פורום הריון ולידה (עמוד 4961)

לכל מיני סוגי רופאים, חוץ מטיפת חלב ששם בכלל אין תורים...

אז בכלל צריך מזכירה וגם מישהיא שתיקח אותם, כי יש רופאים שמקבלים רק בבוקר (רופאים יותר מומחים ) או שצריכים לסוע רחוק....

 כמו שאומרים. העיקר שיהיו בריאים. והכי כיף לחזור מהרופא ולדעת שב"ה הכל בסדר... ולא לדבר על הלילות קודם שלא ישנים מלחץ...

זה הריון שביעי...

אני בכלל לא סופרת את התורים לרופא שיניים, לנוירולוג, לרופא עור ולקלינאית תקשורת שקבעתי בימים האחרונים עבור הילדים השונים.

לזה כבר התרגלתי.  עכשיו זה בנוסף.  אבל משום מה בהריון הזה יש הרבה יותר בדיקות ממה שזכור לי בקודמים ונהיה לי מסובך לתזמן את כל הדברים וגם לדאוג לבייביסיטר/החלפה בעבודה בכל פעם שאני נוסעת לבדיקה.

אכן מסובך, אפ פעם לא הבנתי איך דורשים את זה מאשה בהריון? שהמוח שלה אכול ואין לה זכרון במיטבו?

חח

שקיפות עורפית זו בדיקת אולטראסאונד המשולבת עם בדיקת דם.

הבדיקה מנסה לאתר הרבה תסונות ובעיות כרומוזומליות, או ח"ו מומים בעובר. בינהם תסמונת דאון.

אם גישתכם היא שבכל מקרה ומצב ממשיכים עם ההריון.

באמת אין צורך בבדיקה...

אבל, לפעמים, לאחר שמתגלים ממצאים מסויימים בבדיקה, הרבה זוגות מחליטים שבמקרה כזה כן כדאי להפסיק את ההריון (בהתייעצות עם רב כמובן. ויש מקרים בהם כמעט כל הרבנים מכל הזרמים יתירו לבצע הפסקת הריון)

סיבה נוספת היא הצורך לדעת מה המצב.

רוב הסיכויים שהבדיקה תצא תקינה, וזה מאוד משמח ומרגיע.

ואם ח"ו הבדיקה לא תקינה, ומחליטים להמשיך עם ההריון, זה מאפשר הכנה נפשית, ולא גילוי טראגי בלידה  (שהיא גם ככה חויה מטלטלת)

בהצלחה!

(אני באופן אישי לא עשיתי שקיפות, והסתפקתי בסקירה מאוחרת...)

לפעמים בבדיקות מאוחרות יותר (סקירה מאוחרת) רואים ממצאים שבפני עצמם הם לא בעייתיים, אבל הם מופיעים בשכיחות יותר גבוהה בתסמונות מסויימות, ואז עלולים להלחיץ אתכם שאולי יש לעובר תסמונת כלשהי.

במצב כזה, אם עשיתם שקיפות ערפית והתוצאה יצאה תקינה- זה מאוד מרגיע, כי התוצאות של השקיפות יותר אמינות מהממצאים מהסוג הזה.

(אני גם לא עשיתי שקיפות, אלא רק את הסקירה המאוחרת, אבל זה מה שהבנתי ממכון פועה כששאלתי אותם).

כי במכון ממש ממליצים לעשות את הבדיקה בכל גיל ובכל מצב...

סתם זה גם מתסכל לעשות בדיקה שכולם אומרים לך בשביל מה וזה מיותר וגם ככה בקושי יש כוח... והמזכירה בקופ"ח מסתכלת עלייך כמו על אחת שמשעמם לה ומחפשת איך להעסיק את עצמה בבדיקות מיותרות...

אח"כ בסקירה ראו לנו ממצא שיכול להיות גם בתסמונת דאון ח"ו,

וזה שעשינו את הבדיקות סקר (שקיפות וחלבון עוברי) הרגיע את הרופאים ולכן לא היינו צריכים מי שפיר. 

תעשי מה שאת רוצה אבל אני חושבת ששווה עוד בדיקת אולטרא סאונד ובדיקת דם פשוטות ולהיות רגועים.

מאשר להיות עם ספיקות בהריון או לעשות בדיקה הרבה יותר מסובכת ומסוכנת כמו מי שפיר...

בהצלחה!!

כלומר באותו יום או יום אחרי? או שאפשר גם יומיים-שלוש אחרי?

תודה על התשובות

אבל יתכן ואני טועה

אנחנו כנראה לא נעשה את הבדיקות...

ב. גם אם לא תעשו הפלה (אני מכבדת את זה לגמרי אבל ממה שאני רואה כשאנשים מקבלים חלילה בשורה כזאת לא תמיד ההצהרה ש"לא נעשה הפלה בכל מקרה" נשארת כזו ברורה) יש ערך להכנה מראש, להכין את המשפחה נפשית וטכנית ולהבין מה הולך לקרות.

שיהיו בשורות טובות והריונות בריאים לכל נשות עמ"י!

וגם ככה הבדיקה הזאת ממש לא מדוייקת ואני מכירה רק מקרים שהיא הלחיצה לחינם...

ובמיוחד שהם ממליצים לעשות אותה גם בגילאי 20 שאז זה אחוזים מאד נמוכים, אז למה?

צריך לדבר על זה עם אף אחד, ולא לחשוב מה המזכירה חושבת,

אני יודעת שאני בהריון בלחץ,

אני יודעת שמדת הבטחון שלי בהשם היא לא בדרגות כאלה גבוהות אולי,

ואני מעדיפה להיות מוכנה, ולדעת שאני את שלי עשיתי,

קראתי פעם מאמר של הרב יצחק זלברשטיין שכתב שם שאין איסור לעשות את הבדיקה, כי מי שחושב בדרך הטבע, זה בסדר גמור, ולא צריך להסתכל עליו לא יפה, כי יש לו על מי לסמוך כי אכן השם מנהיג את עולמו בצורה טבעית ואנו צריכים לנהוג לפיה,והטבע אומר שצריך לעשות בדיקות,

אלא מה?

הוא הוסיף ואמר, שאנשים שיש להם את הבטחון התמים בהשם, שמאמינים מאוד בטובו וחסדו ית', ומקבלים הכל באהבה, לא מעניין אותם כי הם רואים שהריון הוא מהלך ניסי, וגם זה בסדר.

כשקראתי את זה נרגעתי, נהיה בציבור שלנו נוהג כזה, שכל חומרה או כל הנהנגה מומלצת הפכה להלכה גופא!

וזה מעצבן!

אני זוכרת שאמרו לי שאשה לא נכנסת לבית קברות כשהיא בהריון! בעלי ישב יום אחד יום שלם בבית מדרש, חקר ודרש בכל השותים וכל הפוסקים, איזה תלמיד חכם בעלי! (במאמר מוסגר, תנו לי להתלהב) ואז מצא, בשות של הבדץ משו כזה, שכתוב שם שההנהגה לא להכנס לבית קברות היא : אם אשה בחודש תשיעי, ויודעת בוודאות שיש לה בבטנה בן! והיא אשת כהן, אזי לא תכנס, למה? כי עלולה ספק קלוש, ללדת שם, ואז יהיה בן כהן בבית קברות!

והסיבות הן קבליות... ככה שגם אם בעלך עוד לא מצא , חבל לזלזל בנשים אחרות ו"להחליט" מהי הסיבה שהן נמנעות ושהיא טפשית. אפשר פשוט לשאול ולחפש יותר .

