איך עוברים מבגדי החורף לקיץ כלומר כרגע בימים חמים הם לובשים גופיה וטרנינג טריקו דק בלי רגליות ועם גרביים?
מתי אפשר להתחיל עם חולצות קצרות ואיך עושים את המעבר הזה?
הם די קטנים... ביום חם כמו היום - אפשר להלביש בתוך הבית בגדים קצרים.
אם יוצאים החוצה - מומלץ להלביש גופיה ובגד דק. רק שימי לב שהם לא מזיעים...
לדעתי, אם את רואה שיש ימים רבים שהם שרביים - מומלץ להרגיל בהדרגה לבגדי קיץ.
בינתיים נראה לי שבגדי מעבר- טריקו דק ארוך זה בסדר גמור.
אמנם יש ימים חמים אבל אחה"צ- ערב מתקרר.
כשיתחמם ממש הם מן הסתם כבר יתחילו להזיע בבגדים ארוכים...
מסייגת- זה גם תלוי אזור מגורים...אולי במרכז הרבה יותר חם מאשר בהר...
ו..תהני! כיף שהקיץ מגיע בדיוק בגיל שהם מתחילים "לזוז", להתהפך ולזחול!
הרבה יותר קל להם כך...
שגם בקיץ טוב ארוך ודק, כי זה סופג את הזעה ושומר יותר על העור העדין...
בכל מקרה - אין מה למהר עם המעבר לקצר. אפשר בהתחלה לעבור לארוך ודק.
הוא או ער או אוכל או צריך שנשעשע אותו..
איך מלמדים אותו לשחק קצת לבד באוניסרסיטה/ על טרמפולינה וכו'
של האמא ושל הילד...
אני צריכה לעשות מחר בבוקר העמסת סוכר.
קיבלתי את האבקה הביתה בלי הוראות שימוש והכנה ![]()
משום-מה חושבים שאני זוכרת מההריון הקודם
.
אז-
בכמה מים\מיץ לימון ממיסים את התמיסה?
תוך כמה זמן צריך לשתות את הגועל הזה? (וסליחה שזה מה שאני אומרת על זה. אני שונאת את הבדיקה הזאת
ונכון שבדיוק שעה אחרי שאני מסיימת לשתות אני צריכה להידקר?
תודה לעונות היקרות
![]()
יכולה לאכול ארוחת בוקר קלה
להמיס את האבקה ב2 כוסות מים (אפשר להוסיף לימון)
אחרי שעה בדיוק את צריכה לעשות בדיקת דם.
כיום כמעט ולא נותנים לשתות בבית אלא נותנים בקופ"ח את האבקה, שם את שותה
ואחרי שעה בדיוק בדיקה.
בהצלחה!
שלך..
אבל זאת בדיקה חשובה, לא רק כדי לדעת אם לשלוח להעמסה של 100 אלא גם אח"כ אם יש חשד למשהו בודקים תוצאות של מס' בדיקות ועל סמך תמונה כללית מחליטים על טיפול.
וה לא כ"כ נוראי. בתקופה הזו יש לימונים טריים מעולים. סוחטים חצי לימון לכוס חד"פ עם ה50 ג' וזה טעים כמו לימונדה רגילה.
כדי לזהות האם יש סכרת הריון שיכולה להיות מסוכנת גם לאמא וגם לתינוק וגם להשפיע על אופי הלידה ולכן גילוי מוקדם של סכרת הריון הוא קריטי.
יש דרכים נוספות לגלות סכרת כמו מעקב סוכר בדם יומיומי (כמו שעושים בפועל חולי סכרת) השאלה אם את רוצה להשיג את המכשיר ויש לך סבלנות להתמיד לדקור את עצמך במשך כל ההריון במקום לעשות את ההעמסה.
עשיתי לימונדה ויצא ממש טעים![]()
שכל הסוכר נכנס... אני שתיתי בכוס אחת עם לימון, והאבקה שנשארה למטה בכוס הוספתי עוד טיפה מים ושתיתי.
כשאת אחרי לידה, הדברים הללו מתגמדים.
האושר שבלהיות אחרי הלידה ודווקא השהיה לבד
בביה"ח מאפשרת לך להתפלל בנחת.
אבל האמת שהייתי בשערי צדק ששם האוירה דתית ומרגישים חג
וכמעט כל היולדות דתיות אז זה אחרת.
