אני אקח,
רק תני לי שבוע חופש
מה, בשבוע הזה ייגמרו לי כל הויטמינים בגוף, ואני יצא מרוקנת?
באיזה חודש אתן ? אני רק בהתחלה וזה קריטי לי ולו.
אני אשל אותו, מה שכן אצלי זה סיפור יש לי כבר שניים חוסר בברזל וכול מיני דברים מכווה שבעזרת ה' היה טוב (:
כך שאת הפרנטל כדאי לקחת לפני סוף זמן ביעור חמץ...
אחרת זו בעיה 
לא הייתי בטוחה למה התכוונת "בערב ליל הסדר"
אז כתבתי בכל מקרה,
אם זה מיותר- סליחה שהטרחתי אותך 
יש מתירים ג'לטין כזה, ובפרט בתוספי תזונה.
אבל לא כולם מתירים...
גם אני נתקלתי בזה...
אני לוקחת "ברזל קומפלקס" של "סופהרב", יחסית זול, מכיל גם ויטמין c חומצה פולית וb12. לי הוא לא עושה בעיות עיכול 
ואצלי הוא נספג טוב (המינון לא מאוד גבוה, אבל אם החוסר הוא לא מאוד גדול, זה מספיק בהחלט)
בעיני, שווה לנסות
בהצלחה!
אז זה לא כשר? כי אני חיה על הברזל הזה. אני טלסמית ורק אקטיפרין נספג אצלי.
יש שם עוד אנשים שישנים שם. זה לא מקום מבודד ומפחיד. יש אור קרוב לשם (תלוי איפה תמקמו את האוהל), ויש שרותים ומים.
אפשר לטייל ום לישון. יש גם שרותים ומקלחות אאל"ט.
אומנם אנחנו טובות בזה, אבל בכל זאת...
אם באופן כללי את אוכלת אוכל בסדר ומידי פעם לא יוצא לך, התינוק לא נפגע-
הוא דואג לעצמו והחלב נשאר מזין.
הראשונה שתפגע- זאת את, ורק אם יהיו חוסרים גדולים יותר זה ישפיע גם על החלב.
וברור שיש ימים כאלה לכולנו.....
חשוב לנסות למזער אותם והכי חשוב- להיות רגועים!!
אבל אני חושבת שתזונה לא טובה או חוסר באוכל משפיע רק אם זה הרבה זמן, כלומר אם את צמה יום שלם או שכל יום ויום את אוכלת דברים לא מזינים. כי בגוף שלנו יש מאגרים של ויטמינים ובעת הצורך הוא משתמש בהם ועובר לחלב. בכל מקרה כדאי להקפיד על תזונה נכונה כדאי שלך לא יהיה חסר (אני כותבת לך את זה אבל בעצם אני אומרת את זה גם בשביל עצמי
)
אז לא במקום אבל לפחות זה...
3.5 חודשים אחרי לידה,מניקה חלקית שבועיים ולפני זה בערך חודש
הנקתי כל 4 שעות ובלילה הפסקה של 6-7 שעות..
הבוקר היה לי קצת כאבי בטן ואז ראיתי דם,
חשבת שזה יתפתח לדימום יותר מאסיבי של מחזור אבל זה לא קורה..
המחזור אחרי לידה שונה?
יש הסבר אחר לתופעה?
תודנ רבה!!
"זה הריון ראשון"..ואני בהלם שהיא ידעה!
לא מכירה אותי סתם הכרות שלום שלום....
והמשכתי ללכת...חכי מה את פוחדת נגיד לך לידה קלה!
לא יאמן!
וכמה שאלות עוד ועוד...לא יכולתי..המשכתי.. ורק בירכתי אותה לפסח...
אז אולי באמת אמש זו נקודת הציון..שרואים!
מתקרבת ל7...
תודה לאל! 
איזה מרגש
תהני מזהרבה אמונתך!רק אנחנו ידענו,ואיזה איש בשוק מחנה יהודה הסתכל עלי ואמר לנו- בשעה טובה, ועוד כמה איחולים. למותר לציין שהייתי בהלם...
אולי זה יתן לך אומץ לספר?
טוזיתהני!
בשעה טובה!!!
אצלי בחודש שלישי בערך ואומרים לי מזל טוב ישירות....