דבר שני : שמעתי בשם הרב קנייבסקי שמי שעושה הרבה בדיקות לגילוי מומים - עלולה לגרום לכך שהנס כדי שהילד יהיה בריא יהפוך להיות נס גלוי והיום הקב"ה לא עושה ניסים גלויים. אם לא יודעים כל כך הרבה ורק מתפללים לנס של ילד בריא - הנס עדיין ישאר נס נסתר.

ורבה אמונתך - אני אשמח לשמוע באלו מקרים רבנים מכל הזרמים מתירים להפיל - כי אני מכירה אישה חרדית שלעוברית שלה היה חצי לב והיא היתה ללא יכולת חיים בלבד - והיא הלכה למלא רבנים חרדיים ואף אחד לא התיר לה להפיל - כך שקשה לי להאמין שכשמדובר בעובר בעל יכולת חיים אפילו עם מום קשה וכבד - ימצא הרב החרדי שיתיר...

דבר ראשון, כתבתי כמעט כל הרבנים. והכוונה היתה שהכמעט כולל גם את כל הזרמים (באמת קיימים זרמים בהם לא ניתן התיר כזה בשום אופן)

ובאמת במקרה שאין שום סיכוי שהעובר ישרוד, וניתנה חוות דעת של יותר מרופא אחד, והמדובר ברופא ירא שמים, ברוב הזרמים יתנן היתר (לצערי, מכירה מקרה באופן אישי).

מקרה שבו בוודאי ינתן היתר, בכל הזרמים, הוא במצב שההריון מסכן את חיי האישה. (אבל, אין קשר לשקיפות עורפית..)

ובעניין בית החיים. אמנית יצירתית צודק, אין הלכה שאוסרת! אם אישה (מעוברת, נידה, בתולה או מה שלא יהיה) רוצה להיכנס לשם, הלכתית מותר לה!

וגם את צודקת, יש הנהגה, הנובעת מתורת הסוד שנשים לא יכנסו לבית החיים. וכך מנהג ירושלים. וישנם מנהגים שונים בעניין. וזו הנהגה חשובה, ורבות הנשים שנוהגות כך. אבל זו לא הלכה!

(באופן אישי, לא נכנסת לבית החים, ועושים רק סקירה מאוחרת. אבל זה לא אומר שמי שנוהג אחרת הוא לא בסדר...)

והציבור הלטאי כל כך מתרחק מקבלה, שלכן זה מצחיק,

זה רק מראה כמה אנחנו הקטנים, וסליחה שאני מכלילה את כולם,

לא מבינים מה אני מקיימים,

כי הציבור הליטאי שכל כך נזהר  מקבלה, פתאום מדקדק במשו קבלי, הזוי.

ואני לא זלזלתי באחרים, רק באלה שנכנסו לי לבטן, גברים, כן כן, ובאו לומר לי ליד כולם, עוד לפני שידעו שאני בהריון,

שאסור לי להכנס,

שו?????????

אני שאלתי אותך? אמרתי לו, ו : "מאיפה אתה יודע בכלל שאני בהריון?" ו: "ממתי צנוע שגבר לטאי אברך שלא מסתכל על נשים, יסתכל לגיסתו על הבטן ויראה שהיא בהריון,"

כי תכלס, אצלי רואים רק כשאני בשמיני, וכשאני יולדת כולם בשוק שוקי עולמי ולא מבינים איך זה קרה, הרי הייתי לדעתם בחודש חמישי...........חחחחחח

מי שהבינה את דברי למעלה לא נכון, צר לי, זה לא אני. אני כתבתי ברור ומובן.

אני עושה בדיקות, ואני מכירה מה רב חיים אומר,אלא ש מכירה גם המון המון המון המון משפחות חרדיות שברגע בו נולד התסומנת דאון- שולחים לאימוץ!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אומר דרשני!

וגם שמעתי שהרב וואזנר מתיר בחדרי חדרים לאנשים כן להפיל תסמונות שונות, אבל זה כנראה סוד סודי וכמוס

לא מכירה מישהי שלא נכנסת לבית הקברות וחושבות שזה הלכה ולא הנהגה/מנהג המבוסס אנשהו.

וגם מנהג בישראל - דין הוא. מי שנוהגים אצלה מנהג כלשהו אסור לה להפר אותו בטענה של "זה רק מנהג". ויש אפילו צורך בהתרת נדרים.

רחוקה הדרך בין לומר זו לא הלכה אלא מנהג. לבין "להחליט" שהמקור שבגללו נשים לא נכנסות לבית הקברות הוא עיוות מצחיק ונלעג. יש מקור בקבלה - ואמנית הליטאיים הכי שרופים וקרי רגש שאני מכירה - לא מבטלים מנהגים שלהם שמקורם בקבלה. (גם החזון איש הקפיד עליהם) ואני ליטאית מאוד קרה.

הליטאיים רחוקים מאוד מאמירות מיסטיות ו"מופתים" .. והם גם נגד סתירת הלכות בשם הקבלה - אבל אף אחד לא פסל חס ושלום את הקבלה ומנהגיה כחלק בלתי נפרד מהתורה חס ושלום!! ואין שום ליטאי ש"נזהר" (עפ"ל) מקבלה.

קבלה גם אם היא לא ללימוד חופשי לכל העם אלא רק לגדולים,  וגם אם אסור לה לסתור הלכות - היא חלק מתורת השם גם לפי הליטאים הכי קרים. (הגאון מוילנא למד קבלה)

ולענין השני -  הנה אני מכירה באופן אישי זרם די גדול ומכובד מספרית - שבו אפילו במקרים שאין סיכוי שהעובר ישרוד וניתנה חוות דעת של יותר מרופא אחד, והמדובר ברופא ירא שמיים - לא נמצא הרב שיתיר הפלה.

ככה שאמירה של כמעט כל הרבנים מכל הזרמים יתירו הפלה - היא אמירה קצת בעייתית עם חריגה של זרם גדול מדי... ולא לענין לכתוב אותה בכזו נחרצות!

בכל מקרה - אני אישית לא אפיל עובר בשום מצב זולת סיכון חיי האמא (וכך סוברים כל הרבנים מהזרם שלי באופן די גורף ...) - ולכן אני מבצעת כל בדיקה שיש לה משמעות לטיפול בעובר ולא מבצעת שום בדיקה שמיועדת רק כדי לשקול הפלה.

נניח סקירה מאוחרת  -חשובה לזיהוי מומים לטיפול....

וגם כשהתגלה בסקירה ממצא כלשהו שיכול להצביע על תסמונת דאון - והוצע לי יעוץ גנטי , לא הלכתי ליעוץ הגנטי כי בין כה אין טעם. ברוך השם הילד בריא ושלם.

לדבר על זה יותר,

תודה

זה שיש כאלו שנוהגים לא לאכול קטניות בפסח נניח - וזה מנהג. והם לא יכולים להתיר את זה סתם כך וצריכים התרת נדרים-

לא אומר שמי שאוכל קטניות עבר על איזה דין.

או שאין כאלו שאוכלים קטניות בפסח.

וזה גם לא אומר שמי שכן אוכל - אמור להתחיל ללעוג על מנהגים אחרים שמקורם לדעתו בשטות. כי מנהג בישראל דין הוא. ולמנהג יש בסיס.

ככה ברור שאם יש נשים שלא נכנסות לבית הקברות מטעמי מנהג -

אז כמובן יש הרבה בנות שכן נכנסות לבית קברות - והן 100 אחוז בסדר כי אין אצלם כזה מנהג.

וזה מנהג ולא דין.

