אני בתחילת הריון, שבוע 9 ומקיאה כל דבר שנכנס לפה (וגם כשלא נכנס כלום...)
אני צריכה לנסוע היום עם קרובי משפחה שלי ברכב,
הם כמובן לא יודעים דבר על ההריון, ואני נורא חוששת שהקיא להם באוטו (זה נסיעה של קרוב לשעה, ואני מקיאה גם בנסיעות של 10 דק...)
אני עם פראמין, אבל זה עוזר רק מעט... ולא ממש מונע את ההקאות..
בעלי לא יהיה איתי..
למישהי יש רעיון מה עושים? לא נעים לי....
תעשי כאילו אכלת משהו שלא עשה לך טוב, כמובן שהם יחשדו אבל לא ידעו כלום בברור.
קרח בפה...תקני איזה איגלו גדול שיספיק להרבה זמן.
חלון פתוח, ראש למעלה, לשתות הרבה , מסטיקים בטעמים מעוררים.
והכי טוב זה להירדם לכל הנסיעה!
ואם יש אפשרות אז לחשוב על דרך אחרת ליסוע לאן שאת צריכה.
אבל שזיפים מיובשים באמת מצליחים לעשות את העבודה ברוב המקרים, גם גולד פייבר במקרה הצורך, מכיל סיבים וממריץ את כל מערכת העיכול שם. אבל כמובן שהמצות משפיעות על כל אחת זה בצורה אחרת, תאכלי במידה
בגדים יפים שהסגנון רחב וזה בעקרון לא להריון אבל ישמש אותך גם עכשיו וגם אחרי כי זה יפה שזה רחב...
וחשבתי שזה מתאים להריון..
אחרי ההריון מוסיפים חגורה וזה סבבה
בדואר ממכון פועה...
מתקשרים? באתר שלהם? כמה זמן לוקח עד שמגיע?
יש כאלו שבדיקה אחת עולה 30 ש"ח ויותר.
יש זוג בדיקות בבערך 25 ש"ח.
ויש 5 בדיקות ב30 ש"ח (נקרא "תשובה כנה")
כתבו כאן בפורום שבבית המרקחת של הקופ"ח יש בזול יותר.
ואני ראיתי במכולת רמי לוי וב"יש" (ואני מניחה שיש בעוד מקומות) את "תשובה כנה", שזה הכי זול שאני מכירה (אבל כמות גדולה יחסית...)
בניו פארם 30 ש"ח
בדיקות של "תשובה כנה" יש בחבילה 5 מקלונים. קניתי את זה בבית מרקחת של לאומית.
אשתי בהריון ראשון, ומתחילת ההריון היו לה מצבי רוח נוראיים..
כשנכנסת למצברוח אז כל פיפס קטן שאני עושה לא כמו שרוצה (אפי אם לא הייתי מודע לרצונה)
מלווה ביללות/דמעות/צעקות, היו אפי' כמה מקרים שהתחילה לצבוט אותי מרוב תסקול..
כמעט הכרכתי אותה לבוא איתי לרופא של ניצה והוא אמר שזה לא דיכאון אלא רק הורמונים ולכן לא צריך כדורים.
בקשתי ממנה להיתקשר לניצה ולא רצתה, וכשהיתקשרו אליה אמרה שהכל בסדר, ולא משתפת בקשיים שלה אף אחד חוץ ממני,
ואני מרגיש שזה לא מספיק לה (אמא שלה טוענת שהריון זה לא מחלה ושצריכה לא לוותר לעצמה ולכן לא משתפת את אמא שלה)
מה גם שלפעמים אני כבר מתעצבן ואנחנו ברוגז לכמה שעות ואז אין לה אף אף אף אחד לשתף אותו (כאילו יש לה חברות אבל לא
מדברת איתם על זה למרות שאני מעודד אותה ואמרתי לה שני מרשה לה לספר לחברה טובה כל מה שחושבת עלי.
בקיצור אני אוהב אותה מאוד ונורא חבל לי שאנחנו כל פעם נגררים לוויכוחים, אבל כבר אין לי סבלנות לכריזות שלה.
