פורום הריון ולידה (עמוד 4937)

ושהבעל יקח מים וישים בפה ויעביר לאשה והיא תשתה את זה או משהו בסגנון...

שמעתי שה עובד,

שווה לנסות ולברר בדיוק מה צריך לעשות....

היי,

אני עברתי היפוך חיצוני שבוע שעבר,בשבוע 36+6 בסיעתא דישמיא גדולה,ישתבח שמו.

יש המון סגולות וטיפולים אלטרנטיבים שונים,אצלי הם לא עבדו,למרות שאני יודעת על אנשים שזה כן עזר להם.

אפשר לבצע דיקור סיני יחד עם טיפול במוקסה,ללכת לסטף וכו'.

אנחנו בסוף הלכנו לאחד המומחים בארץ להיפוכים חיצוניים.בגלל שאת מתחילה תשיעי לא כדאי להתמהמה עם זה כלל.

הלכנו באופן פרטי לד"ר רפאל פולק,הוא מבצע את היפוך בבית החולים ביקור חולים בירושלים.הוא ד"ר דתי,מאוד נחמד,

אפשר לדבר איתו באופן פרטי המס' שלו הוא:054-671-8018. צריך להתקשר לחדר לידה בביקור חולים,לקבוע אצלו תור,תצטרכי לבצע אולטרסאונד יום לפני לוודא שהעובר לא התהפך,רק אחרי האולטרסאונד תוכלי להוציא התחייבות מהקופת חולים(בגדול אין החזר משמעותי,אבל בלי התחייבות אי אפשר לבצע את ההיפוך).הוא מאוד יקר אבל מומלץ מאוד,אצלי תוך 20 שניות בערך הוא הפך את העובר.תתפללי לה' שתהיה לך סיעתא דשמיא בהשתדלות הזו,אני גם ממליצה לפנות לצדיק שיתפלל עליך שהכל יצליח.

ה' איתך! בהצלחה רבה

דר קנטי בביח מאיר אין עליו או בביח מעיני הישועה שווה לנסות היפוך לא צינת איזו לידה

אז אם את בתחילת תשיעי קבעי לך תור למחר -מחרתים

נ.ב. הגישה הרפואית העדכנית היא שקיסרי יותר בטיחותי מאשר היפוך 

וטכמו שכבר אמרו לפני- קיסרי זה לא סוף העולם 

אני באמת מאחלת מכל הלב בריאות איתנה ומיידית.

כל הכבוד שאת ממשיכה להניק!

יש לך שם זמן קצת לקרא תהילים ולהתפלל ולהודות לה' שהתינוקת שלך בריאה ושהיא בסדר (בתכלס- היינו מעדיפות להיות מאושפזות שבוע  וח"ו שלא שהילד יהיה ....) ושיש לה אבא וסבתא בריאים שיכולים לעזור...

רפואה שלמה במהרה, יחד עם כל מי שצריך!

חזקי ואמצי בעז"ה תהיי בקרוב אחרי

החסרון היחיד של הדגם שלנו שהוא יורד מדרגות גרוע מאוד כי המעצורים מפריעים ,

אז אם יש לך צורך לרדת הרבה מדרגות - תבדקי את הדגם שאתם קונים 

תכתבי מה את מחפשת

אבל אני יכולה לומר לך מה כדאי לקחת בחשבון.

לא ממליצה על הטיולון שלנו (לא זוכרת את החברה)

שהמשענת של הגב יורדת בלחיצה, ולא צריך למשוך בחבל עם קליפס- סיוט!

שיהיה את המעקה בטיחות מקדימה, כדי שבנסיעות קצרות לא תצטרכי לקשור...

חוץ מזה שיהיה קל, שהסל למטה יהיה נוח (תלוי אם את עושה עם העגלה קניות וכו'..)

וגם שהגגון יכסה את הילד בצורה טובה (קיץ וזה)

המחירים נעים בין 300-500

בהצלחה!

זה נועד לילדה

ואם יש לחץ על כסף..

תרכשו לכם "משהו לחג"..

לי היה פעם משהו דומה שקיבלתי הרבה כסף בשביל משהו שלא הייתי צריכה ורב אמר לי שאני יכולה להשתמש בחלק מהכסף לשימושים דומים כי זה באמת בל תשחית של הכסף.

ושיהיו לך רק כאלה צרות 

לה נחת, גם אם הלכתית מותר שלא, למה לא לשמח אותה?

בכל מקרה עדיף לשאול אותה לא? היא בטח תשמח שזה יהיה שימושי. 

אם תתקשרו אח"כ ותגידו "דודה שרה המשחק שקנינו ממך לתינוקת כ"כ שימח אותה. היא שיחקה איתו כל החג ולמדה ממנו כ"כ הרבה" וכו' זה בטוח ישמח אותה מאד.

תודה.

