פורום הריון ולידה (עמוד 4966)

יותר תחושה של כובד להזיז את הרגליים ואת הגוף - אבל את מרגישה את הרגליים ואפילו מצליחה במאמץ קל להזיז אותן.

תוך שעתיים מהלידה - אפשר כבר בטוח לקום ולהסתובב חופשי. אף פעם (גם לא כשילדתי ללא אפידורל) לא חשתי חשק לבדוק קודם לכן אם השפעת האפידורל פגה... פשוט הייתי באמת צריכה לשכב אחרי הלידה.

שלוש - ארבע שעות מאז שניתקו אותך....

אצלי לפחות- זה תחושת רוגע אין סופי, ורצון לנמנם...

בסד

האפידורל עושה תחושה של הרפיה בגוף...

בנוסף זה מדהים ללדת שאת בהשפעת אפידורל... מרגישים אבל לא כאב..

משהו נחמד..

אחרי שעתיים מתחיל  לכאוב לצרוב אולי ולשרוף באיזור אז זה קצת מבאס...

לכל דבר יש מחיר.

בלי אפידורל. קמתי אחרי הלידה כאילו כלום לא קרה. אבל הלידה הייתה נוראית וכואבת

עם אפידורל ההתאוששות הייתה יותר ארוכה ו(ללא תפרים) גם היו לי כאבי גב... אבל הלידה הייתה מדהימה ובנחת

זהר הרקיע

מחכה כבר להרגיש את האוצר

בשליה קדמית מרגישים הרבה יותר מאוחר ופחות חזק משליה אחורית.

זה רק רופא יודע לא ?

כרגע אני בהפסקה של  כל הבדיקות..

אבל אם את בהפסקה של כלהבדיקות אז..... אין לי מושג איך.

של שליית פתח. שאז חשוב מאוד לדעת שזה המצב (זה משנה מאוד, אבל בעיקר ללידה עצמה, ופחות להריון עצמו, כל עוד מהלך ההריון תקין)

שליית פתח נדירה (פחות מאחוז מההריונות), אז אין סיבה לחשוש שזה המצב.

דימומים אחרי שבוע 20 עלולים להצביע על שיליית פתח, ורצוי לבדוק את הנושא.

עם הרגשה כזו מוזרה מן קרקור כזה בתוך הבטן

וחשבתי שאולי זה זה

אבל לא זה היה סתם גזים..

שקשה לך, כמה טוב ב"ה שאת מרגישה טוב!!! אפשר לפרוס את הלימודים? את לוקחת ברזל? אולי זה יכול להשפיע על המצב הרגשי, צריך לחזק את הגוף, לשמח את עצמך ולקבל החלטות נכונות עבורך, יש לך עם מי להתייעץ בלימודים לגבי הקלות עלייך?

יש לך עוד כמה חודשים להתרגל לרעיון... ולהתארגן... בהצלחה, הריון קל ותינוק בריא בע"ה!!

ולגופו של עניין- זה הכי נורמלי והגיוני שיש. 

לפני לידה ראשונה + ההרומונים של ההריון את מאוד בלחץ מהילד ואיך תסתדרי וכל זה

את מזכירה לי את עצמי...

כל דבר חדש בהריון ראשון- התופעות הגופניות, ההסתגלות לעוד אחד שהוא עניין בפני עצמו...

את בסדר גמור- תביני את עצמך...

אני לא חושבת שאת צריכה ללכת לטיפול אבל אולי לשתף מישהי באופן קבוע? (אמא, חברה?) זה גם יכול לעזור.

חוץ מזה- לפנק את עצמך- לעשות דברים שאת אוהבת, לזכור שזו תקופה, אבל זה יחשל אותך בע"ה,

וגם ההורמונים מאוד משחקים תפקיד...

בהצלחה חמודה! תרגישי טוב!

אם התחושה הזו לא חולפת זמן ארוך או אם היא חלילה מחמירה. אני ממליצה על הומאופתיה לתמיכה רגשית.

אבל את יודעת מה - רק אתמול המליצו פה למישהי לקחת טיפות רסקיו של בך. זה מוצר שאפשר בקלות לרכוש ולא צריך בשבילו מרשם מיוחד. תנסי את זה. חבל להסתובב נפולים בתקופה כל כך מיוחדת.

להוסיף שבעבר היה לידיכאון ולקחתי כדורים ופשוט ממש משום מקום של כוחות נפש החלטתי שאני זורקת את כל הכדורים לפח ומנסה לבד וב״ה עברו מאז למעלה משלוש שנים אבל אני מרגישה שבכך אין לי את מי לשתף בתחושות שלי עכשיו כי המשפחה שלי מאוד מאוד מפחדת שזה יחזור ושהם שמעו שאני בהריון ישר ראיתי איך אמא שלי נלחצת והיא כל הזמן שואלת איך אני וכו וכו וכבר בחודש שלישי היא הביאה לי חוברות על דיכאון אחרי לידה.. בקיצור זה לא ככ פשוט.. אני ממש לא רוצה להגיע למצב הזה ואין שום סיכוי בעולם שאקח כדורים שוב.. אני מפחדת שהעצבות יכולה ח״ו לעבור אל העובר זה הפחד הכי גדול שלי. בקשר ללימודים אין לי אפשרות לפרוש יותר או משהו כזה כי אני בתכנית ממש מסוימת ואין סיכוי שאנייוצאת ממנה...אני מפחדת שאם אני חלשה לעצמי איך אהיה חזקה לילד?

בתקופת הדיכאון היית אצל מטפל שדיבר איתך על הדברים?

גם כי פשוט ״לדבר על״ עושה לי רע וגם כי אני תמיד מרגישה שלא מבינים אותי ולדבר רק גורם לי לשקוע יותר.. החלפתי כמה זה היה אצל כולם

לכי על סוג טיפול אחר - כזה שלא מכניס אותך לדינמיקה של טיפולית ונוגע במקומות קשים בנפש.

קודם כל אל תדאגי מדי לתינוק - הוא יש לו את הכוחות המיוחדים שה' נתן לו להתמודד עם מציאות החיים. אולי הוא גם בנוי אחרת מבחינה נפשית, אולי הוא פחות רגיש ממך.

אני מתכוונת שעל הנתונים האלו אנחנו לא משפיעות גם אם אנחנו עצמנו עוברות דברים לא פשוטים.

וגם, את צריכה לדעת שהילדים נותנים לנו כח. את נשמעת אחת שהתגברה וקמה על הרגליים. אז דעי לך שכל עוד לא מגיעים לנקודות שבירה קשות (גם מהן אפשר להיחלץ) הילדים הם שנותנים לנו כוחות ותובנות ושמחת חיים.

מהבחינות האלו אין לך מה לדאוג.

את מאוד מזכירה לי את עצמי ואני יותר מאשמח לדבר איתך באישי.

אני לדוגמא באורות, ויש לנו יועצת (בחינם....) וגם לא חייבים דווקא אותה, אפשר להתייעץ עם הדיקן, תבדקי אם יש לך אפשרות, אולי יוכלו לעזור.