טוב אבל אני באופן רגיל חסרת בטן ועכשיו רואים עלי יופי(גם לא הריון ראשון)
עד אז יש מלא חששות...ופחדים זה קשור לנתונים..האישיים שלי הם לא באו סתם..
מי אני לא אכפת לי שתדעי ..
זה ממילא רצונו של בעלי לשמור בסוד..ולא שלי..אני רק מכבדת ! וטוב שכך..
שמחה שאת מכבדת ושומרת את סודי בסודך..
אל תשכחו אף פעם להיות מלאיי חמלה ורגישות לאלו שעדיין מחכות...
זה חשוב!
נקרא "אחכה לו". על אשה מדהימה שחיכתה הרבה זמן לילד .
מוקדש בהערכה לך ולכל אלו שחיכו וזכו ולכל אלו שעדיין מחכות.
שיעור באמונה!
אולי צריך להסיר חסימה כדי לראות,כי זה ביוטיוב.
מי מפה צריכה ללדת בקרוב?
התל"מ עוד שבוע וחצי... מתקרב אבל מרגיש עוד מליון שנה...
רוצה כבר ללדת!! מתחרפנת ומתרגשת מהמחשבות איך ומה יהיה...
מצד שני יש עוד המון מה להספיק לפני (פסח וזה...) אפילו לא דיברנו עדיין עם הבייביסיטר.
בא לי ללכת ללדת כשהבית נקי ומאורגן אבל א"א לדעת מתי זה יקרה ואין סיכוי שהבית יהיה מסודר תמיד...
כנ"ל כביסות, עכשיו רואים את התחתית של הסל אבל מי יודע מה יהיה כשאלד.
חפרתי... שתפו!
בינתים אני מקננת לי במרץ - כביסות לסדר לבשל כביסות
באיזו תנוחה את מניקה?
האם ניסית לתת לו לתפוס לבד את הפיטמה?
חפשי בגוגל הנקה אינסטינקטיבית.
הוא תופס גם את רוב העטרה?
לא רק את הפטמה?
אממ..
מוזמנת לשיחה אישת..
האם יש נקודה לבנה על הפיטמה?
וריד בולט במיוחד על השד?
דברי עם יועצת הנקה.
לראשונה ששאלה - יש גם פטריה פנימית בלי לבן מבחוץ, עם כאבים כמו שאת מתארת. לקחת לאחרונה אנטיביוטיקה? או בלידה? היתה לך פטריה בנרתיק? זה נפוץ אצל נשים כאלו.
שמעתי את זה בדיוק לפני שבוע מיועצת הנקה.
אם זו רק הנקודה זו צינורית חלב סתומה/ שלפוחית חלב - אפשר לגגל
כמה דברים במקביל:
לדקור לפני הנקה במחט מחוטאת (על הכיריים- מחזיקים בפלייר כמה שניות). זה לא כואב כי העור שם מת
להניק כך שהתינוק יקח את הפיטמה מכיוון שונה ממה שרגיל כעת- למשל תנוחת פוטבול
אני עשיתי כך והיתה הקלה אבל זה חזר לי כל פעם, וזה עבר סופית כשמרחתי אחרי הדקירה משחת דרמקומבין.
המשחה מונעת מהעור לצמוח שוב ולסתום שוב את השלפוחית.
כמובן לעיתים זה עובר לבד, כשהתינוק יונק חזק והשלפוחית נפתחת מעצמה
אצלי היה נדרש התערבות כי זה כאב מאוד.
גם אצלי הייתה התופעה כמו שאת מתארת - כאבים כמו סכינים דווקא אחרי ההנקה, אפילו אחרי שעה שעתיים.
אחרי הרבה עצות ובדיקות (שללו פטריה, פצעים וכו'), התברר שזה נימי דם שנסתמים מפעולת השאיבה.
כנראה התינוקת (בת 7 היום) תפסה לא טוב וגרמה לנימי דם להסתם זמנית.
העצה שהועילה באופן מוחלט היא, לשטוף אחרי כל הנקה במים הכי חמים שאת מסוגלת ולעסות תוך כדי.
לא להאמין איך שזה עזר ומידית.
אני לא זוכרת כמה זמן התמדתי עד שזה נעלם...
בהצלחה!