עד כמה שידוע לי, אורולוג זה מומחה לדרכי השתן

תפני לפרוקטולוג בקופת חולים

ב50 ג' זה מעולה

לי יש גם כרגע בבית 2 צפופים , בן שנתיים ו9 חודשים ובן 13 חודשים

וגם לי לפעמים מדגדג לי לעוד אחד ולהרגיש שוב בעיטות בבטן, אבל כל זה נשאר ברגש ואז השכל מיד משקיט את הרגש

*הבנים שלי שובבים דורשים המון המון, לא מהאלו הזורמים העצמאים, הם תלויים בי (לפעמים גם פיזית ממש הם נתליים עלי שניהם  ) 

*לקטן יש עיקוב התפתחותי עדיין לא זוחל, כך שממש תלוי בי

* בעלי הרבה לא נמצא

* אני אמא לא הסטרית אבל כן צריכה להיות בשליטה אז כרגע המצב של להיות לבד איתם הרבה אני מצליחה להיות בשליטה עוד גורם הכי קטן , לא הייתי מצליחה להשתלט וזה היה בא על חשבון התשומת לב שלי  לאחד הבנים או על חשבון הכוחות שלי)

* ההריונות שלי הם בסיכון הכוללים זריקות יומיות , פחדים, ואיסור של הרמת דברים כבדים והרבה ריצות למעקבים

אז אלו הנתונים שלי , אך אם לך יש 2 בנות נוחות בעל זמין והריון קליל , אז למה לא? לגדל ילדים צפופים זה קשה אבל ניראה לי לתווך הרחוק ממש כיף לאחים. לי יש אחים צפופים וזה ממש היה לנו נחמדי, אך לאמא שלי לא היה נחמדי כלל שזה ממש מעציב אותי כשהיא מדברת על זה  אז לשקול את הנתונים ולדעת מה זה כולל, וכשמקבלים החלטה לכאן או לכאן , תדעו שה' איתכם בכל מה שתחליטו כי גם זו לטובה

גם לי בין הראשונה לשני היה שנה ושלושה חודשים, ובין השני לשלישי יש שנה ועשר.

צפוף? לא יודעת. 

אפשרי? כן.

דורש? מאוד.

כיף? הכי כיף בעולם!!

אבל זאת אני, ואי אפשר להשוות..

אם את עכשיו תכנסי להריון (בע"ה בקלות ובמהירות), הקטנה תהיה בת שנתיים לפחות. זה כבר הפרש יותר גדול, וזה משמעותי.

מוזמנת להתייעץ באישי.

בהצלחה!

קראתי פעם בספר משהו שמאוד התחברתי אליו-

בדרך כלל כאב בגוף מודיע לנו על משהו שאינו תקין, ולכן גם גורם לפחד ולדאגה. אבל כאב של לידה זה כאב אחר- הכאב הזה מוביל לחיים, לדבר גדול ועצום! אני ממש הרגשתי כך- לא שלא כאב, אבל זה משהו אחר לגמרי, זה כאב של חיים!

לי הלידה הייתה חוויה מדהימה, רק צריך לזכור למה היא מובילה בסוף..

ועוד משהו שלי מאוד עזר- במהלך הצירים לספור תוך כדי הנשימה- כל נשימה שואפים במשך 4 שניות ונושפים 8 שניות (לא צריך להסתכל על השעון, אבל להתרגל לספור בערך בקצב של שניות). זה גם ממש מרגיע וכשהגוף רגוע זה גורם לשחרר אנדורפינים שמורידים את הכאב, ולי גם עזר לעקוב אחר מהלך הציר ולדעת שעוד מעט הוא נגמר (אפילו בצירים באורך דקה זה רק 5 סבבים כאלו של נשימות).

אני התאמנתי הרבה לפני הלידה, ובלידה זה היה לי ממש טבעי. הצוות בחדר לידה לא הבין איך אני כל כך רגועה..

שיהיה בעז"ה בשעה טובה ובקלות!!

הלידה התחילה מירידת מים כמעט ללא צירים. הגעתי לבית חולים ושלחו אותי מהקבלה לאישפוז במחלקה. ישבתי בחדר הנקה כ20 דק' אח"כ התחילו צירים שלא אפשרו לי לשבת, נעמדתי ובכל ציר נשענתי על הידית של הדלת תוך סיבוב של האגן, נזכרתי בעצה מהפורום והתחלתי לדבר עם התינוקת. לאחר עוד כחצי שעה ראתה אותי רופאה ושלחה אותי חזרה לקבלה. שם קבלה אותי מילדת מדהימה לאחר שגלתה שאני בפתיחה 5, נסתה לעשות לי מוניטור בעמידה, העבירה אותי לחדר לידה תוך שהיא עושה לי עיסוי בגב בכל ציר. בחדר הלידה קיבלה אותי מילדת מדהימה נוספת שממש אפשרה לי להיות באיזה תנוחה שרציתי ואף עודדה אותי לאורך כל הלידה.

בקיצור היתה לי חווית לידה מדהימה, למרות הפחד הגדול שלי לאחר שהלידות הקודמות התחילו עם צירים והיו מאוד מהירות.

