פורום הריון ולידה (עמוד 4974)

מאוד משמח לשמוע מאוד

בשעה טובה

מחכה לקרוא את סיפור הלידה.

נחת,בריאות ושמחה.

שפע של חלב!

רוב שמחה ובריאות

הרבה נחת שיגדלוה לתורה חופה ומעשים טובים!!

ובקלות קלות!

בשבת הכבישים פנויים הוא יגיע מהר.

וכמובן אל תחכי לדקה התישעים...

לנסוע בשבת. מומלץ לברר, שלא פתאום תעלו תהיות בשבת בלי אפשרות להתקשר לרב...

בעז"ה שיהיה בזמן ובקלות.

ממש לא התכוונתי להתערב ולהעיר, מחילה אם היה נשמע כך.

רק רציתי לתת תזכורת, שאולי תעזור למנוע מצב שעם הצירים מתחילים להתלבט... עדיף כבר להיות בראש שקט אחרי ההתלבטויות...

צריך ומצווה לנסוע לאילת...( זה בשביל ההקצנה) מותר בשבת לנסוע ללדת במקום שהיולדת בטוחה ורגועה יותר.

נשמע לי איכלוב.

אסף הרופא יתנו לך ביות חלקי ואולי כמעט מלא.

בימינו, מה שידוע לי, בכל חדר לידה הבעל מקבל ידון ויכול להימצא 24 שעות במחלקה.

בלידה הראשונה של הבן שלי...

בלידה ראשונה - יצא אחרי הצהריים ביחד עם ירידת מים. ילדתי למחרת בצהריים

לידה שניה -  לא ראיתי את הפקק משום מה, אין לי מושג מתי יצא.....

לידה שלישית - יצא בערך 4 שעות לפני התינוק ממש כשעמדנו לצאת מהבית לבי"ח

ככה היה אצלי אבל יכול לקחת עד שבועיים...

בפועל זה נראה לי מאוד נדיר שלוקח כ"כ הרבה זמן.

אצלי הוא יצא אחה"צ וילדתי מוקדם בבוקר למחרת. רואים ע"פ הסקר שהרוב זה בערך ככה. וגם ממה ששמעתי- נדיר שזה יותר מיום-יומיים.

אני לא חושבת שזה מאוד נדיר... יכול להיות שלא כולן מזהות שזה הפקק הרירי, ולכן לא יודעים כמה זמן עבר עד הלידה...

אצלי בכל אופן בשתי הלידות זה היה במהלך הצירים, סביב פתיחה 4...

אבל אני באמת קצת מיואשת. בלידה קודמת לקח לי 5 ימים להתחיל לידה, ואין לי סבלנות אפילו לא לחכות למחר.....

ילדתי 5 ימים אח"כ.

מקווה שעודדתי!

אצלי הוא יצא במוצאי שבת וילדתי רק בחמישי שאח"כ.

כבר שבוע....!!!

אצלי בכל חמשת הלידות לקח למעלה משבוע וחצי והגיע גם עד לשבועיים

נקווה שיקרה מהר 

בהצלחה

מחכה לקרוא את סיפור הלידה.

שתזכו לגדלו בנחת,בריאות ושמחה!

הרבה נחת! גידול נעים ושמח

של הרחם...אם זה ממש נורא אז תלכי להיבדק.

כל פעם, נימאס מהבדיקות

אני רוצה לחכות בנחת ללידה וזהו

להנות ממתנת השם

כשהייתי מאושפזת אחרי הלידה האחרונה, בזמן ארוחת הבוקר, ישבו לידי שתי יולדות נוספות שהחליפו בינהן חוויות לידה.

שתיהן היו אחרי קיסרי, וקצת הכירו בינהם בשל האישפוז הארוך והמפגשים בחדר האוכל

בכל מקרה, אחת מהן סיפרה שזוהי הלידה השביעית שלה, וכולם נולדו בניתוח (אף אחד מהניתוחים לא היה ניתוח חירום)

מקווה שעזר לך במשהו!

שבת שלום!

