פורום הריון ולידה (עמוד 4897)

המשך הריון בריא וקל, בלי תופעות לוואי !!

אמא שלי לא מנעה ולא נכנסה להריון בגלל ההנקה אחותי חשבה שגם אצלה זה יהיה מניעה ובאמת היה אחרי הלידה הראשונה.. בלידה השניה היא נכנסה להריון כשהתינוק היה בן חודשיים!! אז לדעתי לא לסמוך על זה..

 

אחרי לידה ראשונה לא מנעתי, ולא קיבלתי עד שהפסקתי להניק (גיל שנה)

 

אחרי לידה שניה גם לא מנעתי ונכנסתי להריון תוך כדי הנקה (תכלס- גם בגיל שנה)- כל השנה גם לא קיבלתי ובסביבות גיל שנה קיבלתי וישר נכנסתי להריון.....

 

עכשיו אני מונעת

במקרה שאת יורדת בשבוע 20 זה מאוד לא תקין. לדעתי תפני לרופא/ת נשים שלך. יש תרופות שבמקרים כאלה נותנים.

פראמין, זופרן, עוד תרופה חדשה של הסופר פארם (שעזרה לכמה ימים ולא יותר, ועלתה 300 ש"ח!)

 

הייתי אצל הרופאה, היא ראתה שירדתי ואמרה שמכיוון שזה יחסית ירידה קטנה (בערך 300 ג' לשבוע...)אז זה לא כזה נורא...

ושהיא מקווה שאני אפסיק להקיא...

את הראשונה שאני מכירה שיותר מסכנה ממני בהריון. 

אני מניחה שהתרופה שאת מתכוונת אליו הוא דוקסילמין ופרודקסין? כי זה מה שמציל אותי (גם כעת בחודש שמיני).

 

הלוואי והיה לי מה להציע לך. אני גם מקיאה עדיין, אבל הרבה פחות. וזה ממש קשה שהמצב כ"כ נורא עדיין. לי הייתה ממש קפיצת התקדמות בשבוע 25 בערך, שהבחילות ירדו רק לערב. מקווה שזה מה שיקרה לך גם.

אם את לא בתת משקל זה לא נורא.
ואני ירדתי 3 קילו ב3וחצי שבועות בגלל בחילות עם בקושי הקאות.
אני מתכוונת בביקור הבא אצל הרופא לבקש מרשם לפארמין או משהו שאצליח לאכול.
האחות אמרה לי שזה לא נורא כי יש לי קצת משקל עודף אבל שאקפיד על אוכל.(ושאני אשמור שאחרי ההריון לא אעלה את זה בחזרה והיא נרגעה רק אחרי שאמרתי לה שגם בעבר ירדתי בהריון)

כל עוד את לא יורדת מידי והעובר מתפתח ואת מרגישה בסדר זה לא נורא שאת יורדת.
אני מאוד מקווה שבשקילה הבאה שלי לא ארד שוב ברמה כזאת כי אז האחות באמת תשגע אותי.
מה שאני עושה זה דואגת שיהיה בבית אוכל קל להכנה ושטויות ומתי שאני מסוגלת לאכול אני אוכלת מה שיש ומה שבא.
נכון זה לא בריא לאכול כל היום שניצל קנוי ובסקוויטים אבל זה בטוח עדיף מכלום.
בימים שאני מרגישה טיפה יותר טוב אני מבשלת מה שאני מסוגלת ואוכלת את זה גם בימים שאח"כ.

בס"ד

 

בשעה טובה יקירה, ואל תשכחי שבסוף זה נגמר והכל שווה את האוצרון הקטן...

מעכשיו הבעל טועם ראשון 

כל הזמן קורה לי שאני מתלבטת אם זה מקולקל או שזה ההריון והבחילות

עד עכשיו זה היה למזלי מההריון (נתתי לבעלי לטעום)

זה לא קריטי אם אין משהו מיוחד, ככה אמר לי רופא נשים מומחה להריונות בסיכון.

או שיש או שאין ביוץ

יש מחזור חלש- שהמחזור ההורמונאלי שלך לא מתנהג כרגיל, ההורמונים לא מספיק כדי שיהיה ביוץ, וגם לא כדי לעבות מספיק את הרירית- ולכן אין דימום חזק.

