פורום הריון ולידה (עמוד 4964)

להריון הקודם הן קלות( הריון קודם הייתי מושבתת בחילות והקאות עד חודש חמישי, היה סיוט)
מודה להשם כמובן אבל זה לא קל ..

ללקק לאט לאט כף או שתיים גבינה לבנה. הפשוטה שלתנובה למשל.

 

אם זה לא מוצא חן בעינייך כמו שזה, את יכולה להוסיף זה סוכר ומעט תמצית רום (התמצית הורודה/אדומה).

אנחנו קוראים לזה גלידה גבינה.

 

זה אמור גם לסתור את החומציות אבל בעיקר לחזק את השרירים הטבעתיים של הקיבה והושט כך שלא יאפשרו למיצי קיבה צורבים לעלות.

 

אם זה מועיל לך את יכולה לחזור על הפטנט עוד כמה פעמים במשך היום עד להקלה.

 

ויש עוד דבר: לפעמים מה שחסר זה דוקא מה שיש בצנון ובקולורבי. זה נשמע נורא להציע לאישה בהריון אבל לפעמים זה מה שיכול להועיל.

 

תתחילי עם גבינה וברגע שאת מסוגלת לאכול תראי אם מוצאים חן בעינייך הצנון או הקולורבי.

 

ברגע שטיפלת בצרבת ואת מסוגלת לטעום משהו - תכריחי את עצמך לאכול ביצה - ובעיקר את הצהוב שלה - כמה שפחות מבושלת : רכה או עין. זה יועיל לבחילות.

 

בשלב הבא כשתשיגי שליטה טובה על הצרבת, את יכולה להוסף מדי פעם חתיכת אגוז מלך (האגוז הגדול הבהיר). גם זה מועיל לבחילה.

 

זה מן מעגל קסמים: יש בחילה - לא אוכלים, לא אוכלים - יש צרבת , יש צרבת - לא אוכלים , לא אוכלים - יש בחילה וחוזר חלילה.

אני כל כך מקווה שזה  ב"ה יעזור.

ושקדים ניסית? 

בהחלט אנסה . גבינה. ואנסה שקדים.

אני אשתדל להקפיד על אגוזי המלך וביצה פעם ביום( כמעט ולא אוכלת ביצים מאז ההריון) .

ממש תודה הלוואי ותהיה לי הקלה.

הם כל כך קטנים כשהחופשת לידה נגמרת...

ולעזוב אותם אצל אדם אחר (ולא משנה כמה אנחנו סומכים עליו) לזמן ממושך, במקום רחוק מאיתנו נראה כמו טרוף!

 

ובאמת השבועות הראשונים של החזרה אחרי חופשת לידה בד"כ קשים מכל הבחינות...

 

אבל, ב"ה עם הזמן הדברים מסתדרים ומתרגלים להכל. ובד"כ צומחת הרבה טובה מזה שהאמא יוצאת לעבודה והילדים למסגרות

 

טיפים? עולה לי רק אחד..

לומר למטפלת במעון את אשר על ליבך. לשתף שזה בכלל לא בגללה ושאת סומכת עליה לגמרי (בתקווה שזה המצב..)

אחרת היא עלולה להרגיש שאת לא שלמה עם המצב ולחשוב שזה בגללה...

 

בהצלחה רבה!

ב"ה עוד אלמד מכן....

 

בנתיים נראה לי שאם את ממש שלמה עם המעון המטפלות /הגננת..שהוא בידיים טובות וחמות

אז יהיה לו טוב שם..וגעגועים בכל מקרה יצופו...בזהירות הדברים יסתדרו לכם..על הצד הטוב ביותר

ב"ה!

כדי, שיהיה לך וגם לנסיך טוב במעון או מטפלת עדיף ברגע שאת,

 

מכניסה אותו להיות מוכנה נפשית להינתקות ממנו אחרת עד שלא תהיי רגועה נפשית ילדך ירגיש אותך אפילו ממרחקים ולא יוכל להשלים עם המצב שהוא בידיים אחרות ולא איתך!!

 

יקרה גם לי זה קרה זה כואב מטריף! אבל שווה לנפש שלך ושלו להסכים ולקוות לטוב!! וכך גם תוכלי בשמחה לחבוק אותו בלי יסוריי מצפון כאשר יחזור מהמעון!!

 

בהצלחה במשימה יקרה!!

 

אגב: סליחה על ההתערבות אך אולי שני את הניק שלך ? נשמע מהניק שאת עוד עקרה וכו' ומצפה לישועה עוד!!

 

סליחה אם פגעתי לא לכך התכוונתי!!

בקרוב אצלך ישועה גדולה ושמחה!

התכוונתי לפותחת השרשור!!

 

מתפללת ומצפה לישועתך הקרובה. יקרה לי את מאד!!

770מ - תודה רבה על הארה. זה בסדר יקרה לא נפגעתי כלל..(שם הניק שלי עוד מלפני הלידה ומאז שכחתי לשנות..)
מחילה על האי הבנה.
בשורות טובות לכולן . אתן פשוט מתוקות!

אומרים שבדר״כ לנו זה יותר קשה אם זה מעודד/ מנחם

גם אני כמוך!!

 

נסי לאכול אם תצליחי ירקות ירוקים הכוונה ל:

 

עלים ירוקים - חסה פטרוזיליה בצל ירוק וכד' שעועית ירוקה או אבוקדו.

 

וביצה רכה ככל האפשר (בבישול ובטיגון) שניתן לאכול. הכוונה יותר לחלמון!!

 

בהצלחה יקרה ושולחת מכאן כוחות ישר אלייך !!

ברזל עדין/רך של סולגאר או של אלטמן.

וגם B12 של אחת החברות כנ"ל.  את הכדורים של B12 תקפידי להניח מתחת ללשון ןלמצוץ - לא לבלוע. טעים. ממממ.

 

נשמע שאלו במיוחד הויטמינים שחסרים לך.

