בעקבות עצירות,
איך פותרים לה את הבעיה?!
יש תרופהנשמת כל חי
גם לבן שלי זה היה, והוא סבל מאוד מזה.
שמן פרפין, אני כבר לא זוכרת איך נותנים(כי זה היה ממזמן- היום הוא בן 5) אבל ממה שזכור לי צריך להוסיף לו למשקה. תשאלי את הרופאת ילדים היא בטוח תדע.
אני רק יודעת שאת הבן שלי זה הציל, היו לו תקופות שבמשך שבועיים הוא לא היה עושה כלום. והוא היה אז בן 3 בערך.
גורמת לקיבה להיות רכהנשמת כל חי
ואז הלחץ של העצירות נעלם.
גם אנחנו מתמודדים עם אותה בעיהלשם שבו ואחלמה
וזה סיוט!
תנסי שמן פרפין
תנסי נורמלקס (סופח מים לצואה ומרכך אותה)
לנו זה פתרון זמני, אבל עדיין הילד חוסם את עצמו.
לא מצאנו פתרון למרות שהיינו אצל רופאים מומחים וגם אלטרנטיבים למיניהם. אם תמצאו פתרון אנא עשי חסד עם ילד קטן שממש סובל ותגידי לי
תנסי שמן פרפין
תנסי נורמלקס (סופח מים לצואה ומרכך אותה)
לנו זה פתרון זמני, אבל עדיין הילד חוסם את עצמו.
לא מצאנו פתרון למרות שהיינו אצל רופאים מומחים וגם אלטרנטיבים למיניהם. אם תמצאו פתרון אנא עשי חסד עם ילד קטן שממש סובל ותגידי לי
אוי.. סרט .שנה שעברה התמודדנו עם זה.רק לשמוח
מנסיון עם הבת שלי אני רק יכולה לומר שצריך להרפות. ראיתי שכל הקטע שהיא עוצרת את עצמה זה מהלחץ הסמוי שמופעל עליה לעשות בשירותים.
ברגע שהנחתי לה היא הלכה מעצמה מתי שהיתה צריכה.
בהצלחה. תקופה מאתגרת
ברגע שהנחתי לה היא הלכה מעצמה מתי שהיתה צריכה.
בהצלחה. תקופה מאתגרת
תנסי להושיב אותה באמבטיה שתעשה בתוך המים.אין כמו אמא
אצלינו זה הצליח. אחרי שבועים זה עבר גם בתוספת נורמלקס
אני האנונימית ממקודם- הבנתי שזה קשור לכך שזהאנונימי (פותח)
גיל שהם מגלים את האני שלהם והגוף שלהם וקשה להם להיפרד מחלק מהם ולכן הם עוצרים את זה. לצערי אין לי עצות מה לעשות, קרה לי עם אחת הבנות שלי שהיא כבר היום גדולה בת 9 לערך ואם אני זוכרת נכון היה לה יותר קשה להתפנות בשירותים מאשר בסיר, אז עשתה בסיר והחמאנו לה מאוד כשהצליחה וביחד העברנו לשירותים והורדנו מים... תנסי אולי למצוא על זה חומר בגוגל... מקווה שאולי נתתי לך כיוון שיהיה בהצלחה
התאפקות מכוונתיהושבעט5אחרונה
ילדים שמתאפקים מהתפנות לגדולים,זה יכול להיות מפחד או מחשש להתלכלך.
יש הרבה תאוריות של רוגרס בנושא.
בפועל אפשר להשאיר את החיתןל של הלילה ולתת להם להתפנות בחיתול .
לנקות אותם ולהלביש תחתונים.
מאוד חשוב למנוע עצירות כי עצירות יכולה לגרום לפצע בפי הטבעת.
מה שיכול לעזור זה מיץ שזיפים,כשנותנים לילד קטן צריך למהול את זה במים ביחס של 1:1 או שליש מיץ שזיפים,
ושני שליש מים.
אפשר לתת את זה פעמיים בשבוע.
לאת לתת כמות גדולה יותר כי עודץ מיץ שזיפים עלול לגרום לכאבי בטן חזקים.
גם מיץ ענבים מהול יכול לעזור מאוד.
הם גדלים וזה עובר.
זה נוראי לתת לתינוק טעימות לפני גיל 4 חודשים?פרת משה רבנו
נתתי לו כמה פעמים קצת קישוא מבושל. ממש פירור. הוא נורא רצה וריחמתי עליו.
ופעם נתתי לו טיפ-טיפונת רוטב עגבניות. הוא עשה כזה פרצוף מצחיק!
ואמא שלי די צרחה עלי בגלל זה..
אני אמא נוראית? זה אוכל אותי! (יצא לי משחק מילים
)
דודה שלי נותנת ארוחת שלמות בגיל 3 וחצי ח'!!!משיח עכשיו!
כך שביחס אליה את מאד איטית
לדעתי, אם זה לא במקום ארוחה, והכמות קטנה מאד, והוא זה שדוחף לטעום, זה בסדר גמור.
בהצלחה
אני נתתיפרח-בר
וברוך השם הכל בסדר....
נראה לי שקראתי איפושהואאיזה טוב ה' !
שאם התינוק מראה סימני רצון לאכול,
אז זה בסדר ללת לו לטעום.
אבל אולי זה היה על גיל 4 חודשים...
בכל מצב,
לעניות דעתי,
אם זה ממש מעט ומרצונו,
הכל בסדר!
אני נתתיויקי7אחרונה
מאז שהוא הראה סימנים- 3/4...
מתלבתתנשמת כל חי
שני הבנים שלי לא לקחו מוצץ. הם ינקו באופן מלא ולא רצו את המוצץ בכלל!!! לא עזר מה שנסתי...
אני יודעת שממליצים לא לתת מוצץ בבית חולים כי זה יכול להזיק להנקה. ולי נראה שזאת הסיבה שלא הצלחתי להרגיל אותם למוצץ.
בקיצור, בעזרת ד' הייתי רוצה להרגיל את הילד הבא למוצץ וברור שגם להנקה. איך אפשר לשלב בניהם בצורה טובה בלי לפספס משהו?
*מתלבטתנשמת כל חי
אני נותנת מוצץ כבר בבית החוליםפרח חדש
ולא היה לזה שום השפעה על ההנקה.
גם אם לא הולך בהתחלה עם המוצץאימון באמונה
אל תתייאשי. אצלי אחד הילדים הסכים לקחת מוצץ רק בגיל חצי שנה.
היה לי מאוד חשוב ולא ויתרתי. ילד שיש לו מוצץ הוא ילד רגוע יותר.
חוץ מזה שלמצוץ אצבע זה הרבה יותר גרוע וכמעט בלתי אפשרי לגמול מזה.