ילדה 8 ניתוחים קיסריים

רק יודעת שיש רופא בבילינסון שמתחייב ל10 לידות

(הוא חותך בצןרה שונה או משהו כזה)

ואנחנו 7 ילדים בל"ע.

ומכירה אישה שכ-ל לידותיה בקיסרי [9 ילדים!!]

אני מכירה סיפור ממש לא נעים על משהי שכמעט מתה בניתוח חמישי. אחרי שהרופא אמר לה לפני כן (אחרי הניתוח הקודם) שזה יהיה ממש מסוכן אם תצטרך לעבור ניתוח נוסף. עד אז ממש לא האמנתי כששמעתי את הרופאים שאומרים דברים כאלה אבל כנאה הם בכל זאת יודעים מה הם אומרים. אז לא נראה לי שזה שאלה לפורום אלא כל אחת ביחס לגוף שלה ולמצב שלה... שנהיה כולן בריאות ונזכה ללידות קלות שמסתיימות בשלום בעזרת השם!

וגם שמעתי שבניתוח ה 11 ניתחו מהגב. ברררררר.....

שעוות ציפורניים וכו'..

למיטב זכרוני היא עובדת בסנטר 1 במכון הכושר פיטנס (ג'ירף לשעבר) בקומה מינוס 1.

0504160392

אני לא מוותרת עליה כבר שנים. היא  מהממת....\המס שלה 0504500030

יכול להיות הריון ויכול להיות שלו.

לגבי בדיקה ביתית- תלוי מתי באמת היה הביוץ.

אם הוא היה בזמן- אמורים כבר לראות, אם הוא היה מאוחר גם הפעם- עדין לא יראו...

רוק , ידיים בפה , חניכיים נפוחות, ילד יונק גם ינשך את אמו כשהשיניים יציקו לו

מאחלת לך שיעבור בקלות ושיוציאו ביחד (אם כבר את לא ישנה , שיהיה עם שניהם... )

יציאות קצת שונות (דומה לשילשול, קצת חוצי ושורף)

יש שלא יכסכימו עם אלו (וגם אני לא בטוחה): חום, דלקת אוזניים ודומיהם  (גם אם זה קשור לשיניים במחלות צריך לטפל!)

חשוב לדעת שידיים בפה הם שלב הכרחי בהתפתחות נורמלית (מופיע בין גיל חודשיים לשלוש, יכול להקדים או לאחר, כמובן...) ולאו דווקא מעידים על שיניים... (וגם לא על רעב, כפי שחלק מהדודות יטענו)

כמה זמן אתם נשואים? בני כמה אתם?

בע"ה בקרוב ממש!!!

כל כך נגעת לי בלב. אני כל כך רוצה לשמח אותך.

שרבש"ע ישמח אתכם בקרוב ממש.

מתוקה.

בת של ה'.

כמה שהקב"ה דואג לך, ואוהב אותך.

ומיטיב לכם כל הזמן.

אנחנו התחתנו לא מזמן, אז אני לא שותפה לחוויה של הציפיה, אבל הפלה כבר הספקנו לעבור בחודשים הקצרים האלו.

ועם הכאב של ההפלה אני הכי מזדהה בעולם.

מה שהכי עזר לי הוא הפסוק "טוב ה לכל ורחמיו על כל מעשיו"

לזכור את זה.

להכניס את זה עמוק ללב.

שהקב"ה הוא טוב ומיטיב. תמיד תמיד תמיד.

ומרחם עלינו.

ורוצה בשבילנו את הכי טוב בעולם.

וגם ההפלה הזו- היא כי רבש"ע מיטיב לנו.

גם אם אנחנו לא מבינים איך.. ממש ממש לא מבינים.

התייעצתי עם איזה רבנית מתוקה וצדיקה אז והיא אמרה

"צריך להכניס לנו ללב שזה רצון ה' עכשיו".

זה מה שרבש"ע רוצה.

ובע"ה ההריונות הבאים יהיו במהירות ובקלות ובבריאות שלמה.

עם ילדים מתוקים וצדיקים.

תצעקי אל ה'. 

