פורום הריון ולידה (עמוד 4941)

מקל מאוד ועוזר להניק בנוחות. מבחינתי זה אחד פריטי החובה להנקה.

עם זאת לא בטוחה שכדאי לקנות לפני הלידה... לשיקולך.

בילד הראשון..לא כ"כ השתמשתי אז העברתי. יכול להיות שלא הייתה לי כרית טובה.

ההמלצות שאני שומעת זה על מילגה.

ממש עוזרת לי, במיוחד בהנקה במיטה.

תבדקי ב"גרופי", מדי פעם אני רואה שם הנחות על מוצרים של מילגה. או באתרי קופונים אחרים. היתרון שלה הוא שאפשר להוריד את הכיסוי ולכבס (יש עוד כיסוי פנימי). אל תנסי לרוקן כרית הנקה עם כיסוי אחד...

מילד שלישי.

עלי מאוד הקל ומקל

במיוחד בהנקה במיטה בישיבה

לי יש כריתי

ניתן להוריד בד עליון ולכבס

היתה לי להנקה היום כבר להאכלה עם בקבוק בלילה להניח על זה את הילד כדי שלא אחזיק אותו מהפחד שיפול לי מהידיים

במחסן....(מאז כמה חודשים אחרי הלידה, כשהבנתי שיותר נוח להניק בישיבה על הספה. היא הייתה נוחה אבל קצת צפופה ומסתדרת בלי).

 

שווה לדעתי לנסות לפחות, אבל לא להנעל על זה כי אולי יהיה יותר טוב בלי.

טוב בעיקר להתחלה כשעדיין מבססים את ההנקה והתינוק קטן (ובהתחלה נרדמתי הרבה יותר איתה בידיים....).

ואני מכורה

ממש נח לי איתה, היא ומילגה מאד דומות ומומלצות מאד.

 

זה נח גם בהריון שצריך המון כריות כדי לישון

אני ישנה עם כרית הנקה כבר כמה שנים וזה ממש נוח. (עשיתי ניתוח קיצור קיבה)

עכשו אני שבוע 26 ובעלי קנה לי של מלגה..שיקבל קצת צורה וירד הנפח.
ממליצה לקנות בחום

קיבלתי מתנה אחרי הלידה הראשונה, ועכשיו בהריון אני ישנה איתה כל הזמן!

 

ניסיתי להשתמש וזה ממש לא נח!!

התינוק גם ככה כזה פיצי.. הכי כיף ביידים, הכי הרבה מרימים רגל קצת..

זה נשמע לי שסתם מתרגלים למשהו מסורבל ואז אם אין, הרבה יותר קשה..

וחוצמזה, אתן באמת באמצע הלילה מתחילות לסדר כרית??

התינוק עלי בידיים. צודקת, הכי כיף! ואצלי היו ממש פיציים...בין 2-2.5 קילו

אבל הידיים נתמכות בכרית

אני עוטפת עצמי עם הכרית, אז יש תמיכה גם לגב וגם לידיים

 

לי אישית היא קצת גדולה כי אני קטנה...

אולי יש בזה כמה גדלים? אם את קונה תבדקי לפני.

אני קיבלתי מתנה.

בכל אופן- מעולה. בלילה- שולפת אותה מהרצפה למיטה ואחחחחחח איזה כיף להניק בכיף...

מאחלת לך גם 

שיהיה בשמחה בקלות ובבריאות!

בע"ה שתחזרי לכוחותיך בקרוב,

מוזמנת להתבכיין כאן כאוות נפשך!

שבוע 8 אותן תחושות...
הייתי בטוחה שזה כבר לא יגיע יותר...

מילא העייפות.. אבל הבחילות...

 

שיעבור מהר בע"ה

תתבכייני חופשי

מאחלת לך בע״ה המשך הריון קל,ארוך,עגול,בריא ומשעמם..ושבסופו תצאו בידיים מלאות !

מאחלת לך הריון קל, ובסופו לידה קלה ומהירה

ובעיקר הרבה בריאות ובידיים מלאות

וכמובן 

אם בטווח של שבועיים-אז וולקאם, ההתחלה קשה מאוד, נושכים שפתיים חזק חזק וזה עובר ומשתפר בע"ה.

שורף לי קצת אחרי כל הנקה לדקות ארוכות.. אז את אומרת שתקין? בא לי לבכות

אם אין לך חום אז כנראה זה לא דלקת.. אין ההתחלה זוועה.. כואב תמיד ובהנקה זה רק לבכות. אבל עכשיו אמור להתחיל שיפור, ואחרי חודש אמור לעבור לגמרי כי המקום מתרפא ומסתגל..
תעקבי שאין חום.. אולי כדאי לבדוק לשון קשורה.

מניסיון- לבדוק ולא להזניח!!
זה לא משתפר לבד...

ואם אכן כך - אסור להזניח!

בשביל לבדוק עוד לפני רופא - 

קודם כל - האזור האדום גם קשה? הכאב מקרין לכיוון היד?

כנסי לאמבטיה חמה, תשכבי לך בנחת, ואחרי שאת רגועה תנסי לעסות את המקום האדום, ולהוציא חלב ביד מהכיוון שלו. אולי אפילו תראי במים מן ספגטים כאלו לבנים שנמסים מייד, זה החלב שהתקשה שם וגרם לדלקת.

אם אחרי אמבטיה כזאת את רואה שיפור - מעולה.

אם לא - דבר ראשון טלפון ליועצת הנקה, היא כבר תפנה אותך.

בעצם את יכולה להתקשר כבר עכשיו... אני לא יועצת הנקה, רק אומרת מה הציל אותי אישית...

וב"ה לא מקרין על היד או משהו כזה...

יכול להיות שזו סתם רגישות? מישהי נתקלה בקשיים כאלה בהתחלה??

מניסיון מר וכואב-
צינוריות סתומות הגיעו אצלי לדלקות שעברו רק עם אנטיביוטיקה לוריד.
הנקה אמנם כואבת בהתחלה אבל די מהר זה אמור להסתדר. אם לא- בכל מקרה כדאי לראות יועצת הנקה... אז מה יש להפסיד?
האדמומיות בפטמה או בשד עצמו? אם זה בשד עצמו ולא בפטמה כמה שאני יודעת זה די סימן של דלקת.
רפואה שלמה בכל אופן- מה שזה לא יהיה!
ואני באמת ממליצה להשקיע ביועצת הנקה טובה, בייחוד בלידה ראשונה. אם הייתי עושה את זה אז זה היה חוסך לי הרבה סבל...

ממליצה לך להתייעץ עם יועצת הנקה

ו/או לעשות חיפוש בפורום של ד"ר מירה ליבבוביץ: כאן (היא לא עונה כעת, אך סביר להניח שתמצאי שם שאלה זהה או כמעט זהה לשלך, עם התשובה שלה).

אם זה אכן סתימה - זה שלב אחד לפני שזה הופך לדלקת, עם חום, שיכול להפוך לבלאגן גדול...

אז מומלץ מאוד לעשות כל מאמץ כדי לטפל בזה.

