פורום הריון ולידה (עמוד 4952)

ע"פ שוטרי מרחב מוריה.- למיטב ידיעתי הם פועלים יותר באזור של העיר העתיקה.

רדומה ומטושטשת בלי קשר לכלום

 

למה הבעל נירדם הוא לא אמור לשמור עליה ?

 

וודאי לא מהטרדה

 

אבל דברים נוספים עלולים חלילה לקרות....

ואם לידה לוקחת יומיים וחצי? אז לא ישנים?!

בשביל זה יש מיילדת ורופאים באזור...

 

ששייך לישון ממש להירדם.. בלי לשים לב שאשתך בהטרדה

 

נשמע...ממש לא טוב...

 

מסכנה היולדת..שהשם ירחם עליה ויתן לה כוחות לעבור את זה

פשוט בושה שרופא מנצל את מעמדו במצב רגיש כזה !!! גם הבעל מותש לפעמים אחרי שעות ארוכות של צירים הוא בן אדם!

מדובר על אישה בערנות, במחלקה שמסתובבים בה אנשים, על רופא שלכאורה אין לו סיבה לסכן את המקצוע שלו, על בעל שישן ליד ועלול להתעורר בכל רגע. לא מסתדר לי. גם אנשים חולים לא עלינו עושים את המעשים הזדוניים שלהם עם ניסיון להסתיר...

בכתבה עלתה ההצעה שהאפידורל גרם לאישה להזיות - מישהי יודעת אם זאת תופעת לוואי מוכרת של אפידורל?

עברתי 4 לידות בשערי צדק וממה שאני זוכרת, בזמן מתן זריקת האפידורל:

א. הבעל חייב לצאת, לא משנה אם נרדם או לא...

ב. המיילדת נמצאת צמוד, מחבקת, מחזיקה ועוזרת....

שהוא נכנס כאילו לבדוק כנראה. ומאוד הגיוני שהיא היתה חצי ישנה והבעל ישן ג"כ! למה זה מוזר?

גם אני נרדמתי אחרי שקיבלתי אפידורל. הייתי מותשת ובעלי גם אז ישנו. ומידי פעם נכנסה המיילדת/הרופאה...

ממש הגיוני שהוא רכן עליה, ואם הבעל היה מתעורר א"א באמת להבין אם זה בדיקה או רכינה למטרה אחרת...

כך דעתי!

הסיפור הזה לא נראה לי כל כך תמים

כואב על הלב על האישה..
רחמים

בימים האחרונים, אולי עובד לילות, אולי ילד חולה וכל הלילה היה אתו, אולי הוא חולה וכו'  וכו'....

אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו!!!!

צריך לבדוק מה הי מצבה הנפשי של האישה לפני כן. אולי היא מעורערת בנפשה?

אני מאמינה שמי שרוצה להטריד יבחר קורבן קצת יותר אטרקטיבי מאישה בתהליך לידה...

אז כדאי להיזהר עם האמירות האלה שגורמות לעוד נשים לא להתלונן כדי שלא יגידו שהן משקרות...

לא טוב!

 

מעורער בנפשו זה הרופא שהעיז לגעת בה

 

לא היולדת!

 

 

 

 

אחר כך מתפלאים למה נשים פוחדות להתלונן...

צריך לדון לכף זכות את הבעל!!!!!!! על זה שהוא נרדם!!!! אולי הוא עובד קשה מאד גם בלילות אז הוא נרדם הוא בן אדם!!!!! זה לא יפה איך שמתנפלים ככה תשמנה לב בבקשה למה שכותבים ואחרכך תגיבו!!!!!!!!!!!!!!

לפי התגובות שלהם..
בכל מקרה, אף אחד עוד לא יודע מה קרה שם אז אל תחרצו ככ מהר את גורלו של המרדים ותחליטו שהוא סוטה או שהאשה מעורערת.
זכות אנושית בסיסית.

איזה בר דעת, חם ככל שיהיה, יעז להטריד אשה כשבעלה בחדר?

דווקא בגלל שהבעל שם אז זה גורם לו לעשות את המעשה ככה אנשים עם סטיות חושבים ובגלל זה הם סוטים

אבל כל הסיפור שם נשמע קצת מוזר.
מסכנה בכל מקרה במידה וזה אכן קרה.

עדיין אי פשר לדעת מה קרה שם באמת...

מחכות לסיפור

הרבה נחת בריאות ושמחה!

מזל טוב הרבה נחת שמחה אושר ושינה ;)

מלז טוב , בשעה טובה

התאוששות נעימה ומהירה

 

תודה על העידכון!

שתזכו לגדלו בנחת, בריאות ושמחה

בשעה טובה!!!
הרבה הרבה נחת!!!
מזל-טוב!!!

ו לגדלו לתורה לחופה ולמעשים טובים

וכולן גרועות

בוחרים באפשרות הכי פחות גרןעה

או שמחפשים אפשרות אחרת

 

כמה את לא רוצה להיכנס להריון?

כמה את מפחדת מהמניעה?

האם כל המניעות שוות?

וכו'

 

זה את שצריכה לענות

ובוחרים מה הוא הרע במיעוטו...

 

מצרפת קישור למאמר עם דרכים שונות למניעת הריון

 

 

הרבה נשים משתמשות בשיטה הזו.  השיטה אינה מסובכת כל כך.  אפשר לקרוא על כך או, אם תרצי, אסביר לך עליה (באישי).

 

ממליצה לשלב אותה עם דיאפרגמה.

הכי פחות מתערבת פיזיולוגית או הורמונלית..

ודיאפרגמה זה לא מאה אחוז בטוח.

הגלולות לדעתי הן הכי בטוחות. הדברים האחרים- נרות, דיאפרגמהוכו'- לא עושים שינוי אצלך אלא מונעים מהזרע של הבעל או להיכנס או הורסים אותו לפני שהוא נכנס. אבל אם אחד מתפלק פנימה- את באופן תיאורטי יכולה להיכנס להריון. מניסיון- נכנסתי להריון מנרות פארמטקס.

אבל גלולות עושות שלא יהיה לך ביוץ בכלל, כך שהזרע לא נפגש עם שום דבר. התקן, יש לו אחוזים מאוד גבוהים אך עדיין יש לך ביוצים ואם באופן תיאורטי הזרע נפגש ואיכשהו הגוף הסכים לקבל את ההריון למרות ההתקן, אז יש הריון.