 

נסי קודם אחד ליום מכל מוצר ותראי מה זה עושה לך.

אם זה לא מספיק תוסיפי עוד כמוסה אחת של ברזל ליום. ואפשר בשלושה הימים הראשונים להוסיף עוד חצי כדור של B12. (לחתוך בעזרת סכין או לשבור עם האצבעות) כדור אחד בבקר ועוד חצי בערב.

 

ברגע שאת רואה שזה עושה אותך עירנית מדי, תורידי חזרה לכדור אחד ליום.

 

בנוסף למה שכתבה 770מ את יכולה לאכול מעט חמאה ליום. 

וכדאי להקפיד לאכול מס' מנות של עוף בשבוע.

 

ב"ה זה יכול להועיל מאוד.

הריון זה לגמרי עניין זוגי, למרות שזה קורה אצלנו בגוף..

לדעתי תדברו על זה ותחליטו ביחד מתי.

לא כתבת באיזה שלב את של ההריון, אם זה הריון ראשון, וגם למי את רוצה לספר.. אלו פרמטרים חשובים בשביל לענות לך 

מבחינתו זה למשוך עד שיראו ועדיין לא רואים...

ואצלי הבטן יצאה בסוף שישי תחילת שביעי!

 

החלטנו בינינו שיש אנשים שלהם כן אפשר לספר (וזה היה עם הרבה תחנונים מצידי...)

 

המשך הריון עגול ומשעמם!

 

ב"הצלחה!

מתי מספרים ולמי..

אצלנו לא היתה בעיה- הייתי סחוטה כל השליש הראשון אז ההורים שלו ידעו עוד לפני האו"ס הראשון

וגם הבטן יצאה נורא מוקדם.. אז באמצע חודש רביעי מצאתי את עצמי בין חברות שיודעות כבר...

עם כל הכבוד לבעלים אנחנו חוות את ההריון בצורה הרבה יותר משמעותית לפחות בהתחלה והצורך לספר נובע גם מהרצון לשתףבחששות התלבטויות ומקומות שגם הבעל הכי תומך בעולם לא יכול כל כך למלא, אני חושבת שהוא צריך לכבד את הצורך הזה. ההריון לא מתחיל ברגע שרואים בטן הוא מתחיל הרבה לפני ולפעמים התקופה של הלפני היא התקופה הכי קשה שבה הכי צריך להרגיש מוקפים. לדעתי כדאי שתסכמו על מעגל מסוים של אנשים שאתכן מספרת להם כמובן בבקשה שישמרו על זה בסוד. הצורך שלנו כנשים לשתף באירוע הכי משמעותי בחייך הוא לא צורך שצריך להתעלם ממנו ככ מהר..

אבל לצורך הבהרה:

הבעל מתנגד לספר? או שהוא פשוט לא מבין מה העניין בכך?

אם הוא מתנגד, צריך לברר למה, יכול להיות שיש לו סיבה מיוחדת, ויתכן והיא מהווה שיקול...

אם הוא סתם לא מבין את הצורך לספר, ורוצה שזה ישאר סוד זוגי שכזה, ניתן להסביר לו למה את מרגישה צורך לספר, ולהשתדל להגיע להבנה.

 

להורים, משני הצדדים, לדעתי בשלב הזה כבר ממש כדאי לספר (ובעיקרון, אפילו לפני). זה עלול מאוד להעליב אותם אם לא מספרים (כמובן שהכל תלוי בדינמיקה המשפחתית...)

 

 

בהצלחה!

הוא מאמין בברכה בסוד, סמוי יש בו ברכה...חושש אבל זה כבר ממש מבעס זה כל כך משמח

ואני שותקת, אופ

כל העולם כבר רואה

התחלתי רביעי וזה ממש לא הריון ראשון.

בעלי לא מספר להורים שלו כי הוא לא יודע איך להגיד להם

(ולא שהם לא יקבלו את זה. להיפך הם ישמחו)

ואני מתעקשת שהוא יספרכי זה ההורים שלו!

 

אז יש הוראה מהרבי מלובביץ בענין זה. עד לכניסה לחודש חמישי לא לפרסם.אבל לקרובים ביותר מספרים קודם (ואם אני לא טועה, זה בסיבה של אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין).

אגב, אני בדיוק כמוך מתקרבת לסוף שלישי ובינתיים סיפרנו רק להורים כבר לפני חודש.

שהיא בחודש רביעי עם תאומים ובעלה ממש לא רצה לספר ההריון בכלל ועל התאומים בפרט בגלל עניין הברכה והם הלכו לרב להם והוא אמר שבמצב כזה צריך לעשות לפי רצון האישה אז הם החליטו שלצד שלו מספרים רק לקרובים ורק שהיא בהריון ולצד שלה רק שהיא בהריון ועוד כמה חברות בודדות שזה תאומים. 

תודה , זה בהחלט מקום שאת רוצה להוציא, זקוקה לכל הברכות

 

שאני בטח אבכה מהן..

 

 

וזה מציף גם אם מפחד וחששות וגם אם מסתם התרגשות זה לא פשוט לעבור את זה לבד ולפעמים גם כשברור שהבעל שותף והכל זה אחרת לחלוק את זה עם עוד חברה ובטח אמא או אחות.. אני טוענת שזה מזכיר את התקופה שמאורסים, שתכלס את לא רוצה עכשיו לשתף את כל העולם בזוגיות שלכם ולשתף בחששות או סתם לחפור לחברה שאת מתרגשת אבל לפעמים את פשוט חייבת את ה״עוד בנאדם״ הזה לשתף.. וזאת בכלל תחושה נשית בעיני שצריך ללמוד לקבל אותה.. אנחנו צריכות תמיכה אנחנו צריכות ל-ד-ב-ר מעבר לכך שאני חושבת שלשמור בבטן יש לזה השלכות לא טובות בטווח הארוך שוב גם אם זה סתם לשתףבהתרגשות. ברור שהכל צריך להיות בצניעות, ובהתחשבות, ושמירה בקדושה על הזוגיות שלכם אבל.. אני סומכת עלייך שתדעי לעשות את זה נכון תדברי איתו מהמקום הזה ובטוח יהיה לו יותר קל להבין

מעניין למה לא רואים הייתי בטוחה שחודש ראשון אני כבר אתגלה..