זה לא אומר שהן אמורות להתחיל ללעוג למנהג שיש לו יסודות בקבלה מוסמכים אפילו יותר מתקנת איסור קטניות ולהחליט שהוא שטות - רק בגלל שהן עושות אחרת ולא נוהגות כך מדורי דורות...

משדרות על אותו גל,

גם אני חרדית אגב,

אבל יש אצלי במשפחה תלמידי חכמים גדולים מאוד, כמו אח שלי, והכלל אומר, שככל שאדם יודע יותר את ההלכה כך הוא פחות מחמיר,

אני זוכרת שאף אחד לא ידע לומר לי כששאלתי למה אסור לי להכנס, אף אחד ממש לא ידע לומר לי, והיו שם הרבה בני תורה, ואברכים,

מהצד של בעלי,

אם היו מהצד שלי בטוח אח שלי היה יודע, כי הוא בקי גדול ות"ח גדול מאוד מאוד,

אז זה מה שגרם לבעלי ללכת לחפש, כי זה הזוי שאומרים לך אל תכנסי, אבל לא יודעים למה.........

כמו שיש את הקטע הזה שכל אחד היום כמעט מעשר פעם שנייה ולא יודע למה.............

אבל  אני חושבת שאנו לא משדרות על אותו גל, ו

על אישה בחודש תשיעי שיש לה בן כהן - ואסור לה להכנס.

והחלטת שזה המקור שכל הנשים "טועות" לדעתך ולא נכנסות לבית קברות. ושאף אחד לא יודע מה המקור לזה שנשים לא תכנסנה - אז בטח בעלך צודק.

ואפילו לא בדקת - והנה יש לזה מקור בקבלה והנשים יודעות יפה למה הן שומרות על המנהג. וזה שאתם לא ידעתם לא הופך את זה לטעות שמישהו טעה בגלל אשה שהרה לכהן.

דרך אגב - גם אלו שמעשרים פעם שניה יודעים יפה יפה למה הם מעשרים פעם שניה. (ואפילו אני יודעת) יש על זה אפילו ספרים ובירורים. ורשימת התקלות שעלולות לקרות - שבשלן הם מעשרים פעם שניה.

אז אם את לא יודעת למה השני מחמיר על משהו - אל תחליטי בשבילו שגם הוא לא יודע ... הכי פשוט תשאלי אותו למה....

דרך אגב - החזון איש , הרב קנייבסקי, הרב מבריסק , ר' ניסים קרליץ - יודעים את ההלכה ישר והפוך יותר מכל בני התורה והאברכים שאת מכירה - ו....הופס! הם מחמירים גדולים מאד.

אני גם מכירה הרבה תלמידי חכמים רגילים שרק התחילו ללמוד דיני עירובין - והפסיקו לטלטל גם בתוך עירוב...

ככה שלא ברור מאיפה הבאת את ה"כלל" המוזר הלזה...

אני חושבת שמקור הטעות הוא שאת חושבת שאנחנו במלחמת כוחות, לצערי הרבה ליטאים וליטאיות, ואני בכללן, (כן גם אני ממש חרדית קיצונית לפעמים) לא מוכנים להתבונן בדרך שלנו, האם יש משהו לתיקון? האם אנו טועים במשהו? אישית אני השתנתי, וכן יש לי גיסות שהן בני ברקיות מבטן ומלידה, והן מדברות כמוני, ואני שמעתי את זה מהוריהן שמערכים בביתם בעלי תשובה שהם דרך אגב מפורסמים מהעולם החילוני שחזרו בתשובה ( אלה שמארחים אצלם בבית ) והם ממש מדריכים אותם טוב, אבל גם מדברים גלוי על הבעיות.

על המעשרות: עובדה ידועה ובדוקה:

חברה שלי התחתנה לפני הרבה שנים עם חזון'איש'ניק, ואני זוכרת איך הם היו היחידים בכל אירוע שהיו מעשרים פעם שניה, וכך זה היה ידוע שרק חזונאישניקים  מעשרים פעם נוספת. והיום זה הפך לנחלת הכלל, אז אין לי בעיה עם זה, אבל מה ההבדל כבר בין חזון איש ניק לבין חרדי רגיל, הבנת?

דרך אגב אני הייתי מתפללת בבית הכנסת של הרב קנייבסקי אם את מכירה.

ועוד משהו- פעם שאלתי את הרב פוקס מירושלים כשהייתי רווקה האם לאישה בזמן מחזור אסור להכנס לבית קברות והוא אמר שלא חייבים לנהוג כך אם אין ברירה, כי זה רק מנהג קבלי.

עכשיו צחקתי מקרב הבטן...

ולא ראיתי איפה הגנתי על "ציבור" כלשהו. דווקא דיברתי בפרטיות על יחידים מכל ציבור שהוא (לא שמעתי שרק חרדיות או ליטאיות לא נכנסות לבית קברות. המנהג נפוץ בהרבה קהילות) שנוהגים מנהג שלא מוצא חן בעיניך - ובגלל שהוא לא הלכה החלטת שהם עושים את זה בלי להבין או מתוך טעות...

ומותר גם לאדם רגיל להחמיר על עצמו כמו חזונאישנ'יק - כי אדם הוא לא מכונה אוטומטית בדיוק כמו שאמרת ואם יש לו סיבה להחמיר - והוא קורא מה שכתבו ומחלט להחמיר - אז זו זכותו המלאה.

זה לא הופך אותו לאדם שמעשר פעם שניה בלי להבין מה הוא עושה אלא בדיוק להפך..

ומחזק שוב את הפרכת הכלל הטיפשי - של מי שמחמיר לא מבין בהלכה....

ושוב - אף אחד לא אמר שאסור לאישה להכנס לבית הקברות באיזה שהוא מצב או שחייבים לעשר פעם שניה - אבל זה גם לא אומר שמי שלא נכנסת לבית הקברות או מעשר פעם שניה עושים את זה בלי סיבה או עם סיבה טיפשית ובלי להבין.

אני מאמינה שחוץ מהרב פוקס - כל הרבנים אומרים שזה מנהג קבלי - כי זה מנהג קבלי. ו- גם הנשים שנוהגות אותו אומרות שזה מנהג קבלי - כי זה מנהג קבלי.

אבל את באת כביכול הנשים טועות מהלכה של אשת כהן - וזה לגמרי לא נכון.

לא הבנתי למה זה לא בסדר שנשים שומרות על מנהג קבלי שמקובל במשפחתן. איזו הלכה זה סתר לך?! למה זה כל כך מפריע לך?!

ולכן - זו לא הלכה אלא מנהג קבלי ואת לא צריכה להביא רבנים ועוד רבנים ועוד - גם לאלו שנוהגות במנהג ברורו לחלוטין שזו לא הלכה וחייבים - אבל מי שנוהגת במנהג ומחזיקה בו - חייבת בהתרת נדרים לפני שהיא מפרה אותו.

ודרך אגב - אם הזכרת את הרב קנייבסקי , במשפחתו אישה לא נכנסת לבית הקברות גם לא בלוויה וגם לא לעליה לקבר של אחד משבעת קרוביה בשום פנים ואופן. (אופס... ליטאים קרים ומחמירים בהלכה - ונוהגים גם במנהגים קבליים שלא סותרים להם את ההלכה...)