לי היתה לידה ממש קשה (לידה שניה אחרי לידה ראשונה בקיסרי), הייתי גם די לחוצה כי כל הזמן היה חשש לקיסרי נוסף. היו לי המון כאבים, אבל אני אומרת שזו הייתה חוויה מדהימה. למרות כל הכאבים, זה לא מה שנשאר חרוט בזיכרוני. נשארתי יותר עם החוויה ואני אומרת למי ששואלת שבהחלט אני מוכנה לעבור את זה עוד פעמים... אני אוהבת להיזכר ולחשוב על כל אותן שעות בחדר לידה, איך שהרגשתי קרובה כ''כ לד' ובסוף על האוצר הגדול שקבלנו. 

מה שאני רוצה להגיד, שגם מלידה קשה אפשר לצאת עם חוויות חיוביות. (תכל'ס, אנחנו יודעים שלידה זה דבר קשה...).

מאחלת לך שהלידה תהיה קלה ושיהיה לך המון חווית טובות לספר לנו!

שימי לב לבטוי : "חוויה כואבת"

זו באמת חוויה

את מתחברת הכי עמוק שאת יכולה לאני העצמי שלך

ואני כל הלידה גם בכאבים הכי גדולים 

מציירת לעצמי בראש את הרגע הזה שהתינוק בחוץ

זה דבר שעומד בראש והיא אפשר לשכוח אותו

תמיד אני בוכה ברגע הזה

זה סוג של הקלה והתרגשות מטורפים 

שאת בקושי מכילה

האדרנלין משתולל

אין על הרגע הזה

נסי לדמיין לך אותו אפ' שאת רק בלידה ראשונה 

ותשתדלי לחרוט לך אותו בלב כשזה יקרה

המון הצלחה

מתרגשים איתך ביחד...

ראיתי את יד ה' בכל רגע-

התקבלתי אחרי ירידת מים, והיה לי זמן לעכל את כל השלבים. הצירים לא התחילו בבת אחת אלא לאט לאט וההתקדמות היתה מפתיעה לאחר ההתחלה.

התקבלתי עם פתיחה 6 וחצי לבית החולים כמעט ללא כאבי צירים! לאחר מכן, עברתי סה"כ שעה של צירים יחסית נסבלים, ולאחר מכן היא היתה בחוץ!!! חסד ה' ממש!

זה היה עבורי מאוד מיוחד, כיוון שראיתי את יד ה' שלא רצה להנחית עלי את הלידה במהירות, אלא בנחת - שלב אחרי שלב. 

תזכרי - אפידורל תמיד אפשר לקחת, ובסוף יוצאים עם תינוק מתוק מדבש!!!

אגב, גם אני בערך בשלב שלך (מתחילה שבוע 36). אני משתדלת להתפלל על כל אחד משלבי הלידה ויודעת שייסורי הלידה הם לא לחינם. 

פעם בעלי הרגיש שהוא צריך לפרוק קצת, רוצה להוציא מתוכו... הוא רצה ללכת לאיזה מקום מרוחק, ולעשות צעקות מכל הלב, לצעוק לה' את כולו בכל הכח, ולפרוק.

בליבי חשבתי לעצמי, שהוא יכול לצעוק, לעשות מה שהוא רוצה, אבל זה לא כמו לידה... זכינו הנשים שניתנה לנו המתנה האדירה הזאת. זאת חוויה עמוקה שכוללת את כל כוחות הגוף והנפש בצורה שאין עוד מה שישווה לה. אין.

זאת צעקה לה' מכל איבר בגוף. זה חיבור מטורף. אין לי מילים להסביר. מאחלת לכולן.

והכאב הוא חלק מהעוצמה. בלי כאב זה לא היה זה... ברור שלא רוצים שיכאב, וטוב שכמה שפחות, אבל הכאב הוא חלק מהחוויה.

במשל פשטני מאד, כמו הקושי בטיול מטורף, בלהגיע לפסגת הר עצום. בלי הקושי - לא היתה חוויה...

ולעצם העניין - יש לידות קלות. תאמיני בזה. זה יכול להיות. לי היו 2 כאלו. לא שזה לא כואב, אבל לא משהו בלתי אפשרי ומפחיד. זה יכול להיות!

אם סיפורים יעזרו לך - אני בשמחה אספר, רק לא רוצה להלאות...

והרבה הרבה תפילות...

למרות שהגעתי אליה אחרי כמה לילות של צירים בלי שינה, ועוד שבת שלמה עם צירים- זו היתה חוויה מיוחדת במינה.

כל מה שהתפללתי עליו מראש- קרה, אחד לאחד. המיילדת הייתה אמא של חברה, והיתתה מיילדת ודולה ביחד... הייתי בחדר לידה שעה וחצי- בדיוק מה שבקשתי. ועוד ועוד.

הייתי בפוקוס מלא בלידה, אחרי ההלם הראשון של כל ציר הצלחתי לתפוס את עצמי ולעשות מה שצריך, בעלי גם היה בפוקוס, ולגמרי איתי, ופשוט הכל היה כמו צריך להיות בלידה- כואב אבל לא מחוץ לגבולות הסבל הנסבל (תתפלאי עד כמה הגבולות האלה נמתחים..), מרגש ומשמח כמו לידות קודמות ואולי אפילו יותר.

