פורום הריון ולידה (עמוד 4933)

רציתי להגיד לך שלא כולן מחוברו
בערב חג,ובבוקר הרבה פעמים פחות פעיל,במיוחד שלהרבה נשים בטח יש איתם ילדים בבית עם החופש של לפני החג,אז הגיוני שלא יהיו תגובות בתוך פחות משעתיים וגם יותר מזה.בהצלחה

את בהריון? איזה שבוע?
לדעתי קשור למאמץ, עמדת הרבה על הרגליים וזה מאוד משפיע.
שמרי על עצמך.

אני באמת אחכה לתגובות
ואני עוד לא בהריון מקווה ומחכה , אולי הפעם בעז״ה

אבל תנסי-

תקחי חיתול בד, תרטיבי ותסחטי,

תקפיאי עד שמתקשה

תניחי על הורידים כשאת מרימה קצת את הרגליים.

אח"כיהיה לך כח להמשיך.

אם אין הקלה, תלכי לרופא כי זה עלול להחמיר לדלקת.

חשוב לא רק לכאבים אלא שהמצב לא ידרדר 

ושלא תגיעי למצב של זריקות וניתוחים.

אבל מניסיון, גרביוני לחץ זה דבר מכביד במיוחד בקיץ.

בינתיים אחרי עמידה ממושכת כדאי לשכב כשהרגליים מונחות על כרית מגביהה באופן משמעותי.

 

אני בהריון חמישי, עוד לפני שגיליתי שאני בהריון (אבל היתה לי הרגשה והיה לי איחור...) התחילו הכאבים של הורידים...

מההריון השלישי היתה לי את הבעיה הזו ואחרי הלידה עשיתי ניתוח... והפעם זה פשוט היה לי סימן לפי הכאבים שאני בהריון.

בעיקרון הכאבים מתגברים מאוד בימים שאני כל היום על הרגליים ולכן אם אני יודעת מראש שזה ככה הולך להיות אני גורבת מהבוקר גרביונים אלסטיים (אמורים ללבוש את זה כל יום אבל אני ממש לא אוהבת) וזה מאוד עוזר...

מקסימות תודה שנתפניתם בערב החג, אני אנסה את החיתול הקפוא,
חג שמח!
והלוואי ונזכה לבשורות טובות 

גיסתי השתמשה בו, אני יכולה לשאול אותה מה שמו אם את רוצה...

זה לא עוזר...צריך להשלים עם המצב. סימני מתיחה זה חלק בלתי נפרד מההריון.

לי היה סימן כזה ליד הטבור שיצא שכבר הייתי מאושפזת לפני הלידה (שבוע 37 ילדו אותי ב38)

מרחתי ולא עזרו לסימנים
לא תמיד זה עובד.

שיהיה בשעה טובה!

כל הבטן סימני מתיחה עד עכשיו בגדול אין מה לעשות..
אני יודעת שויטמין E זה טוב לעור אז אני מורחת קרם גוף שעשיר בזה וזה דווקא עוזר
הסימנים לאט לאט מתבהרים לי ב"ה

קודם כל בוודאי שתקין.... העור שלך נמתח והבטן לא רגילה לזה אז היא נמתחת (עוד אחד מהקסמים שקורים בהיריון). 

חייבת להודות שזה באמת דיי מבאס הסימני מתיחה האלו אבל יש כל מיני קרמים שצריך למרוח על הבטן וזה עוזר.. אומרים גם שיש תזונה מיוחד בשביל זה (כל מיני דברים שקשורים לבריאות העור, תעשי בגוגל ) 

אני ניסיתי כמה קרמים ולא כולם ממש עזרו (לא אפרסם שמות כדי לא לעשות לשון הרע). זה היה אומנם נעים ועם ריח מצויין, אבל לא עשה את העבודה עם הסימני מתיחה. מה שלי עזר זה הקרם של מורז אם את מכירה... יש בזה צמחי מרפא וכל מיני שמנים טבעיים שעובדים על הגמישות של העור ומטפלים בסימני מתיחה. וראיתי הבדל אחרי שהשתמשתי. אם זה מציק לך אז תנסי.

 

שיהיה חג שמח והכי הכי חשוב- לידה קלה בע"ה!! 

תמרחי שמן או חמאת שיאה או קרם על העור כדי שלא יחמיר ויתפשט.

זה מתחיל מאזור אחד..
ואם זה מתחיל רק עכשיו זה טוב..לא נשאר הרבה זמן..
ובעז'ה אחרי הלידה זה מתבהר יותר..
לא נורא!
גם אני באמצע תשיעי ויש לי מלא סימנים על הירכיים מחודש חמישי-שישי..

פשוט אין לי כח לכלום כלום כלום.
לא לשתות.לא לאכול. לא לנקות לפסח. לא להיות עם ילדי הפעוט. רק לנוח במיטה.
שבוע 7.
בעלי המקסים עוזר המון.. אבל הוא לא מכונה. וגם לא יש גבולות.
מה עושים?????

וכשקמים- להפנק במשהו נחמד: ממתק, פרי טוב, כוס תה..

לשים שירים שאוהבים בזמן הניקיו- ממש משפר את ההרגשה

 

 

מעורר ונותן כוחות.

ב"הצלחה!

יש לי 4 זאטוטים שזקוקים לשירות מלא... ובעל אחד שעוזר ככל יכולתו וגם מעבר...

איך מתמודדים? אני מוצאת את עצמי במיטה חלק גדול מהיום...

לסגור ולמכור את כל מה שלא חייבים, מה שחייבים, ממש המינימום -הבעל יכול לסייע.

סדר וניקיון "אביב" יכול להערך אחרי 3 החודשים.

 

אני גיליתי שאני מקבלת אנרגיה אם ברקע יש הרצאה מצחיקה או משהו מצחיק לשמוע.

מאוד אינדבדואלי. יש נשים שהסבל שלהן מאוד גדול בתחילת הריון,

ואין שליטה על החולשה. זו תקופה לא קלה ובעז"ה היא תעבור.

אני עד שבוע 14 שכבתי כמעט כל היום.

היום בשבוע 16 ועדיין מאוד חלשה ועם בחילה קלה,

מתפקדת רק בבוקר, ואחה"צ פשוט יושבת ולא עושה כלום.

ויש לנו 6 ילדים בבית.. צריך להשלים עם המצב ולא לנסות להילחם.

תעשי את המינימום ואל תרגישי רגשות אשם.

תרגישי טוב!

 

אני כל כך מבולבלת שאני לא זוכרת מה צריך לקנות, ואין לנו אוכל בקושי בבית.. ואני בעצמי לא אוכלת כמעט כלום...
תודה על ההזדהות, באמת!!!
אני מפחדת להתמוטט מרוב חולשה. לא משהו שמצריך רופא או משהו. אבל אם אמשיך ככה...