גלולות הם 99.9 אחוז וכמובן שתמיד יש פיקשושים אבל בעיקרון אם בעבר גלולות מנעו לך ואת מקפידה על זמנים ולא מפספסת ימים ואם כן פספספת אז בימים אחרי אתם נמנעים- זה אמור להספיק.

בהצלחה

שאכן בטוחה מאד אם עובדים נכון.

 

כי לפי מה שזכור לי מה שנקרא "שיטת הימים הבטוחים" היא ממש ממש לא בטוחה.

של גלולות, יש לי חברה שאמרה שכמעט התגרשה בגללן- איך שהתנהגה באותה התקופה בהשפעתן... זה נשמע בטוח אך מלחיץ אחרי ששומעים דבר כזה...

לפעמים יש עדיפות הלכתית לשיטה אחת או אחרת בהתאם לסיבה שבה רוצים למנוע 

 

אני לא הייתי מסוגלת לשרוד עם גלולות.
או כתמים נוראים או חוסר חשק מיני ודכאונות.
אז בשביל מה לקחת כדורים אם ממילא יש דש\כאון וחוסר חשק?!
עברתי לנרות, בהתחלה מציק אחרי זה מתרגלים וכמעט 4 שנים השתמשתי בהם.
 

לצערי נושא הגירושין עלה יותר מפעם אחת בתקופה ההיא והיא היתה תקופה קצרה...
ב"ה שהכל עבר אחרי ששמתי התקן..
תוכלי אולי לנסות ולהיות עם יד על הדופק ומקסימום להפסיק

איזה התקן שמת ואיך היה ההסתגלות אליו?

פשוט גם לי הגלולות היו נוראות...

ואני לא יודעת מה לעשות הפעם (5 שבועות אחרי לידה) כשכבר ככה ההורמונים עוד משתוללים...

(אם את מעדיפה אפשר לענות באישי, רק תכתבי ואני אפנה אליך)

תודה!

את יכולה לבוא באישי

שמתי מיד (חודשיים) אחרי הלידה האחרונה. כל עוד לא הייתה ווסת היה מצויין ברגע שהתחלתי לקבל המניעה הייתה נהדרת |ציני|

 

אחרי קצת יותר מחצי שנה של רוב החודש אסורים, הוצאתי את ההתקן ועברתי לנובה רינג ומתפללת שזה יהיה מצויין.

 

בינתיים אין ירידה בחלב, מצד שני התינוקת שלי בת יותר משנה ויונקת בין הנקה לשלוש ביממה...

חוויתי דימומים אך לא הדברים האחרים שמתארים פה (חוסר חשקף עצבים וכו)

מה שאני רוצה להגיד שבאמת כל אחת וגופה שלה

והורמונים משפיעים אחרת על כל אישה

 

חשוב להיות מודעת מאוד ולדעת להפסיק בזמן

 

לי זה נורא מתאים כי אני אחרי ניתוחים ואני לא יכולה לסמוך על הנס שאני לא יקלט

ואם זה מפריע למה לא לספר?

 

רואים לבד.. ומברכים לא ?

אם את בשלב שנעים לך לשתף את הסביבה אפשר בהחלט להשחיל רמזים בשיחת ספסל עם השכנות/ משפחה.

אם כי אני תמיד העדפתי לדבר דוגרי שאח"כ לא יהיו רכילויות ועוד לפני שהבטן ממש יצאה.

אולי לא מרגישה חופשי...

אפשר- "עוד 3 חודשים/ עוד מעט אני יוצאת לחופשת לידה"

"בקרוב אני אצטרך לבלות בחנויות של בגדי תינוקות,"

"איזה עגלת תינוק את ממליצה?"

 

תלוי למי את אומרת...

ותתפלאי פתאום לראות שאנשים כן חשדו והעדיפו להיות עם טאקט ולחכות שאת תרמזי

אבל מי יודע....

 

מעניין איך יהיו התגובות....

 

בנתיים אף אחת לא רומזת כלום...

שבחודש הראשון כולם יראו ..מעניין 

 

איזו הפתעות מחכות לנו הנשים..

 

את ממש לא יודעת איך תראי בחודשים מתקדמים...אולי אפילו לא יראו כלל..

גם אם לא רואים בחודשים מתקדמים רואים את התוצאה ...

נשים שהרו ילדו ,בדרך כלל מזהות משהא בהריון למשל בעבודה היא עייפה פתאום אין לה תאבון וכו'.

האם חשוב לך שיראו בכדי לשתף או שקשה לך לגשת לבוס להודיע לו שאת בהריון?

אם זה הבעה תתיעצי אם משהיא שאת ומכת עליה ,שילדה לא מזמן ,היא תוכל לעזור לך לדברר עם הבוס.

והיום כמה שאלו אותי, שאלתי אותן למה לא שאלו עד עכשיו והן ענו שזה מטאקט. לא תמיד נעים לשאול שאלות כאלה למי שלא משתפת מעצמה.. אני איתך

מה שאני עושה, שואלים אותי נניח בעבודה "מה נשמע" ואני עונה "ב"ה את שלב הבחילות כבר עברתי" או משהו בסגנון.
או שאני 'מתעלקת' על הריונית אחרת ואומרת כזה חצי לה חצי לסביבה שתעשה לי מקום כי אני מצטרפת למועדון.

להוציא את הרמזים...האלו! כיף לך

 

אולי אני לא מעכלת שאני בהריון אחריי כל כך הרבה זמן

 

והבעל ממש רוצה לשמור בסוד מצידו עד הלידה ב"ה!

אצלי גם רואים רק לקראת שישי בדרכלל.
אז ברביעי חמישי כבר מעדכנת את הסביבה.

זה הריון ראשון...יש חששות פחדים..

 

קש לי להסביר..

אבל את צריכה לעשות את הצעד הזה כדי לגלות שאנשים -
חשדו / שמחים מאד בבשורה.
זה יהיה לך ממש הקלה אחרי זה ושחרור.

ב"ה

"אז את בהריון?"

לא רציתי להגיד לו, שכשתהיה לי בטן גדולה זה סימן שאני בהריון..
כי אם אני סתם אשמין?!

שגם אם תעמוד מולי אישה עם בטן של חודש 9 בהריון שלישיה, אני לא אגיד כלום אם היא לא תגיד לי משהו מפורש.

כי אי אפשר לדעת אם נעים לה או אם יש איזשהו עניין רגיש.

 

אבל כולן!????????? 

