צריכה המלצות או דיס המלצות..
(אני יודעת שיש לי עוד זמן אבל צריכים לעשות את הברור כבר עכשיו מסיבות שונות...)
תודה חברות!!
צריכה המלצות או דיס המלצות..
(אני יודעת שיש לי עוד זמן אבל צריכים לעשות את הברור כבר עכשיו מסיבות שונות...)
תודה חברות!!
אולי בכל זאת מישהי מכירה? אבל בטוח לא נקנה אותה היא לא נוחה לפי מה שקראתי באינטרנט...
1. כששוכבים על הגב לשים כרית מתחת לברכים מה שמוריד את הלחץ מהגב התחתון ומאפשר שינה יותר נורמלית
2. לפני השינה לקחת אקמול ולא אופטגלין יש לו אפקט מרדים ומרגיע (טוב לא ביומיים הראשונים אהממ)
מושמוש12סתם חלילה פעם הבאה לידה רגילה
שבוע 41
יום שני אור לח' בניסן.
23:30 מתחילים צירים שלאחר תיזמון ומעקב מתגלים כסדירים ודי צפופים. כל 4-5-6 דקות ציר.
אבל לא מרגיש לי מספיק כואב. בעלי מתעורר.סופרים, מחכים, מסתובבים. מתלבטים אם לנסוע.
משכנו עד הבוקר, מה שמראה שכנראה זה אכן עדיין לא זה, כפי שהתחושות שלי אומרות.
הבנות שלנו כנראה חשו את הרחשים ובסביבות 5:00 בבוקר הן התעוררו לחיים תוססות ונמרצות.
כבר סוחבים עד שעה נורמלית, מארגנים את הבנות ושולחים אותם למסגרות, עם דמעות בגרון... הולכת להיבדק אצל שכנה מיילדת. לא רוצה לנסוע סתם..
פתיחה 4 צוואר מחוק 90%. "אם את רוצה אפידורל- תזדרזי!"
בדרך אנחנו צוחקים איך נפלנו בדיוק על היום הזה- שמביא אותנו לברית בליל הסדר! מהרגע שידענו שזה בן וסמוך לפסח, קיווינו להימנע מברית בליל הסדר. נו טוב. העיקר בשמחות...
מגיעים לשע"צ בערך ב 10:00. מקבלת אותנו מיילדת מקסימה. בודקת. אותו מצב. שמים צמיד אישפוז. אנחנו מחליטים לא לקדם את הלידה בשום צורה לא טבעית ונשלחים "להסתובב" בבי"ח
עם הוראה לחזור עוד שעה וחצי גג.
מתקשרים לקרובת משפחה שהיא מיילדת מנוסה מאד והיא נותנת הוראות מצילות:
לכו לאכול משהו, כשיש לך ציר, תנשמי נשימות שששש בשיטת פאולה"
אנחנו עושים כדבריה וזה ממש עוזר לי. הנשימות האלו גורמות לציר להיות אפקטיבי ומקדם.
ירדנו, אכלנו (בכוח..) כריך טוב.
חזרנו. עדיין לא מספיק מתקדם.
בעלי הולך להתפלל מנחה. אני בוכה לאמא שלי בטלפון...
התעשתנו. הוחלט פה אחד (הפה שלי) לצאת מבי"ח ולהסתובב בחוץ, באוויר הצח. כמובן שלא הולכים מבי"ח
רק מסתובבים בכניסה בחוץ ולא בפנים...
בעלי קורא תהילים, אני הולכת הלוך ושוב ונושמת את הנשימות כפי שהמליצו לי.
כך בילינו בחוץ את המקסימום שהתירו לי... וחזרנו בסביבות 15:45 לקבלה.
כבר החלפנו משמרת. מיילדת צעירה בודקת. פתיחה 6! יאללה. מקלחת ולחדר לידה!!!
אני נורא מתרגשת ודומעת.
נכנסים לחדר לידה בערך ב 17:00.
יום: שלישי, ח' בניסן. מה שאומר שאם אני יולדת לפני השקיעה- יש ברית בחג ראשון של פסח!
בחדר לידה מקבלת אותנו ג' -מיילדת מדהימה!!! היא אומרת שאם היא פוקעת את המים,אני יכולה ללדת תוך חצי שעה.
אנחנו צוחקים...