הוא מתאווה לתפילותינו.

חיבוק גדול גדול

שבע"ה עוד החודש תזכו להפקד.

בזרע קודש בר קיימא

ולגדל בנים ובני בנים חכמים ונבונים.

אוהבי ה' ויראי אלוקים.

יחד עם זאת רוצה להציע הצעה קצת אחרת. לפעמים כדאי דוקא לא להתאמץ לחיות את ההבנות השכליות (הסיסמאות-כמו שכתבת). כדאי להרפות, לא לחשוב יותר מדי, ואפילו לא להתפלל תפילות סוערות מדי.

 הכוונה היא לחזור מבחינה נפשית אל השמחה הרגילה, ואל הציפיה הטבעית הפשוטה. תחזרי להיות כלה . (לא כל אחת יכולה).

לפעמים הציפיות הגדולות מטילות עומס גדול שלא מאפשר את הפניות הנפשית, את שלוות הנפש הדרושה, אפילו הייתי אומרת, את הפתיחות  להריון חדש.

ברוח הזאת אני מברכת אותך  באנרגיות טובות.

גם חתונה בגיל מאוחר, גם ציפייה מורטת עצבים.... כל חודש וחודשו.

עזר לי מאד  למלא את עצמי בשיעורים, ביום לימוד רוחני, ספר "שחר אבקשך" שמדבר

על הנושא הזה והרבה תפילות.

במקביל גם הלכנו לייעוץ פוריות, ויצאנו המון לטיולים ביחד וצמיכה זוגית.

בחסדי ה' נפקדנו... גם לך זה יקרה בקרוב

לא לאבד את האמונה!!!!!

מהיום השמיני - אולי תנסי לקצר את המחזור בשיטות טבעיות? ה' איתך!

היי לכולם! 

אני חדשה כאן באתר אשמח לקבל תשובה מהירה כי אני קצת לחוצה בזמן.

אני בשבוע ה17 להריוני הראשון, חסרת כל נסיון בענייני הריון, עובדת בגני ילדים

אשמח לדעת האם אכן אני אמורה להודיע למעביד עד השבוע ה18. כולל השבוע ה18?

תודה לכולם!!!

חלום משו..

לדעתי חבל להפסיק. זה עלול גרום לירידה תלולה של ההמוגלובין בדם. למה  עד הבדיקה הבאה?

בעיקרון מה שמיותר ממילא מופרש החוצה. לא נראה לי -במיוחד לא עם מוצר של סופהרב - שעודף תוסף מזון מקפיץ ערכים באופן שהוא מיותר: אם זה היה יותר מדי על המערכת זה היה עושה לך לא טוב.

אני מתכוונת שאין כאן רמות גבוהות מן התקין.חוץ מזה קופות החולים מזיזות את ערכי הטווח התקין לפי כל מיני שיקולים.

אין כאן ערכים מקודשים (תרתי משמע) חקוקים בסלע.

מה שכן, את יכולה ליטול פחות -נניח- פעם ביומיים.

ומצב של עודף ברזל, מסוכן יותר מאשר חוסר ברזל, בגדול (כלומר - שניהם ממש ממש לא מומלצים).

בעיקרון גם אין סיבה להגיע לחוסר ברזל דווקא בהריון. הירידה בערכים שרואים, נובעת מעליה בנפח הדם (בהריון כמות הדם של האם עולה ב-50%).

כלומר, כיוון שלא אכלתי בצורה מסודרת, לא זכרתי לקחת את הברזל... הייתי לוקחת בערך פעם בשבוע (כשהייתי נזכרת...)

ההמוגלובין הנוכחי הוא לא בזכות הקפסולות.

לאחורנה התחלתי להרגיש טוב, והחלטתי להחזק בעניין נטילת הברזל. אבל עכשיו אני רואה שאין צורך..

אם בבדיקה הבאה אראה שיש צורך אמשיך לקחת תודה על הדאגה!