אני מבין שבהריון ושקשה לה מאוד, וזה משו שגם אני רציתי (ורוצה ושמח בו למרות כל הקשיים)
אבל אני כבר לא מצליח להבליג.
כבר לא נעים לי לשהות בבית, במיוחד עכשיו שיהיה חופש, בקושי שבת אנחנו מסתדרים ביחד..
וחוצמיזה שאני מרחם עליה, וכל פעם אחרי שמתווכחים אני כועס על עצמי שלא וויתרתי לה
חשוב לי להדגיש שלפני ההריון לא היה וגם עכשיו כל פעם שיוצאת מהכריזה שלה אנחנו מתפייסים וחוזרים לאהוב, הבעיה שקורה כמה פעמים ביום..
אז קודם כל סתם לפרןק, וחוצמיזה אם למישהי יש עצות מעשיות.
בתומ"ר
נ.ב. אחלה פורום, קורא כבר הרבה זמן, מקווה שאנחנו (הבנים) לא מציקים פה יותר מידי..
ישר כח למנהלות המסורות שעושות ימים כלילות בשבילנו.. (זה בכוונה הפוך)
ההודעה שלך מכניסה הרבה הודעות שנכתבו כאן לאחרונה לתוך הודעה אחת, שמת לב?
ובלי קשר, אולי יהרגו אותי כאן... אבל אני חושבת שלכל דבר יש גבול. אפשר טצריך לשבת לשיחה ולדבר ולהסביר איפה זה לא שייך להתנהג ככה.
אני בטוחה שהיא תבין ושתמצאו פתרונות. אולי יש דברים שהיא יכולה לשים עליהם פחות דגש? (אצלי למשל הדגש על סדר וניקיון, אבל אני לא מבקשת עזרה בבית... לכל אחת יש מה שחשוב לה יותר וחשוב לה פחות...)
זה רק הריון ראשון, בע"ה יהיו עוד הרבה וכדאי לתרגל כבר מעכשיו איך מתמודדים כזוג עם קשיים.
אני מאחלת לכם שמעתה זה יהיה רק בשמחה!
הכלל של רעב גורם לעצבים תקף גם על נשים בהריון
ובתחילת הריון הרבה פעמים אין כוח לבשל ואין תאבון וכו'
אם יש לה בחילות ואין לה חשק לבשל וכו' - תשתדל אתה לדאוג שיהיה לה מה שהיא יכולה
תפנק אותה באוכל שהיא אוהבת \ מסוגלת לאכול
תשאל אותה מה יהא רוצה ותקנה לה או תכין לה
גם להרגשה שלה זה יתן לה להרגיש שאתה איתה
גם להרגשה שלך - נתינה מולידה כושר סבלנות
וגם - אם היא תהיה שבעה יותר היא תהיה רגועה יותר
אצלי האוכל היה אחד הדברים שממש השפיעו עלי אבל לא היה לי כח להתעסק עם זה.
אשתי נכנסה להריון זמן מועט אחרי החתונה ועבדה בעבודות מזדמנות ועכשיו לא רוצה לעבוד
הלכתי איתה לרב שלי ואמר לי שצריך לתת לה לנוח.
לארץטרופיתיפה מה אני אמור לעשות? אני אומר לה שלא הגיוני ואומרת שמסכימה אבל לא באשמתה ולא בשליטתה
לא נראה באמת שהיא מספיק חזקה כדי להתחיל כעת חיפושים אחרי עבודה.
לגבי נושא האוכל והרעב- מינימאוס צודקת ממש. הרעב גורם לבחילות ובגלל הבחילות
אין חשק להתעסק עם אוכל וכאן התפקיד שלך לדאוג לה ולקנות לה כל מה שהיא רוצה.
אדם רעב וחלש עלול לאבד שליטה.
יש הרבה כריזות משונות לגבי אוכל בתקופה הזו - תזרום איתה ,אולי זה יעזור.
אבל-
ההתנהגות שתארת-צעקות, יללות, פגיעה פיזית בך.- נראה חריג. א"א להאשים את ההורמונים בהכל,
יש דכדוך ותחושה של חוסר אונים מהחולשה הפיזית הקשה, אבל עד כדי- כך לא מוצדק.