אם כבר קרוב לשקיעה- אל תיגעו בי עד שהשמש מתחילה להפרד מאיתנו!! לא רוצים ברית בחג!!
18:15- ג' (המיילדת) פוקעת מים. שנתחיל להתקדם...
בכל חדרי הלידה בשע"צ אוחזת היסטריה כללית למי שיש בן- רק לא ללדת לפני השקיעה...
19:05 השמש שוקעת על הרי ירושלים... ואני...אנא אני באה...
19:10 פתיחה 7
אין התקדמות משמעותית. לא עם הצירים ולא בפתיחה.
19:50 פתיחה 8
ג' מרגיעה, מעודדת, אומרת שהיא רואה את הראש, אבל—הראש גבוה מידי.
אני מתחילה לחשוש- האם שוב, כמו בשתי הלידות הקודמות, אני לקראת וואקום??
ג' שוב מעודדת: מה פתאום! עוד לא ראיתי לידה שלישית ברציפות וואקום! אל תדאגי.
טוב. היא מאד ותיקה ומנוסה... מקווה לא לספק לה חוויות חדשות..
הבעיה שהראש לא יורד. אני כבר רוצה ללדת. מותשת. עייפה. אחרי שעות ארוכות ללא שינה ואוכל.
ג' אומרת שעד שהיא הולכת (23:00) בטוח אני כבר אחרי.
השעה 23:00 נראת לי רחוקה כמו נצח, ואין לי ספק שג' צודקת. שאלד "בידיים שלה".
אני בטוחה ומאמינה שאוטוטו זה קורה!!
20:45 פתיחה 9.5 סוף סוף אני מתחילה לראות אור בקצה המנהרה.
הדברים מתקדמים לאט. יותר מדי לאט..
21:30 פתיחה 10 אחרי כמעט יממה עם צירים, ואחרי 4 שעות בחדר לידה (נשמע לא רע פתאום...)
חייבים שהראש יעבור את הספינות וירד! וזה לא קורה.
אני מתוסכלת. אומרת לג' שכל מה שהיא תגיד לי-אעשה. העיקר להתקדם איכשהו .
אני רוצה להתרומם, להיות במצב "מאונך" על מנת שכוח המשיכה יעשה את שלו והאוצר הקטן שלי "יגלוש" למטה.
בכוחות משותפים- ג' ואני, אני נעמדת על הברכיים, פעולה מאד מסובכת כאשר אני תחת השפעת אפידורל.
התקדמות קלה אבל לא משמעותית. נכנסת לחדר רופאה צעירה. בודקים את גודל העובר, ראש,
היא שואלת מה הערכת משקל... חוששת שהתינוק גדול מדי ולא יצליח לעבור..
"את מאד צרה" יש חלק אחד שהראש פשוט לא מצליח לעבור.
אני על סף יאוש.
"אנחנו לקראת וואקום??" אני מבררת. כבר לא אכפת לי. העיקר להחזיק אותו כבר בידיים...
לא! אין אפשרות לוואקום! הראש עדיין גבוה מדי. אי אפשר לעשות וואקום. אם ימשיך כך--- נצטרך ניתוח.
הלב שלי מחסיר פעימה. אחרי כל המאמצים האלה ניתוח???
אבל שוב- מרוב תשישות אני כבר לא ממש נבהלת אפילו מהאופציה הזאת. העיקר לסיים בשלום.
לחיצות. אני נותנת את כל כולי. ג' אומרת שאני לוחצת מצויין. ואני שומעת אותה "עוד עוד עוד יופי!!!"
ומרגישה שהנה- אולי זה קורה! אבל לא. הראש לא יורד. וכשהוא יורד- הוא עולה בחזרה. וכשאני לוחצת- יש ירידות בדופק.
אני מרגישה את הצירים, לא כואבים נורא, אבל מורגש. אני מרגישה את הלחץ החזק של הראש. מבקשת מבעלי שיתפלל. שיקרה נס. שהראש ירד. שזה יצליח.
בכל פעם שלחיצות ג' מעודדת ואומרת שבאמת אני לוחצת מצויין.
אני כבר גמורה. מותשת. רוצה לשתות. לישון. לחבוק אתו.
מרגישה שאני צריכה לכבוש את האוורסט. שזה הרגעים הקריטים של חיי. ואני חייבת לתת את כל כולי. וכך אני עושה.
אני לוחצת, הראש יורד. הדופק יורד.