והנה עובר חודש ועוד חודש וכל החצאיות עולות רגיל..תודה על העידוד לכולן

ניסיתי לא פעם לשוחח עימו לגרום לו להבין מה זה עבורי

הוא מבין אבל חושש ההריון הזה יקר לו מאוד

יש לו כבר שם..

השם יעזור , נתגבר, תודה

הריון יקר שומרים עליו יותר... לפי דעתי לספר להורים ולבקש לשמור בסוד את יכולה לספר לאחותך שיהיה לך עם מי לפרוק... ולשאר הבטן תספר...

קפצתי לסוף אך הכוונה לברכת ועצת הרבי!!

עם כל הרצון העז שלי לצאת עם זה ממש, זה הדבר הטוב ביותר שקרה בחיי

גם ככה כולם שואלים וממש לא רואים..שיראו כבר.. בטן בטן איפה את?

אולי מחר אחשוב אחרת..בנתיים שיהיה כך, לדעת הרבי

תודה לכולן, אחת אחת פה מדהימה ומיוחדת...תודה!

יש איזו בקשה של ה' מאיתנו.
שנדייק את עצמינו יותר.
לא שנוותר על מה שרצינו.
אלא שנתבונן ונדייק אותו יותר.
שנבין למה אנו רוצים אותו..

לפעמים כשעושים עבודה פנימית נכונה אז הבעיה בחוץ נפתרת..או מתגמדת..

תשאלי את עצמך-מדוע באמת את כה מעונינת לשתף?
מה הלב מצפה לקבל מזה?
מדוע לדבר על זה עם בעלך לא מספק אותך? מה חסר לך שם?

בלי ביקורת.
רק להבין את עצמך.

אתן לך דוגמא מעצמי-
על האם לספר
או לא נחסכה ממני ההתלבטות כי כבר בתחילת שני היתה לי בטן..בשלישי כבר אמרו לי מזל טוב..
לי זה דוקא היה מטריד כי אני דוקא אהבתי שזה סוד. היה לי טוב לעכל את זה קודם לבד ועם בעלי.

אבל היה ביננו חוסר הסכמה לגבי האם לדעת אם זה בן או בת.
אני רציתי והוא ממש לא.
לא רציתי לשכנע..
אז שאלתי את עצמי את כל השאלות האלו.
הבנתי והגדרתי לעצמי למה זה חשוב לי ומה זה יתן לי..
וזה עזר לי להבין ולקבל את הרצון שלי.
שאלתי גם את בעלי מדוע באמת חשוב לו לא לדעת..
והוא הסביר לי.
הבנתי אותו.
ועדיין רציתי לדעת.
לא היה אכפת לו שאדע.
ואחרי שהבנתי לליבו, לא היה לי אכפת שהוא לא ידע.
אז בסוף אני יודעת והוא לא.
אבל זה בסדר לנו..כי הבנו את עצמינו ואחד את השני וכיבדנו את השוני.

גם אתם אם תדברו בנחת ובכבוד תוכלו דבר ראשון לתת לשני תמיכה שהרצון שלו מובן. גם אם שונה ממני.
וגם תוכלו מעשית להחליט למי מותר לך לספר..ומתי..

אין מתפקידך לשכנע אותו.
לנסות דוקא להבין אותו ולשדר לו את זה. ורק מתוך זה להסביר לו מה יכל לעזור לך..

 

 

היריון ראשון...

החל מהשבוע ה-7 סבלתי כ"כ מבחילות והקאות שפשוט עברנו לגור אצל אמא שלי ולא נכחתי בעבודה איזה חודש וחצי...

קיצר,

מה שגרם לכך שגם כ--ל המשפחה שלי ידעה בשלב הזה כי למה את כ"כ הרבה זמן אצל אמא??

וגם כ--ל האנשים בעבודה ידעו כי למה נעלמתי בלי הודעה מוקדמת??

 

ומה שקורה עכשיו,

אני באמצע רביעי, עוד לא יצאה בטן אבל כולם יודעים על מצבי ההריוני...

 

סתם שתקבלו פורפורציה...

 

הכל מאת ה' יקרה!!

 

 

תודה רבה על המילים..שאלת שאלות לא פשוטות כנראה אבל לא אסבך ואומר שפשוט בא לי לשמוח בקול

גדול, לא רק בלב! אני משוועת לזה המון זמן יותר מדיי זמן , תודה לך..

אבל באתי בשבוע 9 לפי וסת אחרון, ליתר ביטחון..

הרופאים תמיד מעדיפים פנימי "לראות יותר טוב"

 

גם בשבוע 7-8...ניתן בטני

אני אגיע בתחילת שמיני (באמת 9 לפי הוסת אבל הביוץ שלי מאוחר בכמעט שבוע).

מה שכן-שתיתי המון לפני.
זה עוזר!

כי ככה לא צריך לשתות כל כך הרבה (זה סיוט!!!) וגם, זה הכנה טובה לקראת הלידה..

אני עשיתי בשבוע 8 וראו יופי. אם לא היו רואים ח"ו, אז ברור שהייתי עושה וגניאלי, אבל לא מראש..

זאת בדיקה לא כלכך נעימה, למה לעשות אותה כשלא חייבים?

ואם דיברת על לידה, בלידה מספיק מחטטים שם כך שלא באמת יש צורך שיתעסקו שם קודם.. זו דעתי

כי אני חושבת שוגאנלי יותר נעים.
(עשיתי מלא בטני בתור רווקה, ברור שאז זה היה ממש לא נעים, כי עצם העניין והכל, אחרי החתונה נשלחתי לוגינאלי, וברור שנלחצתי אש כי זה פעם ראשונה, וראיתי כי טוה, וכשבעז"ה אני יהיה בהריון, אני יתעקש על וגינאלי...

