שבוע 11 וסובלת מכאבי ראש מטורפים במהלך כל היום,
עצות יתקבלו בברכה חוץ מ- אקמול ושתיית מים....
שבוע 11 וסובלת מכאבי ראש מטורפים במהלך כל היום,
עצות יתקבלו בברכה חוץ מ- אקמול ושתיית מים....
יו, איך שאני מבינה אותך ומרחמת!!!
בתקופה הזו סבלתי מכאבי ראש מפוצצים ללא יכולת תזוזה!!
ולאחר התייעצות זה מה שאמרו לי והדבר היחיד (למעט אקמול) שעזר לי:
שאם עובדים על מחשב (או גולשים בו...) למעלה משעה וחצי ברצף, גם התעסקות בסלולר לזמן ארוך וכל מכשיר שיש לו צג מהבהב, בהריון זה עלול לגרום לכאבי ראש עזים, דבר נוסף שאופייני לתקופה זו: מספר לא מתאים במשקפיים/ עדשות, אם יש...
והסיבה היא (עפ"י רופאת עיניים) שזרימת הדם לעורקים דקיקים כמו בעיניים נחלשת בתקופה הזאת וכל מאמץ בשבילן הוא פי כמה וכמה מתקופות רגילות.
ולכן חשוב מאוד להקפיד לעשות הפסקות טוטאליות מהמחשב , לעצום עיניים ולהניח את הידיים על העיניים.
ההפסקות הללו לא צריכות להיות יותר משתיים עד חמש דקות, אבל לא פחות!!
ובשום פנים ואופן לא לחכות לכאבי הראש רק להקפיד על ההפסקות בכל שעה וחצי וככה חוסכים את היווצרותם.
ובכלל, אם חסרות לך שעות שינה- זה עוד יותר מחמיר את המצב, כי רק בשינה העיניים מקבלות את כמות החמצן הגדולה ביותר.
בכל אופן רפואה שלימה במהרה!!
ואני יכולה לנחם אותך שאצלי באיזשהו שלב זה עבר מעצמו...
אולי באמת אני אבדוק אם עלה לי המס במשקפיים... אני מקווה מאוד שלא כי אני כבר במס גבוה מאוד!!
וגם אשתדל להתרחק מהמחשב כמה שאפשר...
הכי מסכנים הם הילדים, כי אני כל הזמן רק צועקת עליהם שיהיו בשקט כי כואב לי הראש...
ואני חסרת סבלנות אליהם...
מקווה מאוד שבאמת יעבור מהר כי זה לא מאפשר לתפקד נורמלי.
תודה לכולכן על התגובות!
לחץ דם גבוה מידי או נמוך מידי יכול לגרום לכאבי ראש.
לי זה היה מלחץ דם נמוך ומאד עזר מנוחה, לאכול משהו מתוק וגם קפה...
אז כדאי מיץ או כל משקה אחר- קפה , שוקו וכו'.
אבל נשמע שזה לא העניין. בהצלחה ותרגישי טוב.
וקחי לך עזרה
לדאוג- אף פעם לא טוב...
להבדק- נשמע לי שכדאי אבל אני לא ממש מבינה בנושא...
אין מה לדאוג.
מאוד מפוץ כמעט כל מי שמניקה יש לה משהו בסגנון...
תבדקי אם יש נקודה לבנה על הפיטמה, זה יכול להראות על צינורית שנסתמה,
או באמת דלקת. יש לך חום?
זרם חזק במקלחת עם מים חמים מאוד עוזר.
ואם זה גודש אז במקלחת עם מים חמים גם אם זה כואב תעסי את שד במקום הכואב...
ולדאוג שהשד כל הזמן יתרוקן.
או אם יש חום... לא נעים אבל עובר, זה קורה די הרבה. תניקי מהצד הכואב כמה שיותר למרות שזה כואב!
רפואה שלימה!
ומקלחת מאד מקלה!
מתי צריך להתחיל קורס הכנה?
אני מחפשת מדריכה מומלצת באזור אשקלון/ קרית מלאכי/ רחובות/ גדרה
חשוב לי מישהי בעלת ניסיון רב, עם גישה טבעית אבל גם מקורקעת ולא שוללת שימוש בעת הצורך בעזרים לא טבעיים.
חשוב לי מישהי יראת שמיים ושיהיה אופציה לקחת אותה בתור דולה ולא יקר מידיי
(בכל זאת..זוג סטודנטים..)
תודה
תודה, יש לי עוד זמן בעז''ה..(אני חודש חמישי)ניצניתאחרונהאת יכולה לשלוח לי מספר שלה שאברר איתה אם זה מתאים לי?
תודה!
שלום לכולם,
אשמח אם מישהו יוכל להמליץ או לעזור, אני בהריון ויש לי חיידק הליקובקטור, אני די סובלת מכאבים, עברתי כבר לתזונה נכונה, כדורים אני לא שותה , הפסקתי לאכול מוצרי גלוטן , יש עוד המלצות ???
אשמח לכל עזרה......
כמה שיותר, אפילו טבעי- להמעיט בפירות וכו'...
בדיוק ראיתי הבוקר את השיעור של הרבנית ימימה מזרחי מלפני שנתיים (באתר אשירה, למי שלא מכירה)
והיא הלכה כנראה לקבר רבי שמעון בעודה בהריון. אז תהיתי ,כי ידוע לי שיש
בעיה ללכת לבית קברות בהריון. (לא שיש לי כוונה לסכן עצמי וליסוע בל"ג בעומר,)
אבל באופן כללי הייתי רוצה ללכת להתפלל בקבר רחל או בציון של הרב מרדכי אליהו. (אני מאזור ירושלים)
אז מה המידע שיש לכן בנושא?
אם לא מה הבעיה?

כיוון שבבית קברות שורות רוחות רעות שעלולות להזיק לעובר.
נראה לי שקברי צדיקים ובמיוחד קבר רבי שמעון שאיננו בית קברות - הוא חריג.
בכל מקרה היות וזה מנהג/עניין ולא איסור - אף אחד לא יכול להוות לך "דוגמא".
השאלה היא מה אתם נוהגים..
אני יודעת שאצלינו אין עם קבר רשב"י בעיה
לא זוכרת מה הסבירו לי פעם
...אנחנו חסידים
יש הבדל בין בית קברות לבין קבר בודד של צדיק כמו רשב"י.
אצלנו נוהגים שנשים ממש לא מומלץ שילכו לבית קברות בכל מצב ובמיוחד בהריון או במחזור.
בקברי צדיקים לא שמעתי שיש בעיה.
אצלנו במחזור ג"כ לא ממליצים ללכת לכותל ואם הולכים אז לעמוד רחוק ולא צמוד לקיר.
יש לנו כמה רבנים שאנחנו שואלים, במקרה הזה במיוחד שאלתי את הרב שמאד הולך גם לפי עניינים של קבלה, כי רציתי להחמיר במנהגים אם יש סיבה,
והוא אמר לי, אפילו שיש לי עובר שהוא בן כהן - שאני יכולה ללכת לקברי צדיקים.
זה שונה לגמרי מבית קברות רגיל שלא הייתי נכנסת, ולכן הרב אליהו שהקבר שלו בתוך בית קברות - זה יותר בעייתי.