המנהגים של רב חיים,

אבל לא מבינה איך את הבנת כל מיני דברים שאמרתי בצורה לא נכונה,

ואני לכן שומרת מרחק, כי נראה לי שאנחנו לא על אותו גל

מה שכן הוכחת:

שדווקא בגלל שאת ליטאית,

את מאוד מאוד מאוד קמה להגנת הליטאים, שזו תכונה לטאית מובהקת,

ולא מנסה לרגע לשמוע את דעתי,אלא תוקפת במלוא עוזך ותפארתך,

העיקר להגן עליהם, העיקר לספק תשובות,

והכי העיקר- להוציא את הציבור תמיד צודק, כדי חס וחלילה לא להראות למשהו שגם אנחנו יודעים לעשות בדק בית,

עכשיו אני מבינה למה אנחנו ציבור שמקבל כל כך הרבה ביקורת,

כי אנחנו היחידים שלא יודעים להתסכל ולהציץ פנימה ולו לרגע אחד בלבד.

מצער, וחבל.

ולי הספיק,

אני לא רוצה להזרק החוצה כמו לב אמיץ, ולכן מרגע זה אני לא רוצה להמשיך. מעניין שלא בקשת לנעול את השרשור הזה.

זאת דווקא את שגוררת משום מה לשירשור רווי אמוציות אישיות וירידה לפסים אישיים.

דיברתי כל הזמן רק על דברים שכתבת - ולא עלייך אישית.

ובמקום זה את מתעקשת לגרור את זה כל הזמן לפסים אישיים ומכוערים ולאווירה לא נעימה בפורום - וחבל.

בסך הכל דנו האם מדובר בטעות של נשים או במנהג קבלי - וביקשתי ממך (ולא ירדתי עלייך אישית באופן כללי כמו שעשית פה עכשיו , אלא נטו על דברייך שנכתבו בתגובה מעל) לא לזלזל במנהג של אף אחד. גם אם הוא לא מחייב אותך.... וגם אם את לא נוהגת בו....

וירדנו בדרך לכל שאר החומרות שאנשים נוהגים - האם הם יודעים מה שהם עושים.

חבל שאת גוררת את זה לפסים אישיים.

מותר היה לך לשתוק ולא להגיב - אם לא היה לך מה להגיב לגופם של דברים.

כמו שאני עושה בהרבה פעמים - כשאין לי מה לענות - מתעלמת.

אין לי שום "קשרים" מיוחדים בהנהלה.. את יכולה לנסות לבקש מהמנהלות לנעול כל שירשור שבא לך - אם הן תחלטנה שגם להן זה לא מתאים הן תנעלנה זו החלטה שלהן...

בדרך כלל מנסיוני הנמהלים והמנהלות לא נועלים שירשורים או מוחקים הודעות של ויכוחים. רק כשמתחילים להתקיף ניק בלי קשר ספיציפי למה שהוא כתב - כמו שעשית כאן.

וסתם דבר שחשוב לי להוסיף :

לב אמיץ ממש לא "נזרקה" מהפורום. היא עזבה מיוזמתה האישית אחרי שהיא ירדה לפסים אישיים פסילת ניקים והשמצות מכוערות וניסתה ליצור להן רושם כביכול הן מבוססות והיא מגובה בהנהלה.

כשפניתי לאחד המנהלים בפורומים (כל אחת יכולה בשיחה אישית...) והסבתי את תשומת ליבו למה שקורה כאן הוא מחק את ההודעות וכשלב אמיץ ביקשה הסבר - הוא דרש ממנה מקורות ואחרי שהוכיח לה שהכל מדמיונה - הציע לה התנצלות.

התגובה שלה היתה עזיבת הפורום מרצונה הטוב והאישי בלי שום התנצלות.

הניק שלה עדיין פתוח - ואתן יכולות לעקוב היא גם עדיין מסתובבת בפורומים אחרים לפעמים...

חברה שלי עשתה שקיפות וגם סקירת מערכות.

בסקירה היה חשש למום, ולכן זה מאוד עזר שהיו תוצאות תקינות של השקיפות.

כי אני כבר אוטוטו בת 40 ואני בדכ מסתפקת באולטרהסאונד

לא מבינה בזה בכלל אבל,

יש לי חברה שעשתה שקיפות עורפית בגיל צעיר ממני ומצאו שם איזשהוא ממצא שמאוד מאוד הלחיץ אותה

והדיר שינה מעיניה וב"ה בסוף הכל היה בסדר.

היא הצטערה שעשתה את הבדיקה והסבירה לי שזה לא לגמריי מהימן וגם מבוסס על כל מיני סטטיסטיקות.

לא יודעת אם אני עושה נכון אבל משהו שכתבה "אם היית" מאוד מחזק אותי. הסיכוי שהקב"ה יעשה לאחת במדרגתי נס נסתר בוודאי גבוה יותר. פשוט צריך להתפלל ולבקש מה' שידריך אותי לעשות את מה שעליי לעשות.

כשאתחזק עוד קצת בעז"ה אסע לכותל בלי נדר ואתפלל גם על זה. תמיד כשאני יוצאת מהכותל אחרי תפילה ,הרבה אבנים

נגולות מליבי.  הקב"ה שומע תפילה, ראיתי את זה בחוש ממש על בשרי. 

בשורות טובות אצל כולן.

ביגלל היסטוריה מישפחתית שיש אצלי עשיתי בדיקות גנטיות לפני החתונה וגם אחרי וברוך השם אין לי איקס שבור

זה פשוט סיפור בשבילי לנסוע באוטובוס שעתים לכל כיוון כי יש לי הריונות לא קלים

וכל פעם להשאיר את בעלי עם הילדים

שקיפות, ממה שאני יודעת,  לא אומרת האם יש לך עובר עם בעיה ח"ו, אלא רק מה הסיכוי שיש לעובר שלך בעיה. ומי שמקבלת תוצאה של 1:100 למשל, שזה נחשב סיכוי ממש גדול, תהיה לחוצה מאוד ובצער כל ההריון, כשבפועל רק אחת מכל 100 נשים שיקבלו את התוצאה הזו יש להן באמת עובר עם בעיה..

ובאמת אני ממליצה מאוד,זה חוסך המון בדיקות ולחץ

שלום וברכה!

ממליצה מאוד לעשות!!

לצערנו וגם ל"מזלנו".. בשקיפות גילינו שכבר מהשבוע ה- 9 מסתבר..

לעובר שלנו אין דופק וצריך להמשיך הלאה....

עוד אינדיקציה ל"מה המצב" שם בפנים..

בשורות טובות

לא לחכות שיהיה חשש וכמה שיותר מוקדם יותר טוב,לפני נישואים עוד יותר טוב ולפני היריון,זה חסך לי המון לחץ ובדיקות מיותרות

לא בשביל זה עושים שקיפות

אני עברתי לצערי דיכאון לאחר לידת בתי השניה.

על מנת למזער את הנזק- יש לטפל מוקדם ככך האפשר.

ארגון ניצ"ה מומחים בזה וישמחו וודאי להיות עבורך לעזר.

אני איתך!!! את לא לבד - הפורום כאן כדי לעזור ולהכיל...

משהי פנתה אליהם פעם ויודעת איך בדיוק הם עוזרים?

יש נטייה למטפלים להמליץ על טיפול תרופתי ארוך טווח כי זו הדרך הכי קלה לפתור בעיות...

ופעמים רבות זה מיותר ,

ובעזרת אוזן קשבת ואולי קצת עזרה בבית וחזרה לפעילות גופנית ניתן לעשות בדיוק את אותה העבודה.

יש לטיפול תרופתי תופעות לוואי ואם אין במקביל תמיכה רגשית, אחרי הטיפול הקשיים יכולים לחזור.

להמליץ על טיפול תרופתי ארוך טווח"?

הייתי אצל 5 (!) פסיכולוגים בחיי - לטיפול ארוך. לא קיבלתי תרופות אף פעם.

יש נטיה לאנשים שמפחדים מהמושג "טיפול" להגיד שלמטפלים יש נטיה לתת תרופות... 