כשהיית רווקה בטח ביקשו ממך לשתות הרבה ולפעמים זה מעיק הריון זה לא כך.כי יש כבר ברחם משהו . בכל מקרה תעשי משנוח לך..

גם האיזור הרבה יותר פתוח והרבה פחות רגיש. הרבה פחות מפריע.

וכן, במקצועיות של מבצע הבדיקה...

 

לדוגמה, אם יש רחם אחורי, מבנה גוף קצת מלא יכול מאוד להיות שגם בשבוע 8 לא יצליחו בבטני...

אבל תמיד שווה לנסות!!

ואין צורך לשוש יותר מדי מבדיקה ואגינלית (אא"כ יש קושי בתחום, כמו וגינסמוס...) זה לא נעים, אבל לא נורא...

 

בהצלחה רבה!

אפשר לנסות לראות בטני, אלא אם כן את מאוד רזה

תנסי לחכות חודש חודשיים אולי תתרגלי לגלולות וזה יעבור...

אם לא, אולי סוג אחר של גלולות יתאים לך יותר...

בהצלחה!

יש לחברות שונות שמן לעיסוי פרינאום- אבל רק לקראת הלידה מתעסקים עם המקום. יש לך עוד זמן.

יש גם מכשיר אפי נו. מומלץ ממש לקראת הסוף אם הכל תקין.

תירגול גופני ונפשי - הכי מועיל.

כריעות, סיבובי אגן, מפרקי ירך, המון תרגילים שמצויים בספרי הדרכה ובאינטרנט.

עמידת חתול, כדור פיזיו.

בנפשי- נשימות של הרפיה ורוגע תוך כיוון המחשבה לרק טוב . לאמונה ובטחון בה'. לרחמיו. 

תרצי יותר פירוט- אשמח. כעת קצרה בזמן. בהצלחה.

הכנה רוחנית ללידה של דפנה חסדאי. לי אישית ממש עזר.. בספר מובאים מאמרים ושיחות על נשימות ועוד....
וכמובן לחשוב חיובי והרבה תפילות!
וכן, יש בספר ״תפילת חנה״ תפילות להריון.
ב״ה- צלחה(:

תדעי שהוא מעולה בתור קרם גוף..
למריחה על הבטן בהריון..
ועוד

משתמשים במהלך הלידה, בלי לחסוך. גורם למתיחה של רקמות רכות באיזור ומונע קריע.

מקווה שרק מי שצריכה קוראת ולא גברים...

מכשיר אפי-נו, זה מן בלון כזה שמכניסים לנרתיק, ואז מנפחים מעט ומוציאים, וכל פעם מנפחים מעט יותר, עד שהמקום מתרחב ומכין את עצמו יותר ללידה.

קראתי על זה דעות לכאן ולכאן, אולי תחפשי על זה באינטרנט.

אני בכל אופן השתמשתי לפני הלידה הראשונה.

אם רוצים להשתמש, נראה לי נכון יהיה לא להגזים, ולעצור כשמגיעים לגודל של פתיחה 6 מקסימום מקסימום.

 

יש כדורים של שמן נר הלילה. לא יודעת בדיוק מה עניינם, נראה לי גם להגמיש את האיזור. בחודש תשיעי לוקחים כל יום 2, אחד בבליעה, ואת השני מחוררים עם סיכה בקצה ומחדירים לנרתיק.

 

בעניין השימוש בשמן שקדים - העניין הוא גם להגמיש יותר את העור.

בחודש תשיעי מנסים בעזרתו לעסות את פתח הנרתיק איכשהו, אף פעם לא באמת הבנתי איך...

 

לא יודעת על מה מהדברים האלו להמליץ, כי ניסיתי את כולם. תכלס ילדתי תינוק ששקל 3 וחצי ללא שום קרע ב"ה.

 

וכמובן - הכנה רוחנית ונפשית, לשמוח בלידה, לראות אם יש פחדים ולנסות לראות מה עוזר לך להתמודד איתם הכי טוב,

לדבר עם הבעל ולתאם ציפיות לגמרי, עד כמה שאפשר...  שלא יבהל פתאום מאשתו... שידע במה הוא יכול לעזור, ושתדעו שניכם שתמיד יש הפתעות, גם מה שאת רוצה עכשיו לא בטוח שיתאים לך בלידה.

 

להתפלל להתפלל להתפלל...

לעיסוי פירנאום משבוע 34 אני לא יכולה לשלוח לך מסר כי את מאנונימי

ואח"כ כל מה שהציעו לך אחרים כי קראתי עליהם וזה עלול לעשות דברים שליליים וחבל!!

לסייע לכאבי הבטן, המציצה מפעילה את מערכת העיכול ואז היא יכולה להשתחרר... עייני בגוגל... וחוצמזה, אם זה מרגיע אותה והיא מתנחמת בזה, למה לא? אני מרגישה שאין נכון ולא נכון בשלב הינקות אלא כל הורה רואה מה עושה לתינוק שלו טוב ושמח ומרגיע. ממש שיהיה בנחת וללא כאבי בטן!! לא קל!!

אם היא ממשיכה להתפתל וגם פולטת אז כדאי לרשום בזיכרון את הבכי הזה ולא לתת לה לינוק כשהשילוב הזה של בכי וכאבי בטן מופיע.

 

אם זה מרגיע אותה והיא נרגעת מהנקה כזו סימן שזה מה שהיתה צריכה.

 

מאוד קשת להבחין בין בכי לבכי וזה גם לא מדע מדוייק. לאט לאט לומדים את התינוק.

עם קטנטונת באותו גיל ועם אותה בעיה...

