זה שלך והגיע זמנך...ב"ה!

בהצלחה 

בשביל לצאת מבית חולים : מכנס וחולצה  עד שאת יודעת מה הגודל המדוייק

כי אז גם אם זה קצת גדול\קטן  זה לא נורא מה שאין כן באוברול שהוא לא עולה\הרגליות ארוכות מידי

אנחנו עקרונית קנינו הכול אחרי ואת הבגד נראה לי ההורים \בעלי קנו בשביל להוציא אותו

שמחה בשמחתך מאד!!

אך דרך אגב: יש הרבה הנוהגים לקנות את כל הדברים הנחוצים לתינוק רק אחרי הלידה!!

זאת סגולה שתצאי בידיים מלאות והכל יהיה תקין עד לרגע הנכסף שתושיטי ידך לתינוק הקטן/תינוקת קטנה!!

מאחלת לך לידה קלה קלה ושתצאי בידיים מלאות !!!

אני יודעת שבעין כרם יש קניון.

מישהי יודעת אם יש משהו בשערי צדק?

אגב, אנחנו קנינו הכל לפני הלידה מתוך הבנה שיהיה קשה להתארגן אח"כ

ומתוך אמונה ובטחון בקב"ה שבע"ה יעבור בשלום.

הכל: מיטה, שידה, אמבטיה, עגלה ,כסא לרכב(כל אלו נשארו בחנות עד אחרי הלידה כמובן)

ביגוד בסיסי, חיתולים,טיטולים, מוצצים, שמיכה וכד'.

באמת שאני לא יודעת איך היינו עושים את זה אחרי לידה.

אבל כל כך הסטרים אצלינו שאסור שאני לא מעזה 

מי הרב?!

והוא אמר לא לקנות

אבל להתסובב בחנויות להחליט מה רוצים (עגלה מיטה וכו') אין בעיה

לפחות התחלתי להכין רשימה לבעלי

שאלית אותו אם קונים לפני הלידה ואמר שלא, המנהג הוא לא לקנות

העזתי ושאלתי למה הוא אמר שזה נגד עין הרע

טוב, כמובן - אני לא פוסקת כאן לאף אחת ככה אמרו לי 

ואפילו לא לתכנן...

ב"ה לאף אחד מהילדים לא חסר כלום כשהיה צריך.

אבל שאלתי כי החלטתי לא להיות פריארית של הלחץ של הסבתות

ואני אכין בינתיים רשימות 

אומנם כבר לידה 3 אבל מרגש.!!!

גם אני מארגנת את הבגדים לפני, עכשיו כבר יש לי מילדים קודמים...

אני חושבת שעדיף אוברלים עם רגליות לפחות בהתחלה, ובייבי גרו בתור בגד עליון. קחי בחשבון שבהתחלה צריך להחליף הרבה בגדים...

עדיף לקנות 8-10 אוברלים ובערך כמות זהה של רגליות בהתחלה. כמו כן, ביביי גרו - בערך 7 חליפות.

זה מאוד מרגש וזה קרוב ביותר. אני מאחלת לך בהצלחה ולידה קלה!!!

בייבי גרו = אוברול +רגלית מחוברים

אוברול= בגד גוף עליון

רגלית = בגד גוף תחתון

מקורו מאנגלית, מהמילים אובר (over)  אול  (all)   ובתרגום חופשי: על הכל, כלומר, מכסה את כל הגוף...

כך שניתן להניח שהכוונה לבגד שמתחיל מהרגליים ונגמר בכתפיים (להלן בייבי גורו)

מעניין מה גרם לשיבוש המילה...

כולל כל הדברים הקטנים כמו סבון תינוקות, משחות, קרם גוף, ציוד הנקה, חיתולי בד וכו'

יש רשימות באינטרנט.

בלידה הראשונה כמה שהתאמצנו להתארגן מראש היו המון דברים של הרגע האחרון ככה שבעלי מצא את עצמו כל יום במסע קניות אחרי יום עבודה וזה קצת הקשה עלי שאחרי יום עבודה הוא חוזר ממש מאוחר ובקושי נשאר לו זמן לעזור לי עם התינוק.

במיוחד אם יש ברית כדאי לדבר לפני ולתכנן בערך מה הפורמט הרצוי מבחינתכם (ברור שתמיד יכול להיות שינויים בעיקר בברית של שישי- שבת אבל לפחות שיהיה ממה להתחיל מיד אחרי הלידה)

בקשר לריהוט אנחנו השגנו הכל יד 2 שזה לוקח זמן להתארגן עם הכל, אם אתם רוצים לקנות הכל חדש יש חנויות שעושות חבילת לידה ואפשר להזמין לפני הלידה ולקבל את המשלוח אחרי הלידה.

לגבי בגדים, אם אתם קונים הכל, לדעתי לא כדאי לקנות מלתחה שלמה לפני הלידה אלא קצת מכל דבר במיוחד שלא יודעים את משקל התינוק וזה משפיע על הגודל שצריך בהתחלה. (כנ"ל לא הרבה טיטולים)

אבל כן להסתכל ולעבור בחנויות, להשוות מחירים ואז אפשר לשלוח את הבעל לקנות דברים ספציפיים. (אתה רואה את הגופיה עם הנקודות והתווית הזאת? תקנה עוד 3 כאלה)

ואם זאת לידה ראשונה סביר להניח שתקבלו בגדים במתנה אחרי הלידה.