אני מאוד מבינה את הפחד, זה ברור. אבל מציעה לך לנתב את כל החששות והפחדים לתפילות מדויקות על מה את רוצה שיהיה.

ובע"ה זה יקרה, ואחרי כמה שעות זה יהיה מאחורייך ותגידי לעצמך בטפיחת שכם "עשיתי את זה.." ותסתכלי באושר על היצור הקטן שלידך!

היו לי שתי לידות לא פשוטות,

ובכל זאת, במובן החיובי של הדברים כמובן:

זה ארוע מכונן. זו חוויה מעולם אחר. זה דבר מדהים.

אין שום התרגשות שמתקרבת לזה (גם לא הרגע שהחתן מכסה אותך לפני החופה...)

מדובר על ליגה אחרת!!!

וסה"כ את הולכת לעשות את זה פעמים בודדות בחייך...

אז תנסי לחוות את זה מההסתכלות הזאת, יחד עם זה שנכון, יש בזה גם כאב. אני לא אגיד לך שלא.

בפתיחה 4 וחצי הרגשתי שהבטן נמתחת אבל לא כאב בטן. כאבי גב רציניים כאילו מישהו מסובב לי שם סכין אז ביקשתי אפידורל בפתיחה 4 וחצי הלכתי לישון אחרי שעה קמתי ללדת שלוש לחיצות והיא הייתה בחוץ ולא הרגשתי שום כאב ...

אחד הדברים שהלידה מלמדת אותי, זה שחייבים לשחרר שליטה.

בלידה העבודה הנפשית היא להעביר את השליטה למי שאמר והיה העולם, למי שנתן לך מתנה טובה ששמה הריון.

נכון, להתכונן, לדעת מה לעשות, אבל גם בלידה עצמה- להפנות לה' כי את כבר לא בשליטה מלאה.

תהליך הלידה הוא גדול ממנו, הגוף מריץ תהליך בלי לשאול אותנו....

ואגב, מותר לצעוק, אם זה עוזר לך. לפעמים זה יכול להפנות את הכוחות החוצה במקום פנימה, אבל לפעמים זה כן יכול לעזור.

ושוב- כשצועקים- אם צועקים לה' אז זה לא ממש איבוד שליטה, זה העברת השליטה למי שבאמת השליטה בידיו.

קודם כל - תמיד (או כמעט תמיד) אפשר לקחת אפידורל, זה בסדר וזה מותר, ולא צריך להרגיש לא טוב עם זה גם אם יש הרבה שמדברים מסביב על לידה טבעית וכו' - לא יודעת מה דעתך אבל תחשבי על זה כאופציה.

אל תפחדי לצעוק ואל תתביישי, לי אישית עזר לצרוח מממש, לא לצעוק, במצב של לידה כבר לא מתפדחים משום דבר, ומה איכפת לך לצעוק אם זה עוזר???

אולי לקחת דולה? יקל מאוד עלייך (ועל בעלך), יש דולות מתחילות שהן זולות יותר, דולה זה הצלה!!! לפחות בשבילי

אם הקב"ה נתן לך הריון אז הוא גם נתן לך כוחות להתמודד עם זה- לא יכול להיות משהו מעבר לכוחותייך, על עצמי גיליתי בלידה הסיוטית שהייתה לי שאיכשהו מוצאים את הכוח מלא יודעת איפה, גם אחרי כמה ימים ללא שינה ובלי אפידורל וסיוט וזוועה, איכשהו מצליחים - הקב"ה עוזר!!

וגם - תסתכלי על כולם מסביב - כמה לידות יש, והנשים עוברות את זה בשלום וחוזרות הבייתה ומתאוששות ושמחות וכו' - גם את !!!

פעם ישבנו קבוצה של חברות, ביניהן אחת בהיריון מתקדם, והתחילו לספר סיפורי לידה. ראיתי איך פניה של ההיריונית נחרדות, ומיד אמרתי: תפסיקו לדבר, תנו לי לספר על הלידה שלי...

ובכן, שתי הלידות הראשונות שלי היו מדהימות: קצרות (ארבע שעות), עם תמיכה רבה מאמא שלי ובעלי. לא אגיד שלא כאב, אבל שמחתי שהצלחתי בלי אפידורל, ובסך הכול זכורה לי חויה טובה מאוד.

לידה קלה ומהירה גם לך!

ודרך אגב: להריץ סיפורי לידה זה הובי של כל חבורת נשים. בע"ה, גם את תהיי במקום הזה

אני לא אספר לך את כל סיפורי הלידה שלי (שלא היו כל כך פשוטים...),  מפאת חוסר בזמן, אבל רק שתדעי שכשעלתה האפשרות שבלידה הקרובה אני אצטרך ללדת קיסרי, התחלתי לבכות על זה שאני לא אזכה שוב לחוויה המדהימה הזאת שנקראית לידה. כי גם אחרי כל ההסתבכויות - בסיומה של כל לידה הרגשתי הרגשה חזקה של  "אני רוצה עוד פעם!".

אם מתכוננים אליה נכון, לידה זה דבר מהמם, משמח, מרומם, מרגש ואפילו ממכר!