או לשקול להתארח כלך החג אצל הההורים

למרות שזה ממש ממש קשה...

אבל אני לא ממש מתפקדת אז ב"ה שזה בשביל משהו טוב.

תרכזי את כל הכוחות בלעשות את ההכרחי.

ותחזקי את עצמך במחשבה על כך, שבחג תוכלי לנוח. מקווה שזה באמת יקרה לך.

תנוחי כמה שיותר ....חיים גודלים בתוכך ! זה לא פינוק ולא עצלות זה נס שמתרחש כרגע בגופך ודרוש לו הרבה אנרגיה וכוח ! בהצלחה ובידיים מלאות!

כבר ענו לך.

 

לגבי זה שפסח, צריך לזכור שברמה ההילכתית אפשר להכשיר בית שלם ביום אחד.

 

אבק זה לא חמץ והבעל לא קורבן פסח

 

אם את השנה לא מסוגלת לנקות, תחליטי שלא מזיז לך.

 

הייסורי מצפון סתם מפריעים לך..

 

אם ממשיך הרבה זמן אולי דיכי כמו דיכאון אחרי לידה שנובע מההורמונים

 

מןמלץ לפנות להיתייעצות עם ניצה.

תשאלי אדם שיודע מה בדיוק חייבים לעשות ומה אנשים חושבים שעושים לפני פסח

שיש לך בעל שעוזר, וילדים (שיכולים גם לעזור...) ועובר קטן בבטן
אני כמעט חודש אחרי לידה, הייתי בטוחה שאני יסתדר עם זה בקלות, אבל היו סיבוכים, ורק ביום חמישי השתחררתי מביה"ח.. וגם עדיין לא ממש מצליחה לזוז. אז עושים מינימום הכי מינימלי שאפשר, לוקחים עזרה, וב"ה שזה הצרות שלנו..
חג שמח!!

בשורות טובות...תודה

ממש כך. דוקא בתקופה זו הקב"ה מנסה אותנו...
שנזכה ליציאת מצריים הפרטית לכל אחת ואחד מאיתנו.

טיפטיפות של נובימול לא כשר לפסח.

השאר לא בדקתי-

תכתבי בגוגל תרופות בפסח- יש המון רשימות מפורטות

פרנטל- לא כשר. דיברתי עם אלטמן.

נובימול- גם לא כשר.

וזהן..

בעלי אמר לי שהוא ראה איזה רשימת תרופות של מכון פועה והיה כתוב שם שהפרנטל לא כשר.. 

הם מכניסים את התרופה למחשב וכתוב להם אם זה קשר לפסח

בכל מקרה תמיד כדי לשאול רב- במצבים של הריון/תינוק קטן הרבה פעמים מתירים לקחת במקרה שזה לא חמץ גמור.

 

(אם אין לך כוח ללכת אפשר להתקשר לחברות ולשאול את המשגיח כשרות)

פסח כשר ושמח

2. של טיפטיפות כשר

3. צריך כשרות מיוחדת לפסח

4. לא כשר

לי זה נשמע תקין.
ידוע שיש יותר הפרשות בזמן הריון..
כל עוד זה לא משהו חריג...(שורף,כואב, מגרד..)
אבל שוב, אני לא מומחית.
(אני רק בתחילת ה הריון ראשון וגם לא הרבה יותר ממך בשבועות..)

זה התחיל לשרוף לסירוגין. זה מסוכן?

זה לא משהו שמציק לי. לא כזה נורא.

אבל אני פשוט מפחדת שאני מסכנת את ההריון הזה.

מישהי אולי יודעת משהו ויכולה לעזור?

הפרשות צהובות ממש צמיגיות בניגוב בשבוע 7

בלי ריח. לפעמים קצת שורף.

בבקשה עזרה.

בהריון יש כל מיני הפרשות תקינות
אם מגרד לך אולי זו פטריה

פטריה זה מסוכן להריון?

לכי לרופא משפחה/נשים מי שפנוי ראשון בשביל לטפל בזה.

ממש לא נחשב מאחר בהרבה.

בסה"כ לפני חודש וקצת התחיל הדימום...

אחרי הפלה לוקח לגוף זמן להתאפס, גם אם הבטא התאספה...

בשורות טובות בע"ה

בדר'כ לפי מה שקראתי מחזור אחרי הפלה מגיע בין חודש לחודש וחצי אחרי.
וזה תלוי גם כמה זמן היה הדימום.


אם הדימום התחיל ב5.3 אז עברו רק 36 יום.
פשוט תחכי..
ושיהיו בשורות טובות!

אבל מה זה יכול להיות הכאבי מחזור? כאבים ממש חזקים בלי דימום.
הדימום היה קצר יחסית ביום החמישי עשיתי הפסק כבר.
מתי אני כן אמורה להילחץ?
אני לא יודעת אם להלחץ לשמוח או לקוות או בכלל למה לקוות....

זה בטוח.

הלואי ותגלי שזה הריון!
הכל אפשרי!

כאבי מחזור יכולים להופיע גם בהריון וגם שבוע לפני מחזור..

ככה שאין ממה להלחץ.

אני בזמנו קראתי מלא ובכל מקום היה כתוב שמחזור אחרי הפלה מגיע בערך חודש-חודש וחצי אחרי..לפעמים גם יותר..
אז יהיה לך יותר קל להרפות מהציפיה והלחץ.

אם מנעת אז רוב הסכוי שתקבלי- בשבוע-שבועים הקרובים.
וכמובן- שאפשרי גם שלא ושנפקדת..

זה יסבך את העניינים זה יהיה הריון אחרי חיסון אדמת עם חשש לפגיעה עוברית ממש בלאגן

היום הנטיה היא שזה לא קריטי... (פעם אמרו למנוע 3 חודשים לפחות היום יש שאומרים חודש ויש שאומרים בכלל לא ומעטים שעדיין אומרים 3 חודשים)

אין כאלה שאומרים שזה לא קריטי!

יש כאלה שאומרים שלא קריטי להתחסן, כי הסיכוי להדבקות נמוך מאוד מאוד..

אבל מאחר ובחיסון יש 'הדבקה יזומה'- קריטי מאוד!...

הגוף צריך את הזמן שלו להסתדר מחדש:9

 

רק טוב בע"ה!!