המלצה נוספת (לא קשורה) היא לעשות סיור בבי"ח שאת רוצה ללדת בו. להכיר אותו פיזית ולברר מה הנהלים בלידה, אשפוז ושחרור כדי להיות מוכנים.

את עוד מרגישה את התינוק, מרגישה את התנועות, יש לך תחושה שהוא כאן

הוא רק שמע שיש תינוק, לא הרגיש אותו

אני זוכר שבלידה הראשונה ברגע שהגיע התינוק והתחיל לבכות - לא הבנתי מאיפה הוא הגיע!

כאילו - היינו כאן שנינו, דיברנו, תמכתי בה, הרגשנו ביחד שעוד מעט זה נגמר,

ואז פתאום הוא הגיע. מאיפה הגעת בכלל?

מה אתה קשור לכאן עכשיו?

כל הלידה היתה חוויה זוגית, איך הגיע לכאן עוד מישהו?

לא יודע אם אני מצליח להעביר את התחושה

אבל אני זוכר את עצמי מבולבל בהתחלה

ולקח לי כמה ימים לקלוט שבאמת נהייתי אבא.

לגבי כמויות של בגדים- יש הרבה תינוקות שמלכלכים בגדים בכמויות. כמה ליום לפעמים- מהטיטול, מפליטות.

אז צריך כמות.

אבל כדאי בהתחלה לקנות רק את מה שפחות סיכוי שתקבלי, נגיד גופיות, גרבים, גטקסים.

לא יודעת מה מלבישים לכזה תינוק קטן בעונה הזו, כי שלי נולדו בחורף. ותקני רק מעט בגדים עליוניים, קצת לימים הראשונים נגיד.

אח"כ, בעיקר אם זה בן, יש מצב שתקבלו, ואם לא אז תקני לי מה שתצטרכי.

לי היה נוח יותר בגד שלם ולא מכנסים וחולצה, (למרות הכפתורים שצריך לפתוח ולסגור כל פעם...) כי המכנסים היו נופלות לו מרוב שהוא היה רזה, ואי אפשר לקנות יותר קטן כי אז זה מהר מאוד יהיה קטן עליו.

וחולצה בלי תיקתקים עולה כל הזמן.

את הציוד אפשר לקנות חלק לפני וחלק אחרי. תלוי מה מצב התנועה שלכם: אם יש חנויות מסוימות שתרצו לבדוק שם מחירים, איפה תהיו, אם אתם עם רכב, אם בעלך עובד/יעבוד בימים שאחרי הלידה.

נראה לי שבכל מקרה הבעל מתרוצץ בימים האלה, ויכול עוד להיות עייף אם הצירים נמשכו כמה ימים וגם הלידה התארכה, אז אולי לא כדאי להשאיר לו את כל העיסוקים לימים האלה.

שיהיה בשעה טובה בבריאות ובשמחה!!

היינו צריכים להשאיר את התינוק בן כמה הימים  אצל הסבאסבתא  , ובכלל אחרי לידה ללכת לטייל זו לא חוויה...

 בקשר לבגדי יציאה מהבית הרפואה- בילד הראשון לקחתי מהמתנות הרבות שקיבלתי, ובשני פשוט ירדתי ללובי שיש שם חנות של פוקס וקניתי לו שם.

בגלל שאת צריכה ללדת בעז"ה בתקופת אביב קיץ, הייתי קונה לו בעיקר בגדי גוף שלמים או בגדי גוף רגילים עם רגליות. בערך 7 מכל סוג. וחליפה אחת חמה או שתיים... ועוד שני בגדים חגיגיים להופעות .

עגלה ומנשא- לבקש המלצות מחברות לפני שקונים.

מיטה- לקחנו מיד שרה עריסת תינוק אבל התינוק ישן או לצידי או באמבטיה של העגלה. לשיקולכם.

שתצאו בידיים מלאות!

לא כדאי לשים בתיק שאת אוספת, דברים לשיחרור.

את הבגדים וכו' תשאירי באיזה מקום מאורגן בבית.

תשימי מה שתצטרכי ללידה עצמה ואולי להתחלה של האישפוז עם ישאר מקום בתיק...

ולא להסתמך על מתנות שיגיעו וחנות שלמטה הם מאוד קטנים רגישים ועדינים אל תחפשי לך צרות..

מקסימום שלחי עם אמא או חברה הביתה את מה שאהבת ויום למחרת שיחזירו לך מכובס

בכלל לא בטוח שצריך מוצץ כבר מהימים הראשונים, לפעמים זה עלול לפגוע בתחילת ההנקה.

מאוד חשוב בהתחלה להניק ע"פ דרישה- ככה התינוק אוכל כמו שצריך והגוף שלך מתחיל לייצר חלב בהתאם. כשיש מוצץ- התינוק יכול למצוץ ולהרדם שוב גם בלי שינק. נכון שהוא יתעורר שוב מרעב- אבל חבל, כי התפספסה הזדמנות להניק בזמן שצריך.

לענ"ד מוטב להתחיל עם המוצץ רק כשמרגישים כשההנקה התייצבה והתבססה. וגם אז- להיות רגישים למתי הוא רוצה לינוק ומתי באמת רק למצוץ.

וחוצמזה- בהצלחה, שהכל יעבור בשלום ובשמחה!

בשום אופן לא חולצה ומכנסיים.

החולצה תמיד תמיד בורחת מהמכנס והבטן חשופה.

ומעל זה אובראול שלם עם רגליות וכפתורים לאורך הכל.