שלא נדבר על האוצר שהיא מביאה איתה...

ב"הצלחה!

על אף הלידה הקשה.. כמה שבועות לפני הלידה בעלי ואני ישבנו וכל אחד כתב לעצמו ולשני מה הוא רוצה לעבור בלידה..איך אני רוצה שהוא יגיב, איך יעזור, וכל מני שאלות שיוכלו לעזור בזמן אמן- סוג של תיאום ציפיות. לנו מאוד עזר. 

תודה רבה על הרעיון לשירשור הזה!

גם אני עם הפחדים האלה לפעמים וזה ממש מחזק לקרוא כאן את הסיפורים! (כי סיפורים מפחידים לא חסר ואותם משום מה שומעים לפעמים יותר.. )

[בעז"ה בשבוע הקרוב מתחילה תשיעי - לא להאמין ב"ה!]

לשמוע את הדופק של התינוק או להרגיש את התנועות ולדעת שאוטוטו אנחנו נפגשים,

לדבר לתינוקי ולהזמין אותו להגיע...

יש עוד הרבה ב"ה

בס"ד

אם תרצי אחפש לך בשמחה את סיפור הלידה...

זהו. לא צריך יותר

ריגשת אותי!

ודווקא הראשונה היתה יותר קלה מהשנייה... כמעט ולא הרגשתי צירים (כי קיבלתי מהר אפידורל).

יש לידות קלות וטובות ומעולות ובע"ה גם את תזכי!!!

ובוכה קצת ושרתי לו ואז נרגע , הינו עור לעור, לב פועם ללב פועם

הרגשה שמימית שלא האמנתי שזה אמיתי ובאמת קורה לי

ומקבלת פעם ביום בקבוק לפני\אחרי שהם הולכים לנוח.

אבל יש הרבה ימים שהיא גם לא מקבלת בקבוק. המטפלות מחליטות לפי המצב של הרעב\מצב רוח שלה וכו'.

בכל מקרה זה נראה לי די החלטה שלך. אין כאן איזה חובה שבהכרח מוטלת עליך.

יכול להיות שהן רואות שככה יותר קל להן להתנהל עם הילדים כי הרוב כן עדיין לוקחים בקבוק בגיל הזה.. אבל תמיד את יכולה לבקש שיתנו משהו אחר במקום.

בכל מקרה כגיל 14 חודש אין שום סיבה לתת תמ"ל.

אפילו בריאותית הוכח שאין שום יתרון לתמ"ל בגיל זה.

אני בגיל הזה גם אם קודם נתתי תמ"ל - מחליפה אותו בחלב עם דייסה.

אם היא לא יונקת ולא מקבלת תמ"ל כרגע, אין שום סיבה להרגיל אותה לזה עכשיו. שום סיבה.

היא אוכלת טוב? ישנה יפה? מה הבעיה?

ואם הם רוצים לתת לה משהו "במקרה ו-" היא לא אוכלת טוב או לא נרדמת, אפשר לתת לה בקבוק עם מים/תה/דייסה. (למרות שאני לא רואה סיבה שהיא תצטרך את זה, בטח לא "תהיה חייבת". אצלי למשל היא בגיל הזה ועוד יונקת, אז אני מבינה שאולי היא תיעזר בבקבוק כדי להירדם שם יותר בקלות אם היא עצבנית במקרה באותו יום.)

היא אנרדמת מצוין בלי בקבוק

הבעיה שלהם שהיא מגיעה רעבה בבוקר (מנשנשת קצת בבוקר...) 

והארוחת בוקר רק ב8:30

והם טוענים שהם לא יכולים להביא לה לנשנש כי כל הילדים רוצים

זה נראה לכם נורמלי הטענות האלה?

אבל למה רק בקבוק זה פתרון? יש מצב שהיא תאכל יותר בבית לפני שהיא באה?

תני לה ביד כריך או משהו כזה וישימו אותה לאכול את זה בצד.

נראה לכם שיעצבן אותם במעון שהיא אוכלת בצד? (הילדים יתגרו...)

מהגיל הזה פחות או יותר המפקחת דורשת בקשה מיוחדת מההורים כדי לתת תמ"ל או דייסה כלשהי.

ומאשרים בעיקר כשמדובר בסרבני אכילה וחייבים שייכנס איזה מזון לפה..

את האוכל שנותנים במעון, שיטחנו לה. זה מה שמקובל לעשות (מנסיון ב3 מעונות שונים)

אגב, עד גיל שנה התמ"ל על חשבון המעון, או שהם צריכים להביא לך 50 ש"ח על כל חודש.

זה תקף גם לגבי ילדים שלא צורכים תמ"ל אלא חלב אם. אני שלחתי חלב אם (במקום תמ"ל) אז קיבלתי כל חודש עד גיל שנה 50 ש"ח.

אז הם חייבים לי מלא כסף

שלחתי להם עד גיל שנה חלב שאוב

מישהי יכולה למצוא לי את החוק הזה?