כך שאין מה לחשוש מלפנות אליהם. אחרי שיש לך ידע, את יכולה לראות מה מתאים לך. לא כדאי לשלול מראש, בטח בדבר שדחית הטיפול בו עלולה להקשות סתם.

אף אחד לא מחייב אותך לכלום, תרגישי בנח לגמרי לפנות אליהם ואח"כ להחליט. ממש מומלץ!!

עובד בלי זה,

ואני יודעת שכיום כך ניצה מספרים, יש תופעה הפוכה של נשים שלוקחות כבר בחדר לידה עוד לפני שהתפתח משו,

רק כדי שלא יהיה וזו הקיצוניות השניה כמובן,

אני נעזרתי בהם,

מקסימים הם נותנים חברה טלפונית שזה עוזר, והרבה ייעוץ, תמיכה, מידע,

אם את במערבולת,

שום פורום לא יעזור,

את חייבת פסיכולוגית טובה, ויש לי להמליץ לך,

וגם טיפול תרופתי,

אם את גרה בבני ברק והסביבה,

אני יכולה להמליץ לך על מכון מסויים שעוזר.

זה דבר נפוץ אצל עוברים שהדר"כ מתברר כלא משמעותי בכלל.

שמעתי כבר המון מקרים שנאמר כך בהריון בשבוע כזה או אחר ובמעקבים אחרי הלידה הכל היה תקין או הרחבה קלה מאד שלא משנה לאף אחד...

האמת עוד לא שמעתי מישהי שבסוף זה היה משהו באמת וכבר שמעתי על לפחות 10 מקרים שאמרו בהריון....

מן הסתם רופא ילדים יבדוק אחרי הלידה ואולי גם ישלח לאולטרסאונד ואז תהיי חכמה יותר...

או שגילו ממש בסוף הריון...

אבל תודה רבה!

ואם זה באמת, גם אחרי הלידה ח"ו. מה זה אומר?

אגן הכליה הוא האזור שמנקז את השתן שמייצרת הכליה לפני שהשתן יורד בצינור אל כיס השתן.

במידה ויש הצרות או משהו אחר שמפריע לנוזל לרדת, השתן ישאר באגן הכליה והוא יתרחב (תחשבי על בלון מלא מים שיוצא מנמו צינור- אם הצינור צר מדי הבלון יתמלא ויתרחב)

הרחבה של 10 מ"מ בשבוע 41 זה שום דבר!

זה לא מעלה סיכון לתסמונת דאון אם זה הדבר ביחיד שהיה לך בהריון!

למה רופא ילדים?

לפעמים ההצרות בצינור נגרמת בגלל המנח של העובר ברחם ואחרי שהוא יוצא זה מסתדר

לפעמים יש משהו אמיתי שמפריע לשתן לרדת ואז זה מצריך טיפול.

בדר"כ בהרחבה כמו שלך יעשו לתינוקי אולטראסאונד אחרי הלידה ויראו מה המצב.

אני מניחה שיחליטו לבצע מעקב.  לפעמים מחליטים לתת אנטיביוטיקה מניעתית עד גיל שנה כי לפעמים כשהשתן לא "זורם" חלק יש נטיה לדלקות בדרכי השתן שמאוד קשות לזיהוי אצל תינוקות קטנים.

אם יחשדו שיש בעיה אמיתית יכול להיות שיעשו בדיקות הדמיה נוספות לבירור. במקרים קיצוניים יש צורך בניתוחים קטנים לתיקון (אלו ניתוחים קלים מאוד)

עם הרחבה של 10 מ"מ בשלב זה לא נראה לי שתצטרכי מעבר למעקב באולטראסאונד.

בהצלחה

והרופאים אמרו לי שזה עובר אחרי הלידה זה משהו טכני לפעמים בזמן הריון!!

ושמעתי עיצה מבת של רופא שכדאי מה שיותר לשתות זה עובר לבד אם שותים כמויות גדולות (גם בלי הריון)

החשש (עד כמה שהבנתי) הוא בדרך כלל לדלקת בדרכי השתן אם זה לא מתנקז, זה עובר ל'דרג' יותר גבוה ומגיע לכליה. בכל מקרה כדאי לשתות המון!!

כל מה שכתבו לך על הרחבות של אגני כליה שלפעמים צריך אנטיביוטיקה או מיפוי כליות וכו' -

היה צריך להיות לך כתוב שם 20 מ"מ של הרחבה,מידע על הפרניכימה כמה היא דקה ושמורה ועל האורטרים כמה הם מורחבים

והיו רואים כבר בסקירה ראשונה.

ואז אחרי הלידה בחלק מהמקרים זה לא נעלם.

אבל ממצא כזה בשבוע 41 הוא חסר ערך..

מקסימום יחליטו אולי לזרז לידה..

הפרעות לזמן המקודש הזה...

שנועלים, אם ויש הפרעות (ולאו דווקא בליל טבילה) מנסים לדחות אותם, במיוחד ילד בן 9 יכול לחכות. (ושלא יהיו לך טעויות הוא לא חושב כלל למה את מתעכבת, מקסימום אין לך כח לקום)

ואם נמצאים כבר באמצע אז מקסימום אומרים לו שכרגע אי אפשר שינסה להתמודד לבד..

ואם בכל זאת מתעקש אומרים לו שיצטרך לחכות כי כרגע אמא עייפה וכו' ורק אחרי זמן ממושך (או כמה שצריך) קמים

מתלבשים ויוצאים!!

דרך אגב: ממליצה לסתום את החור בדלת שמא...

בשורות טובות.

הבהרה- אלה לא צירים..

אלא כאבי בטן כמו שהיו לפני ההריון כשהיה לי שלשול

 לעניות דעתי -כנראה חטפת קלקול קיבה  תשתי הרבה ותנוחי. בעז"ה יעבור בקרוב.

קלקול קיבה וזה לא משהו חריג המצריך טיפול. והכל כשורה עם ההריון!!

אבל להקפיד מאד על שתיה מרובה זה גם יחזק אותך הרבה!!!

בהצלחה ורפואה שלימה!!

1. אין בעיה לעשות הפסק לפני הבדיקה של הרופא (אני עשיתי לפני)

2. אין בעיה לעשות את הבדיקה אצל רופא נשים אחר (אני עשיתי ככה).

אגב: אם יוצא שהתור לרופא הוא בימים נקיים - תדחי אותו לקראת סוף תקופת הטהרה (לפי השערה), כי לפעמים לפעמים עלולים לדמם בגלל הבדיקה (אני אישית לא דיממתי, אבל שמעתי מקרים שנפצעו קלות בבדיקה...).

אם את מרגישה בסדר ב"ה - אין סיבה להיות בלחץ שאסור להתעסק שם עם האזור (בדיקות, "המעשה").

לרוב הבדיקה יוצאת תקינה ב"ה. (אני אישית חושבת שאוותר עליה בפעמים הבאות, אבל כל אחת תעשה לפי ראות עיניה).

מזל טוב ובהצלחה!

"לרוב הבדיקה יוצאת תקינה ב"ה. (אני אישית חושבת שאוותר עליה בפעמים הבאות, אבל כל אחת תעשה לפי ראות עיניה)."

זה לא מדוייק.

לא תמיד היא תקינה, וזה לא כל כך נדיר...

וכשהיא לא תקינה הנזק שיכול להיגרם מכך הוא גדול,וחבל. (אגב, זו הזדמנות לבדוק את מצב שרירי רצפת האגן, והאם קיימת צניחת רחם. אלו נתונים מאוד חשובים לכל אישה. ובמקרה הזה, עדיף לדעת כמה שיותר מוקדם...)