במידה NB (ניובורן - וולד חדש) לא צריך יותר מ4-6 חליפות, כי גדלים מהר, ותוך שבועיים-שלושה כבר עוברים למידה 0-3. אל תרוצי לקנות עכשיו לשנה שלימה, גם לא לחצי שנה, כי העונה מתחלפת, וגם את עדיין לא יודעת בדיוק מה נוח לך.

תסתפקי בבגדים לשבועות ראשונים, ואח"כ תצאי בכייף לקניות נוספות עם אמא/חברה ועם תינוקי!!

מזל טוב!! איזו התרגשותתתתת!!!!

אם הילד יהיה ארוך מאוד הוא יוכל להשתמש מיד ב0-3 כך גם אם המשקל שלו גדול במיוחד.

תינוקות רגילים וקטנים- משתמשים בNB גם חודש ויותר...

אלישבע

אילה

הדסה

שירה

שני

אוריה

מרים

כי אם לא מתכוונים לקרוא קבוע בשניהם, לא חייב שהשמות ממש יסתדרו.

צירופים ששמעתי עליהם:

אמונה יהודית

אמונה אסתר

אמונה תמה

אמונה זכה

(מכירה תמה וזכה כשמות, אבל לא בצירוף)

מעניין אם אותה אחת....

והשם השני שלה לא קשור בכלל

בעיני זה שם עוצמתי גם בלי תוספת

אמונה חיה

אמונה יסכה

אמונה מעיין

אמונה תחיה

אמונה טל

כמובן כשם שני יש אינסוף אפשרויות 

היו יום או יומיים עם כתמונים כאלה, בעיקר חום, אפילו קצת גרגירים קטנות בצבע חום, וקצת דם טרי

ב''ה נגמר בידיים מלאות

בהיריון השני קמתי בוקר אחד לדימום כאילו מחזור ממש המון דם.

הוא היה חד פעמי אבל בכמות גדולה מאד.

ברוך השם הילדון בן 6.5

בהיריון השלישי סבלתי מדימומים בתחילת ההיריון שהיו באים לאחר יחסים (מעבר לדימום השתרשות). עשו לי כמה בדיקות כדי לוודא שזה לא משהו סרטני.

וברוך השם הילדון בן 4 עוד כמה ימים🩷

בע"ה שיהיה היריון תקין בידיים מלאות בבריאות ובשמחה!

גם עם דימומים ממש

קיבלתי משהו לתמיכה פעם אחת כשהדימום המשיך

בהצלחה!!!

נראה לי שהיו כתמים יותר משמעותיים ממה שאת מתארת

ב"ה הילדה המתוקה בת שנתיים פלוס.

אצלי אגב זה קרה כי השיליה השתרשה חלקית מעל לפתח ובהמשך ההריון עלתה.

בכל מקרה זה משהו שרואים בהמשך, בשלב כ"כ מוקדם.

ואת מדהימה איך את מצליחה לראות את הצרכים של כולם במציאות כ"כ מאתגרת

נשמע לי שמה שחסר לך זה חיבוק, אז אני שולחת.

ולגמרי להרביץ לכרית או לזרוק כמה ביצים בזעם לכיור נשמע לי תואם סיטואציה

ותודה לכם. אין מילים.

הדבר היחיד שעולה לי זה להתפלל שהערב הזה יידחה. מסיבות טכניות למשל. הכל לא צפוי לאחרונה, במיוחד שקבעו את זה מזמן, לפני כל האקשן שהיה פה. לכי תדעי. תתפללי.

מלכת העולם!!!❤️❤️❤️❤️❤️

רק חיבוק

אין באמת מילים

אי אפשר להתרגל לשבת לבד, זה תמיד נותן לי עצב עמוק שאין כמותו... כל השבת עם גוש בגרון, רק מחכה שתגמר השבת.... לעשות קידוש ושירים מעפנים... 😭

והדוקטורט בנושא הטבילה לבד... כל כךךךך...

חיבוק גדול!! ❤️

לכי תשברי משהו, יש לך אישור 🤣

דבר ראשון, כשקראתי את ההודעה הייתי בטוחה שאת עומדת לכתוב שיש לך איזה כתם או משהו..

אז ב"ה הטבילה תתקיים במועדה ואפילו בעלך יהיה בבית באותו ערב!

זה לא סותר את הבאסה וכל העצבים אבל חשבתי שאולי יעזור לך להסתכל על זה ככה..

אין לי עוד משהו חכם לומר חוץ מזה שרוצה לתת לך עוד חיבוק 🩷🩷🩷

היית מרגישה יותר טוב,

הררים מבהילים של כביסות ובין לבין סלסאות אקראיות של כביסה נקייה לקיפול, ארונות מטבח שהכל בהם זז בגלל פסח ועדיין לא חזרו למקום וכן הלאה.

ואני לא נסעתי לחג ואין לי תינוקת ויש לי ממ"ד אז הייתה לנו מלחמה רגועה, ולילדים היו היום מסגרות.

אז במקום התמונה שולחת חיבוק גדול!

ויהיה בסדר גם יהיו ערמות כביסה והרצפה לי תהיה הכי נקייה.

וחוץ מזה, בדיוק היום קראתי כתבה איך ההסתגרות בבתים בגלל המלחמה עושה לא טוב, בפן הפיזי ממש וגם הרגשי. והדגישו את חשיבות החשיפה לאור כדי לשפר מצב פיזי ורגשי. ממש, אפילו לשבת ליד חלון פתוח.

אז מחר, רצוי איפשהו בשעות הבוקר או לפני הצהריים, צאי לך עם התינוקת לסיבוב רבע שעה באוויר ובשמש.

