פורום הריון ולידה (עמוד 4965)

קשה לשמוע על החוויה שעברת. שולחת לך חיבוק.

שלושה חודשים זה לא הרבה זמן, אני מניחה שככל שיעבור הזמן הרגשתך תשתפר...

אבל בכל מקרה, כדאי לך לעזור לעצמך.

את מתארת שאת מרגישה פחד, וחווה את תהליך הלידה כארוע טראומתי.

אני אומנם לא מבינה כל כך בתחום, אך זה נשמע שאת צריכה לדבר על כך, עם אשת מקצוע.

שקודם כל תוכל לשמוע אותך, ואת הקושי שעברת.

ואחר כך תוכל לעזור לך לעבד את החוויות הנ"ל ולצאת מכך מחוזקת ובעלת כוחות.

לצערי, אינני יודעת מי עוסק בתחום זה. מקווה שאחרות יוכלו לעזור.

בנוסף, נשמע מדבריך שהרצון העקרוני לעוד הריונות ולידות בע"ה קיים. וזה משמח מאוד!

את יכולה לפנות את הקב"ה ולהתפלל אליו שיתן לך כוח לקום ולהתחזק מהחוויה הקשה שעברת. ועל ידי כך תזכי ללדת עוד הרבה ילדים ולגדל אותם בשמחה ובבריאות.

מאחלת לך התאוששות מהירה וקלה! ורק בשורות טובות!

 חם ואוהב 

לצערי גם איני מכירה לאן להפנות אותך מקווה שתמצא השליחה הנאמנה במהרה

מצטרפת לכל מה שכתבו

וגם -

ב"ה שאתם חיים!

תודה לא-ל שיש לך תינוק בידיים, ושאת מתפקדת ושמחה בו, ויכולה לטפל בו

חיבוק גדול

תעברי תהליך של עיבוד, זה יעזור לך להוציא את הפחדים החוצה

וכמובן קחי בחשבון שאת רק 3 חודשים אחרי, זה ממש לא הרבה זמן.

ואם יש לך שמן הדס או אקליפטוס לימוני לטפטף לתוך המים,

האדים יקלו עליו.

(כמובן להיזהר ולשים במקום שחלילה לא יהיה נגיש לילדים שקמים בלילה ובבוקר לסלק את הסיר והמים)

להטיה של המזרן קצת כלפי מעלה והתינוק לא ישכב לגמריי בצורה אנכית.

זה קצת מאפשר יותר מעבר אוויר כשהוא קצת בהטיה.

אבל מתחת למזרו ולא עליו.

בגיל 8 חודשים, שיעולים ומלא ליחה ברמה שהיא הייתה מקיאה לפעמים מרוב שהייתה לה ליחה.

אני עשיתי לה אינלציה במי מלח,הגבהתי לה את הראש עם כרית ואחרי האמבטיה עשיתי לה עיסוי על הבטן הצלעות והגב עם שמן מחומם וזה באמת עזר. עכשיו היא לא משתעלת בכלל.

הסדין, או כמו שתחיה אמרה.

לקלף בצל ולחתוך לרבעים (או אחר, העיקר שהבצל יהיה פתוח)

להניח בצלחת, בחדר של התינוק / הילד סמוך למיטתו.

אצלנו זה עובד כמו קסם!!

ישר השיעול מפסיק.

אמנם הריח בחדר - בהתאם,

אבל מה לא עושים בשביל שהילד יפסיק להשתעל...

אני הייתי אצל שתים (עברנו דירה אז החלפתי...) ואני מרוצה משתיהן.

הראשונה, ד"ר אורנה רייכמן. אני מאוד אהבתי את הסגנון. אבל קצת קשה להשיג אותה

השניה, ד"ר מרים בואר אקרמן. יש לה המון סבלנות וזמן. אפשר להשיג אותה די בקלות.

לכותבות היקרות, אם את רוצה להצטרף להמלצה, בשמחה.

אם את רוצה לסתור את ההמלצה. אנא הימנעי מכך. זה ממש לשון הרע.

וישר כח על ההערה בעיניין הלשון הרע!

את יכולה לאכול יותר מוצרים שמכילים את מה שאת צריכה.

ככה זה גם מתעכל ונספג טוב יותר.

כדאי לך לברר על מגוון מאכלים ולהכניס אותם לתפריט.