הוא ממש אמר לי שכדאי ללכת, כי יש לי הרבה על מה להתפלל בהריון...
מבחינתך או מבחינת הילד.
היינו 3 שבתחילת שנה טיפלנו בתינוקות בגלל שרצינו להיות עם הילדים שלנו(כל אחת קבוצה אחרת...). זה היה גרוע מבחינה התפתחותית לתינוקות. אבל לנו זה היה יותר קל.
לי אישית היה קשה לשמוע את הבן שלי בוכה בזמן שאני מחליפה לילד אחר לכן הייתי בסוף מחליפה לילד מהר ורצה לבן שלי..
אחרי חודש ביקשתי מהמנהלת קבוצה אחרת.
לעומת זאת שנה אחרי זה הייתה משהי שגם הייתה עם הבן שלה וחוץ מהגמילה מהנקה שהייתה סיוטית הכל היה בסדר.
אני יכולה להגיד לך שלי בתור אמא מאד מאד הפריע שיש מטפלות שהילד שלהם איתן בקבוצה.
כמטפלת את אמורה לתת יחס פחות או יותר שווה לכל הילדים וכשהתינוק שלך איתך זה בלתי אפשרי כי את לא תני לו לבכות, אלא תגשי אליו מיד גם אם זה יבוא על חשבון האחרים.
יהיה בקבוצה שלה.
ובמבחינת התמ"ת זה אסור!! כך שאמא שזה מפריע לה יכולה להתלונן
המשקל של הדגם של מה שראיתי ביד 2,
בדקתי באינטרנט וכתוב שהטיולון 9 ק'
אבל אין לי מושג איך זה בטיולונים טחרים,ואיזה משקל נחשב כבד ואיזה נחשב בסדר
ולגבי הבייביג'וגר- בדקתי באינטרנט,וראיתי שההלבשה/החיבור של החלקים(הטיולון/האמבטיה) זה גם כן רק בצדדים,ולא יושב על בסיס בנוסף לחיבור בצדדים,וזה נראה ככה פחות חזק,וגם שהאמבטיה בגלל זה פחות יציבה.
ותגובה לויקי-
חשוב לי להשקיע גם באמבטיה,כי בתור התחחלה לא יהיה לנו מקום לעריסה בחדר,ולעגלה עם אמבטיה כן,כי זה תופס הרבה פחות מקום,ואין בעיה בהתחלה שהילד/ה ישן בעגלת אמבטיה.
ובריטטקס אני לא רוצה,ראיתי אותה במציאות,ונורא לא אהבתי את החיבור של הטיולון או האמבטיה איך בבמחברים אותם לשלד,ממש מלחיץ אותי שזה מתחבר בצורה כזו עדינה(אומנם זה מה שיוצר את הקלילות בלחבר ולפרק את הסלקל/אמבטיה/טיולון לפי הצורך),וגם האמבטיה בזה נראיית ממש באוויר בגלל איך במחברים,אין איזה בסיס שזה יושב עליו.
וגם בגלל החיבור העדין של החלקים אל השלד,זה לא נראה משהו שיחזיק לאורך זמן...
יחסית היא בעיניי דווקא לא כבדה, אבל מן הסתם יש קלות ממנה.
אני עכשיו משתמשת בה לילד שלישי והיא במצב מעולה ממש ממש. (ואנחנו משפחה של שובבים שדי הורסים דברים...)
האמבטיה ממש רחבה יציבה וטובה, אני חורשת עליה עד גיל חצי שנה, לפעמים זה גם העריסה שלנו.
דווקא האמבטיה של פג היא נראה לי החלק הטוב והמשמעותי בעגלה.
נראה לי שהחברה הזאת ממש איכותית, ועגלה יכולה להישמר להרבה שנים.
יחסית לעגלות היא מתקפלת קטן, זה משמעותי לנסיעות.
חיסרון אחד - בגלל שזאת חברה שמחזיקה מעצמה מאד - חלקי חילוף יקרים נורא...
החמוד בן 5 חודשים בדיוק.. בלילה ממש צרח ולא הצליח להרדם, בסוף
נתנו לו אקמול ותוך רבע שעה נרגע ונרדם.
היום אותו סיפור- בוכה ממש ולא מצליח לישון,
מה זה?? יכול להיות שיניים?
מוכן לקחת מוצץ\בקבוק?
זמן הוא מכניס ידיים.. בקבוק הוא די לקח, מוצץ בקושי
(למרות שהוא חובב מוצצים מושבע), רק אחרי התרופה הסכים שוב מוצץ..
מקווה שיהיה אצל הרופאה תור פנוי להיום
אנונימי (פותח)הבן שלי כשהוא היה בן 3 חודשים היה ממש רזה, מתחת לכל העקומות.
מעבר לזה הוא היה קצת ישנוני ולא ממש שיחק לבד.
בהמלצת רופאת ילדים שאנחנו סומכים עליה וגם מתוך הבנה שכך הכי נכון
לפעול התחלנו לתת לו מטרנה.
מתסבר שלא היה לי מספיק חלב (בדקתי ע"י כמה שאיבות)
מה הבעיה. שכאשר התחלנו לתת לו מטרנה הוא פחות רוצה לינוק..
עכשיו הוא כמעט בן חמישה חודשים והוא בקושי יונק ועוד יותר בקושי
יש לי חלב..
קיבלתי ילד יותר רגוע, משחק יפה, ישן טוב ומתפתח בהתאם לגילו..
אבל- פתאום עצוב לי להיפרד מההנקה. הוא כבר לא רוצה לינוק. אני מרגישה
שמשהו חסר לי בעצמי, בנשיות שלי, בעצמי כאימא..
בבקשה עידודים וחיזוקים, ולא עצות כי זה די אבוד
כנראה שהמטרנה משביע אותו יותר, גם הבן שלי, כנראה הפסיק לשבוע מהחלב..
זה באמת מבעס, אבל לפחות את יודעת שלא את זו שהפסקת, אלא הוא יזם את ההפסקה
(למרות שזה לא מדוייק, כי עד שהתוודע למטרנה הוא ינק ל]י מה שהבנתי)
בכל אופן, תשמחי על מה שהוא ינק, כי כל טיפת חלב אם בריאה לתינוק!
(השמינית עם סימילאק)
אני לא אמורה להעיד עליהם- אבל ב"ה, הלוואי על כל עם ישראל.
בילדה הראשונה ניסו לנגן על המצפון כשנשברתי ועברתי לתוספות שהפכו בהדרגה להזנה מתמ"ל בלבד, הסבירו לי שהיא תהיה כל הזמן חולה, אמרו לי שילדים יונקים חכמים יותר...
הפרכתי את כל השמועות הללו.
ואין בך שום דבר חסר או פגום!!
יש נשים שהתברכו ביכולת הזו להזין לבד את תינוקן עד גיל מאוחר- ויש שלא.
את אמא נהדרת גם אם את מאכילה את הילד בתמ"ל.
בע"ה לא יחסר לו כלום!!
בשילוב עם מטרנה? או לא עצות?