זה אולי לא יפתור את כל הבעיות אבל זה בהחלט יכול לשפר מצב רוח, לשפר את כמות ואיכות השינה בלילה, לתרום לבריאות מערכת החיסון ועוד ועוד. 

עולם השקר הזה האינסטגרם, מצלמים ובוכים. השעבוד לתוכן מרוקן לא פחות שלא תחשבי

ואם ינחם אותך - הבית שלי במצב זוועה כנל

לא הספתי לכבס, כלום לא מוכן לשבת וגם הילדים עוד ערים

לא שטיפה, לא קניות, לא כלום

הדבר היחיד שהספקתי זה להכין צהריים נורמלי לילדים חמצי ולהשאיר את הבלאגן מאחוריי אחרי יום עבודה נוסף מתיש מהבית עם הילדים ולצאת איתם לחוף כדי שלא נשתגע

אז הבית לא יהיה מסודר🤷

יצאנו ממלחמה אחות

ממלחמה

טילים עם ראש חצי טון חומר נפץ מתפצלים ומתעופפים מעל הראש

ילדים חודש בבית כולל פסח

מזמור לתודה שיצאנו ללא יודעת כמה זמן של שפיות, הבית שלם, לא נפגענו, ב"ה תסדרי מחר

לכי תנוחי, חוסר שינה יכול לדכא ממש (מנסיון) ותקופת מלחמה ארוכה בלי אופק כנל

ולדעתי תתנתקי מהזבל הזה

♥️

אין מישהי כזאת

ואם יש

אז יש לה מינוסים אחרים שלא הייתי רוצה לדעת

זה הצורך לפרסם את הדבר הכי פרטי שלך, הבית , הכביסה, הניקיון, המשפחה ....

טרנד הזיה

זו תלות

חיים בשביל לצלם

היו לי חברות שהיו יוצאות כדי שיהיה מה להעלות

אובססיה

בהחלט שכן

אולי היא מכבסת בחול המועד ומתארחת

אולי כמו חמתי יש לה מקום להכלל והיא התחילה בערב חג שני להחזיר כלים ובחג השתנשה בחד פעמי אז לא היה לה הרבה עבודה בצאת החג

אולי יש לה הרבה עזרה

אולי היא תקתקנית

יש ויש

העניין שמסתכלים על חיים של אחרים ומשווים. זו לא הייתה כוונת המשורר.וגם - מי שיצרה לעצמה תדמית כזו צריכה לעמוד בסטנדרט של עצמה כל הזמן כי כל הזמן מסתכלים עליה/ היא כל הזמן מראה את עצמה

מכירה כמה נשים כאלה

ברור שאין מושלם

אבל זה לא רק באינסטגרם ויש נשים כאלה.

ומותר לקנא אבל מסכימה שלא הייתי רוצה להחליף את החבילה שלי בשלהן. לדעת את החבילה דווקא היה יכול להקל עלי 😉

נכון יש

זה היה גוזמה, וכנראה לא היה ברור מספיק מחילה

סליחה שלא הבנתי

וסליחה שכתבתי ככה נחרץ.

נפגעתי בשביל כמה נשים שאני מאוד אוהבת למרות שהבית שלהן תמיד מושלם 😉

וגם אצלי הבית אוב הזמן נקי ומתוקתק בין היתר כי אני לא עובדת

וזו נקודה נגיד שאין לכולם

הייתי שמחה אגב למצוא עבודה

שסיימתי לסדר בחזרה את הכלים

ועכשיו מסיימת עם הכביסות 

(אנחנו רק זוג עם תינוקת, אז אין ערימות הזויות)

ובכל זאת כל היום הזה הייתי עצבנית ובדיכאון ובלי מצב רוח

ומרגישה שלא בא לי בכלל לחזור לשגרה

ולא יודעת איך עושים את זה 

ויש לידה באופק שמלחיצה אותי

וכולי איכסה בפנים

בקיצור גם אם מהצד נראה שורוד לי

כי סיימתי לסדר את הבלגן

זה בכלל לא אומר שבאמת ורוד...

והכי נורמלי בעולם שיום אחרי החג מרגישים ככה

במיוחד חג שהגיע אחרי חופש ארוך ומתיש

זה קצת כמו נפילת סוכר

בבת אחת ליפול לשגרה ולהתאפס על החיים

עושה סחרחורת

זה עניין של כמה ימים או משהו מתמשך?

כי אם זה משהו שהוא עכשיו זה בסדר גמור, לוקח זמן לחזור לשגרה והכל בסדר

אבל אם זה משהו מתמשך שכבר תקופה לא עובר, ואת לא מרגישה שזאת תקופה שתעבור ואת בדרך החוצה משם- לגמרי הייתי בודקת דיכאון. כדאי להתחיל מרופא משפחה.

אומנם אין לי אינטסטגרם אבל רואה בסטטוס בוואטספ 

נשים מצלמות שולחן שבת ערוך לתפארה ביום חמישי בערב

כשאצלי בלגןןן של החיים, עוד לא בישלנו כלום ומי מדבר על שטיפה.

או נשים שמעלות תמונות שלהן עושות כושר ב- 6 בבוקר או עושות ספורט 3 פעמים בשבוע

והלוואיייייי עליי. מאוד מאוד מנסה אבל זה ממש קשה לי..

וכל הזמן מזכירה לעצמי שזה עולם השקר.

