ובמיוחד ממי שיש לה אותה כבר תקופה ארוכה..
תודה רבה!
ובמיוחד ממי שיש לה אותה כבר תקופה ארוכה..
תודה רבה!
האמבטיה קצת מתנדנדת...
סה"כ זה קל ונוח.
ממש אשמח לשמוע!
תובנות/ המלצות/ תלונות.. או אפילו סתם לשמוע שאת מרוצה, יהיה לי משמעותי.
תודה רבה!
ואנחנו מאד מרוצים
אבל אני חושבת שכדאי לך לעשות את השיקולים שלך, לכל אחד יש צרכים אחרים.. קנינו דווקא אותה כי היא קומפקטית בקיפול, מתקפלת ביד אחת ובקלות ונוחה למקום מגורנו ולאיך שאנחנו מתניידים..
הילדון כבר בן 9 חודשים ואנחנו חושבים על טיולון.. קצת קשה לי לעלות עם העגלה במדרגות...
הבנתי שיש דעות חלוקות בנושא,האם צריך להשקיע בטיולון? לקנות משהו "שווה" או לקחת את ההכי פשוט שיש?
אשמח לייעוץ.. כמובן שהכסף שלנו לא גדל על העצים.. במיוחד לא עכשיו ![]()
וממליצה בכללי על טיולון.
זה עולם אחר. גם אם העגלה שלכם יחסית קלה, זה הבדל. והטיולונים אמורים להיות קלילים, ופחות תופסים מקום בקיפול.
לנו יש של צ'יקו. מעולה ממש. אומנם יש זולים ממנו, אבל הבנתי שהם מחזיקים שנים. אז זה שווה לקנות משהו טוב ונוח שיחזיק בעז"ה גם לילדים הבאים.
צ'יקו קל ממש!! מתקפל בקלות. נשכב כמעט 180. גגון טוב וגדול. סל נוח (רק שהטיולון שוכב עד הסוף די קשה להגיע אליו). חזקה. גלגלים נוחים שלא נתקעים במדרגות (לפעמים צריך לרדת בזויות ישרה במדרגות, וכנ"ל בעליה. אבל סה"כ הם בסדר).
יש מגוון צבעים.
ממליצה ממש!
רופא יותר מקצועי, מודד בצורה מדוייק יותר ולרוב גם מכיר את המציאות טוב ומרגיע יותר.
אבל, רוב מוחלט של הרופאים המבצעים שקיפות הם טובים מספיק! אם אין חשש מיוחד, אני בהחלט הייתי מסתפקת ברופא "רגיל".
נראה לי שסיימת שבוע 6 +3
בהצלחה


טיפונת מוקדם... (תלוי כמה מאוחר היה הביוץ)
ואמונתך בלילותבכלל לא בטוח שיראו... אבל יכול להיות...
אצלי בהריון ראשון ראו רק בחודש שישי...
בשני בחמישי...
בהריון הנוכחי, אני בסוף רביעי, ואפילו אני לא כל כך רואה...
ראיתי עכשיו..
מורכב, בחיים לא הייתי רוצה שיצלמו אותי ברגעים האלה, וזה גם כ"כ חילוני, אין שמירת נגיעה בין הבעל לאישה וכו'..
אבל אין מה לעשות, כשהתינוק יצא, היו לי דמעות בעיניים, ונזכרתי ברגעים שלי...
כולם כל כך מתחשבים ונחמדים ליולדות?
האמת היא שהצפיע בפרק הרגיע קצת את החששות שלי, הוא היה מאוד חיובי. ברור לי שזה ערוך וכו', אבל הטון החיובי עבד עלי. השאלה האם זה באמת אמיתי? כך מתנהל הצוות בדרך כלל או שההפך הוא הנכון - שמה שהראו זה יוצא מן הכלל?