יתכן שבבי"ח חילוני הייתי מרגישה פחות טוב.
העיקר לידה קלה, תינוק/ת בריא והתאוששות קלה ומהירה מהלידה.
כל השאר שטויות!
והיתי ביום חול, ושעמם לי פחד,
אני משערת שבשבת הייתי משתגעת מרוב שעמום
לזרז רק כי מתחשק למרות שאני מאד מבינה את ההרגשה!!!!
לידה שמתחילה כי מנסים לזרז אותה נוטה להתארך יותר ויש סיכוי סביר יותר להתערבויות רפואיות ולסיבוכים (קרה לי בשבוע 39 אחרי סיבוב קניות ארוך ומתיש...).
חוץ מזה, ככל שהילד גדול יותר, הוא יותר בשל, יונק יותר בקלות וכו'....
(כמובן שזה ממש הכללות ויש יותאים מהכלל לשני הכיוונים אבל בגדול הסיכויים גדולים יותר...)
אז זה נורא מרגיז וכבר מתים להיות אחרי, אבל אולי כדאי לנסות לעשות דברים מאד כפיים בימים האחרונים שנשארו ולחכות בסבלנות למרות הקושי...
מוכר לכן? למישי יש רעיון איך להקל על העניין?
האחות במעקב אמרה לי להמשיך למרות הכל...
אבל זה כל כך לא נעים...![]()
אשמח לרעיונות ....
בעבר זה היה מסובסד דרך מכבי , אבל כעת זה לא ,וקניתי במקומו את פוליפרין
של מכבי שדומה אבל גם לא כ"כ טוב לעיכול.
כמה עולה חפיסה של אקטיפרין ללא מרשם רופא, משהי יודעת?
תודה.
הקלתן על העיכול
my turnבהתחלה אין צורך להילחץ, תהני מהזמן שיש לך עם בעלך בלי בחילה
מהמקום שהיה שם ועכשיו אני כאן (בפורום הריון)
דבר ראשון - קבלי
ותדעי שאת לא לבד!!
כל המעכבים , כל הבעיות , כל המניעות-
הכול תרוצים ולא סיבות!!
הסיבה היא כי זה לא הזמן וד' רוצה שתתפללו אליו ותתקרבו אליו
(לא חסרים זוגות עם בעיות שנכנסו להריון בלי טיפול כי ככה. פשוט הגיע הרגע)
לגבי הקנאה גם אני מצאתי את עצמי מקנאה מאוד למרות שאני לא כזאת
וזה הגיוני! הרצון לילד הוא כזה חזק כמעט יותר מכל דבר אחר
אז תרגישי בנוח , וכשאת מוצאת את עצמך מקנאה במישהי עוזר לחשוב מה לך יש שלה אין
ועוד דבר אחרון - תנצלו את הזמן לטיולים וכו' מה שלא מתאפשר כל כך אחר כך
יקירתי, אני ממש מזדהה איתך. בעז''ה ה' ימלא רחמנו כמה שיותר מהר!
אני חושבת שהעצה של מינימאוס לא ממש יפה.זה לא תחרות שלראות מה לה אין ולי יש. זה לא חברי ולא מעודד.
במקום זאת, תשתדלי לשמוח בשבילן (אני יודעת, זה חתיכת ניסיון אבל זה פשוט מטהר את הנפש!!), וכמובן הרבה הרבה תפילות צריך! הרבה אמונה בקב''ה שזה יגיע כשצריך. וגם צריך זוגיות תומכת, מכילה ואוהבת. שתוכלו לפרוק אחד אצל השני את כל הקושי בהתמודדות.
כל מה שכתבתי לך, אני כמובן אומרת ומזכיר לעצמי מידי יום.
נשמה, זה גם בסדר להתפרק לפעמים, לבכות ולזעוק.
וזה הכי טוב שתפנקו את עצמכם קצת, תצאו לבלות, טיולים ומסעדות.. כל דבר שישמח את לבכם.
אני ממש מרגישה שאין רצון יותר גדול בעולם מרצון של אישה להיות אמא. ותגידי את זה גם לה' ית'. שאת רוצה להיות אמא! ולקיים את המצווה הראשונה בתורה.