 

כשלי היה סתימה (כשהיה בן שנה בערך, לא בשלב שלך) המליצו לי:

א.להניק בתנוחות שונות - רגילה ופוטבול (אבל זה היה עם תינוק גדול יותר... לא יודעת אם את יכולה להניק כך כרגע) 

ב. לשים קומפרסים חמים ממוקדים על המקום הכואב והאדום, ולעסות אותו.

ג. לקחת ויטמין C

 

 

בהצלחה!!

אבל מומחית תדע להבחין בין סתימה לפטריה וכו'.

אצל הקודמת היתה לי דלקת- יש אדמומיות  וכאב מאוד חד לא רק בהנקה, החום עולה, ואין תחושה של גודש או משהו בסגנון... הייתי אצל רופאה ונתנה לי אנטיביוטיקה. עזר תוך יום.

 

אם זה לא דלקת ויש אדמומיות איפה שהתינוק ינק וגם אצלו בפה יש אדמומיות אז זו כנראה פטריה. לפטרייה יש תרופה שגם האמא וגם הבייבי אמורים לקחת.

 

רופאת ילדים אמרה לי שלשון לבנה של התינוק יכולה להיות סתם מההנקה ואפשר להוריד את זה- לשים מעט (פחות מכפית) סודה לשתייה על כוס מים ועם חיתול להעביר על הלשון של הילד. 

אם הלבן לא יורד אולי זה סימן לפטרייה.

 

בכל אופן, אל תזניחי, זה יכול להתפתח לא טוב.. לכי ליועצת הנקה/ רופאת נשים בהקדם.

 

בהצלחה.

מהרי וקני משחת לנולין, יש בשפורפרת סגולה של לנסינו

מרחי אחרי ולפני כל הנקה.

 

ותבדקי את הפה של הבייבי אם אין לו נגעים לבנים: בלשון, בחיך, בצידי הלחיים, בפנוכו של השפתיים למעלה ולמטה.

 

אפילו האחיות בטיפת חלב יודעות בד"כ לעזור, תרגישי טוב

מצטרפת להמלצה לדבר עם יועצת הנקה מוסמכת.
עד אז נסי להניק בתנוחות שונות לשחרר סתימה אם יש, תעדי עיסוי לשד להקלה.

תרגישי טוב, ומזל טוב.

אם זה לא מוכר לך עדין ולא מפסיק - הייתי הולכת להיבדק בלי לחכות.

עוד שעה בערך בעלי חוזר מהעבודה.

אפשר לחכות עד אז?

ומה לקחת איתי? ממש לא יודעת..

 

תודה רבה!

התכווציות, שילשולים..

 

יש לך גם בחילות?

 

בשבוע כזה עדיף ללכת להיבדק..

 

טרם או מיון יולדות.. 

זה מקצר את הדימום של המחזור, אולי יעזור גם במקרה של אחרי הפלה.

 

בהצלחה ומאחלת לך הריון חדש, קל ותינוק בריא

ממש לא משו שאפשר לשאול עליו.

ואמן.

תודה מתוקה

אם את ממש רוצה אולי תלכי לבודקת...

אני ממליצה ללכת לרופא ואולי הוא יפנה אותך לאולטרסאונד לבדוק אם לא נשאר מההריון ברחם.

אז תבדקי עם רב.

אולי הוא יפנה אותך לבודקת.. לא ממליצה ללכת עכשיו, המקום קצת רגיש....

אבל לרב יש מספיק שיטות ובדיקות כדי לעזור בתהליך הטהרה, מניסיון.

 

פשוט לשאול.
הוא ינחה.

 

כמובן שמסטיק תימני עוזר, שתיית לימונים וכו'

 

בהצלחה

זה קורה הרבה פעמים.צריך המון סבלנות.

הסיכוי לפצע קלוש מאוד, אם בא לך ללכת לבודקת תלכי אבל זה לא סיטואציה הכי נעימה שבעולם...

לשאול רב, אפשר אם זה לא אדום....

בהצלחה, בעז"ה בטבילה תכנסי להריון, גם זה מנסיון ולא של פעם אחת...

אפילו לא נאסרנו באמצע (לא ראיתי דם).

לכן לקח לי שלושה חודשים להבין שאני בהריון..

הכל יכול להיות: סדיר לגמרי מיידי, כמה חודשים ואז סדיר, מחזורים עם מרווחים גדולים יותר וכו'...

ששה שבועות אחרי שהפסקתי להניק.
ובמקווה הראשון נכנסתי להריון.

אני בשלושת ההריונות הראשונים הייתי אצל רופאות,

ולא נהנתי, מהתורים, מהיחס, אי אפשר היה לשאול שאלות סתם,

הן תקתקו עיניינים לפי הספר ודי

בין ההריון השלישי לרביעי דיברתי עם שכנה (חסידת גור!!)

והיא ספרה לי שהיא הולכת לרופא גבר 

כמובן שפתחתי עליה זוג עיניים

אבל היא שכנעה אותי לנסות

ואני לא מתחרטת לרגע

אני בתחילת הריון שישי

עברנו דירה, ואני ממשיכה לנסוע לרופא ההוא

נעים, מתחשב, צנוע, נותן לך הרגשה שאת המטופלת היחידה שלו

ויש לו את כל הזמן שבעולם

ד"ר דביר  גור מקבל בב"ב ובראשון לציון

מנהל מרפאה להריון בסיכון גבוה 

ועובד בתל השומר

בס"ד

 

היא חסידת גור ושם משפחתו של הרופא זה גור

 

[הייתי חייבת]

 

 

בקשר לשאלה - אני הולכת עכשיו לרופא והוא בסדר גמור. (הולכת בד"כ עם בעלי כי בכל זאת זה יותר נעים..) כשהיינו בטיפולים הייתי אצל רופאה (היא פשוט לא עושה מעקבי הריון) והיא גם היתה מעולה. לכן לדעתי זה די תלוי באדם עצמו.. וברור שאעדיף גם שתהיה רופאה וגם תהיה נחמדה.. (בתחילת ההריון לדוג' הייתי אצל רופאה אבל לא היה לי טוב..)

וככה גם קיבלתי הדרכה - ללכת לרופא/ה לפי המומחיות שלו  וההתאמה שלך אליו/ה, ולא לפי המין שלו/ה.

זה רק עניין של תחושה ואין מניעה הלכתית ללכת לרופא גבר (מידיעתי הצנועה, אף פעם לא שמעתי רב שפוסק אחרת)

לכי למי שהכי מומחה והכי מתאים לך.

(ורק ד"א בנושא הזה - אני פעם הייתי ממש ממש חרדה על העניין. למדתי לשחרר ולהתעלם מזה שחופרים בי... ולא משנה מי. בעיה שלהם שהם בחרו תמקצוע הזה ברור שאני לא אלך לרופא שהוא שכן שלי! אבל יאלה, זה המקצוע, זה הצורך ואלה החיים. אם הוא יכול להציל חיים של עובר שלי או שלי - אני לא אתפשר ולא אכפת לי מה הוא יבדוק ומה לא. הצניעות כהלכה וכמידת נפש היא בתוכנו וזה מקסים, אבל צריך לדעתי ללמוד לעשות את ההפרדה)

למיטב ידיעתי לפי הרב עובדיה חייבים רופאת נשים אלא אם כן מדובר בפיקוח נפש כמובן.