אם התכוונת לבידקת פאפ, שהרבה רופאים עושים באותה הזדמנות, אז היא אפילו חשובה יותר (בעיני).

ואני ממש לא הייתי ממליצה לוותר עליה.

בשורות טובות!

אצלנו הטכנאית הצליחה לעשות לי בטני, אפילו שלא שתיתי לפני, והרחם אחורי... אז כנראה שזה אפשרי...

אבל, לא בטוח שכולם מקצועיים מספיק, ויש כאלו הדוגלים בכך שפנימית יותר מדוייקת...

בכל מקרה, אם היו תפרים, ממולץ שרופאה תראה את האיזור לוודא שהן התאחו כראוי. וגם לעקוב אחרי מצב שרירי רצפת האגן...

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t620939#6871273

זה מוריד מאוד את הסיכון! היה לי בהריון שני גם באזור השבוע שלך, אבל כיון שזו לא היתה פעם ראשונה זה היה סיכון של 0.5% להדבקות. ב"ה נולדה ילדה בריאה ושלמה שהייתי מתעללת בה קצת בהתחלה ובודקת כל הזמן אם היא מגיבה לרעשים... (סגרתי דלת בחוזקה... עשיתי לה קולות ליד האוזניים )

אני מקווה שאת מרגישה בסדר,

תתיעצו עם כל המומחים, וגם עם הרבנים שלכם, אפשר גם עם מכון פועה,

מצב לא פשוט בכלל, תתפללו,

גם אם הוא נדבק, אז לא יודעים מראש מה הפגיעה אם בכלל, עד כמה שאני יודעת.

לי זה היה לקראת סוף הריון, וב"ה הכל בסדר, היא כבר כמעט בת 7. 

היום אמרה שבבדיקת מי שפיר בשבוע 22אפשר לדעת ב100% האם העובר נדבק..

אבל עד אז?

וזה שבוע גדול, כך שגם אם חושבים על הפלה זה כבר מאוחר מידי...

שפיר, אם התוצאה ל"ע חיובית אז 100% שזה נכון והוא נדבק, אבל אם יוצא שלילי אז זה לא וודאי... (לא זוכרת כמה אחוזים) 

בהצלחה רבה!!! יש לי בת דודה שהיתה במקרה שלך וב"ה נולד ילד שנדבק אמנם בcmv אך הוא מתוק ובריא ב"ה (בן שלוש כמעט) וחברה עם ילדה בריאה שלא נדבקה כלל... רוב הסיפורים טובים!! בעזרת גם אצלך! מזדהה עם הפחד... 

בשבועות האלה אפשר לעשות בדיקה שנקראת "סיסי שיליה" שאולי גם היא רלוונטית לך (יש בה סיכון ולכן בד"כ לא עושים אותה אם אין סיבה ספציפית)

מבחינת תאריכי ההדבקה וכו'.

לא קראתי את שאר התגובות אז מחילה אם אני חוזרת על דברים.

לגבי בדיקת מי שפיר:

היינו אצל רופא במרפאת נשים מיוחדת לזה בבית חולים, ומתוך ההסברים שלו הבנו שהנזקים שעלולים להיות לתינוק, גם במקרה שהוא נדבק, הם ברוב רובם של המקרים בעיה בשמיעה ובעוד משהו, וזה באחוזים גם יחסית נמוכים (אני לא זוכרת כרגע את המספרים המדוייקים). לעומת זאת הסיכון לחייו, ודגש על חייו, של העובר בבדיקת מי שפיר הוא כמעט זהה לסיכון שלעובר יקרה משהו אקוטי בעקבות הדבקה בנגיף.

בעיקרון - הרופא היה מאוד בעד לעשות את הבדיקת מי שפיר, כי מבחינתו אם מגלים הדבקה, אז המעט אחוזים סיכוי שההדבקה תגרום לנזק כלשהוא לעובר, זה מספיק בשביל להפיל אותו. אנחנו חשבנו אחרת (מן הסתם...) ולכן החלטנו לא לעשות את הבדיקה הזאת - בעיקר בגלל הסיכון שכרוך בה להפלה, וגם כי המידע על הדבקה לא היה משנה משהו מבחינתנו.

אבל, את שאר המעקב כן עשינו - בעיקר כדי להיות מוכנים נפשית אם אכן תהיה איזו לקות בעובר. שאר המעקב זה אומר- הלכתי ליותר סקירות, וכולן היו מורחבות ואצל רופא מומחה (מטעם הקופה - לא פרטי!) וכללו סקירה מעמיקה של הראש והמוח. בכולן ב"ה לא נצפו ממצאים חריגים. וב"ה התינוק נולד בריא ושלם!! תודה לקב"ה על הנסיך הקטן!

עוד משהו: את צריכה לדווח כשאת באה ללדת שיש חשש להדבקה ב-CMV ואז מיד אחרי הלידה הם שולחים בדיקה (נראה לי שתן אבל אני לא בטוחה) לבדוק אם הוא נדבק. אם הבדיקה יוצאת שלילית, זה אומר בוודאות שאין הדבקה (רופאת הילדים חשבה שזה לא מחייב אי הדבקה, ולכן שלחה אותי אחרי הלידה לבדיקות מיוחדות לתינוק. אבל הרופא בבית חולים שהגענו אליו אמר לי מפורשות שלא היה צורך בבדיקות האלה, ואם הבדיקה יוצאת שלילית אחרי הלידה זה בוודאות אומר שהוא לא נדבק).

ב"הצלחה, ובאמת שאין מה לחשוש יותר מדי. אני מינפתי את המצב הזה להמון תפילות על העובר, ושיזכה להיות מוכן ומזומן לקיים את כל מצוות השם.

קצת עובדות

1. בדר"כ לפני שמחליטים אם יש סיכון  להדבקה צריך לעשות בדיקת דם חוזרת - זה עוזר לזיהומולוג להחליט מה הסיכוי שההדבקה שלך ב-CMV היתה תוך כדי הריון ומתוך זה מהסיכון שאת תדביקי את העובר

2.  אם הוא מחליט שיש סיכון בדר"כ הוא ימליץ על מי שפיר. הסיבה מי פשיר מומלץ רק בשבוע 22  מכיוון שכדי להראות שהעובר נדבק הוא צריך להפריש את הוירוס בשתן שלו. מי השפיר בשלב הזה הם השתן של העובר ולכן אם יש נוכחות של CMV מי שפיר סימן שהעובר נדבק ואם לא- אז לא.

3. רוב הילדים שנדבקים הם א-סיפטומטים (80 או 90 אחוז אם אני זוכרת נכון) מתוך אלה שמראים סיפטומים לרובם תהיה לקות שמיעה בלבד. לשאר- ומזה כולם מפחדים יכול להיות בעיות מאוד רציניות- עד כדי פיגור שכלי עמוק, עוורון, בעיות כבד ועוד. כמובן שהספקטרום הוא רחב והרוב לא נמצאים בצד הקשה של הסקלה.

4. במידה ויודעים שעובר נדבק לא ניתן להעריך האם הוא לא יפגע כלל או יפגע מאוד- זו הסיבה המרכזית שאנחנו בחרנו לא לעשות את הבדיקה מי שפיר - כי היא נותנת תשובה של כן או לא אך לא מעריכה בוודאות את מידת הפגיעה.