מלחיץ. אחיות-מילדות, נכנסות ויוצאות. מתחילה תכונה בחדר.
עוד מעט השעה 23:00 וג' תלך.
לחיצות טובות. הראש מתקדם.אבל לא. זה לא זה עדיין.
23:00 ג' נפרדת ממני. אני מרגישה שהיא מאוכזבת. שהיא כל כך רצתה והאמינה שנסיים את הלידה הזאת יחד.
כמה דק' אח"כ, סוף סוף הגענו להתקדמות כלשהי, הראש ירד ונופלת החלטה:
ואקום.
המיילדת-שכנה שבדקה אותי בבוקר בבית נכנסת לחדרי לידה וצועקת: את עוד פה??????
היא שואלת אם להיכנס. אני משיבה שלא...
אותה רופאה צעירה שהיתה בחדר לא מעט בשעתיים האחרונות אוחזת במכשיר המוכר לי לשמצה.
בעלי יוצא מן החדר, עפ"י הנהלים.
הרופאה מנסה לעשות את הוואקום. מושכת חזק מאד
אני נבהלת. כבר הייתי בסרט הזה, וזה לא היה ככה! מושכת מושכת מושכת.
הצילו. היא גומרת אותי ואת הילד!!
היא לא מצליחה. תכונה בחדר. 2 רופאות כ- 3 מיילדות.
לחץ.
רואים שזה לא הולך. ומביאים רופא.
רופא וותיק אוחז במכשיר. אני לוחצת, כמו שאומרים לי.
תוך כמה רגעים נשמע הבכי המיוחל מרטיט את חלל החדר.
הודו לה' כי טוב. סוף סוף!!!
23:35 אחרי מאמצים כבירים
יש לנו בן!
3.162 ק"ג של אושר צרוף. שמנמן מידי בשביל אמא. כנראה...
הייתי ממש במתח...
ב"ה שעבר בשלום!
כתבת נפלא!
הרבה שמחה ונחת! ובשורות טובות!
איזה לידה, מה שאמרו שלידה זה כמעט על סף מוות, זה נכון. מאחלת לך גידול קל ונחת מרובה.
איזה סיפור מרגש.
כל הכבוד לך . מדהים איך ברגע האחרון יש כ"כ הרבה ניסים...
גידול קל ושפע חלב ...
קראתי במתח, עד הסוף המאושר. כתבת יפה כל כך והתחושות שלך ממש עברו את המסך ונכנסו ללב.
שבעז"ה תמשיכו לראות את יד ה' מלווה אתכם תמיד!
קצת מזכיר את הלידה שלי אז ממש חוויתי לגמרי את מה שכתבת
בדיקת ביוץ מראה חיובי כשיש הריון , אם זה לא ביוץ..
בדיקה ביתית, עדיף לחכות ליומיים אחרי האיחור...
ואם יש לך סבלנות, כדאי לחכות לאיחור של בערך שבוע (בשני סוגי הבדיקות), למנוע לחץ ומתח מיותר.
imosh30רק לא חבל לבזבז את כל הכסף על הערכות הללו
שאפשרי לגלות בבדיקת דם פשוטה בבוקר ובצהרים כבר יש תשובה?
לא לך ספציפית יש רבות כמוך פה בפורום
אהה וכמובן מזל טוב![]()
שיהיה בשעה טובה ומצלחת הריון עגול קל ומשעמם עם ידים מלאות
טיפים ועצות - הפורום מלא בשפע
ג'נדס
רק לשמוחואני מניחה שזה כן ברור לה שאם לא מונעים אז יש סיכוי להריון...
היא שאלה שאלה אחרת- האם יתכן שיש הריון, אבל היא מקבלת תשובה שלישית בבדיקה בתית.
אין לכך קשר למניעה או לא מניעה...
לשואלת- אין מה להילחץ... אם יוצאת תשובה שלילית בבדיקה ביתית, רוב הסיכויים שזה באמת. אומנם יש סיכוי שהבדיקה נעשתה בשלב מוקדם של ההריון ולכן לא זיהתה (מציאות נפוצה), או שהבדיקה פשוט לא מזהה אצלך הריון (מציאות נדירה מאוד). אבל אמרת שעשית שתי בדיקות, אם הן היו במרחק כמה ימים אחת מהשניה, יש סיכוי גבוה שהתוצאה אמינה.
