו, זה סביר. תלוי בהרבה גורמים... אם התזונה בריאה, זה בסדר גמור

לפעמים הגוף צריך קצת זמן להתאפס על עצמו...

בהצלחה!

יכול להיות שזה דימום של תחילת הריון?- לי ב"ה לא היה אין לא יודעת באמת להגיד...

אולי פצע?- בודקת טהרה...

והייתי הולכת להיבדק אם זה ממשיך..

יומיים אחרי טבילה, גם אם נניח שהיתה הפריה, זה מאוד מאוד מוקדם לדימום השתרשות...

זה כבר ממזמן הגיע לחלב וכבר עבר.

למשל אני יודעת שההמלצה כששותים יין זה לא לשתות 2 לפני הנקה. יכול להיות אבל שבגלל שזה אלכוהול זה שונה.

אישית אני יודעת שכשאני שותה חלב (הבן שלי אלרגי רק לחלב נוזלי) אחרי הארוחה הבאה הוא פשוט צורח.

אלא אם כן אכלתי ממש לפני ההנקה ואז הצרחות מתחילות אחרי ההנקה הבאה.

מקווה שיכולתי לעזור

אני גם לא אכלתי מוצרי חלב מאחרי הלידה, ופעם אחת ניסיתי בבוקר לאכול יוגורט, ורק בערב ראיתי שינוי ברור בהתנהגות שלה (וזה היה די ברור שמשהו מציק לה, ולא אכלתי שום דבר אחר חדש באותו יום).

לדעתי אם יממה אחרי האכילה אין שום תגובה- אז זה די ברור שזה כבר לא מציק לה.

ובנוגע לשאלה השניה הייתי אומרת תשובה דומה- לחשוב מה היה חדש באוכל שלך ביממה האחרונה.

גם אני עדיין סובלת מזה מאוד.

בקשר לביצים עדיף שלא למרות שיש שאומרים שביצים עם חותמת מאושרות זה בסדר, אבל היום יש הרבה זיופים וכו'.

אני בכל אופן מחמירה על עצמי. אני זוכרת שבהריון הקודם ביום שחזרתי מהבית חולים בעלי הכין לי ביצת עין כפולה, זה היה טעים

תכיני או תקני סודה ותסחטי קצת לימון לבפנים... זה אמור להקל.

אם את לא אוהבת מוגז אז אפילו סתם מים עם לימון- זה לא פותר את הבעיה אבל מקל לפעמים.

יש לזה משהו בריא, לא זוכרת  מה.

אני הרבה הרבה מאחוריך וכבר אין לי סבלנות..

אז את יכולה להרגיש בנוח עם זה.

מעבר לזה אין לי ממש עצות - אם יש לך טיפה זמן פנוי תנסי לקרוא או לראות סרטים, זה מסיח את הדעת. בעצם, גם אם אין זמן אפשר..

התקופה הזו מתישה וקצת לא נעימה... הבטן מכבידה... החום והמצב הבטחוני לא מוסיפים....

אני מציעה לך לעשות דברים שאת אוהבת- ללכת לבריכה, לקרוא, לצאת בערב עם הבעל, לסרוג ודברים אחרים שעושים לך מצב רוח טוב.

באמת בסוף זה קשה ואין סבלנות, אבל זה עובר ושוכחים את זה.

נסי גם להעסיק את עצמך ולא לחשוב על הלידה המתקרבת... אחרי הכל, עכשיו יש קצת יותר זמן משיהיה אח"כ.

ב"הצלחה יקרה!

ובדיקת דם גם משהו כזה.

אולי איזה יומיים לפי שעוברים שבועיים.

ואת יכולה אח"כ לעשות בדיקת דם.

אישית הבדיקה הביתית לא עבדה עלי וב"ה בבדיקת דם התבשרנו בשורות טובות

זה בודק כל מיני הורמונים...

אבל את יכולה להתקשר למוקד רפואי ולהתייעץ עם אחות- הן תמיד יודעות.

 בהצלחה!

שבשום אופן אסור לטבול בגלל זיהום.

היה ברור שאני לא אלך, יום קודם החלטתי שאולי כן אעשה מאמץ ואשאל.

שאלתי 3 רופאים וכולם אמרו לי פה אחד שמותר לי ללכת למקוה. (רופא אחד חילוני, רופא אחד חרדי ורופאה)

בכוונה הלכתי לשלשת האפשרויות, חרדי שמבין מה זה מקווה, בת שהיא כביכול יותר מבינה בנשים כי הסברתי לה בדיוק.. ורופא גבר.. לכולם הראתי את מקום הניתוח, וזה היה בעקרון חבוש אבל אמרו לי כולם שמותר!!! אז כמובן הלכתי.

