פורום הריון ולידה (עמוד 4896)

זה שלושה ימים עובר

השאלה אם את אותה המשחה יכול לרשום לי גם רופא רגיל

מישהי יודעת לענות לי?

לדעתי פדיחה ללכת לרופא משפחה בעניין הזה.

אני לקחתי בגילאים כאלה פשוט עם אטמי אוזניים, להשתדל שלא יהיה מתחת לרמקול. 

מישהי יודעת אם יש משהו אחר שיכול לעזור נגיד רעש חוץ מאטמים?

הם בצבע כתום זורח בתוך קופסאת פלסטיק עם עטיפה בצבע כחול קוני בכל סופר פארם ודומיו...

את התינוק זה יכול לשבש- הרעש, מליון אנשים, ואת תהיי מוגבלת יותר בריקודים ובסתם פטפוטים.

 

השלב המאד חשוב להנקה עבור התינוק (כמובן לא בכל מחיר) הוא עד גיל שלושה חודשים.

אח"כ יש חשיבות לנסות עד גיל חצי שנה.

וכמובן- מי שמצליחה אח"כ- כמה שיותר- יותר טוב.

לא מספיק הבנתי במה זה כרוך מצידך, אך אם מדובר בהשקעה ברמה סבירה,

לדעתי חשוב לסחוב ולהתאמץ עד גיל שלושה חודשים.

אח"כ תתחילי לשלב בהדרגה מטרנה- ותראי בנחת איך הולך

אולי בסוף ילך לך בקלות שילוב של הנקה חלקית עם מטרנה וכך תרויחו.

(גילוי נאות: גם אצלי בילד הראשון ההנקה ממש לא הלכה

והקרבתי הרבה מידי....

בילד השלישי כשהחלטתי שהנקה לא בכל מחיר 

ועדיף אמא שפויה,

וכל פעם כשהרגשתי שזה מעיק- נתתי בשמחה מטרנה,

דווקא אז הנקתי הכי הרבה....)

אם ההנקה עד כדי קשה- עדיף שתשמרי לפחות על חלקה מאשר שתוותרי עליה לחלוטין.

כי הנקה היא מאוד מאוד חשובה. למערכת החיסון, לקשר בין האם והתינוק ולעוד הרבה דברים.

תנסי להשלים 3 חודשים, יש סיבה בגינה חופשת הלידה היא כ-3 חודשים ורוב הנשים בנות ה-50+ הניקו 3 חודשים.

אם את מצליחה לסחוב יותר, מה טוב. 

ההמלצה של משרד הבריאות היא לפחות עד גיל חצי שנה כיוון שאז התינוק מפתח מערכת חיסונית חזקה מספיק יחסית ופחות זקוק להגנה של האם. 

ההמלצה של משרד הבריאות היא לפחות עד גיל שנה. מתוכה חצי שנה הנקה מלאה, ואח"כ שילוב ארוחות מוצקים.

אבל אי אפשר לכתוב איפה היא, כי אצל כל אמא היא ממוקמת במקום אחר. כל אחת והנסיבות שארגן לה הקב"ה - התמיכה שיש או אין מסביבה, המחירים של ההתמודדות, הדברים האחרים שצריכה לסחוב על גבה תוך כדי...

 

אם הדבר שאת מחפשת כאן הוא תמיכה, תמיכתי נתונה לך במאה אחוז, על כל החלטה. רק את מכירה את עצמך, רק את יודעת איפה עוברים הגבולות שלך, ומאיפה זה כבר מתחיל להיות מגזם וההפסד עולה על התועלת. אני אתך לגמרי.

 

אם חוץ מתמיכה את באמת מחפשת גם מידע, יש לי הרבה מה להגיד. אבל שקלי אם את רוצה לקרוא את ההמשך. אני לא משוכנעת שאני כשלא הינקתי הייתי רוצה לקרוא לעומק על הפער בין הנקה לתמ"ל. אם המידע באמת משמעותי לבחירתך - קראי, אם בעצם כבר החלטת שהדבר הנכון בשבילך הוא להפסיק ואת רק מחפשת תמיכה - עזבי. למה סתם לצבוט בלב. (אני פונה בזה גם לאחרות שקוראות - מי שעושה לה רע לקרוא, שלא תקרא בבקשה. אנא אל תקראו ותכתבו לי שעושה לכן רע לקרוא. אני כותבת רק למי שמעוניינת לדעת.)

 

כתבת שלא נשארים על ילדי תמ"ל סימנים. השאלה היא למה את קוראת סימנים. לרוב אלה לא סימנים שכתוב עליהם בטוש זוהר "עקב מתן תמ"ל". האמת היא שכשבוחנים את הילד הספציפי, כמעט כמעט אף פעם אי אפשר לדעת מה נגרם מחוסר הנקה ומה לא. למשל כשלילד שלי היו דלקות חוזרות ונשנות באוזניים - איך אפשר לדעת אם זה היה נחסך ממנו אם היה יונק או לא? אפשר לדעת רק שאחוז דלקות האוזניים גבוה יותר אצל לא-יונקים. אפשר לראות הבדל עצום כשמסתכלים על אוכלוסייה של אלפי אנשים - אי אפשר לדעת שום דבר ודאי כשמסתכלים על ילד אחד. אז בסופו של דבר הוא נאלץ לעבור ניתוח, ואחריו עוד אחד, וברוך ה' הבעיה נפתרה. אז היית אומרת שנשארו עליו סימני אי-הנקה או לא?

