פורום הריון ולידה (עמוד 4973)

את יכולה לקנות אגיסטן משחה או נרות בבית מרקחת ללא מרשם

תינוק בלידה

ואז גם הוא יסבול מפטריה בפה או בטוסיק ואם הוא יסבול בפטריה בפה אז את תסבלי גם בהנקה.

 

זהו, לא מסוכן ממש, אבל מאד לא נעים ועדיף לחסוך את זה אם אפשר.

וקשה מאד להיפטר מפטריה, אז עדיף למנוע מלכתחילה מהתינוק המסכן

לנסות ללכת על פתרונות טבעיים. מהסיבה הפשוטה שכשמשתמשים באגיסטן (או לצורך הענין בכל תכשיר שמכיל קורטיזון) זה הרבה פעמים כמו להניח תשתית לפעם הבאה שבה תופיעה הפטריה. בפרט שאת מציינת שהיא קלה וכמעט לא מורגשת. יתכן שתצליחי לרפא את המקום היום אבל הפטריה תחזור בגדול מעט לפני הלידה.

 

עיקר הריפוי הוא בתזונה.כזו שלא מאפשרת לפטריה לשגשג. באופן הזה, גם התינוק מוגן יותר.

בגדול, צריך להוריד מתוק ושטויות, לאכול אוכל טוב שכולל את כל המרכיבים הבריאים ולאכול יוגורט חמצמץ - לא ממותק.

אפשר גם ליטול כמוסות של אסידופילוס של אחת מן החברות הטובות לתוספי מזון.

 

לא להשתגע - ברשת בטח תמצאי המון חומר על קנדידה (פטרית שמרים) שם ממליצים להוריד את הלחם מהתפריט ועוד מרכיבים בסיסיים עד שבקושי אפשר לעמוד בזה. אין בזה צורך. תאכלי טוב  ותשתדלי לנוח.

 

יש גם הומאופתיה יעילה לפטריות אם השינוי בהרגלי התזונה אינו מספיק. בהצלחה.

מגעיל אבל יעיל..

אם משתמשים בזה, אז רק בשן שום שלמה. לא לחצות אותה ולא לפצוע בסכין. מנסיון צורב...

אני כל הריון סובלת מאוד מקנדידה, עד לרמה של חוסר תפקוד.

לפחות מהניסיון שלי - כדי לחסל קנדידה בדרכים טבעיות (שזה מה שממש ניסיתי לעשות) צריך לעשות דיאטה מאוד

חריפה (יש כאלו שיאמרו אולי שלא, זה לפחות הניסיון שלי וגם הרבה שקראתי). תמצאי באינטרנט מלא רשימות של מה מותר ומה אסור (תנסי לבדוק באתרים מהימנים יחסית, למשל שנטורופתית מוסמכת כתבה. יש מלא). בעיקרון צריך ממש להתנזר מסוכר. גם את רוב הפירות אסור לאכול. כנל על קמח חיטה (יש שיגידו שקמח מלא אפשר) ושמרים.

יש לעומת זאת המון דברים טבעיים שמקלים. מקלים, אבל - לא פותרים.

ניסיתי כמעט הכל: חומץ, שום בנרתיק, פרוביוטיקה מיוחדת לזה, יוגורט, שמן עץ התה, סודה לשתיה...

לי עזר אמבטיות עם חומץ (הכי טוב חומץ תפוחים, הכי הכי טוב אורגני) או עם טיפה שמן עת התה.

כן חשוב לי לומר - לי אמרו לשים 2 טיפות עץ התה בתחתונים. הבנתי שזה ממש אסור ומסוכן לעובר (זה גם שורף...)

לא נעים אבל המסקנה שלי מההריון הסיוטי האחרון - היא לעשות השתדלות בענייני תזונה, אבל כשמתחיל לגרד ודברים טבעיים לא עוזרים- לרוץ לקנות אגיסטן (כדאי לקבל מרשם מהרופא, זה יותר זול ומגדיל את מגוון התרופות).

אם לא מורחים משחה וזה ממשיך להחמיר - אחכ אין ברירה אלא לטפל בהחדרה וגינלית של נרות אגיסטן.

אין סיכוי שבהריון אתחיל לשנות תזונה...

אבל תודה

אממ..

קניתי פתילות אגיסטן

ופתילות פרוביוטיק לנרתיק

בינתיים זה קצת נרגע..ב"ה

 

את המקרים הקלים אפשר לרפא בעזרתה ללא קושי.

ובמקרים קשים משתמשים בתרופה הומאופתית כדי "לנהל"  את הפטריה  כלומר:  לרפא את התסמינים בכל פעם שהם מופיעים.

 

התמודדות עם הפטריה בעזרת תרופה הומאופתית גורמת לכך שגם במקרים קשים הישנות הפטריה מופיעה בכל פעם באופן קל יותר ובמועד רחוק יותר מן הפעם הקודמת.

 

כמובן שלזה מוסיפים הרגלי תזונה, אבל לרוב אין צורך בשינויים מרחיקי לכת.

חיפשתי בהכול..

הרצליה, בני ברק, ת"א, רעננה..

כולם גברים..

בעלי הציע שאולי נוותר על הסקירה המוקדמת ונעשה את המאוחרת בפרטי..

השאלה כמה זה בערך עולה?

יש למישי מושג?

(אני זוכרת שבהריון הקודם שהתקשרנו לברר על מחירים נבהלנו..)

כשיש החזר מסויים מהקופה.

בסקירה מאוחרת עושים בדיקה חיצונית נכון?

נסי לברר מולו עם מקבל ממאוחדת (אני מכללית)

הוא מקצוען אמיתי. את לא תצטערי.