אז מה שהמצולמים הם חילונים ויש בעל בחדר, זה עיניינם, דווקא כאשר ראיתי את הזוג הצעיר (הבחורה שקיבלה זירוז ולידה התקדמה לעט) .שהבעל חשש לראות בטעות משהוא כדי לא לקבל טראומה. זה דווקא חיזק אותי בהחלטה שאני לא רוצה שבעלי יהיה נוחך בכלל, לא ליד הראש ולא בכלל, מרגע שאני נכנסת לחדר לידה הוא בחוץ! עדיף לי להיות לבד ולא להתאסק במחשבה איך אני נראת עכשיו .
הצפייה נתנה לי מושג כול שהוא לקראת מה אני הולכת, וכמה שיותר ידע יש לי וכמה שיותר אני מבינה מה קורה כך אני יותר מרגישה בשליטה ורגוע.
לידה זה דבר אישי לא דבר שמצלמים לטלויזיה...
אני כבר לא שם,,,,,,,
אבל נשמע שאם היום מצלמים לידות,
אז בדור הבא יצלמו את מה שהיה לפני איך הביאו את התינוק........
ממש ממש לא צנוע לא ברמה הלכתית אלא ברמה אישית
הזוי הזוי הזוי
אין גבול למציצנות.
בעיניי זה המשך ישיר לאח הגדול.
מנסים לגרות את סף הריגוש והמציצנות של אנשים.
אפילו את הפרסומת לזה ברדיו לא הייתי מסוגלת לשמוע
(גם בלידה אני לא מסוגלת לשמוע אחרות. זה יותר מדי מביך ואינטימי. אני מתביישת בשביל הנשים שהסכימו להצטלם לסדרה הזאת)
איזה כיף שמישהו מסכים איתי? תוכלי לבוא כל יום כל היום להסכים איתי?

נראה כמו פרסומת לבלינסון,כל אחת שם דחפו לה פיטוצין (זירוז)
כולן שוכבות במיטה,אין מקלחת תנועתיות,הנקה..תפרים וכו'..
וכמובן מרגש בסוף שהתינוק יוצא.
רגשות מעורבים
גם אני בכל הלידות נתקלתי בצוות חביב.
אמרו לי שלום והסבירו מה שיכלו וכו'.
ובמבט מהצד כמו שיש בסרט זה היה בטח נראה אדיב ונחמד.
במיוחד שאני לא אחת שתריב מאד על דברים. זה לא האופי שלי.
אבל הרבה דברים שנאמרו או שלא, ודברים שנעשו או שלא - היו לא כ"כ במקום, והשאירו טעם רע, והיו יכולים להתנהל אחרת. ופשוט לא נתנו את התמיכה שהייתי צריכה.
יכול להיות מישהו חביב אבל שהגישה הבסיסית שלו היא פשוט כ"כ לא מה שהייתי מצפה.
וראיתי את זה קצת גם בסרט. נחמדים והכל, אבל גם אפשר לראות חוסר תמיכה בכל מני דברים.
שנשים מוכנות שיצלמו אותן ברגעים הכי מדהימים האלה...
אבל אני לא יכולה להגיד שלא התרגשתי ובכיתי כשהתינוק יצא...
מה עושים עם תינוקת בת שבועיים וחצי שלא עושה כבדה ממוצ"ש?
כואב לה, לא רגועה...
זה מטריד את אמא שלה, האבא קצת נהנה...
תודה על התיקון*קומי אורי*עכשיו כבר שלושה חודשים אחרי הלידה, וקיבלתי כבר שלוש (!) פעמים מחזור...
הגיוני? לא הזוי??
בפעם הראשונה עוד לפני שנטהרתי מהדימום אחרי הלידה, בפעם השניה - יום אחרי הטבילה(נודניק..), ובפעם השלישית שבוע אחרי הטבילה (והוא היה הכי נודניק, כי זה היה שניה לפני היום נישואין הראשון שלנו - הלך על הצימר..)
אז תודה לה' יתברך על השפע, אבל - זה לא קצת מלחיץ?
זה הגיוני שהכל משתבש?
תוך כמה זמן הגוף מתאזן.?