אצלי גם היו סרטים בנושא, ולאחרונה בערך מה שאת מתארת ובאותו גיל ממש,
ואני מאוד מבינה מה את מרגישה.הזמן ירפא אותך, הסיפוק מלראות אותו מתפתח יפה ימלא את הרגשת החיסרון,
וזה לא אבוד, רק דורש... תקראי את זה: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4355765,00.html
אני פונה לפרפר לבן...
הרי אומרים ששלושה ימים ראשונים בכלל מה שהאמא מניקה זה לא חלב,
כך שיומים שלושה הראשונים התינוק מסתדר גם בלי אוכל, מה שברור שהוא לא צריך הרבה אוכל!
כך שאי סיפקת כליות לא נשמע שזה נוצר מהנקה שלא כל כך מצליחה....
גם אני שלושה ימים ראשונים ואפילו יותר לא הסתדרתי עם ההנקה. רוב הנשים לא מסתדרות בכמה ימים הראשונים
זה סיוט. תודה לה' שיש מטרנה...
מאחלת לך פיצוי בילד הבא...
ולרגע אל תחשבי שאת אמא פחות טובה.
אני בטוחה שאת יותר התאמצת מכל אמא שההנקה הולכת לה בקלות, וה' יקח את המאמץ הזה...
פעם שמעתי מד"ר חנה קטן שהזמן החשוב לחלב אם הוא ה5 חודשים הראשונים, אז זכית!
היה ברור לי שהיומים הראשונים בבית חולים זה נסיון להניק, וזה לא ברמה שתינוק בין חיים ומוות בגלל שלא יונק מספיק ומגיע לאי ספיקת כליות.
אני לא הכי הצלחתי להניק בבית חולים וגם התינוק לא ממש רצה מטרנה...אז מה עושים עם תינוק כזה? שלא לא רצה לינוק וגם לא מטרנה? לא ראיתי שהאחיות בהיסטירה שהוא על סף מוות.
מה שאת אומרת שתינוק התיבש זה הגיוני. השאלה אם ביומים הראשונים תינוק בסכנת חיים אם לא אוכל מספיק.
זה גם נשמע חוסר אחריות מטורפת של בית חולים, אם את אומרת להם שלא יוצא לך טיפה של כלום והם לא אומרים לך במשך שלושה ימים להוסיף תמ"ל.
בהתחלה אכן אין חלב, אבל יש קולוסטרום, שהוא לא 'כלום' אלא להפך – נוזל יקר מפז, שכל טיפה וטיפה ממנו חשובה מאוד עבור התינוק.
הכמות של הקולוסטרום, בעיניים שלנו היא מזערית – לאורך כל היממה הראשונה במצטבר פחות מארבעים מ"ל! אבל מבחינת התינוק, שהקיבה שלו בשלב הזה היא בערך בגודל של גולה, זו כמו גדולה ומשביעה, ולו היה מקבל כמות גדולה יותר זה היה מזיק לו.
יוצא מכאן שלרוב מוחלט של היולדות אין דרך לדעת 'כמה יצא' והרבה פעמים נראה כאילו לא יצא כלום. ומצד שני חשוב מאוד לעקוב ולוודא שהתינוק אכן מקבל מה שצריך! אם יקבל פחות מדי – רע. אם יקבל כל צורכו בהנקה ועוד יעמיסו עליו תמ"ל – גם רע! אז מה עושים?
הפתרון הוא קל ופשוט: עוקבים אחרי היציאות.
תינוק שניזון כל צורכו נותן ביום הראשון לפחות טיטול אחד רטוב יפה-יפה, ביום השני לפחות שניים, וכן הלאה עד היום השישי. בנוסף, צריך לוודא שהצואה מתבהרת בהדרגה. בסוף השבוע הראשון כבר מצפים למרקם אופייני של 'יציאות הנקה' - לפחות שלוש כאלה ביום.
אם חלילה זה לא המצב, חשוב להיעזר במהירות באנשי מקצוע (הכי כדאי - יועצת הנקה מוסמכת IBCLC), כדי למצוא מה כדאי לעשות כדי שהקולוסטרום היקר שהגוף שלך מייצר אכן יגיע ליעדו, ואם יש צורך - כדי להחליט באופן מושכל מה וכמה ואיך לתת לתינוק בנוסף.
ממש עצוב ומקומם, שנתנו לך עצות כל כך חסרות אחריות 
כמה טוב שהיום היא בסדר ואת רואה את הנס של התפתחות תקינה של תינוקת! תודה על התזכורת, שהנס הזה לא מובן מאליו, וצריך להודות לה' על כל רגע ורגע!
אם אמא מצליחה להניק אותו. אשריהם.
אם לא, המבוגרים עדיין מחוייבים להאכיל אותו.
יחד עם זאת, נדירים ביותר המקרים בהם אמא ותינוק לא יכולים להיות "זוג יונק".
תדירים ביותר המקרים שאמא מקבלת מידע שגוי, גם אם נותני המידע הם הכי אוהבים והכי רוצים בטובתם.
מידע שגוי אפשר לקבל גם מרופא ילודים וגם מאחות בחדר תינוקות.
לצערי, רבים מדי המקרים האלה.
אבל, כשאין מספיק חלב לאמא, התינוק חייב לקבל תמ"ל כלשהו.
יש מקומות בהם אפשר לקבל מידע אמין ומדוייק.
לצערי, לא כל יועצת הנקה יודעת את הכל בתחום הזה, כמו שלא כל אינסטלטור הוא מוצלח.
אבל יש מה לעשות. לפעמים מה שאמא עושה היא לחפש את הבקיאים בתחום בין ההריונות, כדי שבלידה הבאה היא כבר תדע איפה למצוא את המידע הנכון והמדויק.
אגב, אני גדלתי על תמ"ל מגיל חדשיים, בגלל שטות גמורה שרופא הילדים אמר לאימי. קורה.
יש תינוקות שיונקים ולכן בין לבין השתיה\האוכל שלהם הם גם מוצצים בלי לקבל תזונה.
תינוקות שניזונים רק מבקבוק, חייבים לקבל גם מוצץ, אחרת רע ומר גורלם.
המוצץ לא נועד להשתיק אותם אלא תורם להתפתחות שכלית, פסיכולוגית ורגשית.
אמא שאינה יכולה להניק, כגון אמא מאמצת, בהחלט יכולה להיות המוצץ של התינוק שלה.
האמא מקבלת קרבה מיוחדת לתינוק והתינוק זוכה לקרבה מיוחדת עם אמא.
מחילה על ההשוואה, אבל לו נתנו לך את האפשרות לקבל חיבוק מאישך החי או מבובת פלסטיק מנופחת, שאפילו לא דומה לאישך, היית בוחרת בפלסטיק?????
למה, למה, למה נראה לנו טבעי לחלוטין לדחוף סיליקון לפה של תינוקות?????
בהתהוות
הקב"ה ברא אותנו כך שהגוף שלנו מצפה להזין את התינוק, וכשזה לא הולך באופן טבעי חווים תהליך של אבל. זה הכי נורמלי בעולם, מה שאת מרגישה כרגע ![]()
יועצת הנקה חמודה שאני מכירה מייעצת לכל אישה שמגיעה אליה לבכות במקלחת. כי לכל אישה יש משהו שמבאס אותה נורא, משהו שלא הסתדר כמו שהיא חלמה, בלידה או בטיפול או בהנקה או ביחס של המשפחה... בזמן מקלחת דמעות משתחררות יותר בקלות, וזה רק עושה לנו טוב. מנקה את המערכת... ועוזר להגיע לשלב של השלמה עם המציאות.