נכון שמבאס שאף אחד לא אומר כלום בשלב מתקדם,אבל אם את לא משתפת וכבר רואים,אז כנראה שהן בטבעיות גמורה חושבות שאם רואים ובכ"ז את לא אומרת כלום,אז כנראה שאת לא רוצה לדבר על זה,או לשתף...

אולי באמת לא רואים...

עדיין...

 

 

ועדיין לעולם לא אגיד למישהי משהו על ההריון שלה עד שהיא לא תגיד לי...

 

כבר קרה לי שמישהי "גילתה" לי שהיא בהריון בשבוע 38 והתפלאה איך לא רואים עליה.. החלטתי שזה יהיה חוסר טאקט להגיד שראו כבר בוודאות ברביעי - חמישי..

ברגע שהיו יודעות..היו מדברות על זה 

אבל מי יודע, ימים יגידו

 

ואמשיך בשקט להגיד תודה על מה שיש..

ולא אחפש .. חיפושים..

בגיל הזה צריך ורצוי לעזור להם להירדם. למשל- אחרי הארוחה, ואם הוא צריך לישון להשכיב על הבטן ולנדנד את העריסה/ עגלה. מוצץ או לא, טפיחות על הגב- משהו ריתמי, קיצבי שיעזור לו... אולי מינשא- כשממש ממש לא מצליח להירדם.

אם הוא ממשיך לבכות, וכועס ולא נירדם אז כניראה שמשהו מציק לו - גזים, גרעפס , חיתול - מה שלא יהיה. בגיל יותר מאוחר מספיק שתיהי נוכחת כדי שיוכל להירדם לבד ואולי אפילו להיות במיטה הוא כבר ידע מה הוא אמור לעשות כדי לישון.

אבל עכשיו הוא קטן מידי... אל תיתני לו לבכות בשביל להרגיל אותו. הוא מריך אותך נענית לו. שירגיש וידע שיש מישהו שדואג לו ועונה לו על צרכיו. זה מאוד חשוב לביטחון שלו ולהתפתחות שלו.

 

בהצלחה!

להרגיל לשום דבר.

צרכים- כוונתי לא רק להאכלה והחלפת טיטול. צרכים הכוונה גם לצורך נפשי של התינוק הקטן. והצורך הנפשי בגיל הפצפוני הזה הוא חום, בטחון, וכל מה שרק אמא יכולה לתת, בפשטות רבה- להרים, לשים במנשא ולא, ממש לא לתת לבכות.

תחשבי שבגיל הזה הרבה דברים חשובים נבנים לו בנפש- יכולת אמון, בטחון ועוד תכונות דומות. אלו דברים שילוו אותו כל חייו הבוגרים. התינוק שלך חייב לדעת שכשהוא בוכה את באה אליו ומטפלת בו. תינוק בגיל הזה שבוכה חמש דקות- זה נצח !! אין לו שעון והוא רק יודע שאמא לא באה. ואם הוא יבכה הרבה זמן וירדם, זה לא בגלל שהוא הבין את הענין, זה רק בגלל שלא הייתה לא ברירה, אבל החוויה של "אמא לא באה" נשארה לו בנפש. וזה ממש לא לטובתו.

 

להירדם בהנקה בגיל הזה זה מצוין. הכי טוב בעולם. אחרי שהוא יגדל קצת יהיה לך את כל הזמן להרגיל אותו להרדם לבד, אם תרצי. אבל לא עכשיו. ממש לא. תעני לצרכיו בצורה הכי טבעית וספונטנית שאת יכולה וזה יהיה הכי טוב, בלי מחשבות על "מה יהיה, ו"איך הוא ירדם". יהיה בסרד, ובגיל 4 את לא תניקי אותו, נכון? אז אל תדאגי..ואל תנסי להפוך אותו לעצמאי קודם זמנו.

 

בכלל- ממליצה מאוד על שיעורים של הרבנית דינה ראפ ב"ערוץ מאיר". שיעורים שבהם היא מבהירה היטב את היחס לכל הנושאים האלה.

לפני גיל 3 חודשים במינימום....התינוק עדיין זקוק למגע שלך לא מתוך פינוק אלא לתחושת ביטחון

כשתינוק יונק הוא מפריש הורמונים שמרדימים אותו, את ממש נלחמת במשהו שטבעי שיקרה לו, לא חבל?

אם הוא לא נרדם מההנקה תחבקי אותו או תשכבי בעריסה ותנענעי בעדינות, כמו שהיה לו ברחם שהוא היה נרדם כשאת בפעילות.

אין צורך להניק בשביל להרדים אבל לא להילחם אם הוא נרדם בהנקה שירדם, איזה יופי!

אבל למה נהיה לי עצוב??? (הורמונים... )
די, אני אחרי לידה ורוצה לדעת שאני עושה הכי טוב למתוק שלי.. ופתאום אני מבינה שעשיתי לו רע??
אני מודעת לכך שאחרי לידה דברים יוצאים מפרופורציות אבל אני פשוט בוכה עכשיו...
תעזרו לי...

טוב שעלית על זה עכשיו ואת יכולה לתקן.

אמא שלו חיפשה פה תמיכה

דווקא נשמע לי שאת אמא נפלאה, שרוצה שיהיה טוב לתינוק שלה ושפשוט שמעה יותר מדי עצות...

אני גם מאד מאד בדעה של להרגיל תינוק לישון לבד, ועשיתי א זה לבן השני שלי מגיל חודשייםבערך. עשיתי זאת בעזרת "הלוחשת לתינוקות"- בשיטה מיוחדת [שבה לא השארתי את התינוק בוכה לבד]. אם את בעניין אז אני ממליצה בחום על הספר.

 

אגב, בילד הראשון שלנו בעלי שמע מחבר על השיטה של "5 הדקות"- שאומרת שצריך לתת לילד לבכות 5 דקות ולבוא להריגיע ואז שוב. החלטנו לנסות אותה לילה אחד וזה ממש לא עזר, להפך.. . כך שאת ממש לא לבד, כולנו עושים טעויות, זה חלק מתהליך ההורות.

עזרת לי מאד..

בשביל להרגיל תינוק לישון לבד לא צריך לעזוב אותו בוכה, ממש לא. להיפך. להיכנס, לא לעזוב אותו בוכה, להרים אותו על הידיים בכל פעם שבוכה, לדבר אליו, לחבק, להרגיע, לנשק, ורק כשרגוע לגמרי, להניח חזרה במיטה.

זה יכול לקרות שוב, אבל בגדול התינוק נרגע לחלוטין והולך לישון רגוע ושמח.