קצת ממה שאני יודעת- בטח יש כאן עוד ידעניות: אומגה 3 יש בזרעי פשתן ובדגים. (אבל להיזהר בענין הדגים, כי יש דגים שמכילים הרבה כספית וזה ממש לא מומלץ בהריון).

ויטמינים- לא יודעת בדיוק באילו מדובר אבל בוודאי שיש המון ויטמינים בירקות ופירות, טחינה ועוד ועוד. כדאי לך לברר באופן יסודי וככה להרכיב לך תפריט.

גם אם המאכלים לא יספקו את כל מה שאת צריכה- לפחות חלק הם כן יספקו.

תבררי עם הרופאה שלך.

בכל מקרה, לפעמים כשמשנים חברה זה עוזר כדי לעכל את התרופה עם פחות תופעות לוואי.

תשתדלי להתמיד כמה שיותר עם החומצה פולית. מחקרים מראים שזה מונע מומים מולדים בעובר.

תרגישי טוב.

בהצלחה.

הרופאה שלי לא אמרה לי כמות אבל אני יודעת שבאופן כללי לוקחים 400מק"ג.

אולי אנסה להשיג את הרופאה.. הבעיה שלא כ"כ קל להשיג אותה.

שלישי? תבררי, אולי זה יקל עליך....

בהצלחה!!

ובחברות שונות של ויטמינים- באמת ההשפעות שונות

או שזה תלוי כל אחת?

לגבי עד סוף שלישי, לי ידוע שחשוב לקחת לפחות עד סוף השליש השני ואח"כ זה פחות מהותי.

כל אישה צריכה לקחת לאורך כל שנות הפוריות (החל מגיל 12 בערך ועד גיל 45 בערך) חומצה פולית בכל יום. כמובן שהמינון יכול להשתנות (לגדול) במהלך ההריונות עצמם, אבל זה אמור להיות משהו יומיומי. ומחקרים מוכיחים שזה מונע מומים מולדים בעובר, כל עוד מקפידים על זה.

כמו שכבר כתבו כאן - שינוי של חברת התרופות יכול להיות משמעותי מאוד. אני התחלתי בהיריון האחרון עם כדורי ברזל מסוג מסויים, ואחרי שבועיים של עצירויות עברתי לחברת תרופות אחרת וכל תופעות הלוואי נעלמו. כמובן שכל אישה מגיבה שונה לחומרים שונים, ואני בטוחה שבהתייעצות עם רופא/ת הנשים שלך תוכלי לקבל הכוונה לסוג הכדורים שמתאים לך.

ואל תשכחי שבאופן כללי - בהיריון יש הרבה תופעות של עיכול לא טוב כי הרחם ממלא את חלל הבטן ולא משאיר הרבה מקום למערכת העיכול, כך שלא בטוח שהתופעות שאת מתארת תלויות אך ורק בכדורים. בכל מקרה - שווה להקפיד על התרופות.

לגבי ההצעה עם האוכל - אני מסכימה שצריך לאכול מאוזן, אבל בהיריון העובר צורך הרבה מעבר למה שאת מסוגלת לתת עם התזונה הרגילה שלך, ואז המאגרים שלך מתדלדלים. לכן מוסיפים את הכדורים.

ב"הצלחה!

כביסה עדינה.

לגבי החלב, אני לא יודעת מה קורה אם משתמשים במקפיא לפסח, אנחנו שנה שעברה לא השתמשנו במקפיא בפסח אבל ניקינו אותו והוצאנו ממנו את החמץ ולא הייתה שום בעיה שהחלב יחכה שם. (לא השתמשתי בשאוב הזה במהלך החג)

יתכן וראוי להחמיר לא להשתמש בו בפסח,

אבל אין בעיה לשמור אותו במקפיא!

ממליצה לשאול רב. זו שאלה הלכתית לחלוטין. רב ישוב או שכונה זה מצויין. ויש הרבה רבנים שעונים לשותים באינטרנט (אפשר אפילו באתר של מכון פועה)

לגבי האוניברסיטה, אפשר לכבס, כביסה עדינה. צריך לקחת בחשבון שאם יש בה צפצפות הן בד"כ נהרסות בכביסה ומפסיקות לצפצף.

רפואה שלימה!!

ותודה לעונות!