אולי זקוקה לטיפול מקצועי כדי שהמצב לא ידרדר. לא כדאי להזניח התנהגויות כאלו.
אפשר לקבל טיפול פסיכולוגי מאוד מסובסד דרך הקופה .
אולי אחד.. כן? לא יודעת אם הוא היה שלך
וגם לא קראתי את כולו..
לעניות דעתי..
לפני כל התגובות המרחמות.
נכון לבדוק מה היחס שלו לאשתו, כמה סבלנות יש לו אליה.. הרבה פעמים אישה מגיעה למצב שהיא צובטת ממקום של תתיחס אליי תסתכל עליי אתה מתעלם ממני.. וכשהבעל מוסר פרטים הוא שוכח את החלק הראשון שהוא מה מעשיו בכל העסק.
יכול להיות שאני טועה לגביך ואז סליחה.
אבל אני יודעת שיש פה ניק שמסתובב בבהריון ולידה.. שיחסו לאשתו מאוד מוטל בספק .. ועל גדר סוג של התעללות אז לפני שנותנים עצות.. לטפל בה . צריך להיזהר.
שהוא לא יבוא לנפנף עם העצות האלו לה במקום להבין קצת על מה היא זועקת.
ורק ככה יתעלל בה יותר.
של ילדה קטנה..
כמו שילד בוכה מאוד יכוללתת מכות כי הוא רוצה שירימו אותו
זה סוג של זעקה..
וגבר אם הוא ממשיך בגישה של להתעלם מהרגשות שלה
רואה רק את ה צבטה אותי
ולא את המאחורי- מתחננת
בא לי לפתוח שירשור "אנחנו אסורים הרבה זמן, ובעלי נורא מתוסכל, יש לו הורמונים ומרוב עצבים זה מגיע למצב שהוא צובט אותי"
מענין איך תגיבו אז...
למה כשגבר מכה זה לא עובר, וזה פשע בל יכופר, ולאשה נותנים הבנה?
אז מה אם יש לה הורמונים? לגברים אין הורמונים?
דיברתי לפני כמה ימים עם יועץ נישואין, והוא אמר שאליו יותר מגיעים סיפורים שאשה נותנת מכות לבעלה מאשר להיפך...
אבל שינסה ללכת למשטרה, תראו מה יגידו לו
ההבדל הזה בגישה לא מובן!
אני יכולה לומר שזה קרה לי בעצמי אחרי החתונה בהתחלה, כשעוד לא הייתי בטוחה באהבה של בעלי אלי, אז כשרבנו הייתי צובטת אותו בצורך של התייחסות, של חיפוש והכרה.
בפירוש היום אחרי 4 שנים אין זכר לדברים האלו ופעם במיליון שנה שאנו רבים זה בכלל לא קורה, אנחנו בטוחים באהבה ויודעים שעוד מעט נשלים.
אני חושבת שגבר שצובט אשה זה בא ממקום של אני החזק ודיכוי הנשים אני שולט עלייך,
אבל אשה שצובטת גבר (אני מדברת על נשים רגילות קטנות, וגבר גבר, לא כזה נשלט) זה בא ממקום של תסתכל עלי ולא פוגע בהם. -בכל מקרה על בעלי 
ולשאול על כל דבר.. מי המציא.. זה לא ייגמר
זה די מובן..
מאותו מקום שעל כל נושא אומרים על אשה שהיא יותר רגש ורוצה יחס רגשי.
ואם אתה באמת רוצה תשובה תתחיל לקחת דברים לתשומת לבך.
על קצת חשיפה והכרות לעולם אשה.
ולא מלחמת למה לה מותר ולי לא
למה אתה לא מוכן להקשיב למה שטוענים שהיא זקוקה ליחס נפשי ממך..כבוד תשומת לב, וריכוז בה ולא ב..
אשה זה לא מכיוון של התקפת עצבים, אלא מכיוון של תסתכל עלי, תכיר בי, תתייחס אלי, אל תתעלם.
גבר רגיל לא צריך את זה, הוא יכול לישון מתוך מריבה, אשה לא.