 

וכבר כתבתי בשרשור דומה שאני מאמינה שזו מתנה ללמד ילד לישון לבד.

כך יכול תמיד בקלות לעצום עיין בלי לחכות עד שאימא תתפנה להרדימו.

כל עוד זה נעשה בהמון חום וחיבוקים ונוכחות, הילד רק מרוויח.

 

אל תבכי,

גם אני עשיתי המון טעויות בילדה הבכורה,

ובא לי לבכות עליהן או לרוץ לחבק אותה,

אבל ב"ה היא גדלה נפלא, אבא בשמיים שמר עליה,

 

יש הרבה דברים.

אני לא מרדימה באף שיטה.

רואה שהוא עייף, שמה במיטה עם שמיכה ומוצץ וכשיוצא המוצץ- שמה שוב.

אם נרדם בהנקה, סבבה. אבל אם אכל ולא צריך לאכול עוד, לא אניק אותו כדי שיירדם.

 

לדעתי, כן חשוב שידע לישון לבד.

לא שיבכה. בטח לא בגיל פיצי.

אבל אין עניין להרגיל אותו לישון- תלוי בנידנודים או ליטוף או הנקה.

אם אין ברירה, אז אין ברירה. 

אבל אין אידאל שהילד ירגיש אותנו מלטפות אותו עד שיירדם..

גם אני מרגישה שאין לי זמן.
אצלי גם אין כוח...
)לפני שאני מחפשת זמן לנקות אני צריכה למצוא את הכוח...(

שותפה לתחושותייך...

במיוחד לא עם ילד/ים בבית.
מותר וצריך לגייס את עזרת הבעל בצורה יפה כמובן
הילדים גדלים ולומדים להעסיק את עצמם גם כן
מותר ואפילו צריך כן לשחק איתם אבל לא בכל פעם וכל הזמן שהם ערים

נ.ב אני כותבת בתור אחת חולת ניקיון וסדר ויש לי תאומים בני 5 חודשים.

קודם כל לדעתי צריך להנמיך ציפיות- קורה שהכלים מבלים בכיור יותר מיומיים...

דבר שני- הבעל הוא שותף מלא לגידול ולניהול הבית.
דבר שלישי-האינטנסיביותשל הטיפול בתינוק יורדת עם הזמן ואז מתפנים לעשות את כל הדברים הלא דחופים.
גם שעות השינה לרוב מתרבות ככל שהתינוק גדל.

1) אני לא קמה בלילה אלא משכיבה לידי במיטה ומיניקה מתוך שינה (אם תרצי אחפש לך את ההנחיות של יוניצף איך לעשות זאת באופן בטיחותי).

 

2) כשאני נקרעת בין הרצון להיות עם התינוק לבין הרצון לעשות משהו בבית, אני מתפעלת את הבית עם מנשא.

(כתבת שטשטשת כמה פרטים - זה מעולה, גם אני עושה ככה אבל למקרה שטשטשת גם את הגיל, חשוב לי לציין שההמלצות שלי בטלות ומבוטלות לפני גיל חודש וחצי, שאז למיטב ידיעתי קריטי לנוח כמה שרק אפשר, ל-א לתפעל את הבית, ובמיוחד לא עם מנשא).

באמצע השנה (וזה כמעט סוף) נדיר שתצליחי להכניס ילד למעון או למשפחתון רשמי

האפשרות היחידה היא או ילד שיוצא \  מטפלת שחוזרת לעבוד אחרי חופשת לידה

וגם אז זה רק אלה שילדו בתחילת שנה ולא התחילו אותה עם כולם

אלה שהתחילו רגיל חוזרות לילדים שממקודם 

וגם במצבים האלה הולכים לפי רשימת המתנה 

(מנסיון כמטפלת )

אז כאישה דתיה הייתי מעדיפה יותר את קיצור החופש הגדול תמורת ערבי החגים.

זה יותר נחוץ שם - לפחות לעניות דעתי.

אבל כנראה שארגוני המורים לא ממש מבינים את האמהות הדתיות...

אני חושבת שלבטל ימי לימודים בין יום כיפור לסוכות הם מעשה לא חינוכי.

זה בדיוק הימים שילדים צריכים להיות במסגרת וללמוד על החגים ולספוג אווירה.

 

שאר החופשים??

ארכם די אווילי בעיני. 

חופשת הקיץ היא טו מאץ', לילדים, להורים ולמורים גם יחד.

הוא ממש מגוחך בעיני. כאילו 3 הימים האלה זה מה שישנה לילדים או יעזור להורים.

אם כבר - אז צריך שינוי משמעותי- חודש חופש בקיץ וחודש בחורף ( ואז אפשר לטייל כשנעים בחוץ והכל פורח..)או משהו כזה. לא יום פה ויום שם...

הימים בין יוהכפ לסוכות - משמעותיים מאוד!

ממש חבל, במיוחד בביה"ס יסודי ובגנים

שמי שלא מקבל בבית את אווירת החג

יכול להשאר ממש תלוש!

 

החופש הגדול באמת ארוך

ואת המורות משתדלים להעסיק....

 

בואו לכאן

מה , כולנו לא צריכים להתארגן לחג?! למורים יש דם סמוק יותר?!

אז בסדר סבבה שיעשו ימים קצרים יותר אלב למה חופש?!

בפרט שמה בסוף קורה - הגגנות עושות קיטנה בתשלום  

ההורים דרשו קיצוץ של החופש הגדול - אבל היות ולא ניתן לפגוע בזכויות עובד סתם ככה גם אם נראה לך שהן עודפות (את זה אפשר לעשות רק בתחילת הדרך ולא באמצע )- היה צורך להחזיר את ימי החופשה למורים מתישהו.

וזה הזמן שנקבע.

 

זה לא כי מישהו החליט שהמורים צריכים להתארגן בחג - זה פשוט כי זה ימים שהיה נראה להם מתאימים להחזיר למורים את החופש יותר מאשר חופש חדש באמצע חודש שבט נניח---

 

גם אם מרגיז אותך שלמורים יש הרבה ימי חופש ואת חושבת שצריך לקצר אותם - יש בעיה מעשית וחוקית להרע תנאים של עובדים במיוחד כשהם מאוגדים... ולמשרד החינוך הבוץ הזה לא חסר.

 

אני מניחה שאם המעסיק שלך יחליט לקצץ לך במשכורת או בימי החופשה או בפנסיה - את גם תתקוממי . ואם הוא יעשה את זה לכל העובדים - תהיה לו בעיה יותר רצינית הוא לא יכול לשלם בבת אחת פיצויים לכל העובדים על הרעת תנאים ולחפש את כל העובדים מהתחלה.... העסק שלו יקרוס!!