ואם הבעיה היא אכן כאבי בטן, כשהיא גומרת לינוק הבכי והכאבים רק מתגברים...

אני גיליתי בימים האחרונים שדרך מצויינת כדי לזהות היא מנשא.

אני קושרת אותה עלי במנשא- אם הבעיה היא כאבי בטן- אחרי חצי דקה היא לפתע משחררת אוויר בכל דרך ואז נרגעת,

אם היא באמת רעבה- אז הבכי רק מתחזק כשאני שמה במנשא...

שווה אולי לנסות...

מקבלת לינוק מתי שרוצה והבעיה היא באמת שכשכואבת.לה הבטן היא רוצה לינוק ואז פולטת כי היא לא באמת רעבה.
לכן כשאני רואה שהיא לא רגועה את מעשה לה את.הבטן, מנסה להוציא לה גזים ואם היא משתחררת היא בדרך כלל גם לא רוצה יותר לינוק.

לא לתת לה לאכול כשיש גזים כי זה רק מכביד על הבטן שלהם. ויום אחד היא פשוט צרחה והייתי בטוחה שזה גזים ולא נתתי לה לאכול ורק כשעבר זמן ונשברתי נתתי לה והיא נרגעה סוף סוף. ואכלתי את הלב שהיא הייתה רעבה ולא האכלתי אותה
מאז אני מעדיפה להאכיל ולקחת את הסיכון שיכאב לה קצת הבטן מזה, מאשר שהיא תהיה רעבה.
כמובן שאם אני רואה שהיא אוכלת לא רגוע וכאלה אני מפסיקה אותה. גם ברוך ה שהיא לא סובלת הרבה מגזים...

אבל אמרת שאתם לא מצליחים, נסי מנשא, עיסוי בבטן, אופניים ברגלים, אם זה לא מרגיע שוב הנקה

במשך שנה שלמה הוא היה רוצה לינוק כל שעה. לא היו לי חיים, הוא לא היה רוצה בקבוק, כל השיטות בעולם לא עזרו, הוא היה רגיל הנקה ורצה כל שעה, כל הלילה עבר מצד לצד וינק.

וזה כי הקשבתי לאחות שאמרה לי להניק לפי דרישה ואח"כ לא יכלתי לצאת מיזה. הוא היה תלותי בי מאוד.

צריך לפי דרישה אבל לדעתי לא פחות משעתים אם לא יותר. ושוב אני לא רופא ולא אחות אז אסור לי להגיד את זה נחרצות כדי לא להשאיר תינוק רעב.

בעיקרון צפייה של חצי שנה היא נורמלית ולא מהווה חשד לבעיה כל שהיא.

בע"ה תזכו להיפקד בקרוב!

 

 

על מנת לעשות קצת סדר, כדאי לבדוק כמה דברים:

 

האם המחזור מופיע כל חודש?

האם הוא סדיר?

מה האורך של המחזור (כלומר מה ההפרש בין דימום לדימום)?

כמה זמן נמשך דימום הווסת?

בת כמה את?

 

(את כמובן לא חייבת לכתוב כאן את התשובות)

 

אם המחזור מופיע כל חודש, והוא פחות או יותר סדיר, זה סימן טוב מאוד!

אורך מחזור של 27 או יותר ימים, גם זה סימן טוב!

דימום שאורך בין 4 ל6 ימים, זה המצב הנורמלי.

 

באופן כללי, הביוץ מתרחש בד"כ 14 יום לפני הופעת דימום הווסת. אם המחזור סדיר פחות או יותר תוכלי לחשב את התאריך בערך.

 

אם את יחסית מבוגרת (מעל גיל 35) יתכן וכדאי לבדוק מה המצב, הפוריות יורדת בשלב הזה...

 

מקווה שעזרתי

בבית מרקחת יש.

בודקים עם מקל סטיק בשתן בימים שמהטבילה והלאה עד שיוצא חיובי..
אם יש חשש לביוץ לפני טבילה- אז לבדוק גם לפני.

זה לא מדויק במאה אחוז..
לנו אישית זה עזר.

לחלק מהזוגות זה טוב

ולחלק זה גורם מתח ולחץ שנומעים מהם להצליח להיקלט להריון.

 

באופן פשוט, אם לא נראה שיש בעיה, והגיל הוא לא מאוד מבוגר.  למה להתערב??

 

למי שהביוץ מקדים או מאחר זה יכל לחסוך חודשים של
המתנה.

אני גיליתי ככה שהביוץ שלי מגיע שבוע אחרי המקווה..8 חודשים פשוט פספסנו רק כי לא ידעתי.

אולי למשהי עם מחזור סדיר ממש יותר קל לדעת..

לגבי הלחץ-
אותי זה דוקא הרגיע. במקום להיות במתח ש-אולי זה היום..ואולי פספסנו..
פשוט ידעתי מתי ובשאר הימים
היתי רגועה.


וחוץ מזה-
כאן היא שאלה כיצד ניתן לדעת.
אז הצעתי את הדרך שלטעמי הכי פשוטה.
היא חופשיה לבחור אם זה מתאים לה או מלחיץ אותה.

ולדעתי אין עניין לבדוק (אלא אם כן המחזור לא קבוע או מאוד לא סדיר)

לדעתי, עם היכרות בסיסית של המחזוריות בגוף אפשר לשער מתי הביוץ ולהשתדל לפי זה

ולכן גם כתבתי עקרונות כללים

אם יש חשד שיש איזושהי בעיה, אז זה כבר עניין אחר (וכן אם יש סיבה אמתית לנסות לזרז עניינים)

 

אני מניחה שלחלק מהזוגות זה דווקא לא מלחיץ, והפוך, אולי אפילו מרגיע (כמו שהבנתי שהיה אצלכם)

 

בכל אופן, את צודקת, זו לא נחשבת התערבות.

 

שמחה לשמוע שזה עזר לכם

 

 

אגב, לא כל אישה יודעת מראש אם לערוך בדיקות ביוץ מלחיץ אותה או לא... לכן הזכרתי את העובדה הזאת.