אני בתוכנית מצויינות (אומנם עוד לא בהריון אבל יש דברים רפואיים שמדכאים וצריכים טיפול מתמיד) וממש באו לקראתי, ואפילו היה דיבור על להאריך את הלימודים בשנה.

בקיצור, ממש מומלץ לברר, לא תפסידי מזה.

בהצלחה נשמה!!

בעקרון התינוק צריך תוספת מים רק כשהוא כבר אוכל מוצקים.

לפעמים כשמחממים את הבית באמצעי שמייבש את האויר. או אפילו  פשוט כי יש לו נטיה לצמא.

אני נתתי מים רתוחים לתינוקת קטנה מאוד. היא בשום אופן לא רצתה לינוק  אבל היתה מאוד לא רגועה.  התחושה שלי היתה שהיא צמאה. היא ממש שתתה בשקיקה כמות לא גדולה ונרגעה.

זה הרבה פעמים קורה עם ילדים שחם להם והם לא זקוקים להיות לבושים לפי המקובל בעונה לתינוקות בגילם.

ומלבד זה- ברגע שמניקים, זה מספק גם אוכל, גם שתיה, וגם עוד דברים אחרים טובים לא פחות

כך שאין מה לדאוג. ברגע שהנקה זה מזונה העיקרה, היא לא זקוקה למים..

נתינת מים ממה שזכור לי, לא מומלצת כי היא פוגעת לקטנים בגיל מוקדם בכבד

ולתחושתי האישית, זה מתחבר למציאות של הפרדות מההנקה..

אבל כאן באמת היתה סיבה יוצאת דופן. אחרת לא הייתי נותנת מים.

עד היום זו ילדה שתמיד צמאה. שותה המון מים.

גם אם זה שניה וזהו.. ב"ה שיש פתרון זמין וטוב,

לא רואה סיבה למה לתת מים..

לפעמים גם קמומיל.

מרגיל אותם לשתות גם מבקבוק

גוף של תינוק קטן לא בשל להתמודד עם מים.

בטיפת חלב אמרו לי להתחיל לתת קצת מים בגיל חודש.

אולי פשוט תתקשרי לטיפת חלב?

** משום מה ההקלדה יוצאת לי הפוכה, והניקוד של סוף המשפט יוצא בתחילת המשפט, והפוך. שאלה יהיו הצרות הכי גדולות שלנו...

תינוק זקוק לחלב אם, ואם אי אפשר, אז תמ"ל.  

כל עוד אינו אוכל "אוכל של גדולים" החמודי זקוק אך ורק לנוזלים האלה, המותאמים בדיוק לצרכיו.

הבעיה במים כתוספת היא שהמים משבשים את רמת האלקטרוליטים בדם.  התינוק ירגיש שבע כי הקיבה התמלאה, אבל בפועל החמוד קיבל אפס תזונה.

אלה ההנחיות הרשמיות של ארגון הבריאות העולמי וגם, בעקבות כך, של טיפת חלב.

נכון, לא כל צוות יודע את ההנחיות, וכמו שלסבתא יש דעה אישית, גם לאחות טיפת חלב יש דעה אישית...

צריך להזהר מאוד עם המים האלה.  

בהצלחה!

ולכן המסקנה היא לתת מים רק מגיל שישה חדשים לכל המוקדם, כי ההנקה אמורה להיות בלעדית עד גיל זה...

אלא אם כן ממש מקרים חריגים כמו יום שרבי באמצע הקיץ והילד עם טיטולים יבשים כבר כמה שעות

וגם אז רק כמות ממש קטנטונת של כף או שתיים

אם יש לך תינוק קטן בקיץ, ואת מסתובבת איתו במקומות חמים, גם הוא, בדיוק כמוך, מאבד נוזלים!

ולא תמיד הוא רעב, לפעמים מים רתוחים זה בדיוק מה שהוא צריך!

אבל כמובן קצת, כי עיקר הנוזלים שלו מההנקה כמובן.

אם התינוק נרגע אחרי ששתה מעט סימן שהיה צמא. תינוק צמא מתנהג באופן הזה: לפעמים מאוד לא שקט, מסמן כאילו הוא מאוד רוצה לינוק אבל זורק את השד בדרך כלל בבכי אחרי שהוא מזהה שזה חלב.

לא קונה את זה שתינוק ששתה כמה לגימות ירגיש שבע. כמובן לא לתת יותר מכמה לגימות.

צריך מאוד להיות קשובים וללמוד את התינוק. אי אפשר להסתמך על הנחיות כלליות ולמנוע מתינוק צמא מים.

הקב"ה ברא עבורנו פתרון נפלא - ככל שמזג האוויר מתחמם, הגוף מייצר חלב מימי יותר, שיהיה מרווה יותר ממשביע.

לא שמעתי על פתרון כזה מעולם.

וגם לא ראיתי שיש לנו בקיץ הרכב חלב שונה מאשר בחורף. וכבר הנקתי כמה וכמה.

מה שכתבה יועצת הנקה מוסמכת ibclc (בסעיף 4). 

אגב, אני זוכרת שלפני כמה שנים הייתה בצורת, הקיץ נמשך ונמשך ולא נגמר עד אחרי חנוכה, ובאיזה שהוא שלב נהיה קשה מאוד להשיג חמאה בחנויות. אז כל מיני גורמים במשק הבקר התראיינו והסבירו שבימים חמים כמות השומן בחלב פוחתת, וקשה להפיק ממנו חמאה. בשנה רגילה נערכים ושומרים כמויות מספיקות מהחורף לקיץ, אבל כשהחמסינים נמשכים הרבה מעבר למשוער ההיערכות המקדימה לא מספיקה.

עוד דבר: למיטב ידיעתי הרכב החלב משתנה כל הזמן. לפי השעה ביום (בלילה יותר הורמוני שינה), לפי הגיל של התינוק, לפי מזג האוויר, לפי משך ההנקה (כלומר החלב שהתינוק מקבל ברגע שהוא נצמד שונה מהחלב שהוא מקבל אחרי עשר דקות, למשל). בשביל לראות את זה "בעין" צריך לנהל ממש מעבדה ורישום וטבלאות אקסל... לקרר כל מנה לכמה שעות כדי שהשומן ייפרד, ולרשום מה העובי שלו בכל פעם, ומה היו כל התנאים... מה רבו מעשיך ה', כולם בחכמה עשית!

אני זוכרת את הקיץ הזה שבסופו היה קשה מאוד להשיג חמאה.

אי מקבלת את ההסבר שלך לגבי שינויים ברכב החלב.

אבל מה פירוש הרעלת מים שציינת בתגובה הקודמת שלך?

ואי אפשר לחמם פחות.. יהיה לה קר..

לא להצמיד את העריסה לרדיאטור.  ואם זה מזגן אז מספיקות 20 מעלות וביגוד חם כמו שמומלץ לעונה הזו.

ושמיכה כמובן לתינוק עד שלושה חודשים.

יכול להיות שהוא מראה 20 מעלות אבל בפועל, בימים קרים הוא מגיע לפחות ובימים חמים ליותר.

ועוד שאלה : את עצמך לבושה היטב?