יכולה מישהי לצלם שולחן נוצץ כשכל הבית מסביב בוקה ומבלוקה

או לצלם ילדים לבושים מותגים שנראה שיצאו מהקטלוג

אבל אולי היא במינוס ממש עמוק בבנק.

לפעמים כשבא לי אז אני גם מצלמת איזה משהו אינסטגרמי כזה

לדוגמא כוס קפה מושקעת ברקע השקיעה או כל מיני שטויות כאלו

כמובן שלא מעלה לשום מקום

אבל זה מזכיר לי שאם אני רוצה אני גם יכולה להפיק תמונות "שקר" כאלו.

כל עולם השקר

וזה גם נכון

אבל לי התמונות האלו שעושות צביטה, גורמות לשאול מה חסר לי ומה אני רוצה.

כי להגיד שהכל זה שקר, זה קל לי. ניסיון לנחם את עצמי.

אבל לפעמים זה לא נכון

ויש אנשים שבאמת מאוד מוצלחים

ומאוד טובים

ואני לא אהיה הם

אבל אני כן יכולה לחשוב למה זה מפעיל אותי, ומה חסר לי

ואז אני מנסה לראות, איך, בקטן, אני יכולה לשנות קצת אצלי, כדי לענות על החוסר שזה מעורר בי

תמחקי את האינסטגרם ובא לציון גואל.

אני פחות מתחברת לתגובות שזה שקר,

אולי באמת יש נשים שמצליחות להחזיק ככה את הבית.

יש אנשים שעושים מליונים. לא שקר. אמת לאמיתה.

אז מה?

אם יש לי מה ללמוד מהם, אחלה.

אם אין לי, למה לבזבז את הזמן לראות משהו שלא יקדם אותי בחיים בשום צורה?

זה כמו לעקוב אחרי מתכונים לא כשרים.

אולי זה טעים. מעולה שיבושם להם, זה פשוט לא קשור אלי אז חבל על הזמן ועל הפוקוס שלי.

והם? שיהיה להם לבריאות מכל הלב ❤️

ואת? חיה את חייך לפי הקצב והעדיפויות שלך בחיים.

לא מחייב שזה שקר,

אולי הן באמת מצליחות וזה בסדר

תהיי טובה עם עצמך! אנחנו עוברות המון.

תקשיבי שגם אצלי לא מוכן כלום עדיין. בסדר, נסתדר, יהיה טוב

מחר יום חדש.

אני בדיוק אוכלת פסטה מנחמת

כשעסוקים כל הזמן בהשוואה לאחרים.

זאת גם השוואה לא הוגנת כי אצלם רואים רק את הטוב.

נשמע שיש אצלך נקודות שצריכות עזרה פסיכולוגית.

אבל עזרה ראשונה, תמחקי את הרשתות.

למה זה טוב? תראי סדרה במקום.

אם זה מחזק אצלך את הערך העצמי הנמוך, אז בשביל מה?

תכנסי ותמחקי. זה כמו פלסטר, עשיתי את זה גם.

אם קשה לך, תמחקי לפחות את האפליקציה, ולא את החשבון הפרטי שלך.

זה לא להסתכל באינסטגרם...

אם את רוצה עידוד אז אצלי יש עוד פינה בשיש עם כלי פסח שמתייבשים ...

ולא הספקתי לקנות לחם למחר... היום לא מצאתי בבוקר פרוס..

וכביסות התחלתי מקודם...עכשיו מכונה שניה עובדת עם בגדי שבת כדי שיהיה מה ללבוש.

שעה פלוס אחרי יציאת החג הכל היה מאורגן ויצאנו לקנות חמץ

תקתקו פה

וכביסות עשיתי בחול המועד אז היה פה בקטנה

אז הבית היה מתוקתק

אבל לא הכל ורוד

בכלל לא

לכל אחד יש קשיים אחרים בחיים

לגבי האינסטגרם

אני משתמשת ברשת כדי לקבל השראה/ הנאה

אם משהו עושה לי רע

זה הזמן לגלול הלאה

זה כל היופי ברשת

שזה בלחיצת כפתור 

את מספרת שכיבסת בחול המועד

מה שהרבה מאוד בתים לא עשו (לא נכנסת לסיבה.. לא עניינינו)

אז באמת שאין מה להתהדר ולהשוות מול משפחה שאגרה ואגרה בגדים מלוכלכים כל החג....

כל אחד נולד או קיבל כלים אחרים לחיים

ומציאות חיים אחרת

נשמע שעבדת קשה מאוד היום ועוד היית עייפה מאתמול

ומאוד אינטנסיבי עכשיו גם לארגן שבת בנוסף

יכולה לומר לך שלי לוקח יותר זמן מהשכנה שלי להתאושש ולעבור מצבים

אצלה הכל מתוקתק ברגע ומבושל צ'יק צ'אק ואצלי לוקח זמן

כי היא שכלית יותר, אני יותר חווה דברים

זה כלים אחרים שה' נתן לכל אחת לעבור את המסע שלה כאן בעולם...

אז בשבוע רגיל אני מתחילה שבת בחמישי כי יודעת שאני איטית יותר ומתעייפת מהר

אבל עכשיו גם אצלי יש עדיין כביסות (וערמותת לקפל)

ואין שבת מוכנה 

ויהיה בסדר בעז"ה. אני לא חושבת שזאת שבת רגילה שהכל צריך להיות בה מתוקתק. מותר להרפות, עברנו תקופה אינטנסיבית

מה שמראים ברשת זה את הטוב והמוצלח, לא את ההתמודדות. כל אחת עם הכוחות שלה וההתמודדויות שלה, וגם עם כמות העזרה שיש לה בבית- לא דומה אישה כמוני שיש לה ילדים גדולים שיכולים לתת יד בסגירת הפסח, בקיפול כביסה לבין אישה עם ילדים קטנים.