תנסי מוצץ אורטודנטי של נוק ועדיף מפיטמה חומה כי זה יותר רך להם.
אח"כ כשיתרגל עדיף לעבור לפטמה השקופה שהיא יותר בריאה.
גם אני ...אם היית
אני נתתי מהבית חוליםגולגולי
וב"ה הצלחתי בהנקה. אחותי בכלל לא הניקה ונתנה מוצץ - לשנים מתוך שלוש מהילדים זה לא צלח והם לא התחברו אליו בכלל...
קיצר, זה תלוי גם בילד
אצלי הילדים לא היו צריכים את המוצץ בהתחלהאנונימי (פותח)
התינוק אוכל וישן ולא זקוק לו. (הילדים שלי עשו תנועת הקאה כששמתי ולא עזר כלום)בערך בגיל 3 חודשים, מיד כשהם מתחילים להכניס אצבעות לפה- לימדתי אותם למצוץ, בד"כ תוך כמה שבועות הם מצצו במרץ, אבל אני יכולה להגיד לך שהייתי עקשנית ולא התייאשתי, ניסיתי מוצץ של נוק, לא השקוף- החום.ואח"כ החלפתי לשקוף והבאתי את החיקויים כמו אריסטוקרט.
אצלי בסביבות גיל חודש חודשיים רצובת 30
כל עוד לא הרגשתי צורך לא הצעתי, אבל עם הקטנה היה איזה יום, בגיל חודש שמש הרגשתי שזה מה שהיא רוצה...נתתי לה והיא מיד נרגעה, מצצה ומאז היא עם מוצץ. פשוט בהתחלה קשה להם קצת לתפוס שלא יפול וגם מוציאים עם הלשון, אבל צריך לנסות כמה פעמים.
עם הראשון היה לי ככהפרח-בר
הוא לא הסכים למוצץ בכלל
והפעם החלטתי שאין מצב - מיד אחרי הלידה נתתי לו מוצץ ובנוסף הוא יונק נהדר ...
והפעם החלטתי שאין מצב - מיד אחרי הלידה נתתי לו מוצץ ובנוסף הוא יונק נהדר ...
וזה עובד אצלך כשהתעקשת?רק לשמוח
אני לא מצליחה עם זה.. עקשן
מוצץחן סאחרונה
אני נתתי מוצץ מהבית חולים וב"ה הנקתי עד גיל שנה.
לא יודעת למה אומרים שזה פוגע בהנקה....
לא כ"כ קשור לפורום, אך נוח לי לשאול פה.תודה מראש..אנונימי (פותח)
אזהרה- ארוך..
אז ככה,
יש לי(או הייתה) חברה ממש ממש טובה, אפשר לומר שבשנים מסוימות היא הייתה החברה הכי טובה. היינו חברות עוד מימי האולפנה, ודיברנו ושיתפנו הרבה, גם אחריה. בשירות לאומי, לימודים, כל תקופת הדייטים וכו'. לפני שנתיים וכמה חודשים התחתנו ב"ה, היא ובהפרש קטן אח"כ, אני. גם בתקופת החתונות היינו מאוד קרובות אחת לשנייה.
אחרי שהתחתנו כל אחת עברה לאיזור אחר, וכמובן כל אחת הייתה עסוקה בבניית ביתה ובבעלה, ומטבע הדברים הקשר נהיה הרבה פחות יומיומי, אך כן היינו מדברות כל כמה זמן, וגם כאשר הקשר לא היה רצוף וקרוב, הוא היה מאוד חם. היא הייתה אומרת לי שנבוא לשבת מתישהו אליהם וכו'. מדי פעם הייתי מנסה להתקשר, והיא לא ענתה, אבל הייתה חוזרת אליי.
אני נכנסתי להריון די מהר אחרי החתונה, ובתחילת חודש רביעי סיפרתי לה, והיא שמחה איתי מאוד. היא נכנסה להריון רק כמה חודשים אחר כך. בזמן הזה ניסיתי מדי פעם להתקשר, והיא לא ענתה הרבה פעמים. חשבתי שאולי קשה לה עם זה שאני בהריון והיא אולי לא, ולא לחצתי, אבל כן מדי פעם שלחתי לה הודעות חמות, והיא ענתה לי באותו חום. כשהיינו נפגשות מדי פעם בחתונות וכו' גם שמחנו מאוד להפגש, והשלמנו את השיחות שלא דיברנו הרבה זמן.
כשילדתי היא שלחה לי הודעה ממש ממש נרגשת. מכל הלב. אבל לדבר, לא דיברנו. אני זאת שניסיתי להתקשר, אבל היא לא ענתה, או שענתה בהודעה, ואמרה שבטח אני מאוד עסוקה וכו', אז היא לא רוצה להפריע.
אחרי כמה זמן נפגשנו במקרה, וישבנו כבר לדבר איזה שעה או יותר, אז גיליתי שהיא בהריון, בחודש שישי בערך. אמרתי לה על זה שניסיתי להתקשר, ולא ענתה הרבה פעמים וכו', ושחשבתי שזה בגלל שהיא לא היתה בהריון, והיה לה קשה עם זה, ולכן לא לחצתי, אבל שאני ממש ממש שמחה איתה.. והיא גם שמחה איתי, ואמרה שהבת שלי מתוקה ממש, והכל היה לא מן הפנים ולחוץ, אלא באמת. כמו שתי חברות, שאולי ביום יום לא מדברות, אבל בלב מאוד קרובות ואוהבות.
ושוב, אחרי השיחה הזו הגיעו עוד חודשים עד הלידה שלה, שבהם התכתבנו מדי פעם בס.מ.ס, אבל לא יצא לדבר. אבל, לפחות בהודעה, היא ענתה בכיף ובחום.
אחרי שהיא ילדה, כמובן שמאוד שמחתי. שלחתי לה מייד הודעה ארוכה ונרגשת, והיא ענתה לי. ושלחה גם אחר כך איך קוראים לו וכו'. לא רציתי להתקשר מייד, בכל זאת, יולדת, אך כן שלחתי לה הודעה שאשמח לדבר ולשמוע איך היתה הלידה, ושתוכל, אשמח אם תתקשר. היא לא התקשרה כמה שבועות, אבל בסדר, יולדת.. ניסיתי אני אחרי כמה זמן להתקשר, והיא לא ענתה ולא חזרה. הודעות- גם לא תמיד ענתה.
חודשיים אחרי שילדה פגשתי אותה בחתונה. ואז דיברנו, ניסינו להשלים את הכמה חודשים שלא דיברנו, את סיפור הלידה, על הבן שלה. ובאמת התייחסנו אחת לשניה בחום, והיא באמת שמחה לפגוש אותי.