וגם, צריך לדעת שיש נשים עם נטיה לקור בעיקר כשהן עייפות מאוד. גם אני כזאת.

מכל הבחינות, צריך למדוד את הטמפרטורה בחדר במד חום המיועד לכך,

ובאמת כדאי לשאול מישהו יותר מוסמך ממני מה הטמפרטורה המדוייקת המומלצת.

לא כדאי לחמם מדי זה פתח לבעיות בדרכי הנשימה.

אני מקווה שהשאלה שלי לא היתה ישירה מדי.

קרה לי עצמי, כמו שכתבתי למעלה שבאחד מימי החורף התפתחו פתאום תנאי שרב.

אני הייתי כל הזמן בבית עם הקטנה ולא שמתי לב לשינוי. וגם הייתי תשושה והיה לי קר.

התינוקת לא הפסיקה לצרוח עד שהבנתי מה קורה. מיד כיביתי את החימום. אבל היא לא נרגעה עד שלא הפשטתי ממנה שיכבה אחת של בגדים ונתתי לה כמה לגימות של מים.

עד היום זו ילדה שחם לה והיא לבושה שיכבה קלילה גם בחורף.

וזהו - תינוקות. לא מדע מדוייק.

אני אכן עם נטיה לקור, והמזגן מכוון בד"כ על 24/25 משו כזה..

אני משתדלת שלא יהיה חם מידיכדי שלא תתייבש.. בד"כ אני בודקת לה את הידיים אם הם קרות או לא, הגוף שלה תמיד חם..

לכן אגב, אני לא מודדת בעצמי את החום של המים באמבטיה, כי אני רגילה למים רותחים..

תשאלי איפשהו מה הטמפרטורה המומלצת. ולך - כדאי אולי ללבוש יותר.

עדיף שאת תהיי לבושה היטב (בגופיה חמה למשל) והמזגן יפעל על טמפרטורה נמוכה יותר.

ככה את לא חושפת אותה ליובש וחום גבוה מדי. ככה היא גם לא תהיה צמאה.

בהצלחה.

מיים רתוחים.

נתת על דעת עצמך?

וכמה נתת?

היא לוקחת במקרה שלא הספיקה להגיע

מה המחיר של דולה כיום? (אני גרה בשומרון) ואם ברור לי שאני רוצה הפידורל למרות הכל כדאי לקחת דולה?

בעייני, מחיר סביר והוגן לשני הצדדים הוא בסביבות 800-1200 ש"ח  (בפחות מזה, זה באמת לא הוגן לדולה, יותר מזה, זו הוצאה גדולה מדי לזוג...)

בעיני כדאי לקחת דולה גם אם את רוצה אפידורל (ואפילו דווקא אם את רוצה), דולה יכולה מאוד לעזור עד שלב קבלת האפידורל, אחרי קבלת האפידורל, אם יש רעידות היא יכולה להרגיע, אם הלידה נתקעת ח"ו יכולה לעזור לקדם במגע, אם הלידה ארוכה ואנרגיות נגמרות יכולה לעזור במגוון דרכים.

ובעיניי בשעה שאחרי הלידה הדולה עוזרת מאוד (המילדת בד"כ הולכת, והבעל לא כל כך יכול לעזור...)

שיהיה בשעה טובה וידיים מלאות!

המחיר של דולה נגזר בד"כ מאזור בארץ+ניסיון של הדולה.

דולה מתחילה בד"כ תיקח כמה מאות שקלים ולאט לאט מעלה מחירים.

באזור השומרון אני מעריכה שדולות ותיקות לוקחות סביב ה2000.

(במרכז למשל דולה יכולה לעלות מעל 3,000)

גם אם לוקחים אפידורל יש הרבה מה לדולה לעזור לך, לפעמים אפילו לדולה יש יותר עבודה עם אפידורל...

שיהיה בשעה טובה!

גם אם את לוקחת אפידורל. קשה מאוד לצאת מעצמך במהלך הלידה ולתפקד. ולשים לב כל הזמן מה המצב ומה שואלים אותך עכשיו - וזה גם מוכח כמאט את הלידה (הסחות הדעת מתהליך הלידה עצמו)

חוצמיזה שגם בשלב הלחיצות - עזרה טובה היא ההבדל בין סיוט של שעות ואלי ואקום - לחוויה מהירה. במיוחד עם אפידורל שמאבדים את התחושה. והמיילדות ברובן לא עוזרות אלא עסוקות בראש התינוק ובפתח הנרתיק.

אם אין לך אמא/אחות/חברה טובה שיכולה לעשות את התפקיד אז דולה זה ממש ממש ממש חשוב.

חכי לאיחור משמעותי

אולי השלב הלוטאלי שלך קצר

מי יודע ואולי מתחיל משהו...

אין דימום השתרשות או אפילו כתמים

זה סימניי מחזור ואם יש הריון הם נעלמים

תעקבי אחרי זה. וקחי מעכשיו חומצה פולית לחיזוק.

פשוט תאכלי עוף.

החומצה הפולית  תשמור על  רמות הורמונליות תקינות כאלה שהן חיוניות בין אם זו השתרשות של הריון חדש (ב"ה) ובין אם אלו כתמים ללא קשר להריון חדש שמתפתח.

בשורות טובות.

אם זה כאב שרירים אז זה בטוח לא זה. אבל, אם הכאב לא ממש מוגדר אז אולי, דליות (כלי דם נפוחים ומודלקים)

זו תופעה קיימת בהריון, מחריפה ככל שההריון מתקדם ובהריונות חוזרים...

האם האזור כולו קצת נפוח?

הדליות גורמות להרגשת אי נוחות כללית באזור, מתגבר בעיקר לאחר עמידה ממושכת או בזמן עייפות. במקרים חמורים מקשה על ההליכה והתנועה

שרירים חשבתי על זה הבעיה שזה לא ממשיך לירכיים אלה  ממש ממוקד במקום פנימי יותר זה הרבה פעמים מלווה בכאבבאזור המרכזי (ממש במרכז) של הבטן התחתונה (גובה כאבי מחזור אבל ממוקם במרכז)

ממוקם בדיוק איפה שאת מתארת ויכול להתבטא בכאב מנסר.

או שאולי אלו צירים שמכאיבים באופן הזה.

גם דלקת בדרכי השתן יכולה להקרין לכיוון הירכיים.

דלקת בדרכי השתן מלווה גם בהשתנה תכופה ו/או שתן צורב ואפילו בחום האם חלק מהסימנים האלו קיימים?

הולכת לשירותים הרבה ...

אבל לא שורף בכלל ושתן בהיר..

מישהי אמרה לי עכשיו שיכול להיות שזה כי התינוק נמוך וצריך לבדוק פתיחה...???

הגיוני?

יתכן שזו דלקת בדרכי השתן.

את יכולה לעשות דבר פשוט: להתייחס אל התופעה קודם כאל דלקת בדרכי השתן. לכי עכשיו לשוק או (לסופר). תקני ראשי סלרי (לא הגבעולים - השורש) ותתחילי לאכול. שלושה ליום למשך שלושה ימים. בערב הראשון כבר תוכלי לראות שיפור ניכר.