אם את חוששת את יכולה לפנות לבדיקת דם, היא יותר מדוייקת (וחינם)
בהצלחה!
רבה אמונתך!אחרונהלפני שבוע בערך כתבתי כאן שאני מרגישה כאבים למטה ממש (לא בבטן), כאבים של משהו בוער ולוחץ למטה, כאילו יש פתיחה.
אני כרגע בשבוע 32. כולן אמרו לי ללכת להיבדק, אז הלכתי וב"ה הרופא לא ראה משהו מיוחד, הכל תקין, גם פיטריה אין. הבעיה שהכאבים ממשיכים. וזה משגע אותי!!! שמתי לב שזה מתחזק כשאני זזה או מרימה משהו (גם אם הוא בכלל לא כבד).
האם זה תקין? יש עוד בנות שעברו דבר כזה?
בנרתיק, זה קורא בשבועות האלו
זה מתחזק כשאני בתזוזה או כשאני מרימה משהו או מתכופפת.
כל היום זה כאב לי בעבודה(אני מטפלת במעון) ועכשיו בבית זה פשוט נעלם.
מה זה מה שאמרת? בחיים לא שמעתי על זה...
למשל כשאני רוצה להרים רגל אחת למעלה בשביל להתלבש אז ממש כואב לי למטה. זה קשור למה שאמרתן?
סובלת מזה גם 
כל התיאורים שלך מתלבשים בול על הסמפיוליזיס....
תשתדלי שהרגליים שלך יהיו כמה שיותר בתנוחות סימטריות. לשבת עם רגליים ישרות, לשכב עם רגליים ישרות (כשאת על הגב) או עם כרית בין הרגליים כשאת על הצד. כשאת הולכת - בצעדים קטנים.
לא להתאמץ ולא להרים דברים כבדים!!!!
חצאיות - ללבוש מהראש. מכנסיים וכו' - בזהירות, להרים כמה שפחות את הרגל התורנית...
קראתי בכמה מקומות שזה יכול להועיל ללידה קלה ומהירה יותר, כי האגן מתרחב יותר מהנורמה. הלוואי 
בשורות טובות ושיעבור בקלות בעז"ה!!
ולמה נראה לך שירד?
אם כן ירד זה לא נגמר בבת אחת לוקח לו הרבה זמן (זה תלוי כמובן לפי המצב) גם אם כן ירד בבת אחת הכמות
היא מאד גדולה בכדי להתעלם מהמצב הקיים !!
נסי לשכב עם רגליים למטה ולראות אם ממשיך לרדת גם אם הרגליים למעלה אם כן זה באמת ירידת מים ותפני בדחיפות עם
אמבולנס לבית הרפואה הקרוב!!בשעות הקרובות את תלדי!!
*אבל גם יכול להיות מצב אחר שרק נפקע לך הקרום הסובב את הרחם (אני לא מנסחת כל כך נכון ) ואם כן יתכן שרק עוד שבועיים או
אפילו חודש- נדיר תצטרכי ללדת!!
בהצלחה ושבת שלום !!ואם זו לידה, שיהיה בשעה טובה ולידה מהירה וקלה קלה!!

או הכי פשוט ניתן לקנות סלטים מוכנים בחנות רגילה ואפילו דגים כמו טונה וכד' וכמעט שאת מוכנה לשבת!!
אם זה בר ביצוע הזדרזו כי החנויות נסגרות בשעות אלה ממש!!
וכמובן שאני מאחלת לך יקרה מכל הלב, שתרגישי טוב ותעברי את התקופה הכי מהר שאפשר!!
היום קיבלתי 2 פסים בבדיקת הריון ביתית, איזה התרגשות! כמה שאלות:
1.האם צריך בכל זאת לעשות בדיקת דם כדי להיות בטוחים?
2. אין לי מושג באיזה שבוע אני בגלל שאני 4 חודשים אחרי גלולות והמחזור שלי עוד לא הספיק לחזור להיות סדיר החודש איחור לי בחודש וחצי ועשיתי בדיקה כל שבועיים בערך ככה שבבדיקה שעשיתי לפני שבועיים יצא שלילית ועכשיו יצא חיובי האם זה אומר שאני בשבוע 4-6? החישוב שלי הגיוני? לעוד כמה זמן לקבוע תור לבדיקת דופק אני מפחדת להגיע מוקדם מידי ולהלחץ..