מאז אותה חתונה עברו כארבעה חודשים, שבהם כל כמה זמן ניסיתי להתקשר, לשלוח הודעה, ו- כלום. לא עונה, לא חוזרת. כאילו החליפה פלאפון. שאלתי חברה שעובדת איתה, ונפגשת איתה יותר, וגם את אחותה , שיצא לי לפגוש, אם היא החליפה, והתשובה-לא. דאגתי לה ממש. לא ידעתי מה עובר עליה. הגיוני שהיא כבר לא רוצה בקשר איתי, אבל כשאנחנו נפגשות, היא ממש מראה ההפך הגמור! היה לי ממש מוזר. שאלתי את החברה הזו, אם הכל בסדר איתה, היא אמרה לי שנראה לה שכן.
ניסיתי להתקשר עוד פעמים,. ואפילו כתבתי הודעה ארוכה על כך שאני דואגת לה, ולא יודעת מה איתה, ושאם היא כועסת עליי או משהו, אז שתגיד. אני לא רוצה להיות חברה בכוח. יש לי פינה מאוד חמה אליה, ובאמת היינו חברות טובות, אבל אם היא לא רוצה- שתגיד, החיים נמשכים.. ואז שלחתי, אבל אחרי זה ראיתי בפלאפון איזשהי שגיאה, ועד עכשיו אני לא יודעת אם היא קיבלה את זה או לא. אחרי כמה ימים, פתאום אני מקבלת ממנה הודעה: "מה שלומך? כל כך הרבה זמן לא דיברנו, מה שלומך? איךהילדה? אחותי סיפרה לי שפגשת אותה, מגניב.. "וכו', משהו כזה, כאילו לא היה כלום. טוב, שמחתי שהיא מתקשרת, ועניתי לה בחום, ובלי כעס. אפילו בהודעה, קבענו אולי להפגש באיזה מקום,אבל זה לא יצא. אח"כ כשניסיתי שוב להתקשר, היא שוב לא ענתה ולא חזרה.
אז חשבתי לעצמי, טוב, היתה לי חברה, היא משום מה לא ממשיכה את הקשר, מה לעשות? וזהו, עבר חודש ודי שכחתי. אבל אז פתאום, היא שולחת לי הודעה שעוד שבוע היא בשבת בעיר שלי בשבת משפחתית והיא תשמח ממש לבקר. שמחתי מאוד מאוד. זה הוכיח שהיא כן רוצה בקשר, כי היא יזמה את זה , ובכלל לא היתה צריכה להגיד שהיא פה, ועוד מראש. אפילו לא נסענו להורים כמו שתכננו, כדי לפגוש אותה. ביום חמישי לפני שבת, התכתבנו בהודעות שאיזה כיף שהיא באה, וקבענו לסגור ביום שישי מתי בדיוק תגיע. ביום שישי, היא לא התקשרה. ניסיתי פעמיים להתקשר ושלחתי שתי הודעות, והיא לא ענתה. לא ידעתי מה לחשוב. חשבתי שאולי היא היתה מאוד טרודה, אולי הבן חולה וכדו'. ואז בשבת בצהרים, ראיתי את אחיות שלה מטיילות, אז שאלתי אותם עליה, והן אמרו שיכול להיות שלא נחה. הלכתי למקום שבו אכלו, ולא ראיתי אותה. כנראה שהלכה לנוח. פגשתי אח"כ שוב את האחיות, והן אמרו שיגידו לה שחיפשתי אותה.
היא לא הגיעה אליי אח"כ , וגם לא שלחה הודעה, לא התקשרה ולא כלום, אפילו שידעה שבאתי וחיפשתי אותה.
וזהו, זה מוזר לי ממש ממש . הגיוני שקשר ידעך, אבל היא מצד אחד מנסה ליזום, ואומרת לי שנפגש, ומצד שני, מתעלמת. אני ממש לא יודעת מה לחשוב. אני מתחילה לחשוב שבעלה אולי אלים, ומנסה למנוע ממנה ליצור קשר עם חברות וכ'ו, והיא כן רוצה. כבר חשבתי גם על כיוונים כמו דיכאון אחרי לידה וכדו'.אין לי מושג אם היא במצוקה כלשהי, או שסתם היא לא חפצה בקשר איתי. ואני באמת אוהבת אותה ודואגת לה. אם הייתי יודעת שהכל בסדר איתה, והיא מאושרת, רק שלא רוצה להיות איתי בקשר, זה אולי היה מכאיב לי קצת, אבל הייתי ממשיכה בחיים. בכל מקרה כמעט חצי שנה לא דיברתי איתה, ויש לי עוד חברות טובת. אך אני חוששת שהיא באיזשהי מצוקה ואני לא יודעת מה, ואם יש איך לעזור לה. בינתיים לא הצלחתי לתקשר איתה בשיחה המון המון זמן..
תודה רבה רבה!
לעניות דעתיארץטרופיתיפה
את קצת לוקחת את זה רחוק מדי...
אולי קשה לה שאני בהריון, אולי בעלה אלים, ..
אולי היא סתם לא טיפוס שמחזיק קשר מרחוק...
אולי הקשר בשבילך הוא יותר משמעותי מאשר בשבילה.
אני הייתי משחררת. לפעמים קשרים מתמוססים וזה נראה לי טבעי.
אולי קשה לה שאני בהריון, אולי בעלה אלים, ..
אולי היא סתם לא טיפוס שמחזיק קשר מרחוק...
אולי הקשר בשבילך הוא יותר משמעותי מאשר בשבילה.
אני הייתי משחררת. לפעמים קשרים מתמוססים וזה נראה לי טבעי.
אני גם מרגישה שיש כאן משהו... אני עוקבת אחרי מה שכמה אני ומה חיי
תבת איך שהיא מתנהגת ואני שמה לב שבסמסים ובמפגשים היא משתפת פעולה אך משום מה שיחות בפ/טלפון לא הולכות,
יש כאן 2 אפשרויות- או שבאמת הכל בסדר אצלה רק שיותר קל לה לתקשר בסמסים מאשר בשיחות הדורשות יותר זמן, או שמשהו לא בסדר...
הייתי במקומך מפסיקה לרדוף אחריה ומנסה בצורה חד משמעית לשאול- במכתב או בסמס-
"האם את רוצה שנמשיך להיות חברות? אם כן למה את לא עונה כשאני מתקשרת? לא מתייחסת? אם אינך רוצה ולא מתאים לך כרגע מסיבות שונות- תודה רבה ו
להתראות, אין לי טעם להשקיע את כוחותיי בקשר חד סטרי.
אם יש איזה קושי ואני יכולה לעזור-אני כאן בשבילך.
אני לא מתכוונת לפנות אלייך יותר, אם תרצי- את יודעת איך להשיג אותי".
וזהו, יותר לא הייתי מנסה ליצור קשר, על אף שזה קשה...