 

מומלץ להתיעץ עם רב כי לעיתים זה נשאר בגדר כתמים ולא אוסר בכלל.

אבל נראה לי שבכל מקרה את לא צריכה להיות אמא "מאביסה". גם כי זה משבש את הרגלי האכילה שלה, שנשמעים די טובים, וגם כי זה יכול להפוך לה את האכילה לדבר מעצבן ומעיק ואז המצב עוד יותר יחמיר.

לפחות את הגישה החיובית הבסיסית שלה לאוכל כדאי לשמר.

ובנוסף- עוד כמה שאלות:

גם את או בעלך הייתם כאלה קטנים ורזים?

ההתפתחות שלה תקינה לגילה?

היא אוכלת כמויות סבירות לגילה?

 

כי לפעמים הגודל (או הקוטן) הם גנטיים, והילד קטנצ'יק אבל בריא לגמרי.

ולגבי הרופא- הוא לא הפנה אותך לבדיקות כלשהן? אולי יש איזו בעיה שגורמת לזה, שרצוי לעלות עליה.

 

אגב, בתי השלישית עלתה 3 קילו בלבד מגיל חצי שנה ועד גיל שנה ו8. אמנם היא גבוהה ושמנמנה, אבל לא תמיד אי עלייה במשקל מעידה על בעיה.

יש רופאים שאומרים שצריך לחכות, ויש רופאים שאומרים להפך שדווקא יש סיכוי טוב להרות ישר אחרי הפלה.
אני אישית נכנסתי להריון ישר אחרי ההפלה.

אבל (!!!) אנחנו לא יודעים למה הרופאה אמרה לך את זה!
יכול להיות שספציפית לך עדיף באמת לחכות כי יש איזה שהיא בעיה רפואית, ויכול להיות שזאת סתם גישה שלה.
אז אסור לקבל עצה מהפורום אם את לא יודעת למה היא אמרה לך את זה!

לרוב מייעצים לחכות מחזור אחד כדי להיות בטוחים שהכל בסדר. יש גישות היום שאפשר מיידית לנסות שוב. על זה את צריכה להתייעץ עם הרופאה שלך

 

ובלי קשר- לא בטוח שהריון חדש יגרום לכך שהכל ישכח. איבדת משהו. מותר לך להיות עצובה. זה מצב לא פשוט.

זה כל כך קשה! באמת.

דבר ראשון שה' ישלח לך כוחות ואמונה.

ותדעי-
יש גישות שונות בין הרופאים לגבי אחרי הפלה.
חלק אומרים לחכות מחזור אחד. וחלק אומרים הפוך-שאין בעיה לנסות מיד.ויש אפילו סבירות להפקד כי הגוף פורה.

זה פשוט גישות שונות. ואין לדעת אם יש מסקנה אחידה.
אז תקשיבי ללב..

ואמנם לכל אחד יש את הסיפור שלו..ואין להסיק מסקנות..

אבל רק כדי לעודד-
אני מחזיקה כרגע בחסדי ה' נסיכה קטנה מהריון שהתחיל שבועיים אחרי הפלה...אז כן זה אפשרי

ואני מבינה אותך.

ומקווה לבשר בשורות טובות עוד החודש..

הסיבה העיקרית שיש לי חשש מהלידה היא בגלל הסיבה הזו.

גם אנחנו נמשכנו עם זה חודשים.
אבל בסוף זה קרה...
אני זוכרת את זה כל כך בחדות,
אחרי שחיכינו כל כך, זה היה ממש כמו להתחתן מחדש, והרבה הרבה יותר מכך, בגלל שהקשר הנפשי הרבה יותר עמוק.
שוה כל רגע של ציפייה לדעתי, במיוחד לאחר התקופה הארוכה של ההריון שבה היינו מותרים תמיד...
(ולקראת התקופה של ההנקה)
בהצלחה!

תחזיקי מעמד

מתפללת בשבילך שיגמר בקרוב ממש

התייעצתם עם רב? זאת תקופה ארוכה ולא פשוטה

התינוק שלי עוד מעט בן 4 חודשים ורק לא מזמן טבלתי.

תאמיני, זה בסוף יגיע!