מכירה עוד רבנים שפוסקים כך- אך כמובן שיש על מי לסמוך לשני הצדדים.

ולפי הבנתי לא מדובר רק על רופא נשים, גם שאר הרופאים, יש העדפה הלכתית שזו תהיה רופאה.

מעולם לא ראה אותי רופא נשים גבר.

(חוץ מאולטרסאונד בטני וכיו"ב..)

גם לא בלידות (כשהגיע פעם אחת רופא ורצה לבדוק פתיחה התנצלתי ושאלתי בעדינות אם יש רופאה, הוא אמר שהיא תגיע אחר כך, אז שאלתי אם אפשר לחכות לה, לשמחתי הוא הסכים ואפילו לא התעצבן ).

 

יש לי רופאה מעולה בקופה,

ואני פשוט לא יכולה לדמיין מצב שבו גבר יהיה הרופא נשים שלי.

 

כשהייתי צריכה נסעתי גם שעה ויותר לרופאה פרטית- בד"כ הרבה פחות מסובך להשיג תורים.

 

זה מרגיש לי ממש מזעזע שגבר יבדוק אותי..

פעם במיון היתי צריכה בדיקה והיה רופא..והתעקשתי וקראו לרופאה ממחלקת נשים..
היא קצת התעצבנה..אבל לא היה אכפת לי.

בהתחלה היתה לי רופאה- אבל לא היתי מרוצה אצלה.
אז עברתי לרופא ממש נחמד וטוב-
בינתים זה לא מפריע לי כי אין צורך בבדיקה פנימית.
אם יהיה- אז אלך אליה.

רופאה ממש לא נחמדה ועברתי לרופא מדהים שאני לא מוותרת אדם אנושי אכפתי מקבל את דעותי מבחינת איזה בדיקות לעשות ולא.

בטוחה שיש רופאות נפלאות!!! אבל לצערי עוד לא פגשתי אותן.

הרופאות שאני פגשתי היו בטוחות שהן יודעות בדיוק ! מה שאני מרגישה (הן עברו הריונות)

מה אני צריכה לעשות וכו' וכמובן הן יודעות ה-כ-ל

רופאה אחת הגדילה לומר לי : " את פשוט לא מתאמצת מספיק! את בהחלט יכולה לעבוד, הריון זה לא מחלה"

זה היה בהריון אחרי 10 שנים!

עם צירים מחודש חמישי

ברור שרציתי לשמור עליו

אבל באמת בטוחה שזה תלוי אישיות

משמעותי לתחושה האישית שלי, וגם הלכתית זה עדיף (ואל תתנפלו עלי מה ההלכה, כל רב והפסיקה שלו, זה מה שאמרו לנו)
ובשביל זה אני מוכנה לוותר, שהרופאה אולי תהיה פחות נחמדה מהרופא. לא יצא לי ליסוע רחוק יוצר בשביל זה. וב״ה שעכשיו מצאתי רופאה כלבבי
אבל הרבה פעמים אין ברירה, למשל בבית חולים, או כשצריך רופא תורן למקרים דחופים, ואז ממילא נבדקים ע״י רופא..

היה מזעזע בלשון המעטה ...חוסר רגישות מוחלט עזבתי אותה בשבוע 15 להריון אחרי שיצאתי ממנה בוכה... בכל אופן יש לי עכשיו רופא מדהים וכל כך רגיש שבאמת נדיר למצוא כאלה..מהרופאים של פעם שאכפת להם באמת, תענוג...

כשגילינו על ההריון ( הראשון) ממש התעקשתי על רופאה!
וגם בעלי חשב שכדאי שזאת תהיה אישה.
כמובן, כמעט ולא היו תורים והיה צריך לחכות המון זמן..וכו׳...
[אבל אז לצערי התחילו כאבים ודימומים , ושבועות שלמים של ריצות לקו״ח.. ובדיקות ופשוט נכנסנו לכל רופא שהיה פנוי באותו הרגע.
וגם הייתי ככ לחוצה ומפוחדת שהעיקר שהכל יהיה בסדר. ( בין התורים הדחופים -היו הרבה- היו גם רופאות נשים. אבל הרובם היו גברים. אם כי באותו הרגע, כאב לי ופחדתי מעוד מליון דברים. כך שניסיתי להדחיק את עניין הרופא-גבר.
[רק אציין שרובם, נשים וגברים היו מאוד נחמדים]

בהריון הנוכחי ( ב״ה) גם היו הרבה חששות בהתחלה. גם הגעתי כל כמה ימים לקופ״ח . וראיתי מספר רופאים שונים.. עד שהמצב התייצב.
-אני כרגע כבר מספר פגישות מעקב אצל רופא-גבר. והוא נחמד מאוד!!
( אולטרהסאונד- אצל הטכנאית)
כך שעוד לא היה צורך בבדיקה.
אבל אני עוד לא יודעת איך אנהג אם יעלה צורך כזה.
מקווה שעזרתי.
בשורות טובות!

פשוט כי יותר נוח לי ליד אשה,  אני מרגישה שזה יותר "צנוע"

 

ושוב, דיברתי מתחושות שלי, לא חייבים להסכים

אני לא אעשה השתדלות מיוחדת כדי להיות אצל רופאה. זה אומנם לא כיף שאני צריכה להיחשף מול גבר אבל בסופו של דבר זה המקצוע שלו, ואני יודעת שאני לא מעניינת אותו יותר מדי...

סתאאאם

 

פורים בא פורים בא ואיתו שמחה רבה..

 

שבוע טוב

בעלי טוען שיכול להיות שיש להם איזה בעיה..

גיניקולוגיה זה אחד התחומים הכי רווחים ברפואה (לא זוכרת מה הראשון ברשיהמ אבל זה השני)

 

מי מוכנה להתחתן עם גניקולוג...

מצחיקות כולכן..
אני אישית חושבת שזה אחד התחומים המדהימים ברפואה. תחשבו על כך שהם מתעסקים בלהביא חיים לעולם. אני זוכרת את הרכות של הרופא שלי כשהיה רואה את העובר באולטרה סאונד. ממש היה הופך לבן אדם אחר. ..

מכירה גבר שנשוי ל-סקסולוגית. לא מצליחה להבין איך הוא מסוגל!

מה ההבדל  הענק בין להיות נשוי לסקסולוג לבין להיות נשוי ליועץ נישואין דתי שמתמחה בזה\ מדריך חתנים וכו'

מישהי שיודעת בצורה מושלמת איך אמור הכל להראות ומה השיטות הטובות - ואתה אמור לספק אותה חוץ לתאוריות. דווקא לסקסולוג זה טוב להיות נשוי הוא יודע לעזור גם לאשתו.

הם בסדר גמור ב"ה וטוב שיש אותם!