ועכשיו הכדור בידיים שלה. אם את חשובה לה היא תתאמץ.
אם לא, תדעי שעשית מה שיכולת ותשקיעי בקשרים שזורמים לך...בהצלחה!!
קראתי ואני חושבת שהבנתי מה הסיפור.רק לשמוח
אני ממש מזדהה עם הצד של חברתך.
אני כזו חברה ולא רק למישהי אחת..
קשה לי לענות לטלפונים כי כמעט תמיד אני עסוקה כשמתקשרים אלי.
לsms אני עונה מאד בחמימות.
ואני מנסה מידי פעם ליזום מפגש וכדו' ולרוב זה לא יוצא בסוף . בסופו של דבר מרוב תסכול מעצמי, אני מתחפרת ולא עונה לטלפונים וsms..
כתבתי את כל זה כדי לנסות להסביר לך שיש דברים כאלה וזה לא אומר שיש לה בעיה בחיים או שהיא לא רוצה בקשר איתך.. פשוט מאד היא לא מוצאת את עצמה משלבת את החיים שלה עם מה שהיה לפני שהתחתנה..
את מכירה אותה בתור בנאדם עם ביקורת עצמית גבוהה?? יתכן שזו הסיבה להתנהגות שלה..
בכל אופן בהצלחה
אני כזו חברה ולא רק למישהי אחת..
קשה לי לענות לטלפונים כי כמעט תמיד אני עסוקה כשמתקשרים אלי.
לsms אני עונה מאד בחמימות.
ואני מנסה מידי פעם ליזום מפגש וכדו' ולרוב זה לא יוצא בסוף . בסופו של דבר מרוב תסכול מעצמי, אני מתחפרת ולא עונה לטלפונים וsms..
כתבתי את כל זה כדי לנסות להסביר לך שיש דברים כאלה וזה לא אומר שיש לה בעיה בחיים או שהיא לא רוצה בקשר איתך.. פשוט מאד היא לא מוצאת את עצמה משלבת את החיים שלה עם מה שהיה לפני שהתחתנה..
את מכירה אותה בתור בנאדם עם ביקורת עצמית גבוהה?? יתכן שזו הסיבה להתנהגות שלה..
בכל אופן בהצלחה
^^^^^^אור חיי
מי שמכירה אותי יודעת שזו אני..רק לשמוח
כמובן שהמקרים האלו קורים פעם ב.. ואחרי זמן מדברים על כך..
לכל אחד יש את הצדדים שהוא חלש בהם ואם הקשרים שלי עם החברות בכל אופן מצויינים כנראה שיש בי גם צדדים יפים יותר
בהצלחה לך. ואם את רואה שקשה לך עם סוג קשר כזה, תשחררי.. היא.תבין.
לכל אחד יש את הצדדים שהוא חלש בהם ואם הקשרים שלי עם החברות בכל אופן מצויינים כנראה שיש בי גם צדדים יפים יותר
בהצלחה לך. ואם את רואה שקשה לך עם סוג קשר כזה, תשחררי.. היא.תבין.
אני ככ מזדהה איתךאנונימי (פותח)אחרונה
גם לי יש חברה טובה מאוד ששמרנו על קשר מימי התיכון ואני היום כבר בת 36. הקשר היה בעיקרו טלפוני עם מפגשים בחתונות ובבריתות שלה ושלי מאחר וה יא עברה לגור מחוץ לעיר. וגם אם הרבה זמן לא יצא לנו להיות בקשר תמיד בימי הולדת, חגים וכו היינו מדברות או לפחות מסמסות ומידי פעם מדברות כאילו לא היה נתק בכלל. ובחצי שנה האחרונה ניסיתי מספר פעמים להיות איתה בקשר והיא לא עונה לי. פעם אחת ענתה ואמרה שהיא עסוקה ותחזור אלי.. ולא חזרה עד עכשיו... והיו פעמים שביקשה איזשהי בקשה כללית מעוד אנשים בsms וכתבה שנדבר כבר )בהזדמנות אחרת( ולא חזרה אלי. והתעלמה מיום הולדתי מה שלא קרה אף פעם... אז אני מבינה שאנשים עסוקים וזה טבעם של החיים אבל חייבת לומר לך שאת פשוט מדהימה !!! את חברה למופת!!! את ניסית בכל דרך ואופן אפשרי לשמור איתה על קשר ואת דנה אותה כ"כ לכף זכות זה ממש לא קל ולא ברור מאליו. אני מאוד נפגעתי מההתעלמות כלפיי... ויש עוד פרטים שלא ציינתי כי אני לא רוצה שיזהו... וניסיתי ואני מנסה לדון לכף זכות אבל מרגישה שהבחורה כבר לא מעוניינת בקשר בינינו ולכן החלטתי להניח לזה ולא לנסות עוד, אלא אם היא תנסה ליזום שיחה.
מותר. לא הרבה מידי+mp8
צריכה לפרוק/ להתייעץפעם ראשונה
נכנסתי להריון די מיד אחרי החתונה ומאז אני בן אדם אחר- לא אוכלת נורמלי, מקיאה, צרבות כל היום וכו' וכו'
בעלי לא זוכר אותי כאישה נורמלית רק כאישה בהריון.
כשאני מנסה להזכיר לו שהלכנו למסעדה ונהניתי מהאוכל ונסענו לטייל והיה כיף. הוא לא בדיוק זוכר.
מפריע לי מאוד מאוד שככה הוא מכיר אותי.
בפרט שאמרו לי שאחרי לידה זה לא בדיוק חוזר למצב הראשוני, ועד שמתאוששים לוקח זמן.
אני מנסה להתלונן כמה שפחות אבל זה מאוד קשה לי.
מבינהרק אני
גם אני נכנסתי מהר אחרי החתונה אבל ככה זה בחודשים הראשונים לאחר מכן זה עובר. בהצלחה.
חמודה תזכרי שזה רצון השם, כנראה שזה הכי טובאנונימי (פותח)
עבורכם.
תנסי להעמיד את עצמך חלילה בניסיון ההפוך שאת כבר מחכה להיכנס להריון כל חודש..וכולם שואלים ומצפים.. זה ניסיון קשה. אז עדיף להיות במצב הזה.
מבינה את ההרגשה ואת הפחד שבעלך לא יזכור אותך כאישה רגילה כביכול, אבל בחיים יש כל כך הרבה שינויים . ותאמיני לי שגם אם ההריון הזה היה לך בלי תופעות ונגיד ההריון הבא היה עם תופעות כאלו אז תאמיני לי בעלך גם היה שוכח שהיית "רגילה" לפני.. ככה זה גברים אין מה לעשות
בשעה טובה ובהצלחה עוד מעט יחלוף לקראת השליש השני..