התקופה הזאת הייתה ממש קשה, אבל כשזה היגיע אני מרגישה שהקשר שלנו רק התחזק.

 

בהצלחה!

וכדאי תמיד להיות בקשר עם רב ולספר בדיוק מה המצב שלכם.

 

אתן ממש מחזקות ונותנות לי כח!!

אנחנו כל הזמן בקשר עם הרב שלנו.
פשוט לצערי נחתו עלינו מלא סיבוכים בדרך..
שאריות שלייה, מחזור ועוד כל מיני..
מן הרגשה שכל הצרות נופלות עלינו וזה פשוט לא נגמר..

עברתי את הטראומה הזו אחרי הלידה הראשונה,

ארבעה חודשים של ייסורי נפש..

ארבעה חודשים של לילות מלאי דם ודמע.. 

 

כאב לי מאוד לקרוא את המילים שלך, הדמעות זורמות בלי שליטה... 

רק מלהיזכר ברגעים בהם נשרפתי מגעגועים עוברת בי צמרמורת,

נואשתי לחיבוק, אפילו חיבוקון אחד קטן, כמו שלא נואשתי למשהו מימי...

והוא עמד כל כל קרוב, כל כך רוצה למחות את הדמעות, לעטוף ולאמץ אל חיקו, וידיו היו קשורות... אוהווו קשורות...

 

מציעה לך מעומק הלב שלושה דברים:

1. להתמקד בחשיבה שכל יום וכל שעה את זוכה למסור את הנפש על קדושת החיים!!! זה לא פחות נשגב מלמסור את הנפש ולמות חלילה על קידוש ה', זה יותר!!!

2.לפנות למכון פועה. אצלי הגיעה הישועה דרכם, ועוד לפני הישועה- לאוזן הלכתית קשבת, רחומה, שכאבה יחד איתנו.

3.תכתבי, תפרקי, יש לך כישרון כתיבה והבעה מדהים, נצלי אותו כדי לפרוק ולהרגיש טוב יותר.

 

מאוד עוזר ההזדהות והמילות חיזוק..
שלך ושל כולן!!
לא חשבתי שאקבל פה כל כך הרבה כח!

אתן מדהימות!!

מקווה שאעבור את התקופה הזאת בקרוב.. למרות שכרגע זה לא נראה ככה.. :'( :'( :'(

את לוקחת משהו למניעה?

חשוב מאוד לנסות ולברר מהמקור הדימום כעת. סיכוי גדול שיש מה לעשות!

 

ושוב, לא מתאפקת, לפחות אני יכולה- 

רק שאני מקבלת מחזור והוא מאחר בשבועיים ואני מניקה מלא חצי שנה

אם כן תבדקי גם בבדיקת דם

ויכול להיות שבהנקה המחזור יגיע בצורה משובשת

תעשי בדיקת דם, אבל יכול להיות שזה לא הריון אלא פשוט תופעות הורמונליות שקשורות להנקה

בין הראשונה לשני... עייפות מוגברת וחוסר חשק שלי להניק גרמו לי לנחש שזה זה.

בדיקת דם אישרה לי את זה...(לא בעד בדיקות בייתיות יקרות)

כהמשך לשאלתי בהודעה הראשונה- אתמול בבוקר ראיתי כמה כתמים אדומים, חשבתי שהתחיל מחזור סוף סוף אבל הדימום לא ממשיך כבר יום שלם....

מה אתן אומרות?- זה הגיוני למחזור ראשון? או להנקה?

יש סיכוי שזה היריון וכדאי ללכת לבדוק (זה יכול להיות מסוכן הדימום אם זה היריון?..)

 

יש לציין שכמות החלב יורדת... אבל הבנתי שזה קורה גם במחזור וחוץ מזה הילד כבר גדול....

ועוד משהו- כל הבדיקות הביתיות מראות שלילי....

 

תודה למגיבות....

ואולי הקטן לא רצה לינוק כי צומחות לו שיניים?

הבדיקות הביתיות מראות שלילי כי ההורמונים של ההנקה משבשים אותן

רק בדיקת דם תתן לך תוצאה אמיתית

זאת אומרת - הרדמה חלקית של החלק התחתון של הגוף. ובדרך כלל גם היא זו שעדיפה - כי אז את יכולה לשמוע ולראות את התינוק שלך מיד כשהוא יוצא (מהרדמה מלאה לוקח זמן להתאושש - שגם זו סיבה לא לבחור בה).