הקטע הוא שדלקות אוזניים היא רק צרה אחת, קטנה יחסית, מהצרות שהנקה יכולה למזער סיכון אליהם. הנה הרשימה שמובאת במדריך של משרד הבריאות: "דלקת אוזן תיכונה בתינוקות;  זיהומים במערכת העיכול;  זיהומים במערכת הנשימה; אן-אי-סי בפגים;  תסמונת מוות בעריסה;  השמנה בילדים;  יתר לחץ דם בגיל מבוגר;  אטופיק דרמטיטיס;  אסתמה בילדים צעירים;  בנוסף, באמהות מיניקות פוחת הסיכון לסרטן השד, סרטן השחלות וסוכרת סוג 2"

 

אז כן, לפעמים הנקה יוצרת הבדל גדול מאוד, ולפעמים לא עד כדי כך - אי אפשר לחזות מראש עם אילו אתגרים בריאותיים הילד יצטרך להתמודד בהמשך חייו.

 

אם תבחרי בסופו של דבר שעדיף לכם כרגע לוותר על ההנקה, יש לי שלוש המלצות חמות:

1) להפסיק בהדרגה, בקצב שהגוף מאפשר (בכל פעם לוותר על עוד הנקה רק כשהגוף כבר התרגל לגמרי להנקה הקודמת שוויתרת עליה), שחלילה לא תסתבכי יותר בדלקות מעבר למה שאת כבר סובלת.

2) ללמוד היטב את ההנחיות למתן תמ"ל באופן בטיחותי (מובאות למשל בסוף המדריך שצירפתי).

3) למצוא דרכים אחרות להכניס מגע עור לעור עם התינוק/ת, ולהאכיל תמיד בחיבוק.

 

וגם לך מגיע חיבוק, יקרה. הלוואי שהיה לך קל יותר... שיהיה מכאן ואילך רק טוב ובריאות.

נהנית מאד לקרוא את תגובותיך!

מחקרים מראים שלתינוק יונק יש אי קיו יותר גבוה.

וכמובן עוד הרבה דברים שכתבו כבר..

אבל תאכלס את צריכה לדעת מה טוב לך.. ואם זה מה שנכון אז לעשות זאת בהשלמה ובלי ייסורי מצפון להבין שזה הדבר הנכון בשבילך.

זה מזכיר לי שאחרי שילדתי אז הייתי לילה בבית חולים והתינוק מצץ 4 שעות!!!! פצע אותי וצרח מלא! התקשרתי לאמא שלי בוכה!! (ד. א. לידה ראשונה ) והיא אמרה לי מיד להביא בקבו. אני לא יכולצי לחשוב על זה לפני. אבל אחרי שאמא שלי שתומכת בהנקה מאד!! אמרה לי את זה.. אז הבנתי שזה נכון..(הייתי שניה אחרי לידה והייתי חייבת כוחות )

וכן.. גם לי זה לקח המון כוחות. בהצלחה הייתי יושבת איתו שעתיים וחצי!! כל הנקה!! אנשים לא הבינו מאיפה הכל. עכשיו ב"ה ממש זורם! הנקה עשרים דק ..ולפעמים פחות. השתלם ההשקעה.

יש שיגידו שזה לא נורמאלי..

לכן לפי דעתי-תשקלי מה הכי נכון לך ומה הם הכוחות שלך) לי למשל זה ילד ראשון.. אז אין לי עוד ילדים שתלויים בי ) ואחרי שתחליטי תלכי עם זה בלב שלם! בלי ייסורים! ותדעי שהשתדלת וזה הכי טוב!

בהצלחה!

ולא אחד כי אם כמה נאמין לשטות הזאת.

ממני, אמא שלא הצליחה להניק לילדה שא הצליחה לינוק ןהילדה חכמה בטרוף, זריזה מאוד וכובשת.

וממש לא התכוונתי לפגוע.. אם כן אז סליחה...

דבר שני זה לא סותר שהילדה שלך חכמה. ומוצלחת -זה ברור!

וכתבתי הכל כדי להסביר (אולי זה לא היה ברור ) שתמיד יש את 'רצוי' ו'המושלם' שלכאורה אם לא עושים אותו אז יש מלא השלכות. א-ב-ל לא תמיד אנחנו יכולים לעשות את ה'רצוי', ולכן במקרה כזה יש אמונה בה'! את עושה את ההשתדלות לפי כוחותיך וה' זה שדואג לילדינו!
(את יכולה להניק ובכל זאת יהיה את התופעות כמו ילד שאוכל תמ"ל ) הכל זה השתדלות וביטחון בה'!

ושוב ממש סליחה אם פגעתי.. באמת!

לבוא לאמא שכבר מותשת מההנקה וניסתה הכל ומבקשת לדעת כמה זמן כדאי לה עוד למשוך או שכדאי בכלל להרפות.

ואת באה ואומרת לה- את יכולה להפסיק אבל יהיו לזה השלכות והבן שלך יהיה טיפש (או במילים שלך, בעל אי קיו נמוך)

אז זה לפגוע. בי, בה ובכל אמא אחרת שלא יכולה מסיבה כזאת או אחרת להניק.

ואם תצאי מהאנונימיות ותביאי מחקר רציני אני אאמין לשטות הזאת. כי כל עוד לא ראיתי מחקר כזה זה בעיני שטות של מי שמנסה להפחיד שלא מוותרים על הנקה.

ואל תוציאי מילים שלא אמרתי!! כתבתי שמי שיונק האי קיו יותר גבוהה.. ולא שמי שלא יונק הוא טיפש!

דבר שני. היא כן שאלה מה ההשלכות כדי לדעת עד כמה להתאמץ.

דבר שלישי. כנראה לא קראת טוב את מה שכתבתי מקודם.. תקראי ואז תביני שאין לך בכלל מה להיפגע.

תמיד! ובכל תחום בחיים אנחנו עושים השתדלות! וה' זה שדואג! ככה שאת יכולה לעשות את הדבר הנכון לכאורה ויצא הפוך-וכמובן להפך.
כמובן שהכל בגדר כוחותייך והשתדלותך!

ושוב סליחה כי אין לי עניין לפגוע בך! ובאמת אם תקראי את דברי תראי שאין לך ממה להיפגע!

וכן נפגעתי וזכותי להיפגע. ולהגיד שילד שלא ינק יש לו אי קיו נמוך זה כמו להגיד ילד טיפש.