תודה תודה...
מעולם לא קיבלתי שלושה מחזורים בתוך חודש
זה ככה, תמיד אחרי לידות, אפילו אחרי שהתחתנתי היו המון שיבושים,
זה לא משנה בכלל אם זה מחזור או לא,
כי לפי ההלכה הרי את אסורה,
וצריכה לעשות הפסק כרגיל, לא?
בכל מקרה את יכולה ללכת לבודקת,
אבל זה אכן מציק, מרגיז
לא מתאים,אבל הדימום אף פעם לצערנו לא שואל אותנו............
אצלי תמיד עם הנקה היו בעיות בדימומים וזו אחת הסיבות שהפסקתי להניק כי התחרפנתי מזה,
לא היה לי לא יום ולא לילה,
ולא דקה עם בעלי.
אז במקום להתעצבן נתתי מטרנה וגמרתי עם זה.
הבנתי שהבריאות שלי קודמת לכל! כי אם אני רגועה אז גם התינוק רגוע וכולי.......
ממליצה ללכת לבודקת טהרה טובה!!
זה מקום מאד רגיש+אחרי לידה - יכול להיות שיש לך פצע. גם אם זה דימום רציני יכול להיות שזה פצע. אין מה להפסיד מלבדוק. ואם זה פצע- לא אסורים גם אם יש דימום!!
כמובן שאני לא פוסקת ןכל זה צריך להיות בהדרכה צמודה של רב. ממליצה ללהתייעץ עם מכון פועה-026515050
בהצלחה!
שכולם מחזורים.
סביר להניח שהדימום שלפני הטבילה היה חלק מהדימום של אחרי לידה. אולי זה נכון אפילו לדימום שבא אחריו.
בכל אופן זה באמת משובש.
אבל אפשר לנסות לסדר בעזרת חומצה פולית - קחי אפילו 800 מק"ג לתקופה הקרובה. פשוט תמשיכי עם התכשיר שלקחת בהריון.
כמו כן תקפידי לאכול ביצה ליום ואפילו שתיים פעם ביומיים שלושה.
יתכן שיש חסרים נוספים של סידן, ויטמין D ומגנזיום. אז מעט גבינה לבנה, הרבה חסה, שעועית ירוקה, טחינה מלאה.
כי מצד התחושה, המראה והאורך זה היה זה..
התזונה יכולה לשנות את הבלבול?? האמת שאני אוכלת מאד בריא, ומוסיפה המון פירות, אגוזים, שקדים, עניינים.
מחזורים צפופים בהפרש של שלושה שבועות או קרוב לשלושה שבועות בינהם. אבל התיאור שנתת הוא של דימומים צפופים מדי.
לגבי התחושה, המראה והאורך - גם דימום של אחרי לידה כשהוא מתחדש עשוי להיראות לגמרי כמו מחזור.
בין אם אלו דימומים אחרי לידה או מחזורים כדאי לייצב את המצב ההורמונלי.
מצוין שאת אוכלת בריא. אם כך כדאי רק לתת דחיפה בנושא הזה של מחסור בחומצה פולית בתקופה הקרובה.
קשה יהיה להשלים מינון של 800 מק"ג חומצה פולית רק מתזונה.
כמה אישה בהיריון אמורה לקחת ח. פולית?
תודה
ההמלצה הכללית היא 400 מק"ג.
יש תוספי מולטיויטמין לנשים בהריון שמכילים 800 מק"ג built in מה שנקרא.
אבל במצבים של דימומים נרחבים כדאי להכפיל ל- 800 מק"ג - לתקופה. אם הדימום מסתיים מיד - לחזור ל 400. אם לא ליטול עוד עד שהוא מסתיים ועוד זמן מה אחר כך.
אמא שלי - שתחיה- גם היא מרפאה בהומאופתיה והיא תמיד אומרת שכשוכחים לקחת סימן שדברים מסתדרים.