לא התכווצות שרירים, יותר כמו כבדות של הרגליים, כנראה כי הדם לא זז.

כואב עד כדי הערה מהשינה...

מי שחוותה מן הסתם תבין

אולי תבררי בטיפת חלב?

העמותה מלווה נשים שנה אחרי הלידה, ע"י אם מבוגרת יותר שצמודה אליה ומקבלת בעצמה הדרכה וליווי.

העמותה פועלת בכמה מקומות בארץ, תגגלי ותראי אם באזור מגורייך..

זה לא דרך בית חולים, אבל פועל בשיתוף פעולה עם הרווחה

יש גם ארגון ניצה בירושלים- http://www.nitza.org/

בהצלחה וישר כח!

וכמה דכאונות או חרדות כאלה בעצמי, אפילו ליותר זמן,

אישית פניתי לאם לאם, ואמרו שבעירי אין, ושעלי לפנות לזו שאחראית על מעמד האישה בעיר שלי, טרם עשיתי זאת ואז הם יוכלו לפתוח,

אשמח שאם את מאזור המרכז תעשי את זה כאן,

כי זו משבצת חסרה,

בנוסף,בגלל הנסיון האישי שלי, שהיתה חסרה לי מערכת תמיכה אחרי לידה, חשבתי להוציא חוברת בעניין,

יש לי הרבה רעיונות ואין זמן לכן אני אשמח שנחבור יחד,

החוברת אמורה להכיל את כל המידע הדרוש, יש לי כבר הרבה רעיונות.

בניצה- תוכלי להתנדב כי יש להם שירות טלפוני שהם נותנים לכל אשה שזקוקה חברה טלפונית שמתקשרת אליה כל יום יומיים, משוחחת איתה, מסבירה לה מה לעשות, בודקת את מצבה ומקשיבה למצוקותיה.

זה חסד גדול, ויישר כח.

דבר ראשון, אשרייך! את ממש גיבורה! שמירת הריון זה נסיון כל כך קשה!

לדעתי, את צריכה להפנים שזה התפקיד המרכזי של כרגע,

בבחינת העוסק במצווה פטור מהמצווה.

את שומרת על ההריון, ולכן את לא יכולה לעשות דברים חשובים אחרים.

על ההריון אין אף אדם אחר בעולם שיכול לשמור מלבדך!

ולכן זה בגדר מצווה עוברת שאינה יכולה להעשות על ידי אחרים. את חייבת לשמור על ההריון!

כל דבר אחר, הוא לא תפקידך כרגע! (אלא אם כן מותר לך לעשות אותו מבחינה רפואית...)

הקושי הגדול במקרה שלך הוא שהתפקיד שלך מתבטא באי עשיה, ולכן קשה להרגיש שאת פועלת ועסוקה במשהו חשוב.

כי הרי את לא עושה בפועל כלום.

אבל, את חייבת לחזק את עצמך! אפילו כדאי לדבר עם עצמך בקול ולומר "אני עסוקה עכשיו במשהו הרבה יותר חשוב מלנקות את הרצפה, ולכן אני לא יכולה להתפנות לעשות את זה!"

בהצלחה רבה יקרה! וידיים מלאות!

שבילדים הראשונים, גם היא פחדה מכך,

ובאחרונים אמרה, סליחה, זה בית של ילדים,מי שבא אלי, צריך להבין לאן הוא הגיע, אם יש לו בעיה שלא יבוא, אם יחשוב עלי משהו גם לא נורא,העיקר שלי ולילדים טוב,

ומי שלא רוצה בלאגן?

שלא יבוא.

אצלי? כבר בילד הראשון לא היה אכפת לי, אני יכולה להכניס אנשים לבית שנראה כמו מזבלה בימים קשים,

מה לעשות אי אפשר הכל בחיים,

אז פעם ילדה אחת אמרה לי: כשהיתה אצלי בבית, למה הבית שלך תמיד מטונף? (היא הגזימה, אבל היא ילדה קורעת חסרת טאקט כזאת)

אז אמרתי לה , נכון את צודקת, כי אנחנו בית של ילדים, ופעם בשבוע אני שוטפת,אבל כל הזמן התינוק מלכלך, ולא נורא, כיף לך פה? זה מה שחשוב, שאת נהנית אצלי בבית.

תרגישי טוב!!!!!!!!!