אשה שבעלה לא מתייחס אליה שואלת את נפשה למות (יש פסוק במובן הזה, לא זוכרת בדיוק)
גבר לא לוקח כ"כ ללב ולא צריך הכרה מאשתו הוא נמצא במקום חזק יותר בלב.
בהודעה הראשונה נשמעת בעל ממש אוהב ומתחשב, אבל ברגע שענו לך בצורה שלא מצאה בעיניך, הפכת את העור שלך.
גם אני חושבת שאשה לא צריכה לרכב על ההורמונים ולהתיר לעצמה להתנהג איך שהיא רוצה על סמך זה, אבל בכל אופן לבנאדם קנאי יותר קשה לא לקנאות, לבן אדם עקשן יותר קשה לוותר, ולאשה עם הורמונים בתחילת הריון יותר קשה להשתלט על עצמה (לא אומרת שהיא לא יכולה, אומרת שהדחף שלה יותר גדול, היא צריכה לתפוס את עצמה לידיים ולנסות לעצור את עצמה, להתגבר)
אנונימי (פותח)את רוצה שאני אסתכל? תקראי לי! מה את צובטת?! היא צובטת מתוך עצבים, לא כקריאה!
גבר יכול לישון מתוך מריבה? אולי בעלך! אצלינו זה הפוך!
וגם לגברים יש רגשות, לידיעתך
ואני לא פותח השירשור, סתם התעצבנתי לראות שמוותרים כל כך לאשה שמשתמשת באלימות עם תירוצים של הורמונים, כשאני מדמיין מה היו אומרים לגבר שהתנהג באלימות בגלל הורמונים
לא ניראלי.. אז בבקשה לא להשמיץ.
יש חוק 3 שניות שאם מישו רוצה להיכנס לוויכוח של 2 אנשים צריך להקשיב כמה שניות לפני שנכנס
לא ניראלי הגיוני להגיב תגובות פוגעניות בלי לקרןא על מה מדובר..
שכתבתי???
מתוך הפתיח לשרשור:
"בקיצור אני אוהב אותה מאוד ונורא חבל לי שאנחנו כל פעם נגררים לוויכוחים, אבל כבר אין לי סבלנות לכריזות שלה.
אני מבין שבהריון ושקשה לה מאוד, וזה משו שגם אני רציתי (ורוצה ושמח בו למרות כל הקשיים)
אבל אני כבר לא מצליח להבליג.
.
וחוצמיזה שאני מרחם עליה, וכל פעם אחרי שמתווכחים אני כועס על עצמי שלא וויתרתי לה
חשוב לי להדגיש שלפני ההריון לא היה וגם עכשיו כל פעם שיוצאת מהכריזה שלה אנחנו מתפייסים וחוזרים לאהוב, הבעיה שקורה כמה פעמים ביום..
אז קודם כל סתם לפרןק, וחוצמיזה אם למישהי יש עצות מעשיות.
בתומ"ר"
מעיון בכרטיס שלך אתה מתאר רצון לקשר עם ידידות מלפני החתונה,
מספר על צורך לראות סרטים אלימים ולא צנועים.
גם אתה זקוק לטיפול וזה לא נכתב מתוך עוקצנות.
אתה כנראה באמת לא מודע למצב שלך.
יש לך אולי רצון טוב אבל את הפתרונות לבעיות הלא פשוטות שלך
ושל אשתך לא תמצא פה בפורומים של ערוץ שבע.
שניכם במצוקה והגיע הזמן לעשות משהו משמעותי.
בהצלחה!
שיחשוב שוב..
אני חזק מאשתי בהרבה וזה בכלל לא העיניין..
יותר מפריע לי המצברוח שלה מהצביטה..
דווקא נחמד כשמנסה לצבוט אותי ואני בורח או תופס לה את הידיים...
היא קו אדום.
ייעוץ דחוף של מישהו גדול שיכול לעזור.
חיי נישואין לא אמורים להיראות ככה, ובד"כ זה רק הולך ומחמיר.
ולא משנה מה הסיבה.
אם היא עוד חשובה לך תעשה את זה. בשביל שניכם.
בבקשה מהמנהלות לנעול אותו.
תודה.
ואני חושבת שזה בגלל שמהבקבוק הוא שותה יותר לאט.