אני בתחילת הריון, שבוע 9 ומקיאה כל דבר שנכנס לפה (וגם כשלא נכנס כלום...)
אני צריכה לנסוע היום עם קרובי משפחה שלי ברכב,
הם כמובן לא יודעים דבר על ההריון, ואני נורא חוששת שהקיא להם באוטו (זה נסיעה של קרוב לשעה, ואני מקיאה גם בנסיעות של 10 דק...)
אני עם פראמין, אבל זה עוזר רק מעט... ולא ממש מונע את ההקאות..
בעלי לא יהיה איתי..
למישהי יש רעיון מה עושים? לא נעים לי....
תעשי כאילו אכלת משהו שלא עשה לך טוב, כמובן שהם יחשדו אבל לא ידעו כלום בברור.
קרח בפה...תקני איזה איגלו גדול שיספיק להרבה זמן.
חלון פתוח, ראש למעלה, לשתות הרבה , מסטיקים בטעמים מעוררים.
והכי טוב זה להירדם לכל הנסיעה!
ואם יש אפשרות אז לחשוב על דרך אחרת ליסוע לאן שאת צריכה.
אבל שזיפים מיובשים באמת מצליחים לעשות את העבודה ברוב המקרים, גם גולד פייבר במקרה הצורך, מכיל סיבים וממריץ את כל מערכת העיכול שם. אבל כמובן שהמצות משפיעות על כל אחת זה בצורה אחרת, תאכלי במידה
בגדים יפים שהסגנון רחב וזה בעקרון לא להריון אבל ישמש אותך גם עכשיו וגם אחרי כי זה יפה שזה רחב...
וחשבתי שזה מתאים להריון..
אחרי ההריון מוסיפים חגורה וזה סבבה
בדואר ממכון פועה...
מתקשרים? באתר שלהם? כמה זמן לוקח עד שמגיע?
יש כאלו שבדיקה אחת עולה 30 ש"ח ויותר.
יש זוג בדיקות בבערך 25 ש"ח.
ויש 5 בדיקות ב30 ש"ח (נקרא "תשובה כנה")
כתבו כאן בפורום שבבית המרקחת של הקופ"ח יש בזול יותר.
ואני ראיתי במכולת רמי לוי וב"יש" (ואני מניחה שיש בעוד מקומות) את "תשובה כנה", שזה הכי זול שאני מכירה (אבל כמות גדולה יחסית...)
בניו פארם 30 ש"ח
בדיקות של "תשובה כנה" יש בחבילה 5 מקלונים. קניתי את זה בבית מרקחת של לאומית.
אשתי בהריון ראשון, ומתחילת ההריון היו לה מצבי רוח נוראיים..
כשנכנסת למצברוח אז כל פיפס קטן שאני עושה לא כמו שרוצה (אפי אם לא הייתי מודע לרצונה)
מלווה ביללות/דמעות/צעקות, היו אפי' כמה מקרים שהתחילה לצבוט אותי מרוב תסקול..
כמעט הכרכתי אותה לבוא איתי לרופא של ניצה והוא אמר שזה לא דיכאון אלא רק הורמונים ולכן לא צריך כדורים.
בקשתי ממנה להיתקשר לניצה ולא רצתה, וכשהיתקשרו אליה אמרה שהכל בסדר, ולא משתפת בקשיים שלה אף אחד חוץ ממני,
ואני מרגיש שזה לא מספיק לה (אמא שלה טוענת שהריון זה לא מחלה ושצריכה לא לוותר לעצמה ולכן לא משתפת את אמא שלה)
מה גם שלפעמים אני כבר מתעצבן ואנחנו ברוגז לכמה שעות ואז אין לה אף אף אף אחד לשתף אותו (כאילו יש לה חברות אבל לא
מדברת איתם על זה למרות שאני מעודד אותה ואמרתי לה שני מרשה לה לספר לחברה טובה כל מה שחושבת עלי.
בקיצור אני אוהב אותה מאוד ונורא חבל לי שאנחנו כל פעם נגררים לוויכוחים, אבל כבר אין לי סבלנות לכריזות שלה.
אני מבין שבהריון ושקשה לה מאוד, וזה משו שגם אני רציתי (ורוצה ושמח בו למרות כל הקשיים)
אבל אני כבר לא מצליח להבליג.