רב הבנות מגיבות לסרזט בסדר 

וכמה חודשים בודדים זה לא מסוכן מקסימום לא כיף

אז מה שכדאי זה פשוט לקפוץ למים להתחיל לקחת ולראות איך את מגיבה

ובמקרה הכי הכי גרוע שסביר להניח שלא תגיעי אליו מפסיקים באמצע החודש 

(נ.ב. חשוב לשים לב גם למצב רוח )

להפסיק אם יש שינוי?

למה חשוב לשים לב למצב הרוח?

אז תשימי לב גם אליו 

להפסיק? תלוי בהרגשה שלך. 

חשבתי שאולי היא מתכוונת שזה אומר משהו..

תודה לעונות

התחלתי, מקווה שיהיה בסדר..

מונעת עם סרזט וממש לא מעוניינת במניעה הזאת, אבל אני חייבת בגלל קיסרי..

אני יכולה לעודד שאחרי דימום אחד שאסר אותנו מאז הסרזט אנחנו מותרים ב"ה כבר כמה חודשים.. אז יש בסרזט גם יתרונות..

בהצלחה!

יש מקרים שבהם זו ממש הדרדרות ולפעמים במצב כזה אפילו לא מודעים לעד כמה אנחנו במקום לא טוב מבחינה נפשית. לכן חשוב להיות במודעות או אפילו לבקש מבעלך לשים לב. ואם זה אכן כך כדאי להפסיק את הגלולות (בצורה מסודרת) ולחפש אמצעי מניעה אחר.

אבל כשחשבו שזה דכאון לידה ובקשתי עזרה אמרו לי להפסיק את הגלולות וזה עזר מאוד

לפעמים זה יכול להיות רק איזה דכדוך קל, תמידי שאפילו לא נותנים עליו את הדעת. פתאום את שמה לב שפחות טוב לך באופן כללי לאחרונה.

אני טבלתי אתמול ואחר כך רבתי עם בעלי, מילים קטנות (ובעל רגיש) שפוצצו את הערב.

אז כל אחד מאיתנו הלך לישון לבד, בשעה אחרת.

וגם אני חיכיתי לרגע הזה, לפני היריון שאני מחכה ומצפה לו.

מי יבין על מה ולמה?

...

סליחה על הניצלו"ש. היה לי קשה לפתוח לעצמי שירשור נפרד.

ולגופו של ענין...

אני מקווה שהרב יתיר לכם ושלא יהיו עיכובים.

בעזר ה'.

אני יודעת שזה לא עוזר, אבל חשוב ל\כור שזה נורמלי אחרי לידה, צריך לקחת נשימה ארוכה והרבה אמונה שהדברים יסתדרו בסוף!

אחרי הלידה הקודמת, קיבלתי מחזור שבוע וחצי אחרי הטבילה מהלידה (הנקה מלאה...), הוא היה ארוך ומוזר, לקח לי 9 ימים לעשות הפסק, ובבדיקה שלפני השקיעה של היום השביעי היה מראה על העד הרב אמר שהוא לא יכל להתיר. זה היה ממש קשה מנשוא! בכלל לא היה לי כוח לספור שבעה נקיים מחדש! רוב השבוע ההוא עבר עלי במצב רוח שבין דיכאון לאפאטיה.

אבל, זה עבר!

ועכשיו לאחר זמן, אני מרגישה שזה נתן לי המון! המון ביטחון ביכולת העמידה שלי! המון ביטחון בזוגיות! זו היתה הזדמנות למסירות נפש על טהרת הבית (כך הרגשתי, לא פחות!)

מקווה שעניינים יסתדרו במהרה ועל הצד הטוב ביותר! תהי חזקה! ד' איתך!

תודה למי שטרחה לענות!

זה קצת מנחם שיש אנשים שמבינים אותך ומזדהים...

ולצערי אני כבר מנוסה בקטעים של כתמים בשבעה נקיים.

ולפחות פעם אחת זה גם היה בבדיקה האחרונה של היום השביעי...

בנתיים אני ממש לא בקטע של להתעלות מכך.

רק לרצות כבר להיות עם בעלי ולקבל חיבוק עידוד...