אין שום סיבה להרגיש אותה לזה עכשיו, זה מזון מתועש אין לו יתרון תזונתי אחרי גיל שנה  על פני אוכל אחר טוב שתתני לה בבוקר,

אפשר לתת כריך/פריכיית אורז/פרי טרי/פירות יבשים ועוד..

מגיל חצי שנה.

לשתות לימון סחוט... אפשר לפנות למכון פוע"ה,

חסרים פרטים- האם את מחכה להריון ראשון או שכבר יש ילדים, האם את מניקה או לא, אמצעי מניעה...

הם המליצו לי פעם על כדורים טבעיים שנועדו לגרם לכך שהביוץ יהיה בימי הטהרה ולא לפני.כדאי לפנות אליהם.

שה' ישמע תפילתך ותבשרי רק טוב!!

כבר יש ילדים, ב"ה. לא מניקה. לא נוטלת אמצעי מניעה 10 חודשים.

תודה רבה לך.

אם המחזור הוא כל 27 ימים, ווהפסק אחרי 9 ימים יש סיכוי טוב בהלט שאת מפספסת את הביוץ.

שווה מאד לדבר עם מכון פועה.  יש להם עצות טובות ופתרונות קלים.

וזה אנונימי לחלוטין.

בע"ה בשורות טובות בקרוב!!

הפתעות.....

או שלא מזהים ומגלים את זה כשמרגישים תנועות 

לי יש דברים שאני כבר יודעת לזהות שזה היריון אצלי אבל אצל כל אחת זה אחרת...

מה שמוזר לא החלפתי כלום בחומרי כבסה לא קרם חדש לא אוכל חדש..

תלכי להיבדק אצל רופאת נשים

כנראה שמצטברים שם כל מיני לכלוכים...

גם אני השתמשתי במקל אוזניים טבול באלכוהול לחיטוי.

וכיוון שזה אינדבידואלי למצבך, חשוב שתשאלי כיררוג כלי דם בלבד.

גם אני צריכה ללכת מהרביעי בערך ומאוד מחפפת בגלל החום,

בחורף זה פשוט תחליף מעולה לטייץ אבל בקיץ ממש לא פשוט.

בכל אופן לא נראה לי שזה כזה קריטי שתקומי לשירותים ואח"כ תלבשי אותם.

לנוח בצהרים איתם - זה פשוט ממש מגרד ולא נוח . 

והורידים מתחילים מאזור המפשעה לאורך הירך ועד הקרסול וגב כף הרגל, כולל שטפי דם באזור הקרסול.

כירורג כלי דם שראה אותי אמר שכרגע אין מה לעשות מלבד גרביון אלסטי ושאחזור אחרי הלידה לטיפול רציני יותר.

אבל הוא לא פרט, ולא שאלתי אותו, מה יקרה אם אחפף עם הגרביון ובודאי שלא התייעצתי איתו לגבי ההזעה והזמן שלוקח לי לגרוב כי רק אחרי שהתחלתי הבנתי מה המשמעות האמיתית של זה.

אין מצב לחזור אליו לשאול כי ההמתנה לתור היא של חודשיים-שלוש אז זה לא רלוונטי.  לכן חשבתי לשאול פה אולי מישהי יודעת.

ואת צודקת שלא נוח ונורא מגרד להשאר איתם בזמן מנוחת הצהריים אבל המחיר הוא לגרוב אותם שוב וזה גם סיוט רציני בשבילי.

אין עלויות מביאים הפניה והתחייבות כמדומני

אני עושה במרפאה איפה שיש תור. לסקירה צריך לקבוע תור כמעט חודשיים לפני

אצל רופא מומחה או פרטי זה יכול גם לעלות 700 שקל ויותר..

ההחזר מהקופה לא מכסה את הכל, ונותר לשלם בערך 200 שקלים.

כך שברור שעדיף לעשות בקופה ולא אצל רופא מומחה, חבל על הכסף - והתשובות של הרופא יהיו אותן תשובות

לא מקבלים שירות מקצועי יותר.

מנסיון.

נעימים ועדינים עם נסיון בתחום הזה?

ב. את יכולה עם מי חמצן שקונים בבית מרקחת

עם קיסם אוזניים רטוב או סתם צמר גפן. רצוי לא להכניס עמוק מדי ולנקות בעדינות.

זה ממש קשה להוציא את זה.. מה לעשות?

דעי, עד שאין ילד ההריון והלידה והילד הדברים האלו נשמעים גדולים ומפחידים

כשאת שם בתוך הסרט של הריון\לידה\גידול ילד-

ד' נותן כוחות וזה חוויות מטריפות ברמה שאין לתאר אותן!!!

הדברים העיקריים זה 

1. שלא יהיה לי יותר זמן עם בעלי כמו עכשיו (אני אוהבת אותו ברמות מטורפות ואני לא יכולה שניה בלעדיו ומפחדת שהילד יקח לי את הזמן איתו*

2. אחריות על עוד מישו שיכבול אותי לסדר יום שלו

3. כאבים ובעיות גופניות בגלל ההריון

4. הלידה עצמה!!!!! פחד מטורף!