ןה"מחקר" שהבאת הוא כתבה בבלוג שכמה מפתיע- מעודד הנקה.

עד שלא יהיה מאמר ומחקר אקדמאי זה בעיני כשמועה.

ולא הבאתי מחקר אלא כתבה שאמנם מעודדת הנקה, אבל מעניין שבאותה הכתבה יש גם תמיכה והבנה במי שלא מניקה.

ונראה לי אין כ"כ מה להמשיך לדון כי בחרת להיפגע. ולא משנה כמה הסברים וסליחות.. זה מה שבחרת!!

(ובטח אני ה'פוגעת' אבל גם הכתיבה שלך לא כ"כ נעימה)

בדיוק הבוקר דיברתי עם חברה יועצת גנטית והיא סיפרה לי שאיי קיו תלוי נטו בגנים. היא סיפרה לי על תסמונות שגורמות לאיי קיו טיפה יותר נמוך באופן כמעט בלתי מורגש וכד, זה בכלל לא קשור להנקה. 

 

מה שכן, יש כמה וכמה מחקרים שמוכיחים שהנקה מפחיתה את הסיכון לחלות בסרטן השד, ואת זה גם אמרו לי כמה רופאי קופה כי אלו מחקרים ידועים ומוכחים. 

אפשר לקרוא כאן מסמך של ארגון הבריאות העולמי על השפעת ההנקה על התפתחות קוגניטיבית - מבוסס על מטא-אנליזות.

הנה פסקת הסיכום של המסמך:

This meta-analysis suggests that breastfeeding is associated with increased cognitive development in childhood, in studies that controlled for confounding by socioeconomic status and 
stimulation at home. The practical implications of a relatively small increase in the performance in developmental tests in childhood may be open to debate. However, evidence from the only 
three studies on school performance in late ado lescence or young adulthood suggests that breastfeeding is also positively associated with educational attainment (168,182,183). The issue remains of whether the association is related to the properties of breastmilk itself, or whether breastfeeding enhances the 
bonding between mother and child, and thus contributes to intellectual development. Although in observational studies it is not possible to disentangle these two effects, the positive 
results from the randomized trial carried out by Lucas et al (167) suggest that the nutritional properties of breastmilk alone seem to have an effect. 
 

 

ובנימה אישית - הבן שלי מחונן אפילו שלא ממש ינק. אם היה יונק - מסתבר שהיה אפילו יותר חכם

מבחינתי אישית, לא הנושא הזה דווקא הוא זה שהיה מכריע את הכף במצב של קושי, אבל כל אחת ומערכת השיקולים שלה.

 

כולם יודעים את היתרונות של ההנקה ... הם ברורים מאד ויש להם משקל משמעותי בחודשים הראשונים בעיקר לחיזוק ובניית המערכת החיסונית של התינוק... כדאי להתאמץ זה שווה את המאמץ זו דעתי האישית. שכל אמא תחליט עם עצמה מה טוב לה זה בטח לא עושה אותה פחות טובה אם היא בוחרת להפסיק הנקה.

כי ב''ה זה הולך לי בקלות

אבל מכירה כמה וכמה אנשים שגדלו רק מתמ''ל והם ממש חכמים.

ואני לא מכירה מחקרים- אני פשוט מכירה המון ילדים.
וזה אחד המשפטים הכי מגוחכים שיש.

פותחת השרשור:
תעשי מה שטוב לך! הנקה היא דבר חשוב ונפלא- אבל לא פחות חשוב זה אמאהרגועה, שמחה ובריאה.
מאז שראיתי שהנקה פשוט לא עושה טוב בשום מובן לא לי ולא לתינוק הרעב והצורח- עברתי לתמ"ל.
כולם אצלי בריאים, שלמים וחכמים מעל לממוצע.

ילד שהנקתי אותו רק עד גיל חודשיים היה חולה יותר מילדים אחרים שלי שכן הצלחתי להניק יותר זמן

אבל בשביל זב הייתי צריכה לשבת ולהניק בלי הפסקה והיו לי עוד ילדים כך שזה היה בלתי אפשרי וחלב פשוט נעלם לו

בלי להיכנס לעומק הדיון...

תחילת ההנקה להרבה נשים היא לא פשוטה, אצל כל אחת ברמה אחרת. לפעמים כשעוברים את התקופה הזאת, ההנקה נהיית הרבה יותר קלה. כך שיכול להיות שכן שווה לך לנסות לגרור עוד חודש, ולראות אם העניינים מסתדרים ונהיה יותר קל. אם נהיה קל - מעולה. ואם לא - גם מעולה, כי הילד קיבל יותר זמן הנקה, לפחות בחודשים המשמעותיים יותר.

 

מברכת אותך על כל החלטה... הייתי בסרט הזה...

 

בהצלחה!

אי הנקה ולידה לא טיבעית יחשבו משהו שיגרתי לגמרי ואף אחד לא ירים גבה

אף אחת פה לא הרימה גבה.
כל אחת יכולה לבחור איך לקרוא את הדברים.
אני אישית דווקא רואה פה הרבה תמיכה וקבלה.

וברגע שבוחרים להוריד מהפעולה את העודף של משמעויות שנוטים ליחס לה כבר נהיה יותר פשוט

ואז היועצת פשוט אמרה לי לקחת בחשבון שזה קושי זמני. בסוף יחלוף. כמובן שהיא נתנה לי את האפשרות לבחור, אבל היא פשוט ציינה את העובדה הזאת בפני. היא עזרה לי לא להישבר ובאמת בגיל שלושה חודשים התחלנו לראות אור (הבעיות התחילו רק בגיל חודש). לחברה שלי היה סיפור כמו שלך, היא ניסתה עד גיל ארבעה חודשים וויתרה. לוותר זה לא רע, זה לא כישלון. אם את יודעת שיהיה לך יותר קל לתפקד עם מטרנה אז לכי על זה, אבל בחרי בזה בלב שלם, כי אחר כך תמיד יש את הבאסה הזאת כשמפסיקים בלית ברירה. 