ולרצות לשקר לעצמי... להגיד שהכל נקי וזהו...

הרב יוכל לראות רק מחר.

נחכה.

זה יחסוך לבעלי ללכת פעמיים (גם היום וגם מחר) 

לא יודעת למה, אבל מרגיש לי שגם מחר תהיה שאלה...

אנחנו מתפללים.

מנסים להבין למה...

ושוקלים את האופציה של להיות חילונים...

זה כל כך קשה, ואין אפשרות לליטוף חיזוק מהבעל...

בע"ה שתזכו לשפע ברכה בזכות העמידה האיתנה שלכם על טהרת הבית!

כבר כתבתי פה הרבה איך אפשר למנוע כתמים במיידי בעזרת אכילת' מזונות  מסויימים שעשירים בויטמינים/מינרלים שאחראים על רמות הורמונליות תקינות( במצב כזה אין דימומים מיותרים).

דפדפי אחורה כאן אל שירשור מיום ב' טבת השנה באותו ענין. נסי את מה שכתוב שם.

לא להתייאש. הרגע הזה יגיע.

התכוונתי ש=מה נעשה? אנחנו עם ישראל.

וגם אני מלאה בהירהורי כפירה מזל שבעלי דוס מידי בשביל זה...

טבלתי לא מזמן אחרי לידה

עם 9 שאלות רב!

כולל של היום השביעי

(כן היום/ לא היום...

כמעט לא עמדתי בזה...)

ואחד הדברים שמעודדים אותי

שזה המון בכוח שלי

ונותנים בנו- בנשים

אמון עצום!!!!

(מה יותר קל מלשקר לעצמינו...

אבל סומכים עלינו ב100% בנושא חשוב כ"כ!)

מאחלת לך טבילה בקרוב!

האם ימשיך לרדת? יכול להיות, אבל כנראה שלא הרבה..

מקווה בשבילך שתוכלי לקבל אפידורל אם תצטרכי.

בכל מקרה, אל תפחדי. לידה בלי אפידורל לא חייבת להיות נוראית כ"כ. בע"ה הכל יהיה כפי שמתאים לך ולעובר.

בבריאות וידיים מלאות בע"ה!

הנורמה זה בין 150-450. כך שאצלך זה סבבה, יחסית אלי בכולופן.

תמשיכי במעקב אחרי הטסיות ותראי מה המגמה.

מתחת ל-100 לא נותנים אפידורל, אבל יש בתי חולים שנותנים גם מעל 90.

אם זה יורד לך ממש - אז תאכלי מולסה (כמו דבש אבל יותר מתוק ומלללא סוכר, קונים בבתי טבע) זה מעלה משום מה את הטסיות יפה מאוד אם אוכלים הרבה שבועיים -שלושה.

חברה שלי הלכה להומאופתיה על זה, אבל אותי הפחיד לקחת בהריון שיקויים

בהצלחה!

רבה אמונתך - לידה בלי אפידורל לא חייבת להיות כ"כ נוראית, אבל היא כן יכולה להיות כזו. מנסיון כואב לצערי. אני לא באה להפחיד, אבל מבינה את החשש. הרבה תפילות

ברור שלידה יכול להיות נוראית ל"ע  (אגב, זה יכול להיות גם במקרים שכן נתנו אפידורל)

אבל אם אישה מגיעה למצב שהיא לא יכולה לקבל אפידורל ח"ו, איך תעזור לה הידיעה שהלידה יכולה להיות נוראית??

בעייני יעזור לה יותר לדעת שזה כאוב, על סף הבלתי נסבל, אבל כן נסבל. יעזור לדעת שאישה יכולה לעזור לעצמה ע"י תנועה ודמיון. יעזור לדעת שאישה אחרת יכולה לעזור לה ע"י מגע מתאים.  וכמובן- תפילה עוזרת בוודאות.

אגב, יש יתרונות ללידה בלי אפידורל!  (ברור שגם לאפידורל יש יתרונות, אבל הם ברורים כשמש ואין צורך להזכירם...)

בכל אופן, מצב טסיות תקין לכולן!