ולגבי ההרגשה הרעה הנפשית, האם זה כך מהמלחמה או לפני? אם מהמלחמה לא הייתי ממהרת לתייג ולהגיד שיש קושי נפשי, זה ממש הגיוני ונפוץ לחוש כך, אם מלפני ממליצה לפנות לרופא המשפחה להתייעץ 

הדבר הכי חשוב שמשתנה מאדם לאדם זה דווקא השורות האחרונות שכתבת.

איך הוא מרגיש בבית שלו (ולא משנה אם הבית מסודר או מבולגן), כמה הוא אוהב את עצמו, כמה כוח יש לו לחיות את החיים.

מותר שיהיה בית מלוכלך, ערימות של כביסות ושיאכלו פריכיות עם ממרח (כי עדיין לא קנינו לחם).

מה שהכי הכי חשוב זה לחשוב איך את משמחת את עצמך (בגבולות האפשר).

רעיונות-

-מקלחת טובה

-טיול בחוץ

-קפה ושוקולד מפנק

-לפגוש חברה

-טלפון למישהי שמחזקת אותך

-לשבת עם מחברת ולכתוב לעצמך

-פינה אחת בבית שרק אותה את מסדרת ובה יש לך שפיות (נגיד רק חדר השינה)

-ללכת לקנות פרחים לשבת

וברצינות

אנחנו לא במרוץ

לוקח לגוף ולנפש זמן

ועוד יותר אחרי תקופה משוגעת  של מלחמה

לחזור לעצמם

ממילא

הקצב אחר

הכוח אחר

האיכות שונה.

הכל בסדר!

תנשמי

תכיני לך קפה

תשבי ותשתי בנחת ממש.

הכל

יחכה.

את העיקר של הבית

שזה אומר שאת הכי משמעותית וחשובה

קודם כל לעצמך!

שבת נכנסת בנחת יש עוד שעה לארגן

ואל תדאגי.

תאמיני לי שמאחרי כל צילום באינסטגרם עומדת

שפחה (כן, זאת המילה)

של מצלמה, של מילים, של אהבה, של הערצה,

עייפה

מרוטה

רק מתה להוריד את האיפור

שצורחת על הילדה שרוצה לשחק

לא להזיז את הוילון שהיא מצלמת לסרטון

אז באמת

שאצל כולנו עדיין החג לא באמת יצא

ואצל כולנו יש שגעונות ברמה כזו או אחרת

אבל באמת באמת

את

כמו שאת

את הכי טובה!

יצר כפיו של בורא עולם ❤️

באמת שחיזקתן אותי!

כיף שיש אתכן כי במציאות אין לי חברות שיתנו לי מילים טובות

ובזכותן אתמול עזבתי הכל והלכתי לישון מוקדם יותר.

ממש מעריכה כל תגובה של כל אחת 💗💓💞

אתמול שלחתי את הבנות למסגרות והלכתי לישוווןן.

הבית ערמות כביסה נקיות ומלוכלכות כאחד

המזוודה משביעי של פסח עברה מאמצע הסלון לחדר שלנו כמו שהיא

תשמעי, יש נשים שזה באופי שלהן לתקתק

יש כאלה שהמחשבה על לפרסם את התקתוק נותנת להן את המוטיבציה

שייערב להן. אני לא שם

בס"ד

זה כי אוהלי עם ישראל היו ממוקמים בצורה כזאת שאי אפשר היה לראות מה קורה בתוך האוהל של השני.

וזה מצב של ברכה!

כשכל אחד ממוקד במה שקורה פנימה אצלו,

בלי להשוות את עצמו לאחרים,

בלי צורך להראות לאחרים,

בלי להיחשף לדברים ששייכים לפרטיות של מישהו אחר.

היום אנחנו בדור קצת מאותגר סביב הנושא הזה. זהו דור של שיתוף על מלא, ולא מספיק מבינים עד כמה הדבר הזה פוגע בנו (במי שמשתף כמו במי שרואה).

והתחושות שלך ממש לגיטימיות,

עברנו המון!!! בשבועות האחרונים.

עם הזמן

והניסיון

והילדים שגדלים

ועוד כל מיני פרמטרים כמו גודל הבית וכו'

אפשר להשתפר ולהשתכלל

אבל תזכרי שאת כבר טובה

איך שאת עכשיו

אמא לילדים

ולתינוקת קטנה

שעברה מלחמה!!!

ואת החגים (שזה פרויקט לכולנו)

ושנסעה לחג כי היה הכי טוב לכם

כל זה זה כבר המון!!!

ואני בטוחה שיש בך עוד כ"כ הרבה טוב!

ותכונות טובות!

ואיכויות!

ומעשים טובים!

מה שאת רוצה לשכלל

בע"ה עוד תמצאי את הדרך לשכלל.

עכשיו הכי חשוב

לחבק את עצמינו

להזכיר לעצמינו שאנחנו אלופות

ולטפוח לעצמינו על השכם על העמידה שלנו בכל הימים הטרופים האלה שעברנו ❤️

בעיניי העצבות וחוסר הכוחות ממש הגיוניים כרגע.

אנחנו בירידת מתח רצינית.