והוא לא עשה לי בחיים בדיקה וגינאלית ככה שלא ממש הפריע לי,
בהריון השני וחצי מהשלישי הייתה לי אישה שממש לא הייתה נעימה, ורק אחרי לידות עשתה בדיקה וגינאלית. ברביעי חזרתי לרופא, שוב בלי בדיקות פנימיות. אני אישית מעדיפה רופא/ה נעים.

גם מבחינה הלכתית - אני יודעת שצריך להשתדל מאוד שכך יהיה,

וגם מבחינה אישית - לא מוסגלת לחשוב על רופא.

היו לי סיפורים עם זה, כמובן - בהיריון אחד הגעתי לחדר לידה בחשש לירידה בתנועות, והיה רופא באולטראסאונד. התעקשתי על רופאה, הם קצת כעסו, אבל בסוף הביאו לי רופאה. (המסקנה של בעלי: צריך להתעקש והם כבר יעשו לפי מה שאנחנו רוצים).

הייתה פעם שהלכתי לטרם בהיריון, בגלל חולשה קשה, והיה רק רופא. דווקא עדיון ומתחשב, אבל בכל זאת לא היה לי נעים.

פעם אחרת הייתי צריכה ברזל דרך הווריד - הלכנו למיון יום, והיה רופא שהכניס את המחט (לכף היד - ובכל זאת העדפתי שלא). שאלתי אם האחות יכולה להכניס לי, ושלחתי מבט לבעלי - סיכמנו קודם לכן שאם יש רופא גבר, הוא מבקש אם יש רופאה - והרופא התעצבן כל-כך, ואמר משהו על "הדתיים האלה" - נשמע שהיה בטוח שהגברים הדתיים לא מרשים לגבר זר לגעת בנשותיהם... זה היה לא נעים בכלל, וכמובן שלא העזנו לבקש שוב. אמנם סלחתי לו, אבל עד היום אני קצת כועסת עליו...

וכמובן - הלידה האחרונה, שהייתה בניתוח חירום, רק העצימה לי את הרתיעה, כי לצערי היו רופאים ועוד גברים בחדר הניתוח, מלבד הרופאה שלי והמיילדות.

הכי חשוב לי היחס. בינתיים רופאים היו תמיד יותר נחמדים.

אגב יש מקומות בחו״ל שיש רק רופאות נשים ואין רופאים.
ובבית היולדות כל הצוות נשים חוץ מבודדים שהם גברים בעיקר מרדימים.

מבחינתי כל עוד לא מדוב בבדיקה ואגינלית.

לרופאי נשים במרבית המקרים ידיים הרבה יותר עדינות מרופאות הנשים. זה המצב מהניסיון שלי.

לא מרגישה שיש בזה חוסר צניעות מיוחד - זו העבודה שלו.

ובכל זאת - זה אכן מטריד את בעלי כי מטעמים שבייחוד - אני לא הולכת לרופא לבד.

דתי אנושי ושומר מרחק - אדיב אבל לא מידי נחמד

ותמיד הוא שואל לפני שעושה בדיקה חיצנית\פנימית אם אני מוכנה

כבר אמרה לי משיהי שעברה אצלו מעקב של 5 הריונות והוא בחיים לא נגע בה

גם לא אחרי לידה

בעלי קצת עשה פרצופים אבל הספיקה לי הרופאה הקודמת. 

מה לעשות שרופא מרגיש לי יותר מקצועי מרופאה

(אויל כי הם יורת בטוחים בעצמם... לא יודעת)

ישר על ההתחלה. אבל ברור שאם היתה לי בעיה היתי עוברת....

 

ורופאים בדקו אותי המון, במוקד ובבית חולים ואת האמת, לא חשבתי על כלום חוץ מעל הבעיות שלי

נשוי, ומה אשתו חושבת על המקצוע שלו?

אין מה לומר שזה מקצוע מיוחד

זאת שליחות לעזור לאנשים, וזה לא משנה אם זה בן או בת.

וסיבות ללכת דווקא לתחום- נניח רצון להציל חיים, אבל להתעסק במשהו אופטימי? זה ממש לא מעיד על בעיה. אולי בעיה של מי שחושב כך ואלה התחושות שלו.

וזו עבודה מצילת חיים אז מן הסתם היא גאה בו...הרופאים לא רואים את זה כמו שאת חושבת שגברים רגילים היו רואים את זה...

אבל אני ממש אוהבת אותו.

 

הוא גם לא כזה יקר.. 

אשמח להמלצות או להפך..

לא מתכננת לקנות לפני הלידה..פשוט ראיתי אותו ומעניין אותי אם הוא טוב ונוח או לא כ'כ..

והוא ממש נח, הוא טוב מגיל לידה ומתאים לקשירה קדמית ואחורית.

הקשירה שלו ממש בסדר ואפילו לקשור עח על הגב אני כבר עושה בשניות גם אם אני לבד.
זה מתאים עד גיל 4 ובאמת יוצא לנו לפעמים לסחוב ככה את הילדון ( בן 2.5 ) והוא משוגע על זה

נהנית ממנו מאוד, אבל בחודשים הראשונים מעדיפה את המ סארי. רק הוא מרגיע לי אותם בהתחלה.
מומלץ להתקשר לטליה עצמה, לפעמים ישלה עם דפק טים ממש שוליים במחיר זול (לשלי למשל יש פאשלה רק בתווית).

יש שם מבחר, עם רשימת יתרונות, חסרונות, מחירים וכו'.

אבל קחי בחשבון שיש שם רק מנשאים ישראליים. שזה טוב, כמובן, אבל יש עוד סוגים.

לנו יש ארגו וזה פשוט נהדר. נראה לי שיאמו זה מעין ארגו ישראלי..

אבל אני אישית מרוצה מאוד, הגברת שלי על הגב כבר תשעה חודשים בערך (היא בת שנה וארבעה חודשים), ןלפני כן היא היתה על הבטו, מקדימה.

 

רק נקודה- לדעתי מנשא זה דבר ששוה להשקיע בו אם את מתכננת להשתמש בו הרבה. כי מנשא טוב מחלק את משקל הילד כך שהנשיאה לא גורמת לכאבי גב ושאר ענינים.

שמחזיק את התינוק יותר טוב.

כי ככה זה מתאים למי שכבר מחזיק ראש טוב.

נסי להמנע מ:

 

קטניות : חומוס, שעועית לבנה, אפונה,

 

וכרוב , קולרבי ,צנון, ובצל מטוגן!!

 

טיפים להקלה :

 

לשתות הרבה מים או:

תה קימל

תה קמומיל

תה שומר

 

וירקות והרבה

וכן פירות יבשים כמו: תמרים או שזיפים

 

הצלחה ורפואה שלימה!!

בדר"כ עובר אחרי השליש הראשון

איך היא קובעת שאם כואב לי סימן שהחלב בסכנה

ושזו לא בעיה בלשון עוד לפני שהיא ראתה את הקטן?!

 

מישהי מבינה את ההגיון בזה שהוא עולה במשקל ונינוח=חלב בסכנה, רק כי כואב?!