אבל אם את מרגישה שאת לא מסוגלת לעבור את חוויית הניתוח, ומעדיפה "לישון" כל אותו הזמן, אז אולי את יכולה לנסות לבקש אותה. אבל לא יודעת אם זה מקובל.

בכל אופן, אם הניתוח הוא אלקטיבי (מוזמן מראש), נראה לי שאפשר לתכנן את החוויה שתהיה נעימה יותר - אפשר לדבר מראש עם המנתחים, יכול להיות איתך מלווה מטעמך בחדר הניתוח, וגם עצם ההכנה הנפשית תורמת לרוגע. (אני עברתי ניתוח חירום, אך התכוננתי מראש לאפשרות של ניתוח - זו הייתה לידת תאומים - כך שאמנם נותרה לי טראומה, אך לא חזקה כל-כך).

בהצלחה!

קראתי על כל כך הרבה תופעות לוואי של אפיודרל

 

וגם מגיסתי עברו 12 שנה עד היום מרגישה רעד מסויים באיזור הזריקה

 

אז אולי ספניאלית טובה יותר?

חשבתי שאת שואלת על ההבדל בין אפידורלית למלאה.

אולי כדאי להתייעץ עם רופא או מישהו שיודע.

לפעמים זה באמת נמאס...

אז אולי לחפש חומר באינטרנט?

(פשוט נראה לי שהרדמה ספניאלית היא פחות מוכרת, ולכן פחות יוכלו לענות לך כאן. אבל אולי תכף יבואו המומחיות).

 

רוצה לבוא מוכנה כמה שיותר...

מן הסתם כשתגיעי להכנה לניתוח יסבירו לך על הסוגים אם זה נתון לבחירה לא?

 

בכל אופן נדמה לי שאולי זה שתי הרדמות די דומות. נדמה לי ששתיהן זה משהו שמזריקים בגב וכו'.

לא חושבת שאם יש תופעות לאפידורל אז לספינלית אין את התופעות האלה.

רוב האנשים גם אולי לא מודעים בכלל שזה שני סוגים וקוראים להכל אפידורל. אז התופעות שאת שומעת לא בהכרח מעידות על אחת מהן דווקא.

 

בכל מקרה בד"כ התופעות הן לא כאלה קשות.

נכון שזה לא דבר נעים אבל גם בלידה רגילה יש כל מני דברים שנשארים אח"כ זמן מה וגורמים אי נוחות (כמו תפרים למשל).

העיקר שעוד מעט תהיי אחרי הכל בע"ה : )

חששות בלי סוף.. אי אפשר לתאר!

מקומית מומלץ.
לי עשו ספינאלית. הזריקה כואבת. וגם מידי פעם יש לי כאבים מקומיים שם, אבל זה טןב שזה מתעןרר בהדרגה, ולא מיד מתחילים כאבים חזקים מידי.

באפידוראל שקיבלתי בלידות היה הרבה יותר קל.

 

לא היתה לי אופציה לבחור ובגלל בעיה שהיתה לי היה צורך בהרדמה מלאה.

כששמעתי ממש התבאסתי שלא אוכל לחוות כלום מהלידה אבל אח"כ ב"ה שמחתי כי לא ידעתי אם אוכל לעבור חווית ניתוח כשאני ערה. בכל אופן זה מאוד אישי.

אני יודעת שרופאים לא ממליצים לעשות הרדמה כללית אם אין צורך...

 

שיהיה בהצלחה רבה! זה עובר וב"ה הכי חשוב זה המתנה הנפלאה שמקבלים

 

כל הברכות!

 

פשוט מאודדדדדדדד חוששת מההשלכות של אפידורל בגלל זה מעדיפה הרדמה מלאה

 

 

גם אני נגד אפידורל והייתי שמחה ללידה טבעית בלי השלכות וכו' - אבל זה בעולם אידיאלי...

בגלל אילוצים כאלה ואחרים בסופו של דבר קיבלתי אפידורל 3 פעמים וב"ה ב"ה היה בסדר.