השבת הייתה שבת שעשינו עם כל המשפחה המורחבת וכולם שם היו עם ילדים קטנים וטיפלו בהם ודין השתעממתי והתבאסתי שאין לי אחרי מי לרוץ והיו לי כאבי בטן ן פיתחתי תקווה טפשית שאותי זה כאבי השרשה בסוף עכשיו הדימום הגיע לו... ואני רגועה שלא צריך בדיקות ושיש לי זמן עוד קצת לחזק את המערכת החיסונית שלי שהיא מאד חלשה... וזהו.. קצת חסרת סבלנות עד שאטבול אבל בע"ה שחודש הבא אקלט ויהיה הריון קל ומשעמם אמן.
ותודה לכן על היחס וההקשבה

בשורות טובות! בקרוב...

והיו גם ילדים שרצו לשבת דווקא לידינו וטיפלנו בהם, וזה היה קשה.
חיבוק!!

כן יכול להיות שבדם יצא חיובי ובבדיקת הריון שלילי.
סביר יותר לעניות דעתי שזה קשור לזה שהפסקת גלולות, עד שהגוף מאזן את עצמו לוקח זמן.
כך שיכול מאוד להיות שזה כתוצאה מהפסקת הגלולות.

אני מבינה את הלחץ והחששות שלך.
את לא פוגעת בעובר או בהריון כשאת משתעלת.
מאחלת לך בע״ה המשך הריון קל,ארוך,עגול,בריא ומשעמם.. שבסופו תצאו בידיים מלאות

אם אפשר עיצות מה הכי חשוב לשים דגש ולהשתדל כדי לישמור על ההריון.. תודה

גם אני פחדתי מכל דבר בגלל ההפלה שהיתה לפני..

תנסי כמה שיותר להאמין בטוב. לכתוב.לדבר לתינוק..
לאט לאט הפחד ירגע. במיוחד כשתראו אותו באולטרסאונד..
ואחרי השליש הראשון זה יהיה יותר רגוע ומוחשי..

לגבי השיעול- ממש אין מה לדאוג!
גם אצלי זה היה ככה..
זה קשור לחוזק של השרירים ..לא לעובר.
ממש לא מסוכן ואין מה לפחד.
מה שעוזר זה לזהות שניה לפני את השיעול-כשזה לא פתאומי הגוף מגיב אחרת וזה פחות כואב.

קחי משהו נגד שיעול

תנעלי את שרירי רצפת האגן

 

זה לא כי השיעול מסכן את ההריון באיזו שהיא דרך (הוא לא) אלא כדי לשמור על רצפת האגן שלך, שנפגעת בשיעולים. יש אחוז גבוה של נשים שסובלות מבעיות רצפת אגן בגיל המעבר, וחשוב להיות ערות לזה ולמזער את הסיכון בכל מה שאפשר.

 

 

 

הם מותרים בהריון ומקלים מאוד!

נתנו לי זריקה..

 

שזה כדורים נגד אלרגיה..

כמובן- באישור הרופאה שלי..

 

אז סליחה על דברי! לא רוצה להטעות..

אולי לא כל כדור מותר בהריון, כדאי שתשאלי את הרופאה שלך מה מותר..

והרופאה נתנה לי אריוס ואמרה שזה מותר בהריון אז מין הסתם גם בהנקה...

לא כ"כ השתכנעתי אז שאלתי את הרוקחת שאמרה שזה ממש מייבש חלב!! 

(הקטנטונת היתה בת חודש וחצי....)

אז נאלצתי להתמודד בלי כלום...

אבל בהריון- הבנתי שאין בעיה.

בכל מקרה, מומלץ ללכת לרופא שיתן פתרון בעצמו...

יש שיטות שונות שיכולות לעזור, כגון קרניו סקרל או אייפק.

תבררי עם שכנות \  חברות מי מומלצת (כמטפלת) באיזורך.

רפואה שלמה!

אף פעם לא שמעתי שיש הגבלת שתיה בבדיקה הזו..

(אני עושה אצלו)
וכתוב שהם מקפידים מאד על שלפוחית שתן ריקה כדי שהם יגיעו הכי קרוב שאפשר לעובר.
אוף, זה נשמע קצת מיותר אם כולם עושים בלי זה..
מלחיץ אותי הקטע שלא לשתות הרבה
לפחות מישהי מכירה את דר תדמור?
הוא שווה את ההכנות האלה?

רק לרוקן את השלפוחית לפני הבדיקה.. לא נראה לי הגיוני לא לשתות בגלל זה..

מקצועי, אדיב מאוד.

אם הוא אמר שהכל בסדר אז אולי הכל בסדר.
אבל אם הוא אמר שמשהו לא בסדר זה בכלל לא בטוח...
הוא גם לא מאוד נחמד
מנסיון אישי.
אחר כך עשיתי אצל אחרים מדהימים...

אבל אני לא יודעת אם זה משהו רגיל או יצא שאותי הוא הריץ לבדיקות...

תשתי רגיל ותיכנס לפני הבדיקה הרבה לשירותים וזהו...

המוקדמת.
המאוחרת לא עשיתי אצלו.
וצר לי לאכזבך הוא לא שווה את כל ההכנות האלו...

עכשיו אני צריכה אחד כזה מבעלי.
הוא די מסכן.
אני בוכה לו והוא לא יכול לעזור...

ואני שונאת את כל התוספות המאוחרות
שעושות את הפשטות של ה' הרבה יותר מסובכת וקשה ממה שהיא אמורה להיות...

כלומר, התורה שבעל פה לא אמורה להיות? היא פשלה? טעות? גם איסור חז"ל לאכול עוף בחלב הוא סיבוך של הפשטות של ה'? והמצווה על הדלקת נרות חנוכה - היא מהתורה, או סתם תוספת מאוחרת וסיבוך?

 

אני מצטערת, בוודאי שלא הייתי עונה ככה להודעה הראשונה שלך, שמעוררת רק אמפתיה, וגם לי קשה מאוד ובטח שאני מבינה ומזדהה ורוצה לתמוך בקושי, אבל כאן בתגובה שלך יש יותר מקושי - יש עמדה שלדעתי חייבים למחות עליה. מצטערת אם זה לא נעים לשמוע. אי אפשר להשאיר דברים כאלה כתובים בלי מענה מתאים.

 

ההודעה אתמול נכתבה בדמעות.
קשה לי.
וקשה לי גם לחשוב שזה מה שה' רוצה ויהיה לי טוב,
כשאני יודעת שבעצם ה' בעצמו לא אמר את כל זה...
אז ברור לי שזה גם תורה. ושזה גם ממנו.
ואני מקפידה גם על כל התוספות האלו.
ואני מבינה שזה תוספות ממנו.
אבל עדיין קשה לי.
קשה לי לחשוב על זה שאם הייתי חיה לפני כמה מאות שנים,
יש חומרות שלא הייתי צריכה להקפיד...
אז השכל מבין.
הלב לא ממש...

אני מבינה מאיפה ההודעה שלך הגיעה.
אבל אני גם מבינה איפה אני עכשיו.
עכשיו קשה לי.
מאוד.