אולי לזה היא התכוונה שיהיה לך קשה להניק ככה והחלב בסכנב

אז כנראה שהוא תופס טוב, והבעיה בלשון שמכאיבה לי לא??

אני פשוט חוששת שמלבד הניתוק של הלשון אני אצטרך לגשת ליועצת הנקה,אבל לא נשמע לי הגיוני מה שהיא אמרה......

מפצעים שנוצרים עקב ההנקה שיונק התינוק!!

 

כדאי לשפוך על זה מידי פעם חלב אם זה מרפא פלאים !

 

ואם רק אחר כך זה לא עובר אז לשים משחה !!

 

ולדעתי אין קשר לתינוק!!  לגבי ניתוק לשון אם הבנתי נכון לך צריך לעשות?

 

אם כן אולי לזה התכוונה כי כל ניתוחון לא משנה אם זה מסובך או לא החלב הולך!!

 

פשוט אין יותר חלב ואולי לזה היתה כוונתה!!

 

 

עד גיל 3 חודשים יכול להיות מצב שהתינוק עולה במשקל תקין

בגלל שהגוף מיצר המון חלב ועדיין לא התאזן

לאחר שלושה חודשים היצור מתאים את עצמו למציצה של התינוק

אם הוא לא אוחז טוב תהיה ירידה דרסטית בחלב

זו הסיבה שלפעמים נשים אומרות "נגמר לי החלב"

ולכן חשוב לבדוק אחיזה, במיוחד אם זה כואב לך

וכמה שיותר מהר

אם מדובר בלשון קשורה, לא כדאי להתמהמה

מגיל מסוים ניתן לנתק רק בהרדמה

אני כותבת מניסיוני האישי.

הגוף מייצר המון בהתחלה, אחרי שבוע ]לוס הוא יחסית מתאזן.

עובדה שיש בגיל חודש קפיצת גדילה,כי אז הגוף כבר לא מייצר כמויות....

גם קפיצת גדילה זה לא בדיוק מונח מדוייק...

מדי פעם התינוק רוצה לינוק מסביב לשעון

לא תמיד הסיבה היא "קפיצת גדילה" כמו שנהוג לכנות אותה

את מוזמנת לשאול יועצת הנקה מעודכנת.

בגדים להחלפה
טיטולים
מגבונים
משחה לטוסיק
אקמול
טישו
כמה שקלים
חיתול בד

טיטולים

מגבונים

משחה

בקבוקים

אבקה

בגדים

כובע

סינורים

חיתולי בד

מוצצים

צעצועים

משטח החתלה.

3 טיטולים

מגבונים

חיתול בד

משחת החתלה

אלכוג'ל.

נובימול

מדחום

מחלק מנות

2 בקבוקים.

מוצץ ספייר.

3 משחקים קטנים

 

שקיות לטיטולים משומשים, עד לפח הקרוב...

טיטולים, מגבונים, משטח החתלה, בגדים להחלפה תחתוניים ועליונים, מוצץ, משחה לטוסיק, חיתול וכובע.

משטח החתלה

סט בגדים להחלפה בהתאם למזג האוויר

משחה

סינר הנקה

בקבוק עם מים רתוחים+ אוכל למקרה הצורך

חיתול בד

כמה טיטולים

מגבונים

משחקים

נובימול (אם יוצאים ליותר מסיבוב קצר)

2 מוצצים נוספים

ובאמת תנוחי ותשמרי על עצמיך ועל העובר הקטן.
זה תקופה שתעבור ותזכו באוצר חדש..
תנוחי ואל תשתגעי עם צהרים, שבתות, נקיון וכו..

עדיף באמת כמה שפחות להרים את הקטנה שבבית ולא להתאמץ יותר מידי!!

 

עקב ההרמה של הקטנה וגם משאות כבדים אולי הם הסיבה העיקרית לדימומים??

 

טיפים:

 

 - נסי לשאת את הקטנה כשאין כל ברירה אחרת (כמו: עגלה או לול נייד בבית) על מנשא אבל בגב לא על הבטן!!

 

 - לעשות קניות מינימום וכל זאת לשאת בעגלת קניות (על גלגלים).

 

מאד מקל ומאד משמעותי כשאי אפשר לשאת משאות כבדים!!

 

 - לנוח הרבה!!

 

 - לקפל כביסה בישיבה לעשות את המינימום ההכרחי בבית! ולא לנקות רצפה !!(לא נורא עד לב השמים שהרצפה לא

 

שטופה!!)

 

 - ניתן רק לטאטות יסודי! וזה מה שחשוב!!

 

 - כלים לנקות גם בישיבה עם כרית גבוהה ליד הכיור !!

בכולופן אשתף שזה מאוד קשה נפשית שאסור לעשות שום דבר. מה שהחזיק אותי כל הזמן זה שאמרתי לעצמי- את תפקיד ה"רחם" רק אני יכולה לעשות עכשיו ובזה אני צריכה להתמקד. כלים,כביסות וכ' יכולה גם מנקה לעשות או בעל או חברות שרוצות לעזור. לטפל בילדים הנוספים- זה קשה מאד לא להרים אבל אמרתי לעצמי אני יכולה להעניק להם יחס גם בשכיבה, לספר, ללטף, להזמין לידי למיטה, ואת הדברים הטכניים הייתי צריכה שכל יום אחה"צ יהיה איתי משהו מהמשפחה (סבתא, אחות, וכ' ) או בעלי. זה לא קל. היה לי מאד קשה גם הקטע של יחסי אישות שהיו לי חסרים מאד. כדאי להתמקד הרבה בעובר, ולשיר לו ולדבר אליו להבין איך את כבר דואגת לו מעכשיו.

המון הצלחה!!!!!!!

נשמעות קלות אבל ברור שלא-

ראשית מלא תפילות ואמונה- זה מחזק מאוד! וכל יום בבוקר ובלילה לזכור להגיד תודה לה' על הבעל על הילד ועל ההריון שנתן . 

מעבר לכך- זה זמן טוב לפיתוח תחביבים ביתיים- בעלי בזמנו קנה לי מכונת תפירה יד שנייה והכנתי מלא דברים לעצמי ולתינוק. 

ועצה אחרונה- להשתדל להרגיע לחצים זה עוזר!

 

ואני כן קיבלתי אישור לצאת לבית הכנסת בשבת וזה היה ממש מחיה!

לא הייתי בשמירה,

אבל חודש תשיעי עם תינוקת בבית שגילתה שהיא יכולה לרוץ ולטפס גרם לי לכמה המצאות:

*תחדשי את מלאי הספרים/ או מחברות או מהספריה או מחנות טובה וזולה. (זה גם יכין אותה טוב לזמני ההנקות שיגיעו בעז"ה..!)

*חילקתי את הבית לכמה פינות (כמו בגן..) פה מציירים, פה מספרים סיפור, בקצה של החדר סתם שמתי לה שמיכה עם ארגז ושם משחקים בבובות (עוזר להפיג את שיעמום אחרה"צ של החורף).