 

וכמו שהמעסיק שלך לא יכול להגיד לך מה לעשות בימי החופש שלך ואם לנוח או לעשות קייטנה לילדי השכונה - ככה גם משרד החינוך לא יכול לכפות על הגננות לא לעשות קייטנה ולהרוויח כסף בימי החופשה שהוקנו להן בחוזה העבודה.

 

ולא תמיד הם מבינים לעומק את השלכות ההחלטות שלהם.

 

רוב המורים חושבים שזה לא ראוי.

 

כמו גם ההחלטה הנושנה והלא חכמה לקביעת זמן הלימודים ע"פ תאריכים לועזיים,

שלפעמים יוצאים שבוע לפני החגים-

ולפעמים בשלהי אב,

בלי שום חשיבה שלילדי ישראל היה מוטב ללמוד ע"פ תאריכים עבריים שמותאמים ללוח השנה היהודי...

להאריך מעט חופש קיים ולא להוסיף סתם חופש באמצע החיים...

אז הם האריכו קצת לפני סוכות קצת בחנוכה וקצת לפני פסח...

 

יש להם שיקולים פדגוגיים של רצף.

וגם שיקולים של נוחות להורים. מבטיחה לך שהיית מתעצבנת פי 7 אם היית צריכה עכשיו להסתדר עם חופש לילדים גם באמצע חודש שבט.... קל יותר להתמודד עם הארכה קטנה של חופש קיים מאשר עם חופש חדש תקוע באמצע השנה.

או הארכה גדולה לחופש - שאז הם לא הועילו כלום בקיצור החופש הגדול...

 

משקיעים בתקציב ל"לימודים לחיים" בזמן החופש(טוב, חלק מהחופש)

והלימודים האלו היו על ידי מורים אחרים מהמורים הקבועים.

לא חסר מה ללמד את הילדים בצורה חויתית, אפשר כמו קייטנה, אבל לימודית.

הבנתי שבחינוך הממלכתי והממ"ד - יהיו מעין "קייטנות לימודיות" על ידי בוגרי מסלולי הוראה - למשך 3 שבועות.

 

בשלב ראשון רק לכיתות א' ב' ובישובי מצוקה גם לג'-ה'

ובהמשך לכיתות ג'-ה' בכל הישובים וגם בגני הילדים...

בכל מקרה משרד החינוך עצמו יישם את הצעתך בדיוק.

פשוט הדיר ממנה את החרדים .

 

וכמו שהם מודרים סתם ככה בלי סיבה מתקציב מלא... ומכל שאר התוכניות של משרד החינוך שמעניקות תקצוב כלשהו ...  גם אם הם מלמדים 200 אחוז ליבה...

כבר נמאס אפילו לטחון את זה.

משרד החינוך קבע כרגע שיתחילו ללמוד ב- 1 בספטמבר שוב ולא 5 ימים קודם כמו שעשו במשך שנתיים. את ה5 ימים האלו אמורים להמיר מימי חופש באמצע שנת הלימודים לימי למודים במקום תחילת שנה. משרד החינוך ברוב חוצפתו קבע שהם יהיו 7 ימים שהיו חופש ועשיו ילמדו: 3 ימים בין יו"כ לסוכות, יומיים בחנוכה ויומיים בפסח, שהיו חופש במשך שנתיים ועכשיו יהיו לימודים.

 

אז קודם כל - שיעשו את זה 5 ימים ולא 7.

דבר שני - המורים (וגם אני) פראיירים שהם שותקים על זה ועל כל אופק והרעת התנאים.

3 - ארגון והסתדרות המורים חצופים וצריכים להחליף אותם, כי הם כבר לא מייצגים את המורים, הם חושבים רק על המשכורות שלהם (ראש הסתדרות המורים מקבל סכומי עתק מטורפים)

4 - אני מסכימה שצריך לראות איך מתאימים את לוח החופשות להורים עובדים כי שיש כל רגע חופש - אתה נתקע וזה בעיה. זה לא כ"כ משנה אם הימי חופש יהיהו בלג בעומר, פסח או חנוכה, כי  בכל מקרה תתקע.

מצד שני משרד החינוך הוא לא ההורה של התלמידים, אלא ההורים....

5- החופש הגדול בעייתי קצת באורך מבחינת השעמום של התלמידים והנזקים שהם עושים בעקבות זה, צריך למצוא תעסוקה לנוער בחופש

וזה לא קשה להיות מורה... נכון בדור בקודם היום החינוך בהרבה יותר קשה ובנוסף יש את הדרישות של אופק חדש שאני בטוחה שאם אמא שלך היתה באופק חדש 40 שנה היא היתה נשחקת אחרי 5 שנים.

למרות שאמא שלי עדיין מורה...

 

אל החרדים עוד לא הגיעה הרפורמה הזו.. אין תקציב בכלל...

גם המימון של מה שיש הוא רק 75 אחוז לבתי הספר של הבנות...

כמו שהקייטנות של החופש לא שייכות אלינו בכלל...

 

וברוך השם למרות ירידת הדורות המצב בחינוך החרדי עדיין רחוק מלפשוט את הרגל בלשון המעטה...

יש יותר ילדים  שמבלים את זמנם אל מול מסכים- והמורה צריך להתחרות ברמת הענין שנותן המסך.

המשמעת פחותה בהרבה ממה שהיה פעם, הילדים מעיזים לדבר אל המורה כמו שאף פעם לא העיזו.

 

נכון שהחינוך החרדי מצליח להדוף הרבה מפגעי התקופה. ועדין החדירה קימת.

 

יש לי חברה שהיא מורה בכל נפשה ומאודה. הIQ שלה גבוה מהממוצע. והיא טובה מאוד במשמעת.(ויש לה את זה בדם)

עכשיו היא עזבה את ההוראה, ועברה לעבוד בתחום שדורש הרבה יותר שעות עבודה ובכלל לא חופשים.

והיא אמרה לי במפורש שבהוראה עובדים הרבה יותר קשה.

וגם אני מרגישה שאני לוקחת את העבודה איתי הביתה, 24 שעות אני סביב ההוראה,

אני נשארת למרות הכל בהוראה כי אני מורה באידיאל ואני טובה בזה. זה לא מוריד מהעובדה שההוראה כן קשה.