בסוף הצלחתי לתפוס את בי"ח הלל יפה ויש להם רופאה..

אבל רק לסקירה המאוחרת..

אז כנראה שנוותר על הסקירה המוקדמת..

 

ו..זהר הרקיע-

בעיקרון סקירה מאוחרת אמורה להיות חיצונית, אבל בגלל שהמתוקי לא כ"כ הסכים לזוז (גם כשהרופא ניסה לנענע אותו- דרך נענוע של הבטן שלי..) והראש שלו היה מונח למטה ממש, אז הוא היה "חייב" לעשות בדיקה פנימית כדי לראות את הראש מזוית מתאימה..

בעיקרון אין מה לדאוג- סתם הייתי מקרה קיצון- שגרם לי לרצות רופאה אישה..

ב"הצלחה לכולן!

בעיקרון-

במחלקת נשים (לפני הלידה) ובחדר לידה היה מצויין.

במחלקת יולדות היה לי קצת יותר קשה...

לידות מתקדמות חיובי. את יכולה לשאול אותי באישי.

תודה

שסטטיסטית - לידות ראשונות מסתיימות שם ביותר קיסרי ויותר התערבויות.

אז נכון שהסטטיסטיקה הכללית היא של אחוז התערבויות וניתוחים נמוך - אבל זה בגלל שרוב הלידות שם אינם לידות ראשונות.

 

ההמלצה שלי - אם חשוב לך ללדת בלידה ראשונה במעייני הישועה ואת רוצה חוויה חיובית - לכי על מיילדת פרטית מצוות בית החולים (סביבות 3000 ש"ח).

הבעיה שם זה שמרוב שהם רגילים ללידות חוזרות ומהירות, היד שלהם על ה"סטופר" כל הזמן . ולידה שמתמשכת 14 שעות כבר שולחים לניתוח בעוד בלידה ראשונה זה צפוי ונורמלי לגמרי.

מיילדת פרטית הופכת אותך שם ל"מלכה" ויש אלייך פתאום המון סבלנות.

 

בלידות מתקדמות היו לי שם חוויות חיוביות לחלוטין - ואני מתייחסת למקום הזה כסוג של אופציה אחת לפני לידה בבית. כלומר: אם ההריון חלק ולא נצפים סיבוכים מיוחדים.(הם לא מקצועיים משהו. אבל האווירה הרבה יותר פתוחה ומשוחררת ופחות "בית חולימית")

אני בת 29...

 

 

רמת הפריון יורדת כמעט כל הזמן...

שנות העשרים המוקדמות פוריות יותר משנות העשרים המאוחרות...

אבל, עד גיל 35, זהו זמן מצויין להריונות ולידות, מגיל 35 ישנה ירידה משמעותית בפריון.

כמובן שזה לא מחייב כלום, ורוב הנשים מסוגלות (וגם עושות את זה בפועל) ללדת עד בערך גיל 40 וגם קצת אחרי...

 

 

29 זה נחשב גיל פורה

 

אם יש סיבה מיוחדת לשאלה (לדוגמא, רווקות מאוחרת. או דחיית הולדה מסיבה כזו או אחרת) כדאי ללכת לרופאת נשים, לבדוק מה המצב (הורמונלית, זו בדיקת דם פשוטה), ולהתייעץ לגבי ההמשך..

 

בהצלחה! וכל טוב!

לא כל כך הבנתי...

 

 

הנקה ראשונה עד גיל 10 חודשים בלילה עד גיל שנה הנקתי ביום וקיבלתי  בול אחרי שנה.. נכנסתי אחרי שנה ושלוש

הנקה שניה עד 8 חודשים לילה עד שנה וארבע יום ונכנסתי להריון תוך כדי הנקה אחרי 10 חודשים

והפעם נראה.. הלוואי ותוך כדי הנקה.. בקרוב...

אם קיבלת מחזור, מה הכוונה שזה מנע? זה שלא נכנסת להריון?

קורה שלא נכנסים להריון על המחזור הראשון. זה לא נראה לי קשור למניעה של ההנקה.

להפך, לכאורה אם יש לך מחזור זה אומר שכן יש לך אופציה להיכנס להריון, גם אם לא תמיד האופציה מתממשת.

 

תקנו אותי אם אני טועה.

קשה לקבוע בוודאות שההנקה היא זו שמנעה הריון...

הרי יש נשים רבות שלא מניקות ולא נכנסות מיד להריון.

במצב של הנקה ומחזור, יתכן וההנקה מונעת הריון ויתכן שלא... אי קליטת הריון לא מעידה דבר (קליטת הריון כן מעידה שההנקה לא מנעה. אבל זה מעיד רק על החודש בו היתה התעברות. יתכן ובחודש שקדם לכך ההנקה כן מנעה...)

 

 

אצלי באופן אישי, בהנקה הראשונה (עד גיל שנה) המחזור חזר אחרי חצי שנה, לא מנעתי הריון, ונקלטתי להריון שני אחרי 5 חודשים מקבלת הווסת הראשונה..

בשניה, המחזור הגיע חודשיים אחרי הלידה! הנקתי עד גיל 10 חודשים, (לא מנעתי) ונקלטתי להריון כשהקטנצ'יק היה בן 9 חודשים...

 

האם ההנקה מנעה? יכול להיות שעד שלב מסויים כן, משלב מסויים בטוח לא (שני ההריון התחילו במקביל להנקה)

 

 

בקיצור, משתנה מאישה לאישה ומלידה ללידה. קשה לומר כללים קבועים.

 

בהצלחה!