3.האם זה משנה אם הפס השני יצא חזק או חלש כי יצא לי פס מאוד חזק זה אומר שאני בשבוע יותר לכיוון ה5 ולא ה4? או שזה לא אומר כלום..
4.לזה יש עוד זמן אבל בכל זאת..מתי נהוג לספר? אני לא רוצה שההורים יעלבו אם נספר מאוחר מיידי מצד שני אם נספר יחסית מוקדם להורים רוב הסיכוי שכבר כולם ידעו...
5.מה אסור לאכול בהריון? אני יודעת על אלכוהול ודברים לא מבושלים (בייצים דגים...) מה עוד?
6. אני לוקחת חומצה פולית יש עוד משהו שצריך לקחת מעכשיו?
7.לא עסקתי בספורט לפני ההריון אבל אני מאוד רוצה לשמור על בריאות והגיזרה (כמה שאפשר) יש ספורט שמותר לעשות למרות שלא התחלתי קודם?
רבה אמונתך!שמחה מאוד לשמוע! 
שיהיה הריון תקין ובריא! וידיים מלאות!
1. אני אף פעם לא עשיתי בדיקת דם (3 הריונות). יש נשים שמעדיפות לעשות, ליתר ביטחון. החלטה שלך... אין חובה בכלל...
2. חישוב הגיוני... כנראה שאת צודקת... אני הייתי קובעת תור לעוד 3 שבועות.
3. גם זה הגיוני, אם כי לא מחייב 
4. זה באמת תלוי בהרגשה שלך ושל בעלך. ובקשר שלך עם ההורים של ושלו. בהריון הראשון, סיפרנו להורים (של שנינו) בשבוע 5.
5. עובש (גבינות מסריחות)
6. להמשיך עם החומצה פולית, ולעשות בדיקות דם לבדוק מה המצב. בנתיים אין צורך לקחת משהו. (יש רופאים ונשים שממליצים להתחיל לקחת פרנטל. אז את את רוצה... לי באופן אישי הפרנטל עושה בחילה ואני מקיאה אותו)
7. פעילות גופנית מתונה זה בסדר. אבל צריך להיות מאוד ערניים. אם את מרגישה חולשה- להפסיק מיד. להתחיל במינון נמוך, ולעלות לאט. לא ספורט אקסטרים (זומבה, ריצה, טיפוס הרים...;) ). לשתות המון! ולהיזר ממכות ונפילות.
בהצלחה רבה!
לגבי 2. התקשרתי לקבוע תור אבל לרופא שלי יש תור בעוד שבועיים ויומיים או הרבה אחרי אם אני אקבע לעוד שבועיים זה יהיה מוקדם מידי?
לגבי 4. על ההורים שלי אני יודעת שהם ישמרו את זה בסוד אבל ההורים שלו בטוח יספרו אבל לא נעים לספר לצד אחד ולשני לא...
לגבי 6. איזה בדיקת דם צריך לעשות כדי לבדוק מה המצב?
סליחה על כל השאלות...
המון הצלחה
עדיין טרייה1. אני לא עשיתי בדיקת דם
2. תשאלי את הרופא
3. באופן כללי מאד- פס בהיר מצביע על הריון צעיר
4. תלוי בכם. אני סיפרתי די בהתחלה
הדס123
עדיין טרייהכנירא שלא הייתי ברורה הגלולות שיבשו לי את המחזור כלומר המחזור שלי לפני הכניסה להריון היא ממש אבל ממש לא סדיר המחזור האחרון שלי היה לפני חודשיים וחצי ורק עכשיו הבדיקה הייתה חיובית בגלל זה אני לא יודעת כל כך מתי ללכת לרופא..
הדס123אני אמורה להתחיל גלולות משולבות תוך כדי הנקה, וחוששת... הבת שלי יונקת מלא, למעט מנה אחת שאובה ביום, אם יקרה משהו לחלב שלי זה יהיה רע....
מצד שני יש לי אי אלו השערות מדוע מכון פועה בטוחים שיהיה בסדר, ולא יפחת החלב.
אשמח אם תעזרו לי ותענו על שאלות קצרות אלו..
א. האם קיבלת מחזור תוך כדי הנקה? אם כן, תוך כמה זמן מהלידה?
ב. האם לאחר שקיבלת מחזור השתמשת באמצעי מניעה הורמונלי משולב- כגון גלולה משולבת עם שני ההורמונים?