(יתכן שמורה ש40 שנה במקצוע ויש לה את כל החומרים, אולי יותר קל, רוב המורות צריכות לעבוד קשה מאוד על החומר שהן מלמדות, ויתכן שבשנה הבאה הן תעבודנה שוב עבור כיתה שונה שקיבלו)

שנושאים משנה קודמת לא מתאימים ותמיד אני מחדשת ומשנה לפי הקבוצה.

כל יום בלי הגזמה אני יושבת שעה לארגן את יום המחר לא מדברת על יום חופשי שהוא סביב קניות לגן ושיחות עם הורים וכו...

זו בדיקת אולטראסאונד שמטרתה לזהות את הביוץ (רואים האם יש זקיק לקראת ביוץ, או כבר אחרי ביוץ, וכו').

בעיקרון הבדיקה מבוצעת וגינאלית. כשאני עשיתי אמרו לי שאפשר לשתות שעה לפני 6 כוסות מים ולא להתפנות ואז אפשר לנסות לעשות בטני (אבל אני לא יודעת עם בכל מקום יסכימו לזה). בכל מקרה- גם כשעושים וגינאלי זה ממש לא נורא (ההרגשה לא נעימה אבל מי שבודק באמת לא מסתכל על מה שלא צריך, וזה גם לא כואב או משהו, מקסימום קצת חוסר נעימות).

בהצלחה!

את יכולה להגיש לפני הלידה ממש בזמן שאת יוצאת לחופשה

אם ההערכת משקל גדולה בהרבה אז שווה בכל זאת להשקיע

יכול להיות קרעים, הייתי עושה גם הפעם עיסוי

אני לא מתכוונת להלחיץ אותך, אבל אולי כדאי לעשות בדיקות דם.

אצלי אחרי הלידה הראשונה גם הרגשתי ככה ואחרי בדיקת דם התברר שיש לי מונו. אין לזה טיפול, זה עבר לבד, אבל לפחות ידעתי מה הסיבה.

רק בריאות והמון כח!

לפני הלידה הברזל היה 12
מתישהוא אחרי הלידה גם עשיתי בדיקה והיה אפילו קצת יותר...
אני לוקחת ברזל עדין של סולגאר.

האמת שחשבתי על זה קצת...
)או הריון- אבל כנראה שלא...(

ואם זה מונו- זה פשוט עובר לבד?
איך מתפקדים בנתיים??

אבל בהחלט כדאי לבדוק B12 , מונו וכו' 

בבדיקות דם היה תקין?

פשוט היית עיפה מעצם החיים?
איך מתמודדים עם זה?
איך מצליחים לתפקד למרות הכל?

זה לא רק מעצם החיים זה היה תינוק שהיה צריך לקום אליו בלילה ולישון בהפסקות

ומ יאמר משסתדרים?! הבית היה נראה שד' ישמרנו

מה שכן בשונה ממך חזרתי מחל"ד אחרי 4 חודשים למשרה מלאה שכמובן זה משמעותי

 

אה, ואם כבר את בודקת אז כדאי לבדוק גם תפקוד בלוטת התריס זה גם מאוד מחליש 

מעצם החיים זה היה נסיון לבטא בקצרה את מה שהחיים דרשו בתקופה זו.
לא חשבתי שישבת כל היום רגל על רגל...
זה היה ברור שהחיים דרשו טיפול בילד...
התכונתי שלא היתה סיבה נוספת לעייפות...

תודה על השיתוף.
יש לכן עוד רעיונות מה כדאי לבדוק?
בתקווה שיהיה לי כוח ללכת לרופא בקרוב...

בתקווה שאלך לרופא בקרוב-
מה כדאי לבדוק?

קודם כל לכי לרופא משפחה וספרי לו מה את מרגישה ותבקשי בדיקות דם כלליות כולל מונו , B12 וכו'

אל תתרגשי אם ירמוז לך על דיכאון שאחרי לידה- לא לכל הרופאים יש טקט....

ואם הבדיקות תקינות-

לפעמים הגוף עבר טראומה בלידה, אפילו אם מבחינתך היתה לידה סבבה , בכל זאת כתוצאה מכך את חווה

איזשהי תשישות כרונית בלתי מוסברת שלא ניתן לגלות בבדיקות.

הדרך הטובה ביותר לצאת מזה היא להתחיל בפעילות גופנית הדרגתית לאט לאט.

הכי טוב לצאת להליכות בוקר בשמש נעימה. תתחילי מ-20 דקות ותנסי להגדיל.

וגם תמצאי לעצמיך תעסוקה או בילוי קבוע שישמח אותך. עלייה במצב הרוח מזרימה אנרגיה לגוף!

ודרך אגב-

אם אין לך עוד ילדים ויש לך רק תינוק אחד ואת גם לא עובדת,

אז יתכן שהעייפות שלך פשוט נובעת מכך שאת פשוט לא מספיק עסוקה ולא מספיק פעילה.

אולי תנסי לעבוד מספר שעות או ימים בודדים בשבוע.

יש נשים שממש טוב להן לצאת לעבוד קצת ולא בריא להן להיות בבית כל הזמן.

מקווה שעזרתי.

קודם כל כמו שאמרו פה אז כמובן שכדאי לעשות בדיקות דם לוודא שהכל בסדר

אבל חוץ מזה לדעתי זה נשמע ממש הגיוני.

עד שנה אחרי לידה את עדיין נחשבת אישה אחרי לידה!

עברת משהו לא פשוט והגוף מגיב בהתאם.

חוץ מזה שאת עדיין קמה בלילה והשינה שלך לא ברצף ואפילו שאת חוזרת לישון

ובכלל טיפול בתינוק זה לא דבר קל ב"ה, זה אושר גדול אבל זה גם דורש הרבה עבודה.

לכן לדעתי לא כדאי להיות בלח, לבדוק בנחת את העניינים ובע"ה מאחלת לך

שתחזרי לאיתנך במהירות ובקלות!

לדעתי כדאי לך לראות רופא/ה עבור הפניה להערכת משקל ואולטרא סאונד.

ב37 את כבר יכולה ללדת (: ויש דברים שכדאי לדעת לפעמים לפני, ואז גם יש יכולת השפעה יותר גדולה

(לדוג' משקל גדול, מצג עכוז, היקף ראש)

כשהרופא שלי היה בחופשה טופלתי במרכז לבריאות האישה (סוג של מוקד נשים)

בהצלחה!

אז צריך או לא?

ואקקלומין בפסח?!