אם הצלחת לטפל בכאבים באופן הזה - מצויין : גם טיפלת בדלקת וגם שללת אפשרות של פתיחה על כל המשתמע מכך.

אם אחרי יום יומיים כאלו של טיפול בדלקת הכאבים לא חולפים, לכי לבדיקה אצל רופא נשים.

פשוט משום שבדיקה אצל רופא נשים עלולה לאסור אותך לבעלך כבר בשלב הזה של ההריון.

כל מה שכתבתי הוא נכון לתיאור שנתת היום. אם הכאבים הולכים ומתגברים במהירות או שמופיע דימום או כל החמרה בתסמינים, רוצי להיבדק.

אני אנסה... ואעדכן.

אולי סימפיוליזיס?

תגגלי, ותראי עם התופעות מתאימות לך

אם כן, אין הרבה מה לעשות בשלב זה,

חוץ מללדת,

וקחי בחשבון שזה חוזר בלידות הבאות

ואז אפשר לשים מראש חגורה מיוחדת שתחזיק,

להסתובב לא כואב לי.

לזה אפשר להיעזר בהומאופתיה. מטפלת בנטיה להיחלשות הרצועות.

באמת שמה שעזר לי זה ללדת..

אתמול שמתי לב שעדיין כואב לי אם אני עושה תנועה חדה ממש עם הרגל אבל זה ממש בקטנה לעומת הכאבים ההם..

מבינה אותך ממש..

והאבחנה היא סימפיוליזיס 

שלא יתגבר, 

מי איבחן, רופא.?

הוא אמר לך מה לעשות?

קחי הומאופתיה. את לא צריכה להסתובב דואבת וכואבת מעכשיו ועד הלידה.

מסוף ההריון הקודם, דואגת מה יהיה בהריון הבא,

שכל הילדים יסתובבו בבית,

ואמא שלהם תסתובב מושבתת,

היה לי את זה בשלוש הריונות,

אבל באחרון זה היה סיוט,

ורק שבועיים לפני הלידה הכאבים "קיבלו" שם והגדרה,

אחרי שחרשתי את ד"ר גוגל

כן .

בזה שהיא מטפלת בנטיה של המטופלת להיחלשות הרצועות או התרופפות או גמישות היתר - כל מטופלת והגורמים התורשתיים שלה להיווצרות הבעיה.

קודם כל מדובר בחומרים בטוחים לחלוטין. כך שבמקום להשתמש במשככי כאבים מחומרים כימיים יש לך כאן תרופה שאת יכולה להשתמש בה בלי לחשוש לנזק לתינוק חלילה או לכל השלכה אחרת של שימוש ממושך במשככי כאבים.

אבל היתרון של התרופה ההומאופתית הוא לא רק בזה שהיא משככת את הכאב אלא בזה שהיא פועלת על הנטיה הגנטית שלנו לכאב המסויים הזה - מטפלת בבעיה מן השורש.

התוצאות של טיפול הומאופתי יכולות לנוע על הציר שבין ניהול הבעיה: שיכוך הכאב ועצירה מהידרדרות המצב, לבין ריפוי מלא.  וההבדלים בתוצאה לא נובעים מדרגת הקושי דוקא,  אלא מהמקום שתופסים אותם גורמים תורשתיים  (מרכזי או  שולי) במבנה הנפש/גוף .

אני לא מספיק מרוכזת כרגע אבל זה בגדול. אני מקווה שהבהרתי את הדברים. אני אחזור אל זה אח"כ.

שורה תחתונה אפשר להיתרם (מלשון תרומה) רבות מטיפול הומאופתי, ועוד לא הזכרנו איך הוא פועל לטובה על  הנפש באותו הזמן. 

כשלעצמם לא מעידים על בעיה כלשהי. (רק בהומאופתיה יש להם משמעות).

מה הכוונה  שהלשון נשרפה? אולי נצרבה בגלל מיצי קיבה צורבים שהקאת?

תשתי כמה שאת יכולה ותשתדלי לאכול עד כמה שאפשר כדי שלא תקיאי תוכן צורב כל כך.

(אולי שתית שתיה חמה מדי וקיבלת כוויה?)

עד שזה לא עבר ורק החמיר. יש הרגשה שהלשון נשרפה כמו אחרי ששותים משהו חם.

רק לשתוף את הפה במים...

החומציות של ההקאה בתוספת הציחצוח לא עושים טוב לאמייל השן...

לסיכום: אחרי הקאה לשתוף במים וזהו.  להקפיד לצחצח פעמיים ביום (בלי קשר להקאות)

תרגישי טוב

הטעם דוחה. אני חייבת לצחצח שיניים כדי להפסיק את ההקאות.

זו מן הסתם רק תחושה לא נעימה אבל לא משהו שאת צריכה לדאוג בגללו.

אם את לא שקטה תפני לרופא.

אם את מאכילה בטן לבטן אז תאכילי בתנוחת גיטרה. או בשכיבה- גורם לכך שהלחץ של תנועת היניקה מתמקם במקום שונה וכך נותן למקום הכאוב להתרפא

אני לא מרוכזת כרגע. אבל אני יודעת שיש קרם שאפשר למרוח כדי לרפא את המקום ושהתינוק יכול לבלוע.

אם זה דחוף - אפשר לרוץ אפילו עכשיו לברר בסופרפארם.

אפשר אולי להשתמש בטי ג'ל לתינוקות כדי למרוח על הפטמה.

כמובן בשום אופן לא לאפשר לה לנשוך. לנתק אותה בעדינות על ידי הכנסת זרת ופתיחת הואקום שהתינוק יוצר בהנקה.

אם זה בלתי נסבל, אל תתני לה לינוק בצד הזה לזמן מה -בשאיפה שפרק הזמן הזה יהיה קצר ככל האפשר. במקום זה לשאוב.

אני נתתי את החלב שבצד הזה בבקבוק שהחזקתי למקרי חירום ובינתיים לעבוד על ההחלמה של המקום.

אפשר אולי פטמת סיליקון להקטנת החיכוך.

בטח יש מקצועיות ממני פשוט לא יכולתי לקרוא ולא להתייחס בשעת לילה זו.

ואיך שאת רואה שהיא מפסיקה למצוץ תנתקי אותה.

זה לא יהיה ככה כל הזמן זה עובר להם מתישהו . אולי עכשיו בגלל שזה חדש לה אז היא מנסה לראות מה אפשר לעשות עם השיניים.

שמתי באמת משחה, והנקתי בצורה שונה ,

והרבה יותר טוב עכשיו!

לב אמיץ- באמת נראה לך שאני נותנת לה לנשוך? - זה כואב!!

אבל לא תמיד זה מורגש מיד, כי זה חלש,

בכל אופן תודה על המסירות,

הבנתי מהתחלה למה התכוונת. כמו חילזון גם אני התכוונתי שתהיי עירנית ותנתקי אותה עוד לפני הזמן.

אני פשוט הרגשתי אותך. גם אני הייתי מסתובבת פצועה וסובלת בדיוק כמוך.

אבל אם היא לא עולה כראוי - אז כבר יש יותר סיכוי שמשהו לא בסדר.