במקרה של דימום נרחב מוטב ללכת מראש על המינון הגבוה. עודף קל לא יעשה נזק ועודף גדול יורגש: מרגישים עירניים מדי, עם נטיה לסערה אולי וגם - שיער הפנים למי שמקפידה למרוט - נעשה גס וכהה יותר. במקרה כזה להפסיק. להמתין יום יומיים ולחזור אל המינון הנמוך.
זה עוזר גם תמיד בכל מחזור על מנת לקצר??
הידע הוא מזה שאני הומאופתית .
וכיוון שהומאופתיה פועלת עם הגוף, אני בודקת חסרים של ויטמינים ומינרלים רלוונטיים אחרת דברים לא זזים.
אני בודקת בעזרת מטוטלת (אפשר להגיע לרמת דיוק של מיקרוגרמים) ועם השנים ראיתי אצל עצמי ואצל אחרות חסרים בויטמינים/מינרלים מסויימים שקיימים במקרים של מחזורים ארוכים או דימומים בכלל.
בדרך כלל מדובר בחומצה פולית.
במקרה שלך - אם זה לא הריון או אחרי לידה - ואם אין חולשה כללית רצינית מספיק יהיה לאכול כ-3 מנות עוף בשבוע כדי להשלים את המחסור.
ויש עוד: ויטמיןD וסידן. לפעמים מגנזיום והרבה פעמים גם ויטמיני B.
כבר כתבתי פה פעם שביום שאני צריכה לעשות הפסק טהרה והדימום עוד מדשדש, אני אוכלת 2-3 כפות גבינה לבנה וביצת עין (לא לאבד את הויטמינים בצהוב) ואם זה לא מספיק כחצי שעה לפני השקיעה אני אוכלת מנת עוף (אני מקפידה שתהיה לי במקרר ביום כזה). וכמו נס הדימום נגמר.
כמובן שיש עוד עניינים - למשל יש נשים שרגישות לסויה וזה מאריך להן את המחזור ועוד. אבל זה בגדול.
שלאורך זמן , לא כדאי להפריז, אולי לכמה ימים זה סביר.

של ללחוץ על הלשון - בנקודה הכי עמוקה שאת יכולה להגיע אליה - עם אצבע אחת או שתיים.
תרגישי טוב.
אל תאמצי את זה כהרגל בכלל, כי זה לא בריא אבל-
להכניס 2 אצבעות הכי עמוק לגרון , לעמוד מעל האסלה ולא להוציא אותם גם כשאת מרגישה שאת חייבת...
במהרה תקיאי,
ושוב, זה ממש לא בריא!!!!!!! אז תיזהרי...
יש לי פתאום כאבים בבטן בצד ימין למטה.
סיבה לדאגה?
שבוע 18.
הרגשתי את זה אחרי שישבתי על הרצפה, אז יכול להיות שנתפס שם איזה שריר?
תודה!
היה לי את זה בהריון הראשון.
אבל אני לא חותמת על האבחון...רק אומרת שיכול להיות.
תנוחי, תשתי, ואם זה ממשיך כדאי ללכת לרופא.
לכי להבדק -חשש לאפנדיציט- דלקת התוספתן
מכירה מישהי שעברה ניתוח כזה בהריון- הכל ב"ה בסדר , גם התינוק כבר בן שנה +
אני אחרי הפלה, אז לא בדיוק יודעת מתי היה ביוץ.
אחרי ההפלה הבטא ב"ה התאפס.
עבר כבר איזה חודש.
ולא קיבלתי מחזור...
עשיתי בדיקת דם ביום רביעי, והבטא ב"ה 60.
ב"ה. שמחנו מאד.
בשבת היו כתמים קלים כאלו, אפילו לא ממש אדומים. אדום-חום... ממש לא דימום. רק כמה כתמים על התחתונים שנהיו במשך כל השבת..נורא פחדתי (בגלל ההפלה)
ולכן-
היום עשיתי עוד בדיקת דם- (4 ימים בין בדיקה לבדיקה)- והבטא 190.