תחבקי את התינוק הרבה, תחזיקי אותו עלייך במגע עור לעור, ותרגישי כמה הוא שלך ואת שלו. כמה שאת אמא.
על פי בולבי (פסיכואנליטיקן חשוב), הצורך של התינוק בדמות היקשרות עיקרית הוא צורך הישרדותי ראשון במעלה, קודם לצורך התזונתי ולשאר הצרכים ההישרדותיים. הדבר הכי חשוב בשביל התינוק שלך כרגע הוא שאת אמא שלו ואת אוהבת אותו! אין יותר חשוב מזה!
אם תרצי לדבר עוד, מוזמנת בשמחה לאישי.
זה באמת לא פשוט להיפרד מהנקה, אבל לפי מה שאת מתארת זה עשה לו רק טוב, וזה שטוב לו זה העיקר.
את עדיין יכולה להמשיך להניק קצת כשהוא מבקש.
דבר חשוב, את לא יכולה לדעת כמה חלב יש לך על פי שאיבות יש נשים שיצא להן 160 CC בשאיבה על הבוקר ויש נשים שש10. זה לא אידקציה לכמות החלב שיש.
בילד הבא אני ממליצה להיפגש עם יועצת הנקה מההתחלה, לראות שיש תפיסה טובה של השד, לשקול אותו אחרי ארוחה ישר ולראות כמה הוא קיבל ועוד כל מיני דברים ועצות. (כל זה כמובן אם חשוב לך שפעם הבאה כן תניקי).
בהצלחה@ וישר כוח על החמישה חודשים שכן הנקת, זה המוןן!
כתבתי את התגובה שלי לגבי צורך למצוץ כשאחד מילדיי היה מחובר לערוץ 7, ועד ששמתי לב, לא יצאתי וחזרתי עם החיבור שלי, אלא רק הקלקתי אנונימי.
סליחה שפגעתי. נכון, כל ילד הוא אחד יחיד ומיוחד.
המחקרים (שכרגע אני לא מחפשת, אבל קראתי אותם במהלך השנים) מראים שתינוק חייב למצוץ - את אמא, את המוצץ, את הבקבוק, את האצבעות , את האגרוף שלו, את האצבע של מישהו אחר, את קצה השמיכה....
ילד שנמנע ממנו למצוץ נמצא בסיכון גבוה ביותר לפתח בעיות. נכון, "סיכון גבוה ביותר" איננו 100% ודאות.
סליחה, טעיתי בכתיבתי.
וכמובן שלכל כלל יש יוצא מהכלל, ויכול להיות הילד שרק שותה מהבקבוק ובין האכלות אינו מכניס דבר לפיו, וב"ה הוא מתפתח נהדר. אבל, שוב, התינוק הזה הוא היוצא מהכלל.
ולגבי החשיבות של המוצץ - יעידו כל הגמ"חים למוצצים, וכל ההורים שפתאום המוצץ נעלם וההורים מתרוצצים והופכים את העולם רק למצוא את הפריט הקטן הזה.
תוספים. תמצאי פה בפורום הרבה המלצות.
אגב, שאיבות לא מעידות כל כמות החלב.
מעולם לא היה חסר לי חלב בהנקה אבל הרבה פעמים לא הצלחתי לשאוב כמויות להאכלה ויש לי משאבה מעולה.
עד כמה שידוע לי שאיבות מעודדות חלב. תשאבי תתני לו מה ששאבת שאת לא איתו ותניקי בנוסף למטרנה.
אין מה לעשות בדבר הזה הרגש והשכל לא עובדים ביחד
אז לדעתי את יכולה לפרגן לעצמך להצטער ואפילו קצת לבכות
וברור שעשית תא הדבר הנכון- הנקה לא על חשבון הבריאות של הילד
אז ממש כל הכבוד מגיע לך צלש רציני
ואם את רוצה לעזור לעצמך תשתדלי שכמה שפחות אנישם ידעו שהפסקת להניק כי התגובות קשות
חבר שבנו היה התהפך והוא הלך לרב קנייבסקי בבני ברק והוא אמר לו שיהפוך את הספרים והראש התהפך כלפי מטה...
כבר הייתי ממש לפני ניתוח
עברתי על כל הספריית קודש שלנו 20 פעמם ולא ראיתי כלום.
בסוף מצאתי מגילת אסתר דקה מאוד הפוכה. הפכתי אותה
באותו לילה העובר התהפך זה היה ממש מדהים
שמצאו זמירון שבת הפוך!
אפשר לקנות עגלה מתי שרוצים..
אנחנו קנינו בחודש שביעי בערך, וגם הבאנו אותה הביתה..
אולי מה שאת מרגישה זו בעיטה של העובר? או תנוחה שהוא נמצא בה?
התינוק שלי היה במצג עכוז ולכן ממש יכולתי להרגיש ולראות את הראש שלו בבטן...
התקשויות יכולות להעיד על צירים- הייתי הולכת להיבדק...
ממש חשוב שתלכי להיבדק.
בטח מישהי פה תדע לענות לך.
אסרו עלינו לקנות דברים לפני הלידה, ולא היה לי קריטי... אז אני בחרתי כל מה שאני רוצה, ויום לפני השחרור בעלי נסע וקנה הכל.. 
לגבי עגלה- לנו יש ברייטקס (סלקל וטיולון, לא קנינו אמבטיה)... היה מצויין ועלה 2000 לשניהם...
להביא את הדברים.
בעזהי"ת
ממתי צריך להתחיל לברר על מוצרים לתינוק?..
ובכלל, איזה מוצרים צריך?? ![]()
![]()
![]()
![]()
עגלה?
לול? עריסה? איפה בכלל התינוק ישן בהתחלה? מתי הוא עובר לאן?
מה עוד צריך להכין?..
מוצצים? בקבוקים? חיתולים? בגדים?..
מאיזה שלב כדאי לקנות את כל זה? מאיזה שלב לברר?..
אין איזה מדריך לילדים-שעומדים-להיות-מבוגרים??? 


http://www.kipa.co.il/women/170/47186.html
אני ממש ממליצה לקנות הכל, אבל ה-כ-ל, לפני הלידה. כולל צמר גפן ומשחת החתלה וכל הדברים הקטנים האלה.
זה יכול להרגיש נורא מוזר, אבל זה חוסך כל כך הרבה טרטור אח"כ! אני השתגעתי אחרי שהשתחררנו מהבי"ח והיינו צריכים לקנות כל מיני "השלמות". רציתי להשכב על הרצפה באמצע הקניון ולישון.
כורסת הנקה זה לא תמיד מיותר. אם אין לך מקום ישיבה נח בבית (ספה וכדו') זה ממש חובה
מנשא לא הכרחי.
פח לחיתולים ממש לא מיותר. לי זה מאד נח שיש פח ליד השידה וכל טיטול- ישר הולך לפח.