 

בהצלחה! 

וסליחה ממי שזה רגיש לה...

תודה לכן על התמיכה והעידוד בכל החלטה שתתקבל...

 

בדיוק הייתי בייעוץ אצל מומחה כי הבן שלי בן חצי שנה פולט כמויות מטורפות, הוא אמר לי: אני מעדיף שתמשיכי להניק והוא יפלוט מאשר שתעברי לתחליפים שיכולים להפחית את הפליטות" חשיבות ההנקה.... עם זאת, זה לא חייב להיות קיצוני לכאן או לכאן, אפשר להמשיך להניק ומדי פעם לשלב מטרנה, כך נשמרים יתרונות ההנקה מחד ואת יכולה להתאורר מאידך... בהצלחה

אנחנו אישית לא קונים דברים לפני הלידה!!

 

(אך ניתן לקנות על סמך להשאיר את זה בחנות ורק לאחר הלידה לקחת )!!

 

כל הדברים ה"קטנים" (מוצצים, חיתולים, בקבוקים, ביגוד ראשוני, סבון, מספריים לציפורניים וכו'..), קניתי בבאזרים בבני ברק, יש על רבי עקיבא את פינת הזול, באזר שטראוס ועוד באזר מול פינת הזול שאני לא זוכרת איך קוראים לו..

 

ואת הדברים הגדולים (עגלה, מיטה, אמבטיה, סלקל וכו'..)?, קניתי בבייבי אאוטלט בכפר סבא, חנות מומלצת, זולה מאוד ואמינה..

 

להתחיל להתכונן זה נראהלי עניין שלך.. מחודש שביעי תתחילי להתעניין ולברר על עגלות ודברים שאת רוצה, בחודש שמיני את יכולה ללכת לקנות.. בדר"כ רק מזמינים את הדברים, משלמים מקדמה והם שומרים לך את זה עד הלידה..

 

המלצה שלי- לא לחכות עד חודש תשיעי בשביל להתחיל לחפש את הדברים הקטנים.. את חיכיתי עד אז ובשבוע 37 הלכתי וקניתי חלק מהדברים כי לא היה לי כוח להסתובב הרבה ובשבוע 38 ילדתי בהפתעה

עגלה וסלקל הזמנו בחודש שביעי כבר כי היה מבצע טוב על מה שרצינו..

הכי זו שיש.

ולדברים הגדולים- יש את חנות מוצצים בתלפיות שהם מאוד זולים.

כדאי ברהיטי אור רחוב שטראוס 20 ירושלים

יש שם ציוד בזול

אני קניתי בחודש שמיני בקבוקים ומוצץ וכולם אמרו לי שזה ממש לא טוב. ותשלחי את בעלך אחרי הלידה. אני חושבת שיש עניין באמונה שהכל יהיה טוב ...

נמצא בקרית שדה התעופה ליד לוד.

כדאי לברר קודם כל טלפונית מה יש להם. כי לפעמים יש להם רק ציוד ראשוני ולפעמים רק מידות גדולות.

אם יש לכם כח ורכב, יש הרבה ביד2 וזה חסכון משמעותי.

הדברים הקטנים- כמו שאמרו פה בזאר שטראוס.

המחירים שלהם תמיד מתבררים לי כמשתלמים יותר מכל מקום

נכון ללפני שנתיים. ואז פתאום בחשבונית מתברר ששילמת יותר ממה שחישבנת לעצמך...

 

מאז שגיליתי את זה אני לא קונה שם יותר אז לא יודעת אםם זה השתנה..

אחרות בירושלים. בדוק ומנוסה אצלי בהרבה מוצרים.

אז איפה את קונה יותר בזול?

חנות הכי זולה למוצרים הגדולים יותר.

נסיכונת- קרית בעלזא ירושלים

במודיעין עילית יש חנות בשם "תינוקי" ויש להם מבחר ענק אפילו יותר משילב. הם אמינים ומקצועיים מאוד ותמיד כשאני מגיע יש להם הכל במלאי ללא הזמנה. כל היישובים בשומרון קונים אצלם. יש לידם גם בזאר שטראוס לדברים הקטנים

יש בגבעת שמואל חנות זולה בטירוף- בייבי פארם, על גבול פתח. תקווה. יש שם הכל.
ובמרכז המסחרי יש את בייבי שיק ששם הם מסבירים מעולה על כל הדגמים של העגלות והסלקלים.
ויש גם ד"ר בייבי סניף ראשצל- ממש מעולים! אל תלכי לסניף תלפיות שלהם, זוועה שם.

יש בגבעת שמואל חנות זולה בטירוף- בייבי פארם, על גבול פתח. תקווה. יש שם הכל.
ובמרכז המסחרי יש את בייבי שיק ששם הם מסבירים מעולה על כל הדגמים של העגלות והסלקלים.
ויש גם ד"ר בייבי סניף ראשצל- ממש מעולים! אל תלכי לסניף תלפיות שלהם, זוועה שם.

יש להם ממש הכל, בכל טווחי המחירים, גם מוצרים שלהם וגם של חברות נוספות: ביגוד, חדרי תינוקות, עגלות וכל הציוד הנלווה.
לא יודעת איפה הסניף שלהם בירושלים, כנסי לאתר שלהם ותתרשמי.

אנחנו קנינו את הרוב בד"ר ביבי..

ובלידה לקחת מהחנות\או משלוח

או במכון פועה, או אפילו לשאול בקו לנשים של נשמת, חפשי בגוגל את הטלפון. בהצלחה, יש סיכוי בהחלט אם זה חום בהיר.