ג. אם אכן נטלת אמצעי מניעה כנ"ל, האם הייתה לו השפעה על כמות החלב?
ד. האם נטלת פעם גלולה משולבת והרגשת שנפגעה כמות החלב? אם כן, תוכלי לתאר את הרקע למצבך האישי ולסיבת נטילת אמצעי מניעה זה בדווקא?
תודה מראש!!
סיבה נוספת- אם כבר מניעה, שאני לא הכי לחוצה עליה אלא בעלי, לפחות שארוויח אפשרות להאריך טהרה בעזרת רצף חפיסות גלולות. אני מקבלת מחזור וזה ממש באסה...
הבת שלי בת חמישה חודשים.
אני בלחץ אטומי...
אצל הבת הקודמת התחלתי גלולות משולבות כשהייתה בת חצי שנה בערך... אולי יותר..
ועבד די טוב, אבל היא אכלה כבר מוצקים וכו'....
פה ההנקה היא הזנה בלעדית, בקושי חלב שאוב היא לוקחת.
לא צריך לזכור אותו וכלום. מצד שני לי היה ממש קשה איתו עם הטהרה, פצעים, ווסתות ארוכות, קושי בשבעה נקיים...
אני שמתי התקן אחרי הלידה, ואז בגיל 7-8 חודשים קיבלתי. עד אז זה היה מעולה! ובחצי שנה הבאה קשה. כשכבר היה לי פחות אכפת מההנקה עברתי לנוברינג ובאמת מאז אני לא מניקה.
אם המניעה היא לא בלחץ אז אולי נרות עד שכבר תהיי פחות לחוצה מההנקה?
ומונעת ברצינות, נרות לא יעזור כלום כשאני כבר מקבלת ווסת...
דחינו עד עכשיו, וכבר מתחיל להיות לא לעניין.
מה שכתבת לגבי התקן זה עוד רתיעה שלי ממנו.
בחיים לא אעשה משהו שיאריך את זמן האיסור. גם ככה זה די והותר ודורש מסירות נפש עצומה... בחיים לא אעז להאריך את זה. וחברה שלי שמה התקן ובעקבותיו היו אסורים חודשים- סיפרה ועשתה לי טראומה..
אם את לא מקבלת מחזור בהנקה אז זה מעולה ממש.
ואם כן, אז יש נשים שזה מאוד מאריך להם את הדימום אבל שווה לך לנסות.
אין ממה לחשוש , אחרי לידה- הכנסה של התקן זה קטן עלייך!
אותו. יש אולי זוגות גיבורים יותר, אני ובעלי ממש סובלים בימי האיסור, לא רק בגלל שאישות נמנעת, ממש לא, אלא כי קשה לנו המלאכותיות הזו, והלכות הרחקות עושות לנו רע....
לכן הולכים על כיוון של גלולות שיכולות לעצור את המחזור, לתת לנו קצת שלווה כמו שיש להרבה זוגות בדרך הטבע...
ביום ואז זה לא כ"כ משמעותי. עשו מה שהכי טוב עבורכם.
אני שנה אחרי לידה, מניקה- אבל כבר משולב עם מטרנה, עדיין לא קיבלתי מחזור ואני לוקחת סרזט, שאלתי את הרופא מה לקחת אחרי שאפסיק להניק והוא אמר שאם אני מסתדרת עם הסרזט שאמשיך לקחת..
בהתחלה סבלתי מהסרזט, היו לי דימומים אבל אני לא הייתי לוקחת גלולות שיפגעו לי בחלב כשהתינוקת שלי קטנה ורק יונקת.
לי מסיבה רפואית אסורים הורמונים (גלולות וסזרט)
התקן הוא פיתרון מצוין למי שלא רוצה או יכולה להשתמש בגלולות.
אבל צריך לקחת בחשבון שלוקח זמן להתרגל אליו,הוא יכול לעשות דימומים בהתחלה ,לוקח לגוף מספר חודשים להתרגל אליו.
אני יודעת שהתקן ממולץ אם רוצים אותו לפחות לתקופה של שנה.
דימומים שאפשר להתגבר עליהם, זה דימומים שאסרו אותנו בלי סוף- וכן, שאלנו כל פעם מחדש ![]()
מובן שלא הייתי בוחרת לכתחילה במשהו שעלול לפגוע בחלב, אני כבר מדוכאת מזה, פשוט מכון פועה וגם הרופא שלי על סמך כל הרקע, משוכנעים שהחלב וההנקה לא ייפגעו כלל. ממש משוכנעים..