הדוגמא של כורסת הנקה - גם כיסא כתר עם משענות לידיים הוא אחלה בהתחלה ובהמשך בד"כ לומדים להניק במיטה. בד"כ כשאין ספה בבית זה בגלל חוסר מקום, אז לכורסאת הנקה גם לא יהיה מקום..
פח לחיתולים - אני כבר 5 שנים עם ילדים עם חיתולים ב"ה בלי עין הרע!! ותמיד משתמשת בשקית סופר שתלויה לי על ידית של אחד הארונות בחדר ילדים. חיתול מסריח סוגרת את השקית וישר לפח הגדול בחוץ והופ שולפת עוד שקית (שמתי מאחורי דלת הכניסה לחדר שקית בד יפה כזאת שמלאה בשקיות סופר)
שידת החתלה - בשימוש רצוף. לא כואב לי הגב כשאני מחליפה ומלבישה ילדים.
עריסה, לול, מיטה - מצטרפת להמלצה על יד שרה לעריסה, אנחנו קנינו מיטת תינוק יד שניה ב"ה במצב מצויין שגם היא בשימוש רציף. אין לי מקום ללול וגם לא מתחברת כל כך לרעיון, אז אין לי 
עגלה - קנינו עגלה עם אמבטיה רכה שאנחנו אוהבים, התינוקות שלי קטנטנים (סביב 2 ק"ג) אז עד גיל 7-8 חודשים הם יכולים להיות באמבטיה כל עוד הם לא מתהפכים וכו. תינוק בגודל רגיל (סביב 3+ ק"ג) זה מתאים עד גיל 4-5 חודשים.
כשמורידים את האמבטיה יש טיולון יציב שאנחנו משתמשים עד גיל שנה ואז עוברים לטיולון פשוט (לבת השנה הנוכחית קנינו טיולון חדש כי הקודם התפרק משימוש יסודי
)
תיק לעגלה - שלי כמעט ולא בשימוש אף פעם. סתם השקיעו וקנו לי במתנה משהו שווה. הייתי שמחה לקבל משהו אחר במקומו.
בקבוקים, מוצצים, מטרנה - אני אף פעם לא קונה לפני. אני ב"ה מניקה ונותנת מוצץ רק בהמשך (אם בכלל). לפני חזרה לעבודה אני קונה מה שצריך.
משאבה - בהתחלה לקחתי מיד שרה ובהמשך קניתי, ואחרי הלידה השלישית קניתי חשמלית דו"צ ממש טובה
עגלה וסל קל בחרנו בחודש תשיעי ובעלי הלך וקנה כשהייתי בבית חולים. ועוד רשימה של דברים שחשבנו עליה מראש כמו: חיתולים, מגבונים, אלכוהול, חיתולי בד, קרם, סבון לתינוקות. ואולי כמה בגדים (להורים של שנינו היה מלא שהם שמרו אז בהתחלה השתמשנו בזה)
שאר הדברים השלמנו אח"כ, בטיול משפחתי לעיר אחרי שקצת התאוששתי וכבר הרגשתי צורך להתאוורר..

קונים דברים לפי תקציב, מקום בבית, צרכים אישיים. למשל, אם בחרתם שהתינוק ישן איתכם, אז אתם לא צריכים עריסת תינוק, שמתאימה רק ל3 חודשים ראשונים. אצלנו לא היה מקום לעריסה בבית, אז התינוק ישן באמבטיה של העגלה.
שידת החלפה, אני לא הרגשתי צורך. אם את מתכוונת להיות עקרת בית, אז אולי כן כדאי לך לקנות שידת החתלה (אצלי הם במעון מגיל קטן אז אני מחליפה להם רק בשעות הצהריים והערב...)
שימי לב שיש דברים שניתן להשאיל מיד שרה כמו משאבת חלב, עריסה ועוד.
מיטת תינוק ועגלה- להקפיד שהמזרונים יהיו איכותיים.
חוץ מזה, אני בטוחה שיש ברשת מלא רשימות. בהצלחה והרבה מזל"ט
בעזהי"ת
איך אני יכולה להחליט אם אני צריכה עריסת תינוק או לא, אם אין לי מושג מה זה, מתי ישנים בה, מה הייתרונות ומה החסרונות? מה זה אומר שהתינוק ישן איתנו?
שידת החתלה אמרו לי שלא צריך כ"כ, לכן ידעתי לא לרשום את זה בשאלות.
זה שניתן להשאיל מיד שרה דברים זה יפה- אבל מה צריך מהם בכלל? האם צריך להצטייד מראש במשאבת חלב או לחכות לראות מה יהיה? מיטת תינוק- למה הכוונה? לול? עריסה? מה ההבדל בעצם?
מה צריך למיטת תינוק? זה בא עם מזרון? צריך לזה מצעים מיוחדים? צריך שמיכה? לעגלה גם?
מאיזה שלב צריך לחשוב על כל זה??
חבל לקנות.
לדעתי מה שהכי צריך בהתחלה זה סלקל ועגלה.
(אני האמת צריכה רק סלקל, עגלה יש אצל ההורים ואני אהיה שם בהתחלה...
וגם סלקל- מקסימום משאילים לנסיעה מהבית חולים עד להורים...)
מה שאנחנו עשינו זה שאלנו את אמא מה דעתה ופעלנו פחות או יותר לפי ההנחיות שלה..
הזמנו עגלה (ודווקא בזה היה לנו חשוב להשקיע- הזמנו של PEG)- משולבת, אמבטיה (שזה החלק הראשוני), טיולון וסלקל,
חדר שינה של מיטה ושידה- לנו מאוד מאוד המליצו..
ואיפה שקנינו אם קונים חדר שינה אז מגיעה חבילת לידה מוזלת שכוללת המון דברים.
מוצץ, בקבוק, משחת החתלה ועוד כאלה- כולל אפילו פדים להנקה ותחתוני רשת..
ברור שתמיד יש עוד קניות אבל לפחות את הבסיסב יש..
ועכשיו נשאר לחכות ללידה ולהתפלל.. 
הלידה...
את יכולה לדעת באופן כללי.
למשל, דברים הכרחיים (לדעתי) הם עגלה, סלקל, בקבוק ומוצצים, ושקיות TO GO של תמ"ל (אם את מתכוונת להניק). חבילת מגבונים וטיטולים (אני מההתחלה שמה להם מידה 2- נולדים במשקל 3.400). אם יש לך מקום באמבטיה, אז גם אמבט תינוק. תיק לעגלה.
את השאר הייתי קונה עם הזמן. למשל משאבה, אולי בכלל לא תצטרכי, אז כדאי לדחות.
מיטת תינוק, אני מתכוונת למיטה קטנה עם סורגים גבוהים, עדיף עם גובה מתכוונן. מצעים שמותאמים למיטה (תסתכלי במידות שעל הסדין). מיטת תינוק אני משתמשת החל מגיל 3 חודשים בערך, עד אז התינוק ישן באמבטיה של העגלה.
אגב, קצת לא היה נעימה הכותרת שלך. אני אלמד עלייך זכות שאת קצת בלחץ מהלידה, אבל באמת כדאי להיות רגישים יותר.