זהו.

ואלוקים מנהל את העולם, כך שהוא גרם למצב הזה שלא ידעו להבחין בצבעים ויצטרכו להחמיר יותר

זה הרי לא היה חייב לקרות.

אז כנראה היה לו בזה חשבון

ואלוקים ברא אותך בדור הזה בכוונה, כדי שיהיה לך את ההתמודדות הזאת.

אם היית חיה לפני אלפיים שנה כנראה היית אסורה אותו זמן בדיוק, היה לך פשוט מחזור יותר ארוך. היית מעדיפה?

(אני כתבתי את מה שהגבת לו לעיל)

חזקי ואמצי יקירה. הקושי שלך נוגע ללב, ממש. 

מקווה שיתקיים בך לפום צערא אגרא...

אפשר לנסות לכתוב.
אולי מחר יהיה לי כוח לקרוא אותן...


כרגע אני ממש עצבנית...

שירשרתי לפני כמה ימים בנשואים טריים וחוץ מהסכמה שאכן קשה לכולם ועוד עיצה ודברי חכמה מניק אחר לא קיבלתי הרבה.

יש עוד מישהן שממש ממש קשה להן ריגשית ונפשית בתקופת ההרחקה?? עד כדי חוסר שמירה? יש מצב שבאמת יותר קל אחרי לידה (תקופה של שבועות...!! ) מה עושים בנושא? יש משהו לקרוא שמאד מאד מחזק?

בדיוק הזכרתי אותו לפני יומיים, אז לא - אין לי שום קשר עם הכותבת, ואני לא מקבלת אחוזים

 

זה פשוט ספר מדהים.

אני סולחת.
עברתי כבר לידה.
וכל פעם שצריך להתרחק קשה לי.
ומאוד פחדתי מההתרחקות אחרי הלידה.
אבל בתכלס, היא היתה הרבה פחות נוראית.
בהתחלה מאוד עסוקים בתינוק החדש,
לומדים להתרגל לחיים החדשים...
ואז זה פחות חסר ופחות מורגש שאנחנו לא ביחד...
ואחר כך, כשמתחילים להרגיש שזה חסר-
כבר לא נשאר הרבה זמן...
אני ב"ה הצלחתי לטבול אחרי 6 שבועות...

ובקשר לנפילות-
בדיוק אתמול אמרתי לבעלי שאם זה היה תלוי רק בי-
הוא כבר מזמן היה מקבל חיבוק...
אבל הוא דוס. אז אני לא מעיזה...
(אני גם דוסית. אבל פה הרבה יותר קשה לי...)

אז אין לי כ"כ פתרונות ועצות לתת לך.
אבל שתדעי שאחרי לידה זה יותר ארוך אבל יותר קל...

וזה משפיע על אישתו...

אמנם אין לי 2 צפופים אבל יש לי תאומים חמודים
קודם כל לנשום עמוק ואסור להיכנס ללחץ..
אולי יש אפשרות לנסות לדאוג שהיא תישן בזמן הזה?
נדנדה? טרמפולינה?

אני זוכרת את התקופה הזו (של תינוק קטן בבית שהוא לא ילד ראשון...)

גם אצלנו הזמן הכי קשה היה האמבטיה של הגדולה וההשכבה לישון.

אין לי כל כך פתרונות, אני הייתי מתפללת על זה בכל יום...

 

אבל, זה עובר, ואפילו דיי מהר (הקטן גדל, הגדול מתרגל... האמא נהיית מנוסה יותר, שעות השינה נהיות מסונכרנות...)

 

את יכולה אולי לנסות לקלח את הגדולה כשהקטנה במנשא (זה קצת קשה פיזית)

או לנסות להזיז את זמן המקלחת לזמן שבו את יודעת שיש יותר סיכוי שהקטנה תהיה רגועה.

 

חזקי ואמצי!

 

אגב, אני אומנם לא בעד לתת לתינוקות לבכות לבדם. אבל אם זה קורה כשאת לא יכולה לגשת אליה (נניח בזמן האמבטיה) לא יקרה כלום! פשוט תשתדלי לסיים את האמבטיה בזריזות ובנחת ואז לגשת אליה (זו עבודה עצמית ממש קשה, אבל גם לזה מתרגלים...)

 

שתחזיק לך את התינוקת- זה הכי טוב, לדעתי. לי היה 3 צפופים- תינוקת בת שנה ו8 חו'  ותאומות שנולדו. לקחתי עזרה כל ערב לשעתיים לזמן של המקלחות וזה היה מעולה. 

אפשר גם לקנות מושב לתינוקות ואז לקלח את שתיהן ביחד

הכי חשוב- להתפלל  

מניסיון- הקושי עם שניים קטנים הוא רק בהתחלה. כעבור תקופה מסוימת את מסתגלת למצב החדש וגם הן מסתגלות אחת לשניה.

בכי אצל תינוקות בגיל הזה הוא לגיטימי, כשתגדל- היא תוכל לבטא את הרצונות שלה בצורה יותר ברורה.

 

בינתיים - את נדרשת למעט סבלנות.

מניסיון, אומר לך שזו תקופה קשה, אך היא עוברת מהר ומהר מאוד הן תשחקנה זו עם זו.

לדעתי ומהניסיון שלי, חשוב שתשמרי על עצמך שלא תקרסי.

חשוב לדעת לקבל עזרה ולא לנסות לעשות הכל לבד

לא תמיד זה אפשרי, אבל שווה להשקיע בזה (אפילו כספית ע"ח דברים אחרים)

אין מצב שהבעל יגיע להשכבות? או לזמן אחר שבו תקלחי את הגדולה?

תזכרי שזו תקופה מאוד מאוד קשה ולא רגילה. עוד כמה חודשים זה ייראה אחרת, אבל עכשיו את ממש ב"משכב לידה!" מגיעה לך חופשת לידה, גם בבית!!!

רב אחד אמר לבעלי שבתקופת הגמרא יולדת היתה מקבלת שפחה צמודה לכל המשכב לידה - 6 שבועות - שהיתה עושה בשבילה ההההכככלללל. שהאישה תהיה פנויה לנוח ולטפל בתינוק. וזה עוד בלי עוד תינוקת בת שנה וחצי...

תתייחסי לזה כאילו יש לך תאומים

ותחשבי על זה שמאמץ רב מדי עכשיו עלול לעלות לך ביוקר בהמשך.

(אשמח להרחיב באישי אם תרצי אבל אפשר להבין מדבריי שיש לי ניסיון מאוד מר בעניין...)

המון מזל טוב!

אשמח אם תפרטי קצת.
אני גם אחרי לידה וב"ה מרגישה מאוד טוב, אז קצת קשה לי באמת לנוח בבית עם 2 קטנים..
נראה לי שאני צריכה שיסבירו לי למה חשוב לנוח כדי שאצליח ליישם..