את הבדיקות במשהו קטן של בדיקה דם ולפטור עצמי ממפגש עם רופא

אופ!

המשמעות שהיה לך קרע זה חמור מאד ולא לא הייתי מנסה ללדת רגיל אם היה לי כזה מצב זה סיכון גדול ביותר..

שכולם אומרים אותו שיש חשש לקרע במקרה של ניתוח ואם היה לך עדיף פי מליון לפחד מקיסרי מאשר מלידה רגילה

את לא רוצה לחזור לסיוט הקדם!!....

סליחה אם הייתי פה בוטאת יותר מידי...!

בכל אופן מאחלת לך לידה קלה(גם אם זה קיסרי) החלמה מהירה ובריאה!!

לא?  

ז"א ניתוחי חירום

והשלמתי עם זה שכל הבאים אחרי יהיו קיסרי

זה עדיף מלקחת סיכון עליך וועל העובר...

באמת, גם אני מדברת מנסיון

קחי בחשבון שצריך לנוח בין ילד לילד (יש לי 2 ילדים במרווח של 5 שנים, כן כן)

אבל יש לי כוחות וזה מה שחשוב

בהצלחה

זה מה שאני צריכה רופא פרטי

?

זאת אומרת יכול לפגוע לך בשריר של הרקטום איפה שהצואה יוצאת.

נראה לי עדיף קיסרי מאשר לפגוע לך באיכות החיים שלא תוכלי לשלוט על היציאות שלך.

סליחה על הבוטות אבל זה בדיוק מה שזה אומר.

ניצלת בנס בלידה הקודמת שזה היה רק דרגה 3 ולא 4 כי 4 זה פגיעה בספינקטר (הסוגר של פי הטבעת)

והיום את עוד שולטת על הצרכים שלך אבל אף אחד לא רוצה לקחת סיכון מה יהיה בלידה הבאה שאולי תגרום לך סוג של נכות לכל החיים-לא לשלוט על הצואה.

עדיף קיסרי מתוכנן עם כל המשמעויות של זה, ההחלמה והכאבים מאשר אי שליטה על הסוגרים.

סליחה על הבוטות אבל לא נראה לי שהבהירו לך את העיניין כמו שצריך.

בלידה רגילה יש אפשרות לפגוע..ב..

 אני בהלם זה קרה למשהי?

אל תהי בשוק 

אחד מסיבוכי לידה רגילה הוא איבוד שליטה על סוגרים, זה נדיר מאוד, ובחלק מהמקרים ניתן לשפר את המצב לאחר מעשה (אבל לא בכולם).

זה קרה להרבה נשים, לצערנו.

ב"ה שהמיילדות ביימנו מיומנות ומשתדלות למנוע את הבעיה הנ"ל.

בע"ה לידה טובה לכולן, בלי הזק לאם או לוולד.

לא חלמתי על דבר כזה , זה נורא ואיום

אימי ילדה 4 טבעי לפני המון שנים המון

ולא קרה לה דבר, תודה לאל

והאשה הזאת חייה נגמרו. בעלה לא היה מסוגל להמשיך לחיות איתה ככה

ממש לא רגילה שעות על שעות לחץ מיותר מיותר מיותר

כמובן, ניתן, ורצוי להתפלל גם על זה... ועל כל נזק שלא יהיה...

בכל אופן, זה נדיר ממש....

אני לא מכירה שום דבר שניתן לעשות כדי למנוע, ולכן לא יעזור להילחץ.

ברוב מוחלט של הלידות זה לא קורה!!

האם תוכלי להגיד למה היה לך ואקום?

סליחה אם ניכנסתי לפרטיות פשוט מהשרשורים

זה נשמע איום כל מקרה ואולי היה ניתן למנוע זאת

אשמח למידע מתוך רצון ללדת ולהזהר מכל מקרה!!

וצריך להוציא אותו תוך שתי דקות והיולדת בלחיצות שלה לא מספיקה לעשות את זה.

לא תמיד את יכולה למנוע ואקום...

ולמה תוך שתי דקות?

כמובן שיש עוד סיבות למיניהן...

אשרייך על התובנה , היא חשובה מאודדדדדדדד!

מקלחת חמה עם זרם מים נורא חזק תוך ישיבה על כדור פיזיו.

זה טשטש מאוד את הכאב. רק כשיצאתי מהמקלחת קלטתי כמה כואב לי.

שווה נסיון!

ומכריחים אותך להיצמד למיטה ואז אין מים ובד"כ כשהכאבים ממש קשים, אז כבר "מרותקים" למיטה.

יש בתי חולים כמו בהדסה למשל שמאפשרים מוניטור על כדור פיזיו.

וחוץ מזה אם אין שום בעיה רוב בתי החולים לא מחייבים ניטור רציף אלא רק פעם בכמה זמן 20 דקות ואם תתחנני יקצרו לך גם את זה ל10 דקות.

מנסיון.

נכון, זה לא אידיאלי להתווכח עם המיילדת שלך (אולי הבעל/ המלווה יכול להית הדומיננטי בהתעקשות?), אבל אם את מחוברת למוניטור, רוב הסיכויים שיהיה לך מאד מאד מאד קשה להתמודד עם הצירים (מניסיון).

אולי אפילו תצטרכו לחתום שאתם מסרבים למוניטור...

אגב, ממה שקראתי לפני הלידה הראשונה שלי (3 שנים), המוניטור לא מדע מדויק. כל רופא יכול לפרש את אותן תוצאות מוניטור בצורה שונה. ואם העובר נרדם או שקט (במיוחד בלידות ארוכות [וראשונות]), אז מיד חוששים שהוא נפגע ל"ע..

אם אינך מתכוונת לקחת אפידורל, במקומך הייתי מגיעה לבתי רפואה הדוגלים בשיטה הטיבעית יותר, כמו לניאדו.

בשורות טובות!

רק ביקשה שאצא מהמקלחת כל 20 דקות כדי לבדוק פתיחה ולשמוע רגע אחד מוניטור (בעמידה) כדי לוודא שהדופק תקין...

ובאמת המקלחת עוזרת מאד!!!

דבר נוסף בזמן הציר להוציא אויר תוך כדי אמירת "ששששששששששש......"

ככה המליצו לי ובאמת האויר יוצא יותר לאט וזה עוזר.

מה שלי עזר-

תפילות -והמון.

התחברות להקב"ה- שירה, דיבור.

וזרימה עם הכאב- סוג של קבלת הכאב.

בשעה טובה, הריון משעמם וקל.

מתחברת לעניין...? אם כן - יש לי כמה המלצות על ספר ודיסק!

לבוא ללידה עם מחשבות חיוביות, 

עם שמחה בכאב, שהוא טוב, ומקרב לך את הילד המתוק שאת כל כך מחכה לו...

כן, אפשר לעבור לידה שלימה ככה, למרות הכאב.

ממליצה מאד מאד על הדיסק של מרגלית שרפר, לשמוע אותו כמה פעמים לפני הלידה, היא מדברת בין שאר הדברים הנפלאים גם על משפטים חיוביים, תבחרי לעצמך מה שמתאים לך, ותמציאי לעצמך עוד כמה, ותבואי איתם ללידה, בראש ובלב...