אצלי שמתי לב שהוא יונק ממני מידי מהר. אז התחלתי לעשות פעם או פעמיים הפסקה באמצע וכך באמת ראיתי שהוא פולט פחות.
מקווה שעזרתי
אם את בשבוע מתקדם, רוב הסיכויים שזה בגלל מתיחה או שינוי ההורמונים.
אני גם סובלת מזה ולצערי זה עובר רק אחרי הלידה...
כידוע לי לקוחים אותו 5 ימים לאחר המחזור, גם אם את לא רואה ממש דם.. (זכור לי שגם לי היה מקרה כזה ולקחתי..)
אבל אני לא רופאה..
אנונימי (פותח)אשמח לקבל הסבר...
בעיקרון, מאוד יכול להיות שזה קושי באחיזה (הגוף שלך וגם הגוף של התינוק לא לגמריי סימטריים ויתכן מאוד קושי רק בצד אחד)
מה זה אומר "מקיא את הפטמה"?
מקווה שאוכל לעזור...
יתכן וטעם החלב שונה בצד אחד (זה קורה אם יש צד אחד שפחות "בשימוש", המליחות בחלב עולה, וזה לא טעים לתינוק... הפתרון- לשאוב רק מהצד הזה, כמה פעמים ביום, עד שהתינוק חוזר לינוק)
אם הוא פולט מיד, כנראה שזה באמת לא נוח לו... בעבר הוא היה מצליח לינוק מהצד הזה?
שלום לכולן!
אני מסתכלת כבר הרבה זמן בפורומים של הערוץ ונהנית משאלות של אחרות, אבל נראה לי שזאת פעם ראשונה שממש אשאל משהו..
התחתנו לפני כמה חודשים וגילינו השבוע שאנחנו בהריון, שבוע 7! זה ממש חדש לנו ואני עוד לא כ"כ יודעת מאיפה להתחיל.. עשיתי בדיקת דם אבל ראיתי גם שצריך לעשות בדיקה וגינלית וזה קצת מלחיץ אותי..
רציתי לשאול איך הייתה לכן הבדיקה? והאם יש לכן המלצה לרופאת נשים טובה שהבדיקה איתה תהיה יחסית נעימה ועם זאת אוכל להרגיש שהיא מקצועית?
תודה רבה לכן!
ואם לא תמהרי עם האולטאסאונד ותחכי לשבוע התשיעי אז גם תוכלי לעשות או"ס
על הבטן , פשוט צריך לשתות לפניכן מים ולהתאפק. (6 כוסות ולהתאפק שעה זו סתם הגזמה.
שותים 2-3 כוסות ומתאפקים חצי שעה , מניסיוני זה מספיק אם לא ממהרים ללכת לאו"ס.)
אבל תור לרופאת נשים ולאו"ס תמהרי לקבוע כבר היום, בד"כ אין מיד תורים פנויים)
בהצלחה!
אולי אני סתם לחוצה עקב הריון ראשון אבל לא בשיטוטי בפורומים ראיתי שחשוב לראות שלתינוק יש דופק ושח"ו אין זה לא הריון מחוץ לרחם.. כתוב שם שכדאי לגלות את זה כמה שיותר מה, לא?
אם אין לך כאבים חזקים או דימומים - אז לפני שבוע 7-8 לא ממש יהיה לרופא מה להגיד לך בדרך כלל - חוץ מאשר לומר לך תבואי לאו"ס לבדוק שיש דופק עוד כמה שבועות. לפני זה בכלל לא רואים דופק. ואי אפשר לומר כמעט כלום על ההריון.
חבל על הלחץ והטירטור ללא סיבה.
מה שכתבו בשירשור למטה - כתבו על בעיות ועל כאבי בטן חזקים.
חוץ מזה את לא ממש תצליחי לקבוע תור לזמן מהר יותר... הרופאים עמוסים מאד....
ושבוע הבא כבר בשבוע 8. קראתי בפורומים שדופק רואים בין שבוע 6 ל8.. את אורמת שאם אין כאבים זה נראה לך בסר לחכות עוד שבוע- שבועיים לאולטראסאונד בטני?