כידוע גלולות משולבות אינן מתאימות למניעה בהנקה. עלולות לפגוע בחלב.
וזה דורש אחריות כלפי התינוק היונק..
מול אזהרות הרופאים עומד מכון פועה ובשלווה גמורה אומרים לי הרבנים עימם שוחחנו שאין סיבה לדאגה. ( אומרים לי, לא כהוראה גורפת, אז אל תסיקו בטעות..)
ואכן, מניסיון מניעה קודם, לא התמעט לי החלב.
הסתירה הזו משונה, והמצאתי לי איזו תיאוריה שאולי מסבירה ואולי גם תרגיע אותי, מעניין מה תחשבו עליה-
נראה לי זה קשור לכך שכבר מקבלת מחזור.
גוף האישה במצב הנקה רגיל לא אמור לבייץ ולקבל מחזור. זה נוגד את ההנקה. ההורמונים של ההנקה מונעים את זה.
מה קורה אצל אישה שכן מבייצת וכן מקבלת מחזור?
ההורמונים אצלה כבר שונים, הגוף כביכול "המשיך הלאה", אבל היא בהחלט יכולה להניק. החלב לא נעלם עם הופעת המחזור. כך שנוצר מצב שיש בגוף הנקה, אבל בהחלט גם הורמונים של פוריות.
ובמצב כזה, גלולה משולבת של שני ההורמונים אינה בעייתית, ואינה פוגעת, כפי שעצם חזרת המחזור אינה פוגעת בחלב ( למעט ימי הדימום שזה לא הכי קל...)
מה אומרות?
קשקוש מוחלט? ![]()
או שיש מצב שאני צודקת?![]()
החלב, אני לא הייתי חוששת.
תקפידי לעקוב ולראות שהיא מקבלת מספיק, ואם תראי שיש בעיה תחשבי שוב, אבל כנראה שיהיה בסדר.
אפשר לנסות לקחת במקביל דברים שמגבירים חלב.
אם היא כבר בת 5 חודשים אז עוד חודש את יכולה כבר לתת גם מוצקים.
עוד משהו: אם את שואבת פעם ביום יכול להיות שהשאיבה תיפגע, אבל ההנקה לא, וזה פחות נורא.
אין לי ניסיון עם גלולות, אבל באיזור גיל 4-5 חודשים גם אני וגם חברה נוספת כבר לא הצלחנו לשאוב כמעט בכלל, למרות שבהנקה יש חלב (הוא כבר בן 10 חודשים ועדיין יונק ב"ה)
השאלה איך אני לדוגמא שבינתיים כל הזמן עם הסרזט יכולה לדעת אם יש לי מחזור? כי הסרזט מונע את הביוץ והמחזור אבל אני לא יודעת מה היה אילו לא הייתי לוקחת אותם?
סרטז לא מונע את הופעת דימום הווסת...
יש הרבה נשים שיש להן ווסת בזמן לקיחת סרטז...
אם את לא רואה דימום (ב"ה....) אז סביר להניח שפשוט אין אצלך מחזור בשלב זה (בלי קשר לסרטז...)
כך לפחות הבנתי,
יתכן ו\זה לא מדוייק.
עיניים זוהרות- התאוריה נשמעת הגיונית לגמרי 
סרטז כן מונע את הופעת הווסת ברוב המקרים.
אולם יש נשים שאצלן מופיע דומים חודשי במהלך נטילת הסרטז (הוא לא ממש מחזור רגיל...)
ויש נשים שחוות דימומים בלתי סדירים בעקבות שימוש בסרטז.
ולשאלת "פרח חדש", כל עוד אין לך דימום או כתמים, כנראה שהגוף עדיין לא חזר למחזוריות הרגילה...
כאשר עובר זמן מהלידה (משתנה מאישה לאישה), לרוב, הסרטז מפסיק להיות מתאים, ומתחילים דימומים...
**כל הנ"ל הוא ידע לא מקצועי,ואין לסמוך עליו למעשה 
plony אם יש לך הערות או תוספות, אשמח לשמוע (באמת!) ![]()
אבל אני יודעת על נשים שזה ממש מאריך להם את תקופת הטהרה יחסית ללידות בלי סרזט,
כך שזה בהחלט סותר את מה שכתבת
מה שאמרת אומנם סותר חלק ממה שכתבתי. אבל לא בצורה חד משמעית.