גם לי קרה שהייתי אמורה לטבול פעם ראשונה אחרי חודשיים וחצי מהלידה, וביום השישי היו כתמים ובאמת הייתי צריכה להתחיל לספור שוב. אבל ראיתי שהרב שבדק, ממש הסתכל לעומק ועם זכוכית מגדלת וניסה להתיר, ז''א שיש מצבים שכזה דבר לא מצריך ספירה מחדש.

אם יש לך אפשרות להראות לרב,כדאי מאוד. יכל להיות שהצבע יהיה בסדר (יש גוונים של חום שהם בסדר).

כל עוד לא נוטה לאדום כנראה הרב יתיר...זה מה שקובע

מקווה בשבילך..

זה נשמע בסדר גמור.
גוש קטן מכגריס, בעיקרון נחשב טהור, אפילו שהוא גוש.
בכל מקרה, תשאלו על זה.
אבל אני מאמינה וממש מקווה בשבילך שיהעה בסדר!

אבל בחליות וזה נראה לי פסיכולוגי כי זה מוקדם מידי.. מחזיקה לך אצבעות..

לבדיקת דם. לי היה 3 בדיקות שליליות ובכל זאת הייתי בהריון. אז אומרים שאם חיוובי זה הריון ואם שלילי לנסות שוב. אגב כמה זמן איחור במחזור?

כנראה. 

כי המחזור שלי לא סדיר לגמרי. והיו לי גם איחורים גדולים כבר , וגם לפני החתונה. 

 

הלוואי שהבדיקה גם תצא חיובית.. תעדכני

נניח שבועיים אחרי שאיחר המחזור.

קצת יותר משבוע אחרי הטבילה ואחרי האיחור עדיין הבדיקה לא זיהתה.

יש נשים שחוות תופעות לוואי מוקדם מאוד.
אבל, אם הידיעה על ההריון השפיעה על העוצמה.. אממ.. כנראה שזה קצת פסיכולוגי

בכל מקרה, תרגישי טוב!!
בדיקה ביתית חיובית אמינה מאוד (אין וודאות אף פעם, אבל זה ממש קרוב לוודאי)

סביב חודש שביעי הוא גם ירגיש

אצלי אני מרגישה מסוף שבוע 19הרגישו אותן כבר אז,אבל בהתחלה הוא לא זז כזה הרבה,אז לא מצאתי זמנים שהוא זז כשבעלי בבית,אבל אחרי איזה שבועיים+ שאני הרגשתי,וגם הוא התחיל לזוז ללא הפסקה,אז כבר גם בעלי הרגיש

אכלתי טונות שוקולד שהוא יזוז שכבתי על כל הצדדים לא עזר כלום.. הייתי כל יום אצל הרופא מרוב לחץ.. הייתי בטוחה שיצא לי ילד אדיש ועדין בסוף יצא לי ילד שכל היום זז הופך לי את כל הבית כל הארונות שלי מנעולים!!

אבל בעלי כבר מצליח להרגיש משבוע 34 וזה הופך אותו לנרגש ומאושר מתמיד!

לא מבוסס מדעית, אבל אני די שמנה ,ולקח הרבה יותר זמן עד שהרגישו מבחוץ, כי השומן מפריע, לעומת חברות רזות שלי שזה הגיע בשלב הרבה יותר מוקדם..

אבל בעלי הרגיש וראה רק בשבוע 20  ואני שוקלת בלי עין הרע  ולדעתי זה תלוי כל אחת במודעות לגוף  ובתינוק  ניראלי אשרה .

לי יש שם סימן מתיחה כזה.. אחרי הלידה זה עובר

ותדעי כלל בהריון לא מתביישים מכלווווווום!!

זה פס הריון... לכל ההריוניות יש..

עם קיסם אזניים טבול בעראק ובעדינות לנקות

הילד שלי כבר בן שנה אני אוהבת אותו אהבת נפש ולפעמים אני בהלם מיזה שאני אמא.. איך הזמן טס עד לא מזמן הייתי רווקה מפונקת ועכשיו אני אמא במשרה מלאה.....

והגדולה של כבר בת 6...

לפעמים אני תופסת את עצמי ושואלת: רגע, זה באמת יכול להיות? זו באמת אני - נשואה ואמא?

אולי כשאהיה כבר סבתא אעכל...

שה' ימלא חסרונך במהרה

, העיקר שאת בבית עם הקטנה...

 

הכל עבר בשלום בניתוח...עברת משהו וכדאי לעבד לאט לאט

 

לא למהר "שיעבור".. תני לעצמך את הזמן, מותר לך..מותר!

 

גם לבכות מותר...

 

מברכת אותך, בבברכת מזל טוב ובשעה טובה ומוצלחת

 

ובריאות ורפואה שלמה מהרה

 

ואולי גם התינוקת לא תופסת נכון... בע"ה היועצת תדריך אותך והכל יהיה בסדר בעזרתו יתברך!!! עדכני...

אבל שתדעי שיש כאלו כמוני שהחליטו לא להלחם ולוותר על ההנקה

גם זו אופצייה

 

(למרות שהפורום פה מאוד בעד הנקה אני מרגישה חופשי לרשום את זה, חשוב שידעו שיש כאלה שלא מסוגלות להניק במצב כזה)

תודה לת אנונימית יקרה.. כן גם זה עבר לי בראש.
אבל הפיצית רק בת כמה ימים.. ואני רוצה לדעת שבאמת ניסיתי.. ולא הרמתי ידיים מראש.

בע״ה עם הטיפים שנתנה היועצת הנקה אני מקווה שנסתדר...

אני מאוד מעריכה את הכנות שלך!
שבתשלום

בע"ה שהכל יסתדר במהרה!
את גיבורה!!

גם אני סבלתי נורא נורא נורא מההנקה

וזו גבורה אמיתית להלחם על כל טיפת חלב

ה' ישלם שכרך!!

וכגודל הצער כך גודל השכר!!

 

הרבה חוזק ושמחה

טוב שקבעת עם יועצת, זה הכי חשוב,

לבינתיים להקפיד על תפיסה נכונה ועל נשימות, כן, ממש לנשום תוך כדי כדי להרפות את הכאב וכדי לעזור לשחרור החלב (-יש קשר!)