יש מיטת תינוק שזו מיטה יחסית גדולה שאפשר לישון בה אפילו עד גיל 3 (בד"כ עד שהילד לומד לטפס החוצה או שיש תינוק חדש אז מעבירים את הגדול למיטה אחרת)
בגלל שהיא גדולה ובהתחלה להרבה זוגות נח שהתינוק יישן בחדרם יש עריסות-
זו מיטת תינוק שמתאימה מבחינת התקן עד גיל 3 חודשים ותלוי בגודל של התינוק ובקצב ההתפתחות שלו-יש תינוקות שיוכלו למשוך שם עד גיל חצי שנה.
בגלל שזה לזמן קצר יחסית יש הרבה גמ"ח להשיג עריסות בהשאלה הנפוץ ביותר זה יד שרה.
בחנויות למוצרי תינוקות יש גם עריסות להשכרה.
לול- אפשר לישון בזה טכנית אבל זה אמור לשמש למקום משחק לתינוק שאת יכולה לשים אותו שם לשחק כשאת מבשלת ואת לא רוצה שהוא יזחל לך בין הרגליים כשהתנור פועל לדוגמא.
החיסרון של זה לשינה שזה צריך מצעים בגודל אחר (לא אחיד כמו המצעים של מיטת תינוק שיתאימו אח"כ גם למיטת מעבר), והמעקה יותר נמוך אז יותר קל לפעוט לצאת מזה.
שינה משותפת- יש הורים שבוחרים לישון ביחד עם התינוק, זה נושא בפני עצמו וכדאי לקרוא עליו כדי להכיר את היתרונות והחסרונות.
יש דבר שנקרא מיטונת שזה עריסה שאפשר להצמיד למיטת ההורה וככה יש לתינוק את המיטה שלו אבל זה צמוד למיטה של האמא וככה קל להניק בלילה בלי לקום ובלי לישון צמוד לתינוק.
משאבת חלב- חד וחלק לחכות לאחרי הלידה.
למיטת תינוק צריך מזרון, מצעים, שמיכה. בהתחלה אפשר להסתפק בשמיכה אחת לעגלה ולמיטה בד"כ זה דבר שמקבלים המון במתנות וגם מצעים כדאי לקנות רק סט אחד כי זה דבר שמקבלים.
אפשר ללכת לבחור עוד לפני הלידה, לעשות לבעל רשימה מדויקת של מה שאת רוצה ושהוא יקנה ביום-יומיים אחרי הלידה. (בשביל מה מאשפזים יולדות יומיים? בשביל שיהיה לבעל זמן להתארגן. מה, לא?)
המתוק סה"כ בין שמונה ימים..
אנחנו קנינו לפני הלידה עגלת אמבטיה + טיולון + סלקל. מוצצים, בקבוקים וכדו' קנינו אחרי הלידה.. (ולגבי הזמן אנחנו הלכנו לחנות בחודש תשיעי, עשינו הזמנה והוצאנו את זה ושילמנו רק לאחר הלידה.
ועריסה לא קנינו או השאלנו כי נראה לי הוא ישן בעגלת אמבטיה זה ממש נח. זה גם גדול וגם אפשר לנדנד שצריך. לנו זה יותר נח.. (כשבאתי להורי לאחר הלידה, אא שלי מיד פתחה את העריסה אבל בסופו של דבר החלטנו לקפל אותה ולהשכיב אותו בעגלה כי זה גם חוסך מקום..)
בהצלחה רבה
ובשורות טובות
ואין לי עגלת סטוקי אבל כמה שאני מבינה זה לא עניין של שווה את המחיר אלא עניין של סטייל, הרי היא לא נוחה יותר מאשר הזולות (אולי פחות...) אז זה רק עניין של האם ללכת על הסטייל הזה...
יתרונות:
מרשימה ואופנתית.
גבוהה גם בידית וגם בכסא.
ניתן לכבס
אמבטיה בגודל טוב.
ונוחה גם לילד וגם להורה.
קלה וכיפית להליכה גם במדרכות שבורות...
חסרונות:
מסורבל לקפל לבגאז'
נשברים הגלגלים משימוש רב במדרגות
המחיר כמובן.
זה מה שידוע לי מגיסות שלי.
יחסית חדשה בשוק אבל מצוינת. לנו יש אותה
ג'ואי כרום- תבדקי בגוגל
אפשר להוריד את כל הריפוד כולל הגגון ולכבס
גובה - תבדקי אצל חברה אם זה נח לך... בדגמים החדשים אני חושבת שהידית מתכווננת.
המחיר כולל רק טיולון. ראיתי אמבטיות ביד 2 ב800 ₪ ומטה, אני לא יודעת כמה עולה חדש. סלקל אין לי מושג כמה עולה, אבל אני יודעת שאפשר לקנות מתאמים אוניברסליים ולהלביש על הטיולון גם סלקלים של חברות אחרות.
קודם כל, תישאלי רופאה , כי צריך שגורם מקצועי יחווה דעתו.
אבל, בזמן יחסי אישות מופרש הורמון האוקסיטוצין, הורמון שמלבד כל היופי שלו גם מכווץ את הרחם (מופרש גם בהנקה).
אז יכול להיות שהרחם מתכווצת ולתינוקי קצת צפוף, אבל בסך הכל זה בריא וגם עושה אותם מלובנים ומזורזים (כתוב בגמרא...)
השאלה היא האם את מצליחה לזהות את ההבדל בין תנועות ידיים ורגליים?
אני בד"כ לא מבדילה...
מכירה נשים שכן...
יותר קל לזהות מצג רוחבי... ![]()
למעלה(אצלנו לצערי זה מצג עכוז) אבל את יכולה לשים יד על הבטן למעלה וללחוץ בעדינות כשאני לוחצת למעלה אני מרגישה משהו קשה יותר מאשר כשאני לוחצת למטה ובנוסף אני מרגישה בעיטות למטה שמרגישות כמו דופק או גיהוקים קטנים כאלה אז אני מתארת לעצמי שאלה הרגליים...כמובן שהכל תלוי באיזה שלב את בהריון כי ככל שעובר הזמן מרגישים טוב יותר את התנועות...
שיהיה בהצלחה ובשורוטובות!!!
אצלי הכאבים הם גם בגב תחתון וגם בעליון..
הלכתי למסאז'יסטית מעולה וזה ממש עוזר!
ואולי אפילו החריפה את המצב.... מיואשת.....
אני סובלת מכאב גב בנקודה אחת ספציפית והסיבה היא שהתינוק פשוט יושב על איזשהו עצב שגורם לכאב הזה...
אני פותרת את זה ב2 דרכים:
1. נשמע מצחיק אבל מדהים כמה שזה עוזר...ע"י דמיון מודרך להתחבר לתינוק ולבקש ממנו (ממש בפשטות) שיזוז בבקשה מהעצב כי זה ממש כואב ולא נעים...זה לא יאומן עד כמה שתינוקות מבינים...
2. אם אין מוזה לדמיון מודרך פשוט לאגרף את היד(או לבקש מהבעל/ אמא וכיוב') לעסות את המקום ע"י היד המאוגרפת בתנועות סיבוביות - זה גם עוזר מאוד...כדאי גם להשתדל כמה שיותר לשבת זקוף...
תרגישי טוב!!
בשעה טובה נולד תינוק חמוד לפני שבועיים
כמו שנחשו כאן הרבה מהקהל הקדוש...