סתם להרוס את החג עם עצבים והורמונים ועם השכמת בוקר מפוקפקת

תטילו תכייפו ותאגרו כוחות לחודש מאי 

 

 

 

 

אשמח להסברים פעם ראשונה שלי עם זה..

בשביל לעשות בדיקת דם ו US ואגינלי

תענוגות חג מיותרים לגמרי

עדיף לקום ב 10-11 לטייל לכייף וכו' 

 

 

אז בלי בדיקת דם הרופא נתן לי.. אבל בדיקת או״ס וגינלי זה כבר רגיל אצלי כל חודש לאחרונה :-/
והפעם זאת תהיה רופאה ולא רופא ככה שזה פחות מפדח ומצד שני הבנתי שזה עניין מהיר ולא רציני..

ותלוי גם בגיל הינוקא.

תינוק בן יומו, מאוד נזהרים לגביו.

תינוק בן ששה חדשים, נזהרים, אבל לא כמו רך נולד.

לפי מה שתיארת, החלב אמור להיות ראוי לשתיה, 

ובכל זאת, תריחי וכדי שתהיי רגועה לגמרי, תוכלי אפילו לטעום.

וכל זה בהנחה שה"עומק המקרר" שלכם מאוד קר.

בתאבון!

הוא לא אמור לכאורה להתקלקל - וכל עוד לא חיממת הוא אמור להיות בסדר.

לא צריך דווקא בגדי הריון!
זה יכול להיות פשוט חצאית עם גומי ..

זה פחות קורה בחצאיות אלגנטיות וכדו' אבל יש...

תקני בד שאת אוהבת ותלכי לתופרת....לא תאמיני איזה כייף זה

מנסיון החצאיות בסיס של ה30 שח גל הפנים אחרי כביסה הם מתמלאות גולגולים.

אני קניתי בחנות בגאולה אמנם נחשב יקר לבסיס אבל חצאית מעולה כביסות ומייבש בלי סוף.. 140 שח בערך.( לא זוכרת בדיוק זה היה מזמן.) זה חנות chmish משהו כזה.... זה ליד במוס( חליפות של גברים)

מחפשת משו קצת יותר אלגנטי.. בכל זאת.. פססח וזה.. אם לא תהיה ברירה אתפור. אבל באלי פשוט לקנות ולגמור עניין.. באזור הצפון.. גרה בקריות. אבל לא אכפת לי לנסוע איזה יום..

לא זול אבל אני מצאתי שם עכשיו ממש יפות ועם גומי שעומדות עלי מצוים

אבל כדאי לוודא שהיא בולעת את כל החלב לפני שהיא נרדמת.

ולא ח"U נרדמת עם חלב בפה שעלול לגרום לחנק!

 

עוד עניין, כדאי לוודא שהיא לא נרדמת לפני שאכלה כל צורכה. כי זה עלול לגרום לה למחסור במזון. אני פשוט משתדלת לא להגיע למצב שהתינוק ממש עייף לפני ההנקה (ואז הוא יונק חצי דקה ונרדם...)

 

בנוסף, כדאי שתהיה דרך נוספת להרדים אותה (כלומר, שלא בכל פעם שהיא רוצה לישון הדרך היחידה להרדים אותה היא הנקה)

 

 

לפי הידוע לי "הלוחשת" סוברת שזה לא טוב. אם את רוצה לדעת למה, את יכולה לקרוא את הספר...

ושכולם יקפצו, אך עם כל זאת- דעי גם את החסרונות... זה אומר שהיא תלויה בך כדי להירדם, והשאלה מה יהיה כשכבר תרצי לגמול.וזה כמובן ממש נפוץ שזה מה שקורה.

וכשנגמרה ההנקה הוא עבר להירדם עם מוצץ. וכשהוא החליט לזרוק אותו עברנו לבקבוק. היום, כמעט בן שנתיים וב"ה נרדם לבד. והכל היה בקצב שלו... אצל הגדולה היה סיפור שונה, אבל גם היא ב"ה בשלב מסויים למדה מעצמה להירדם לבד.
לסיכום-אני ממליצה לך להמשיך איך שנוח לשתיכם ולא לדאוג.

כשהם קטנטנים זה נוח, ואח כך פחות. לדעתי כדאי לנסות מדי פעם שיטה אחרת: בטיול בעגלה, על הידים של אבא, או עם מוצץ, - מה שטוב לכם. גם לי מאוד נוח בהנקה...

והקטנה בת שנה וחצי ונרדמת לפעמים בהנקה.

זה הכי כיף ונעים וחמים, ובדרך כלל, במיוחד אם יש גדולים, זה גם מאוד נוח. לי לפחות.

אני לא חושבת שצריך לדגול בעצמאות בגילאים האלה. בסך הכל הם תינוקות קטנים שרוצים חום ואמא. אני גם לא חושבת שזה גורם לבעיות בהרדמות בגיל בוגר יותר. אצלי כולן נרדמו בהנקה עד שהפסיקו לינוק וכולן נרדמות בלי בעיות גם מוצץ, או בלי.

 

מה שכן, עם כולן הרגשתי באיזשהוא שלב שאני כן רוצה שיתרגלו להרדם גם בלי הנקה, כך שאם ממש לא מסתדר לי להניק- תהיה עוד אופציה. ועם כולן זה הלך- הגדולות נרדמו עם בקבוק תה ומוצץ, הקטנה- בלי כלום, רק במיטה וזהו.

 

בקיצור- אין תשובה לשאלה למה לא. יש רק למה כן, במיוחד אם זה לא מפריע לך ונעים לך.

 

מחילה, או שלא, מכל הדעות שטוענות אחרת, אבל....

 

תינוקות אנושיים אינם עצמאיים. נקודה, סוף פסוק.

הם אינם מסוגלים להאכיל את עצמם (ז"א, לפתוח את המקרר, להדליק את הגז ולבשל לעצמם אוכל).

הם אינם מסוגלים להלביש את עצמם.

הם אינם מסוגלים לדאוג לנקיון גופם (מהפרשות ומ"סתם" לכלוכים).

 

אז למה, למה, למה מצפים מהם להרדם לבד?

למה, דווקא בנושא השינה, מחייבים את התינוקות להיות עצמאיים???????????????????????

 

כן, אני בהחלט דעתנית בנושא!

 

תינוק אינו יונק רק כדי לאכול,  אמא אינה תחליף לבקבוק!

הבקבוק והמוצץ הינם תחליף לאמא.  תחליף סינטטי, כשאין ברירה.  