אז מצוין, ברוך ה'!

לגבי 6 שבועות ראשונים - כן חשוב להשתדל לנוח אפילו אם לא מרגישים צורך. פיזית - הגוף מאוד חלש וצריך להשתקם. אז צריך לעשות השתדלות יותר מהרגיל לנוח, כמה שפחות מאמץ. לפעמים עלולים לפגוע בעצמנו לטווח היותר רחוק (אצלי זה היה נפשית אבל זה בהחלט יכול להיות גם מבחינה פיזית) ולכן גם אם לא מרגישים צורך לדעתי עדיף כמה שיותר לנוח.

אחרי משכב לידה - אני מניחה שזה מאוד תלוי, כל אחת עם הכוחות שלה, הלידה שעברה, ההתנהגות של התינוקות ושאר הילדים בבית, עזרה מהסביבה מצב כלכלי ועוד (בכוונה פירטתי כי חשוב לא להשוות). מה שלי היה חשוב לומר זה שאם קשה, ומרגישים איפשהו שקשה מדי, לא לנסות "להתאפק וזה יעבור" אלא לדאוג במצב הנוכחי שיהיה יותר קל.

אני באופן כללי חושבת שגידול הילדים שלנו לא צריך להיות בשבילנו סבל, גם לא בפינה מאוד מאוד מודחקת. לא צריך להיות פולניות, לסבול ולהמשיך להקריב. כמובן שאקדיש לילדים שלי את חיי- אבל אשתדל להשקיע בכך שזה יהיה גם בשבילי שמח וטוב. בסופו של דבר זה גם בשבילם. מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי

אני 3 שבועות אחרי לידה.
משתדלת באמת לנוח כמה שאפשר..

תודה רבה!

מנסה להסתדר ולתמרן איכשהוא בין 2 הקטנים

ואחרי שבעלי הבין כמה זה קשה הוא הרבה פעמים משתדל מאוד להיות בבית בזמן הזה, גם כשהוא עמוס מאוד..

 

חשוב לך לקלח אותה כל יום? אם לא, אפשר לוותר ולא לקלח כשאת יודעת שהקטנה תצרח

או לחילופין- להזיז את שעת המקלחת לשעה נוחה יותר

 

וצריך המון סבלנות, ואורך רוח, לאט לאט זה יהיה יותר קל בעז"ה

זמן המקלחת אצלי אחרי הלידה היה מאד מלחיץ. לקלח 2 ילדים (שלוש ושנתיים) וברקע לשמוע את הבכי של הקטן.
זה באמת לא קל .
מה שאני יכולה לומר לך, עכשיו כשהקטן שלי ב"ה בן חודשיים אני רואה שזה מסתדר יותר טוב כי כבר למדתי להאכיל אותו לפני שאני מקלחת את הגדולים ולהשאיר אותו במיטה עם מוזיקה ומובייל סביבו.. .וכך אפשר ברוגע לעשות דברים.
כרגע את בתקופה קצת קשה כי הוא עדיין פיצפון ממש וגם את עדיין לא התאוששת והגוף חלש אבל בעז"ה את
תראי שיפור בהמשך.
בהצלחה והרבה חיבוקים!

אני חושבת שנתנו לך עצות טובות - 

הקטנה נרדמה לכמה דקות? קחי מיד את הגדולה למקלחת זריזה, אפילו אם השעה עוד נראית לך מוקדמת.

אותי הצילה הטרמפולינה, הייתי שמה את הקטנטונת איתנו בחדר האמבטיה והיא היתה רגועה כשהיא ראתה שלא נשארה לבד.

גם אני נלחצת, בדיוק כמו שתיארת, ומנסה לזרז את הגדולים (3,5) לשתף פעולה כשהקטנה צורחת...

אין ברירה אלא להתפלל, לתמרן, לשמוח על כל יום שעבר רגוע ולהפיק לקחים מימים רגועים פחות.

זה היה לגבי המקלחת, ולגבי ההשכבה לישון, לדעתי אפשר לעשות את זה כשהקטנה על הידים,

להתיישב, לשיר שיר, לספר סיפור, ללטף, להרגיל את הגדולה שעושים את הדברים יחד עם אחותה,

ובימים שאבא נמצא - אפשר לתת לכל אחת את תשומת הלב האישית שלה.

או שיהיה לך עזרה בשעת מקלחות אפילו נערה בתשלום אם אין משפחה / חברים?

מיד אחרי שנולד הקטן שלי (הוא ואחיו בהפרש של שנה וחודש) את המשפט הבא:

"תמיד תזכרי שגם אם שניהם בוכים יחד זה בסדר! וזה לא אומר שאת אמא לא טובה".

לי המשפט הזה עזר מאוד. נכון, זה קשה ומאתגר. גם אני איתם רוב היום בבית וזו עבודה בלתי פוסקת, אבל לפעמים נמצאים במצב שבו ממש אי אפשר להעניק את מלוא תשומת הלב לאחד הילדים, וזה בסדר. כמובן שצריך הרבה השתדלות ופתרונות יצירתיים (שראיתי שכבר נתנו לך ואין לי כל כך מה להוסיף) אבל הכי חשוב לנשום עמוק ולשנן לעצמך שזה בסדר, שאת בסדר, שלא צריך להילחץ ושבעז"ה עוד מעט תצליחי להרגיע את שתיהן.

 

בהצלחה מתוקה!

 

ו"אין מלכות נוגעת בחברתה כמלוא נימה" - כלומר שלא יהיה לנו מצפון שהם מפסידים אחד על חשבון השני, חלילה, ההפך הם מרוויחים כל כך הרבה אחד בזכות השני, וה' דואג שכל אחד יקבל את מה שהוא צריך בזמן. קל לכתוב לא להילחץ, אני מכירה את זה ממש אבל יעזור לנו להפנים שזה בסדר ואנחנו בסדר גם כשהילדים בוכים ומלחיצים. לי עוזר להרגיע את עצמי... הכל יעבור להם עד גיל 30 בערך  

קודם כל תזכרי שזה לא נורא שהקטנה תבכה, את יכולה לדבר בקול רם ובטון מרגיע (תוך כדי הטיפול בגדולה) כדי שהיא תדע שאת על ידה...

בקשר למקלחת ולהרדמה- כדאי כאשר הקטנה בדיוק נרדמה. ואם היא מתעוררת, אז אפשר להרדים את הגדולה תוך כדי הנקה של הקטנה...

מנשקת חזק מדי/ מרביצה: אצלנו השלב הזה עבר מהר מאד. נסי כמה שיותר להראות לה שבצינוקת מטפלים/מנשקים בעדינות. תגידי לגדולה כמה שהקטנה אוהבת אותה ורוצה להיות חברה שלה ושמחה שהיא אחותה (הם מבינים).