זה בסדר העליה הזו?
זה לא ממש הכפלה כל יומיים.. מה הקצב הנורמלי של עליה בבטא??
אני לחוצה.....
מה אתן אומרות?
רק לא עוד הפלה... בע"ה....
אבל כמו שנאמר לך:רבה אמונתך!כדאי לחכות עוד כמה ימים ולבדוק שוב.
לפי ערכי הבטא זה הריון מאוד צעיר 
בע"ה שיתקדם כראוי ויסתיים בידיים מלאות!
נראה שזה טוב מאוד!
איזה שבוע? קשה לומר בדיוק... סביר להניח שבערך שבוע 4. אבל זה לא בטוח!
יהי רצון שיהיה הריון תקין בבריאות ובשמחה!
אז זהו,
הצלחתי לעבור את ימי שבעת הנקיים שאחרי הלידה.
הכל עבר חלק בלי שום שאלה וכו.
הייתי אמורה לטבול היום.
היום, בבדיקה של לפני השקיעה היה סימן קטנטן של דם,
וממש הרגשתי ששרף לי כשהוצאתי את העד.
שאלנו את הרב - והוא רוצה שאלך למיילדת.
אני שונאת שנוגעים בי, גם בכתף אפילו, שונאתתתתתתתת.
כמובן שבכזה מקום אינטימי.
זה משפיל אותי, זה פוגע בי,
האם גבר כל שהוא יסכים פעם שמישהו יגע בו בכזה מקום בשביל שנוכל להיות ביחד?!
אני מתגעגעת לבעלי,
אני רוצה כבר להיות אחרי זה.
אבל קשה לי.
ומה יהיה אם זה לא פצע,
איך אוכל להתאושש מההשפלה הזו עוד שבוע,
לבד.
מה עושים??
מה????
ממה שואבים כוחות???
אולי תשאלי עוד רב.
או באמת בודקת טהרה עם כל הקושי.
חיבוק גדול!!
דבר שני, תנסי לצאת מההרגשה שזה משפיל.. זה לא קל, אבל תנסי..
אם את אחרי לידה אז מין הסתם עברת בדיקה פנימית או שתיים, תנסי לחשוב במהלך הבדיקה על דברים אחרים. לנוח, להרפות וכמה את עושה השתדלות כדי לקיים מצווה חשובה!
ע"פ התאור שלך זה ממש נשמע כמו פצע אז בעז"ה היא תמצא משהו (הן ממש מחפשות למצוא פצע, אפילו קטנטן כדי לתלות את בו את המראה)
ותכווני כל הזמן שזה לשם שמיים!!!
(סתם מניסיוני אם בא לך לשמוע, פעם ראשונה בודקת טהרה שני ימים לפני החתונה וכבר התחלנו ללמוד הלכות חופת נידה כי שני הרבנים שראו את העד המשיכו לשלוח אותנו הלאה כי לא רצו לפסוק. והיא הייתה עדינה וממש חיטטה עד שמצאה את הסריטה ממנה הגיעה המראה וב"ה נטהרתי בזמן...
)
להתעודד,
אני מכירה את זה גם,
לי יש תמיד מחזור ארוך, ועד שאני חושבת שהתנקיתי,
פתאום בא עוד איזה דם,
אני גם שואלת איך מתעודדים?
מנסה להאמין שהכל ממנו יתברך,
שהוא זה ששלח לי את הנסיון, והוא זה שיתן לי כוח,
מנסה לחשוב על הנצח: שבעזרת השם אחרי מאה ועשרים אזכה לשכר על כל נסיון וכל קושי שהיה לי,
מנסה אפילו לחשוב על הכפרת עוונות שיוצאת לי מזה,
ולהתפלל אם יש כוח,
ולקוות לטוב.
את בטוחה שאת מרגישה זה שמשפילים אותך ופוגעים בך?
יכול להיות שאת בעצם מרגישה באמת שפשוט עוד כואב לך ואת מפחדת מהכאב של המגע..?