5. לנשים שהוכחה הדבקה במי שפיר או לאישה שלא מעונינת במי שפיר עושים סקירות מערכות מרובות ומדוקדקות כדי לנסות ולאתר האם יש סימנים של פגיעה קשה כבר בחיים התוך-רחמיים. כלומר אם יראו סימנים במוח כבר בהריון יש יותר סיכוי שיהיה פיגור שכלי מאשר אם לא רואים כלום. גם כאן- אין הוכחות ברורות של כן או לא.(כפי שתראי בהמשך מהסיפור שלנו)

6. לאישה שלא עשתה מי שפיר אחרי הלידה לוקחים בדיקת שתן מהתנוק ובודקים האם יש נוכחות של הוירוס בשתן (אותה בדיקה שעושים במי שפיר) אם אין הדבקה- ב"ה. אם יש הדבקה...

7. היום יש טיפול תרופתי שנותנים לילדי CMV מרגע שמוכחת הדבקה וכמה שיותר מוקדם יותר טוב. יש בזה כמה גישות.הותיקה שבהם היא מתן תרופה בוריד למשך 6 שבועות וזהו... (באשפוז) הגישה החדשה יותר היא להמשיך את הטיפול דרך הפה עד גיל חצי שנה (פרו' שלזינגר משערי צדק) או עד גיל שנה (פרו' אמיר משניידר) במהלך הזמן הזה התינוק עובר בדיקות דם תכופות להראות שהתרופה לא מזיקה לכבד וחוץ מזה יש פרוטוקלוים של מעקב- כל חצי שנה בדיקת שמיעה בהרדמה, מעקב התפתחות הילד, מעקב רופא עינים ועוד לפי הצורך

8. השמו ת של הרופאים שהזכרתי הם רופאים מומחים מאוד בתחום שנותנים יעוץ תוך כדי הריון וכמובן אח"כ. שניהם עם המון נסיון ומאוד בעד לתת לילדי ה-CMV כמה שיותר סיכוי הם גם מאוד מאמינים שהטיפול התרופתי עוזר. (שלזינגר הוא גם דתי...)

9. כמו שאמרתי -לבן שלי לא עשינו מי שפיר אך עשינו בדיקת שתן מיד אחרי הלידה שהתגלתה כחיובית. בדיקת US מוח, כולל MRI הראתה נוכחות של הוירוס במוח (סימנים במוח שאם היינו עושים סקירה בהריון היו רואים אותם ואולי מכריעים שהוא יהיה מפגר). ממצא שמאוד מאוד הדאיג אותנו. הוא גם לא עבר את בדיקת הסינון שמיעהשל הילודים (דרך אגב- כמו אחוז גדול ומשמעותי מהתינוקות)

ביום הוא כמעט בן 3- ילד שמח , מלאך , חברותי, חיובי, מתוק רכש שפה באופן מדהים. יש כנראה קשיים בשמיעה. אנחנו עדיין ביבירור בנושא אבל חסדי ה איתנו יום יום שנתן לנו את הילד הזה ואת המתיקות המופלאה שלו ואת הבריאות המופלאה שלו!!

מקווה שעזרתי

אנונימית אחת

וואו בע"ה שתמשיכו לגדל אותו בנחת!!

תודה על השיתוף ועל המידע

אצלי בכלל היה סיכוי של 50% להדבקה בזמן "מסוכן" שהתווסף.

גם אנחנו הגענו למסקנה שהסיכון במי שפיר הוא בערך הסיכון לפגיעה קשה בעובר שהיינו הולכים לשאול עליה רב.

לכן לא עשינו את הבדיקה. את כל שאר הבדיקות שאין בהם סיכון לעובר עשינו בצורה יסודית אצל מומחים.

הלוואי וזה נכון!

נעשה עו 3 שבועות עוד בדיקת דם ונראה....

היא לא נדבקה.

אבל....

אצלי היו נתונים אחרים.

ההדבקה היתה בחודשיים לפני ההריון.

יש סיכון בהדבקה בתוך חודש לפני ההריון.

מה שחשוב ש"תשימי" לב שכשרופא אומר עובר פגוע וכד'...

זה יכול להיות פגיעות שונות. ז"א פגיעות קטנות ולא משמעותיות ועד לפגיעות קשות מאד.

לי אמרו שיש סיכוי של 50% להדבקה ומתוך זה 50% לפגיעה שפגיעה יכולה להיות ברמות שונות.

ואז הגיוני שלוקח קצת זמן עד שהמחזור והכל מסתדר בע"ה.

ובע"ה יתברך- הריון בקרוב.

זה תלוי איך מנעת...

אצלי אחרי גלולות לוקח לפחות 3 מחזורים מבולגנים כדי לחזור לשיגרה. ואחרי לידה אפילו יותר.

בהצלחה!

יכול לקחת גם חודש וחצי עד שהמחזור מגיע. ולי לקח שמונה חודשים להכנס להריון אחרי גלולות.

סבלנות...הכל יסתדר

טען שאם יש כתמים (בהנקה מליאה) זה רק שאריות מהלידה. הוא טוען שכמעט כולן לא מקבלות מחזור בהנקה מליאה...

הרופא אמר למשך כמה זמן כמעט כולן לא מקבלות מחזור בהנקה מלאה?

נניח, אישה שמניקה הנקה מלאה חצי שנה אחרי הלידה (דיי נפוץ) ורואה דם, האם הרופא יגדיר זאת כשאריות מהלידה??הרי הרבה יותר הגיוני שזה מחזור...

(באופן אישי, באולטרסאונד שעשיתי 6 שבועות אחרי לידה ראו רחם נקי, רירית עבה וזקיק דיי גדול= ביוץ. ובאמתץ שבועיים אח"כ הופיע דימום. זה היה בהנקה מלאה. והרופאה אמרה שזה קורה יחסית הרבה...)

נראה שהרופא לא יודע מה קורה בשטח...

יש כאלה שלא מקבלות מחזור עד שלא גומלות את הפעוט...

כל לידה משהו אחר, בלידה הראשונה חצי שנה, בשניה שנה וחודש, בשלישית שנה וחצי, וברביעית חודשיים וחצי. זה תלוי בגוף ובנסיבות.

כי שאלתי השבוע את האחות במאוחדת- והיא אמרה שצריך...

אם את מרגישה משהו, בשבוע 22 כמעט וודאי שאלו תנועות... באופן אישי, אני לא מתחברת לדימוי הפרפרים, אבל כנראה שלא מצאו הגדרה טובה יותר...

קודם כל, רצוי להיות רגועה, תמיד. בלי קשר לבדיקות

אם עשית סקירה והיא היתה תקינה, זה סימן טוב מאוד!

עשית רק מוקדמת? באיזה שבוע?

בד"כ כשעושים רק סקירה אחת, רופאים ממליצים על מאוחרת...  (את עדיין יכולה לעשות, אם את רוצה...)

המשך הריון בריא ושמח!

דמייני מגע של גלים כאלו או גל קטן ונעלם.. (זה בהתחלה..)

זו הרגשה נפלאה! וחדשה!

מזל טוב מותק

לגבי האץ, אני ממש לא יודעת...

לגבי הניק, פשוט תפתחי שם משתמש חדש. אם מאוד חשוב לך להישאר באותו משתמש ורק להחליף כינוי, את צריכה לפנות לאדמין...

אבל לא קלויים, כמובן.

אני לקחתי תוסף תזונה- כדורי מציצה. סבבה.

כלומר למה לקחת את זה? (חוץ מזה שהיא אמרה לי..)

לפי דעתי הלא מקצועית, נס קפה בכמות סבירה לא ישפיע על הדימום...

האם דיברת עם רופא? הוא הזכיר הגבלות בתזונה?