כתבתי שהרגשתי בעיטות אז חשבתי שזה ברור

רק רציתי להיות בטוחה שזה ברור גם לך.. כי זו תופעה די נפוצה בהריון בגלל המיקום של הרחם

בדר'כ אני צריכה 4 פעמים ביום.
גם בתחילת ההריון..

זה מן הרגשה שאת חייבת להתפנות, ויוצא 2 טיפות, וברור לך שיש עוד, ולא יוצא, ואחרי שניה יש לך שוב דחוף? וזה באמת גם כואב כזה, כאילו מרוב התאפקות, למרות שלפני שניה היית בשירותים?

 

אם הבנתי אותך נכון, אז זה מה שיש לי בתקופות שונות בכל ההריונות, ואמרו לי שזה קשור למיקום של הרחם, שאצלי הוא נמוך יחסית.

 

מה שגורם לסחוב מעט נמוך, (לא משהו שהייתי שמה לב לבד במראה) ולרוץ לשירותים...

באמת יש שם עוד שתן שאמור לצאת, רק שהרחם חוסם לו את הדרך החוצה... ככל שההריון מתקדם הוא גדל יותר וחוסם...

 

מה שעוזר לי זה לנסות לזוז קדימה ואחורה בשירותים, ובעיקר להתכופף מאד קדימה....

 

מקווה שעזרתי ולא סתם תיארתי  את ריקודי השירותים שלי... 

 

ואם זה ככה אז אני ממש מזדהה איתך, זה ממש מעצבן, בעיקר בלילה... את רוצה לחזור לשמיכה החמה, ויודעת שעוד רגעתצאי ממנה שוב... אז למה זה לא זורם כבר עכשיו?

זה דומה מאוד לתאור שלך.

את הדחיפות והתכיפות קשרתי ללחץ של
הרחם על השלפוחית.
היום הרגשתי ב'ה הרבה תנועות בבטן תחתונה..

אבל מה שמציק
זה הכאב בזמן שאני עושה. זה ממש מרגיש שעוד טיפה מנסה לצאת ולא מצליחה-וזה כואב.
זה עובר אח'כ.

אבל זה מציק שאני צריכה כל רגע!
המיים קפואים!!:'(

. אני בהחלט משייכת את זה גם לקור...
ולדעתי האישית זה גם גורם של ההריון.
אין ספק זאת הרגשה מאוד מעצבנת.. (כאב של כאילו התאפקתי המון זמן. אבל לפני רגע הלכתי לשירותים. )
אולי זה באמת כי משהו או ׳מישהו׳ חוסם/לוחץ במקום מסויים...
-לצערי אין לי ממש פיתרון. רק לנחם אותך שאת לא לבד.
כי אני ממש מזדהה.
כמובן, שאם למישהי כאן יש פיתרון אני ממש אשמח לשמוע...

שזה גם היה מאווווד תלוי בכמות ששתיתי
אם שתיתי הרבה הייתי צריכה פחות לשירותים ואם קצת אז הייתי הרבה בשירותים

אתמול בערב שתיתי הרבה..
קמתי הבוקר והתופעה נעלמה..וגם ישנתי רצוף ב'ה.
אבל גם אתמול זה היה ככה..שזה נעלם ואז חזר.
אז אני מקוה שזה לא יחזור יותר..

ומה שהטריד אותי
זה הכאב. וזה שאין תחושת התרוקנות- במשך שעות אני מרגישה שאני חיבת דחוף ברצף..

טוב..מקוה שעבר..
תודה לכולכן!

אצלי הרבה פעמים כשהייתי מתפנה רק שתן הייתי חוטפת ציר..

יש לי ממש כאבים חזקים שם, מה לעשות??? אני מיואשת..

כן לשתות הרבה וללכת להבדק.

ולא להיות מיואשת. יהיה בסדר.

ולהתפלל שלא יתנו לך זינט אלא משהו אחר איחס

א. ישנם מנשאים שונים, חלקם טובים יותר לגב ומחלקים את הכובד לאיזורים רבים, וחלקם פחות טובים. ולפעמים זה תלוי איך בדיוק חיברת את המנשא לגופך, האם הוא מספיק מהודק?
יש גם שוני בין אנשים, מנשא שבעלי מאוד אוהב ומשתמש בו המון, גורם לי לכאבי גב..
ממליצה להשאיל ולנסות מנשאים שונים, לפני שמתקבעים על הסוג שטוב לכם..
בד״כ תינוק בן שבועיים לא אמור לעשות כאבי גב אם נושאים אותו נכון..
ב. סוגי טיטולים שונים מתאימים למבני גוף שונים, ולכן יכול להיות שהחלפת המידה או החברה של הטיטול יעזור, אבל תדעי שבאופן כללי בגיל הזה הטיווחים נוזלים, ובהמשך פחות, ככה שיש ממה להתעודד..
הרבה מזל טוב, גידול קל!

התייאשתי..

ודי סיוט להחליף את כל הבגדים פעמיים ביום לפחות בקור הזה... לא ראיתי הבדל בין סוגי הטיטולים...

מה שיש לי לעודד אותך זה שאם היא רק יונקת, עוד בערך שבועיים (אם אני זוכרת נכון) היא אמורה להתחיל לעשות הרבה פחות פעמים ביום....

זה כבר פחות נוזל..

הגברת בת חודש תהיה ביום ראשון..

 

יוו אני אשמח להפסיק להיות מכונת כביסה ניידת..

בגיל חודש זה הופך להיות תקני שפוחתות היציאות, ולפעמים אפילו פוחתות מ-א-ו-ד, אבל לא אצל כל התינוקות.

א. זה תלוי במנשא. יכול להיות שהמנשא לא תומך בגב שלך וכל המשקל הוא עליו ולכן גם משקל הכי קטן עושה כאבי גב..