בסה"כ דואגים לך שלא יעשה שם נזק..
יקירתי תנסי לחשוב עלזה בכיוון כזה..
בחדירה הזו לאינטימיות שלנו, הפיכת המקום המוצנע ל"שטח ציבורי" היא משהו שגם אני אחרי ארבע שנות נישואין עדיין לא מתחילה לעכל....
זה קשה.
מאוד.
אבל מניסיון,מאוד ממליצה לך ללכת!!!
בכיתי המון לפני שהלכתי לבודקת, המון...הרגשתי מושפלת, מבוישת, כאילו כבודי האישי ניטל ממני בעל כורחי...
האחות הבודקת הייתה מקסימה...
ולא הייתה מאושרת ממני ברגע שהיא אמרה שיש לי המון פצעים שם...
ושהם מדממים ולא הרחם...
ולא היה כמו החיבוק שבעלי נתן לי ברגע שיצאתי...
לכי!!!
ולשאלתך, אז כן, אני מאמינה שגם הגברים שלנו היו עושים את זה למעננו. מאמינה מכל הלב.
ואני ממליצה גם לא לחשוב כקדושה מעונה שאת עושה את זה בשביל המצווה.
אלא בשביל הגעגועים....
אז האיחור אכן כן - הריון בהפתעה...
מנסה עדיין להתגבר על ההלם והפחד... (בכל הלידות הקודמות היה ירידה בדופק של העוברים..)
מפחדת מאפידורל ומפחדת מהכאבים...
מתי הולכים לרופאה פעם ראשונה? אני רק מסיימת 6... הגיע הזמן?
בנוגע לרופא, בשביל אולטרסאונד כדאי לחכות בערך לשבוע 8 למנוע לחץ מיותר...
בדיקות דם אפשר לעשות כבר עכשיו (ואפשר גם אח"כ...)
להתחיל לקחת משהו?
ואפשר גם פרנטל...
לגבי שאר הדברים, חכי לתוצאות של הספירת דם...
מחפשת המלצה על רופא/ה בקופ"ח כללית במודיעין.
שיהיה מקצועי ומרגיע ... אני מהלחוצות....
תודה!
החזיר אותי לחיים!
בלי זה הייתי מקיאה גם 15 פעמים ביום. לאחר הכדור (כל 4,5 שעות)הייתי מקיאה אולי פעמיים. הייתי קיצונית.
(הבעיה מתחילה כשמקיאים את הכדור
)
עליהן.
לפי הידוע לי,
אם התינוק יונק, ובכמות טובה (כלומר, לא קיים קושי בהנקה)
ולאמא לא חסר ברזל
אין שום סיבה שהתינוק יסבול מחוסר ברזל...
אבל, להרבה מניקות חסר ברזל,
וקיימים תינוקות שלא יונקים מספיק, ולכן גם לא מקבלים את כל כמות הברזל (ושאר הדברים) לו הם זקוקים...
אני אמא מזניחה...סתם.
אבל אם אני מניקה והברזל שלי תקין, אז מן הסתם הילדה מקבלת ברזל. היתרון בברזל שבחלב אם שלמרות שהוא לא נמצא בכמות גדולה, הוא נספג כמעט כולו, לעומת ברזל של טיפות וכד' שלא הכל נספג.
אני גם משתדלת להגיש לעיתים קרובות אוכל עתיר ברזל- טחינה, אגוזים טחונים, הודו, תמרים.
נראה לי שבאופן כללי לא אוכלים היום מספיק מאכלים שמכילים ברזל- דגנים מלאים למשל, נותנים עוד קצת ברזל, ורוב האנשים לא צורכים דגנים מלאים.
חשוב להקפיד על תזונה ומים,ולא ללחוץ בשירותים
זה גם לא ממש משנה, כי גם אם זה הפקק זה תכלס אומר שתדלי בשבועיים הקרובים אבל את יודעת כבר שזה מה שהולך לקרות כי את בשבוע 40, לא?![]()
אבל הכי חשוב זה הסוף-
למה את מתה מפחד?