5.להיות אסורים אחרי הלידה מלא זמן

6.שידפק לי התואר בגלל ההריון/הלידה . הלימודים שלי גם ככה מאוד קשים ואינטנסיבים..

7. זה סתם פסיכולוגי אבל אני לא רוצה "להזדקן" ולהיות פתאום אמא...

8. שבעלי כבר לא ימשך אלי...

9. פחד מהבדיקות של לפני/אחרי/תוך כדי... גם מהחוסר נעימות וגם מהכאבים

זה בעיקר... אבל אני מרגישה  שהפחד הרבה יותר גדול מהסיבות...

* קודם כל מצווה גדולה וחשובה של "פרו ורבו"  ואח"כ "לא תוהו בראה לשבת יצרה".

* הריון משותף מביא לחיבור אמיתי. אתם כבר לא

   שניים שכל אחד דואג לאינטרס של עצמו, יש לכם משהו משותף באמת.

*  ויתירה מכך, דווקא הסבל והחולשה של האשה בהריון מלמדים את הבעל

   לאהוב אותה באמת, להרגיש חמלה אמיתית ולנסות לעזור מכל הלב.

*אשה בהריון היא בד"כ יותר יפה ומאירה מאשר בימים רגילים, זה יופי מיוחד פנימי ומאיר.

* הפחדים הם רק מהיצר הרע. זה טבעי אבל אם נפחד לא נפעל , לא נתקדם אף פעם.

   הריון ולידה זה המון המון עבודה על האמונה והביטחון , ומתוך הפחד יוצאות תפילות אמיתיות

   שמבטאות את התלות שלנו בריבונו של עולם. אין אשה שלא מפחדת מהריון חדש, מלידה,

   מהבדיקות, אבל אנחנו מאמינים שאנחנו לא מנהלים את חיינו לבד, יש בורא לעולם והוא שומר

  עלינו ואוהב אותנו ורוצה בטובתינו ועם מה שנצטרך להתמודד הקב"ה כבר יתן לנו את הכוחות המתאימים לכך.

וחוץ מזה שבהריון מותרים כל הזמן אם אין דימומים חלילה, ואחרי לידה זה הדבר האחרון שיטריד אותך,

להיפך תהיי זקוקה למרחק הזה פיזית ונפשית.

- הילד אכן ייקח לך את הזמן איתו, אבל יוסיף לאהבה שלכם לאין שיעור!!

  אין אין אין מה להשוות בין זוגיות עם ילד לזוגיות בלי ילד!

  פתאום יש לכם קשר דם אמיתי דרך ילד משותף. זה משהו לא יאומן

   (נראה לי בפורום הורים\נשואים טריים היה איזה סקר על זה . תבקשי מהמומחים שם לעזור לך לחפש)

- האחריות על הילד אכן דורשת הסתגלות, אבל אין כמו זה!!! אין!!

  ואני מדברת ממקום שהיו לי הרבה שנות חופש ולקח לי זמן למצוא את עצמי במערכת החדשה

- ההריון הוא חויה מהממת והלידה גם , למרות כל הכאבים וכו'

- להיות אסורים - אחרי לידה לא בטוח שתרצי משהו אחר

- לגבי התואר - אין לי מושג ! את יכולה לפתוח שרשור בפורום נשואים\צמע\ וכו' לשאו לאיך מסתדרים עם תואר והריון

- הבדיקות בהריון הן בדרך כלל שום דבר זה לא חייב להיות פנימי ואת גם לא חייבת להסכים לפנימי

  לגבי הלידה - רב הבנות אומרות שבשלב של הלידה זה לא מעניין אותך

סיכום:

ילד זה שינוי ענק בחיים! שינוי בכל המובנים!

החששות שלך הם מוצדקים כי אכן זו התסגלות ואכן זה שינוי  ואכן זה דרך אל חזור

אבל - ואבל גדול

מה  גורם לכל הנשים כאן להכנס להריון שני?! או שלישי? או תשיעי?!

ואיך אמרה לי חברה שלקח לה זמן להכנס להריון ראשון-

אין מה להשוות בין הרצון לילד ראשון לרצון לילד שני!!!

ילד שני זה רצון הרבה יותר עז ואמיתי אתה כבר יודע איזה כיף זה ילד 

וגם אין את כל החששות האלו שהזכרת כי ...

מסכימה עם כל מילה שנאמרה בתגובות שלפני- על כך שאימהות היא חוויה פשוט מדהימה, באמת שקשה לתאר במילים..וזה באמת הופך את הזוגיות למשהו אחר.

מניסיוני, את לא צריכה לפחד שהזוגיות תפגע. הרבה אמרו לי שאחרי שנולד הילד יש משבר, אבל אצלנו ב"ה לא היה. גם הגוף חוזר לעצמו, והמשיכה נשארת. ואת אפילו מקבלת בונוס- הערכה מטורפת של הבעל על כל ההשקעה בילד (:

אבל  אני ממש לא חושבת שכדאי לך להכנס להריון לפני שאת מוכנה ורוצה בזה.

השינוי כ"כ גדול, ולכן חייבים לבא עם מוכנות ושמחה לקראת מה שעתיד לקרות ולהשתנות..