ובכלל, כשאת תהיי רגועה ונינוחה, שניהם ירגישו את זה ויגיבו בהתאם

כדאי לקחת עזרה בטיפול בבית (נקיון, כביסה , כלים)

 

זה גם ילדים שלו

לא אהבתי את הציניות. זו תשובה לדעתי כנה וכדאית.

שנה שעברה בדיוק ילדתי את הקטן שלי שחוגג השבוע שנה (13 חודשים) ואחיו היה בן שנה ושמונה חודשים

 

כשהייתי ללא בעלי בערבים אין מצב שהייתי בלי עזרה

בשעות 17:00-18:30

 

לקחתי ילדות קטנות לשעה וחצי הקריטיות האלו , אפילו הייתה  לי ילדה בת 8 מדהימה שהייתה באה לפעמים

 

לימדתי אותם לנדנד את העגלה כשאני מקלחת את הגדול, או לשבת בכיסא נדנדה עם הקטן ולערסל אותו , אחת אפילו תמיד הייתה מצליחה להרדים אותו על הכתף שלה..

 

או לעשות בועות סבון לגדול בזמן שהוא באמבטיה ואני מניקה את הקטן

 

הייתי משלמת להם כ10 עד 15 שקל וזה היה בשיבלם ימבה כסף וגם זמן כיף,ובשבילי הקלה עצומה, ולקטנים הגיע היחס המגיע להם

 

הסדר יום שלהם היה חשוב לי מאוד וגם להם

 

ב17:00 הייתה מגיעה מישהי והייתה עוזרת לי במדרגות להוריד אותם לגן שעשועים, היינו שם תמיד כחצי שעה, אני עם הגדול משחקת והילדה יושבת ליד העגלה או ההפך . ב17:30 חוזרים אני מקלחת את הגדול הביביסיטר שומרת על הקטן, היא נכנסת עושה בועות לגדול, אני עם הקטן, מתחלפים אני מוציאה אותו מהאמבטיה  מלבישה וטקס שינה, הילדה הייתה עם הקטן , ובדרך כלל הגדול כבר היה ישן ב18:30 משחררת את הביביסיטר , מקלחת לבד את הקטן  או יותר מאוחר עם בעלי

 

האמת עד היום אני משתדלת שיהיה לי עזרה בשעות האלו, למרות שגדלו קצת , עדיין תינוק בן שנה ופעוט בן שנתיים ו9 חודשים זה לא פשוט טקס השינה שלהם

 

הקיצור לא להתבייש לבקש עזרה ממשפחה או יותר פשוט לדעתי זה לשלם על עזרה

 

 

היא תסתכל על אחותה מתקלחת...זה עזר לי מאוד!!!

 

חוץ מזה אם היא בוכה את יכולה לראות את הסיבה לכך- דבר שירגיע אותך ותדברי איתה ,

 

לדוגמא: " נפל לך המוצץ - אמא תכף תבוא אחרי שאסיים את המקלחת" תוך כדי שאת מקלחת

 

את הקטנה (כמובן לשתף את הגדולה) 

 

עוד דבר אפשר לקלח קודם את הקטנה, בד"כ הם נרדמים מיד..ואז פתרת את הבעיה

 

היום הקטן כבר גדל הוא בן  1.4 אני מקלחת אותו קודם שמה אותו במיטה עם מוצץ, ספר/ משחק הוא ממתין בסבלנות 

 

עד שאני מקלחת את אחותו.. מוציאה אותו מהמיטה כשסיימתי לטפל באחותו 

 

שיהיה בהצלחה.. ומזל טוב

לא רוצה להלחיץ - אבל צריך לבדוק רעלת הריון... גשי לאחות ובדקי שיבדקו לך לחץ דם+ חלבון בשתן.

אחד הסימנים של רעלת זה נפיחות בגפיים. חוץ מזה - איך את מרגישה?

 

יש לך כאבי ראש או סימנים אחרים?

זה טבעי שבסוף הריון יש יותר משקל על הרגל ולכן הנפיחות.במיוחד אם עומדים או מתאמצים הרבה.

רק מה שחשוב זה לשים לב שזה רק מעט.
שימי לב אם אחרי מנוחה או שינה זה טיפה יורד-אז זה בסדר.
ואם לא ואם
זו בצקת יותר רצינית ,בעיקר אם היא מלווה גם בנפיחות בידים או בפנים-אז חשוב מאוד להבדק.

ורק ברגל אחת..

חוץ מזה אני גם מרגישה טוב ב"ה, והאמת בדקתי בדיוק לפני שבוע לחץ דם ושתן והיה תקין (בד"כ הלחץ דם שלי די נמוך, שבוע שעבר זה קצת עלה, ז"א נהיה נורמלי.. )

חשבתי אם יש חלילה רעלת, אז גם יש יותר סימנים וגם יש יותר נפיחויות ופה זה סה"כ בכף הרגל קצת למעלה..

ושמתי לב גם שהרמתי קצת את הרגל אז זה נרגע, ז"א עוד נפוח קצת אבל פחות לוחץ, גם בבוקר זה פחות זה התחזק לי היום נראה לי באמצע היום כשעמדתי יותר.. (בכלל רוב היום האמת אני יושבת, ככה זה בעבודה שלי)

 

תודה לכן!

ממליצה בכל זאת לבדוק בהזדמנות לחץ דם וחלבון בשתן.
ואם מחמיר אז להיבדק ולא לחכות אפילו יום...

שיותר נפוח ברגל הזו? או שמתפשט לעוד מקומות או משהו כזה?

לא משתפר במנוחה וכו'
דבר נוסף תשתדלי להיות כמה שיותר עם הרגל למעלה (לישון עם כרית מתחת למשל) להשתדל לא לעמוד הרבה מידי וכו'
וגם אם יש גירודים/כאבי ראש..

וחלבון בשתן

אם יש לי מדי
פעם טיפה בצקת
בערב אני צריכה לבדוק?

ואני מדברת על בצקת שיורדת בבוקר..

שזה אכן תופעה נורמלית של ההריון.
לי היה ואפילו בכל הרגל ניגשתי חד פעמי לבדיקת לחץ דם חלבון בשתן ואמרו שזה תקין.
פשוט בודקים כיון שרעלת הריון זהו אחד התסמינים שלה יחד עם לחץ דם גבוה, חלבון בשתן. ברגע ששוללים אין סיבה לדאוג.
כי שוב נורא נפוץ .

ז"א זה כבר לא כאב או לחץ, ובערב מדדתי בבית לחץ דם וב"ה היה תקין.