 

מצרפת סרטון עם הסבר על תפיסה נכונה

 

וכמובן הרבה מזל טוב!! 

אתם כאלה מקסימות!!

תודה רבההה על העידודים! אתן נהדרות!
זה עוזר להרגיש שאני לא לבד..
תודה!

אז היינו אצל יועצת הנקה.
מסתבר שאני גדולה מידי לפיצית... ולכן התפתח פצע! בשני הצדדים..
היא נתנה לי להשתמש בפטמות סיליקון כדי שלא יתחכך... וככה יהיה זמן למקום להתרפא..
וכמובן גם משחה.
נקווה לטוב..
שוב תודה לכלכן!!!

שבת שלום

אצלי ההנקה היא חוויה מאוד מהנה וכיפית וקלה!!

 

א-ב-ל

 

בהתחלה זה בהחלט ייסורים.

 

גם ההתכווצויות הכואבות בבטן. גם ההתרגלות של החזה לצורה הנכונה, גם התפיסה שתהיה טובה וכו'..

 

אבל זה זמני.

 

נכון, מכירה מקרוב גם כאלה שזה מאבק מתמיד. ואז שאלה עד מתי ממשיכים.

 

אבל שתדעי שאם זה קשה אפילו מאוד בהתחלה, זה לאו דווקא בכלל מסמל המשך קשה.

גם אצל מי שקל לה זה יכול להתחיל בקשיים, ואח"כ להסתדר ולהיות חוויה טובה.

 

כדי לא להרפות את ידייך ישר..

ל *2700. יש שם אפשרות לשאול  אחות

בד"כ אומרים לקחת כשנזכרים אבל אני לא מכירה את הגלולות האלה ולא רוצה להגיד לך סתם.

השאלה עד כמה זה קריטי ...

וחוצמזה ש12 שעות זה טרוויאלי כי אני לפעמים לוקחת ב9 בערב ולפעמים ב11 בלילה אז עד 12 שעות אחרי זה זה יותר זמן ממה שעבר לי (בקיצור בטח בילבלתי )

 

תודה לכן ,

אולי יש  משהיא שמכירה ?

כלומר 24+12 שעות..

אני מצרפת תשובה מפורטת שמצאתי באינטרנט

"אם שוכחים יותר מ 12 שעות, זה כבר תלוי באיזה שלב במחזור הביוץ האישה נמצאת.

בימים 1-17 של המחזור (גלולות 1-17), אם נזכרים אחרי 12 שעות, לוקחים את הגלולה מיד, ממשיכים את הגלולה הבאה בשעה הקבועה ונוקטים באמצעי זהירות לא הורמונלי בתשעה הימים הנוספים של המחזור.(קונדום למשל). מסיימים את כל החבילה של הגלולות.

אם ארוע השכחה קרה בגלולה ה 18-24, יש להפסיק את הטיפול מיד ולהשמיד את שארית הגלולות שבחבילה. יש להתחיל חבילה חדשה מהכדור הראשון שלה, ולהגן הגנה לא הורמונלית נוספת למשך 9 הימים הבאים. זוהי התקופה הכי "מסוכנת" לכניסה להריון.

אם ארוע השכחה קרה בגלולה ה 25 עד 28, יש לקחת את הגלולה באופן מיידי ואת הבאות להמשיך עד סוף החבילה בשעה הקבועה, ללא צורך בהגנה נוספת."

האפשרות השלישית כוללת גם מצב בו חיברת עוד חפיסה.

אני בכל מקרה הייתי נזהרת ומוסיפה עוד אמצעי הגנה כגון נרות וכ"ו.

כל זה בהנחה שאת לא מתחילה לדמם\כתמים שזה גם יכול לקראות מאיחור כזה בלקיחת הגלולות ואז אני אישית הייתי כבר עושה הפסקה בגלולות.

ומאיפה הבאת את זה שהיא לא צריכה להלקח כל יום באותה שעה? מבחינת ההגנה של הגלולה זה אולי נכון אבל ממה שהבנתי יכולים להופיע כתמים אם לוקחים אותה בהפרשי שעות כמו שציינת אולי לך אישית לא. אני השתמשתי בגלולות האלו במשך שנתיים ותמיד נזהרתי לקחת באותו זמן מחשש לכתמים.

ושאלה קטנה - אז מה את אומרת על הזמן שלקחתי זה אומר שאוכל להמשיך כרגיל או שזה שונה ?<<<

אז ממש תודה רבה רבה ! תשובתך עזרה לי הרבה!

לוקחים ברגע שנזכרים ומשתמשים בעוד אמצעי מניעה נוסף.

ויכול להיות שיהיו כתמים.

10 ימים פחות יותר? יש לציין שזו כבר החפיסה השניה שלי ואני באמצעה ולחקתי אותה ברצף עם הראשונה (אולי יש לזה משמעות ....)

לי כשקרה ככה עם החבילה השניה והתחילו לי כתמים מעצבנים פשוט הפסקתי וקיבלתי ואז חזרתי לחבילה רגיל.

אחרי הלידה הראשונה במשך שנה (הייתי אחרי קיסרי) ולא השמנתי (להיפך, נהייתי רזה רזה) וחודש אחרי שהפסקתי כבר נכנסתי להריון חדש.

וממש לא התכוונתי לפגוע.. אם כן אז סליחה...

דבר שני זה לא סותר שהילדה שלך חכמה. ומוצלחת -זה ברור!

וכתבתי הכל כדי להסביר (אולי זה לא היה ברור ) שתמיד יש את 'רצוי' ו'המושלם' שלכאורה אם לא עושים אותו אז יש מלא השלכות. א-ב-ל לא תמיד אנחנו יכולים לעשות את ה'רצוי', ולכן במקרה כזה יש אמונה בה'! את עושה את ההשתדלות לפי כוחותיך וה' זה שדואג לילדינו!
(את יכולה להניק ובכל זאת יהיה את התופעות כמו ילד שאוכל תמ"ל ) הכל זה השתדלות וביטחון בה'!