אני ממש עשיתי לעצמי שלטים בבית בהריון, וזה נכנס...

בהצלחה!!

תוך כדי הצירים נשמתי נשימות עמוקות, תוך כדי ספירה: 4 שאיפה דרך האף, 8 נשיפה דרך הפה. (בערך בקצב השעון- שניה לכל מספר, אבל לא באמת בדקתי מול השעון, פשוט ספירה בקצב קבוע ולא מהיר).

זה עוזר מכמה בחינות:

גם מבחינה פיזיולוגית עצם הנשימות העמוקות עוזר להרפיה ולזרימת דם טובה, שמגביר את הפרשת האנדורפינים ועוזר להפחתת הכאב ולהתקדמות הלידה,

גם כי עצם הספירה עוזרת להיות מרוכזת במשהו אחר מלבד הכאב,

וגם כי כך אפשר לעקוב אחרי אורך הציר- אם הציר הוא באורך של דקה, אז זה סה"כ 5 סבבים כאלו של שאיפה ונשיפה, ולי מאוד עזר תוך כדי הציר לדעת שעוד X סבבים הוא נגמר.

וכמובן שלא לחשוב בתוך הציר על מה יהיה בהמשך ועם עוד כמה צירים כאלו צריך להתמודד, אלא מתרכזים רק בציר הנוכחי, ובין הצירים מתרכזים רק במנוחה ובהרפיה.

עוד משהו שעשיתי היה על פי הספר 'לראות את הנולד', שמוסבר שם איך לנשות נשימות גרוניות- כאשר נושפים את האוויר החוצה (בספירה עד 8, כמו שהזכרתי)- להצר מעט את הגרון כך ששומעים כמו קול של לחישה במהלך הנשיפה, ומרגישים את הנשיפה בגרון. אני לא יודעת אם יש לזה השפעה פיזיולוגית, או שזה עוזר רק מעצם ההתמקדות בנשיפה, אבל לי זה היה מצויין.

בכל מקרה- כדאי מאוד לתרגל נשימות כאלו (נשימה גרונית, ובקצב שהזכרתי) לפני הלידה, כי בתוך הכאב להתחיל להתרכז במשהו שעושים בפעם הראשונה זה לא נראה לי מספיק מעשי. עוד יותר מומלץ זה לתרגל יחד עם הבעל (או מלווה אחרת שתהיה איתך בלידה) כדי שאם את מתבלבלת ונלחצת, הם נושמים איתך ואת רק צריכה להצטרף לקצב שלהם.

אצלי הטכניקה הזו הייתה מצויינת ומאוד מאוד עזרה, ואפשר לעשות את זה גם אם מחוברים למוניטור (כמובן שעדיף לא בשכיבה כי זה מאוד מגביר את הכאב, אבל אפשר לבקש לעמוד ליד המכשיר)- אני במשך כל הצירים בביה"ח עמדתי ליד המיטה, נשענתי עליה עם הידיים (עם קצת רכינה קדימה) ולפעמים קצת סובבתי את האגן (זה גם עוזר להתקדמות ולהתבססות התינוק באגן), ובין הצירים ישבתי לנוח על כסא לידה שהיה מאחורי.

בכל מקרה- אני השתמשתי בזה גם כשהייתי במוניטור בקבלה (ששם כן דרשו שאני אשכב) וזה מאוד מאוד עזר. מה שכן- גם אם רוצים שתשכבי, אפשר לבקש לשכב על הצד- שזה יותר מומלץ פיזיולוגית וגם לי היה פחות כואב.

ועוד משהו שצריך תמיד לזכור- שהכאב של הציר מהווה סימן להתקדמות הלידה, ולהתקדמות בפתיחה. זה לא כאב שמעיד על מצוקה אלא על החיים שעומדים לבקוע מתוכך. לא לשכוח תוך כדי הלידה את המטרה ואת מה שיצא בסוף, בעז"ה!

בהצלחה גדולה ושיהיה בשעה טובה!

אולי יש עוד משהו פיזי שיכול לעזור בנוסף למקלחות?

(תודה בינתיים למי שהואילה להגיב)

להיות בתנועה כל הזמן, להסתובב, תנועות מעגליות עם האגן, כדור, כריעה על 6

מקלחת

נשימות נכונות

ואין מה לעשות- מחשבה חיובית. המח משפיעה על הגוף בפירוש, פחות כואב פיזית כשרגועים

ושמחים ולא מפחדים.

ואם את רק בתחילת ההריון תגידי לעצמך שתתמודדי עם זה כשזה יגיע. חבל להיות לחוצים כבר מעכשיו.

אני כן חושבת שהכנה נפשית היא משמעותית. לאו דווקא רוחנית, אלא יותר ביצירת מוכנות. מוכנות לעבוד בזמן הצירים ולא רק להיכנע לכאב, ולדעת מה לעשות כדי להקל על עצמך.

אז סיבובי אגן כבר כתבו. מאוד מאוד מאוד עוזר- כבר בשלב הצירים בבית, ועד הלידה. עוד דבר שלי מאד עזר- במקום לעצום עינים בזמן הציר ולהתרכז בכאב- להשאיר אותן פקוחות לרווחה ולהביט לבעלך או לדולה בעיניים. זה קצת מסיח את הדעת מהכאב.

אם את עם דולה או עם מיילדת פנויה- לחיצה בשני אגרופים על הגב התחתון. זה גורם לך להרגיש בערך חצי מעצמת הכאב. אפשר גם לחיצה עם קרש חיתוך בגב התחתון.

עוד דבר- תנוחה זקופה. לא יודעת מה עם אחרות, אבל בחדר לידה אם אני רק מנסה להתיישב זה הרבה יותר גרוע. שלא לדבר על שכיבה.. לעמוד על הברכיים עם תמיכה מלפנים, או בכל דרך אחרת- העיקר שאזור האגן יהיה זקוף.

הייתי ביולדות ב' היינו 3 בחדר והיה צפוף מאוד

והיינו 3 בחדר 

אבל זה נראה לי רק בגלל פרוטקציות...

זה היה בקומת הכניסה ושם עד כמה שראיתי היו 2 לכל חדר!!

מקל מאוד על הקטנה שלי. יעיל לה יותר מחלב אם...

מאוד להשכיב אח"כ לכמה זמן על הבטן..... זה מוציא המון....

תודה על התגובה!!

עיסוי עם שמן זית מחומם או ערק בבית החזה,אפשר אדים,להלביש טוב,לא לשכוח כובע.

שמעתי ששמן אקליפטוס חזק ומדי ומשפיע לא טוב על תינוקות.

עד גיל שנתיים מומלץ אקליפטוס לימוני...

בריאות שלמה לכולם!

שינה מקוטעת היא מאוד שכיחה בזמן הריון... גם אני מתעוררת הרבה פעמים וחוזרת לישון. 

תנסי לעשות דברים שירגיעו אותך לפני השינה- אמבטיה מרגיעה, שמיעת מוזיקה נעימה.

אפשר גם לנסות לא לשתות יותר מדי לפני השינה...