לא נעים, אבל בחישוב הכללי עדיף מדברים אחרים חמורים יותר. סה"כ זה היה למטרה טובה - בסוף קיבלתי תינוקת חמודה...

 

אף אחד לא יגיד שלא יכולות להיות השלכות אבל גם להרדמה מלאה יכולות להיות כאלה.

אפידורל יכול לגרום לבעיות אבל ב"ה שהמציאו אותו למתי שבאמת צריך.

את גם לא חייבת להחליט מראש. תראי כבר מה ימליצו לך.

בניתוח אחד שעשיתי הייתי עם אפידורל אבל הוא לא השפיע מספיק מהר כנראה והרגשתי עדיין שנוגעים בי והייתי די לחוצה מהעניין ורצו כבר לנתח אז בסוף הרדימו אותי הרדמה כללית.

בקיצור תלכי לניתוח ותראי איך זה יהיה.

גם המרדימים ימליצו לך על זה.

למה עושים הרדמה כללית-

*ניתוח דחוף ואין זמן לתת אפידורל ולחכות שישפיע

*יש בעיה ספציפית לאישה הזו לקבל אפידורל

* האישה מבקשת כי היא מעדיפה ככה מסיבותיה.

 

אפידורל יאפשר לך להיות ערה כשהתינוק יוצא, לקבל אותו למגע ראשוני עוד בחדר ניתוח,להתפלל תוך כדי ולהיות מחוברת לתהליך.

הרדמה מלאה זה אם את מעדיפה שלא

 

מבחינה רפואית עדיף הרדמה חלקית על הרדמה מלאה זה אין ספק.

מבינה?

סליחה על הבוטות- אפשר לא להתעורר מזה.

 

לכל דבר יש סיכון!!!!

 

תשקלי עם הרופאים מה הכי פחות מסוכן והכי נכון לך!!!

הרדמה מלאה! התעוררתי הכל בסדר! שום תופעות אחר כך

רוב הנשים עוברות גם את האפידורל בשלום
אין סיבה הגיונית לחשוש מהאפידורל יותר מאשר מהרדמה מלאה. לשניהם עלולות להיות תופעות לוואי או סיבוכים, ובשניהם זה ב"ה נדיר.
אם את לא מנועה רפואית (על זה צריך לשאול רופא) מלקבל אפידורל, אין לך סיבה לחשוש ממנו. בע"ה הכל יהיה בסדר.

גם לאפידורל וגם להרדמה כללית יש השלכות וסיבוכים הרדמה כללית נחשבת יותר מסובכת ויותר עלולה להסתבך מהאפידורל לפי מה שידוע לי לפחות... (אני מכירה כמה וכמה סיפורים של השלכות של הרדמה כללית שונות ומשונות לאפידורל יש השלכות מוכרות יותר כלומר יודעים יותר מה יכול לקרות.. )

וכמו שאמרו לך, גם להרדמה כללית יש תופעות לוואי והשלכות.

 

כששוקלים זה מול זה הרדמה חלקית (אפידורל או יותר מדויק הרדמה ספינאלית בניתוח קיסרי) בטוחה יותר מאשר הרדמה מלאה.

בהרדמה כללית את חשה מיד את כאב הניתוח כשאת מתעוררת, אין מה שמרדים את המקןם.

בבהרדמה מקומית התחושה חוזרת בהדרגה- וזה נסבל הרבה יותר.

תשאלי בקופה איזה רופא שיניים מקבל פעוטות,

כי מישהו צריך לטפל בו.

בס"ד

 

לי היה רק בהריון הראשון ובאחרים לא...

 

ו-הי לך! בשעה טובה! איזה יופי!

וכמה נורא זה יהיה לחכות עד יום חמישי הבא?

ובכל מרפאה, אל תדחי, יקירתי!

תרימי רגלים כמה שיותר. את תשימי לב להבדל

היא עוד לא יודעת לשבת בלי תמיכה, יש לנו מצוף אבל זה ממש לא יציב, היא מתהפכת ממנו (אני בחיים לא מקלחת אותה לבד, תמיד בעלי איתי, מחזיק אותה בשתי ידיים שלא תתהפך..). מה עוד אפשר?