 

לי יש מנשא בד שעטף אותה טוב, חימם אותה וממש נוח. (עד היום- חצי שנה אני שמה אותה בו והוא לא מכאיב לי בכלל!)

 

ב. אני אישית משתמשת בהאגיס וברח לה רק פעם אחת כשהיא שילשלה. חוצמיזה- פמפרס וטיטולים ברחו לה..

 

 

 

והערה קטנה-

 

בגיל שבועיים , כלומר את שבועיים אחרי לידה עדיף שממש לא תסחבי אותה במנשא. זה לא טוב לרצפת האגן שלך..

 

תחכי עד 6 שבועות.

אם זה מנשא בד נמתח- לפתוח כמה שיותר, לפרוס על הכתפיים את הבד וזה מקל. חפשי ביוטיוב סרטונים על מנשאים,צורת התנהלות נכונה איתם, בהתאם למנשא שלך.חבל שלא תהני ממנו, הוא עוזר אוד מאוד!

 

ב. להחליף טיטול באופן תדיר, כי תמיד יש להם יציאות נוזליות, ולפתוח ממש את כל קפלי הטיטול ואם את משתמשת בהאגיס- לקנות את הקטן ביותר שנדמה לי הוא לכאורה עד גיל שבועיים. ובכלל- לגבי מידות גם של טיטולים וגם של בגדים- לקנות רק צמה שבאמת מתאים לתינוק, ולא לפי המס' הרשום על החבילה או הבגד. שלי כבר יותר מבת שבועיים ועדיין אני משתמשת בהאגיס של עד גיל שבועיים, כי היא פיצית וזה טוב לה.

גם לנו זה קרה, ועברנו מניו בורן למידה 2 ונפתר מיד!

כאבי גב בשבועות שאחרי לידה זו תופעה נפוצה. זו עוד אחת מהסיבות (הרבות) שהשבועות האלה אמורים להיות *משכב לידה* - להיות עם התינוקת כמה שאפשר בישיבה, בשכיבה, לא בעמידה. מוקדם מדי למנשא. זה לא בריא בשבילך כרגע. בכלל לא בריא לך להיות על הרגליים הרבה כרגע, אפילו בלי התינוקת.

אחרי שישה שבועות מנוחה תתחילו לחגוג על המנשא

כנראה שבאמת אצטרך לחכות קצת עם המנשא... 

במיוחד אחרי לידה שכל האגן חלש. 

ב. זה קרה לנו עם האגיס באופן קבוע, הכל היה יוצא החוצה. פמפרס היו ממש מצויינים. תנסו לעבור למידה גדולה יותר אולי זה יעזור. 

שלום רב

לגבי המנשא: בד"כ מנשא לא אמור לעשות כאבי גב. הוא יכול לעשות כאבי גב בשלושה מקרים: או שהוא לא מונח/קשור טוב או שהילד מאוד כבד (מה שלא יכול להיות במקרה של תינוק בן שבועיים) או שיש לך בעיות גב (ואז כל העמסה קטנה על הגב שלך תגרום לך לכאבי גב)

לי זה נשמע כמו האפשרות שהמנשא לא מונח טוב. האם זה פעם ראשונה שאת משתמשת במנשא מסוג זה? אם כן, כדאי לך לפנות לאמא שהשתמשה במנשא כזה שתראה לך איך קושרים/מלבישים.

לגבי האגיס. בנושא זה אוכל לומר לך הרבה בעניין מאחר והייתי מטפלת במעון וראיתי את כל סוגי הטיטולים.

אקדים אומר שאני מצטרפת לכל האמהות שענו כאן, באמת בגיל שבועיים זה תמיד בורח ולא קשור כל כך לסוג הטיטול.

לגבי ההמשך יש לי מה לומר.

אז ככה:

האגיס-  

יתרונות: עשוי מחומר מעולה! טוב מאוד לתינוקות קטנטנים שעורם רגיש וטוב מאוד לכל ילד בעל עור רגיש.

יתרון נוסף: האגיס זה הטיטול הכי סופג בשוק. (לדוגמא: אם בלית ברירה יצא לילד להישאר אפילו 8 שעות עם האגיס, אם הילד לא שתה יותר מדי, בד"כ לא יקרה כלום, הילד ישאר יבש וגם לא יהיה לו אדום)

חסרונות: כשיש יציאה זה הרבה פעמים בורח אפילו עד גיל גדול (ילד בן שנה וחצי שצריך החלפה ובינתיים לא החליפו לו עלול להתלכלך אם לדוגמא הוא ילך לשחק, מה שלא יקרה בטיטול אחר)

פמפרס-

יתרונות: עשוי  מחומר מצוין! ויתרון נוסף שיש רק לפמפרס: יש לטיטולים של פמפרס בושם. אבל אני לא רואה בזה שום יתרון כי כשילד 'עושה' זה לא מחליש את הריח.

יתרון נוסף: פמפרס זה טיטול דק ואומרים שזה כאילו יותר נוח.

חסרונות: הספיגה של פמפרס לא משהו בכלל. יש בשוק טיטולים הרבה יותר זולים שסופגים יותר טוב. (אם ילד עם פמפרס עושה פיפי הטיטול הזה מתנפח למימדי ענק)

ועוד חסרון ענק לפמפרס: זה הטיטול הכי יקר בשוק וכמעט ולא עושים עליו מבצעים, וגם אם עושים מבצעים, בד"כ הם לא משהו.

טיטולים פרימיום/בייבי סיטר-

צירפתי את שתי החברות יחד מאחר והן ממש זהות מכל בחינה, חוץ מזה שהאריזה של פרימיום יותר יפה....