ואגב שבוע 10 לפי הרופאים זה בעצם שבוע 9 כי הם סופרים רק שבועות מלאים.
כלומר אם את ביום השלישי של השבוע השביעי , אז מבחינתם את בשבוע 6.
אין שום דחיפות. גם אם לצערינו אין דופק לא קורה משהו אם לא מגלים את זה מיד...
תודה על התגובות המהירות!
כאבים עזים בבטן ודימומים...
זה לא אומר שכבר את אחרי זמן המחזור? יענו מאחר לך?
בכל מקרה ממליצה לך לחכות לבוקר או לעשות כבר ב.דם מחר!
18 יום מהביוץ, כלומר כארבעה ימים אחרי האיחור, נכון?
במקרה כזה הבדיקה אמורה להיות חיובית בכל שעות היום (אלא אם כן שתית ממש המון והשתן מאוד מאוד שקוף...)
אם הבדיקה יוצאת שלילית ח"ו, זה לא אומר בוודאות שזה לא הריון. וכדאי לבדוק שוב (אפשר מחר בבוקר, ועדיף ביום שלישי בבוקר)
בהצלחה! ובע"ה בשורות טובות!
יתכן וזה כיוון שהבדיקה נעשתה בערב... אבל בשלב כזה מהביוץ (בהנחה שהוא באמת היה לפני 19 ימים) הבדיקה היתה אמורה להיות מדוייקת גם לא בבוקר.
תנסי שוב מחר בבוקר, ובע"ה שיהיו בשורות טובות!
כמובן, יותר מדוייק בדיקת דם, וזה חינם... את יכולה לקבל הפניה אפילו מרופא משפחה...
בהצלחה יקרה!
שתזכי לקבל בהבנה כל בשורה שתהיה. ובע"ה בקרוב מאוד בשורות טובות!
הם כותבים בשעות הצהריים/הערב המוקדמות.
וזה גם יותר הגיוני...
יכול להיות שהתבלבלת עם בדיקה אחרת (אולי ביוץ)?
פשוט זכור לי שזה מה שאני עשיתי, אולי באמת הסתכלתי בהוראות של הביוץ...
בקבוק ושובתת רעב עד שאני חחזרת מהעבודה???
בת 5 חודשים....
יש לי מליון סוגי בקבוקים כלום
כלום!
א. לכי ליועצת הנקה
ב. חפשי בגוגל חומר על שביתת הנקה
ג. תשאבי כל הזמן שלא ייגמר החלב למקרה שיחזור לזה,
ד. הרבה מגע עור בעור
ה. לשלול דלקת אוזניים או פטריה בלשון
אצלי היא הפסיקה לינוק משום מה בערך בגיל חודש, ללא התראה מוקדמת,
המליצו לי להגביר חלב ע"י שאיבות, כדורי חילבה, ועור בעור- הצמדתה לגופי כששתינו בלי חלק עליון, במנשא,בהחזקה, במיטה,
וזה עובד!! כשאני מתקלחת איתה היא יונקת בכיף, כאילו לא סירבה, אך אחרי האמבטיה- כלום...כאילו זה טבעי לה החיבור הזה.
הייתי מצליחה גם להניק אותה כשהיא מסטולה מעייפות או מהבקבוק...
בכל אופן- דעי שזה קיים ואני מאחלת לך מכל לבי שה' יעזור לך והוא יחזור לדבר הנכון לו.....אשמח לעזור, ולשמוע ממך בשורות טובות, אני ממש בתוך הסוגייה בחודשים הללו, כיום היא בת 4 חודשים...
בחדר האמבטיה ,אני ממלאה מים וסוגרת עם פקק, ואז אני לוקחת אותה בזהירות ויושבת איתה באמבטיה ומורידה לה את הבגדים והטיטול,ושמה אותה לשבת עליי, המדריכת הנקה אמרה לשים לה את הראש קרוב לחזה שלי, כל הרעיון הוא שתהיה לה חווייה נעימה מהקרבה הגופנית ואז זה עוזר להחזיר להנקה, ואז אני שוטפת אותה או בטוש או בעזרת כוס מהמים שכבר יש באמבטיה.רק חשוב להיזהר שבסיבון היא לא תחליק חלילה כי הגוף חלק...