*במקום לאפות-תלמדי מתכונים ותכתבי לך ביומן מלא תוכניות ודברים שבא לך לעשות בבית אחרי הלידה.. (זה קצת עוזר לתחושת הבטטה המתמשכת וכשאת רואה את הבית הולך ומתאבק והיית כ"כ רוצה לעשות המון גברים..)

 

מקווה שעזרתי,

הריון קל וטוב חמודה.

הסוף מגיע ואז את אומרת לעצמך-"למה לא נחתי מספיק והתפנקתי שיכולתי?..."

הייתי בסוף שליש שני, הריון ראשון- אך זה היה סיוט. שכבתי בבית ובבי"ח עם צירים במשך 3 חודשים עד שילדתי (כמובן עם כל ההגבלות הנלוות). מה שהכי היה לי קשה זה הפחד של האם זה יסתיים בטוב או לא. כל הזמן הזכרתי לעצמי שב"ה גם הפחד הכי גדול כאן הוא למטרה חיובית (ילד- ובמקרה שלי- ילדים) ולא חלילה שאני חולה במחלה איומה.

דרכים להתמודד עם הקןשי הנפשי אשמח.

ההמלצות להלן עזרו לנשים במצב דומה וחמור משלך להתחזק לגמרי -

א. להימנע מכל מוצר המכיל קפאין: קפה (גם ב"נטול קפאין") יש 2% קפאין, תה רגיל, תה ירוק (כל תה שאינו מציין במפורש שאין בו קפאין), קולה, משקאות אנרגיה, קקאו, שוקולד, פיצפוץ שוקולד.  ההימנעות חייבת להיות 100% כמו חמץ בפסח.  לפעמים לוקח עד שבועיים לראות שיפור.

ב.  לאכול לפי סוג הדם.  יש "תורה" שלמה לגבי אלו מאכלים מועילים לאיזו סוג דם.  

 

אשמח להוסיף לך מידע באישי.  

 

לגבי הקושי הנפשי - לחזור ולומר (בקול רם, אם תרצי) תודה לריבונו של עולם שאת בריאה, שיש לך בעל אוהב, ילד בריא ושאת בהריון, וגם תודה לעתיד, שידאג לך ולעובר שהלידה תעבור בבטחה ובבריאות איתנה.

 

בהצלחה!

כנראה, כל אחת והטיפים שיעזרו לה...

אני פשוט קראתי תהלים. עזר מאד.

בהצלחה!

נערות/ בנות שירות..
לקרוא ספרים, להתמכר לפורום
או לסדרה..
ולחשוב על העובר שבבטן.
להתחזק באמונה תפילות.. ובע״ה. אנחנו כאן!!

אבל רעיונות שעולים לי:

יש לך תחביבים? אם הם כאלה שאפשר לעשות בשכיבה, או בלי מאמץ, אז זה הזמן בשבילם.

בכלל, אם יש לך דברים שתמיד רצית לעשות ולא היה לך זמן - אם הם לא מסוכנים, את יכולה לעשות אותם עכשיו...

תרגישו טוב!

הייתי במצב דומה בהריון הקודם שלי .

היו לי בעיות בלב ולא יכלתי לתפקד בכלל מהחודש השביעי, רוב הזמן לא הייתי מסוגלת לצאת מהמיטה.

הבאנו מישהי שעזרה לנו - הוציאה את הילדים מהגן , בישלה להם ארוחת ערב  קילחה אותם , כביסות וכו'.

אני הייתי רק אוזן קשבת לילדים .

הבן הבכור שלי היה אז בכיתה א'.

בכל יום כשהוא חזר מבית הספר הוא היה בא אלי למיטה והיינו עושים ביחד ש.ב. כשהקטנים יותר היו מגיעים הם היו באים אלי והיו מספרים לי את כל חוויותיהם מהיום והייתי מקריאה להם סיפורים .

לפני מספר שנים (הבכור שלי בכיתה ו' היום) הבכור בא אלי ואמר לי שהוא זוכר את התקופה הזו בתור התקופה היפה בחייו. הוא אמר שהיה לו כיף שהייתי כולי איתו ולא היו לי עיסוקים נוספים להתעסק איתם.

מיותר לציין שהיו לי נקיפות מצפון נוראיות באותה התקופה שהייתי חולה -  שאני חסרת ערך ולא יכולה לעשות כלום .

אך לאחר ששמעתי את הבן שלי הבנתי שהילדים רואים את זה בצורה שונה לגמרי ולרוב מה שהם צריכים זה לא הצרכים הפיזיים אלא הנפשיים.

וכבר רציתי להכין לקנות תחפושת ולקנות ממתקים להכין משלוחי מנות ואני לא יכולה, אולי רק לקחת מונית לקנות ולחזור וגם זה שבעלי יהיה בבית .. אבל העיקר לשמור על העובר שבבטן תמיד מזכירה לי את זה

לאנונימית את לוקחת את זה נראה יותר בקלות!

 

ויותר אתגרי מאשר להיות עצובה כל הכבוד על העבודה על עצמך!!

תחשבי על דברים שישדרגו לך את המשלוחי מנות או התחפושות, שאפשר לעשות בשכיבה. (לשבת במנוחה גם טוב לך?)

פתקים מושקעים למשלוחי מנות,

אריזות יפות,

אולי איזה סוג של עוגיות מעניינות ומושקעות, שהעבודה בהם היא יותר של עיצוב בישיבה ופחות של לישה, ואז את הבסיס תחפשי מי שיעשה לך, כן, זה מוצדק שמישהי שבאה לעזור, תקדיש חצי שעה לתעסוקה שתהיה לך ליום שלם אח"כ...

 

אפשר לסרוג שמיכה לתינוק

 

אפשר לעשות סקר בין כל החברות ידידות וכו, מתי נח לכל אחת שתבלבלי לה במח, ותתקשרי לקשקש קצת...

 

אפשר להתקשר לדודות זקנות שמשוועות ליחס. הן באמת יודו לך. אם תשאלי אותן שאלות על עברן, או תבקשי מהן עצות על משהו - בכלל...

 

שיעורים באינטרנט

 

לנקות פמוטות בשכיבה

 

לחתוך טישו לשבת

 

לכתוב לעצמך שלט מעל המיטה עם משפט שמחזק אותך. אני עשיתי לעצמי שלטים על כל החדר... לדוגמא:

ה' אוהב אותי כמו שאני!

התפקיד שלי עכשיו זה לגדל את העובר המתוק. זה תפקיד עצום!!

וכו' וכו'.

 

בעיקרון רק להכין שלטים לעצמך זה יכול להיות תעסוקה משמחת ליום שלם.

 

 

בהצלחה רבה רבה....

מנסה לשדר לעצמי חיובי אבל בפועל זה מצב שיכול להיות קצת מדכא...

בגלל זה אני ממשיכה לקרוא פה את התשובות זה עוזר לי...

צריך לזכור שהכי חשוב זה העובר שבתוכך מתוקה!!

 

זה פשוט גאוני הציל אותי אחרי לידה וחסך את הזמן כך שבעלי לא התעכב בסופר ... מגיע מסודר בקרטונים עד המטבח!