אני ממליצה לך לשתף את בעלך בכל הדברים שהעלת, ובעז"ה תראי איך הוא מרגיע אותך בכל מה שקשור לקשר ביניכן, למשיכה, לאהבה..

אף פעם אי אפשר להיות מוכנים במאה אחוז, כי זה שינוי שאי אפשר לדמיין באמת וכו', אבל צריך את הבשלות בשביל זה.

אתם נשמעים עדיין צעירים, מאוד לגיטימי שתרגישי את התחושות האלה.

בקיצור לדעתי הרבה שיח כנה ומשתף עם הבעל, ולחשוב יחד מה נכון לכם. אפשר גם להתייעץ עם רב שמכיר אתכם..

המון בהצלחה!

אם את רוצה, מוזמנת לפנות גם בפרטי(:

יש גברים  שאשה בהריון ממש מושכת אותם ויש כאלה שזזה דוחה אותם

זה או לכאן או לכאן

אני יכולה לספר, (ולכן אני מאנונימי) שבחלק מההריונות שלי זה היה משיכה גבוהה מאוד ובחלק סיוט מתמשך

בעלי נמנע מלהתקרב אלי וידעתי ימים של סבל רב בגלל זה עד ששתינו דיברנו על זה וזה היה קשה מאוד

חשוב לתאם ציפיות עם הבעל, לספר לו מה יכול לקרות ולשתף בכל רגע, זה הכי חשוב!!!

וכמה שיותר מהר!

אלו חייך וחיי בעלך!

לא על דף האינטרנט!

קחי עזרה! צעד צעד ותראי שהעולם יפה ומדהים הרבה יותר שיש ילדים

ושום דבר לא נעלם או עובר הכל ממשיך כמו שהיה.

שיכולה לעזור לך בטוח

היא מתמחה בכל מיני דברים מוח אחד קניזיולוגיה וכו'

אם את רוצה את המספר שלה פני במסר אישי

אשמח מאוד לתת לך את המספר שלה

היא ממש מעולה

הם די קטנים... ביום חם כמו היום - אפשר להלביש בתוך הבית בגדים קצרים.

אם יוצאים החוצה - מומלץ להלביש גופיה ובגד דק. רק שימי לב שהם לא מזיעים...

לדעתי, אם את רואה שיש ימים רבים שהם שרביים - מומלץ להרגיל בהדרגה לבגדי קיץ.

בינתיים נראה לי שבגדי מעבר- טריקו דק ארוך זה בסדר גמור. 

אמנם יש ימים חמים אבל אחה"צ- ערב מתקרר.

כשיתחמם ממש הם מן הסתם כבר יתחילו להזיע בבגדים ארוכים...

מסייגת- זה גם תלוי אזור מגורים...אולי במרכז הרבה יותר חם מאשר בהר...

ו..תהני! כיף שהקיץ מגיע בדיוק בגיל שהם מתחילים "לזוז", להתהפך ולזחול!

הרבה יותר קל להם כך...

שגם בקיץ טוב ארוך ודק, כי זה סופג את הזעה ושומר יותר על העור העדין...

בכל מקרה - אין מה למהר עם המעבר לקצר. אפשר בהתחלה לעבור לארוך ודק.

של האמא ושל הילד...

אבל כשהגעתי לבדיקה עצמה, הם נתנו לי משלהם, ולא היה לי צורך בשלי...

יכולה לאכול ארוחת בוקר קלה

להמיס את האבקה ב2 כוסות מים (אפשר להוסיף לימון)

אחרי שעה בדיוק את צריכה לעשות בדיקת דם.

כיום כמעט ולא נותנים לשתות בבית אלא נותנים בקופ"ח את האבקה, שם את שותה 

ואחרי שעה בדיוק בדיקה.

בהצלחה!

שלך..

אבל זאת בדיקה חשובה, לא רק כדי לדעת אם לשלוח להעמסה של 100 אלא גם אח"כ אם יש חשד למשהו בודקים תוצאות של מס' בדיקות ועל סמך תמונה כללית מחליטים על טיפול.

וה לא כ"כ נוראי. בתקופה הזו יש לימונים טריים מעולים. סוחטים חצי לימון לכוס חד"פ עם ה50 ג' וזה טעים כמו לימונדה רגילה.

כדי לזהות האם יש סכרת הריון שיכולה להיות מסוכנת גם לאמא וגם לתינוק וגם להשפיע על אופי הלידה ולכן גילוי מוקדם של סכרת הריון הוא קריטי.

יש דרכים נוספות לגלות סכרת כמו מעקב סוכר בדם יומיומי (כמו שעושים בפועל חולי סכרת) השאלה אם את רוצה להשיג את המכשיר ויש לך סבלנות להתמיד לדקור את עצמך במשך כל ההריון במקום לעשות את ההעמסה.

עשיתי לימונדה ויצא ממש טעים

שכל הסוכר נכנס... אני שתיתי בכוס אחת עם לימון, והאבקה שנשארה למטה בכוס הוספתי עוד טיפה מים ושתיתי.