אם את לא רוצה שיראו בלאגן, אז אל תזמיני אף אחד.

השאלה מה לפני מה- את או הבית.

התשובה ברורה: את!!!!!!!!!

פשוט מעלה הכל עליו. משחקים , נעלים, כביסה מלוכלת וכו, ככה אני פשוט לא מתכופפת . זה מאוד מקל.

אני גוררת את כל הדברים שעל הריצפה כולל הכל מהכל עם מטאטא למרכז החדר, יושבת על שרפרף וממיינת. כבר מראש מכינה לידי כדי שלא אצטרך לקום שוב את כל סוגי הקופסאות של הדברים שמפוזרם בריצפה כגון: קפלה, קליקס, פאזלים. וכן בישיבה על השרפרף ממינת לקופסאות, עם המטאטא סוחבת דברים שהתרחקו מהרדיוס שלי, אני גם לוקחת מראש שקית זבל, הרבה מהדברים הם זבל, אז כבר אחרי איסוף הקופסאות, הזבל וכו'. כמעט הכל מסודר. את הקופסאות לפעמים אני רק גוררת לפינת החדר, אפילו לא מתכופפת להרים אותם, שמה את הכל בערמה וגוררת לפינה, כי הרי במילא מחר שוב יוציאו.

לגבי שאר הדברים שנשארו אני מרכזת בתוך עוד שקית, נגיד גרבים לכביסה, כפית שמקומה בכיור ומשום מה הגיעה לריצפה וכו.' הכל מרכזת בעוד שקית ואז קמה ומפזרת. בקיצור הכל בישיבה על שרפרף עם מינימום התכופפיות וקימות.

גם לגבי לכלוך בריצפה, את לא צריכה להתכופף, את זורקת את המגבון לריצפה , עם הרגל מנקה את הכתם ומרימה בעזרת כף אשפה עם המקל....

איזה עצות בטח אתן מתגלגלות מצחוק, גם אני הייתי בשמירה לכן מצאתי לי פתרונות מקוריים...

שעברתי שמירה,

בעלי אבל תמיד אומר שעם הכף גם סוחבים את הכל האבק, ופה הבעיה,

אבל נכון גם אני עושה כמוך

אחרת ילך לי הגב.

הרעיונות שלך מעולים.

יצירות, יש חנויות בבני ברק שאפשר לקנות חומרי יצירה,

תעשי יצירות יפות לבית, או סתם כך,

לקרוא ספרים,

לשמוע מוסיקה, רדיו וכדומה,

להזמין אלייך אנשים

לתרגל הרפיות ללידה וכדומה.

זה מה שמראה לנו שלכל דבר (כמעט) אפשר למצוא פתרונות... רק לרצות למצוא פתרון ולהיות יצירתיים...

תחשבי מראש שיש לך 2 אופציות,

ותתכונני מראש שלא בטוח יהיה הריון.

אני אישית לקחתי כמה פעמים אסטרופם וזה עזר לדחות את הביוץ

  אבל  עדיין אני לא בהריון(אבל יש בעיה נוספת שמעכבת אצלינו)

בהצלחה רבה ובשורות טובות!

לגבי מה שכתבתי שתחשבי מראש שיש 2 אפשרויות

כי אם לא אם את לא בהריון וממש ציפית שכן זה מאוד מאכזב.

וכמובן שהכל נכתב מנסיוני האישי.

כך שזה יכול לקרות...

אבל לדעתי הריון הוא נס, אז נס יכול לקרות החודש ויכול לקרות חודש הבא...

ודווקא בחודש שהכי לא חשבתי בעולם והיה לי את כל הסימנים האפשריים לפני ווסת, גיליתי שאני בהריון...

זה היה לי הייתי קובעת תור לרופא ולמחרת הם נעלמו כך מס פעמים.

אני לוקחת רק את מה שנמצא חסר לי בבדיקות דם בתחילת ההריון (שהיו מאוד מקיפות), ודואגת לתזונה איכותית שמכילה הרבה פירות, ירקות, דגנים מלאים, אגוזים, שקדים וכד'.

למה?

כי נראה לי מיותר לגוף לתת לו כל כך הרבה תוספות שיכול להיות שהוא לא צריך. במיוחד שהן סינטטיות. אבל זה עניין של הרגשה שלי ולא של משהו מבוסס מדעית או מחקרית.