כי אני יודעת גם על מקרים הפוכים. ובאופן עקרוני, סטרז לא מיועד למנוע הופעת דימום, אלא מיועד למנוע הריון.
כך שלכתוב "לא מדויק לחלוטין!!!!!!!!!!", זה בעצמו לא מדויק. ויכול אפילו קצת לפגוע. ובנוסף, לא הסברת את כוונתך, כך שזה לא קידם את השואלת בהרבה.
בכל מקרה, תודה על המידע
בזכותך למדתי עוד קצת.
שבוע טוב!
הוא אוכל מאוד יפה אוכל מוצק וגם מאוד אוהב, אבל
לא שותה מים ואז יוצא שהוא רוצה מטרנה מעט זמן אחרי שאכל המון
אוכל מוצק (ואז אוכל מעט כי הוא לא באמת רעב)..
ויותר גרוע- הוא בוכה כשאני מביאה לו מים בבקבוק כי הוא בנה על מטרנה.
לא באלי לתת לו לשתות כל הזמן מטרנה במקום מים שלא יתרגל
לנשנש.
וגם לא מאוד אוהב מטרנה מדוללת במים
יש פה אולי עצות מחכימות איך משכנעים אותו לשתות מים??
אבל החמוד כל היום (גומר 300 מטרנה+דייסה בארוחה בכיף) רוצה לאכל וגונב לנו אוכל, אז הרופאה
המליצה להתחיל איתו כבר מוצק..
הוא אוכל לארוחה- כוס פירות טחונים+ פרוסת לחם (ללא הקשה)..
אני במצב דומה לשלך. אז האחות בטיפת חלב אמרה שאתחיל טעימות אך אקפיד שלא לתת ארוחה שלמה של מוצק לפני גיל 6-7 חודשים כי מערכת העיכול שלהם עוד לא מספיק בשלה לעניין.
הכמות שאת אומרת זו בוודאי ארוחה שלמה.
השינה ולהוסיף לזה דייסה ואולי כך הוא יהיה רגוע יותר וישן יותר.
אצלי בכל אופן זה עובד...


הייתי באותו מצב כשהגדול היה בן 8 חודשים.
הבנתי שהוא לא רעב, אבל כל לילה לא נתתי לו רק ארוחה אחת.
נגיד הוא היה רגיל לאכול ב11, ב2 וב5, אז בלילה הראשון לא נתתי לו ב11, הרדמתי אותו, כשהתעורר ב2 האכלתי אותו כרגיל. (במקרה שלי הוא לא ינק, אז ישבתי איתו והבאתי לו בקבוק עם מים, שזה לא כ":כ אטרקטיבי מבחינתו.. אם הוא היה יונק בעלי היה צריך לעשות את זה..) תוך כמה ימים הוא הפסיק להתעורר ב11, והתעורר רק ב2. ואז הפסקתי לתת לו לאכול ב2, הרדמתי אותו עם מים או מוצץ, וב5 נתתי לאכול כרגיל. תוך כמה ימים קם רק ב5, ואז הפסקתי לתת לו לאכול גם ב5, ומאז הוא ישן לילה...
כל הסיפור לא לקח יותר משבוע וחצי - שבועיים.
אצל הילד השני ניסיתי אותו דבר, כמה פעמים בגילאים שונים, ולא הלך. עד גיל שנתיים, ועד היום, כמעט 3, לא נדיר שהוא מתעורר מכל מיני סיבות...
זה כנראה גם קשור לאופי, אז אני ממש ממליצה לנסות, אבל לפעמים זה לא הולך...
ובכל מקרה, אני ממש מבינה את המצב שלך... אחרי כל כך הרבה זמן בלי שינה רצופה נורמלית... אפשר להשתגע...
אולי בלי קשר לנסיונות להרגיל את הילד לשינה רצופה, תנסי לאפשר לך פעם בכמה זמן לילה שלם, אם במקרה בעלך יסכים לישון איתו בסלון ולתת לו חלב שאוב... זה הרבה יותר מהר מהנקה, וגם לא כל לילה... זה יכול לתת לך הרבה כח! שווה לבעלך... הוא יקבל אשה יותר חיכנית ורגועה... (לפחות ככה זה אצלי...)
בהצלחה רבה רבה!