בקלות ובשמחות אצל כולם
*כוכבית*
רבה אמונתך!תגלי רק קצת - לידה רגילה?!?
הרבה רוגע ושמחה!
גידול בריא! ![]()
שתזכו לרוב נחת ושמחה!!!
בס"ד
הייי אני חצי שנה אחרי לידה.. ממש קשה לי לתזמן בין כל הילדים. יש לי עוד שניים.
הם ממש צריכים את התושמת לב שלי ולא תמיד אפשר עם התינוקת שבוכה או שצריכה לינוק..
היא יכולה גם להיות הרבה פעמים רגועה.
אבל הילדים שלי כל הזמן נדבקים אלי ורוצים חיבוקים צומי ואהבה במיוחד הסנדויץ' היא נדבקת וממש קשה לי לחבק אותה כל הזמן וגם את הגדול.. אני כבר חוטפת קריזה. זה ממש מציק לי שהם מטפסים עלי ועולים ואוףףף אני נהיית עצבנית וצועקת וכועסת ודי נשבר לייי שאני כזאת קרירה אליהם אבל קשה לי ממש. אני מרגישה אמא לא משהו. במיוחד שאני עצבנית מכאלה שטויות בזמן שאחרים סובלים שהילדים שלהם חולים או שבכלל אין להם ילדים.
היום כבר לא יכולתי ממש התעצבנתי ואני מרגישה שהם לא אשמים אבל קשה לי ככה. אסור להתבכיין ואני יודעת שזה צרות של עשירים. לא באתי פלה לשנות את הילדים שלי באתי שתעזרו לי לשנות אותי. שאני אפסיק לכעוס ולהתעצבן עליהם. הם ממש חמודים הם מתוקים ויפים וכל אחד היה רוצה כאלה ילדים מיוחדים. אפילו שהם אנרג'ייזרים אני חוטפת ת'קריזה שהם מטפסים על הכל וקופצים ומשתוללים .שהם הולכים לישון אני מודה לקב"ה ששלח לי אותם מצד אחד מצד שני מבקשת סליחה ממנו שאני לא סבלנית אליהם ובוכה שאני לא מספיק חמה וקשובה.. מה יכול לעזור לי? אני יודעת שהכעס זה שורש הגאווה.. באתי גם מבית שלא חסר בו כלום ומטבעי אני מרגישה כנראה שמגיעה לי הכל. הייתי ממש מפונקת יכול להיות מפה נובעת הבעיה.
בעלי עובד בעבודה ממש לא פשוטה המון המון שעות לפעמים גם בלילות לא נמצא. הרוב נופל עלי.
תנו עצות לאמא עצבנית שבאמת אוהבת את הילדים שלה אבל מתחפרנת מההיפריות שלהם ומרגישה לפעמים שהם יותר מדי נודניקים... הלוואי ואני אפסיק לחשוב את זה הלוואי ואני אעריך אותם לא רק בשינה.
אמן. (אני אנונימית בכוונה כי אחרת יש כאלה שיכולים לזהות אותי)
ולהגיד לילדים שאת אוהבת אותם אבל כשאת עסוקה עם תינוקת אז את עסוקה עם תינוקת
בלי רגשות אשמה והם יבינו
מותר להגיד להם בנחת שקשה לך אם מטפסים עליך אבל את מוכנה שישבו קרוב ויתנו חיבוק
ברגע שתשתחררי מרגשות אשמה ותביני שזה בסדר להגביל פה ושם תהיי הרבה יותר רגועה
היו תקופות בהן הרגשתי דברים דומים מאוד...
ובאמת אלו צרות של עשירים, ויש תחושת אשמה גדולה על כך שאני בכלל מתלוננת, אחרי שזכיתי לכזה שפע...
אבל באמת, את מתארת אתגר עצום!
מאז הגדולה נולדה אני מרגישה שכל תקופה מביאה איתה אתגרים משלה,
יש תקופות רגועות יותר, ויש פחות.
יש זמנים שהבם אני מלאת כוחות,
וזמנים שבהם אני ממוטטת, פיזית או נפשית.
עצות וטיפים, לצערי אין לי...
רק רציתי לומר שאת לא לבד! מה שאת מתארת הוא טבעי ונורמלי!
זו התמודדות קשה! (ומשמחת כמובן, אבל עדיין קשה)
אל תרגישי אמא גרועה!
מדברייך נשמע שאת אמא נהדרת, שקצת קשה לה (ולפעמים הרבה קשה לה...). וזה מציאות נורמלית!
העיקר שאת אוהבת אותם! ושאת רוצה להיות סבלנית אליהם!
גם אם בפועל הדברים נראים קצת אחרת... הילדים מרגישים בעיקר את הלב והכוונה!
רבש"ע רואה כמה שאת רוצה ומשתדלת!
בע"ה שתזכי להרבה כוחות גוף ונפש!
ותזכי לגדל את כל ילדייך בע"ה בשמחה ונחת!
לצערי מכירה את המצב מקרוב מדי.![]()
עכשיו אני בטוחה שיקפצו עלי אבל אולי תנסי תכשיר טבעי להרגעה? אני מוצאת שמאז שאני משתמשת מדי פעם ברסקיו אני הרבה יותר סבלנית לילדים והרבה יותר מסוגלת לקחת נשימה עמוקה ולא להתפרץ עליהם.
מצד שני תנסי לעבוד על השורש ולמקד את מה שמעצבן אותך באותא רגע ואז לטפל בו באופן ספציפי (נניח שהם לא רוצים לאסוף משחקים- לנסות להפוך לתחרות "מי יאסוף הכי מהר ויקבל מצווה גדולה???" או להבטיח שוקולד צ'יפס למי שיעזור לאסוף וכל מיני רעיונות כאלה)
ועוד כמה עצות קטנות שיכולות לחולל פלאים:
מנשא-אפשר לעשות דברים תוך כדי וגם הקטנטנים בדרך כלל מאד רגועים וישנים יותר.
עזרה- יש לך? אם את מרגישה כל כך קשה אולי אפשרי לשלם לבחורה להוציא אותם לכמה שעות לגינה שיוציאו מרץ ואם לא- "הפרד ומשול" לשלוח כל אחד לחבר. כל יום ילד אחר.מנסיון יותר קל לטפל בשניים כשאין אחד שמתסיס את השני וזה גם מאפשר לך לתת קצת יותר תשומת לב לילד שנשאר איתך.
ומעל הכל- להתפלל!!! שה' יתן כח וסבלנות לתקופה הלא קלה בכלל הזו! מנסיון אישי מאד עוזר להכנס לחדר סגור למספר שניות (כאילו שאפשר יותר...) ופשוט לדבר לה' " רבש"ע, אתה נתת לי את הילדים הכל כך מתוקים האלה ואני באמת אוהבת אותם אבל קצת קשה לי כעת, עזור לי ולהם ותן בי את הכח לנשום עמוק ולחייך אליהם".