תנסי להעמיד את עצמך חלילה בניסיון ההפוך שאת כבר מחכה להיכנס להריון כל חודש..וכולם שואלים ומצפים.. זה ניסיון קשה. אז עדיף להיות במצב הזה.
מבינה את ההרגשה ואת הפחד שבעלך לא יזכור אותך כאישה רגילה כביכול, אבל בחיים יש כל כך הרבה שינויים . ותאמיני לי שגם אם ההריון הזה היה לך בלי תופעות ונגיד ההריון הבא היה עם תופעות כאלו אז תאמיני לי בעלך גם היה שוכח שהיית "רגילה" לפני.. ככה זה גברים אין מה לעשות
בשעה טובה ובהצלחה
עוד מעט יחלוף לקראת השליש השני..האמת שזה דבר שחשבתי עליו לא פעם,אנונימי (פותח)
ולכן תמיד חשבתי שעדיף להכנס להריון רק לאחר מספר חודשים.
אבל הבנתי שמבחינה הלכתית זה סבוך, אבל יש רבנים שמאפשרים.
אבל אם את כבר ככה, אז תשלימי עם המצב ותשלימי עם מה שיש.
ותנסי למצוא את הנק' הטובות בעניין, ותכירי טובה לקב"ה שאת לא מאלה שיש להם בעיות להיכנס להריון.
בהצלחה!
מאוד מבינה ומזדהה. לפעמים אני אומרת לבעלי שישעיניים זוהרות
לי הרגשה שהוא בכלל לא מכיר אותי כאישה רגילה.
בדייטים, ואח"כ בתקופת הארוסים הייתי שובבה, כייפית, מה לא...
חודש אחרי החתונה כבר היה היריון על שלל "מתנותיו".
אחרי הלידה תקופת התאוששות ארוכה... ולאחריה תקופת מניעה עם הורמונים, על שלל מתנותיהם.
מיד כשהפסקתי את המניעה, נכנסתי ב"ה להיריון השני.
אחריו תקופת התאוששות אותה די סיימתי לדעתי אבל מתחילה בימים הקרובים שוב מניעה הורמונלית 
הייתי מוותרת עליה בחפץ לב, אבל לבעלי מאוד חשוב שנמנע.
זו לא הבחורה שהוא פגש.
ב"ה אני מתפקדת מצוין, ואנחנו שמחים ומאושרים, אבל זו לא האני שהוא הכיר...
הוא נשאר בדיוק אותו דבר, ואני- הוהוהוהו....
הוא טוען שלא ככה, אבל אני מרגישה שדווקא כן...
מה שיכולה לומר לך, שנכון- אולי אני כבר לא אותה בחורה,
אבל ב"ה אני אם טובה ורעיה מסורה, והתפקידים הללו, שאולי לוקחים ממנו כוחות ורוח נעורים, מעניקים לנו משמעות ויופי רבים הרבה יותר!!!
תודה רבה רבהפעם ראשונה
מעודד שיש עוד בסירה שלי.
הייי צדיקה...שלום שלום
היי גם אני זכיתי ואני מציינת זכיתי הודות לשם להיכנס מהר להריון אחרי החתונה,קצת נבהלתי וחששתי מכל זה והחודשים הראשונים היו לי נוראים.. אבל איך אומרים 'המטרה מקדשת את האמצעים' כל זה היה שווה והעיקר לזכות לתינוקת המדהימה שלי. בסוף את תראי כמה שזה השתלם לך. יש נשעם שקונות מלא בדיקות וכל הזמן רואות שלילי ושלילי וכשהסביבה רובה היא חברות בהריון זה לא קל. אז תודי לבורא שנתן לך את הזכות העצומה הזו לא לחוות נסיונות קשים כאלנ ולקבל ישר מתנה נפלאה. ועצה קטנה ממני בזמן הזה שאין עוד ילדים תרבו לשוחח ולצאת הרבה ולהעצים את הקשר ביניכם כי עכשיו יש יותר זמן. מאחלת לך הריון קל ומוצלח .
הסתכלות קצך שונה..0 אלישבע 0
אני זוכרת שהייתי ממש במקום שלך בהריון הראשון שלי.
ב"ה אני גם נכנסתי להריון ממש קצת אחרי החתונה וגם הרגשתי שאני פשוט לא אותה האישה שהייתי פעם.
ועכשיו (אחרי כבר כמה הריונות ולידות) אני עוד יותר לא אותה האישה שהייתי פעם.
וטוב שכך! כי האישה שהייתי פעם היא האישה הרווקה/המאורסת/הנשואה הטרייה התאים לתקופה אז והאישה שאני היום מתאים למציאות שלי היום.
אנחנו ב"ה מתקדמים ומשתנים המון בחיים, ובעיקר אנחנו הנשים.
תחשבי איזה שינוי עצום את עוברת עכשיו! מבחורה צעירה בלי מחוייבות לאישה שמגדלת בתוכה חיים!
אז זה הכי הגיוני בעולם שלא תהיי אותה בחורה שהיית פעם!
אז נכון שכרגע זה אולי לא הכי נעים השינויים שאת עוברת (בחילות וכו') ואולי גם המציאות החדשה היא לא מוכרת ומפחידה, אבל לאט לאט תתחילי להרגיש יותר טוב ותוכלי להרגיש את היופי בשינוי.
שיהיה לך הריון קל, תקין ושמח!!
ב"ה אני גם נכנסתי להריון ממש קצת אחרי החתונה וגם הרגשתי שאני פשוט לא אותה האישה שהייתי פעם.
ועכשיו (אחרי כבר כמה הריונות ולידות) אני עוד יותר לא אותה האישה שהייתי פעם.
וטוב שכך! כי האישה שהייתי פעם היא האישה הרווקה/המאורסת/הנשואה הטרייה התאים לתקופה אז והאישה שאני היום מתאים למציאות שלי היום.
אנחנו ב"ה מתקדמים ומשתנים המון בחיים, ובעיקר אנחנו הנשים.
תחשבי איזה שינוי עצום את עוברת עכשיו! מבחורה צעירה בלי מחוייבות לאישה שמגדלת בתוכה חיים!
אז זה הכי הגיוני בעולם שלא תהיי אותה בחורה שהיית פעם!
אז נכון שכרגע זה אולי לא הכי נעים השינויים שאת עוברת (בחילות וכו') ואולי גם המציאות החדשה היא לא מוכרת ומפחידה, אבל לאט לאט תתחילי להרגיש יותר טוב ותוכלי להרגיש את היופי בשינוי.
שיהיה לך הריון קל, תקין ושמח!!
איזה חודש את?משיח עכשיו!
גם אני נכנסתי להריון חודש וחצי אחרי החתונה ב"ה, וב4 חודשים ראשונים סבלתי מבחילות לאורך כל היום, אבל החודשים הנותרים זכורים לי כתקופה מדהימה וזוהרת עם מלא פינוקים מבעלי והמון אהבה ושמחה שיצרנו בעזרת ה' תינוק.