אפשר גם קניות בגדים...

לשתות הרבה וקחי אקמול או אופטלגין

לסינוסיטיס אין קשר לאפידורל, אבל זה באמת כאבים קשים ובנוסף לכך, אם לא מטפלים בהם סינוסיטיס יכול להסתבך. לען ממליצה לך בחום לגשת לרופא אף-אוזן-גרון או לכל הפחות לרופא משפחה בהקדם ממש.

 

לגבי מיגרנה - כידוע, בזמן ההריון התקפי מיגרנה נעלמים וחוזרים לאחר הלידה. זה נורמאלי ואין לזה קשר לאפידורל. עליך להמשיך בטיפול נגד מיגרנה שקיבלת לפני הלידה.

 

 אפידורל יכולה לגרום לגאבי ראש, אבל מסוג אחר, לא למיגרנה. זה קורה אם מחט אפידוראלי מחורר מעטפת חוט השידרה, והנוזל הנמצא שם יוצא חוצה. סבירות המקרה 1:100. כפי שאת רואה, אין לזה שום קשר למיגרנה.

תופעת לוואי אחרת של אפידורל זה פגיעה בעצב. אין לזה בכלל שום קשר לכאבי ראש ולכאבים בכלל, זה גורם לנימול או חולשה ברגליים ובמקרים נדירים (1:13000) לחוסר יכולת להשתמש ברגליים לכל החיים.

כפי שאת רואה, לתופעות שאת סובלת מהם כעת אין קשר לאפידורל.

 

אוהבת את הסגנון הזה, אני מקפידה מאוד עם הילדים על תזונה נכונה

ובאמת מאז שאין אצלנו מוצרי חלב אז כמעט אין מחלות חורף

אבל החברות שלי משתגעות כשאני אומרת את זה, העיקר הילדים שלהם חולים ושלי לא ,אז מה מעצבן?

אולי בגלל שהחיים קצת קשים בלי מוצרי חלב

מה ניתן לתת לילד במקום? לאלרגנים כמו לנו לא טוב גם סויה,

אז חלב שקדים?

אפשר לעשות שוקו עם זה? זה טעים?

או שיש לך הצעות למשקה בוקר אחר?

נהנתי בעיקר מהתמונה שלך: יראת שמים, עם ידע! וואו איזה מאמא צדיקע! שנזכה!

לא מצוננים ב"ה, לא משתעלים ב"ה, לא מחלות קור עם חום, ולא סתם וירוסים. אלף פעמים תודה לה'!!!!

 

כך שלא נראה לי שזה קשור לחלב, כי ב"ה הם גם אוכלים לפחות 2 מנות חלב כל יום...

 

אנונימי בגלל חשש עינא בישא...

 

אגב, זה לא אומר שאין אלרגיות או להבדיל רגישות לחלב ומצריו, אבל זה לא נכון לומר שכהנחיה גורפת חלב גורם למחלות ממש לא.

זה מאוד מבלבל ולא כתוב במפורש
אז קחי את זה בחשבון.

יש זריקה כנגד אם זה ממש בלתי נסבל.

בשורות טובות

אפשר לנצל?
אני סובלת מאז הלידה(עם אפידורל) מכאבי ראש מידי פעם.. חשבתי שזה בגלל העייפות והתשישות... ובאמת עזר לי ללכת לישון.
יש דרך לטפל בזה? צריך?

אבל יש מצב שזה גם מהאפידורל
ככה אחות אמרה לי...

אני לקחתי אפידורל, והיו לי כאבי ראש אבל זה לא כאב ראש שאם לוקחים אקמול זה עובר.

 

זה היה כאב ראש שלא יכולתי לשבת אפילו, ורק כששכבתי לא כאב לי הראש.

 

אם הייתי יושבת / עומדת זה ממש היה בלתי נסבל.

 

שחררו אותי אחרי הלידה מהבי"ח, למרות שזה התחיל אז, אבל הרופא שנתן לי את האפידורל, הגיע, בדק,

 

ואמר שזה לא בגלל האפידורל ושלחו אותי הביתה.

 

אבל לא יכולתי בקושי לעשות משהו חוץ מלשכב! זה היה נורא

 

בדיעבד, אני מאוד כועסת על המרדים הזה, כי כשהוא בא לתת לי את האפידורל הייתי עם פתיחה 5,

 

וכבר לא יכולתי לשבת בלי לזוז, רציתי כבר לוותר, אבל הוא התעקש וניסה שוב, ושוב, ושוב לדקור,

 

כשהוא עזב את החדר, הוא אמר: יש חשש שיהיה כאבי ראש אח"כ...

 

האמת, שעדיף להרגיש את הצירים מאשר הכאבי ראש האלה,

 

ולכן בלידה השנייה, המרדים, הגיע לחדר הלידה, ובסוף החלטתי שאני מעדיפה לא לקחת סיכון להרגיש את הכאבי ראש האלה.

 

בכל אופן, מה שעזר לי, היה כדורי "אלגוליזין" כדורים חזקים מאוד, וב"ה זה עבר, ולא הייתי צריכה לעשות זריקה נוספת להעברת הכאב ראש.

 

אגב, השאירו לי את הצינורית כל זמן השהות בבי"ח אחרי הלידה, כי המרדים הודה בכך שיכול להיות שיהיו כאבי ראש כאלה.

 

טוב ב"ה זה מאחורי.

 

מה שחשוב, שתבדקי טוב טוב ממה זה, ואל תוותרי, שיבדקו אותך ותבררי, אל תשאירי את זה ככה.

 

רפואה שלימה!

 

ויהי רצון שתהיינה לידות קלות לפני ואחרי לכל עמ"י!!!

 

אם חשוב לך לדבר איתי, אני מוכנה לפנות אלייך באישי, אבל שלא כולם ידעו מי אני

אני שמחה שזה מאחוריך! נשמע חוויה לא פשוטה בכלל!

יהיה רצון שתזכי ללידת קלות ושמחות ולא תצטרכי בכלל את האפידורל

חלב ומוצריו, אבל כן ל80 אחוז מהאוכולוסיה,

הרבה אנשים שסובלים מנזלות כרוניות, דלקות אוזנים כאבי גרון,

צפצופים באוזניים וכדומה מתעקשים לא להאמין לכך שאם יפסיקו מוצרי חלב זה יעזור,

וממשיכים לסבול,

קודם כל טוב עשית שכתבת באנונימי, כי אני עשיתי לעצמי עין הרע, כי עכשיו כולנו מקוררים!

לגבי מי שכתבה שהיא לא ד"ר, אני מאמינה גדולה ברפואה אלטרנטיבית, תלוי מי ומה,

עשיו גיליתי שיש בכללית שירות מצויין, שהוא מפוקח כל הזמן על ידי רופאה רגילה קונבנציונלית,

כך שאין מקום לטעויות

 

שאף אחת לא תנסה.

הם קורים במיידי - כבר בבית החולים - והטיפול בהם מיידי מעין "סינון" של הדם - שואבים אותו מסננים ומחזירים לגוף - ואחרי הטיפול הם נעלמים.