ההריון וההנקה לוקחים ממנו כמויות גדולות מאד של כל הויטמינים והמינרלים שהעובר/ תינוק זקוק להם.

לכן בדר"כ בשלב הזה ביים לנשים יש מחסור בכל סוגי הויטמינים והמינרלים.

הפרנטל מתקן את החוסר ולעומת זאת הכמות לא גדולה מידי כך שאינו יכול להזיק.

ורוב הנשים לא עושות בדיקת דם כזו שמקיפה את כל רכיבי הפרינטל כך שאינך יודעת אם חסר לך או לא...

להגיד לך שאני ממש מקפידה כל יום- ממש לא...

משתדלת כמה שיותר וכמובן משתדלת מאד גם מבחינת תזונה...

הנס,

אם כל הכבוד כמו שזו שלפני אמרה- לגוף חסר הרבה,

כמה שתאכלי,

ומה אכפת לך לקחת?

עוד לא שמענו שזה הזיק למשהי...

אל תסתכני, הגוף שלך חשוב ואת עלולה לקרוס חלילה בגלל חוסר ויטמנים

לי דווקא אין חוסר בוויטמינים והברזל שלי גבוה, אבל האחות הסבירה לי שכדאי לי לשמור על המאגרים שיש לי בגוף...

כי אח"כ זה הנקה, ובע"ה עוד ילדים...ואז הגוף מאבד וויטמינים.

אני אישית לוקחת את אותו הרעיון רק של חברת "סולגאר" זה יקר בהרבה אבל טבעי יותר ונספג יותר בגוף.

(לי הפרנטל עשה עצירויות והסולגאר לא). קוראים לזה "מולטי וויטמין לנשים הרות ומניקות".

זה ממש משמעותי? אני מקיאה גם את זה וגם אומגה 3...

רק חומצה פולית אני מצליחה לקחת (כי זה קטן....)

לומדים להתנהל כשהוא יחד איתכם...

קודם הוא ! אח"כ...הוא עוד קטן מדי בשביל למסור אותו פעם פעמיים לביביסיטר בימים "מבוקשים"

בהצלחה...

שאין לו זמן קבוע.. מהרגע שהוא הולך לישון הוא יול לקום כל רגע נתון.. לפעמים בהפרש של חצי שעה...

אבל מה עושים שהוא כל הזמן קם??

השינה, ...

אולי משהו בבגדים לא נוח

האם הוא שבע שהוא אוכל...? אולי להוסיף לו מטרנה ...

שישבע..אולי החלב דליל...

אולי צריך לבדוק דבר דבר..לאט לאט

שלא ברור לי איך נשים מולידות כל כך הרבה, כי לא ברור לי מתי הן נכנסו להריון בכלל.

כי כשילדתי לראשונה, כל הזמן היינו נרדמים,

או שהוא היה צורח,

ואז גם לא יצא בכלל שנפגשנו,

כל אחד נרדם כשהוא משכיב את הילדים לישון,

וזה ממש היה מצחיק אותי, כי באמת באמת לא הבנתי איך נשים יולדות כל שנה .........מתי הן בכלל מצליחות לפגוש את הבעל,

או כמו שאת אומרת, מתי התינוק נותן זמן מחייה?

אל תגידו שזו לא מחשבה מצחיקה והזויה, אבל אמיתית.

אצלי זה ממש היה אמצעי מניעה טבעי............כמו בדורות עברו.

מזדהה איתך,

אבל פשוט מבלים עוד זמן יחד. לא נורא, עושים כאילו התחל מחדש.

את מתכוונת שהוא ילך לישון במקום אחר? לא הבנתי...

להתכונן היטב לפני,

לעשות לילד מקלחת טובה, להאכיל , ולהיות מוכנים לרגע שירדם.

חצי שעת שינה זה המון זמן אם מיד שהוא נרדם, אתם מוכנים ולא מתעסקים בשום דבר שולי.

ואח"כ הוא אוכל עוד קצת והולך שוב לישון, ואז שוב יש לכם זמן פנוי.