מי מעדיפה להתכרבל במיטה ולקבל חיבוק ונשיקה מבובת פלסטיק בגודל אנושי ומי מעדיפה להתכרבל ולקבל חיבוק ונשיקה מהאדם המדהים שהיא בחרה להינשא לו???

מדוע אנו מצפים ואף דורשים מהתינוקות שלנו בשם שיחרור האשה, בשם העצמאות המדומה ובשם לוחשות למיניהן (נשמע לי כמו וודוו), להרדם עם חיקוי עלוב לאמא?????

 

ולמען הסר ספק מלב, הנקה איננה רק אמצעי להעביר נוזל מהגוף של האמא לגוף של היונק אלא הענקה.  

האמא מעניקה גם תזונה, גם נוגדנים, גם מנת אי קיו גבוהה יותר, גם אהבה, גם הרגעה ועוד הרבה מאוד דברים לתינוקה.

כמו ששמחנו להכנס להריון וללדת, ולא בחרנו לכתחילה באם פונדקאית כדי לחסוך מאיתנו בחילות ושינוי מלתחה, כך ראוי שנשמח להניק ולהעניק לתינוקינו.

 

בקיצור - עובדת השם - תהני מכל רגע של הנקה-הענקה, תהנו מהשינה ביחד, כמו שנהניתם במשך תשעת החדשים שלפני הלידה, רק לדאוג שהחמודה לא תוכל להתגלגל מהמיטה בזמן השינה.  לדוגמא - אפשר להצמיד את המיטה שלך לקיר ולישון יחד איתה כך שאת משמשת לה המגן החיצוני.  

 

לילה טוב ושינה מתוקה ומשותפת לשתיכן!

 

 

טובים ושקט ורוגע בשביל להירדם. למה לתינוק לא מגיע? תינוק זקוק לשינה גם במשך היום, ובזמנים שבהם האימא חא יכולה להרדים אותו, הוא סובל. למה זה מגיע לו? הבת שלי, מיום שלימדה את עצמה להירדם לבד- וזה קרה, אין לי מושג איך ולמה- מיום זה היא ישנה טוב יותר, ארוך יותר, והכי חשוב, שמחה ורגועה הרבה יותר בשעות הערות שלה. אני לא זונחת אותה כשמנסה חהירדם, נכנסת הרבה לחבק או לנשק, אבל נותנת לה שקט. זמן לעצמה. גם מבוגר זקוק לזה כשרוצה להירדם!

בהנקה, וסבלה מאוד אצל המטפלת, לא הצליחה להירדם שם, והיתה ערה משמונה עד ארבע, תינוקת בת חודשים ספורים!!! ואיך שהייתה פוגשת אותי ויונקת, נרדמת במקום ממוטטת. לבת השנייה שלמדה לישון לבד אין שום בעיה, והיא אך פעם לא נראית מותשת עם עיניים בוערות כמו הראשונה. נרדמת בקלות ובשמחה בכל מקום. לא תהיה בעיה אצל המטפלת. שינה היא לא כמו אוכל או הלבשה, היא משהו שתינוק בהחלט יכול חעשות לבד, וזה אפילו טוב לחלק מהתינוקות. את הלוחשת ליתנוקות קראתי רק אחרי שהבת שלי למדה מעצמה לישון לבד. היא בהחלט לא תורה מסיני, ולא מסכימה איתה בענייני הנקה, אבל בזה ששינה עצמאית מיטיבה עם התינוק ושכדאי להשכיב לא בצמוד לאוכל, עם זה אני מסכימה, עבד לנו מצוין עוד לפני שקראתי....

יש דבר שנקרא "מוות בעריסה" שלא נדע.

נצפו אחוזים שעלו עם לינה משותפת.

דווקא במדינות שבהן הנורמה היא שינה משותפת- דווקא שם יש אחוז מאוד מאוד מאוד נמוך של ממות בעריסה ל"ע.

במחקר גדול שעשו נמצאו כמה וכמה גורמים שהעלו את הסיכויים לזה. ודווקא תינוק יונק מועד לזה פחות מתינוק שאינו יונק, ותינוק שישן בחדר אחר ולא ליד אמו מועד לזה יותר מאשר תינוק שנמצא ליד אמו (במיטה משלו או במיטת אמו).

 

 

הטעות הגדולה של הלוחשת לתינוקות. אני מסכימה איתה שתינוק בשעות היום וההליכה לישון בתחילת הלילה יכול וכדאי שירדים עצמו לבד, אבל בלילה ממש לא. עדיף שתינוק יתעורר ויינק!!! פיתרון מצוין בו אני משתמשת זה ״מיטונת״. אין כמו זה.

 

רק הערה קטנה: פעם רבנית אחת אמרה לי שבכל עיקרון את צריכה לראות איפה את לעומת זה. כלומר - אומרים שמאוד כדאי להיות בביות מלא עם התינוק אחרי הלידה  וזה נכון אבל השאלה אם לך זה מתאים. אם יש לך את הכח, הרצון וכו' לכך.

גם בנושא השל ההנקה - יכול להיות שבאמת כדאי שתינוק ירדם בעצמו אבל אם לי נוח עם ההנקה אז למה לא...

 

בקיצור עניתי לעצמי.. ושוב תודה לכן!

כשמתוכנן להיכנס להריון ב-3 החודשים הקרובים.

 

מה שכן - בהנקה חשוב לקחת פרנטל/ברזל.

 

 

אם בכללי הברזל תקין

אבל מרגישה חלשה

כדאי לקחת?

לא זוכרת איפה. אבל כאן בפורם מישהי אמרה שכדאי לקחת חומצה פולית גם בזמן ההנקה. כי זה מסייע לגוף לספוג את הוויטמינים הנחוצים לו. וגם כי זה עוזר לאזן את ההורמונים... או משהו כזה..
מצטערת שאני לא זוכרת בדיוק.. שהיה בהצלחה!!

שלום,

לאחר הלידה ובייחוד באם הנך מניקה חשוב לספק לגוף את הוויטמינים והמינרלים החיוניים לו. לכן נמליץ לך על נטילת פרנטל, המרכז בתוכו את אותם רכיבים במינונים המתאימים לתקופה זו. נמליץ גם על צריכת אומגה 3 מהתזונה (מדגי מי ים עמוקים), או בתוסף ייעודי להריון והנקה, אשר הוכחה השפעתו החיובית על ההתפתחות התקינה של העובר/תינוק.

 

בברכה,

אלינור שילק,

מחלקת הדרכה- אלטמן.