בהצלחה חמודה! זה מצוין שאת מרגישה  אותו!

הבנתי פעם גם שכשאת זזה התינוק יותר רגוע, ממש כמו אחרי הלידה, שהוא נרגע כשמנדנדים אותו...

ודווקא כשאת לא זזה הוא מתחיל לרקוד...

דבר אחד שעוזר לי לפעמים - טיפות רסקיו.

בהצלחה...

טיפות רסקיו הן רעיון מצויין גם לך וגם לתינוק.

ושזה מוכר.. מותר לקחת רסקיו בהריון? למה זה מצוין גם לתינוק? זה משפיע עליו גם?

תבדקי לגבי שימוש בהריון - אבל אני לא חושבת שיש בעיה.

הדימום של אחרי הלידה?

לפעמים הוא מפסיק לזמן מה ואז חוזר ושופע עד לסיומו. דימום כזה אורך יותר מסדר גודל של מחזור.

לבין הדימום הארוך הנוכחי?

את סזרט. מתאימה להנקה? לוקחים אותה באופן רצוף או שמפסיקים אחרי 21 יום ?

יותר סביר שזה מהגלולות מאשר שזה מחזור...

בשלב זה, לקבל מחזור במקביל להנקה זה דיי נדיר (אפשרי כמובן, אבל נדיר), ולסבול מדימומים (קלים, או כבדים וארוכים) בשל הגלולות זה סביר מאוד, בעיקר בתחילת השימוש...

כדי להקפיד על שעה קבועה (ממש על הדקה) בליחקת הסרטז,

אם זה לא עוזר לפנות לרופא, יתכן והוא ימליץ על דרכים לייצוב המערכת...

גם מכון פועה מייעצים בנושא

בהצלחה!

תצטרכי להחליט אם את מגבירה את ההנקה ונשארת עם סרזט או נפרדת מההנקה והולכת על גלולה אחרת שמכילה גם אסטרוגן. כי ככל הנראה סרזט לא מספיקה כדי להחזיק את הרירית של הרחם ואם כך, אני משערת גם שאת לא מספיק מוגנת בפני כניסה להריון.

הבעיה היחידה היא הדימומים שנגרמים מכך...

הבעיה בכדורים ה"רגילים" שהם לפעמים גורמים למיעוט בכמות החלב...

לכי לרופא שיתאים לך כדורים אחרים..

סרטז בשילוב עם הנקה חלקית עלול לגרום לדימומים, יותר מבהנקה מלאה...

כדאי להתייעץ עם רופא נשים (רצוי כזה שמבין בהלכות נידה)

הורמון אחד ופועלות בשילוב עם הנקה.

אם אינך מניקה, וגם שואבת רק פעמיים, עלייך לשקול לעבור לגלולה משולבת, עם שני הורמונים.

כך לא תדממי סתם....

כדאי שתתייעצי עם מכון פועה.

ב"ה זה יהיה הבלגן האחרון שאיתו תצטרכי להתמודד.

אל תבזבזי זמן . תעשי את כל הבירורים בזריזות, תשיגי מרשם חדש והכל יהיה מאחורייך.

שולחת לך כוחות. בהצלחה.

איפה התפרים בגב?

לידה ואגינלית רגילה ויצאה בלי תפרים מלידה כזו.

ככה הסבירו לנו בקורס ואמרו לי כמה יולדות לא חויתי בעצמי:

כשאשה נמצאת בצירי לחץ עם אפידורל היא לא מרגישה באופן טבעי את צירי הלחץ

והרבה פעמים לוחצת פחות נכון\בזמן\בכלל לא 

לנו בקורס אמרה שבגלל זה מומלץ בצירי לחץ להוריד מינון של אפידורל

ובלידה האחרונה הייתי עם אפידורל, ולא עשו לי חתך, אבל היה לי קרע קטן כי היא יצאה 3.800.. אז זה הגיוני מאוד. אבל אין קשר בין אפידורל לתפרים..

כשיש אפידורל, היולדת פחות יכולה להיות בתנוחות שמסייעות ללידה, ובין השאר גם מסייעות שהלידה תהיה עם פחות קרעים.

כששוכבים על הגב הגוף יכול פחות לנצל את כל המרחב שהוא יכול להגיע אליו בתנוחות אחרות.

אולי אני מדברת במושגים עילגים, מקווה שהובנתי...

מי שנקרעת - נקרעת גם בתנוחות הכי מסייעות ללידה וללא אפידורל - וגם בלידות מתקדמות.

בדוק ומנוסה לחלוטין.

זה מאוד כייף פתאום לנוח אחרי שלא נחת הרבה זמן בגלל כאבים ( ויתכן אפילו כמה ימים) אבל את לא חייבת לעשות את זה פרקדן.

נכון, חצי שעה ראשונה כדאי על הגב כדי שהחומר ישפיע נכון על שני הצדדים אבל אח"כ כדאי להסתובב על הצד כשהרגלים מסוקלות וכל חצי שעה להחליף צד, וגם אפשר לשבת ולהיות בתנוחת כריעה.

הכל תלוי באישה ובשיתוף פעולה שלה!!!

ובקשר לקרעים: 

כמו שכולם אומרות-  תלוי בגנטיקה של האישה, תלוי בשיתוף פעולה מול המיילדת, ותלוי הרבה בקב"ה!!!

לדעתי זה לא קשור מה שכן קשור גודל העובר ואיך הוא ניכנס

בתעלה לפעמים העובר לא יוצא ואז צריכים לעזור ואיך בכך

ש: או שנקרע לבד עם היציאה שלו או שמתערבים מבחוץ - ע"י המיילדת או רופאה

שחותכת על מנת לעזור ליילוד לצאת בקלות!!

יש הרבה נשים שעברו לידה עם אפידורל בלי תפרים כלל או סדק או קרע קטן בלבד!!

ישנו קשר בין לקיחת אפידורל לתפרים, ברור שהוא לא מחייב.

כי באפידורל לא מרגישים את הצירים ולוחצים בהתאם להוראות המיילדת,מה שבד"כ גורם לתפרים........

אני ילדתי עם ובלי ובשתי הלידות היו תפרים (אבל בשניה היו ממש קטנים ולא כואבים)

בכל אופן, לידה קלה לכולן, בלי שום הזק לא לאמא ולא לולד!

פעם ראשונה היו תפרים ופעם שניה לא היו...

נראה לי הרבה יותר משמעותי איזו לידה זו (בראשונה כמעט תמיד יהיו תפרים), גודל העובר והגוף שלך...

מכירה גם כמה שילדו ללא אפידורל ונקרעו...

פעם אחת חתכו (לידה ראשונה)

עוד פעמיים בלי תפרים

ופעמיים עם כי נקרעתי,

והרגשתי שראש העובר היה גדול,

עם התאוששות הרבה יותר קלה מבחינה גופנית.

אבל עם תחנונים למיילדת שתעשה כל מאמץ שלא יהיו תפרים. לא יודעת אם זה קשור למאמץ שלה.

אבל אני חושבת שגם יש לה קשר לזה, אפשר ללכת ראש בקיר ולעשות חתך, ואפשר לנסות שלא....