כמובן שזה לא אומר שמקלות ביוץ זה לא טוב.

 

 

בצלחב לכולן!

עשיתי מיום לפני מקווה של אחרי המחזור הקושם,והיינו ממש במתח,וגם זה הביא לאכזבה יותר גדולה מכל חודש,כי מרגישים שמשתדלים ממש,במיוחד ביום שיצא חיובי,וכן ביום יומיים שאחריו...

ואת זה אני יכולה אבל לומר רק אחרי שהיה מאז מחזור נוסף,שידעתי שאני עם כדורים לדחיית הביוץ ואין טעם לבדוק ביום של המקווה,אז לא בדקתי,אבל כן רציתי להתחיל יומיים אחר כך לבדוק,וכל פעם בדיוק לא הייתי בבית בשעות אחרי הצהריים...אז לא התאפשר לי לבדוק,ובהתחלה קצת כעסתי על עצמי שאני לא עושה השתדלות,ואם אנחנו רוצים להכנס להריון,והרופאה אמרה בנוסף לכל ההוראות שלה,שכדאי לבדוק מתי בדיוק הביוץ,ולהשתדל באותו יום וביומיים שלאחריו,ופשוט בהתחלה כעסתי על עצמי שאני לא עושה את ההשתדלות,ואז תפסתי שאומנם אני לא עושה השתדלות,אבל במילא לא היינו כמעט בבית בשבוע+ שאחרי המקווה,ובימים שכן,השתדלנו... ומעבר לזה בכל מצב לא יכולנו,אז דווקא הרגשתי הרבה יותר רגועה,שאני משאירה את הדאגה לקב"ה,ושהוא יחליט אם זה יגיע החודש או לא.
עכשיו אנחנו מצפים לראות אם כל התסמינים שבינתיים התחילו,הם אכן יאומת כסימנים מוצדקים ולא סתם תסמינים מטעים שבאים לחינם מלחץ וכדומה,כי באמת שנראה לי שזה פעם ראשונה בכל התקופה האחרונה שאנחנו יכולים לומר שלא היינו בלחץ-"הפעם זה יהיה"? "הפעם זה שוב פעם לא יהיה?" וכו',פשוט אמונה תמימה בקב"ה שעשינו את השתדלות שיכולנו,ועכשיו יהיה מה שהכי טוב לנו לפי רצון ה'.

או התקנים???? זה מספיק אמין?? אני אחרי לידה ב"ה, וממש ממש ממש לא מעוניינת בהריון בעתיד הקרוב, אך מצד שני חוששת מאמצעי מניעה, מהשלכותיהם עליי אך גם מהסיכוי הקטן שהם לא יועילו... מישהי יודעת לענות??

באופן עקרוני זה אפשרי...

מעשית זה לא מניעה של 100%,...  (הרבה הרבה פחות)

 

בעיה אחת היא שתדעי ממש סמוך לביוץ, אבל זה עלול להיות מאחור מדי (ניתן להיקלט גם יומיים שלושה לני הביוץ)

 

אם את מניקה סביר להניח שאין ביוץ בשלב זה... אז יהיה קשה להשתמש בערכה (כלומר, תוכלי להשתמש, אבל סביר להניח שתמיד יצא לך שלילי, ותצטרכי לבדוק כל יום במשך הרבה זמן, וזה דיי הרבה כסף...)

זה הרבה יותר מעשי כאשר יש מחזור סדיר...

 

מה גם שזה יוצר מצב של רצף של ימים שבהם אי אפשר להיות יחד מחשש להריון (כמה ימים לפני וכמה ימים אחרי), זה עלול מאוד להקשות על הזוגיות...

 

בעיניי, זה לא ממולץ בכלל

 

בהצלחה

כדור.

לדימום? ובכלל הדרך בה הרופאה מתקינה אותו- אוסרת? 

בד"כ אומרים לבוא לשים התקן לקראת סוף המחזור, כך שזה לא אוסר מחדש, אבל כן אולי מאריך טיפה את המחזור.

 

כואב זה עניין יחסי מאד, נראה לי שזה לא אמור להיות נורא, תלוי גם מן הסתם כמה את רגועה ורפויה.

(כי אני הייתי מאד לא רגועה ומאד לא רפויה, ואכן היה לי כואב, אבל לא משהו בלתי נסבל בכלל.)

אני עשיתי התקן לא במחזור, אחרי שנטהרתי. מכון פועה אמרו לי שהדימום של ההכנסה לא אוסר כי זה כמו פצע- אלא אם הוא הופך למסיבי. בכל מקרה תשאלי אותם.

תדעי גם שעושים התקן שלושה חודשים אחרי לידה.

 

לי ההכנסה הייתה ממש נסבלת. והדימום היה קטן. רק כמה ימים של כאבי בטן...

בעיני זה שווה את כל הכאב ראש וההשפעות של הכדורים.

אם את אמא לדשה מנחים אותך בכל מיני דברים שקשורים בטיפול התינוק.
עושים חיסונים.
אז חובה? אני הולכת..

לבדוק לחץ דם וחלבון בשתן, וכמה עלית בהריון

יכולתי לקפוץ לאחות..עשתה בדיקת לחץ דם, שתן , , משקל..תקין!ב"ה!

איזה כיף! 

לא חשבתי שאלך בזמן הקרוב , תודה לכן

רק וידיתי שהאחות המוכרת והנחמדה נימצאת ואכן היתה!

 

כלומר לא יותר מידי זמן...
שיהיה בשעה טוב הריון קל ומשעמם בידיים מלאות...

ומה קורה אם עשיתי את זה אתמול...?

זה קשור להתפתחות של העובר...

אפשר לא במים חמים מידי ולא זמן ארוך מידי...