והם תופעה יחסית נדירה (1 ל-100 נראה לי)

 

כך שלא סביר שמדובר בתופעת הלוואי של כאב ראש שרשומה בכסתח"ים של האפידורל...

כאבי ראש נוראיים שגורמים לחוסר תיפקוד
לקחתי 2 נורופן ולא עזר כלום
הלכתי לישון וקמתי אחרי 3 שעות עם עקבות של כאבי ראש

כן חלומות בלהה, כאילו שאני נופלת מהמיטה וכאלה שלא הבנתי בקומי אם חלמתי או שזה קרה,

אמא שלי תמיד אומרת שזה מהשאריות של האפידורל,

אם הייתי יכולה בלי זה........

וביקשתי משו חזק לכאבי ראש ואמרתי שזה כנראה כתוצאה מההרדמה אז הרוקח אמר לי שזה עלול להיות יותר גרוע ממיגרנה.

כתבת את ההודעה בשמי?
מי שלח אותך ?

גם הבן שלי בן 3שבועות ולא מפסיק לבכות כל הזמן יונק ולא יורד מהידיים. ..

אבל נראה לי שזה רק חולשה וגאווה שלי, שכדאי להתגבר עליה...

בעיקר בתקופה כזאת...

 

כמובן אפשר לסייג, לא לתת את העבודות הכי ג'יפות, אבל דווקא כלים זה עבודה רגילה כזאת, אצל כולם זה אותו דבר, כך שלא נשמע לי נורא...

 

בהצלחה בפעם הבאה...

 

גם לפעמים אפשר לנסות להעריך מי מציעה בשביל הנימוס ומי באמת רוצה ויכולה..

גם אצלנו זה היה ככה בגיל הזה.

בד"כ זה נובע מקפיצת גדילה- מצב שבו הם צריכים יותר מזון אך הגוף של האמא עדיין לא מפיק את הכמות הדרושה. לכן בתקופה הזאת חשוב מאוד להניק כל פעם שהתינוק רוצה, וכן לפעמים זה ממש כל היום, וזה מה שמאותת לגוף להגביר ייצור. זה עניין של יום-יומיים, ולפעמים שלושה. שימו לב שישנם כמה קפיצות גדילה בחודשים הראשונים - אחד מהם מוערך להיות בגיל 3 שבועות, הבא בגיל חודש וחצי, ונראה לי שגם בגיל 3 חודשים. לא זוכרת הלאה...

חשוב מאוד לשתות הרבה ולאכול טוב, וגם לישון עם התינוק כל פעם שהוא קצת נרדם.

מעבר לזה - לנסות מנשא. אצלנו זה ממש הציל, ונתן לי קצת זמן כדי לעשות קצת מעבודות הבית הדחופות. לפעמים הילד לא הכי מסתדר עם המנשא בפעמים הראשונות, אבל לא להתייאש ולהמשיך לנסות ומצוא את התנוחה הנעימה לו במנשא. זה ממש ממש עוזר לתינוקות להיות רגועים יותר - זה מונע אי נוחות של גזים, של גיהוקים (גרבסים) ומעניק להם את הצורך בקרבה ובחום.

יש לך מנשא?

אני אמנם לא הפותחת אבל עזאתן לי חאוד.
הוא כל היום מצץ אותי ולפני שעה סוף סוף נרדם על הבטן.
כנראה באמת קפיצת גדילה.

ואז כל הלילה והיום רק יניקה ובכיות. חשבתי שזה מגאזים ועודף אכילה - כי ככה היה בשבוע שעבר. אבל אחרי יללות נחלשים ורוצים לינוק והיניקה גם מקדמת את הפסולת החוצה...וגם מה שמרגיע זה יניקה.

אז קפיצת גדילה זה מרגיע כי חשבתי שהיא קלטה שהכי טוב בידיים של אמא.

מי מצליחה לישון עם התינוק? יש לי ילדה שמתעוררת כשהתינוקת נרדמת והיא צריכה אותי לפעילות וטיפול אחה"צ ומסרבת לישון בלילה - אז מתי נשאר לי לישון???

בחלומות...

 

בגלל הקרינה...

אני הייתי ממליצה לך לחכות לאחרי הלידה..

עם יש צורך בטיפול שיניים והלידה רחוקה, המתנה עלולה ליצור ממש נזק, ולגרום לכאבים קשים מנשוא...

 

בעיקרון, החל מהשליש השני מותר גם לבצע צילום בצידת הצורך (יש לעדכן את הרופא על כך שאת בהריון)

 

 

שתהיה בריאות שלמה!

 

אני בהריון הייתי צריכה טיפול שיניים אבל הרופא אמר לי שממש לא מומלץ לעשות את הצילום הזה בהריון,

וכדאי שאני אחכה..

(אבל- אולי באמת כדאי להתייעץ עם רופא, כי זה משתנה בין אחת לשניה..)

בעיקרון, בררתי את העניין לצורכי האישי, וכך נאמר לי מרופא השניים ומרופאת הנשים (וגם כאן בפורום...)

בשליש הראשון נמנעים מצילומים, אח"כ אפשר.

יש רופאים שגם לקראת סוף ההריון כבר מחכים לאחרי הלידה...

 

זה כמובן גם תלוי בצורך של הצילום. ובדחיפות שלו...

 

 

והוא  באמת אמר לי את זה בסוף ההריון..

 

ההריון משפיע מאוד על השיניים והחניכיים לכן כדאי להמשיך עם טיפולי שיניים ושיננית.

כמובן שחייבים ליידע את הרופא/שיננית, והם כבר יודעים מה מותר ומה אסור.

צרי איתי קשר בבקשה במסר הפרטי. תודהה

טוענים שהבחילות נעלמות בשבוע 12.

רק שמשום מה לא אצל כולן זה עובד... נגיד אצלי...

1. בסדר גמור

2. בד"כ כן, שבוע 14-16

3. שבוע 16 הוא נגמר אבל לבחילות אין תאריך, יש כאלה שמרגישות הקלה סביב שבוע 16 ויש כאלה שיותר מאוחר

הריון קודם היה לי עד אמצע שישי

הריון עכשיו היה לי קצת בהתחלה ועכשיו זה חזר ברמה מסויימת (שביעי)

וחלק כמו שכתבו פה...אני שייכת לחלק השני

הפניה לבדיקת דם לבקש מרופא משפחה.
בדיקה ביתית קונים בכל בית מרקחת ( בקופה זה הכי זול )

תחזרי לשמח אותנו בבשורה דבר ראשון
צריך ללכת לרופא נשים סביב שבוע 7-8

כשאת השבועות סופרים מהיום הראשון של המחזור האחרון ולא מהטבילה...

בשורות טובות

בע"ה כבר בחודש הקרוב בבריאות ובטוב

בשורות טובות!

בע"ה בקרוב מאוד תיפקדי! גם אני הייתי במצבך ובסוף זה מגיע.. בהצלחה גדולה! הרבה כוחות!