ברור שכדאי ללכת לרופא, 

למה צריך לעשות בדיקה פנמית דווקא?- היה שלב אצלי שבקשתי שלא יעשו פנמית,

כי זה הגביר אצלי את הדימום. (הרופאים כמובן אומרים שאין קשר)

מאחלת לך המשך הריון משעמם ורגוע- תנוחי הרבה ותשתי.

אולם הפרוגסטרון נמוך מאוד ויש צורך בתמיכה

לאחר הביוץ במידה ותלקטי להריון

איזו תמיכה צריך לתת? ואיך גורמים לכך שבחודש הבא יהיה ביוץ בטוח? אולי אתם יודעים אם יש פתרונות טבעיים לעניין..?

אז מה הבעיה ?

ביוץ בטוח הוא ע"י תוספות הורמונים, 

תמיכה זה מתקבל ע"י רופא נשים/פוריות

נראה לי שאת צריכה ליוי מקצועי...

תפני לרופאת נשים

את אומרת שעברו 45 יום מהמחזור האחרון. כוונתן שעכשיו זה בערך שבועיים איחור, נכון?

בהחלט יתכן שהיה ביוץ מאוחר ובבדיקה שעשית לפני שבועיים עדיין לא ניתן היה לזהות הריון.

אני ממליצה לעשות בדיקת דם נוספת בהקדם, יתכן ואת בהריון.

אם היא יוצאת שלילית, והתופעה של איחור כזה במחזור לא מוכרת לך (יש נשים שזה די מצוי אצלן...) כדאי לפנות לרופא נשים (עם לא כואב לך כלום, ואין תופעות משונות, זה לא דחוף. אבל גם אין טעם לדחות את זה סתם...)

שיהיו בשורות טובות!

דבר ראשון, בשעה טובה!

לגבי הכאבים בבטן. למה את מתכוונת ב"חזקים"? חזקים ממש, יותרמכאבי מחזור (אם היו לך), ברמה שמפריע לתפקד? או חזקים באופן לא נעים אבל לא נורא?

האם הרגשת כך מתישהו בעבר?

הם הכאבים יותר חזקים מהמוכר לך עד עכשיו (גם מלפני ההריון), אני ממליצה להשתדל לנוח ולשתות בכמות מספקת, ולבדוק האם המצב משתפר. אם לא, כדאי לפנות לרופא לבדיקה. (זה יכול להיות תופעה נורמלית של ההריון, אבל כדאי לוודא שזה לא משהו אחר...)

לגבי הכאבים בשפתיים, זה בד"כ נגרם מזרימת דם לא טובה לאיזור, כתוצאה מלחץ שהרחם שגדל מפעיל על כלי הדם באזור, וזה כמבון גם קשור לשינויים ההורמונליים. וזה בסדר וטבעי.

שיהיה בהצלחה, ותרגישי טוב!

נושא שחשוב לדון עליו פה בפורום.

התובנות שלי- חודש תשיעי, הריון שני:

ממה זה יכול לנבוע?

מההורמונים בהריון, מהלחץ הכללי של ההריון, ממעייפות, מרעב, מבחילות, משילוב של הכל... ממה לא...

איך מתמודדים?

קודם כל, להבין ולהפנים שה נפוץ וטבעי. ב"ה אין לכם שום בעיה חריגה מכל זוג מצוי אחר. זה חלק מעסקת החבילה של ההיריון.

אח"כ- ללמוד הרבה על ההיריון, יש הרבה ספרים שמסבירים גם על התהליכים הנפשיים שהזוג עובר (למשל במדריך הישראלי להריון ולידה יש, וגם אינטרנט לא חסר)

השותפות בלימוד חשובה גם כדי לפתוח את הדברים ולדבר על זה.

מצד האישה- ככל שהיא תהיה יותר מודעת שהעצבים וההיסטריה נובעים מההורמונים, ככה יהיה לה יותר קל לשלוט עליהם.

למשל אם יש בעיה בעטיפה זה באמת יכול לעצבן ברמות שאתה לא מסוגל לתאר, אבל אם היא לא הייתה הורמונלית אולי זה היה מעצבן קצת אבל ברמה שאפשר לשלוט עליה ולא להעיר עליה. (סתם דוגמה)

מצידך- ככל שתתמוך בה יותר אבל לא תיכנע- ככה העצבים יפחתו. אם היא מעירה לך על כל דבר אתה לא חייב לקבל את הביקורת אבל כן לחבק ולתמוך שהיא תשים לב בעצמה שהביקורת לא תמיד מוצדקת. ואם היא לא שמה לב אז אחרי שהזעם עובר להגיד לה שאתה לא חושב שבמקרה הזה היא צודקת אבל אתה מבין שזה עלה לה על העצבים.

זוהי דעתי,

בהצלחה!

שאין מה לעשות בזמן הריון הגבר צריך להוריד ראש (לא משנה שהיום הראש שלנו למטה בין כה וכה אבל כנראה צריך עוד יותר חח) היא לא מבינה מה קורה איתה היא סובלת לא נינוחה וכל שטות מעבירה אותה על דעתה (וגם על דעתינו) בקיצור הרבה סבלנות

כן התעצבנתי המון המון,

דע לך,

שיש תופעה נפוצה היום מאוד מאוד, של דכאון קל שמתחיל כבר בהריון,

זה לא אומר שיש לה את זה,

אבל כן אומר שצריך לפנות לארגון ניצה לשאול מה דעתם,

כי לפעמים התיאור שאתה מתאר הוא סימן לכך שיבוא דכאון קצת יותר רציני אחרי הלידה,

ואני אומרת מתוך נסיון של חומר קריאה, ספרים ונסיון אישי, וכן שיחה שהיתה לי עם הארגון שאמר לי שיש להם קלסרים שלמים של נשים שהתקשרו שהן בהריון וכבר מרגישות שמשהו לא תקין אצלן.

בנשים בזמן ההריון, וגם אחרי לידה,

בזמן ההריון כי הם אומרים שברוב המקרים כבר בהריון זה מתחיל,

הם חרדים, אבל כל המגזרים נעזרים בהם, זה ארגון אמריקאי כזה,

בטלזסטון, אני נעזרתי בהם רבות, הם מפנים למטפלים, לפסיכיאטר אם צריך, מצמידים לאשה משהי שתדבר איתה טלפונית, שולחים לך מידע בדואר,

מעבירים הרצאות וסדנאות ברחבי הארץ,בעיקר בקרית ספר ובית שמש שם לטענתם יש הכי הרבה דכאון אחרי לידה, לא יודעת למה,

גם בירושלים שמעתי שיש קבוצת התעמלות לנשים שחוות את זה והן ככה יחד.

שלהם והאתר,

ויש את הספר : אחרי לידה, של מיכל לא זוכרת מה, שהיא כתבה גם את הספר להריון בשעה טובה,

הרבה הצלחה, !!

לא תתנהג כמו שהיית רוצה להתנהג 

 שפשוט הגעתם לשלב מאבקי הכח בחיי הנישואין.

לא ניראה לי שזה קשור רק להורמונים...

ממליצה על הספר "לבסוף תימצא אהבה" של ד"ר הנדריקס. ספר מעולה, עם הסבר פסיכולוגי ותרגילים לשיפור ולחיזוק הזוגיות.

אמנם השירשור הזה נישמע כמו הפינה לביקורת ספרותית, אך זה סוג המענה ל"הרד סטף" כמו שהבאת...

בהצלחה רבה!!

יהיה בסדר!

תקיים איתה שיחה זוגית ואתה צריך להבין שהיא יכולה להתעצבן גם מזה שיש שולחן עקום... תסביר לה הכל ממש כמו בהתחלה וגם תקנה לה מתנה שהיא אוהבת!