כבר לא נעים לי לשהות בבית, במיוחד עכשיו שיהיה חופש, בקושי שבת אנחנו מסתדרים ביחד..
וחוצמיזה שאני מרחם עליה, וכל פעם אחרי שמתווכחים אני כועס על עצמי שלא וויתרתי לה
חשוב לי להדגיש שלפני ההריון לא היה וגם עכשיו כל פעם שיוצאת מהכריזה שלה אנחנו מתפייסים וחוזרים לאהוב, הבעיה שקורה כמה פעמים ביום..
אז קודם כל סתם לפרןק, וחוצמיזה אם למישהי יש עצות מעשיות.
בתומ"ר
נ.ב. אחלה פורום, קורא כבר הרבה זמן, מקווה שאנחנו (הבנים) לא מציקים פה יותר מידי..
ישר כח למנהלות המסורות שעושות ימים כלילות בשבילנו.. (זה בכוונה הפוך)
ההודעה שלך מכניסה הרבה הודעות שנכתבו כאן לאחרונה לתוך הודעה אחת, שמת לב?
ובלי קשר, אולי יהרגו אותי כאן... אבל אני חושבת שלכל דבר יש גבול. אפשר טצריך לשבת לשיחה ולדבר ולהסביר איפה זה לא שייך להתנהג ככה.
אני בטוחה שהיא תבין ושתמצאו פתרונות. אולי יש דברים שהיא יכולה לשים עליהם פחות דגש? (אצלי למשל הדגש על סדר וניקיון, אבל אני לא מבקשת עזרה בבית... לכל אחת יש מה שחשוב לה יותר וחשוב לה פחות...)
זה רק הריון ראשון, בע"ה יהיו עוד הרבה וכדאי לתרגל כבר מעכשיו איך מתמודדים כזוג עם קשיים.
אני מאחלת לכם שמעתה זה יהיה רק בשמחה!
הכלל של רעב גורם לעצבים תקף גם על נשים בהריון
ובתחילת הריון הרבה פעמים אין כוח לבשל ואין תאבון וכו'
אם יש לה בחילות ואין לה חשק לבשל וכו' - תשתדל אתה לדאוג שיהיה לה מה שהיא יכולה
תפנק אותה באוכל שהיא אוהבת \ מסוגלת לאכול
תשאל אותה מה יהא רוצה ותקנה לה או תכין לה
גם להרגשה שלה זה יתן לה להרגיש שאתה איתה
גם להרגשה שלך - נתינה מולידה כושר סבלנות
וגם - אם היא תהיה שבעה יותר היא תהיה רגועה יותר
אצלי האוכל היה אחד הדברים שממש השפיעו עלי אבל לא היה לי כח להתעסק עם זה.
אשתי נכנסה להריון זמן מועט אחרי החתונה ועבדה בעבודות מזדמנות ועכשיו לא רוצה לעבוד
הלכתי איתה לרב שלי ואמר לי שצריך לתת לה לנוח.
לארץטרופיתיפה מה אני אמור לעשות? אני אומר לה שלא הגיוני ואומרת שמסכימה אבל לא באשמתה ולא בשליטתה
לא נראה באמת שהיא מספיק חזקה כדי להתחיל כעת חיפושים אחרי עבודה.
לגבי נושא האוכל והרעב- מינימאוס צודקת ממש. הרעב גורם לבחילות ובגלל הבחילות
אין חשק להתעסק עם אוכל וכאן התפקיד שלך לדאוג לה ולקנות לה כל מה שהיא רוצה.
אדם רעב וחלש עלול לאבד שליטה.
יש הרבה כריזות משונות לגבי אוכל בתקופה הזו - תזרום איתה ,אולי זה יעזור.
אבל-
ההתנהגות שתארת-צעקות, יללות, פגיעה פיזית בך.- נראה חריג. א"א להאשים את ההורמונים בהכל,
יש דכדוך ותחושה של חוסר אונים מהחולשה הפיזית הקשה, אבל עד כדי- כך לא מוצדק.
אולי זקוקה לטיפול מקצועי כדי שהמצב לא ידרדר. לא כדאי להזניח התנהגויות כאלו.
אפשר לקבל טיפול פסיכולוגי מאוד מסובסד דרך הקופה .