יתרונות: עשויים מחומר איכותי באופן ממוצע, כלומר-הם טובים לרוב הילדים חוץ מהילדים שהם בעלי עור רגיש.

יתרון נוסף: הספיגה שלהם מעולה, סופגים קצת פחות מהאגיס ויותר טוב מפמפרס.

יתרון נוסף: ניתן לקנות אותם במבצעים במחיר של 30-33 ש"ח לחבילה! (זה ממש כלום)

חסרון: לא מתאים לילדים רגישים.

 

לגבי החברות הזולות: אני ממליצה לך אף פעם לא לקנות אותם כי הספיגה שלהם גרועה והכי חמור: זה ממש עושה אדום לילדים. (אדום הכוונה, עושה להם תפרחת/עור אדום/כוויות/שורף וכו')

 

לסיכום: אני ממליצה לכל ההורים לקנות לילדיהם טיטולים פרימיום/בייבי סיטר כי זה נראה לי ממש מיותר לקנות האגיס או פמפרס, חבל על הכסף. חוץ מאשר ילדים בעלי עור רגיש. להם צריך לקנות רק האגיס או פמפרס אחרת יש להם תמיד פצעים/כוויות/עור מגורה (לא נעים...)

 

מכיוון שלביתי יש עור רגיש אני קונה לה רק האגיס. אני משתדלת לקנות רק במבצעים ואז זה יוצא 45 ש"ח לחבילה.

יש לי רעיון להורים: מכיוון שלפעמים אין מבצע בסופר הקרוב על האגיס, יש לי בבית חבילת 'רזרבה' של טיטולים פרימיום. (אם אני נתקעת יום-יומיים בלי האגיס אני בינתיים משתמשת בהם) כדי שאוכל לחפש מבצעים בנחת.

כמעט בכל יום מימי השנה יש איזה סופר שעושה מבצע על האגיס. יש אתר אינטרנט ששם הורים מעלים עדכונים לגבי מחירי טיטולים/מבצעים וכמובן באיזה מקום ובאיזה תאריך הם קנו.

בד"כ זה מבצעים לכל החודש הלועזי.

 

סליחה אם חפרתי למישהו. זה פשוט עניין שממש חשוב לי כי ראיתי הרבה ילדים שקנו להם טיטול לא מתאים והם ממש סבלו מהעניין.

שנזכה לגדל את ילדינו בשמחה ובנחת, בהצלחה!

 

 

אני בד"כ קונה בייביסיטר או טיטולים פרימיום, בדיוק מהסיבות שכתבת 

 

אבל מהנסיון שלי עם פמפרס, הם סופגים ממש מעולה  (לא פחות טוב משום חברה אחרת, אפילו טוב יותר מכולן...)

הם גם נשארים ממש דקים לא מתנפחים בכלל...

אני לא קונה בגלל המחיר. בעיני זה החיסרון היחיד שלהם.

אבל זה לא כזה מפריע לי..

מבייבי סיטר וטיטולים..

תמשכי בצדדים את הגומי ליד הירך....

ושימי אותו מהודק. כך אני עושה ולא בורח אף פעם .

מניסיון ומעצות רבות:

 

לגבי המנשא: המנשא אמור להיות בגובה כזה שבו התינוק/ת ב"גובה נשיקה".

זאת אומרת, שכשהתינוק/ת במנשא, את (או כל מי שלובש את המנשא) יכולים לנשק את קודקוד התינוק/ת על-ידי הטיה קלה של הראש שלך כלפי מטה. 

 

כן, בהתחלה יכול להיות שהמנשא ירגיש כאילו הוא יושב הרבה יותר מידי גבוה, אבל ככה הוא אמור להיות!

 

פשוט תשימי את המנשא עלייך ותקטיני את הרצועות עד שאת יכולה לתת לחמודה הקטנה נשיקה על הראש.

 

בהצלחה!

 

(אני מסתייגת ואומרת שהאמור הוא במנשאים "רגילים" כשהתינוק/ת במצב "עמידה", כביכול, בתוך המנשא. לא ב"קנגרו" או במצב שכיבה.)

ותנוחה שלא מאפשרת את זה היא תנוחה לא בטיחותית.

אם את שואבת קבוע, מומלץ להשקיע בחשמלית דו צדדית.

אם זה לשאיבות לא סדירות, רק פה ושם, אז אפשר להתפשר על הנוחות תמורת המחיר...

יש לי ידנית של מדלה ושל אוונט. אני מסתדרת יותר עם האוונט (בעיני היא יותר חזקה, ושואבת יותר) יש לי מחברות שמעדיפות מדלה (האוונט מכאיבה להם)

 

העדפתי ידנית כי זה שקט, ואפשר לשאוב גם במקומות שקטים (כמו שיעור שמעבירה אישה, הייתי סטודנית).

וגם כי לא צריך חשמל (באוטו, בכיתה, בטיול...)

 

ניסתי חשמלית (מיני אלקטריק, מדלה. פאמפ אין סטייל, מדלה) הן היו טובות. המיני קצת חלשה בעיני. הפאמפ אין סטייל מצויינת אבל גדולה מדי בשבילי, ורועשת...

 

בכל מקרה, אני ממליצה לנסות לפני שקונים (מגמ"ח או מחברה), לא כולן אוהבות את אותו הדבר.

אבל נראלי שזה לא מספיק חזק ונגמר מהר..

לי היה מאוד נח ידנית של אוונט.

לא בכל מקום יש חשמל, והיא קלה לסחיבה..

יש הנחה על מדלה דרך קופ"ח -קונים בבית מרקחת.

כדאי להשקיע בדו"צ או להסתפק במה שמוכרים בבית מרקחת?