חוצמיזה, משו שחשבתי עליו - שאפשר לכתוב יומן לתינוק שעדיין לא ברחמך. להגיד לו כמה את מחכה לו וכמה את מתגעגעת אליו.. זה יכול להקל.
אני ובעלי מדברים המון על מה נעשה כשנגלה בעז''ה שאני בהיריון (בעז''ה בעז''ה עוד החודש!!!), מה נקנה לתינוק שלנו, אלו שמות אנחנו אוהבים.. כל ההתעסקות בעניין מאוד מעודדת אותנו, מראה לנו שזה עוד יקרה- ממש תכף! ומחזקת אותנו.
ועוד דבר קטנטן - כשאת מקבלת מחזור - עם כל הבכי והכאב, תזכרי שבעז''ה זה יהיה היום הראשון של ההיריון שלך.. לי זה עוזר..
מקווה שעזרתי קצת..
יהי רצון שכל נשות ישראל תיפקדנה עוד החודש!!!!
בע"ה שתזכי ויזכו כל בתי ישראל להמון ילדים טהורים בריאים ומתוקים!
לגבי ההערה של מינימאוס, אני דווקא חושבת שהיא מאוד יכולה לעזור ברגעים של חולשה.
וודאי שקנאה היא דבר שלילי, וכמובן שזו לא תחרות...
אבל לפעמים, הקנאה צצה, ומאיימת להפוך את האדם לעצוב ומדוכדך. אדם שהקנאה "תקפה" אותו עלול להרגיש עלוב ו"לא שווה".
על מנת למנוע זאת, ניתן לחפש משהו טוב שיש לי, או שיש בי, ואין לאחרים. לא כתחרות, אלא כהבנה שכל אחד הוא אחר ומיוחד, לכולם יתרונות וחסרונות, לכולם יש דברים להשלים...
מחשבה כזאת יכולה מאוד לעודד! ולעזור לאדם לשמוח בשמחת חברו.
בכל אופן,
בשורות טובות לכל עמ"י!
שחברותי מסביבי התחתנו יצא לי העיניים
וקלטתי שאני קנאית, כן בכולנו יש רגש של קנאה
שחיכיתי שנה וחצי להריון ,לא הרגשתי קנאה
נפלאות דרכי הנפש
צריך להביא לימון? אני כבר לא זוכרת מה זאת הבדיקה הזאת...בדיקת דם אולי? ולמה הלימון?
רק מומלץ, כי זה לא כל כך טעים
זה מדי מתוק, והלימון הופך את זה ללימונדה מתוקה מדי, שזה יותר נחמד
(אגב, לא לשכוח לברך שהכל, זה מיץ לכל דבר, גם בלי הלימון)
וזה כמובן רק בשביל הטעם
plonyאחרונהלא יודעת אם יש מה לעשות
התל"מ עוד יומיים אבל לא אכפת לי לסחוב עוד שבועיים.
כי:
*תהיה לי אפשרות להמשיך לנקות את הבית כמו שאני אוהבת.
*כולנו מצוננים עכשיו ולא מתאים לידה עם הגרון והנזלת הזאת. ברררר!
*יהיה חול מועד כייפי ואוכל לצאת לטייל
*תהיה לי קצת אווירת ליל הסדר.
*נחסוך לחץ מהמשפחה לפני פסח
*אחרי פסח לאמא יהיה זמן לפנק רק אותי!
*בכל מקרה אני כבר לא עובדת כי יצאנו לחופשת פסח, ככל שאלד יותר מאוחר ככה החל"ד ידחה ואזכה ליותר חופש.
(נכון שהסגולה תעבוד ואלד בקרווווב ממש?! האמת, גם אם לא פסיכולוגית זה עוזר!)
ושאלתי היא- כבר כמה ימים שיש לי מדי פעם צירים כל 10 ד' אבל הם לא הופכים צפופים יותר ומפסיקים אחרי כמה שעות. האם יש בהם תועלת? כשאני שותה מיץ ענבים זה מפסיק אותם. אז לא בא לי סתם לסבול. מצד שני, אם זה מקדם איכשהו את תהליך הלידה אז זה משתלם.
אביב שמח ובריא לכולם!
שלום לכן!
טוב, אני צריכה קצת הרגעה..