![]()
ואולי לא
למה את מפחדת? זו לידה ראשונה שלך?
ולפעמים כלל בלי דם.
(אצלי בלידה ראשונה הייתה ירידה של פקק בלי דימום)
אם זו לידה - את תדעי ממש בקרוב, אז מה שנשאר לך זה רק להתפלל ולקוות...
ואז לא תמיד רואים את החלק של הפקק.
אם אין לך חום, זה יחלוף ויתנקז מאליו.
פעם במצב דומה השתמשתי בעצה שנתנה לי מישהי:
למרוח שכבה עבה מאוד של קרם - (כיוון שזו העטרה וזו רקמת עור עדינה במיוחד כדאי להשתמש בקרם/ משחה הכי סמיכה שיש בבית אולי אפילו במרגרינה או חמאה) ועל המקום להניח צמר גפן טבול באלכוהול 70% או יותר.
האלכוהול ממיס את הגוש הדלקתי שסותם את הצינורית. והמשחה היא כדי להגן על העור מפני האלכוהול.
1800-3000 ש"ח לליווי של דולה מוסמכת. במרכז המחירים גבוהים יותר.
דולות בסטאג' בין 300-1000 ש"ח.
הכנה ללידה פרטי בין 600-1000 ש"ח.
אם את בכללית פלטינום או במכבי שלי יש החזרים.
קורס +ליווי בי-ם סביב 3000ש"ח

אני מכירה דולה מיוחדת מהמרכז, ממש אלופה היא לוקחת באזור ה-2500-2000 כי יותר מאשר לפרנסה היא עושה את זה כדי לעזור ולתמוך ביולדות, והיא פשוט אלופה, גיסות שלי לקחו אותה ואחת אחת לא הפסיקו לשבח אותה.
זה כולל הכנה לפני הלידה ליולדת ולבעלה , הלידה כמובן, ועזרה אחרי הלידה .
פרטים באישי אם תרצי.
יש מרכז חרדי (לא זוכרת את שמו, אנסה לברר), שדרכו אפשר למצוא דולה עבור תשלום הרבה יותר נמוך, או בחינם.
כל דולה ששיכת לארגון הזה מתחייבת ללוות לידה אחת בהתנדבות על כל מספר מסוים של לידות שהיא מלווה בתשלום. כך שיוצא שיש שם דולות מצוינות בחינם. אאל"ט "משדכים " לך דולה ע"פ מקום המגורים או ביה"ח שבו את רוצה ללדת, אבל זה רק במשך השבוע, לא בשישי ושבת.
יש שם גם דולות חדשות, שלוקחות משהוכמו 500 ש"ח ללידה.
ואם את מתכננת ללדת בירושלים יש לי מספר של דולה מדהימה שלוקחת משהו כמו 500 ש"ח.
אחרי הלידה כשיש מצבי רוח, או חלילה דכאון או חרדה,
יש להם הרבה שירותים ,
והרבה המלצות על דולות טובות
יש אחת בטלזטון ששמעתי שהיא מעולה, גם חרדית,
תשאלי אותם הם יגידו לך
וזה אכן במחירים טובים.
אני מכירה משהי מירושלים שהיא מעולה גם כן,
את רוצה טלפון?
יש גם מחירים יותר נמוכים, זה תלוי באזור המגורים+ניסיון של הדולה.
וממה שראיתי דולות חרדיות לוקחות הרבה הרבה פחות...
ולא לשכוח את ההחזר מהקופה על קורס ולפעמים גם על דולה שמוזיל לך את העניין...
בלידה אחרונה הלכתי עם דולה מדהימה שלוקחת בסביבות ה1800 ש"ח והיה שווה כל שקל!!! היתה לי חווית לידה כיפית!!!!! היא עושה בממוצע 3 לידות בשבוע ואין אחת שלא ממליצה עליה אח"כ!!!!! היא פשוט מוצלחת בתחום!!!