בד"כ לכל תינוק יש את הזמן שבו ישן יותר טוב. אם זה בשעה 8:00 בערב אז מתכווננים לשעה הזו וכן הלאה. אפילו אם התרגלתם תמיד להיות יחד אחרי מקלחת, ארוחת ערב טובה וכ' משנים את הזמנים כדי שיהיה זמן לדבר האמיתי, אפשר לאכול ביחד גם אח"כ...אפשר גם ללכת לתפילת ערבית אח"כ...להיות גמישים...ברגע שהוא נרדם, מתחילים, ואם יש הפרעות באמצע, מפסיקים וממשיכים אח"כ, זה קצת מתסכל אבל בסוף מתרגלים...וזה חלק מהזוגיות...למצוא את עצמנו יחד עם ההענות לתינוק...

וגם, לפעמים יש מצבים שאולי צריך פחות הכנות וכ' ויותר "לקפוץ למים" כדי לא לפספס את הרגע אבל זה לא מתאים לכל אישה...אפשר גם לחלק לחלקים, בערב מוקדם, אפילו כשהוא ער סתם לעשות מסאז' כיפי  וכ' וכשהוא ישן לעבור מצב... בהצלחה! אל תדאגי, תינווקות עוברים את השלב בו הם קמים כל חצי שעה...זה בעיקר בהתחלה...

לחלק מהלילה

מן הסתם אי-אפשר לעשות הכל בשקט מוחלט ואז תינוק מתעורר מרעש

ואם הוא עוד לא בוכה אלא רק עושה קולות אז אולי לסיים קודם 

אני ב"ה עם התינוק השישי, ויכולים להיות לילות שהוא ישן כמה שעות רצוף, ויכול להיות שלו ומשום מה , אולי חוק מרפי, תמיד כשאנחנו מנסים הוא כל שניה מתעורר, לגרפס, למוצץ, לאכול, סתם להרגיש ידיים של אמא...ואף פעם אי אפשר לדעת אם עכשיו הוא ישן 3-4 שעות רצוף או יתעורר כל 5 דק', אבל  באיזשהו שלב זה יסתדר... מקסימום כשהילדים יתחתנו,,, סתאאם הרבה קודם...

אין איזה פתרון קסם. אבל אפשר להרדים אותו בחדר אחר ואז הוא לא יקום מהרעש. בנוסף, אולי כדאי לחכות כמה דקות ולראות שאולי הוא יצליח להירדם מעצמו או שהוא יישאר ער אבל יעסיק את עצמו (הבן שלי לא תמיד היה מתעורר ובוכה אלא ממלמל לעצמו מלמולים חמודים.

בתינוק השני כבר היה ממש סבבה וכמעט לא היו בעיות. (מגיל 4 חודשים הוא כבר ישן לילה שלם)

קצת מסיבי, אבל יש בו המון ידע לאמהות מתחילות!!

הוא מדבר על שיטות גידול תינוקות

התפתחות תינוקות - זה התהפכות,זחילה,מלמול..

מה מתאים לגיל כזה או אחר - ואיך מגרים את הילד להתפתח... ושאר כאלו דברים.

ואני לא מכירה כזה ספר.. תמיד בדקתי את הילדים בעיניים סבירות של אמא... ומתוך הכרות עם אחים/אחינים/שכנים...

תזכרי, שבענייני רפואה קונבנציונאלית יש המון ספרים, והספרים מציגים לרוב מידע שמבוסס על סטטיסטיקות. לכן, יש המון מצבים, או במקרה שלנו, המןו ילדים שלא הולכים "לפי הספר" (או כמו שהרופא אמר לי השבוע "הוירוס לא קרא את הספר ולכן התסמינים יכולים להיות שונים מילד לילד..."), כלומרף הם לא מותאמים בדיוק לממוצע שנבע מהסטטיסטיקה. וזה טבעי והגיוני, ולא אומר עליהם שום דבר. זה רק אומר שיש להם את הקצב שלהם.

אני כותבת את זה כי היו פה לא מעט אמהות ראשונות שנלחצו מכל עיכוב/חריגה או מהלחצות מיותרות של האחיות בטיפת חלב.

לפעמים צריך לקחת דברים בפרופורציות הנכונות.

ספר כזה כחול עבה.

הוא נותן סקירה מצוינת של שלבי התפתחות, וגם של מחלות ל"ע...

לגבי המלצות  תזונה וחיסונים- אני אישית ממש לא לוקחת ממנו רעיונות ועיצות.