ושוב ממש סליחה אם פגעתי.. באמת!

חוסר בויטמיןנראה לי b 6 אך לא בטוחה!!        ץ

בגלל הנקה או בגלל סימפטום אחר?

 בשעה טובה!!

וזה כל כך מוכר... 

אצלי השכל לא חזר אחרי הלידה...

וזה באמת חשיפה ראשונה, לא פיספסת

אני יודעת שבשבועיים-חודש הראשונים זה די רגיל שהיום והלילה הפוכים.

לאט לאט זה מתאזן אצלם...

לא יודעת כמה זה מנחם...

תודה על התגובה- אשמח לשמוע מעוד נשים.

זה מתיש לתפקד ביום כשלא ישנים..

את גיבורה!

את אומרת שזה לא רק שהיא מחליפה בין יום ללילה אלא שהיא צורחת.
למה היא צורחת?

האמת שאין לי מושג.

אני משתדלת לא לאכול דברים שגורמים לגזים וכדומה... וב"ה יש לי חלב.

 

חוסר השינה פשוט מוציא אותי מדעתי )-:

כשהיא בוכה הבטן מתקשה?
זה בכי של מאמץ?
שומעים או מרגישים תנועות מעיים?

אם זה בטן יכולה להמליץ על משהו שמציל אותנו- כי שלנו ממש סובלת מהבטן.-לכי למטפלת בשמנים אתריים ותבקשי שתכין לך שמן לכאבי בטן וגזים לתינוקת.

ותמרחו לה על הבטן בתנועה סיבובית עדינה בכיוון השעון לפני כל ארוחה.
בערך כל שעתים-שלוש.

אצלנו זה מציל ממש!
הטיפות שהמליצו פה לא השפיעו וכשאנו שמים לה את השמן בתור מניעה יש לה ימים רגועים ממש יחסית.

באמת כמו שזהר הציעה לעשות עיסוי בבטן לפני האוכל.. 

אפילו לא חייב ללכת למטפל בשמנים, היום מוכרים כל מיני סוגי שמנים (אני בעד שמן שקדים) שיעשו את העבודה במובן הזה... 

את יכולה גם לערסל אותה במנשא. ככה היא תרגע קצת מהקרבה אלייך או לקפל קצת רגליים כלפי הבטן אחרי האוכל כדי שהיא תוציא את הגזים. 

אני השתמשתי גם בגרפווטר לפני האוכל וזה עזר לנו. לא העלים לגמרי, כי אין דבר כזה, אבל כן הרגיע קצת והקל את התקפי הבכי בחודשים האלו... 

 

מה שכן בעיניי חשוב כאן זה שתרגילי את עצמך כן לישון כשהיא ישנה. 

כי בלי שעות שינה בכלל אני מאוד יכולה להבין איך תוציאי קיטור על הילדים הגדולים ותהיי קצת יותר עצבנית מהרגיל :/ 

כשמטפלת תרכיב שמן אתרי זה יכיל שמנים שטובים למערכת העיכול כמו-שומר,מנטה,קימל ועוד..

המטרה היא לא רק עיסוי אלא גם טיפול.

לנו הטיפות קוליקול שהן כמו הגרפווטר- לא עוזרות כלל..

והשמן-פשוט פלא!מצרחות כל היום אחרי כל ארוחה זה הפך לימים בלי כלום או רק עם התקף אחד..
ומנסיוני עם שמנים- ממליצה לכל ענין!עוזר פלאים!!

לדעתי בגיל הזה צריך לתת להם את הזמן להתרגל לחיים...

לכן חשוב שתנסי למצוא דרכים איך כן לישון איתה במהלך היום.

תנסי לחשוב מה מפריע לך להרדם:

אולי מסיחים שחשוב לנטרל,

אולי הרצון להספיק דברים,

אולי בית מבולגן

וכו' וכו'.

ולנסות לנטרל את הבעיה כדי שתשני טוב ביום ויהיו לך כוחות עד שהיא תסתגל לסדר יום קצת יותר נורמלי.

מניסיוני כשאני קרובה אליהם הם ישנים יותר טוב...

אם יש לך אפשרות מבחינת מקום ובטיחות - תנסי להשכיב אותה לידך בלילה.

איך נראות שעות השינה שלה ביום?

לשמור על סדר יום ללא שינה ארוכה, עם אוכל כל 3 שעות, (ולפני השינה לצופף ארוחות) כך שהיא תגיע ללילה שבעה ועייפה.

זו ההמלצה של הלוחשת לתינוקות ומאוד עזר לי לארגן את סדר היום לתינוקות.

עכשיו זה זמן מצויין לעצב את זה כי היא עדיין קטנטונת.

ככה יש סיכוי שאת השינה הארוכה (4-5 שעות) היא תישן בלילה.

 

בהצלחה!

שעה שינה? זה יפה מאוד.חחחחח

ברצינות, תינוקת בת חודש מה היא עושה חוץ מלצרוח. ?

זה מאוד נורמלי, את לא אמורה לצפות למשהוא אחר, ככה לא תתאכזבי, לפחות את בחופשת לידה, אז את יכולה לישון בבוקר,

הבעיה מתחילה שאת חוזרת לעבוד וגם לא ישנה בלילות.

אבל בגלל שהיא הראשונה לא עשיתי כלום ...

 

ניסיתי ללכת עם הלוחשת לתינוקות ולא עלה בידי.

שהם הופכים יום ללילה ולילה ליום.

 

תנסי להפוך לה את זה בחזרה: ביום שתישן במקום מואר, תאכילי אותה כל 3 שעות, תשתדלי שתהיה ערה פה ושם, ובלילה לשים אותה לישון בשקט ובחדר חשוך, להאכיל אותה טוב לפני השינה ולקוות שתישן טוב..