(ואם התחושות ימשיכו לאורך זמן, כדאי לפנות לעזרה כמו שאמרו לפניי. כדי שתוכלי לחזור להיות בטוב ❤️).

חיבוק גדול יקרה שאת!!!!

ברור שהכל מציף

והרבה נשים לא הספיקו

רק לא מפרסמות את זה...

מוזמנת לדבר איתי לגבי OCD,

אני מתמודדת מנוסה. 

לנהל מחברת שבו אני כותבת מה אני רוצה מעצמי ואיך אני מתקדמת בזה.

המחברת עוזרת לי לעבור מעולם הדמיון שבו אני "נופלת" לעולם המעשה שבו אני מבינה שכל תהליך מתחיל ביום מסוים, בשעה מסוימת, ועם התמודדות מול הרגע הבא.

הדמיון הוא גדול מהחיים ובמידה מסוימת מנותק מהם. אף אחת לא תראה לך את כל הרגעים הקטנים שקדמו לבית המתוקתק. ואולי גם לא תראה לך את חשבון הבנק שמתרושש בגלל קניות מוגזמות של גלים חדשים ובגדים.

אני יכולה לספר לך שיש לנו חברים שחיים ברמת חיים מאוד גבוהה, ותמיד זה עורר אצלי שאלה, כי לפי נתוני החיים שלהם, הם היו אמורים לחיות בפחות (אנחנו מכירים מאוד טוב).

רק לאחרונה הסתבר לנו שהם חיו עם חובות של כמעט חצי מיליון ש"ח כדי לממן את אורח החיים הזה.

אז אל תתרגשי מפסגות של אחרים. תרצי לך במחברת מה הפסגה שלך, הקרובה, שאליה את רוצה להגיע.

מה עלול להכשיל אותך ואיך את מתכוונת להתגבר עליה.

התיעוד עוזר לנו להבין את עצמנו ולראות את עצמנו ביותר חמלה ופחות צורך להיות תמיד וואו

אני מנסה בדיוק להפחית גם פייסבוק. לא פותחת אינסטגרם.

זה ממכר.

זה הרסני. ברור שיש שם גם טוב. אבל לדעתי הרע מנצח, לפחות אצלי.  

אף אחד לא שולח את כל האיכסה מאחורי הנוצץ. ולכולנו יש.

אני לא אומרת, יכול להיות שנשים הצליחו לתקתק. אבל יש להן אתגרים אחרים מאוד משמעותיים.

אני במקרה הייתי בחמישי חופשי, אז הצלחתי, אחרת לא הייתי מצליחה. פלוס, ה''תינוק'' שלי כבר ילד גדול. לצערי... אז אין מה להשוות, מבינה? הספקים שהם עולם אחר. אבל זה לא מבחירה.

בקיצור הכל טוב ב''ה. אבל לכל משפחה הקשיים שלה. אין שום חוק חובת תקתוק. תעשי מה שנכון לכוחות שלך!! למציאות הנוכחית שלך.

וכמובן כולנו חייבים להיטען כרגע. תנסי לחשוב איך להכניס משהו נחמד לשבוע הבא.

העומס והמתח הנפשי גמרו על הרבה אנשים.  

ואם התחושה יותר כללית ולא עוזבת כדאי לטפל. חיבוק. 

מציג מצב אמיתי ..

אלו "משפיעניות" שדוחפות לסרטונים שלהם על הדרך מוצרים כי הן מקבלות על פרסום כסף והרבה

כל עוקב זה כסף כל סרטון שווה כסף

ובואי גם אם זה אמיתי

לכל אחת יש את הקצב שלה וזה הכי בסדר .

את צריכה להרגיש בסדר עם עצמך וערן המשפחה שלך ולא צריך להיות בתחרות

זה שיש לך ילדים ותינוקת זה כבר יכול להתיש

שבת שלום 

אצל אף אחת לא וורוד

אנחנו לא התארחנו בחג ואין לנו ממ"ד

תודה לה' יםםם של כביסות

וקטנטנים שצריך להשגיח עליהם באלף עיניים

ועדיין...

איזה הוא העשיר? השמח בחלקו...

רק לשמוח שאנחנו בריאים וחזקים להמשיך במירוץ והכל הכל יסתדר בעזרת ה'.

לאט לאט מסדרים, באווירה טובה. מפעילים מכונה ומתקתקים את השאר ביחד. עם הרבה חמלה.

תשמחי את עצמך עם שירים שאת אוהבת, ספר מעניין לשבת, משחקים עם הילדים, דיבורים מהלב עם בעלך וטיולים בשמש. זה תמיד עושה טוב.

לשבת ליד הים ולשפוך את הלב.

אגב, אני ממש אוהבת את האינסטגרם. מלא דברים למדתי מאחרות.   
 

כביסה תמיד תהיה, שמרי על הלב שלך אחותי❤

אם יש להן ילדים קטנים ותינוקות זה בדרך כלל בא עם עזרה מהמשפחה/ עוזרת

קשה מאד לנקות, לסדר ולבשל בקצב הרגיל שלך כשאת צמודה לילדים קטנים. אי אפשר לעשות לבד את הכל.

לרוב כשהילדים גדלים זה יותר קל וגם אז לא תמיד.

ולגבי האינסטגרם- אחרי כל אחת שאת עוקבת תחשבי אם יש לך תחושה טובה אחרי שאת צופה בסטורי שלה או לא. אם זה גורם לך לתחושות מעצבנות תסירי עוקב. כמו שכדאי להקיף את עצמנו באנשים טובים שעושים לנו טוב ככה תנסי גם באינסטגרם😅

דיכאון ודכדוך הגיוניים במלחמה, אם עובר עוד שבועיים וזה נמשך אולי כדאי לבדוק את זה.