ב"ה אני בסוף ההריון (סוף שמיני) והיום עשיתי בדיקת דם, בדקתי גם b12 ויצא ממש-ממש נמוך..
עד כמה זה נורא? זה יכול להשפיע בהתפתחות העובר?? (לפני חודשיים גם עשיתי בדיקה והיה נמוך, אבל לא מתחת לנורמה ועכשיו זה ירד פלאים..)
אתוודה שאני לא הקפדתי לאחרונה על פרנטל, אבל נראה לי עכשיו בכלל כדאי לי לקחת בעיקר כדורים של b12
אני כן מרגישה קצת חולשה אבל חשבתי שזה קשור לסוף ההריון, והברזל ובלוטת התריס ב"ה בסדר.
אהה ועוד הערה כבר איזה שנתיים שאת הבשרי אני אוכלת בעיקר בשבתות.. וגם מוצרי חלב הורדנו אבל עכ עכשיו ז"א בשנתיים האחרונות דווקא ה-B12 היה ב"ה טוב..
בקיצור, אני צריכה שתרגיעו אותי שאפשר לטפל בזה ושהעובר בעז"ה בסדר וזה לא משפיע....
הצלחה לכולם!

האמת הייתי היום אצל הרופא בבדיקה שגרתית וגם סיפרתי לו על ה-b12 עוד לפני שהוא הספיק להסתכל על התוצאות של הבדיקת דם והוא ממש לא התרגש, (למרות שזה לא רחוק משלך..) הוא אמר לי להמשיך לקחת פרנטל כי יש בפנים גם b12 ולאכול את הירקות עם הקליפה (שאת זה אני גם ככה עושה..)
באמת בפרנטל יש כמות מספיקה של b12?
זו לא לידה ראשונה שלי וגם לא שנייה אבל מעולם לא סבלתי מצירים לפני הלידה עצמה... לפחות לא ככה.
אני חשה בצירים אבל איך אני יודעת אם זה רק הצירים המדומים או שאלו צירים אמיתיים? לנסות לתזמן? לנוח? לשתות יין?
כל הלילה לא ישנתי מהצירים בשבת אבל אמרתי לעצמי שבכל מקרה כשזה יתחזק אני כבר לא אפספס שזה לידה.
אבל עדיין אני חרדה וטרודה. אני רק בתחילת תשיעי...
אשמח לעזרתכן, נסיונכן ועצותיכן?
אני יודעת שהרופאים 'הרגילים' יעני לא המטלוגים, נוטים לעשות טררם מהונופר, שיש בו סיכונים ועוד הפחדתו, אבל המטלוג שנתן לי את זה, לא הבין בכלל על מה המהומה.
יש חשש קטן להתפתחות של הלם אינפלקטי לאחר קבלת התרופה. לכן נותנים אותה מאד מאד לאט במעקב של אחות/רופא.
מה פירוש לאט? עירוי של 100 מ"ל, במשך שעה!
ראיתי לא מעט אנשים (כולל אותי כמובן) מקבלים את העירוי הזה, וב"ה מעולם לא ניתקלתי בתופעה של הלם, או בתופעה חמורה אחרת בכלל.
אבל אם את זקוקה לזה, כמו שזה נשמע, זה עושה פלאים! אם תצליחי לקבל כמה מנות לפני הלידה (אפשר לקבל גם מנות כפולות של 200 מ"ל) זה יביא אותך במצב אחר לגמרי ללידה ולהתאוששות שאחריה.
שיהיה בשעה טובה!
אם תקין אצלך- אין סיבה לקחת
אם תרגישי שאת מתחילה להחלש\להתעייף תגידי לרופאה והיא תעשה לך בדיקות דם
או שפעם הבאה שתלכי תשאלי אותה על ברזל
בהריון צריך לחזק את הגוף יותר
וגם סידן, ושניהם הרי נוגדים זה את זה??
כלומר סידן הוא מעכב ספיגה של הברזל
אבל אני גם יכולה להעיד שטחינה מעלה את הברזל בצורה מדהימה...
ואין עדיין פתיחה גבוהה יש כדורים שנותנים בבית חולים לעצירת הפעילות
את שותה בערך ליטר-ליטר וחצי וכדאי לפחות 2 ליטר במיוחד עכשיו כשמתחמם...