תרדימי אותה בלילה רק אחרי מקלחת. המקלחת גורם לשינה עמוקה !! שווה לנסות

 

ותנסי באמת אם היא לא רעבה ממש לדחות כל פעם בעוד קצת את האוכל כמו למשל בעשר דקות כך שיהיה רק כל שלוש שעות האכלה!!

 

עוד דבר (אולי יחלקו עלי) להשכיב את התינוקת על הבטן עם קצת הגבהה (כרית אך ורק מתחת לסדין!!) גם מגביר שעות שינה!

 

בהצלחה!!

ואולי אפילו יותר גרוע. מ12 בלילה התחילו צרחות במשך ארבע שעות רצוף (לפחות..) כבר היינו מחורפנים לחלוטין...

וזה עבר רק סביב גיל 4 חודשים. (בניגוד לכל תחזיות ה3 חודשים..)

אבל, לאחר עוד כמה חודשים הסתבר שהוא אלרגי למאכלי חלב, ואז מישהי אמרה לי שאת הרגישות של הבת שלה למאכלי חלב הם גילו בגלל שהיתה תינוקת צרחנית נורא בהנקה, וברגע שהפסיקה (האמא) לאכול מאכלי חלב אז גם נגמרו הצרחות...

מה שכמובן עורר אצלי ישר נקיפות מצפון גדולות ביותר...

לדעתי שווה לנסות שבועיים שבהם לא תאכלי מאכלי חלב בכלל ותראי איך זה משפיע עליה...

זה נשמע ממש קשה אבל הקטן האלרגי שלי (שבן שנה) מסתדר מעולה ומצאנו לו המון אוכל חליפי... אז בהצלחה רבה!

בגילאים האלה אני מוצאת את עצמי ישנה הרבה על הגב, כשהתינוקת על הבטן שלי. זה מרגיע מאוד ואמנם אני לא יכולה להתהפך אבל לפחות אני ישנה כמה שעות רצופות.

הוא היה מתפתל וצורח ולא נכנע לליטופים בכלל

(טוב עד היום הוא עצמאי לחלוטין ולא נכנע לשום תכתיבים...)

אין מה לעשות בהתחלה הלילה והיום מאוד מבולגנים אצל תינוקות. ולאט לאט זה מסתדר. רק חשוב לא להיכנס ללחץ  ולנסות כן להכניס אותם לסדר של שעות שינה. למשל לקראת ערב למשוך את התינוק ערני ואז סמוך לשינה לעשות מקלחת ולהאכיל ממש טוב. בסופו של דבר זה נכנס לסדר. בהצלחה.

סביב גיל חודש וחצי מתחילה שיגרה. ביום הנקה עם אור מוזיקה וכו׳.. אם ישנים ביום יותר מ 3 שעות אני מעירה. לפני השינה טקס שינה, אמבטיה, שמע ישראל הנקה בחושך בלי דיבורים. וישר להשכיב בעריסה עם מוצץ. להשתדל בלילה אם זה לא טיטול מלא לא להחליף

להוריד חלב מהתפריט, מניסיון!
ההבדל הוא פשוט שמים וארץ!!!

מצטרפת להצעה להוריד מהתפריט חלב כי כי יש מוצרים שאם מורידים אותם זה יכול לעזור

תוכלי להוריד גם כרוב וחומוס ותראי איך הולך

אם את מחפשת פתרון לגזים, נסי ערסול ועיסוי של הבטן. גם טיפות גרפווטר לפני האוכל יכולות לעזור. 

בכל מקרה תחזיקי מעמד עוד מעט הזמנים מסתדרים

הבטן לרוב מתחילה לצאת סביב שבוע 12 . אבל יש עדויות מהפורום גם על שבוע 6 ויכול להיות שלא תהיה בטן גם בשבוע 20 ויותר..

תנועות, סביב שבוע 20. המקדימות מאוד מרגישות ב15-16 והמאחרות סביב שבוע 22 (והכל נחשב תקין)
בהצלחה!!

הפעם החלטתי לספר לשכנות כבר עכשיו במקום לתהות אם רואים או לא רואים ומה יהיה אם ינחשו וכו'. 

וזה ממש כיף!

ואני מתה כבר להרגיש תנועות! אמתין בסבלנות לשבוע 15... 

תנועות עובר אפשר כבר מ-12.

הריונות לא ראשונים רואים בטן די מהר

בהריון אומרים שטעם החלב משתנה ויש ילדים שלא אוהבים אותו.
זה יכול גם להראות על מחזור מתקרב כי גם אז ההורמונים משתנים..
ואם הוא יונק טיפה יכול להיות שיש לך קצת גודש וזה תחושת המלאות שאת מתארת...

בהריון בד"כ ההמוגלובין יורד וצריך לקחת ברזל

בגלל שההומוגלובין שלי גבוה (כלומר, היה כזה...)

והיום ראיתי את התוצאות החדשות....

 

אם כך, יכול להיות שהיתה לך עליה גדולה בנפח הדם ולכן בדיקת ההמוגלובין שבודקת לפי אחוז ההמוגלובין בדם ירדה.

(ככה הסבירו לי, מקוה שהבנתי נכון...)

אצלי בכל אופן המצב היה דומה לשלך (רק ירידה קצת יותר איטית)

ולא לקחתי בכלל ברזל (אחרי כאבי בטן של הכדור הראשון הפסקתי...)

ובספירת דם שעשו יום- יומיים אחרי הלידה כבר עלה לי ל13.6...

אך השאלה באיזה שבוע את? אני הגעתי ל11 ממש בסוף ההריון...

לא דמיינתי שזה יכול לרדת כ"כ מהר....

 

האם אני צריכה לשאול את הרופאה מה בדיוק צריך לקחת ומינון או שאפשר לשאול  את הרוקח?

אני לא מאמינה שהרופאה תגיד לך לקחת ברזל.