ועוד הערה קטנה - את אוכלת טוב? ישנה טוב? מאד חשוב לזכור שאנחנו נשים שבעצמנו עברנו תהליך לא קל ועלינו לטפל ברך הנולד יחד עם הטיפול בשאר המטלות אבל אסור לזנוח את עצמנו!!! כדי שתהיה לילדים אם סבלנית ומחייכת וקשובה- האם הזאת צריכה "לתפעל את המכונה" ולהקפיד על מנוחה מרובה ועל תזונה מספקת ומחזקת.
![]()
![]()
![]()
בהצלחה רבה רבה!!! וחיבוק גדוווול!!! ![]()
![]()
![]()
![]()
זה להניק על הספה,, הגדולים מהצדדים מקשיבים לסיפור, וככה עוברת עוד רבע שעה.
בהצלחה, תקופה יפה אך באמת לא פשוטה.
נסי אולי להעסיק אותם ליד השולחן ב:
פלסטלינה , צבעים, טושים וכו' או משחקי הרכבה בזמן/ נישנוש של קרקר תפוח וכו' כאשר את עסוקה עם הקטנה רוב הפעמים זה עוזר
או אפילו לתת להם לצאת לבנין לשחק במדרגות (במידה ואת גרה במקום כזה,או ממש ליד הבית כמו חצר וכד' בזמן הזה או כמו
שאמרה מעליי לספר להם בזמן הזה (ואפילו תוך כדי נישנוש)סיפור כך שאת תהיי רגועה וגם הם!!
לי עזר הרבה להוציא אותם לבנין או תעסוקה בישבילם ליד שולחן!!
מקווה שעזרתי והצלחה גדולה יקרה!!
כאילו אני כתבתי את השרשור...
אני קרובה מאד ללידה,
ויש לי שתיים בבית. בת 4, ובת שנה וחצי
הקטנה שלי..לא רק בתקופה הזו...
דורשת את מלוא תשומת הלב.
איך שהיא חוזרת הבייתה, היא נדבקת אליי. בוכה כללל הזמן.
הדבר היחיד שמרגיע אותה זה להתעסק בדברים שאסור....
(היא כזו מגיל צעיר מאד...)
ואני אחרי יום עבודה..אין לי דקת מנוחה עד שהיא הולכת לישון..
ואז אני קורסת..וחוזר חלילה...
לאאאא יודעת מה לעשות...
(היא אוהבת להסתובב עם טושים בכל הבית..לאכול אותם..וגם לאכול פלסטלינה..ואז היא תהיה מאד עסוקה ולא תתבכיין ותצרח...אבל...אני בטוחה שכולן מבינות את הבעיה שאני לא יכולה לאפשר לה לעשות דברים מסוכנים...)[
אשמח לעצות
לתת להן תעסוקה יחד, לדאוג שאם היא אוהבת ליצור- יהיה לה את המרחב יצירה שלה. אצלנו יש שולחן קטן עם דפים וצבעים באמצע החדר שלהם.
להשיג משחקים שהן יכולות לשחק בהם יחד, בלי צורך בנוכחותך העירנית
כמו בובות, לגו, מכוניות...
אצלי בני 3 וכמעט שנתיים (וגם אני צריכה ללדת בעז"ה) והם מעסיקים זה את זה יופי.
1:04 זה עדיין בטווח, עדיף לתת לו להתאמן עם כיסא/משהו יציב ללא גלגלים
כדי שהוא יוכל לשלוט בתנועה, ללכת בקצב שלו ולעצור כשהוא מתעייף
חבל על הכסף.
בינתיים אפשר לשים לו משחקים במקום טיפה גבוה או ביד שלך כדי לעודד אותו לעמוד וללכת
לתת לו ידיים ולהוליך אותו
ובמידת הצורך להתייעץ עם פיזיותרפיסט/רופא התפתחותי וכדומה.
(אני מרפאה בעיסוק ועובדת עם הגיל הזה)
אנחנו עם הליכון בהמלצה של פיזיוטרפסטית.
(אומנם הבת שלי יותר גדול ועוד לא הולכת, ונראה לי שבגיל שנה וארבע זה עדיין תקין לא ללכת) ובכל זאת, זאת הדרך שלה ללכת. נכון, צריך להשגיח עליה שלא תיפול, אבל היא עושה את זה בהמלצת פיזיוטרפסטית, והיא כל כך נהנית מזה שהיא יכולה להיות ניידת.
אנחנו החלטנו לקנות כי זה באמת מקדם אותה, והיא באמת צריכה את זה, אבל ממש לא בטוח שכל ילד שהולך טיפטיפה מאוחר לא צריך.
זה דווקא טוב מאוד להתפתחות!! אבל אולי כל אחד והמקרה שלו, אולי כדאי להתייעץ. אבל יש כאלה שזה ממש טוב להם!
אנחנו קנינו בכפר השעשועים הליכון טוב (של פישר פרייס) ב200 שקל.
לא הייתי קונה אם היא לא הייתה צריכה. רוב מי שקונה את זה קונה את זה למשחק, אבל אנחנו מרגישים שזה באמת עוזר לה!
מצד אחד מאוד בריא לתת ללכת לבד... שנה וארבע זה לא מאוחר... תנסי לחכות עד שהוא ילך קצת יותר בחופשיות... לאורך ספסל וכאלה... הוא זוחל על 6 או על הבטן? כי אם הוא זוחל על הבטן תנסי לשים לו "מוקשים" (הרגליים שלך, למשל) שהוא יצטרך לעבור- מאוד עוזר לעבור לזחילה על 6...
הבן שלי בן שנה, הולך די בחופשיות עם חפצים... התייעצתי עם פיזיותרפיסטית השבוע, והחלטנו כן לקנות לו. כי הוא מאוד יהנה מזה, אבל החלטנו להגביל את זה... לא כל הזמן, ולא בכל מקום.. ככה הוא גם מתפתח בצעידה, אבל גם מקבל את האפשרות להתפתח לבד...
אז תזהרו מאוד שלא יגיע עם ההליכון למדרגות. נניח אם פותחים את הדלת וזה ישר למדרגות למטה, תשמרו בשבע עיניים, שלא "יעוף" למטה.
הרבה בריאות!
שלום לכולן, עשיתי בדיקת סקר נוגדנים - בדיקת דם רגילה שעושים בתחילת הריון,
אני בעלת סוג דם חיובי והתשובה יצאה גם חיובית!!! מישהי מבינה בזה ויכולה להסביר איך ומה זה אומר? ומדוע שלחו אותי לחזור שוב על הסדיקה ודוקא בבנק הדם???
בד"כ נוגדנים יכולים להיות לאמא בעלת סוג דם שלילי שיש לה עובר עם סוג דם חיובי...
לגמרי מבולבלת וקצת לחוצה לא מבינה מה זה יכול להיות??? אשמח אם יש מישהי שמבינה ותוכל לעזור...
את בטוחה שסוג הדם שלך חיובי?
את בטוחה שתוצאות הבדיקה הן חיוביות, כלומר שיש נוגדים?
אלו באמת ממצאם סותרים.
כנראה בגלל זה שלחו אותך לבידקה נוספת... לא יודעת למה דווקא בבנק הדם...
בכל מקרה, לא נראה לי שיש סיבה לדאגה...
ב"ה יש טיפול לכך, ואין סיבה לחשוש (וגם, נראה לי שיתכן שפשוט היתה טעות בבדיקה...)
בהצלחה רבה!