בעיתו ובזמנו
לאורך זמן לא הוכח שהם מונעים פעילות רחמית. אם אלו באמת צירים שמשפיעים על דינמיקה צווארית, בהנחה שעדיין לא מתפתחת לידה כרגע, אולי יתנו פרסולט כדי לעקב התפתחות מיידית של צירים אך במקביל יחפשו דרכים אחרות כדי למנוע לידה מוקדמת (כמו שכיבה, נוזלים וכו').
בהצלחה ושבעזרת ה' יגלו שהכל עדיין סגור ותקין ושההריון ימשיך כרגיל.
זה צירים לא מאד חזקים שלא גורמים לפתיחה ופעילות של הרחם
אבל יכולים להופיע במשך כמה חודשים אפילו
ובאמת שתייה מרובה יותר עוזרת לי להמעיט אותם.
תקפידי לשתות הרבה
אחרי לידה ראשונה - לקחתי סרזט והסתבכתי קצת עם דימומים לא סדירים
אחרי לידה שניה - לקחתי מיקרולוט ואכן לא היו דימומים אבל מצב הרוח שלי היה כל כך ירוד שכל בני הבית סבלו (מה שגרם לי להפסיק את ההנקה ואת הגלולות)
אחרי לידה שלישית - חזרתי לסרזט ולא היו דימומים, עשה אותי מאוד עייפה אבל מצב הרוח היה פחות גרוע מאשר בתקופת המיקרולוט.
מסקנה שלי -
תנסי את המיקרולוט, תהיי ערנית להשפעה עליך, עד שלא תנסי - לא תדעי,
אולי בשבילך זה יהיה פתרון מצוין!
מגרד לי כבר תקופה ארוכה, אני די משוכנעת שזו לא פטרייה, יש מדי פעם הפרשות, אבל אין להן שום ריח או משהו כזה...
זו תופעה שחוזרת אצלי לאחרונה די הרבה...
שמעתי מכמה כיוונים שניתן לטפל עם יוגורט...
איך בדיוק?
מתי מורחים?
בלילה, לכל הלילה?
בשעות היום לזמן קצר ואח"כ שוטפים?
אשמח מאוד למידע...
יכול להיות שהיורגוט יעזור, ויש כאן נשים שניסו.
אבל אני כן ממליצה לעשות בדיקה ולראות, את יכולה לבד, מכניסים מקל לנרתיק לבד ונותנים לאחות. ואם באמת יש פטרייה אז תעשי סבב של אנטביוטיקה ואת יכולה כמובן גם להשתמש ביורגוט אם את רוצה. אבל לי אישית רק הקרם עזר, אחרי הרבה ימים ששמתי אותו.
אף פעם אין לי הפרשות סמיכות או מדיפות ריח...
יש לי פשוט הרבה הפרשות נוזליות, כמעט שקופות.....
לפעמים גם יש לי עקצוצים כאלו, מה שתואם יותר תיאורי דלקת....
איך בודקים פטרייה עצמאית? איה מקל בדיוק? מי נותן, הקופה? הרופא? או אחות?
כמו משטח גרון רק בנרתיק, את יכולה לקחת בעצמך.
רופא יכול גם להסתכל ולראות אם הוא רואה פטריה אבל אם הוא לא רואה בכל זאת כדאי לעשות גם משטח כי אולי היא יושבת בתוך הנרתיק
אפשר לשים על פד ולהסתובב עם זה כמה זמן.
הוא יוצר סביבה שמתחרה בפטריה על סביבת המחיה שלה ובכך מקטין את פעילותה.
כדאי לך ללכת לרופא/ת נשים - הם יזהו די בקלות אם זאת פטריה או לא ואז תדעי מה כדאי לך לעשות.
אלופה, מביה"ח הדסה, והיא בעצמה אמרה לי שאינה בטוחה מה יש לי, לא נראה כמו פטרייה, וגם לא בדיוק כמו חיידק...
טיפלנו אז כאילו זה חיידק..
ואחרי זמן מב זה שוב חזר.
להגיע זה בדחיפות זה תור פרטי שעלה המון... לכן מתלבטת אם לנסות יוגורט...
אני אישית לא ניסיתי, אבל שמעתי ממישהי (שהיא אחות, בודקת טהרה, מדריכת כלות וכו'..) שצריך לשים בנרתיק ולשכב כמה זמן עם זה.