זה נראה קצת כמו הנדנדה של התינוקות ויש לזה ואקום ואפשר להושיב אותם...(לא ניסיתי כי הבת שלי גם מזה הייתה יוצאת)
יש דפני עם זה עוזר...
אפשר פשוט לתמוך בה בעצמך...

לא צריך להניח על כלום. אם היא יושבת כבר אז מושיבים אותה. אם לא, אז תתמכי בה עם היד שלך.

 

והכי נוח היה לי (אל תצחקו עלי...) - קניתי דלי פלסטיק פשוט, קצת גדול, את מושיבה את הילד בפנים עם רגליים מקופלות,

ככה הוא לא יכול לזוז יותר מדי וזה גם חסכוני במים...

 

והאמת שכרגע אני מקלחת סתם בכיור כי משום מה הגברת שלי מפחדת מכל צורת רחיצה אחרת.

נראה לי שכל חווית האמבטיה של הילד נעלמת בתוך דלי פלסטיק שא"א לזוז בו

לנו זה היה כיף. ואפשר לשחק עם המים גם שם.

שלה. (להניח על הריצפה). ואז זה כמו גיגית קצת ארוכה.

ותשתמשו בטוש כדי לקלח אותה..

 

או שרק אני לא הבנתי מה הבעיה?  

את שמה על את התינוקת וזה ממש מחזיק אותה טוב

 

וכשהיא יושבת בצורה יציבה, מוצאים גם את הדפני.

 

אני מקלחת ככה את הגדול- בן 2.5, וזה לא נראה לי צפוף.

עשיתם הכנה ללידה?
כדאי להתכונן ללידה להבין את ההשלכות יתרונות חסרונות של אפידורל ולהחליט בלידה.
ממה את בדיוק מפחדת?

לקחתי ב3 לידות ובאחת לא הספקתי וסבלתי...כמובן יש לו גם חסרונות אבל את לא חייבת להחליט עכשיו. תראי בזמן אמת אם את רוצה. אני ממש ממליצה, זה ממזער את הכאב ואת פנויה לנשום קצת, להרפות, לנוח, להתפלל... זה משחרר אותך מהסבל...

איך המורה שלי אמרה? צריך לברך עליו "בורא פרי אפידורל"...אפידורל= ללדת עם חיוך.

בסד

ואז להחליט בישוב הדעת אם כן או לא

פתרון מעשי.

זה מעולה שתהיה לך בראש האופציה המרגיעה הזאת ששמה אפידורל.
בדיוק עבור זה הוא קיים.

רק שהענין האמיתי פה הוא הפחד מות הזה מלידה.
כולן מפחדות!זה טבעי. גם בלידה עשירית.
אבל את מגדירה את הפחד יותר מפחד רגיל..

תשבי ותבררי לעצמך-
-למה את כ'כ מפחדת?
מה המשפט שהפחד אומר לך כשהוא מדבר?
- ממה בדיוק את מפחדת?
-מה יכל להרגיע ולעזור לך בנקודות מהן את חוששת?

תעשי זאת-
לבד בכתיבה או בהתבודדות, עם בעלך יחד, בקורס הכנה, או עם חברה/אישה חכמה..
תעשי ברור ועבודה מול הפחד.תפרקו אותו לגורמים.
אפשר לבא גם ממקום אחר ללידה.
טבעי לפחד.אבל לא לבא מכווצים.

ובאמת תזכרי שהאפידורל קיים ויכל לעזור.

ואם זה מעודד-
ילדתי לפני חודש.בלי אפידורל. ואני שיא המחכה ללדת שוב!!ממש בא לי. את הכאב שוכחים מהר.זו חויה עוצמתית ומיוחדת.

התחלתי עכשיו קורס הכנה ללידה ואחד הדברים הראשונים שהיא ציינה זה שנשים באות ללידה עם פחד. מה שלא אמור להיות!

פחד רק מכווץ את השרירים ולא מרפה אותם. ופחד יכול לגרום להרבה בעיות.

 

לדעתי כדאי לך ללכת לקורס טוב שיכין אותך לקראת הלידה בצורה הכי טובה בשבילך וכדי שלא תבואי כ"כ מפוחדת ללידה.