לפחות לא אמבטיה חמה

וגם אחכ בכללי בקשר למקלחת\אמבטיה לא להזרים מים ממש חמים על הבטן

בהצלחה

האמת היא שאני הבנתי שהדברים אמורים בג'קוזי שעושה זרמים ועלול לגרום להתכווצויות.

הזרמים היו ממש חלשים מים נעימים אבל עצם הזרמים וכנראה אף טמפרטורת המים העלתה לי את זרימת הדם והיו לי דפיקות לב מטורפות הרגשתי ממש ממש מסוחררת ובלתי מפוקסת משהוא מפחיד...ומיד הפסקתי ב"ה לא קרה שום דבר להריון

אבל למדתי לקח....

אז אני מציעה להשמר מדברים כאלו

שמתי את הזרמים על עוצמה חלשה, והטמפרטורה של המים היתה גבוהה- אני תמיד מבשלת את עצמי כשאני במקלחת

ולא קרה כלום ב"ה..

בגלל התרחבות של כלי הדם (הנגרמת ממים חמים).

לחץ דם נמוך באופן פתאומי עלול להיות מסוכן להריון...

 

בכל אופן, זה לא אומר שצריך להתקלח במים קרים

רק להקפיד שהמקלחת החמה לא ארוכה מדי

וכמו שנכתב כבר, להימנע מאמבטיות וג'קוזי...

 

באמבטיה חמה מאוד הסכנה זה שלחץ הדם יעלה לך

אמרה לי שאסור אדוויל.
( כי קניתי כמה דברים כמו פרנטל וביחד עם זה גם אדוויל לאמא שלי בכלל) אז היא אמרה שאם אני בהריון-אז לא לקחת אדוויל.
( הסברתי שזה לא בשבילי..)
סורי על החפירה-בקיצור. אדוויל לא. אבל אני לא יודעת מה כן.
תרגישי טוב!!!

כשקניתי הרוקחת אמרה לי שאסור בהריון.

(כדור שמשכח כאבי מחזור? לא נשמע מתאים לתחילת הריון...)

 

אבל הכי טוב- תתקשרי לרופא נשים שלך ותשאירי לו שאלה במזכירות.

אולי הוא עוזר בהקלה של כאבי מחזור אבל זה לא יעוד הכדור (הוא משכך כאבים כללי)

ובלי קשר לכך, הוא אסור בהריון....

 

חוץ מאקמול, לא מכירה מה מותר.

אבל אני מניחה שבמרפאת שיניים ידעו לענות אליו כדורים מועילים במקרה הזה ומותרים בהריון...

 

בריאות שלמה!

לי 2 כן עזר אחרי עקירה

2. לא להתחיל עם מניעה הורמונלית לפני טבילה [תדברי עם מכון פועה בנושא]

3. לא לפחד לעשות הפסק ולשלוח לרב -יכול להיות שזה צבע שמותר

4. לדבר עם הרב שלכם שיתיר לך לעשות כמה שפחות בדיקות כדי לא לפסול את השבעה נקיים במקרה של דימום חוזר

5. לחלוט את המחיצות הלבנות שיש בין הגרגרים של הרימון -לעשות מזה תה ולשתות, אפשר להמתיק

6. תה פטל גם טוב

7. לימונדה מלימון אמיתי 

8. כפית קינמון לא יותר מפעם ביום [לערבב במיץ ולשתות]

9. להניק הרבה

10. לשתות הרבה

עדיין מקודם להשתגע....

צריך לקחת בחשבון שטהרה אחרי לידה לוקחת זמן. ויכולה להיות גם רק בתום חודשיים גם כשהכל תקין.

זה באמת ממש קשה, וצריך למצוא דרכים להתמודד...

 

לגבי קיצור הדימום:

כאן בפורום ממליצים לשתות מיץ מלימון סחוט (עם מים וסוכר כמובן...), אם אני זוכרת נכון, כשלושה לימונים בכל יום למשך כמה ימים...

גם חליטה ממחיצות רימון (הלבן שבין הרעינים)

ובעיקר, לנוח כמה שאפשר, לאכול מאוזן ובריא...

 

בהצלחה!

הגיוני מאוד שלא תקבלי מחזור בחודש הקרובים.

בעיקרון הנקה לעיתים מונעת את המחזוריות הרגילה. יש נשים שלא מקבלות מחזור בכלל כל עוד הן מניקות (אפילו חלקית, ואפילו הרבה זמן אחרי הלידה)

יש נשים שמקבלות מחזור כרגיל גם במהלך הנקה מלאה.

רוב הנשים הן משהו באמצע, מתחילות לקבל בערך חצי שנה אחרי הלידה, או כשההנקה הופכת לחלקית...

 

איך תדעי מה איתך? רק לאחר מעשה... כלומר שתקבלי מחזור תדעי שהוא הגיע

(אגב, זה לא מעיד על מה שיהיה אחרי הלידה הבאה בע"ה...)

 

בעיקרון, יכול להיות שאת בהריון, אבל זה לא כל כך סביר בשלב כזה מוקדם. את יכולה לבדוק בבדיקה ביתית כדי להיות רגועה. אני מכירה נשים שבזמן הנקה בלי ווסת (כאשר הן לא מונעות) הן קובעות לעצמן שבכל חודש יבדקו הריון (בתאריך קבועה בחודש)

 

בהצלחה!

(אגב, בחילות והקאות יכולות להיות גם מקילקול קיבה, ווירוס או רגישות לאיזשהו מזון)

שלושה חודשים אחרי לידה אני מרגישה בחילות שלא קשורות לשום דבר (וירוס/קלקול קיבה) ואפשר ליחס אותן רק לשינויים הורמונליים כלשהם.

הן חולפות אחרי מס' ימים וההנקה ממשיכה כרגיל בלי לראות מחזור עד גיל מופלג.... של התינוק.

אם את לא מונעת, ומניקה מלא, את לא יכולה לדעת מתי תקבלי מחזור. 

זה לידה ראשונה שלך?