יש לך מקלחון? לא אמבטיה? פשוט צריך להחזיק טוב ולהיזהר מאוד, ואפשר לעשות זרם חלש בטוש...
למה הוא אוכל גם מבקבוק?
אם תשלימי פרטים אולי אוכל לעזור...
yaeli30התינוק (3.5 חודשים) כמעט לא עלה במשקל. הוספנו מטרנה ובמקביל
גיליתי שאין מספיק חלב.
בינתיים אנחנו על מטרנה, הנקה ושאיבות..
שלוש שאלות יש לי:
1) איך גורמים לקטן להסכים גם לינוק? הוא אוהב בקבוק.. ולא בשיטה של
לא להביא לו אוכל עד שיינק כי הוא נהיה מתוסכל ועצבני מזה..
2) מה עדיף- ארוחה שאיבות ארוחה מטרנה או כל ארוחה גם וגם?
בכל מקרה הוא מתחיל את הארוחה בכמה דקות של יניקה..
3)איזה חלב שאוב עדיף להביא לקטן. ארי מעכשיו או מהמקפיא?
ברור שעדיף טרי אבל אז לחלב הקפוא יעבור הזמן..
יש למדלה פיטמה שהיא על בסיס יניקה ותינוק שלוקח את זה לא מתרגל לבקבוק כי בפעילות מציצה זהה ליניקה זה לא קל יותר כמו בקבוק רגיל.
ואז פתאום היא הסכימה לינוק יפה.
לקח עוד זמן רב עד שהחלב חזר ועד שהגענו להנקה מלאה,
אבל זו היתה תחילת הדרך...
בהצלחה רבה וכל הכבוד לך על כל המאמץ!
קל יותר בקבוק מאשר יניקה- אומרים שהבקבוק של מדלה ששמו-קאלמה עושה זאת.
לתרופה שמכניסים לפה בפסח.
יש רשימה של התרופות הכשרות לפסח שמתעדכנת כל שנה...
וחוצמזה- שבוע אחד לא לקחת- נראה לי לא נורא בכלל...
"ואכלת ושבעת" - עמ' 299
מצ"ב 
ריפרפתי בטופס הנ"ל, וזה מה שאני זוכרת
מוזמנת להציץ בעצמך ולראות אם כך הדבר..
http://upload.kipa.co.il/media-upload/kashrot/6923178-412014.PDF
תוספי תזונה צריכים הכשר לפסח!!!!
ואין לזה הכשר של פסח הוא ייתן לך כמוסות זהות עם הכשר
הי, אשמח לדעתכן:
הפיזיותרפיסטית ראתה את הקטן (בן 5 חו') פולט לא מעט, ואמרה לי שבגילו עוברים להנקה מצד אחד בלבד, ושאולי בגלל עודף חלב החלב דליל, הוא אוכל יותר מידי, ואז פולט.
מה ידוע לכן על מעבר להנקה מצד אחד? לא חשבתי על זה בכלל עד שהיא אמרה.
נראה לכן קשור לפליטות? אולי יש לכן עצה אחרת להפחתת פליטות?
(בימים האחרונים הוא פולט 5 פעמים בערך בין הארוחות..)
תודה!
אז אין לי מושג.
בקשר לפליטות- יש כאלה שיש להם נטיה מוגברת לזה. בסוף זה עובר...
את יכולה לנסות לעבור להאכלה מצד אחד בכל ארוחה ולראות איך זה משפיע...
יש צדק במה שהיא אמרה, אבל לא תמיד זה נכון...
תנסי, ושימי לב לתגובת התינוק... בהצלחה!
האם יונק בלילה וכמה פעמים?
כמה זמן אורכת כל הנקה בכל צד?
אל תעברי לצד אחד לפני שאת בטוחה שזו הסיבה.
תינוקות פולטים הרבה גם בגלל חולשה של השוער בקיבה- זה מאוד מאוד נפוץ.
אם הבנתי נכון, הכוונה לצד אחד בכל ארוחה, כלומר ארוחה מימין ואחרי כשלוש שעות ארוחה משמאל וחוזר חלילה...