אולי אחד.. כן? לא יודעת אם הוא היה שלך
וגם לא קראתי את כולו..
לעניות דעתי..
לפני כל התגובות המרחמות.
נכון לבדוק מה היחס שלו לאשתו, כמה סבלנות יש לו אליה.. הרבה פעמים אישה מגיעה למצב שהיא צובטת ממקום של תתיחס אליי תסתכל עליי אתה מתעלם ממני.. וכשהבעל מוסר פרטים הוא שוכח את החלק הראשון שהוא מה מעשיו בכל העסק.
יכול להיות שאני טועה לגביך ואז סליחה.
אבל אני יודעת שיש פה ניק שמסתובב בבהריון ולידה.. שיחסו לאשתו מאוד מוטל בספק .. ועל גדר סוג של התעללות אז לפני שנותנים עצות.. לטפל בה . צריך להיזהר.
שהוא לא יבוא לנפנף עם העצות האלו לה במקום להבין קצת על מה היא זועקת.
ורק ככה יתעלל בה יותר.
של ילדה קטנה..
כמו שילד בוכה מאוד יכוללתת מכות כי הוא רוצה שירימו אותו
זה סוג של זעקה..
וגבר אם הוא ממשיך בגישה של להתעלם מהרגשות שלה
רואה רק את ה צבטה אותי
ולא את המאחורי- מתחננת
בא לי לפתוח שירשור "אנחנו אסורים הרבה זמן, ובעלי נורא מתוסכל, יש לו הורמונים ומרוב עצבים זה מגיע למצב שהוא צובט אותי"
מענין איך תגיבו אז...
למה כשגבר מכה זה לא עובר, וזה פשע בל יכופר, ולאשה נותנים הבנה?
אז מה אם יש לה הורמונים? לגברים אין הורמונים?
דיברתי לפני כמה ימים עם יועץ נישואין, והוא אמר שאליו יותר מגיעים סיפורים שאשה נותנת מכות לבעלה מאשר להיפך...
אבל שינסה ללכת למשטרה, תראו מה יגידו לו
ההבדל הזה בגישה לא מובן!
אני יכולה לומר שזה קרה לי בעצמי אחרי החתונה בהתחלה, כשעוד לא הייתי בטוחה באהבה של בעלי אלי, אז כשרבנו הייתי צובטת אותו בצורך של התייחסות, של חיפוש והכרה.
בפירוש היום אחרי 4 שנים אין זכר לדברים האלו ופעם במיליון שנה שאנו רבים זה בכלל לא קורה, אנחנו בטוחים באהבה ויודעים שעוד מעט נשלים.
אני חושבת שגבר שצובט אשה זה בא ממקום של אני החזק ודיכוי הנשים אני שולט עלייך,
אבל אשה שצובטת גבר (אני מדברת על נשים רגילות קטנות, וגבר גבר, לא כזה נשלט) זה בא ממקום של תסתכל עלי ולא פוגע בהם. -בכל מקרה על בעלי
ולשאול על כל דבר.. מי המציא.. זה לא ייגמר
זה די מובן..
מאותו מקום שעל כל נושא אומרים על אשה שהיא יותר רגש ורוצה יחס רגשי.
ואם אתה באמת רוצה תשובה תתחיל לקחת דברים לתשומת לבך.
על קצת חשיפה והכרות לעולם אשה.
ולא מלחמת למה לה מותר ולי לא
למה אתה לא מוכן להקשיב למה שטוענים שהיא זקוקה ליחס נפשי ממך..כבוד תשומת לב, וריכוז בה ולא ב..
אשה זה לא מכיוון של התקפת עצבים, אלא מכיוון של תסתכל עלי, תכיר בי, תתייחס אלי, אל תתעלם.
גבר רגיל לא צריך את זה, הוא יכול לישון מתוך מריבה, אשה לא.
אשה שבעלה לא מתייחס אליה שואלת את נפשה למות (יש פסוק במובן הזה, לא זוכרת בדיוק)
גבר לא לוקח כ"כ ללב ולא צריך הכרה מאשתו הוא נמצא במקום חזק יותר בלב.
בהודעה הראשונה נשמעת בעל ממש אוהב ומתחשב, אבל ברגע שענו לך בצורה שלא מצאה בעיניך, הפכת את העור שלך.