מגיבה ומודהפעם ראשונהאחרונה
תודה רבה על כל התגובות זה ממש ממש מעודד!!
אז ככה, אני לא גומרת להודות לה' על המציאות כי אני יודעת שמה שהוא עושה זה הכי הכי טוב לנו.
אני בתחילת שישי וברור שהמצב מבחינת הבחילות השתפר לעומת העבר אבל עדיין זה לא זה...
אלישבע את צודקת לגבי המעבר מבחורה לאישה, כנראה שזה מה שקצת קשה לי. וזו הנקודה שאני צריכה לעכל- שמה שהיה לא יהיה, אבל בעז"ה יהיה אפילו יותר טוב.
אנחנו לא בני 18 אבל מרגישים ילדים קטנים כדי לגדל ילדים. (למרות שלידידינו יש כבר יותר מילד אחד) ואולי זה ג"כ מוסיף להרגשה?
שלום, איפה יש התעמלות לנשים בהריון בי-ם חוץ מסטודירוני ושמחי
חוץ מסטודיו c? תודה!!
אם את בכללית- דרך הקופה~א.ל
אני במאוחדת.. משהי יודעת?רוני ושמחי
משהי?רוני ושמחי
השבוע ראיתי בעיתון שכונתי שיש בגאולה בבנין שלאגר.נסיכים
יותר מזה לא יודעת
איזה התעמלות?יפעת1
פילאטיס גם טוב?
הי יפעת! מה שמתאים לנשים בהריון ומותר ומחזק אותןרוני ושמחיאחרונה
מנסה לעזוררבה אמונתך!
באופן עקרוני, זה הגיוני, אבל לא בהכרח תקין.
אם זו פעם ראשונה, וזה לא חוזר על עצמו ולא מלווה בתופעות לוואי אחרות (כאב, ריחב לא טוב) אין מה לדאוג, לפעמים יש שיבושים בסדר...
זה יכול להיות מושפע מהרבה גורמים:
אחרי לידה או להבדיל הפלה ל"ע.
שימוש באמצעי מניעה כלשהו.
שינוי קיצוני באורח החיים (תזונה, הרגלי שינה)
שינוי קיצוני במצב הנפשי.
פעילות גופנית מאומצת מאוד שאת לא רגילה אליה.
אם אחד מהדברים הנ"ל מתאימים, כנראה שזו הסיבה.
אם לא- זה קורה לפעמים, שיש שיבושים בסדר הרגיל. אם המצב יחזור לקדמותו במחזור הבא, לדעתי אין מה לדאוג...
בשורות טובות!
לדודה שלי זה קבוע ככהמשיח עכשיו!
בנות שאלה חשובהנויהנויה
לא יודעת אם זה המקום המתאים לשאלות אלה, אבל אני ממש לחוצה!! אני בשבוע 13 בהריון ראשון. ובבדיקות הדם שמתי לב שאין לי נוגדנים לאדמת, ל cmv ולטוקסופלמה (igg neg בכל הבדיקות הנל) רציתי לשאול האם יש סיכונים? מה עושים במצב כזה?? 
( ממש מוטרדת מהעניין אשמח לשמוע את דעתכן בנושא.. תודה!.
( ממש מוטרדת מהעניין אשמח לשמוע את דעתכן בנושא.. תודה!.תתיעצי עם הרופא/ה שלך.בת 30
לגבי אדמת - ידוע לי שלא נותנים חיסון בהריון, אבל לקראת ההריון הבא תצטרכי לקבל.
cmv- אם אין לך נוגדנים זה אומר שמעולם לא חלית במחלה ותתפללי ותשמרי על עצמך שלא תחלי בה במהלך ההריון. את לא צריכה להילחץ, זו לא מחלה נפוצה כמו דלקת גרון, וגם אם אישה בהריון חולה- זה לאו דווקא אומר שהעובר יפגע.
לי האחות אמרה שהסיכון הוא ב3 חודשים ראשוניםמשיח עכשיו!
ולא לשכוח אחרי הלידה לבוא ולקבל חיסון חדש.
בדיוק במצבךאנונימי (פותח)
הריון קודם הרופאה אמרה להתרחק מילדים קטנים, צואת חתולים ודגים לא מבושלים,
ועשיתי בדיקת דם כל חודש לראות שהכל בסדר..
ב"ה עבר בשלום עם מתוקי בריא בבית!
הרופאה גם ציינה שאדמת זו מחלה נדירה מאוד..
בהריון הנוכחי, לא יכולה להתרחק מילדים, אז רק להיזהר בהחלפת חיתול ומרוק.
לא צריך להיכנס להיסטריה, יהיה בסדר בע"ה!!!
הריון קל ומשעמם..
ועשיתי בדיקת דם כל חודש לראות שהכל בסדר..
ב"ה עבר בשלום עם מתוקי בריא בבית!
הרופאה גם ציינה שאדמת זו מחלה נדירה מאוד..
בהריון הנוכחי, לא יכולה להתרחק מילדים, אז רק להיזהר בהחלפת חיתול ומרוק.
לא צריך להיכנס להיסטריה, יהיה בסדר בע"ה!!!
הריון קל ומשעמם..
^^^^פרת משה רבנואחרונה
לוקח לפחות יום-יומיים כדי להרגיש שינויתחיה דולה
חכי למחר בבוקר ותראי מה המצב
תודה לכולכןאנונימי (פותח)
לא התחשק לי להגיע לרופא כי גם ככה אני אצלו בשבוע הבא.
אם לא ארגיש הקלה עד מחר אתקשר לשאול אותו מה לעשות.
ולשאלה נוספת: אני צריכה לעשות בדיקת שתן (שגרתית של הריון) ודחיתי אותה בגלל הפטריה.
אבל מחר זה הדד ליין שלי כדי לקבל את התוצאות בזמן.
בקיצור- אפשר לעשות את הבדיקה עם פטריה והיא תצא מהימנה?
תבקשי מהרופא פוליקוטן זה עם סטרואידים במידה וישהסהר האיתן
פיטריה זה משחה טובה שהצילה אותי הרבה פעמים..
תורידי מתוקים!!ממוחשבתאחרונה
זה ממש עוזר!
מאיזה גיל מתאים בימבה או תלת אופן?חגבית הסלע
אשמח אם תספרו לי מאיזה שלב פעוט נהנה מכל המתגלגלים האלה
ואיזה סוג מומלץ לקנות להתחלה או בכלל?
תודה !