לפעמים זה באמת עוזר במקרים כאלו, ואם לא, אפשר לחזור למתכונת הקודמת...
למה לא לנסות? (שואלת באמת)
כי היא עלולה להסתכן בתינוק רעב
ויש תינוקות שלא כ"כ מתלוננים ומגלים זאת רק לאחר זמן
כמו כן, גם יצור החלב יורד- למרות שבגיל זה אפשר להחזיר תוך מספר ימים
יש עוד סכנה שהתינוק לא ירצה לינוק כי אין לו מספיק
כמובן זה רק סיכונים, וב"ה שהכל ילך חלק.
כמו שקורה לכל מיני נשים. (גם לכאלה שסתם כך לא הציעו מהרגע הראשון גם את הצד השני. )
ההמלצה היא בכל גיל שהוא לתת לילד צד אחד ולהציע לו את הצד השני.
הילדים שלי ינקו גם אחרי גיל שנה מ-2 הצדדים ומעולם לא שמעתי לא מרופא ולא מיועצת הנקה - הוראה תמוהה שכזו לעבור לצד אחד - אלא להיפך.
על סמך תאוריות של פיזיותרפיסטית - לא הייתי מסתכנת בהפחתת האוכל או בשינו מההוראות המקובלות והידועות. לא אמור להיות לה בתחום ידע יותר מסתם אישה ברחוב.
תנסי את הפורומים של ליגת לה צ'ה לשאול שם אם יש להם מושג כלשהו לגבי התאוריה החדישה והלא ברורה.
או באישי את פיגא - היא יועצת הנקה של לה צ'ה - לא יודעת אם היא זמינה ועונה פה תמיד.
ממדריכת/יועצת הנקה ולא מפיזיותרפיסטית. זה לא תחום שהיא מבינה בו אז חבל... ונראה לי שפליטות זה דבר נורמלי לחלוטין,
אפשר לנסות לא ללחוץ לו על הבטן או להעמיד אותו ישר אחרי שאוכל, לתת לחלב להתעכל בנחת אחרי שאוכל, שעישאר לשכב קצת אולי או לשבת כמעט שוכב..
באמת היתה תקופה שהנקתי מצד אחד
(כמו שכתבו פה-ארוחה מימין וארוחה הבאה משמאל)
אבל זה לא השפיע על הפליטות. הנקתי ככה כי פשוט הם ינקו קצת זמן ולא רצו עוד.
קחי בחשבון שככל שמצמצמים הנקה= צמצום החלב (היצע וביקוש, כידוע זה שם המשחק בהנקה)
הפליטות כפי הבנתי הדלה זה עניין של נטייה של תינוק או ריפלוקס או סתם שריר חלש.
נראה לי שרק תינוק שפולט לעיתים רחוקות, או לא קבועות זה נובע מ"אכילת יתר" ואם הוא פולט קבוע זה כנ"ל, שריר חלש.
אותו דבר אצלי, הגדול פלט בצורה נוראית עד גיל 8 חו', ועלה יפה מאד במשקל, הנקה בצד 1, היום הוא בן שנתיים וטפת חלב רק מרוצים, ב"ה.
התינוק בן שלושה חווד' גם הוא פולט היום הרבה מאד, כנראה זה כך הילדים שלי ..
ממש לא בא לי לנסות דברים חדשים שיכולים אולי לפגוע..ב"ה ההנקה הולכת מצויין ולא רוצה לקחת סיכונים..
חששתי שאולי פיספסתי משהו חשוב, כי זה היה נשמע ממנה משהו מאוד נפוץ
תודה!
היא תזונה דלה מדי בפחמימות ולא משהו בריא שמומלץ סתם ככה.
אבל את בהחלט יכולה לעבור לאכול בריא - יותר פחמימות מורכבות ובריאות ופחות סוכר פשוט.
לאכול 3 ארוחות + 3 ארוחות ביניים ולא לנשנש.
זה סתם בריא בכל אחד משלבי החיים.
במיוחד בהריון , מומלץ ביותר לאכול בריא.
למעשה יתכן שגם את תאכלי כרגיל הסכרת לא תחזור . זה קורה בהחלט. - צריך לחכות.