קצה הפין הוא סגול . זה הצבע. אבל תמיד כדאי לבדוק

אם את לא רגועה, ממליצה לבדוק אם מוהל או  רופא באופן מיידי!

הגיוני מאד שכך אמור להיות ואת סתם לחוצה ואז כדאי לדעת זאת ולהרגע.

אם באמת הדימום חזק מידי או מתפתח זיהום- חייבים לטפל באופן מיידי!!!

למה כוונתך ב"כלו אדום ומלא בדם"?

האם את מתכוונת לאיזור המילה והטיטול, או לעוד חלקים בגוף?

את רואה דם שנוזל האיזור המילה? או רק דם שקיים מסביב?

(לפעמים כאשר התינוק עושה קטנים, והפין מתחכך הטיטול זה גורם לקצת דימום שמערבב עם השתן ונראה כהמון דם. - אבל זהו מצב תקין)

למה כוונתך ב"כל הערלה סגולה"?

אני מניחה שאם היתה ברית אתמול אז אין עורלה...

אבל, אם כוונתך לראש הפין, הצבע הרגיל שלו הוא דומה מאוד לסגול (הוא קצת משתנה...).

בכל מקרה, המוהל צריך להגיע לבדוק את התינוק ביום שאחרי הברית!

אם הוא לא מגיע, ולא עונה. תפני למוהל אחר!! תסבירי לו את המצב ותבקשי ממנו להגיע (רוב המוהלים הם ממש צדיקים וישמחו לעזור אם יוכלו)

אם את לא מליחה להשיג מוהל, פני לרופא ילדים.

המצב שאת מתארת נשמע נורמלי. אבל כיוון שמדובר בתינוק קטנטן, כדי לבדוק ליתר ביטחון.

בהצלחה! ורפואה שלמה!

אגב, יש משחה, שקונים בלי מרשם בבית מרחקת (ואני לא זוכרת את שמה, אבל הרוקח בטח ידע...) שמיודעת לפצעים שטחיים. ועזורת בהחלמה מהירה של האיזור, ובמניעת זיהומים. היא לא יקרה, ולנו היא עזרה.

אם את חושבת שאני מעבירה ביקורת,ממש לא,

פשוט לומר לאחרות להבא,

כי זה נשמע ממש מפחיד,

אצלנו המוהל תמיד הגיע יום יומיים אחרי לביתינו!!!!!!!!!!!!

ובדק את התינוק, סידר, ניקה וכולי,

כדי לראות שהכל תקין.

נשמע שעברת חוויה לא נעימה, מבהילה, ולא תומכת מצד המוהל, חוסר אחריות,

אני מזדהה עם תחושת הלא נעימות שבוודאי היתה לך.

יש  את מירי גולדיס מרבבה

יש גם מיילדת אחת מיקיר שהרבה הולכות אליה אבל אני לא זוכרת את שמה

קורס הכנה ללידה מדהים! עשתה לי חשק ללדת (וב"ה הייתה חוויה גדולה בלידה)

0547473724

אבל הבת הייתה ראשונה ואחריה הבנים, אז אולי זה קשור למספר הריון..

ובאופן כללי, אין קשר מובהק בין הבטן למין העובר (גודל, צורה, גובה...) הכל יכול להיות....  (בהריון הראשון היתה לי בטן עגולה, והעור היה זוהר, נראיתי נהדר, הבטן יצאה ממש מאוחר... כל הסימנים לבן! וזו בת מקסימה!)

וחברה למשל 2 בנות רצופות נראתה באחד ענקית לעומת ההריון הקודם

יש את הסבתות אם זו בטן שפיץ ולקחו לך את היופי זו בת 

אם רק בטן יצאה לך ואת קורנת זה בן ככה לפחות הצד של הבעל הסבתות והאמונות שלהן 

כך אמרו כל הסבתות והדודות,

ולכן קבעו בנחרצות שיוולד בן...

גם בהריון השני הייתי נראית טוב

ונולד בן יפה ומתוק...

נראה לי שאין קשר

יש נשים שהריון עושה להן טוב- בלי קשר לבן או לבת.

ורק בשישי קלטו שאני בהריון

זה ממש לא עושה חשק להתחתן

ולא כדאי לקרוא הרבה מאוד מההודעות כאן..

בא לך להרות אחרי כל השירשורים כאן? בא לך ללדת????