גם אני חושבת שאשה לא צריכה לרכב על ההורמונים ולהתיר לעצמה להתנהג איך שהיא רוצה על סמך זה, אבל בכל אופן לבנאדם קנאי יותר קשה לא לקנאות, לבן אדם עקשן יותר קשה לוותר, ולאשה עם הורמונים בתחילת הריון יותר קשה להשתלט על עצמה (לא אומרת שהיא לא יכולה, אומרת שהדחף שלה יותר גדול, היא צריכה לתפוס את עצמה לידיים ולנסות לעצור את עצמה, להתגבר)
אנונימי (פותח)את רוצה שאני אסתכל? תקראי לי! מה את צובטת?! היא צובטת מתוך עצבים, לא כקריאה!
גבר יכול לישון מתוך מריבה? אולי בעלך! אצלינו זה הפוך!
וגם לגברים יש רגשות, לידיעתך
ואני לא פותח השירשור, סתם התעצבנתי לראות שמוותרים כל כך לאשה שמשתמשת באלימות עם תירוצים של הורמונים, כשאני מדמיין מה היו אומרים לגבר שהתנהג באלימות בגלל הורמונים
לא ניראלי.. אז בבקשה לא להשמיץ.
יש חוק 3 שניות שאם מישו רוצה להיכנס לוויכוח של 2 אנשים צריך להקשיב כמה שניות לפני שנכנס
לא ניראלי הגיוני להגיב תגובות פוגעניות בלי לקרןא על מה מדובר..
שכתבתי???
מתוך הפתיח לשרשור:
"בקיצור אני אוהב אותה מאוד ונורא חבל לי שאנחנו כל פעם נגררים לוויכוחים, אבל כבר אין לי סבלנות לכריזות שלה.
אני מבין שבהריון ושקשה לה מאוד, וזה משו שגם אני רציתי (ורוצה ושמח בו למרות כל הקשיים)
אבל אני כבר לא מצליח להבליג.
.
וחוצמיזה שאני מרחם עליה, וכל פעם אחרי שמתווכחים אני כועס על עצמי שלא וויתרתי לה
חשוב לי להדגיש שלפני ההריון לא היה וגם עכשיו כל פעם שיוצאת מהכריזה שלה אנחנו מתפייסים וחוזרים לאהוב, הבעיה שקורה כמה פעמים ביום..
אז קודם כל סתם לפרןק, וחוצמיזה אם למישהי יש עצות מעשיות.
בתומ"ר"
מעיון בכרטיס שלך אתה מתאר רצון לקשר עם ידידות מלפני החתונה,
מספר על צורך לראות סרטים אלימים ולא צנועים.
גם אתה זקוק לטיפול וזה לא נכתב מתוך עוקצנות.
אתה כנראה באמת לא מודע למצב שלך.
יש לך אולי רצון טוב אבל את הפתרונות לבעיות הלא פשוטות שלך
ושל אשתך לא תמצא פה בפורומים של ערוץ שבע.
שניכם במצוקה והגיע הזמן לעשות משהו משמעותי.
בהצלחה!
שיחשוב שוב..
אני חזק מאשתי בהרבה וזה בכלל לא העיניין..
יותר מפריע לי המצברוח שלה מהצביטה..
דווקא נחמד כשמנסה לצבוט אותי ואני בורח או תופס לה את הידיים...
היא קו אדום.
ייעוץ דחוף של מישהו גדול שיכול לעזור.
חיי נישואין לא אמורים להיראות ככה, ובד"כ זה רק הולך ומחמיר.
ולא משנה מה הסיבה.
אם היא עוד חשובה לך תעשה את זה. בשביל שניכם.
בבקשה מהמנהלות לנעול אותו.
תודה.
ואני חושבת שזה בגלל שמהבקבוק הוא שותה יותר לאט.
אצלי שמתי לב שהוא יונק ממני מידי מהר. אז התחלתי לעשות פעם או פעמיים הפסקה באמצע וכך באמת ראיתי שהוא פולט פחות.
מקווה שעזרתי
אם את בשבוע מתקדם, רוב הסיכויים שזה בגלל מתיחה או שינוי ההורמונים.
אני גם סובלת מזה ולצערי זה עובר רק אחרי הלידה...