עד כה השתמשתי ב"יד שרה" - לא מותג מוכר. היתה טובה, אבל לא כמו מדלה משומשת ומגעילה שקיבלתי מחברה.

היא ממש שבורה ורועשת ואני רוצה משהו טוב טוב. איכותי.

מה כדאי?

אני רוצה לפני לידה, כדי לא לפספס אף רגע בבית יולדות. בפעם הקודמת הם הכריחו אותי לתת לתינוק סימילק שלהם.  במקם לעודד ולעזור בהנקה, שלא כ"כ הצליחה. נשארנו לעוד יום כדי להוכיח גדילה...

אני מציעה לך לעזור לעצמך כדי לא להגיע למצב כזה שוב, טוב שתהיה לך משאבה, אבל הכי חשוב להצלחת ההנקה היא האמונה שלך בקב"ה ובעצמך- שאת יכולה להניק, ולהצליח בכך.

תנסי להתכונן להנקה , עוד לפני הלידה (יש המון חומר, כולל סרטונים) באינטרנט, כדי שבע"ה אחרי הלידה פשוט תניקי, בלי שישגעו אותך על סימילק, בלי צורך בשאיבות... תגיעי למצב של בטחון בעצמך ובגופך, וילך טוב בע"ה.ותתפללי על זה.

אני מבינה את הלחץ, ובכל זאת- מקווה שתצליחי בע"ה!!! ושתהיה לידה קלה!

הרצון- יש גוף שלא מייצר מספיק חלב ויש תינוקות שלא יונקים מייד -וככה פיספסנו את הקולוסטרום. אז אם יש למישהי המלצה ברורה לגבי המשאבות, כמו שכבר שאלתי - ממש תודה מראש.

ואמנם רמזת שאת מעדיפה להתמקד בשאלה המקורית שלך ולא להציע כיוונים אחרים, אבל אני ממש ממש רוצה להמליץ לך לקרוא טקסט בנושא כמויות חלב בימים הראשונים שהיה פוקח עיניים עבורי, ומי יודע, אולי תהיה לו חשיבות גם עבורך. ואם לא בא לך בטוב עוד הצעת קריאה עכשיו - לפחות הקפצתי לך את השאלה

מנסה למצוא לך פיתרון...

אחרי 3 שעות זורקים , אבל עכשיו חורף, קר , אפשר יותר משלוש שעות

אמרו לי בלניאדו שעה. ..

אבל לפעמים אין מצב. ..לדוג באוטובוס בנסיעה ארוכה. אני לא ככ מצליחה להניק עם כיסוי. .

או ליד בעלך - אולי אפשר בכ"ז בלי כיסוי?

זה פשוט מלכוד כזה, דווקא ביציאות מהבית לא נוח ופחות בריא לתת שאוב, אז כדאי למצוא פתרונות שיאפשרו הנקה גם ביציאות.

 

<בארץ הקודש - שבת קודש. בחו"ל - עדיין חול> 

אבל אני בכל זאת מחפשת פיתרון למקרה הצורך שזה לא מתאפשר.

אולי אפשר לקחת מים רתוחים פושרים,

ובנפרד תמ"ל-( נגיד כפית אבקה בשקית ניילון חדשה) ואז אפשר לערבב ולתת

או פשוט קצת מים רתוחים, עד שמגיעים ואז להניק?

בהצלחה

אם החלב יהיה בטמפרטורת החדר, בלי חימום, כמה זמן הוא יכול להיות בחוץ?

"אפשר לשמור חלב אם עד 10 שעות בטמפרטורות חדר של 19-22 מעלות צלזיוס, ועד 4 שעות בטמפרטורת חדר של 22-25 מעלות צלזיוס"

אחסון והפשרת חלב אם

ומגיעה לירושלים להר נוף.

 

וקניתי עוד כאלה בסופר פארם...

 

זה גם לא מוצץ יקר יחסית לכל שאר החברות...

אם כן זה של לייף.

אשמח לקבל את של מי שלא צריכה (:

יש אתר

הארכתי בשבועיים.

אני גננת, וגם קשה לי לחשוב להשאיר את הקטנה עם מישהי זרה....

ואני גננת....

כנראה טחורים, אפשר לקנות משחה לזה,

לי הרופאה אמרה לשתות הרבה כדי שהיציאות לא יהיו קשות ומכאיבות.

רפואה שלמה בע"ה!

הייתה לך ממש בליטה? או רק כאבים..

אני מתלבטת אם לפנות לבדוק או לחכות שיעבור..

קצת מביך כל העסק. 

לא כואב, רק בניגוב.

מוכר לך?

אני 3 שבועות מהלידה בוכה עם דמעות מכאב של טחורים..

תאכלי ירקות ושזיפים מיובשים זה מרכך את היציאות ותשתי הרבה מים.

 לי הביאו משחה בבית החולים אחרי הלידה שקצת עוזרת . לא יודעת את שמה זה קופסא בלי כיתוב שהביאו לי בהדסה עין

כרם.

אני מתפללת שיעבור לך מהר.

משחה טבעית בשם הממליס, מצויינת ממש.
עוד טיפים-
לא ללחוץ כשמתפנים, להתנועע קדימה ואחורה.
להרים רגליים על שרפרף בשירותים.

לדאוג ליציאות רכות- לשתות הרבה מים, לשתות מיצוי שזיפים, לאכול דברים עם סיבים תזונתיים ( פרות, ירקות, פחמימות מלאות )
תרגישי טוב!!

ובעזרת ה' תלדי בקרוב ותצאי בידיים מלאות !!

 

רפואה שלימה בקרוב ממש!!

לידה קלה בזמנה

ובזמנו ולידה קלה קלה!!