עוד יבוא הזמן אי"ה והפורום הזה יתאים לך ואז תדעי להחליט איזה הודעות מתאימות לך ואיזה לא.

ללדת יש לי המון חשק

אולי בגלל זה אני כאן!

יש אחוז קטן שיש להן בעיות כאלה, ולשם כך הן רוצות פורום תמיכה. כמו שיש פורום סגור ל"מאותגרות פוריות", אז מה, את צריכה לחשוב על זה שיהיו לך קשיים להכנס להריון? או פורום של "אובדן" או פורום של "בין שני בתים". הרבה דברים יכולים להפחיד אותנו, צריך להתפלל לה' שלא יביאנו לידי ניסיון, וגם אם כן - שזה יהיה נסיון שנוכל לצאת ממנו מחוזקים עוד יותר. הסיבה שחולמת כתבה את זה היא כדי לעזור לאחוז הקטן של הבנות שאכן יש להן קושי ורוצות לדבר על כך באנונימיות ובאינטימיות. זה הכל.

ואני שואלת באמת בתמימות - מדוע צריך פורום מיוחד לדבר הזה...? הרי אם מישהי סובלת מכך היא צריכה לפנות לרופא שמטפל בבעיה הזו, הלא כן...?

כלומר לא פותחים פורום לבעיות גב או לכאבי שיניים אז מדוע בנושא כ"כ רגיש ועדין זה כן פותחים...?

ושוב אני שואלת באמת בתמימות ולא מתוך התרסה ח"ו...

ועוד משהו אחרון לרווקה היקרה - לדעתי לא כדאי לך להיות בפורום זה.. את סתם יכולה לאבד קצת מהתמימות שכ"כ חשובה בתור רווקה... בהצלחה!

ישנם המלצות על רופאים מהתחום המלצות על מטפלים זוגיים ידע אישי משימוש וניסיון בתרופות תרגילים וכו'

כמו שכאן בהריון קל לנו להבין אחת את השנייה

שם השיתוף הרבה יותר אינטימי כי אנו חוות קשיים בעבר או בהווה שבציבור שלנו כמעט ולא מדברים עליהם

מקווה שהוסברתי כראוי

ויתכן שיכול לשמש גם לטיפים,

או המלצות על רופאים ומטפלים...

דווקא כיוון שזהו נושא רגיש ועדין, צריך פורום כזה.

על בעיות בתחומים אחרים אפשר לדבר באופן גלוי עם מכירים וחברות ולקבל תמיכה ועזרה...

על הנשוא הזה לא ממש אפשר לדבר עם חברות, וודאי שהתמודדות היא קשה...

מתרגלת את שיטת אביבה,

מאז,

המחזור התקצר ביומיים,

במקום 10ימים,8 ימים,

וגם אין כתמים!

וגם- פעם היה לי רק שבוע עם בעלי שבו הייתי טהורה,

עכשיו יש לי שבועיים, שבועיים וחצי.

אומרים שאם אמשיך לתרגל,

אז המחזור יתקצר עוד,

לגבי היתר,

יש את ההיתר ללבוש תחתונית מגן על התחתונים,כי אם יש שם כתם, הרב בדרך כלל מתיר

אז תשאלי,

חוץ מזה הצעתי כאן כבר כמה פעמים לעשות טבלה עם רשימה של מה עוזר לקצר שתהיה נעוצה כדי שלא נסתבך כולנו כל הזמן,

כי הרבה הציעו כאן המון דברים מעניינים, כמו כפית של כורכום וכדומה.

תעשי חיפוש יסודי בפורום,

זה שווה את זה.

ושמחתי לשמוע שמצאת משהו שעוזר לך

אני ממליצה לך להתיעץ עם הרב זכריה בן שלמה מנוף איילון. יש לו גם ספר "אורות הטהרה". אחרי שיחה של רבע שעה איתו את מן הסתם תצאי מאוד מעודדת. דרך הפסיקה שלו גורסת ש"מי שמחמיר שטהרה מקל בשלום בית" ו"אין מצווה להסתבך, יש מצווה לא להסתבך.". אני לא אכתוב מה הוא ייעץ לי, כי זה בטח אינדיבידואלי, אבל כדאי לך מאוד להשיג טלפון ולנסות.

אני קיבלתי היתרים רבים גם לאחר ארבעה ילדים.

ש כבר 2 ילדים..