רק רציתי לעדכן

 

שבת שלום!

ורק בשורות טובות!

תרגישי טוב!

אם זה רק ברגל אחת - תגשי לאורתופד.

אם זה בשתי הרגשליים - תגשי לרופא משפחה או לרופא נשים. כנראה תצטרכי לעשות בדיקות. אבל לפני זה - תבדקי כמה את שותה. יתכן ומדובר פשוט בבצקות מחוסר שתייה.

הוצאתי את הקרשים התומכים ולמכונת כביסה.

יצא חדש.

את הגגון אי אפשר לפרק ולכן פתחתי ושיפשפתי..

וברזל..

בגלל שזה נילון זה מתיבש ממש מהר

עד כמה שהבנתי, מעולם עוד לא קרה שדם טבורי שנשמר באופן פרטי כזה הציל חיים, למרות שהמוני הורים בכל העולם משלמים על זה הון תועפות והמוני ילדים חולים לא עלינו וזקוקים לתרומה כזאת – בינתיים זה לא עובד. להבנתי מדברים כרגע על טכנולוגיות עתידיות, על דברים שמנסים לפתח, להמציא, שאם אי פעם תימצא הדרך להציל ילד עם שימור כזה, אז שתהיה אפשרות. כרגע יש כמה בעיות קשות בתחום: למשל שמנת דם מתינוק אחד היא מועטת מכדי שתהיה לה משמעות אם לא מצרפים אותה לעוד מנות, ושתרומה עצמית היא חסרת משמעות לרוב המחלות המדוברות (בגלל שני אלה, שימור הדם הציבורי הוא סיפור אחר לגמרי, אבל מעטים מאוד בתי החולים שזה קיים בהם).

אז אני לא אומרת שאין שום סיכוי בעולם שתהיה בזה תועלת, אני לא נביאה, אבל אם כבר לעשות השקעה כספית גדולה לטובת בריאותו העתידית של הילד, אני יכולה לחשוב על כמה אפיקים הרבה יותר מוכחים, דברים שידוע וברור שהם מועילים לבריאותו של הילד לאורך שנים. הנה מעט דוגמאות:

1. לממן לאמא חופשת לידה ארוכה יותר. זה בוודאות בעל משמעות רבה לבריאותו הרגשית והפיזית של התינוק ולהתפתחותו.
2. אם וכאשר מוציאים למסגרת, הרבה פעמים המסגרת שמאפשרת טיפול יותר אישי וקשוב היא גם היקרה יותר. זה דבר ששווה מאוד לחסוך אליו.
3. הנקה היא ממש בוודאות בעלת השפעה ארוכת טווח על בריאותו של הילד, אבל לעתים צצות בעיות ואז היא מצריכה השקעה כספית לא מבוטלת בחודשים הראשונים (לייעוץ וכל מיני עזרים) – גם לזה בעיניי כדאי להיערך כלכלית מאוד.

אלה ועוד הם אפיקים טובים להשקעה כלכלית בבריאות התינוק, בעיניי

אז אם הבנתי נכון .
התהליך עוד בפיתוח. ואין באמת סיבה לכל ה׳כאבי-ראש׳ .
אבל במידה ונחשוב על הכיוון של ׳ציבורי׳.
זה בעצם כמו לטרום דם. ( שזה חשוב!)
רק שלא בכל בית חולים ניתן לעשות זאת.
נכון?

רבים אומרים שחשוב להתעכב עם חיתוך חבל הטבור, ולאפשר לדם הטבורי לחזור אל התינוק. אם אמנם כן - זה סותר גם תרומה לבנק ציבורי...

 

בעין כרם פעם תרמתי דם טבורי לצורכי מחקר אחרי שניתקו את הטבור. הציעו לי את זה על המקום והסכמתי.

כל מילה

באחת הלידות בשערי צדק, עברה בחדרי הלידה שהציעה לתרום דם טבורי לבנק הציבורי.

ודאי שהסכמתי.

זה דרש ממני למלא כמה פרטים

ומיד אחרי הלידה קראו לה שתבוא לקחת דם מהשליה.

לי לא הזיז ויכול רק להועיל.

אבל מאז ילדתי שם עוד פעמיים ואף אחד לא בא להציע זאת, אז אין לי מושג איך זה עובד...

זה יכול לעזור ולהציל חיים של ילד או אדם שחולה ל"ע במחלה. (מהכרות מקרוב!)

בסוף לא יכולנו לתרום כי היה לי חום בלידה.

אני חושבת שזה חשוב. זה יכול להציל חיים וזה לא עולה לך כלום. אז למה לא לתרום משו שאם לא תתרמי ייזרק??

כי יודעים לשמר (להקפיא) אבל לא יודעים להפשיר בצורה ראויה לשימוש,

ובגדול, מקוים שבעתיד יבינו איך להפשיר אז לכן ממליצים.

מהסיבה הזאת לדעתי עדיף לתרום למישהו שיוכל להיעזר בזה היום- זו הצלת חיים ודאית

בניגוד לשימור עצמי שאולי כן ואולי לא (ושוב, אם בכלל)

ויש לציין שלי באופן אישי לא הציעו בבי"ח, אבל ילדתי בשבת אז אולי זה קשור.

בפרטי: את צריכה לברר מול החברות למי בדיוק זה מיועד ולכמה שנים, כי בפועל הם שומרים רק לילד הספציפי הזה ורק ל-20 שנה ואם זה יתאים למישהו אחר מהמשפחה הם לא יתנו. את קונה ערכה מהחברה ומביאה לחדר לידה למיילדת.

 

בצבורי: יש למד"א וצריך לברר באיזה בתי חולים הם לוקחים, ויש של עזר מציון ו"בדמייך חיים" שהם עובדים גם עם שערי צדק אבל לא בסופי שבוע (מיום חמישי ועד ראשון) כי תהליך ההקפאה דורש יותר מיום אחד וכלול בחילול שבת.

 

 

(ובסוף צריך עוד מאה ואחת תנאים כדי שזה יתאים, לידה ללא חום וללא סיבוכים (ניתוח אפשרי) כמות דם מספקת, בדיקות דם של האמא לוודא שאין מחלות למינהם ועוד....)

אצלי הרופא עד שבוע 10 לאעושה בטני.

7 זה באמת קצת מוקדם..

אבל דם בדיקה פנימית זה באסה, אבל זה לא נורא..

בהצלחה ורפואה שלמה!

יהיה טוב בעז"ה.

זה הריון מאד יקר שהגיע אחרי כמעט 4 שנים...

ונחכה בביטחון ובאמונה לה' לאחרי פסח... ואז נעשה בדיקת דופק.

הרי כואב לך, וגם בלי קשר- גם את צריכה להיות יקרה לעצמך, למה את צריכה לסבול?