וזה היה 12 מה זה אומר ?

אם הוא קצר אבל לא ממשיך להתקקצר מבחינתם את יחסית בסדר... אם הוא ממשיך להתקצר זה בעייתי..

ועכשיו אני בתשיע יכבר אז אל תלחצי פשוט המון המון מנוחה.

לי היה 6!! ואני מקווה לשרוד גם עד סוף תשיעי!
תאמיני שאת מסוגלת, תתפללי, תנוחי המון! ותשתי מלללא..
בהצלחה

זה קורה לפעמים, זה משתנה מאישה לאישה-

בסה"כ זה כנראה אומר שאת לא יכולה לסמוך על ההנקה בתור אמצעי מניעה...

הלחצת אותי .כבר כמה שעות מתלבטת אם לנסוע לבית החולים או לא )אני שבוע 33 ( ועכשיו החלטתי לנסוע.

ואוו ב"ה השגחה פרטית בהתגלמותה

 

שתזכו להרבה שמחה ונחת,

ותזכו להכניסו בבריתו של אברהם אבינו בזמנו (או שהרך כבר נימול??)

התאוששות נעימה ומהירה!

איזה בית חולים ילדת שהמילדת הייתה מאוד לא נעימה??

מגעילות שם...

היא אפילו קראה לו 'קאקר קטן' (הוא נולד עם מים מקוניילים) כשהוא נולד.

והייתי צריכה עזרה בלעלות על המיטה ולהתיישר אז היא אמרה לי : ומי את חושבת שיעזור לך?

לצערינו בסוף בעלי היה צריך לעזור לי כי אני לא יכולתי לעזור לעצמי באותו הזמן והיא לא רצתה/ יכלה / לא יודעת מה עוד...

 

ברוך ה' היה חוויה...

מה שחשוב הוא שהיתה לך סיעתא דשמיא גדולה וילדת בשעה טובה.

 

אגב, אולי אפשר להתלונן.יעזור לפעם הבאה...

 

המון מזל טוב.

זה תלוי מי את ועל מי נפלת...
אני ילדתי בתל השומר והייתי מאוד מרוצה...

תגדלו אותו בשמחה ונחת.

אגב אני ילדתי 7 ילדים בבי"ח בנהריה.

6 לידות היו מיילדות מדהימות- מלאכיות ממש.

ובאחת הלידות היתה מיילדת זוועה.- קורה שנופלים על מיילדת לא מוצלחת.

מזל שהמפגש עם המיילדת המגעילה היה קצר;)

בעיקרון, הם ממליצים על כל הבדיקות הלא מסוכנות והלא מאוד יקרות... (כלומר כל הבדיקות דם והאולטרסאונד)

 

ההמלצה הופכת להמלצה גדולה אם את מבוגרת יחסית (מעל גיל 35)

למה אמורה להיות בעיה עם הבדיקה הזאת?

(באמת שואלת...)

חלבון עוברי ושקיפות עורפית הן בדיקות סטטיסטיות.
באות לגלות אם יש חו'ש חשש לתסמונת דאון ולעוד כמה דברים..

יש כאלו שסוברים שזה חשוב כי אם מגלים חו'ש יש מצב להפסיק את ההריון.
(יתכן ויש סיבות אחרות,איני
בקיאה)

ויש כאלו שסוברים שלא צריך מאחר וזה רק סטטיסטיקה וזה לא מוחלט וגם אם חו'ש כן- לא מצדיק הפסקת הריון. חוץ ממקרים חריגים כמובן.

בקיצור-שכל אחד יעשה מה שנכון לו ושיתיעץ עם הרב שלו.

לחפש בדיקות בהריון...

לי אמרו: (לידה 2, עוד לא בת 25- הם מייעצים לפי ההיסטוריה שלך...)

שקיפות עורפית, חלבון עוברי, וסקירת מערכות מאוחרת מורחבת...

ואני לא בטוחה, אבל נראה לי שבאה יחד עם בדיקת דם.

יש רופאים שעושים רק וגינלי, יש כאלה שמנסים קודם בטני ואם לא מצליח עושים וגינלי.

בהריון הזה -  להפתעתי - אני על הבטן בכיף!!!

אם זכור לי משהו חזק, זה חודשים שלא הייתי על הבטן ואז אחרי הלידה, כשיכולתי - לא היה תענוג משחרר מזה...- כעת - הכל אפשרי.

גם אני דגלתי בצד שמאל והנחת רגליים כמו שמומלץ.

אבל -

נח לי על הגב. נח לי על צד ימין, בד"כ יותר מצד שמאל.

העובר מאותת לי מה הוא מרשה לי ומה לא, ואנחנו משפים יפה פעולה...

בהריון קודם גם הייתי הרבה בתנוחת שש/חתול /עובר - איך שתקראי לזה . על הברכיים והאגן כלפי מעלה. הייתי אז המון על כדור פיזיו ולא על כסא. גם שכבתי עליו והתנועעתי עליו. כייפתי.

כעת אני שעות על כיסא רגיל ונורמלי. לא מפריע בד"כ.

 

הכלל:

 

תקשיבי לגוף שלך היטב. הוא יספר לך בדיוק מה טוב לו.

גם לעובר.  

אמנם קטנצ'יק, אבל כבר יש לו מה להגיד לאמא.

 

וההמלצות - תמיד מכובדות ונותנות מסגרת. תקשיבי גם להן.

ובגמישות - לתמרן בין הכל. כמו בלידה עצמה. גמישות. זה המפתח להרבה דברים בחיים.

שיהיה לך המשך הריון בריא, גמיש, חי ושמח! בהצלחה!