האם ימשיך לרדת? יכול להיות, אבל כנראה שלא הרבה..

מקווה בשבילך שתוכלי לקבל אפידורל אם תצטרכי.

בכל מקרה, אל תפחדי. לידה בלי אפידורל לא חייבת להיות נוראית כ"כ. בע"ה הכל יהיה כפי שמתאים לך ולעובר.

בבריאות וידיים מלאות בע"ה!

צווואר הרחם, במצב רגיל (לא בלידה) הוא סגור (כלומר, קיים פתח, בגודל של ראש סיכה). כך שלא שייך לומר שהוא "צר".

בלידה, צוואר הרחם נמחק ונפתח ומאפשר יציאה של העובר החוצה.

יתכן והתכוונת למבנה נרתיק צר?

או אולי למבנה עצמות אגן צר?

את צודקת, לא מצאתי מונח כזה...

אז מה זה יכול להיות?

נרתיק צר?

וצואר רחם קצר- מקשה על הלידה?

אבל אאל"ט כשצוואר הרחם מתחיל להתקצר זה עלול להעיד על לידה מתקרבת.

אני יודעת את זה רק כי לי עושים כל הזמן אולטרסאונד של אורך צוואר, ואם יראו שהוא מתקצר - יילחצו מזה, אולי יקשרו אותו...

(לפני הלידה צוואר הרחם מתקצר ו"נמחק" אם אני זוכרת נכון, ככה שלהקשות על הלידה לא נראה לי, אולי ההפך...)

נרתיק צר זו בעיה מבנית קיימת (אבל נדירה), אם הבעיה היתה קיימת אצלך רופא הנשים היה מעדכן אותך (רואים את זה בבדיקה ואגינלית). בנוסף, סביר להניח שהיו קשיים בבדיקות (שבעה נקיים) ובאישות. בקיצור, אם זו היתה הבעיה, סביר להניח שהיית יודעת על זה עוד לפני הלידה. (קיים ניתוח לטיפול בבעיה)

צוואר רחם קצר? זה פשוט חלק מתהליך הלידה, ובכלל לא מעיד על הלידה קשה.

למה את חושבת שזה אמור להקשות על הלידה?

אם כן, זוהי בדיקת דם שעושים במהלך ימי הדימום הווסתי (בין היום השני לרביעי)

מטרת הבדיקה היא לראות מהי "הכמות" שיש מכל אחד מההורמונים (בד"כ מאלו שאחראים על הפריון) בדם.

בדיקה זו עוזרת לגלות מהי רמת הפריון של האישה. ואם יש צורך בטיפול, הבדיקה נותנת כיוון לטיפול.

בהצלחה!

בעיקר אם את נמוכה...

או שהעובר במיקום גבוה וגם החליט להתמתח קצת...

תרגישי טוב!

לא יודעת אם זה קשור, אבל לי היתה בהריון הזה שליה קדמית ובאולטראסאונד ראו שהיא נמצאת מאד גבוה ובאמת היה לי הפעם לחץ בצלעות בשלב הרבה יותר מוקדם

(לא זוכרת שבוע מדויק אבל יכול להיות כבר כמוך...)

אני לא זוכרת מאיזה שלב אבל הייתי כל פעם נעמדת ומנערת אותו בעדינות כלפי מטה.

בסוף השובב נולד עם שני קשרים בחבל הטבור (לא מסוכן על פי הרופאים) והחבל עצמו כרך לו על צווארו.

לאף אחד לא אכפת לכמה זמן את שמה.

כשבאים לתור רגיל של רופא נשים?או שצריך לקבוע במיוחד או לבקש מראש?

הייתי צריכה ללכת ולחזור כי צריך לוודא שאת לא בהריון בזמן ששמים את ההתקן.

אז פשוט תעשי את הבדיקה לפני התור באותו היום!

קניתי ונכנסתי שוב לרופאה.

אם את רוצה פרטים על הרופא - דברי איתי בפרטי.

תודה לאל

מפחיד להתחיל להשמין, לא ?