לא מבינה איך הסתמכתי על הבית חולים שאמרו בודאות אסור ללכת למקוה.

ותגיד לי אם זה כסתח או לא כי ההוראה היא לשטוף את המקום הרבה

הבעיה היא לפעמים הלכתית- אם עוד יש שם תפרים שצריכים להוציא.

אנסה גם מחר בבוקר, אני לא ראיתי סיכות ואמרו לי לחזור עוד שבועיים,

יש לי מן חוט לבן כאילו ממש תפרו לי את הטוסיק

ודברי עם אחד הרבנים שייעץ מה לעשות - 02-6515050

יש לי חוט כזה לבן לא רואה סיכות השארתי להם הודעה

היה לי לפני כמה שנים מצב דומה והרב התיר לי לטבול עם הסיכות מהניתוח.

הלכתית קיבלתי תשובה עכשיו אני צריכה שרופאת המשפחה תסתכל ותקבע

אפשר גם את המספר בבקשה?

האם ללכת לפי התאריך של הווסת או לפי האולטראסאונד,כי יש פער??

כי גם אצלי זה ככה והאמת שאני לא יודעת מה לענות לך.

הרופאה אמרה לי לחשב לפי הוסת והטכנאית אולטראסאונד אמרה לי לפי האולטראסאונד.

אז יצאתי מבולבלת.

אבל מה שכן כשהתקשרתי לקבוע תורים לשקיפות וסקירה תמיד שאלו אותי מתי היה התאריך של הווסת האחרונה אז כנראה שלפי זה קובעים.

תודה על התשובה..אשמח לעוד בנות מנוסות!

אצלי תמיד העובר בא"ס גדול בשבועיים לפחות מהתאריך-

אבל התאריך שלי הוא הנכון!!

לי יש פער יותר גדול.

הרופאה שלי אמרה לי לספור לפי האולטרסאונד, וככה גם ספרו רופאים אחרים שהייתי אצלם (והייתי הרבה אצל רופאים שונים/ ממומחים/ בתי חולים)

תשמרי את האולטרסאונד שבו ראו את הפער, לפעמים כשיש שאלה האם לתת זירוז בלידה זה חשוב.

זה 140 ש"ח

או מענק לידה שזה 1751 ש"ח

שזה ממוצע 3 חודשים אחרונים.

לנו היה עם חום 39.5 הרופא ממש לא התרגש (דוקטור מתי ארליכמן)

היא 3 ליטר ... בכל מקום שחיפשתי באינטרנט מומלץ 2 ליטר מים ועוד ליטר נוזלים שבאים מאוכל...

היה לידי קבוע בקבוק של 1.5 ליטר והייתי דואגת לסיים אותו, כך הייתה לי בקרה על עצמי.  יש ברשת הרבה מאמרים בנושא, תקראי קצת אולי זה יוכל לעזור לך. זה למשל: 

http://www.meyeden.co.il/article.asp?page=live_water

זה מכשיר שמיועד להקל על כאב הצירים.

עוזר במידת מה... יש נשים שממש אוהבות אותו.

מתאים גם ללידות חוזרות.

בהצלחה!

אפשר להשתמש בו לאורך כל הלידה, למרות שמשלב מסוים הוא כבר לא ממש משפיע...

אני הייתי איתו, ולא הרגשתי שעזר לי. ההתעסקות בזה הסיחה טיפה את דעתי אבל אני לא חושבת שהיתה ממש הקלה בכאב.

דיברתי עם נשים שילדו עם ובלי, ואמרו שהמכשיר הקל עליהן.

לא בטוחה ממש במחיר, אבל זה הטווח.

היא אמרה לי שזה עוזר מאוד בהתחלה, אך בפירוש לא עוזר לצירי לחץ.

אבל היות ולא נגמר כל הכוחות בצירים ההתחלתיים יש יותר כוח להתמודד עם צירי הלחץ.

פעם ראשונה שאני שומעת על דבר כזה

הרעיון של זה הוא שיבוש גלי הכאב שהגוף משדר למוח.

מדביקים על הגב 4 מדבקות ובכל פעם שמתחיל ציר לוחצים על כפתור והמדבקות- האלקטרודות מתחילות לעשות כמין עיסוי עדין בגב.

מדברים על זה נפלאות, באמת אשמח לשמוע תגובות מי שניסתה.

אני לקחתי מגמח ב-50 ש"ח

עזר לי עד המעבר לאפידורל (לנסיעה, קבלה וכל השלבים שלפני האפידורל)