מקווה שאת יותר בטוב🩷

מסוימת שרואים לאחר הלידה, או לפחות קצת אחריה

אם היא נבדקה ולא עלה - לדעתי סיכוי נמוך

מכירה הרבה משפחות עם ילדים תסמונת דאון

תמיד מאבחנים את זה מיד מיד אחרי הלידה.

כמובן לא דעה רפואית ולא מכירה את כל סיפורי הקצה שאולי יש....

ממש ממש לא!

ואל תכניסי את עצמך למחשבות כאלו בכלל אחרי הילדה.

לתינוק עושים בדיקות יסודיות מאוד עם לידתו.

הצוות יזהה את זה בוודאות וכמעט מיד על ידי מראה פנים חריג (שאנחנו מכירות ואני בטוחה שהצוות הרפואי מנוסה בו) וגם סימנים נוספים כמו טונוס שרירים נמוך.

בוודאות היו בודקים ומוסרים לך את המידע הזה כמעט מיד.

(אני שמעתי לא ממקור ראשון על מישהי שאמרו לה יום למחרת הלידה, אבל זה כי הצוות רצה להיות בטוח והמשיך לעשות כמה בדיקות).

בכל מקרה, זה לא ת.דאון אבל בהחלט בהחלט כדאי לבדוק.

אולי הלשון כבדה מאוד, אולי האף סתום, אולי שקדים אולי אלף ואחת דברים.

ת. דאון לא.

(אינני רופאה)

לא רופאה, רק מהנסיון שלי כאמא לתינוקת עם תסמונת דאון 

הרופא ילדים לא היה מודאג.

היית בבדיקת התפתחות?

ילד נורמלי לחלוטין. גדל קצת ועבר לו. 

אולי יש חולשה בשרירים ולכן הלשון בחוץ ואז תצטרך פזיו', לא משהו רציני, אבל תמיד כדאי אם יש חולשה.

ממש לא נשמע לי כמו תסמונת דאון כי יש בה עוד בעיות רפואיות נוספות שמגלים לרוב ממש סמוך ללידה 

אם היא נושמת מהאף או מהפה

המנח הטבעי של הלשון זה על החיך העליון והיא בעצם זו שמאפשרת נשימה מהאף/לא מאפשרת נשימה מהפה

יכול להיות שזה שריר רפוי או בכלל רק סימפטום של סינוסים לדוג או לסת צרה שאין בה מקום.

נשימה מהפה יש לה כל מיני השלכות - לא צריך להיבהל... כותבת לך אחת שנושמת מהפה ומנהלת חיים לגמרי תקינים

אבל אם כן - כדאי לטפל מגיל צעיר

הייתי פונה לרופא ילדים או קלינאית תקשורת(מתמחה בתינוקות)

צבעוני יש להם יפה ממש!

נדמה לי שגם לבן.

ונעימות מאד.

אגב לא יודעת גיל אבל גם בפוקס יצא לי לקנות מכופרתות יפות במחירים טובים יותר.

חולצה משבצות צבעונית,

יודעת שיש כמה סוגי ייצור - בערים חרדיות בטוח תמצאי סניפים שמוכרים

איזה סוג חומר את צריכה?

לא נראה לי שיש חולצות כאלה מכותנה...

יש חולצות טריקו עם צווארון ושלושה כפתורים שהבד שלהן נעים יותר, אבל גם לא יודעת אם מכותנה. אני מכירה בלידר.

בהדס מינילאב יש בטוח

לדעתי גם בתמנון

גם חולצות פולו

אולי אפילו באורבניקה

יכול להיות שאת חושבת על בד סריג שעשוי מכותנה? כמו גופיות או חולצות טריקו? ג'רסי למשל זה סוג סריג שיכול להיות עשוי מכותנה.

זה באמת סוג בד שונה, אבל גם סריג וגם אריג יכולים להיות עשויים מכותנה בלבד או מתערובת כותנה. 

אני מחלקת את העולם לבדים נעימים ולבדים לא נעימים. הבד של החולצות המכופתרות לא נעים מבחינתי, לכן הסקתי שהוא לא כותנה (שאמורה להיות נעימה).

אבל באמת אף פעם לא ממש התעמקתי ברכיבים של כל בד...

הכוונה כנראה לאריג כותנה,

זה מרגיש יותר אוורירי ופחות ניילוני מחולצות מכופתרות שאינן כותנה והרבה יותר מתקמט וקשה לגיהוץ.

יש גם כותנה שהיא בד אריג. כלומר בד לא נמתח.

צריך לחפור אבל יש ;)

יודעת אם נקסט ישראל אתר אמין? משלוחים מגיעים כמו שצריך מה שהוזמן? תוך כמה זמן מגיע?

(בזמן שגרה כמובן)

שמוזר לי להזמין בלי האפשרות להחזיר..

אנונימי כע לא מצליח לי ההתנתקות

ככה שאני לא יודעת איך בדיוק מחזירים.

מההחזר.

התהליך מאוד פשוט. מעדכנים על ההחזרה באתר, מדפיסים תווית, מכניסים לחבילה טופס החזרה. ומביאים לסניף דואר.

אני הזמנתי שבוע לפני פסח, קיבלתי בחמישי.

רק שימי לב למידות, תצמדי לטבלת מידות

לא ידעתי שחזרו המשלוחים.