אני לא מתכוונת להטיף לך חלילה, רק...תשמרי על עצמך!!

ושיעבור בשלום ובידיים מלאות בע"ה!

ואולט' בטני יש סיכוי גדול שלא יראו כלום ואני לא רוצה סתם להיכנס ללחץ.

וזה לא כואב ברמה קשה, רק קצת, בא והולך.

אז חוץ רחמי זה בטוח לא. ואם זה לא, אז לא יעזור כרגע לבדוק.

עד שאת מוכנה לסכן את ההריון הזה?

 

אם את חושבת שצריך לראות רופא- לכי לרופא ומה זה משנה איזה בדיקה צריך לעשות?

אולט' פנימי לא מסכן כלום, חוץ מזה שזה לא נחמד וקצת מביך.. 

 

תחליטי מה יותר חשוב לך, ואיזה מחיר את מוכנה לשלם על מה שחשוב לך....

אני עשיתי בשבוע 6 וראו מצוין בבטני 

(בשבוע 5 ראו שק בלי דופק והיא אמרה לי לחזור עוד שבוע וכך היה...)

הבעיה היא שאם הביוץ היה קצת מאוחר אז עלולים עדין לא לראות דופק ולהלחץ סתם

(זה מה שהיה לי- הייתי בטוחה שאני בשבוע 7 ולכן הגעתי...)

אם את לא רגועה- אולי כן שווה להבדק

(אני הולכת וחוזרת בן אדם אחר למרות שהכאבים לא משתנים...

כשיודעים שהכל תקין, הרבה יותר קל להתמודד...)

בשורות טובות ושתצאו בידיים מלאות!!

אצל נשים רזות אפשר לעשות מוקדם אולטרסאונד בטני ולראות

אצל מלאות עד שבוע יותר מתקדם צריך פנימי

וזה לא כל כך נורא- מניסיון רב..

 

האמת שגם אם קורה משהו אי אפשר לעשות כלום בשבוע כזה. להתפלל ולקוות לטוב..

בשורות טובות ותרגישי טוב!

 

אם זה מרגיש פחות או יותר אותו דבר, זה נורמלי בהחלט.

 

מהתיאורים שלך נשמע שזה כאבים רגילים של תחילת הריון, אבל אני לא מומחית...

 

 

 

בדיוק כמו כאבי ביוץ!!

שיהיה בשמחה וביידים מלאות בע"ה!!

בסוף ילדתי בשבוע 42... מתי שהוא צריך לצאת הוא יצא...אל תחשבי כל רגע על הלידה... תעשי דברים כיפיים.. תנני תבלי..ותרפי וזה יבוא בעז"ה!!! בהצלחה!!!

אפשר להסתובב ככה גם חודש..
שיהיה בעיתו ובזמנו ובקלות

ואח"כ זה כבר נדיר...
בעיקרון לא הלכתי לרופאת נשים כי אין לי כאבים או משהו כזה.. יש עניין ללכת להיבדק?
ועוד שאלה.. זה לא מסוכן מבחינת זיהום?
תודה רבה על התגובות!

תזכו בע"ה לגאולה גדולה!

הלוואי שה׳ ישמע תפילותיי בחודש ניסן, זה גם יוצא יום ההולדת שלי

מצטרפת ל"מתפללת..." הרבה תפילה והעיקר בנחת.

ובעז"ה שבקרוב תבשרי בשורות טובות! ושהחודש הזה יהיה החודש של הגאולה

יש עניין מיוחד להתפלל תוך כדי ליל הסדר ובמיוחד בחצות הלילה של ליל הסדר.

כדאי להכין מראש רשימה של כל מה שאתן זקוקות לו לישועה בכל התחומים.

לבקש על הכל רוחני וגשמי. שהקב"ה יגאל אותנו מכל המיצרים האישיים המציקים לנו, 

וכמובן תמיד להוסיף להתפלל גם על האנשים הקרובים, ועל כל עם ישראל.

עניין מיוחד להתפלל על הבנים שילכו בדרך ישרה של יראת שמיים וקיום מצוות.

גאולה פרטית וכללית לכולנו!

יש לי תינוקת בגיל שלך בדיוק.

אני כבר לא קוראת לה תינוקת האמת, היא כבר מבינה מתנהגת כמו גדולה...

והיא אוכלת מטרנה בבוקר, ולפעמים בערב.

וזה מספיק חלב.

אפשר לתת ארוחות כמו ירקות , פירות.

זה גיל מצויין להפסיק הנקה אין לך מה להיות עצובה...

 

היא עוד צריכה מטרנה / הנקה כמה פעמים ביום.

 

היא אוכלת, ירקות, פירות, בשרי, פחמימות, ביצים.. בקיצור אין משהו שלא..

הייתי מכריחה לינוק או עושה שמיניות באויר. במיוחד אם הוא אוכל מוצקים טוב.

או להתקלח יחד .אם את בכל זאת בהריון אולי משהו בחלב השתנה והיא מרגישה...

היה לי אותו דבר בערך בגיל שנה, וממש הצטערתי, כי ממש רציתי להמשיך להניק, במיוחד שזה היה אחרי ילד שלא ינק...

הוא פתאום כמעט הפסיק לגמרי, והיו כמה ימים של דקות בודדות...

ממש התפללתי על זה, בכיתי לה'...

והוא פתאום משום מה חזר לינוק... והמשיך במרץ עד שנה ו10 חודשים...

אני לא איזה צדיקה נסתרת, אבל כנראה ה' חיכה לתפילות שלי על זה...

אולי זה בגלל זה.

כשחולים לא תמיד יש תיאבון

ואם היא מצוננת אז בכלל...

תנסי שוב ואל תתייאשי.

 

לא מצוננת, וירוס של חום גבוה (פעם אחרונה שמדדתי 40.3) 

 

וזה התחיל לפני שהייתה חולה

 

אנסה, אתן מעודדות אותי לא להתייאש!

לפעמים טעם החלב משתנה, מסיבות הורמונליות (ביוץ, מחזור, הריון, גלולות חדשות...)

ולפעמים משינוי משמעותי בתזונה.

 

כדי לחשוב אם אחד משני הנ"ל קרה לאחרונה. אם כן, יתכן מאוד שזו הסיבה, ובע"ה זה יעבור...

 

ממיצה בנתיים לשאוב חלב, לפחות קצת, כדי שהגוף ימשיך לייצר חלב, למרות שהיא לא יונקת כרגע...

 

בהצלחה רבה!

והסתבר שהיה דלקת אוזניים

מבינה אותך

זה קרה לי לחצי יום בלבד ואני זוכרת כמה נבהלתי.

זוהי עובדה

תודה לכן על התמיכה והעצות. נראה מה יהיה הלאה...