מגיל שנה בימבה פשוטה של ה60 שקלגםזולטובה
שלנו מאוד אהבו בימבה מגיל שנה , בהתחלה זה יותר רק לשבת ולשחק עם ההגה או לדחוף אותו מאחורה ולטייל איתו בבית, מאוחר יותר סביבות גיל שנתיים זה ממש כלי תחבורה בשבילם, ועכשיו שהגדול כמעט בן 3 הוא יותר בימבה אופנוע (פחות יציב) והוא נוסע בזה ממש יפה
תלת אופן הוא לא מגיע לפדאלים
יש גם סמארט טרייק שזה תלת אופן עם שלבים שמתאים מגיל 10 חודשים עד גיל 4 קצת יקר אבל נחמדי זה כמו עגלה קצת כי זה בא עם מוט שאפשר לנווט איתו וחגורה וכל מיני אפשרויות, יש גם חיקויים של סמארט טרייק יותר זולים ובערך אותם ביצועים
ממליצה להיזהר מבימבות קלות ובלתי יציבותאימון באמונה
מניסיון שלי עם הילדים , הם מתהפכים אחורה בקלות. מכירה כאלו ששברו שיניים בגלל בימבה.
לא מכירה סוגים כ"כ כי מזמן לא קניתי חדש אבל עדיף יקר, יציב וחזק לדעתי.
תודה על האזהרה, אקח לתשומת ליביחגבית הסלע
צודקת לגמריי! הבימבה הקלה הבן שלי עףרות22
איתה קדימה במהירות שנסע בה. ופגע בשפתיו. מעל שבוע עדיין הפצע מדמם מתייבש ושוב חוזר חלילה...
לכן זרקנו אותה.
הבימבה הרגילה הוא קיבל בגיל שנה 4 גלגלים.
בגיל שנה וחצי הוא קיבל בימבה ג'וק. 3 גלגלים... יציבה ובטיחותית.
לכן זרקנו אותה.
הבימבה הרגילה הוא קיבל בגיל שנה 4 גלגלים.
בגיל שנה וחצי הוא קיבל בימבה ג'וק. 3 גלגלים... יציבה ובטיחותית.
מה עם התלת אופןחגבית הסלע
שההורה גורר ביד עם מוט
האם כדאי להשקיע בזה?
וממתי מתאים בימבה ג'וק?
אצלי בימבה ג'וק בסביבות שנה+imosh30
אל תעשי קנייה של כל כלי התחבורה האפשריים
הבימבה ג'וק יש תרון מתקפלת לא תופסת מקום
אבל אין לה משענת גב והיציבות בגילאים האלה שונה מאחד לשני
בנוסף רק בתלת אופן יש לך שליטה בעזרת הידית הארוכה על הילד
בן כמה הוא?
שנה וחצי אבלחגבית הסלע
עדיין לא הולך יציב ממש, נופל די הרבה
קשה לי בכלל לדמיין אותו על בימבה
לדעתי הג'וק תורם מאוד ליציבה של ההליכהאנונימי (פותח)אחרונה
זו אותה תנועה של הרגליים ואצלי זה חיזק לשניהם את ההליכה.
מרגע שהם הלכו לא יציב אהבו מאוד לשבת על הג'וק ו"ללכת בבית".
שיפר מאוד את היציבה כשרצו ללכת "באמת".
זה אמנם לא לגמרי יציב אז בהתחלה צריך להשגיח אבל מהר מאוד הם תפסו את העסק ורצים איתו בכל הבית
(נסיון של שני בנים שהתחילו עם הג'וק סביב גיל שנה).
ליומולדת שנה, הוא קיבל בימבה.ספגטי מוקרם
תכלס התחיל להשתמש בגיל שנה וחצי.
כנ"ל תלת אופן.
קיבל בגיל שנתיים, התחיל להשתמש בשנתיים וחצי..
היום עוד מעט בן שלוש ושולט לגמרי.
אצלנו יש גם וגםמוריה בשמחה
אצלנו יש גם וגם
בבימבה התחילו להשתמש מגיל שנה, הקטן שלי בן שנה +, עוד לא הולך לבד אבל נוסע חופשי ברחבי הבית, בהתחלה הוא ישב והסענו אותו (עושה כאבי גב איומים ) ואז הוא הבין את הרעיון והמשיך לבד- בהתחלה אחורה ועכשיו גם קדימה.
את התלת אופן הגדולה קבלה בגיל שנתיים וחצי(לפני חודש) ואחרי חצי שעה של נסיעה שאנחנו מכוונים עם המוט היא הבינה את הקטע של הפדלים והיא רוכבת לבד, היום היא נוסעת על האופנים לגן שעשועים ולגן בבוקר, ונהנת מכל רגע. גם הקטן מאוד שמח שאנחנו מסיעים אותו באופנים (יש חגורה) והוא לא מפסיק לצפור .
בהצלחה ותהנו
שאלה קצת מביכה אבל זקוקה לעזרתכן!!אנונימי (פותח)
כשמכינים מרק ירקות לתינוק, ורוצים להוסיף עוף- איך עושים את זה?
להכניס שוקיים שלמות לא מבושלות עם הירקות שיתבשל הכל יחד?
או להכניס רק את העוף עצמו בלי העצם?
או לבשל קודם את העוף בנפרד ואז להכניס לירקות?
ומה כשקונים הודו וזה מגיע כגוש?
סליחה על האריכות ותודה לעונות!
לבשל הכל ביחדתחיה דולה
אחרי שהכל מבושל תוציאי את העצמות ותטחני הכל ביחד.
למה שאלה מביכה?
אפשר להכניסאיזה טוב ה
הכל כי זה ממש בריא ציר של עוף ופשוט לנקות מהעצמות לפני שמאכילים..
שאלה שאולי תשמע מוזר..קורס הכנה ללידה זוגיאנונימי (פותח)
אז אנחנו מתחילים כבר לחשוב על קורס הכנה ללידה. הריון ראשון.
מכמה בירורים שעשינו, המליצו לנו מאד על קורס זוגי ביחד.
זה כמובן נשמע ממש טוב שהבעל שותף ברמה כזאת,
אבל בכל זאת אני קצת מרגישה רתיעה מהסיטואציה.
אני לא יודעת איך בעלי ירגיש שהוא יצטרך לשבת מספר פגישות שעורכות זמן לא מועט מול מישהי זרה ולדון בנושאים כאלו. אני חוששת שהוא ממש יתפדח וירגיש לא בנוח...ובמצב הזה מן הסתם גם אני לא ממש ירגיש בנוח. ובלי קשר, גם לי זה לא מרגיש הכי מתאים.
אני מאמינה שהדולה/המיילדת תדע לעשות את זה בצורה חכמה, אבל בכל זאת...
האם יש פה מישהי שגם היו לה חששות כאלה וזה התבדה? או שאולי דווקא להיפך?