יש מישהי בבני ברק שהיא דולה טובה מאוד שמביאה עמה מכשירים שמעסים את הגב,
היא זולה מאוד לוקחת 800 שקל, כי זה מחירון בני ברק,
והיא ממש עמוסה ביולדות מה שאולי אומר שהיא גם טובה,
אני ממליצה.
בעלה רב גדול והוא גם נותן ברכה
איך מרגילים תינוק בן כמעט שנתיים לשנת לילה רצופה?
אשמח לעצות ותובנות!
שלם.
איך להרגיל? אני לא יודעת, אף פעם לא עשיתי את זה. וגם אחרי גיל שנתיים ילדים לפעמים מתעוררים.
לא להוציא מהיטה. לשבת לידו גם אם זה שעה.גם אני בעניין הרגלי שינה עכשיו
אני אתמול הייתי בחדר עם הקטן. מארבע וחצי לפנות בוקר עד שש בבוקר.
ישבתי חצי שעה לידו. (שמתי כרית שלי על הרצפה וישבתי לידו כדי שלא יהיה לי קר)
והוא לא נרדם.. אבל נרגע ונשכב. איך שבאתי לצאת מהחדר התחיל לצרוח!
אז כבר חשבתי שאני לא מסוגלת לשבת בקור על כרית בריצפה.
נכנסתי למיטה של הילד היותר גדול בחדר. (שמתי את הכרית שלי איפה שהרגלים של היליד, והתכסתי בשמיכה של הילד! וככה נרדמתי עד 6, וקמתי מצוננת לחלוטין.) חחחחחח
אבל זה משתפר. כי בימים הראשונים היה צורח כל שעה.
עכשיו נרדם בעשר בלילה ועד ארבע ישן.
העיקר לא להישבר ולהיות עקבים. אלף פעם הזכרתי לעצמי אתמול . לא להשבר1 היה לי קר הייתי מתה לחזור למיטה. בהתחלה הערתי את בעלי אמר אני לא מסוגל קר לי. אמי מוכן להביא לו מוצץ או להביא אותו למיטה שלנו.
כבר אמרתי כן! תביא איתו. בשניה האחרונה אמרתי לא! אני לא נשברת.
וזה קשה . קשה. קשה. זה כל פעם להיות עקבים על משהוא אחר, כשנגמלים ממןצ. ואוו כמה לילות לא ישנתי. כנגמלים מהנקה. כנגמלים מבקבוק.
ובחורף קר! וכמעט אני כבר נשברת. כבר מושיטה את הידים להוציא אותו ואני אומרת לעצמי
מה את עושה???? את לא נורמלי!! את מבלבלת את הילד לחלוטין! את אמא קחי אחריות
למה את עושה נזק לילד? כבר יומיים שאת מתעשקת לא להוציא אותו ואת בדרך הנכונה וזה לטובתו!
ועכשיו את הולכת לבלבל אותו כי קר לך?
ואוווו.. אז זהו קמתי מצוננת. אבל העיקר שהילד יבין שיש פה משהוא עקבי.וזה לטובתו
וואו קודם כל תודה על המענה המהיר.
שנית, ברור לי שגם אני רוצה שהם ישנו לפני גיל שנתיים לילה שלם,
אני לא מסוגלת לישון בלילה פחות משמונה שעות, אם אני ישנה פחות אני סובלת אחר כך ביום מחוסר ריכוז,
( מה שקשור לממצא הידוע שיש שסובלים מהפרעות קשב רק משום שיש להם קושי עם נושא השינה)
האמת שהשאלה היא אחרת:
כמו שאמרתן, צריך עקביות, אך מה עושים כשכבר הרגלת את הילד לישון לילה, ואז לילה אחד הוא קם ואת לא שמעת אותו, ואז בעלך הרגיל אותו שוב לבקבוק???????????
זו כבר שאלה אמתית יותר מסובכת שאין לה תשובה...................בררררררררררר