ויצאתי בלי קרעים. מצד שני היא נולדה 2100....

היה לי לידה ראשונה עם אפידורל וחתך. אבל זו לידה ראשונה אז אולי זה קשור לזה כי גם בלידה הזו ( רביעית במספר) הייתי בלי אפידורל והיה לי קרע קטנטן.

לפי דעתי כמו מישהי שכבר כתבה פה, זה קשור בעור שלך ועם יש לך שמן שקדים באיזור.

דימום כבד (אבל לא כל דימום הוא הפלה)

כאבי בטן בבטן התחתנה (ושוב, לא כל כאב הוא הפלה)

התכווצויות (רוב ההתכווצויות הן טבעיות תקינות ונורמליות ולא מעידות על הפלה)

ויש עוד כל מני סימנים, אבל אף אחד לא מדוייק, ורובם יכולים להיות גם סימנים של דברים אחרים...

כללו של דבר, אם אף אחד מהמסימנים הנ"ל לא קיים, סביר להניח שהכל בסדר (כמובן, גם זה לא 100%)

אם אחד או יותר מופיע, ניתן לבצע בדיקת בטא (דם או שתן) ולראות האם הבטא מתחילה לרדת. אם כן, יתכן וזו הפלה ויש לגשת לרופא להמשך ברור.

 במקרה וח"ו מתרחשת הפלה טבעית, רצוי ללכת לרופא  אחריה לוודא שהרחם התנקה והכל כשורה.

שיהיו בשורות טובות

כאבי בטן קלים בלילה- לי יש בכל ההיריונות שלי, וב"ה נולדו ילדים בריאים ומתוקים

תשמחי במה שיש לך. ותאמיני שזה הכי טוב בשבילך.

תני צדקה, תתפללי מאוד לבת וה' יברך אותך במה שאת צריכה. טיפולים זה כל כך מיותר ולא פשוט.

גם אני במצב דומה...

לא נראה לי שאי פעם אכנס לטיפולים ממש בשביל בחירת מין העובר, 

נשמע לי קשה מידי מבחינה פיזית ונפשית 

וגם קצת התערבות יתר במעשה הקב"ה (הרבה יותר חשוב לי להתפלל שיצא בריא ושלם...)

אבל- יש דרכים טבעיות לשינוי מין העובר, לא צריך לרוץ כ"כ מהר לטיפולי פוריות.

יש את עניין התזונה (תגללי ותראי פרטים) ודבר נוסף הוא זמן קיום היחסים (לפני או אחרי הביוץ).

ממליצה להתייעץ עם מכון פועה- גם בנושא זה הם מתעסקים רבות ויש להם דרכים להמליץ

(אמרו לי פעם שהם מסכימים לסייע רק כאשר יש 5 ילדים מאותו מין, אבל אני לא יודעת אם זה נכון...)

יש דיאטות, מכירה אישית משהי שעשתה וזכתה במה שרצתה...

מאת השם הכל..

לחלוטין פוסלת טיפולים במקומך.

אם זה הפריה חוץ גופית ואז החזרה של הביציות, אז זה באמת קשה מבחינה פיזית.

אבל יש דרך די טובה ע"י מעקב זקיקים, כי בתחילת הביוץ יותר סביר לקבל בת, ובסוף הביוץ יותר סביר לקבל בן.

(האם לוקח לך 14 ימים להיטהר, במקום 12? ואז את תמיד נקלטת בסוף הביוץ. אולי גם בזה פועה יכולים לעזור)

( כמובן הכונה להפריה חוץ גופית )

אם כי מעקב זקיקים כמו שכתבה יוקטנה בשביל לבדוק מתי הביוץ זה לא נורא לעשות

והכי טוב לדבר עם פועה 

אלוקים,אנחנו רוצים בת אבל רק אם זה מה שטוב לנו ובריא לנו!!!

לך תדעי מהם חשבונות שמים.

אני מכירה משפחה שהיו להם כמה בנות, והם התפללו והרקיעו שחקים שיהיה בן.

נולד בן! אבל הוא תסמונט דאון, אני ח"ו לא מזלזת בילדים האלו, אבל לפעמים מפצירים לאלוקים ואולי בכלל זה לא טוב, אז מה העיקר בן ולא בריא?

יש לי נסיון בחיים שהפצרתי בתחנונים ובבכיות על משהוא מסוים, זה הגיע, אבל לקח לי זמן להבין ,שנכון קבלתי מה שביקשתי, אבל זה עשה לי נזק לחיים, משהוא כבר בלתי הפיך.

מאז אני למדתי להתפלל כן! אבל לאותה תפילה להוסיף שזה לא יהיה  על חשבון סבל אחר ח"ו.

אני מבקשת, ומשאירה לאלוקים לעשות מה שבאמת נכון לי , אפילו שכרגע בעינייים שלי זה נראה נכון, אבל אלוקים שרואה את כל הפאזל רואה אחרת ולא רק את החלק הקטן.

ושלא נדע הן נולדו פגות,

אחת עם בעיות רציניות בלב, ובריאות,

היא כבר בת ארבע, ועדיין מסתובבת עם בלון חמצן  צמוד,

אני א רוצה להפחיד 

אבל כמו שאמרה אין כמו אמא

להתפלל מותר אבל לבקש רק אם זה טוב לנו!!

והרבה נחת מהבנים הם מדהימים לא פחות...

אני במצב דומה שלך רק שלי יש 4 בנות וכעת בהריון וברוך ה' יש לנו עוד בת.

לפני ההריון הזה התלבטנו אם לעשות משהו או  רק תפילה והחלטנו בסופו של דבר לא לפנות לרופאים. לא אומר לך שלא התאכזבתי כששמעתי שזה שוב בת  אבל ברוך ה', כנראה שזה מה שטוב לי.

בכל מקרה, אני חושבת בפעם הבאה בעזרת ה' כן לפנות ולהתייעץ, כי דיאטה לפי מה שאני עשיתי לא עזר כל כך.

אולי לא כדאי טיפולי פוריות אבל מעקב זקיקים בטח שאפשר לעשות, במיוחד שיש רופאים דתיים שעושים זאת ואין בעיה הלכתית.

שיהיה בהצלחה רבה.

לנסות באופן טבעי. יש על זה הרבה חומר באינטרנט. יש לי חברה שמתה על השיטה הזו - זה כמו שיוקטנה אמרה, את רק צריכה לדעת מתי הביוץ וההמשך הוא לתכנן מתי להיות ביחד. ככה לפחות אני הבנתי...

חוץ מזה, יש מיתוס כזה שאוכל בריא וצמחי קשור להולדת בת, ו"ג'אנק פוד" קשור לבנים.

אני מכירה מישהי (אחת! לא מדעי) שהיו לה 5 בנים והיא ממש השתדלה לאכול בריא (זה גם אוכל מאוד מסוים, אין לי מושג) - ונולדה לה בת

העיקר שיהיו בריאים

שתדעו שזה ממש כיף משפחה רק של בנות/ רק של בנים. יש לזה אופי מיוחד והקשר בין האחים הרבה יותר קרוב.

נקודה למחשבה!