אם כן - את גם עוד לא מכירה את הגוף שלך. לפעמים זה קורה כמו אצל אימך או אחיותייך, אך ממש לא מחייב, ולפעמים אצל אותה אישה משתנה מאד מלידה ללידה. כך שאי אפשר לדעת, אבל כן הייתי מתעניינת אצל נשים במשפחתך, לפעמים זה כן אומר...

 

יש נשים שלא מקבלות בכלל עד אחרי ההנקה, ויש שאפילו עוד זמן אחריה.

יש נשים שמקבלות די מהר אחרי הלידה, למרות שמניקות מלא.

 

להיכנס להריון כ"כ מהר, תוך כדי הנקה - לא קורה להרבה, אבל בהחלט קורה. אם תמשיכי לחשוד - תבדקי.

 

אפשר בהחלט להיכנס להריון בלי לקבל מחזור לפני, 

כי הדימום הוא בעצם אחרי שהיה ביוץ שלא הופרה. כך שאם את נקלטת בביוץ הראשון אחרי הלידה - אין סיבה שתקבלי מחזור לפני זה. 

 

מה שבטוח, שה' מכין לכל אחת בדיוק מה שמתאים לה...

 

בהצלחה!

נדמה לי שכן...

איזה חוויה אדירה!

גידול קל ונעים.

 

הרבה נחת! שיגדל להיות חי"ל ה': חסיד, ירא שמיים ולמדן

 

שבוע טוב!

נשמע שעברת דבר לא פשוט.. ב"ה שנגמר בשלום... מזל טוב ענק.

הרבה נחת ושמחה!

שתזכו לגדלו לתורה לחופה ולמעשים טובים.

והתחברתי מאוד למסקנה בסוף! (אני שהצעקה היחידה שצעקתי הייתה שאם לא באים עכשיו אני יולדת במחלקה ובאמת הייתי בפתיחה מלאנ וראש ב+3 אחרי ש10 קודם היה 4-5)
והאמת שהרופאה בחדר לידה שתפרה אותי אמרה לי להגיד ככה בלידה הבאה בעז"ה ...

מסכימה מאוד עם המסקנה!

שיהיה לך ממנו הרבה נחת, ברית מילה בזמנה, ושתגדלוהו לתורה חופה ומעשים טובים ויהודי ירא שמים!!

 

ובקלות קלות!!

את צודקת במסקנה שלך,

אבל גם ליולדת יש אחריות לא להתרחק יותר מידי אם היא מאמינה שהגיע הזמן,

תסמכי על האינטואיציה שלך ותהי באזור.

בעיתם ובזמנם.

ולאנונימית-

צודקת. צריך מאוד לסמוך על עצמנו.

מכיוון שידעתי שאני נוסעת עם בעלי ליד בי"ח אחר, כנראה שפחות הפריע לי.

וגם יש את הקטע המייאש ש- יש צירים והם מפסיקים ואין מחיקה ופתיחה, אז אולי ההרגשה שלי היא רק תקווה?

ב"ה אלף אלפי פעמים שנגמר בטוב!

צירים ושולחים הביתה.
איך אדע מתי לחזור

יש נשים שמקבלות מחזור גם עם סרזט.

 מקווה שתצליחי להיטהר במהרה!

לקח לי חודשיים להיטהר אחרי הלידה ואז רק התחלתי לקחת ואז כל הסרט הזה...

יש כאן בעמוד הקודם או זה שלפניו תיאור בדיוק כמו שלך. תדפדפי שם. אולי יועיל.

יכול להיות שככה יימשך לי כל עוד אקח את הגלולות???

רבה אמונתך הסבירה שם איך זה עובד . והבנתי שההמלצה במקרה כזה היא להחליף גלולה.

 

ראיתי גם שירשור נוסף בפורום הזה שהופיע מאתמול לגבי מאמר שמראה שאפשר גם עם גלולה אחרת - לא רק סזרט.

 

סתם מגלישה פה בפורום הרושם המתקבל הוא שמי שלא מניקה מלא מסתבכת עם הסזרט. אבל זה כמובן לא מדעי.

 

שולחת לך כוחות. קחי נשימה ארוכה, ב"ה זה יסתדר.

אגב, גם לכאלו שמניקות הנקה מלאה זה ממש לא תמיד עובד.

יעודד אותך אם אומר לך שלפחות היה לך שכל לא לגעת בגלולות לפני המקווה שאחרי הלידה?

כי לי לא היה....

 

בטח לא מעודד...

 

כי זה באמת קשה....

 

חיבוק.....

אולי ארוך ומרגיז, אבל אחד.

כך אמרו במכון פועה.

ברגע שזה מתחיל לחזור, זה כבר לא טוב....

יבואו המומחיות ויענו לך..

לא ידוע לי על בעיה להפך זה מרגיע...
לא הייה לי אפשרות לאמבטיה בשלב הזה אבל בכל הזדמנות הייתי מתחת לזרם מים...
וגם לי הייתה לידה מהירה

ומזל טוב

הרבה נחת ושתגדלוה לתורה, חופה ומעשים טובים ובקלות קלות!!

מחטא ומרפה את התפרים

תתקשרי למספר - 097472872/1

ותבקשי לקבוע תור לסקירה מכוונת למוח בהמלצת הרופאה שלך

יכול להיות שיבקשו ממך לפקסס את המכתב מהרופאה כדי לראות את רמת הדחיפות.

 

גם אקו לב עובר את יכולה לעשות במאיר, תבררי איך כי אני לא יודעת - המזכירה באולטראסאונד יודעת.

 

בהצלחה!

 

לידיעתך - רוב הפעמים ה CPC נעלם וזה כלום , וגם אם זה לא נעלם אם זה ממצא יחיד אז זה חסר משמעות.

אם צריך עוד משהו אז בכיף , אני עובדת שם.

עדיף לתת במנות קצת יותר קטנות ומקסימום להוסיף

ולא מקררים שנית