אני מסכימה איתך שזה נכון להקשיב לגוף.
אבל הפיצי החמוד עוד בגיל ההתבגרות ולא משתף את אמא בכל מה שעובר עליו...
מרגישה אותו במשך היום..עדיין לא מאוד חזק..(שליה קדמית..)
אבל בניגוד למה שאומרים-כשאני בשכיבה אני
פחות מרגישה.
אז אין לי איך להרגיש אותו..

בדר'כ אני ישנה חצי לילה על שמאל וחצי על ימין

להכנס לסרט של טיפולים רק כי את רוצה בן?

שלא תביני לא נכון!!!

זה מאוד הגיוני שאת רוצה בן!!

אבל טיפולים?!

(סליחה על הבוטות. זה לא היה בכוונה פשוט התחלחלתי)

 

דיברתי על דברים טבעיים יותר...

אני מבינה את הרצון לבן.
טבעי והגיוני.

אבל..לנסות להשפיע בצורה מלאכותית?
נשמע לי מעוות. סליחה.
גם אם זה לא טיפולים ממש.

תאמיני שמה שה' נותן-זה מה שמדוייק לכם.ורק זה.
תחשבי שיש נשמה שמחכה לרדת לעולם דרככם..ונניח שהיא נקבה..תחשבי שהיא רואה שלא חפצים בה..שלא רוצים אותה כמו שהיא..

זכותך להתפלל עכשיו כשאת לפני..ועד יום ה40 לעיבור.
אבל לא להתקבע..לא לייחס לזה את כל החשיבות.

ולסמוך על ה' שמה שיעשה-זה מה שטוב לכם.
ורק זה מה שטוב.

אפשר להוריד את ה'מצדיקות גדולות'.
זה מיותר.

מסכימה שאולי לא שייך להביע דעה כשלא נתבקשנו.
מתנצלת.

כל אחד רשאי להגיב כרצונו ומנקודת מבטו

ולהיות ביחד לאחרי הביוץ ולא לפני. 

 

ואין שום בעיה לנסות. אבל עדיף אולי לנסות בטבעי ומה שה' ישלח ישלח.

מנסיון שהבאתי 2 ילדים מטיפולי פוריות...

 מה שבורא עולם נותן זה הכי טוב העיקר בבריאות ובידיים מלאות.

 

לא כדאי בשיטות הטבעיות?! תפילה, אמונה וכו'

בלי טיפולים!

 

זה ממש סבל מיותר!

 

יש דיאטות!

 

זה עובד , תגללי בגוגל

 

חפשי!

 

בהצלחה לבן!

אבל זכותך לשאול...

 

אני יודעת שיש הצעות לאכול דברים מסויימים (יש עניין לרמת החומציות של הרחם ולסיכוי של סוג אחד של הזרע לשרוד) אבל אני לא זוכרת. הציעו בזמנו לאמא שלי. זכור לי משום מה בננות? (ההורים שלי ממש התנגדו, ואמרו שהם מרוצים מכמות הבנות שלהן... )

יש מאכלים לפי הגמרא שאוכלים כדי לגרום שיהיה בן.

ומהם המאכלים?

ראיתי על זה פעם כתבה באתר של הכללית. ממה שאני זוכרת זה:

1. האישה צריכה ל"זרוע" ראשונה "אישה כי תזריע זרע וילדה זכר.."
2. לשטוף לפני את המקום בסודה לשתייה (תאי הזרע הזכריים מעדיפים סביבה בסיסית ולא חומצית)

פעם קראתי שהכנסת אורחים זה סגולה לבנים זכרים

 

זה מה שאני זוכרת...

 

אגב אנחנו היינו שלוש בנות, ואחרי שמונה שנים הגיע הבן המיוחל... כך שהכל אפשרי

 

בהצלחה! והרבה תפילות, כמובן

http://www.clalit.co.il/he-il/women/pregnancy/preparing+pregnancy/articles/boy_or_girl.htm

"מי שצריכה בן שיהיה לה בן ומי שצריכה בת שתהיה לה בת". יש סיפור בסדרת הספרים אביהם של ישראל על מישהי שהוא עצמו אמר לה "את צריכה עוד בת. לכי למקווה ותצעקי שאת רוצה בת - מה אכפת לך זה לא על חשבון אף אחד".

ובאמת נולדה לה בת.

 

לפעמים מרגישים רצון מאוד גדול לבן או לבת דוקא. אם זה מאוד חשוב כדאי לצעוק על זה לריבונו של עולם.

(לפעמים בלי צעקות שום דבר לא זז ...  ).

 

ולזה להוסיף השתדלות.

יש מטפלים אלטרנטיביים שעוסקים ספציפית בנושא הזה. כדאי לנסות לבדוק.

יש סגולה לבנים זכרים ע"י שמעמידים את המיטות, שהראש יהיה לכיוון צפון, והרגליים לדרום (תלמוד במסכת ברכות דף ה עמוד ב).

יש עוד סגולה לבנים זכרים, לעשות הבדלה על היין במוצאי שבתות (כך כתוב בתלמוד מסכת שבועות דף יח עמוד ב). 

המליצו לי בחדר לידה וזה עשה לי שלשולים מטורפים.

נראה אותך רצה כל שניה לשירותים כשאת מחוברת למוניטור ובין צירים.

הרגשה מגעילה וממש לא נעימה.

חבל שלא אמרו לי מראש מה תופעות הלוואי...

אם אין תנאים ללידה זה סתם יחליש אותך ועלול לגרום להתייבשות..

לי אישית זה עשה צרבת.. וזהו!!
והייתי צריכה זירוז..

לדעתי לתת לזמן לעשות את שלו.. הרי בסוף הוא יצא..