נראה לי שכן אפידורל או לא אפידורל זה לא הנקודה כאן.

שיתן לך כלים להירגע בשעת המתח, שיוסיף לך ידע כי כשהולכים אל הלא נודע זה ממש מפחיד. וגם שתהיה בו הכנה רוחנית ובטחון בה', כי זה ממש חשוב להגיע ככה ללידה... לדעת לדבר עם ה' בשעת המשבר ולבקש ממנו עזרה ורחמים. זה מרגיע... 

אותך. יש אנשים שיכולים מאוד להפחיד....

לי אחרי 2 סיורים בבתי חולים היו סיוטים בלילה... צריך לדעת למי להקשיב, ולדעת שהכול מה'.

שיהיה בהצלחה

גם אני הגעתי ל3 הלידות שלי עם המון פחד בלב, ונכון שלידה זה מפחיד ונכון שזה עלול להיות כואב, אבל זה עובר!

והתינוק נשאר שלך  לתמיד!!

אבל כמו שאמרו כאן- אפשרי בהחלט גם בלעדיו.. אני לקחתי ומודה על כל רגע.. זה נתן לי זמן לנוח. להתפלל ולהרגע.. וגם כשלקחו אותי לניתוח הייתי מאוששת הרבה יותר..

כדאי שתבדקי את הנושא של הפחד  בלי קשר לאפידורל.

אולי באמת בקורס הכנה טוב.

 

אפילו בשביל להצליח להתמודד עד לאפידורל, שלפעמים זה יכול לקחת זמן.

 

דרך אגב, לי היו 2 לידות מדהימות ממש, ובכלל לא מפחידות. יש דבר כזה!!!

ואחת קצת יותר כואבת, גם היא בלי אפידורל, וגם ממנה התאוששתי ונשארתי עם אוצר וללא טראומה...

לא יודעת אם היא עובדת במכבי.
שרון וולפמן
אם את רוצה פלאפון שלה שלחי לי מסר.

מירי רווה
מקבלת בפיזיומקס בהוד השרון.
ממש מקסימה!!

09-773-0673

ואם את מחפשת עידוד/לפרוק את ממש מוזמנת...
אני חזרתי לבית חולים שבועיים אחרי הלידה בגלל סיבוכים שלא נגמרו, הייתי מאושפזת שבוע בלי פיצית והיה אסור להכניס אותה למחלקה אפילו...

הרבה בריאות וחיזוקים!!

כי זה קצת מלחיץ מה שאת כותבת על האפידורל..

 

אם לקחתי אפידורל בלידה אחת והכל היה בסדר, זה אומר שאין לי את התופעה הזאת או שזה לא מחייב?

מזל טוב!! כל הכבוד לך שאת ממשיכה לשדר אופטימיות

אבל לא הסכמתי לעשות את הטיפול כי אחד הרופאים אמר לי שכדאי לחכות כי הסיכונים 

הם אותם הסיכונים כמו בהזרקת האפידורל.

בלידה הבאה חשוב שתספרי את זה למרדים אם תחליטי לקחת שוב, כי זה יכול להעיד על כך שהחלל האפידורלי

אצלך קרוב יותר לחלל השני ששכחתי את שמו וחשוב שהמרדים יזהר מאוד כדי שלא יקרה שוב.

לי זה עבר לבד אחרי 8 ימים.

יעבור בעזרת ה'. בשורות טובות בקרוב! 

רפואה שלמה בריאות איתנה אממןןןן בקרוב בקרוב הכל נגמר ואת תהיי בבית עם האוצר..

ממש צריכה לברך שעשה לי נס במקום הזה ב"ה השתחררנו ושתינו מרגישות נפלא ב"ה
לכל מי שהבינה לא נכון- לא מתחרטת לרגע על האפידורל!! כשנגיע בעז"ה לכתוב את סיפור הלידה תבינו.. והבית חולים היה מדהיייים! צוות נפלא! וממש אין צורך לחשוש.. זה לא קןרה הרבה..

כל אחד נזקק לפעמים לעידוד-

ב"ה שיש את הפורום הזה!

ואווירה ממש נעימה!

כיפאק לתחיה ויפעת.. וכיפאק לנשים המדהימות שבפורום!! !