היינו בקורס זוגי אפילו עם עוד זוג והיה מעולהאמת ואמונה
אם את רוצה פירוט אפשר באישי
תודה,אודה לך אם תכתבי לי..אשמח..
אני לפני כל לידה עשיתי הכנה לבדאנונימי (פותח)
בראשון ממש קורס ואחכ רענונים למיניהם.. בעלי מקסים והיה בא אך ידעתי שזה לא מתאים לא לו ולכן גם לא לי .. היו לי הכנות מעולות ואני יכולה להגיד שזה שהוא לא היה לא השפיע כלל בלידה..
מה שכן אם יש דברים שמאוד חשובים לך בלידה מומלץ לשתף אותו לפניכן ואת זה את יכולה לעשות באופן אישי אחרי הקורס שאת עושה בעצמך..
מה שכן אם יש דברים שמאוד חשובים לך בלידה מומלץ לשתף אותו לפניכן ואת זה את יכולה לעשות באופן אישי אחרי הקורס שאת עושה בעצמך..
לפעמים עושים קורס לבד ופגישה זוגית אחתאורית**
שבה מדברים על כל מה שהבעל יכול להיות שותף בו.
את שאר הידע את יכולה להעביר לו.
אני באופן אישי העברתי לו הכל בבית, והוא היה תלמיד מצטיין... עד היום נראה לי שהוא בקיא בעניינים יותר מהרבה נשים...
כלומר - במה שרציתי שידע.
לא הכל מתאים לגמרי בעיניי..
אני אישית מעבירה קורסים פרטים זוגייםיפעת1
מי שרוצה כמובן יכולה לבוא לבד. וגם בעבר בהריון הראשון עברתי קורס פרטי זוגי.
הרגשתי שבעלי שותף ומבין קצת מה עובר עלי, נכנס לעניינים, משתף גם חששות שלו וציפיות. זה שונה אם אני הייתי מעבירה לו
הרגשתי שבעלי שותף ומבין קצת מה עובר עלי, נכנס לעניינים, משתף גם חששות שלו וציפיות. זה שונה אם אני הייתי מעבירה לו
מצטרפת ליפעתתחיה דולהאחרונה
אני מעבירה קורסים פרטיים, מדברת בצורה צנועה על הכל.
יש זוגות שמעדיפים שהבעל יבוא רק לחלק מהמפגשים ואז את הדברים הצנועים יותר אשמור לפגישה שהבעל לא נוכח בה. אבל זה לא שכשהבעל נוכח אחסוך חלק מהמידע.
אוכל קפוא ליולדתחיים חדשים
אילו מאכלים אפשר להכין בכמויות ולהקפיא בקופסאות ליולדת?
מנסיונכן..
קציצות שניצלים עוף...נסיכים
וגם אורז, פתיתים...חרוז
מרקים שונים- מרק כתום, מרק אפונה, וגם סלטיםבת 30
לא לשים במרק תפוחי אדמהרבה אמונתך!
הם לא מסתדרים טוב עם הקפאה...
לפי דעתי צריך למנות אותך למומחית פורום, ואני בטוחה~א.ל
שיש עוד שמסכימות לכך!
אני רק משתדלת לעזור...רבה אמונתך!
תודה על המילים החמות 
בשמחה, ואשמח להמליץ אם יש צורך..~א.ל
לזניהפרת משה רבנו
אפשר להכין קופסאות עם רוטב מוכן לפסטה שאפשר רק להכגיברתאחרונה
להפשיר ולהכין פסטה יבשה.
ובכן.. אחרי העמסה של 100 יצא גבולי גבוהאבוש
ואני צריכה ללכת לדיאטנית...
למשהי יש המלצה לדיאטנית בירושלים, קשורה למכבי, עדיף עם נטייה טבעית.
ויש למישהי טיפים לתקופה הקרובה?
תודה, תודה
לא מכירה, אבל מאחלת לך לעבור את זהשמחה
בקלות ובנחת.. נשמע לי לא פשוט..
בשורות טובות!
בשורות טובות!
זאת שיודעת
מכבי אמורים לספק לך דיאטנית לא?
לא ממש יודעתנר80
אבל נראה לי שצריך להמעיט באכילת סוכרים (להבדיל מפחממות מורכבות, חלבונים, שומנים, ירקות ופרות)
אבל שוב, אל תסמכי על מה שכתבתי, ללא עוד מקור.
תשאלי בקופה שלך+mp8
זו צריכה להיות דיאטנית שמומחית בסכרת הריונית. דיאטנית סתם לא תמיד יודעת את הכללים.
חשוב ללכת בהקדם האפשרי לקבל תכנית אכילה ולהיות במעקב במרפאת סכרת הריון למעקב פרופילי סוכר שבועי.
סכרת הריון זה בר טיפול- אבל חייבים לטפל ולא להזניח!
חשוב ללכת בהקדם האפשרי לקבל תכנית אכילה ולהיות במעקב במרפאת סכרת הריון למעקב פרופילי סוכר שבועי.
סכרת הריון זה בר טיפול- אבל חייבים לטפל ולא להזניח!
תתקשרי למרכז לבריאות האשהפרת משה רבנו
אני לא במכבי, אבל הייתה לי סכרת הריון. את צריכה מעקב להריון בסיכון גבוה, שזה רופא מיוחד (אלא אם הרופא הרגיל שלך עושה גם הריון בסיכון) ודיאטנית ופגישה אחת עם אחות סוכרת שתיתן לך גלוקומטר ותראה לך איך משתמשים בו.
בינתיים תורידי סוכר לגמרי מהתפריט- כולל פירות. אם בא לך מתוק תשתי קולה זירו או משקה דיאט אחר.
פחמימות מורכבות- כמו לחם, אורז, תפו"א- בערך כוס בארוחה. זה קצת.
תאכלי המון ירקות, ואפשר גם די הרבה חלבונים (עוף, בשר, דגים..)
ותתכונני לדיאטת הרעבה!
אבל- זה שווה את זה. אני הצלחתי ב"ה להשאר מאוזנת בדיאטה בלבד והתינוק שלי נולד במשקל תקין לגמרי- 3 ק"ג!
תודה על כל התגובות...אבוש
הרופאה שלי נשמעה די בנחת...
היא רק אמרה לי לקבוע אצל דיאטנית אבל היא לא אמרה לי אצל דיאטנית דווקא של סוכר,
זה הגיוני?
אולי היא חשבה שזה מובן מאליו?פרת משה רבנואחרונה
אבל אני חושבת שכל דיאטנית יכולה לתת לך תפריט בשביל סוכרת הריון.
זה ממש מצויין!אמא25אחרונה
מתייחסים לסיכוי של גיל + בדיקות.
רק בסיכון של 1 ל300 או פחות ממליצים בדיקות של מי שפיר.
אל תדאגי, נראה שהכל בסדר (לפחות סטטיסטית)