מספיק שאוריד את המתוקים ואשמור על משקלי

נראה לי

או שאפשר להגיד בסוף נהיים זקנים ואז במילא לא אכפת....

אבל די חוששת להשמין יתר על המידה פתאום

מוזר, לגיטימי?

אבל מרזה מאוד בתקופת ההנקה.

תני לגוף שלך מה שהוא רוצה בלי להתקמצן.

זכותך עכשיו להתפנק ולעשות מה שכיף לך!

פתאום יש לגיטימיות וזה בסדר ומותר

ןלא צריך לחשוש 

מותר "לטרוף"..?

פעם מלוח, פעם מתוק?

צרבות, בחילות קלקולי קיבה וכו,

גם ככה הבטן לא משהו בהריון....

חיוך גדול

על הדאגה!

דבר ראשון - ברור שמותר לך להתפנק, זה הזמן! (תעשי את זה גם בשמי, אסור לי סוכר...)

אבל לא כדאי בכלל להגזים, כי דווקא עכשיו את אמורה לשמור על גוף בריא, כדי להיות חזקה יותר ולהגיע טוב יותר ללידה ולתקופת ההנקה.

מה שאני הייתי עושה - זה מצד אחד לנסות שהאוכל בשגרה יהיה בריא יותר, (גם מרק טוב יכול לפנק)

ומצד שני כשממש בא לך על איזה חבילת שוקולד - לכי על זה...

ובעניין ההשמנה מנסיוני האישי הלא רב - 

באחד ההריונות עליתי 7 קילו סה"כ, אבל אחרי הלידה משום מה נשארתי שמנה, ורק עליתי עוד בהנקה... ולקח לי המון זמן לחזור לעצמי. (בלי דיאטה)

בהריון השני עליתי 22 קילו, ותוך שניה אחרי הלידה ירדתי אותם, כנ"ל בלי דיאטה. אולי זה קשור להבדלים בהנקה, או ללא יודעת מה. בכל מקרה מאז אני לא מפחדת מלהשמין בהריון. זה יכול לרדת...

וחוץ מזה, מי שמצפה שאשה אחרי לידה תהיה רזה - חי בסרט!

כגון מישהי שאני מכירה, שילדה 10 ילדים, בכל לידה יצאה מחדר הלידה בדיוק במשקל תחילת ההריון... מה לעשות לא כולם כאלה!

אנסה לא לפחד

רק באמת לקבל הכל בהבנה

עונה על הצורך של משהו בפה ולא משמין.

יותר , לצערי

שורפת...

בתור אחת שמשמינה בהנקות - אז הרבה יותר קשה לא לאכול כי ממש מרגישים רעב כל הזמן -

בתקופת ההריון אני ממש משתדלת לשמור על הפה שלי (ולאחרונה זה נהיה לי יותר ויותר קשה) ולאכול בעיקר דברים בריאים ומזינים.

משתי סיבות:

א. ההריונות מספיק כבדים לי ועושים לי כואב בכל מיני שרירים שלא אוהבים את העומס, אז הדבר האחרון שהגוף שלי צריך זה גם משקל עצמי עודף...

ב. הגוף שלנו צריך המון חומרים חיוניים כדי שהעובר שלי יקבל את כל מה שהוא צריך בלי שהגוף ייפגע. וזה נכון גם לתקופת ההנקה. לכן אני משתדלת לאכול דברים מזינים שמכילים ויטמינים ומינרלים בכמויות ניכרות.

(ויש גם את הסיבה של הבגדים, כמובן...)

ומה אני עושה עם התאווה והרצון העז? הרבה מריבות עם עצמי. משחררת לא מעט, אבל משתדלת לעשות את זה בקטנה (נגיד חצי בורקס קטן ולא בורקס גדול ועסיסי כמו שפינטזתי), חושבת על הנזק שבכל ביס ועל הבגדים שכבר לא יעלו עלי, משתדלת להתרכז בעיסוקים שלי ולחשוב פחות על האוכל, לא קונה לבית דברים משמינים. וכו'....

בקיצור - ב"הצלחה גדולה לכולנו!